כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "צריכת בשר בקר - היבטים בריאותיים - Health aspects of beef consumption"
| שורה 40: | שורה 40: | ||
תוצאות המחקר הראו כי שלושת הדיאטות הובילו לשינויים חיוביים בחתך הליפידים של הגברים הנבדקים, ללא קשר למקור החלבון בתפריט. בשר בקר רזה, עוף ללא עור ודג רזה הפחיתו את רמות הכולסטרול הכללי , הפחיתו את רמת ה LDL במידה זהה. | תוצאות המחקר הראו כי שלושת הדיאטות הובילו לשינויים חיוביים בחתך הליפידים של הגברים הנבדקים, ללא קשר למקור החלבון בתפריט. בשר בקר רזה, עוף ללא עור ודג רזה הפחיתו את רמות הכולסטרול הכללי , הפחיתו את רמת ה LDL במידה זהה. | ||
מסקנת החוקרים היתה כי ניתן לצרוך בשר בקר רזה כחלק מתזונה מאוזנת המיועדת להפחתת הכולסטרול בדם . הכללת בשר בקר בדיאטה זו מגדילה את המגוון העומד לרשות המטופלים, ובכך מסייעת להיענות טובה יותר לדיאטה ולשמירה עליה לאורך זמן. | מסקנת החוקרים היתה כי ניתן לצרוך בשר בקר רזה כחלק מתזונה מאוזנת המיועדת להפחתת הכולסטרול בדם . הכללת בשר בקר בדיאטה זו מגדילה את המגוון העומד לרשות המטופלים, ובכך מסייעת להיענות טובה יותר לדיאטה ולשמירה עליה לאורך זמן. | ||
| + | |||
| + | ===בשר בקר וסיכון למחלות לב וסוכרת=== | ||
| + | |||
| + | אכילת בשר מעובד, כמו נקניקים ונקניקיות, קשורה בסיכון גבוה לחלות במחלות לב וסוכרת. אכילת בשר לא מעובד לא קשורה בתחלואה גבוהה יותר. | ||
| + | |||
| + | חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור הרווארד ערכו, לראשונה בעולם, סקירת ספרות ומטה-אנליזה המספקות מידע על הקשר בין צריכת בשר ל[[תחלואה קרדיווסקולרית]] ו[[סוכרת]]. | ||
| + | החוקרים סקרו קרוב ל- 1,600 מחקרים, ובסופו של דבר נכללו 20 מחקרים מתאימים, שכללו 1,218,380 אנשים מ- 10 מדינות מ- 4 יבשות (צפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה ואסיה). | ||
| + | המחקר פורסם ביוני ב- Circulation {{הערה|שם=הערה11|Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. [http://circ.ahajournals.org/cgi/content/abstract/121/21/2271 Epidemiology and Prevention]}} | ||
| + | תוצאות המחקרים שנערכו בנושא זה בעבר היו מעורבות, והסיבה העיקרית לכך היא שרוב המחקרים לא הפרידו בין צריכת בשר מעובד לבין צריכת בשר לא מעובד. | ||
| + | במחקר הנוכחי, הגדירו החוקרים בשר לא מעובד כבשר בקר, כבש או חזיר שלא עבר עיבוד כלשהו (לא כולל עוף). בשר מעובד הוגדר כבשר משומר בעישון, המלחה או שהוספו לו חומרים משמרים, למשל: נקניקים מסוגים שונים, נקניקיות וקציץ. | ||
| + | |||
| + | על פי תוצאות המחקר, כל צריכה של 50 גרם בשר מעובד ביום (נקניקיה או 1-2 פרוסות נקניק) קשורה בסיכון גבוה ב- 42% לחלות במחלת לב ובסיכון גבוה ב- 19% לפתח סוכרת מסוג 2. לעומת זאת, אכילת בשר לא מעובד לא נמצאה קשורה בסיכון לפתח מחלות לב או סוכרת. | ||
| + | |||
