האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "צריכת מוצרי חלב והתסמונת המטבולית - Dairy product consumption and the metabolic syndrome"

מתוך ויקירפואה
שורה 34: שורה 34:
 
במחקר בו השתתפו 2,375 גברים, בגילאי 45-59 שנים מהעיר Caerphilly באנגליה, נמצא כי גברים ששתו באופן קבוע כחצי ליטר או יותר של חלב ביום היו בסיכון נמוך ב-60% לפתח את התסמונת המטבולית. גברים שצרכו מוצרי חלב באופן כללי היו בסיכון נמוך ב-55% ללקות בתסמונת{{הערה|שם=הערה12|Elwood, P.C., J.E. Pickering, and A.M. Fehily.J. Epidemiol. Community Health 61: 695, 2007.}}.
 
במחקר בו השתתפו 2,375 גברים, בגילאי 45-59 שנים מהעיר Caerphilly באנגליה, נמצא כי גברים ששתו באופן קבוע כחצי ליטר או יותר של חלב ביום היו בסיכון נמוך ב-60% לפתח את התסמונת המטבולית. גברים שצרכו מוצרי חלב באופן כללי היו בסיכון נמוך ב-55% ללקות בתסמונת{{הערה|שם=הערה12|Elwood, P.C., J.E. Pickering, and A.M. Fehily.J. Epidemiol. Community Health 61: 695, 2007.}}.
  
−
במחקר חתך שהתפרסם בו השתתפו 827 מבוגרים בני 18 עד 74 שנים, נמצא כי הימצאות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בקבוצת המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר (מעל 3 מנות ליום), לעומת קבוצת המשתתפים שצרכו רק כמנה וחצי ליום או פחות{{הערה|שם=הערה13|Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Am. J. Clin. Nutr. 82: 523, 2005.}}. תוצאות דומות התקבלו גם בקרב כ- 10,000 נשים שהשתתפו בWomen's Health Study 14, ובקרב מתבגרים אמריקנים15.
+
במחקר חתך שהתפרסם בו השתתפו 827 מבוגרים בני 18 עד 74 שנים, נמצא כי הימצאות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בקבוצת המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר (מעל 3 מנות ליום), לעומת קבוצת המשתתפים שצרכו רק כמנה וחצי ליום או פחות{{הערה|שם=הערה13|Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Am. J. Clin. Nutr. 82: 523, 2005.}}. תוצאות דומות התקבלו גם בקרב כ- 10,000 נשים שהשתתפו ב-Women's Health Study {{כ}}{{הערה|שם=הערה14|Liu, S., Y. Song, E.S. Ford, et al. Diabetes Care 28:2926, 2005.}}, ובקרב מתבגרים אמריקנים{{הערה|שם=הערה15|Reppert, A., B.F. Steiner, and K. Chapman-Novakofski. Am. J. Health Promotion 23:130, 2008.}}.
 +
 
 
בניתוח-על (מטא-אנליזה) של מחקרי חתך, הימצאות התסמונת המטבולית היתה נמוכה בכ-30% בקרב אנשים שצרכו 3 או 4 מנות חלב ביום, בהשוואה לאנשים שצרכו עד 1.7 מנות חלב ביום16.
 
בניתוח-על (מטא-אנליזה) של מחקרי חתך, הימצאות התסמונת המטבולית היתה נמוכה בכ-30% בקרב אנשים שצרכו 3 או 4 מנות חלב ביום, בהשוואה לאנשים שצרכו עד 1.7 מנות חלב ביום16.
 
הקשר בין התסמונת המטבולית לגורמים סביבתיים נחקר פחות בקרב ילדים ובני נוער, ועל אחת כמה וכמה במדינות שאינן מערביות. במחקר שנערך באיראן, השתתפו 4,811 תלמידים בגילאי 18-6 שנים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה. נמצא כי צריכת מוצרי חלב, כמו גם צריכת ירקות ופירות, קשורות לסיכון נמוך יותר לפתח את התסמונת המטבולית17.
 
