האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

צריכת בשר בקר - היבטים בריאותיים - Health aspects of beef consumption

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים
Health aspects of dairy product consumption
יוצר הערך שרית עטיה שמואלי - מועצת הבקר וד"ר מיכל גילאון - מועצת החלב
 



בשר בקר וסיכון למחלות לב וסוכרת

גורמי סיכון למחלת לב כלילית

מיתוסים רבים קשורים בתכולת השומן והכולסטרול בבשר בקר אך מבט מקרוב על הרכבו התזונתי, הן ביחס להמלצות התזונתיות והן בהשוואה למקורות חלבון נוספים מן החי, מוכיח את הצורך לנפץ את המיתוסים ולהעביר את המידע המדויק הידוע כיום על בשר בקר. בשנים האחרונות מחקרים מראים כי אין צורך להימנע מאכילת בשר בקר, על-מנת להשיג את הרמה הרצויה של הליפידים (שומנים בדם) בדם. ניתן לשלב מנת בשר בקר רזה בתכנית אכילה המיועדת להפחית את רמת הכולסטרול בדם.

מחקר אשר התפרסם במרץ 2009 ב - European Journal of Clinical Nutrition‏[1] מצא כי אכילת בשר אדום אינה קשורה לגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית: רמות הכולסטרול בדם ולחץ הדם. מטרת המחקר הייתה לחקור את הקשר בין צריכת בשר בקר ובין מחלות לב כלליות. החוקרים בחנו את והעריכו את הרגלי צריכה וכמויות בשר בקר בתפריטם של 1150 נשים וגברים . תוצאות המחקר הראו כי לא היה קשר בין רמת הצריכה של בשר בקר ובין רמת הכולסטרול ולחץ הדם של אנשים אלו.

מאמר Review נוסף שהתפרסם ב 2005‏[2] סקר 54 מחקרים שעוסקים בקשר שבין צריכת בשר בקר רזה לסיכון למחלות לב. מסקנות המאמר: בשר בקר רזה, נקי משומן נראה לעין, אינו מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב, ואינו משפיע על גורמי הסיכון (רמת LDL, גורמי סיכון הקשורים לתרומבוגנזה). דיאטות מופחתות שומן רווי, המכילות בשר בקר רזה, נמצאו קשורות להפחתת רמת LDL בדם אצל אנשים בריאים ואנשים עם היפרכולסטרולנמיה. בשר בקר רזה הוא מקור טוב לחלבון איכותי, ויטמין B12 ניאצין, ברזל ואבץ, וכשהוא נקי משומן נראה לעין, הוא עשוי להיות חלק מדיאטה מופחתת שומן רווי מאוזנת.

המאמר האיר כמה נקודות:

  • בנתחים רזים של בשר בקר, פרופיל חומצות השומן שונה מזה של הנתחים השמנים. בנתחים הרזים, שיעור השומן הרווי קטן מכלל השומן, לעומת נתחים שמנים.
  • צריכת בשר בקר רזה, כחלק מדיאטה מאוזנת, לא העלתה את ריכוז הכולסטרול הכללי בדם, ריכוז LDL בדם או גורמי סיכון המשפיעים על התרומבוגנזה. כמה מחקרים הראו כי בשר בקר רזה, בשר עוף ודגים רזים היו בעלי השפעה זהה על פרופיל שומני הדם: כולסטרול כללי, LDL,HDL כשנצרכו כחלק מדיאטה המיועדת להפחתת שומני הדם.
  • דיאטה מאוזנת, שמקור החלבון בה הוא בשר רזה, ודיאטה שמקור החלבון בה הוא סויה, השפיעו בצורה זהה על פרופיל שומני הדם.

מחקר נוסף[3] בחן את השאלה האם בשר בקר עשוי להיות חלק מתכנית אכילה המיועדת להפחית את רמת הכולסטרול בדם

מחקרים קליניים מראים כי אין צורך להימנע מאכילת בשר בקר, על-מנת להשיג את הרמה הרצויה של הליפידים בדם. ניתן לשלב מנת בשר בקר רזה בתכנית אכילה המיועדת להפחית את רמת הכולסטרול בדם. מחקר קליני השווה את ההשפעות של שילוב בשר בקר רזה , עוף ללא עור או דגים רזים, בדיאטה המומלצת על-ידי ארגון הלב האמריקאי, על חתך הליפידים של גברים שרמת הכולסטרול בדמם עלתה על 200 מ"ג/ ד"ל. החוקרים תוכננו שלוש דיאטות אטות שוות במרכיביהן, פרט למקור החלבון: בשר בקר רזה, דגים רזים ועוף ללא עור,ההדיאטות תוכננו על פי המלצות ארגון הלב האמריקאי. תוצאות המחקר הראו כי שלושת הדיאטות הובילו לשינויים חיוביים בחתך הליפידים של הגברים הנבדקים, ללא קשר למקור החלבון בתפריט. בשר בקר רזה, עוף ללא עור ודג רזה הפחיתו את רמות הכולסטרול הכללי , הפחיתו את רמת ה LDL במידה זהה. מסקנת החוקרים היתה כי ניתן לצרוך בשר בקר רזה כחלק מתזונה מאוזנת המיועדת להפחתת הכולסטרול בדם . הכללת בשר בקר בדיאטה זו מגדילה את המגוון העומד לרשות המטופלים, ובכך מסייעת להיענות טובה יותר לדיאטה ולשמירה עליה לאורך זמן.

ביבליוגרפיה

  1. Consumption of red or processed meat does not predict risk factors for coronary heart disease; results from a cohort of British adults in 1989 and 1999. European Journal of Clinical Nutrition 2009;63:303-11.
  2. Li D, Siriamornpun S,Wahlqvist ML ,Mann NJ et al . Asia Pac J C lin Nutr.2005;14(2):113-119.
  3. Beauchesne-Rondeau E, Gascon A, Bergeron J, Jacques H. Plasma lipids and lipoproteins in hypercholesterolemic men fed a lipid-lowering diet containing lean beef, lean fish, or poultry. Am J Clin Nutr. 2003 Mar;77(3):587-93.


קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית יועצת למועצת הבקר וד"ר מיכל גילאון, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית, יועצת תזונה למועצת החלב