| + | ממחקרים תצפיתיים (כמו שנסקרו במחקר הנוכחי) אמנם אין אפשרות להוכיח קשר סיבה-תוצאה, אולם כל המחקרים ערכו תקנון לגורמי סיכון נוספים. מאפיינים אחרים של אורח החיים, הקשורים באכילת בשר מעובד ובשר לא מעובד, היו דומים אך רק אכילת בשר מעובד היתה קשורה בסיכון גבוה יותר לתחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת. | ||
| + | |||
| + | מבחינה תזונתית, בשר מעובד ולא מעובד מכילים את אותה כמות שומן רווי וכולסטרול. אולם בשר מעובד מכיל כמות גבוהה פי 4 בממוצע של נתרן (מלח) ו- 50% יותר ניטרטים המשמשים לשימור. מכך מסיקים החוקרים, שההבדלים בכמות המלח והחומרים המשמרים, ויתכן שגם שינויים בבשר המתרחשים התהליך העיבוד, הם אלה שיכולים להסביר את הסיכון הגבוה יותר לתחלואה. | ||
| + | מלח במזון ידוע כמעלה את לחץ הדם, גורם סיכון משמעותי למחלות לב. במחקרים שנערכו בבע"ח, ניטרטים, המשמשים לשימור המזון, מקדמים את טרשת העורקים ומגבירים אי-סבילות לגלוקוז, מה שעלול להעלות את הסיכון למחלות לב וסוכרת. | ||
| + | |||
| + | ההבדלים בין בשר מעובד ולא מעובד נצפו גם בהקשר של סרטן: צריכה גבוהה של בשר מעובד נמצאה קשורה לסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס. לכן ממליצים החוקרים לחקור בנפרד את ההשפעות הבריאותיות של שני סוגי הבשר, ולהתייחס אליהם באופן שונה בהמלצות התזונתיות. בשר הוא מקור יקר ערך לרכיבי תזונה חשובים, בעיקר לחלבון, ברזל, אבץ וויטמין B12. על כן חשוב לכלול גם בשר בתזונה, אך חשוב לשים לב לסוג הבשר שאוכלים ולהמנע ככל הניתן מבשר מעובד{{הערה|שם=הערה12|[http://www.hsph.harvard.edu/multimedia/Video/2010/processedmeat/index.html ד"ר רנטה מיכה, החוקרת הראשית מסבירה את תוצאות המחקר בוידאו]}} | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 50: | שורה 69: | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־08:48, 22 ביולי 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים | ||
|---|---|---|
| Health aspects of dairy product consumption | ||
| יוצר הערך | שרית עטיה שמואלי - מועצת הבקר וד"ר מיכל גילאון - מועצת החלב | |
בשר בקר וסיכון למחלות לב וסוכרת
גורמי סיכון למחלת לב כלילית
מיתוסים רבים קשורים בתכולת השומן והכולסטרול בבשר בקר אך מבט מקרוב על הרכבו התזונתי, הן ביחס להמלצות התזונתיות והן בהשוואה למקורות חלבון נוספים מן החי, מוכיח את הצורך לנפץ את המיתוסים ולהעביר את המידע המדויק הידוע כיום על בשר בקר. בשנים האחרונות מחקרים מראים כי אין צורך להימנע מאכילת בשר בקר, על-מנת להשיג את הרמה הרצויה של הליפידים (שומנים בדם) בדם. ניתן לשלב מנת בשר בקר רזה בתכנית אכילה המיועדת להפחית את רמת הכולסטרול בדם.
מחקר אשר התפרסם במרץ 2009 ב - European Journal of Clinical Nutrition[1] מצא כי אכילת בשר אדום אינה קשורה לגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית: רמות הכולסטרול בדם ולחץ הדם. מטרת המחקר הייתה לחקור את הקשר בין צריכת בשר בקר ובין מחלות לב כלליות. החוקרים בחנו את והעריכו את הרגלי צריכה וכמויות בשר בקר בתפריטם של 1150 נשים וגברים . תוצאות המחקר הראו כי לא היה קשר בין רמת הצריכה של בשר בקר ובין רמת הכולסטרול ולחץ הדם של אנשים אלו.