הקשר בין התסמונת המטבולית לגורמים סביבתיים נחקר פחות בקרב ילדים ובני נוער, ועל אחת כמה וכמה במדינות שאינן מערביות. במחקר שנערך באיראן, השתתפו 4,811 תלמידים בגילאי 18-6 שנים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה. נמצא כי צריכת מוצרי חלב, כמו גם צריכת ירקות ופירות, קשורות לסיכון נמוך יותר לפתח את התסמונת המטבולית17.
שורה 75: שורה 76:
  
  
−
14. Liu, S., Y. Song, E.S. Ford, et al. Diabetes Care 28:2926, 2005.
+
 
−
15. Reppert, A., B.F. Steiner, and K. Chapman-Novakofski. Am. J. Health Promotion 23:130, 2008.
 
 
16. Pittas, A.G., J. Lau, F.B. Hu, et al. J. Clin. Endocrinol.Metab. 92: 2017, 2007.
 
16. Pittas, A.G., J. Lau, F.B. Hu, et al. J. Clin. Endocrinol.Metab. 92: 2017, 2007.
 
17. Factors associated with the metabolic syndrome in a national sample of youths: CASPIAN Study. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2007 Oct 10 [Epub ahead of print].http://www.nmcd-journal.com/article/S0939-4753(07)00086-5/abstract
 
17. Factors associated with the metabolic syndrome in a national sample of youths: CASPIAN Study. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2007 Oct 10 [Epub ahead of print].http://www.nmcd-journal.com/article/S0939-4753(07)00086-5/abstract

גרסה מ־10:35, 22 ביולי 2013

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



צריכת מוצרי חלב והתסמונת המטבולית
Dairy product consumption and the metabolic syndrome
יוצר הערך שרית עטיה שמואלי - מועצת הבקר
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חלב , תסמונת מטבולית , סוכרת

התסמונת המטבולית היא אוסף של מספר גורמי סיכון המופיעים יחד ונמצאה קשורה לסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב וכלי דם [1]. אדם הסובל מתסמונת מטבולית נמצא בסיכון גבוה פי 2 לפתח מחלות לב וכלי דם, ופי 5 לחלות בסוכרת מסוג 2 ‏[2].

לתסמונת המטבולית הגדרות שונות, המקובלת ביותר היא זו של ה-NCEP‏ (National Cholesterol Education Program). על פי הגדרה זו, הימצאות התסמונת המטבולית נקבעת על ידי נוכחות של 3 או יותר מהמצבים הבאים: השמנה ביטנית: היקף מותן מעל 88 ס"מ בנשים ומעל 102 ס"מ בגברים; ערכי לחץ-דם גבוהים מ- 130/85 מ"מ כספית; רמת ט"ג בנסיוב בצום גבוהה מ- 150 מ"ג/ד"ל; רמות HDL-C בנסיוב בצום גבוהות מ- 50 מ"ג/ד"ל בנשים ומ- 40 מ"ג/ד"ל בגברים; רמת גלוקוז בנסיוב בצום גבוהה מ- 110 מ"ג/ד"לתבנית:העה , [3]. מעריכים כי 30%-20% מהאוכלוסייה הבוגרת וכ-9.4% מהמתבגרים (גילאי 19-12 שנים) בעולם סובלים מהתסמונת מטבולית[1] , [2].

סוכרת מסוג 2 מהווה 90-95% מכלל מקרי הסוכרת. המחלה מופיעה כתוצאה משילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים, ומתפתחת כאשר רמות האינסולין המיוצרות על ידי הלבלב אינן מספקות כדי להתגבר על התנגודת לאינסולין[4]. בעבר, רוב החולים אובחנו מעל גיל 40, ועל כן היא נקראה גם סוכרת מבוגרים. אולם בעשור האחרון יותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים במחלה זו1. הימצאות התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 עולה ככל שגדלה רמת ההשמנה במבוגרים ובילדים[1] , [2] , [5] , [6] , [7].

