כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קולפוסקופיה - Colposcopy"
מ (added Category:גינקולוגיה using HotCat) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם. מקור השם מגיע מיוונית: "קולפוס" משמעו "ריק, רחם, וגינה" ו"סקופוס" משמעו "להסתכל". | קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם. מקור השם מגיע מיוונית: "קולפוס" משמעו "ריק, רחם, וגינה" ו"סקופוס" משמעו "להסתכל". | ||
| − | הבדיקה מתבצעת | + | הבדיקה מתבצעת על ידי רופא נשים אשר עבר הכשרה לביצוע קולפוסקופיות בעת בדיקה גינקולוגית רגילה עם מכשיר ספקולום ("ברווז") וכוללת הסתכלות על הצוואר בעזרת הקולפוסקופ (מגדיל תמונה), צביעה על ידי חומצה אצטית ולוגול ונטילת ביופסיות במידת הצורך. |
| − | קולפוסקופ מגדיל את התמונה ×2.5-15 ומכיל מקור אור האפשר לרופא לראות את הנגעים החשודים בצוואר הרחם. | + | קולפוסקופ מגדיל את התמונה ×2.5-15 ומכיל מקור אור האפשר לרופא לראות את הנגעים החשודים בצוואר הרחם. |
אם לאחר הצביעות ישנם אזורים החשודים לטרום סרטן - מתבצעת נטילת דגימת רקמה ('ביופסיה') על מנת לבחון את הנגעים השונים ולטפל בהתאם. | אם לאחר הצביעות ישנם אזורים החשודים לטרום סרטן - מתבצעת נטילת דגימת רקמה ('ביופסיה') על מנת לבחון את הנגעים השונים ולטפל בהתאם. | ||
| − | הסיבה העיקרית לביצוע קולפוסקופיה היא לצורך זיהוי של דיספלזיה של צוואר הרחם והענקת טיפול בהתאם לממצאים ומניעת סרטן צוואר הרחם. | + | הסיבה העיקרית לביצוע קולפוסקופיה היא לצורך זיהוי של דיספלזיה של צוואר הרחם והענקת טיפול בהתאם לממצאים ומניעת סרטן צוואר הרחם. |
| − | + | ||
הסיבות עיקריות לביצוע קולפוסקופיה הן זיהום בו[[וירוס הפפילומה]] (HPV) ודימום לאחר קיום יחסי מין (Post Coital Bleeding). | הסיבות עיקריות לביצוע קולפוסקופיה הן זיהום בו[[וירוס הפפילומה]] (HPV) ודימום לאחר קיום יחסי מין (Post Coital Bleeding). | ||
==סרטן וטרום סרטן (דיספלזיה) של צוואר הרחם== | ==סרטן וטרום סרטן (דיספלזיה) של צוואר הרחם== | ||
| − | 99% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים | + | 99% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי ווירוס הפפילומה. |
| − | זיהום בווירוס הפפילומה הוא נפוץ וכ-80% מהנשים נחשפות לווירוס במהלך חייהן, אך לרוב, אצל 80% מאילו שנחשפו, הווירוס חולף מבלי שיהיו לכך השלכות ורק כ 20% אינן מצליחות להיפטר מהווירוס ונמצאות בסיכון לפתח טרום סרטן או סרטן של צוואר הרחם. | + | זיהום בווירוס הפפילומה הוא נפוץ וכ-80% מהנשים נחשפות לווירוס במהלך חייהן, אך לרוב, אצל 80% מאילו שנחשפו, הווירוס חולף מבלי שיהיו לכך השלכות ורק כ 20% אינן מצליחות להיפטר מהווירוס ונמצאות בסיכון לפתח טרום סרטן או סרטן של צוואר הרחם. |
| − | '''נשים שהווירוס אינו חולף אצלן:''' | + | '''נשים שהווירוס אינו חולף אצלן:''' |
| − | גורמי סיכון ידועים הם עישון ומערכת חיסון מדוכאת. | + | גורמי סיכון ידועים הם עישון ומערכת חיסון מדוכאת. |
ישנם מעל 100 זנים שונים של ווירוס הפפילומה, המסוכנים ביותר ואלו האחראים על 80% ממקרי הסרטן הם HPV 16 & HPV 18. | ישנם מעל 100 זנים שונים של ווירוס הפפילומה, המסוכנים ביותר ואלו האחראים על 80% ממקרי הסרטן הם HPV 16 & HPV 18. | ||