מאמר Review נוסף שהתפרסם ב 2005[2] סקר 54 מחקרים שעוסקים בקשר שבין צריכת בשר בקר רזה לסיכון למחלות לב. מסקנות המאמר: בשר בקר רזה, נקי משומן נראה לעין, אינו מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב, ואינו משפיע על גורמי הסיכון (רמת LDL, גורמי סיכון הקשורים לתרומבוגנזה). דיאטות מופחתות שומן רווי, המכילות בשר בקר רזה, נמצאו קשורות להפחתת רמת LDL בדם אצל אנשים בריאים ואנשים עם היפרכולסטרולנמיה. בשר בקר רזה הוא מקור טוב לחלבון איכותי, ויטמין B12 ניאצין, ברזל ואבץ, וכשהוא נקי משומן נראה לעין, הוא עשוי להיות חלק מדיאטה מופחתת שומן רווי מאוזנת.
המאמר האיר כמה נקודות:
- בנתחים רזים של בשר בקר, פרופיל חומצות השומן שונה מזה של הנתחים השמנים. בנתחים הרזים, שיעור השומן הרווי קטן מכלל השומן, לעומת נתחים שמנים.
- צריכת בשר בקר רזה, כחלק מדיאטה מאוזנת, לא העלתה את ריכוז הכולסטרול הכללי בדם, ריכוז LDL בדם או גורמי סיכון המשפיעים על התרומבוגנזה. כמה מחקרים הראו כי בשר בקר רזה, בשר עוף ודגים רזים היו בעלי השפעה זהה על פרופיל שומני הדם: כולסטרול כללי, LDL,HDL כשנצרכו כחלק מדיאטה המיועדת להפחתת שומני הדם.
- דיאטה מאוזנת, שמקור החלבון בה הוא בשר רזה, ודיאטה שמקור החלבון בה הוא סויה, השפיעו בצורה זהה על פרופיל שומני הדם.
מחקר נוסף[3] בחן את השאלה האם בשר בקר עשוי להיות חלק מתכנית אכילה המיועדת להפחית את רמת הכולסטרול בדם
מחקרים קליניים מראים כי אין צורך להימנע מאכילת בשר בקר, על-מנת להשיג את הרמה הרצויה של הליפידים בדם. ניתן לשלב מנת בשר בקר רזה בתכנית אכילה המיועדת להפחית את רמת הכולסטרול בדם. מחקר קליני השווה את ההשפעות של שילוב בשר בקר רזה , עוף ללא עור או דגים רזים, בדיאטה המומלצת על-ידי ארגון הלב האמריקאי, על חתך הליפידים של גברים שרמת הכולסטרול בדמם עלתה על 200 מ"ג/ ד"ל. החוקרים תוכננו שלוש דיאטות אטות שוות במרכיביהן, פרט למקור החלבון: בשר בקר רזה, דגים רזים ועוף ללא עור,ההדיאטות תוכננו על פי המלצות ארגון הלב האמריקאי. תוצאות המחקר הראו כי שלושת הדיאטות הובילו לשינויים חיוביים בחתך הליפידים של הגברים הנבדקים, ללא קשר למקור החלבון בתפריט. בשר בקר רזה, עוף ללא עור ודג רזה הפחיתו את רמות הכולסטרול הכללי , הפחיתו את רמת ה LDL במידה זהה. מסקנת החוקרים היתה כי ניתן לצרוך בשר בקר רזה כחלק מתזונה מאוזנת המיועדת להפחתת הכולסטרול בדם . הכללת בשר בקר בדיאטה זו מגדילה את המגוון העומד לרשות המטופלים, ובכך מסייעת להיענות טובה יותר לדיאטה ולשמירה עליה לאורך זמן.
בשר בקר וסיכון למחלות לב וסוכרת
אכילת בשר מעובד, כמו נקניקים ונקניקיות, קשורה בסיכון גבוה לחלות במחלות לב וסוכרת. אכילת בשר לא מעובד לא קשורה בתחלואה גבוהה יותר.
חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור הרווארד ערכו, לראשונה בעולם, סקירת ספרות ומטה-אנליזה המספקות מידע על הקשר בין צריכת בשר לתחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת. החוקרים סקרו קרוב ל- 1,600 מחקרים, ובסופו של דבר נכללו 20 מחקרים מתאימים, שכללו 1,218,380 אנשים מ- 10 מדינות מ- 4 יבשות (צפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה ואסיה). המחקר פורסם ביוני ב- Circulation [4] תוצאות המחקרים שנערכו בנושא זה בעבר היו מעורבות, והסיבה העיקרית לכך היא שרוב המחקרים לא הפרידו בין צריכת בשר מעובד לבין צריכת בשר לא מעובד. במחקר הנוכחי, הגדירו החוקרים בשר לא מעובד כבשר בקר, כבש או חזיר שלא עבר עיבוד כלשהו (לא כולל עוף). בשר מעובד הוגדר כבשר משומר בעישון, המלחה או שהוספו לו חומרים משמרים, למשל: נקניקים מסוגים שונים, נקניקיות וקציץ.
על פי תוצאות המחקר, כל צריכה של 50 גרם בשר מעובד ביום (נקניקיה או 1-2 פרוסות נקניק) קשורה בסיכון גבוה ב- 42% לחלות במחלת לב ובסיכון גבוה ב- 19% לפתח סוכרת מסוג 2. לעומת זאת, אכילת בשר לא מעובד לא נמצאה קשורה בסיכון לפתח מחלות לב או סוכרת.
ממחקרים תצפיתיים (כמו שנסקרו במחקר הנוכחי) אמנם אין אפשרות להוכיח קשר סיבה-תוצאה, אולם כל המחקרים ערכו תקנון לגורמי סיכון נוספים. מאפיינים אחרים של אורח החיים, הקשורים באכילת בשר מעובד ובשר לא מעובד, היו דומים אך רק אכילת בשר מעובד היתה קשורה בסיכון גבוה יותר לתחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת.
מבחינה תזונתית, בשר מעובד ולא מעובד מכילים את אותה כמות שומן רווי וכולסטרול. אולם בשר מעובד מכיל כמות גבוהה פי 4 בממוצע של נתרן (מלח) ו- 50% יותר ניטרטים המשמשים לשימור. מכך מסיקים החוקרים, שההבדלים בכמות המלח והחומרים המשמרים, ויתכן שגם שינויים בבשר המתרחשים התהליך העיבוד, הם אלה שיכולים להסביר את הסיכון הגבוה יותר לתחלואה. מלח במזון ידוע כמעלה את לחץ הדם, גורם סיכון משמעותי למחלות לב. במחקרים שנערכו בבע"ח, ניטרטים, המשמשים לשימור המזון, מקדמים את טרשת העורקים ומגבירים אי-סבילות לגלוקוז, מה שעלול להעלות את הסיכון למחלות לב וסוכרת.
ההבדלים בין בשר מעובד ולא מעובד נצפו גם בהקשר של סרטן: צריכה גבוהה של בשר מעובד נמצאה קשורה לסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס. לכן ממליצים החוקרים לחקור בנפרד את ההשפעות הבריאותיות של שני סוגי הבשר, ולהתייחס אליהם באופן שונה בהמלצות התזונתיות. בשר הוא מקור יקר ערך לרכיבי תזונה חשובים, בעיקר לחלבון, ברזל, אבץ וויטמין B12. על כן חשוב לכלול גם בשר בתזונה, אך חשוב לשים לב לסוג הבשר שאוכלים ולהמנע ככל הניתן מבשר מעובד[5]
ביבליוגרפיה
- ↑ Consumption of red or processed meat does not predict risk factors for coronary heart disease; results from a cohort of British adults in 1989 and 1999. European Journal of Clinical Nutrition 2009;63:303-11.
- ↑ Li D, Siriamornpun S,Wahlqvist ML ,Mann NJ et al . Asia Pac J C lin Nutr.2005;14(2):113-119.
- ↑ Beauchesne-Rondeau E, Gascon A, Bergeron J, Jacques H. Plasma lipids and lipoproteins in hypercholesterolemic men fed a lipid-lowering diet containing lean beef, lean fish, or poultry. Am J Clin Nutr. 2003 Mar;77(3):587-93.
- ↑ Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. Epidemiology and Prevention
- ↑ ד"ר רנטה מיכה, החוקרת הראשית מסבירה את תוצאות המחקר בוידאו
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית יועצת למועצת הבקר וד"ר מיכל גילאון, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית, יועצת תזונה למועצת החלב