לתסמונת המטבולית יש אמנם גורמים גנטים, אולם מחקרים רבים בודקים את הקשר עם גורמים סביבתיים שונים (כולל צריכת קבוצות מזון מסוימות, צריכת רכיבי תזונה או דפוסי תזונה), מתוך המחשבה שמניעת התסמונת המטבולית תפחית את התחלואה והתמותה מסוכרת וממחלות לב וכלי דם.

להרגלי אורח החיים ולתזונה יש תפקיד מרכזי במניעה. הדרך הטובה ביותר למניעת התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 היא באמצעות שינוי אורח החיים, הכולל ירידה במשקל, תזונה נכונה ופעילות גופנית[3] , [8] , [9].

מוצרי חלב והתסמונת המטבולית

מחקרים אפידמיולוגיים

ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים, וממחקרי חתך (cross-sectional) רבים, מראים קשר הפוך בין צריכת חלב ומוצריו להמצאות התסמונת המטבולית כלומר, ככל שצורכים יותר מוצרי חלב, כך יורד הסיכון לפתח את התסמונת המטבולית[10] , [11].

במחקר בו השתתפו 2,375 גברים, בגילאי 45-59 שנים מהעיר Caerphilly באנגליה, נמצא כי גברים ששתו באופן קבוע כחצי ליטר או יותר של חלב ביום היו בסיכון נמוך ב-60% לפתח את התסמונת המטבולית. גברים שצרכו מוצרי חלב באופן כללי היו בסיכון נמוך ב-55% ללקות בתסמונת[12].

במחקר חתך שהתפרסם בו השתתפו 827 מבוגרים בני 18 עד 74 שנים, נמצא כי הימצאות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בקבוצת המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר (מעל 3 מנות ליום), לעומת קבוצת המשתתפים שצרכו רק כמנה וחצי ליום או פחות[13]. תוצאות דומות התקבלו גם בקרב כ- 10,000 נשים שהשתתפו ב-Women's Health Study ‏[14], ובקרב מתבגרים אמריקנים[15].

בניתוח-על (מטא-אנליזה) של מחקרי חתך, הימצאות התסמונת המטבולית היתה נמוכה בכ-30% בקרב אנשים שצרכו 3 או 4 מנות חלב ביום, בהשוואה לאנשים שצרכו עד 1.7 מנות חלב ביום16. הקשר בין התסמונת המטבולית לגורמים סביבתיים נחקר פחות בקרב ילדים ובני נוער, ועל אחת כמה וכמה במדינות שאינן מערביות. במחקר שנערך באיראן, השתתפו 4,811 תלמידים בגילאי 18-6 שנים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה. נמצא כי צריכת מוצרי חלב, כמו גם צריכת ירקות ופירות, קשורות לסיכון נמוך יותר לפתח את התסמונת המטבולית17. במחקר שכלל 365 ילדים בני 10 מבואנוס איירס, נמצא כי לילדים שצרכו יותר מוצרי חלב (4 מנות ויותר ביום) הייתה פחות עמידות לאינסולין, בהשוואה לילדים שצרכו מעט מוצרי חלב (1 מנה ופחות)18. במחקר גדול, שעקב במשך 10 שנים אחר 3,157 צעירים בני 30-18 שנים (Coronary Artery Risk Development in Young Adults ), נמצא כי היארעות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה ב-72% בקרב צעירים עם עודף משקל שצרכו חמש מנות חלב ליום, או יותר, בהשוואה לאלה שצרכו פחות ממנה וחצי ליום19. במחקר רוטרדם ההולנדי, שכלל 2,245 משתתפים בעלי לחץ דם תקין בתחילת המחקר, צריכת מוצרי חלב נמצאה בקשר הפוך לסיכון לפתח יתר לחץ דם. המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגדולה ביותר נהנו מירידה של כ- 30% בסיכון לפתח יתר לחץ דם. תוצאות מחקר זה תומכות בכך שצריכת חלב ומוצריו תורמת למניעת יתר לחץ דם במבוגרים בריאים20. מחקרי התערבות מספר מחקרי התערבות קלינים בדקו את השפעה המיטיבה של צריכת חלב ומוצריו על מרכיבי התסמונת המטבולית. הידוע ביותר הוא מחקר DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) שנערך על ידי משרד הבריאות האמריקני. במחקר נמצא כי תזונה עשירה בירקות, בפירות ובמוצרי חלב דלי שומן יעילה בהורדת לחץ הדם, לעומת דיאטה עשירה בפירות וירקות אך ללא מוצרי חלב, וכי השפעתה דומה לזו של חלק מהתרופות לטיפול ביתר לחץ דם21. במחקר נוסף, בו השתתפו 57 מתבגרים בארה"ב שאובחנו כסובלים מיתר לחץ דם או טרום יתר לחץ דם, נמצא כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי שומן, פירות וירקות, כחלק מדיאטת DASH, מורידה את לחץ הדם בקרב מתבגרים22. בניתוח-על (שנערך על 12 מחקרים קליניים שכללו 623 משתתפים עם יתר לחץ דם וטרום יתר לחץ דם) נמצא כי חלבונים קצרים בחלב, הנקראים פפטידים, גרמו לירידה משמעותית של 4.8 ו- 2.2 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהתאמה. ההשפעה שנמצאה היתה גדולה יותר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם, לעומת אנשים ללא יתר לחץ דם. בנוסף, ככל שתקופת ההתערבות הייתה ארוכה יותר כך ההשפעה על הורדת לחץ הדם הייתה משמעותית יותר23. במחקר התערבות אקראי מבוקר, שנערך בקרב 116 משתתפים הסובלים מהתסמונת המטבולית, נמצא כי לדיאטת DASH השפעה חיובית על מרכיבי התסמונת: העלאת רמות HDL-C, ירידה במשקל, ירידה ברמות הטריגליצרידים בדם, ירידה בלחץ הדם וברמות הסוכר בדם בצום24. במחקרי התערבות נוספים נמצא שדיאטה מופחתת קלוריות (הגבלה של כ- 500 קלוריות ביום) ואכילה של לפחות שלושה מוצרי חלב ביום הביאה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף ובכמות השומן בגוף11, 25, 26.

מנגנונים אפשריים קיימים מספר מנגנונים אפשריים שבהם רכיבים תזונתיים במוצרי החלב יכולים להשפיע לטובה על מרכיבי התסמונת המטבולית, ביניהם הפחתת לחץ הדם, ויסות התיאבון, הפחתת אחוז השומן בגוף, ושיפור פרופיל השומנים בדם27. במחקרים אפידמיולוגים נמצא כי צריכת סידן, ויטמין D ומגנזיום נמצאת ביחס הפוך לתסמונת המטבולית28. השילוב המשולש של המינרלים בחלב, סידן-אשלגן-מגנזיום, תורם לאיזון לחץ הדם, וכך גם פפטידים פעילים המצויים בחלב. סידן, חלבון החלב וחומצות שומן בינוניות נמצאו כמשפיעים על הפחתה במשקל ובאחוזי השומן בזמן דיאטת הרזיה. לסידן השפעה מיטיבה גם על פרופיל השומנים בדם10,14,16,29-31.

מוצרי חלב וסכרת מסוג 2 במחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף נצא כי צריכת חלב ומוצריו, או רכיבי תזונה מחלב, קשורה בסיכון מופחת לחלות בסוכרת מסוג 2 11,16, 32-37

מחקרים על מוצרי חלב וסוכרת מסוג 2 תזונה בריאה, הכוללת מוצרי חלב דלי שומן, פירות,ירקות ודגנים מלאים, נמצאה כתורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. כך עולה מנתוני מחקר שעקב אחר 7,700 מבוגרים במשך 15 שנים36. במחקר פרוספקטיבי גדולHealth Professionals Follow up Study) ), שעקב אחר כ-41,000 גברים במשך 12 שנים, נמצא כי כל תוספת של מנת חלב דלת שומן לתפריט היומי קשורה ב-9% הפחתה בסיכון ללקות בסוכרת32. תוצאות מחקר זה תואמות לתוצאות מעקב אחר 37,000 נשים שהשתתפו בWomen's Health Study 33. תמיכה נוספת לממצאים אלה מגיעה ממטא-אנליזה, בה דווח על סיכון נמוך ב- 14% לחלות בסוכרת מסוג 2, בקרב אנשים שצרכו לפחות שלוש מנות חלב ליום, בהשוואה לאנשים שצרכו פחות ממנה וחצי ליום16.

מחקרים על רכיבי תזונה בחלב וסוכרת מסוג 2 סידן, ויטמיןD ומגנזיום מסייעים בהפחתת הסיכון לסוכרת בשני מחקרים אפידמיולוגים גדולים וחשובים (Nurses Health Study , Women's Health Study)19,34 נמצא כי העלאת צריכת הסידן תורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. במחקר האחיות נמצא כי הנשים שצרכו את השילוב הגבוה ביותר (מעל 1,200 מ"ג סידן ומעל 800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום) נהנו מירידה של 33% בסיכון לסוכרת, בהשוואה לנשים שצרכו פחות מ- 600 מ"ג סידן ופחות מ- 400 יחידות ויטמין D ביום34. בניתוח-על נמצא קשר הפוך בין צריכת ת ויטמין D לסוכרת מסוג 2. לקבוצה שצרכה את כמות ויטמין D הגבוהה ביותר היה סיכון נמוך ב- 62% לפתח את המחלה. במחקר נוסף, שעקב אחר 64,000 נשים בגיל המעבר בשנחאי סין במשך 7 שנים, נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לתחלואה בסוכרת. נראה כי המגנזיום במוצרי החלב עשוי אף הוא לתרום לקשר ההפוך שנצפה בין צריכת מוצרי חלב לסוכרת מסוג 238.

סיכום במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצא קשר בין צריכת חלב ומוצריו לסיכון נמוך ללקות בתסמונת המטבולית ובסוכרת מסוג 2. תוצאות ממספר מחקרים קליניים מאששות את הקשר ומחזקות אותו. הקשר נמצא עם צריכת מוצרי חלב ועם רכיבי התזונה המצויים בחלב, ביניהם סידן, ויטמין D, מגנזיום, ופפטידים שונים, אולם מנגנון הפעולה טרם פוענח במלואו. הנתונים הקיימים מבטיחים ומספקים חיזוק נוסף להמלצות התזונתיות המעודדות צריכת מוצרי חלב כחלק מדיאטה מאוזנת ובריאה.


16. Pittas, A.G., J. Lau, F.B. Hu, et al. J. Clin. Endocrinol.Metab. 92: 2017, 2007. 17. Factors associated with the metabolic syndrome in a national sample of youths: CASPIAN Study. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2007 Oct 10 [Epub ahead of print].http://www.nmcd-journal.com/article/S0939-4753(07)00086-5/abstract 18. Inverse association between insulin resistance and frequency of milk consumption in low-income Argentinean school children. J Pediatr. 2009;154:101-5. 19. Pereira, M.A., D.R. Jacobs, L. Van Horn, et al.JAMA 24: 2018, 2002. 20. Inverse association between dairy intake and hypertension: the Rotterdam Study. Marielle F Engberink, Marieke AH Hendriksen, Evert G Schouten, Frank JA van Rooij, Albert Hofman, Jacqueline CM Witteman, and Johanna M Geleijnse. Am J Clin Nutr published 15 April 2009. 21. Appel, L.J., T.J. Moore, E. Obarzanek, et al.N. Engl. J. Med. 336: 1117, 1997. 22. The Efficacy of a Clinic-Based Behavioral Nutrition Intervention Emphasizing a DASH-Type Diet for Adolescents with Elevated Blood Pressure. J Pediatr 2008;152:494-501. http://www.jpeds.com/article/S0022-3476(07)00878-5/abstract 23. Effect of milk tripeptides on blood pressure: A meta-analysis of randomized controlled trials. Nutrition 2008;24:933-40. http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(08)00202-5/abstract 24. Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Diabetes Care 28: 2823, 2005. 25. Heaney, R.P., and K. Rafferty. Nutr. Rev. 67:32, 2009. 26. Van Loan, M. J. Am. Coll. Nutr. In press, 2009. 27. Dairy product consumption and the metabolic syndrome. Nutr Res Rev 2008;21: 148-157. 28. He, K., K. Liu, M.L. Daviglus, et al.Circulation 113: 1675, 2006. 29. Scholz-Ahrens, K.E., and J. Schrezenmeir.Int. Dairy J. 16: 1399, 2006. 30. Pfeuffer, M., and J. Schrezenmeir.Obes. Rev. 8: 109, 2006. 31. Drouillet, P., B. Balkau, M.A. Charles, et al.Nutr. Metab. Cardiov. Dis. 17: 486, 2007. 32. Choi, H.K., W.C. Willett, M.J. Stampfer, et al.Arch. Intern. Med. 165: 997, 2005. 33. Liu, S., H.K. Choi, E. Fod, et al.Diabetes Care 29: 1579, 2006. 34. Pittas, A.G., B. Dawson-Hughes, T. Li, et al.Diabetes Care 29: 650, 2006. 35. Mensink, R.P. Internat. Dairy J. 16: 1001, 2006. 36. Brunner, E.J., A. Mosdol, D.R. Witte, et al.Am. J. Clin. Nutr. 87: 1414, 2008. 37. Van Dam, R.M., F.B. Hu, L. Rosenberg, et al.Diabetes Care 29: 2238, 2006. 38. Villegas, R., Y.-T. Gao, Q. Dai, et al. Am. J. Clin.Nutr. 89: 1059, 2009.

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 Lloyd-Jones, D., R. Adams, M. Carnethon, et al.for the American Heart Association Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee.Circulation 119: 480, 2009.
  2. ↑ 2.0 2.1 2.2 Grundy, S.M. Arterioscler. Thromb. Vasc. Biol. 28:629, 2008.
  3. ↑ 3.0 3.1 Grundy, S.M., H.B. Brewer, Jr., J.I. Cleeman, et al.Circulation 109: 433, 2004.
  4. ↑ American Diabetes Association. All About Diabetes.www.diabetes.org/about-iabetes.jsp. Accessed April 30, 2009.
  5. ↑ Anderson, J.J.B., S.A. Prytherch, M. Sparling, et al.Nutr. Today 41: 115, 2006.
  6. ↑ Steinberger, J., S.R. Daniels, R.H. Eckel, et al.Circulation 119: 628, 2009.
  7. ↑ Pan, Y., and C.A. Pratt. J. Am. Diet. Assoc. 108:276, 2008.
  8. ↑ Executive Summary of the Third Report of the National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA 285: 2486, 2001.
  9. ↑ U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Dietary Guidelines for Americans, 2005. 6th Edition. Washington, DC:U.S. Government Printing Office, January 2005. ISSN 0011-5568 18
  10. ↑ VanMeijl, L.E., R. Vrolix, and R.P. Mensink.Nutr. Res. Rev. 21: 148, 2008.
  11. ↑ Tremblay, A., and J. Gilbert. J. Am. Coll. Nutr.In press, 2009
  12. ↑ Elwood, P.C., J.E. Pickering, and A.M. Fehily.J. Epidemiol. Community Health 61: 695, 2007.
  13. ↑ Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Am. J. Clin. Nutr. 82: 523, 2005.
  14. ↑ Liu, S., Y. Song, E.S. Ford, et al. Diabetes Care 28:2926, 2005.
  15. ↑ Reppert, A., B.F. Steiner, and K. Chapman-Novakofski. Am. J. Health Promotion 23:130, 2008.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית יועצת למועצת הבקר