| − | השינויים החלים ברקמה מרגע ההדבקה בווירוס פפילומה ועד להתפתחות הסרטן הם ארוכים מאוד ונמשכים עשרות שנים, לכן כל כך חשוב להיבדק כל 3 שנים ולא לפספס [[בדיקת | + | השינויים החלים ברקמה מרגע ההדבקה בווירוס פפילומה ועד להתפתחות הסרטן הם ארוכים מאוד ונמשכים עשרות שנים, לכן כל כך חשוב להיבדק כל 3 שנים ולא לפספס [[בדיקת PAP]]. |
==בדיקת PAP== | ==בדיקת PAP== | ||
| − | בדיקת פאפ רגילה כוללת [[ציטולוגיה]] - בדיקת משטח מצוואר הרחם והנרתיק והסתכלות על מבנה התאים. | + | בדיקת פאפ רגילה כוללת [[ציטולוגיה]] - בדיקת משטח מצוואר הרחם והנרתיק והסתכלות על מבנה התאים. |
| − | הבדיקה מומלצת לכל אישה מגיל 25, בישראל הוחלפה | + | הבדיקה מומלצת לכל אישה מגיל 25, בישראל הוחלפה על ידי בדיקת HPV מאחר שהגורם העיקרי לדיספלזיה וסרטן צוואר הרחם הוא וירוס הפפילומה - נשים שאינן נשאיות לווירוס חוזרות על הבדיקה כעבור 3 שנים. |
אם הבדיקה חיובית משלימים את הבדיקה עם בדיקת ציטולוגיה מאותו בקבוק בכדי להבחין האם הווירוס גרם לשינויים בתאים או שמדובר בנשאות בלבד. נשים נשאיות לווירוס הפפילומה מופנות לבדיקת קולפוסקופיה. | אם הבדיקה חיובית משלימים את הבדיקה עם בדיקת ציטולוגיה מאותו בקבוק בכדי להבחין האם הווירוס גרם לשינויים בתאים או שמדובר בנשאות בלבד. נשים נשאיות לווירוס הפפילומה מופנות לבדיקת קולפוסקופיה. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
==חיסון נגד ווירוס הפפילומה== | ==חיסון נגד ווירוס הפפילומה== | ||
| − | ווירוס הפפילומה אחראי לא רק על סרטן וטרום סרטן של צוואר הרחם, הוא גורם גם לסרטן פי הטבעת, סרטן מתרי הקול וסרטן הפין. | + | ווירוס הפפילומה אחראי לא רק על סרטן וטרום סרטן של צוואר הרחם, הוא גורם גם לסרטן פי הטבעת, סרטן מתרי הקול וסרטן הפין. |
| − | חיסון כנגד ווירוס הפפילומה קיים מאז 2006. הוא הוכח כיעיל וללא תופעות לוואי מיוחדות (תופעות הלוואי עלולות לכלול כאבים באזור ההזרקה וחום). | + | חיסון כנגד ווירוס הפפילומה קיים מאז 2006. הוא הוכח כיעיל וללא תופעות לוואי מיוחדות (תופעות הלוואי עלולות לכלול כאבים באזור ההזרקה וחום). |
| − | לרוב, הילדים - גם בנים וגם בנות, מתחסנים בגיל | + | לרוב, הילדים - גם בנים וגם בנות, מתחסנים בגיל 9–13 בבתי הספר. |
ניתן לקבל חיסון עד גיל 45, וגם לנשאית של אחד מהווירוסים כדאי להתחסן כי החיסון מכסה 9 זנים נפוצים ביותר של וירוסים. | ניתן לקבל חיסון עד גיל 45, וגם לנשאית של אחד מהווירוסים כדאי להתחסן כי החיסון מכסה 9 זנים נפוצים ביותר של וירוסים. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
==בדיקת קולפוסקופיה== | ==בדיקת קולפוסקופיה== | ||
===מהלך הפעולה=== | ===מהלך הפעולה=== | ||
| − | הבדיקה מבוצעת על כיסא גינקולוגי כבדיקה גינקולוגית רגילה. מבוצעת צביעה עם 2 חומרים שונים על מנת לצבוע אזורים לא תקינים באזור צוואר הרחם והנרתיק. | + | הבדיקה מבוצעת על כיסא גינקולוגי כבדיקה גינקולוגית רגילה. מבוצעת צביעה עם 2 חומרים שונים על מנת לצבוע אזורים לא תקינים באזור צוואר הרחם והנרתיק. |
| − | אם ישנם אזורים חשודים נלקחת ביופסיה של מילימטרים בודדים, לרוב הפעולה אינה כואבת אלא לא נעימה ואורכת | + | אם ישנם אזורים חשודים נלקחת ביופסיה של מילימטרים בודדים, לרוב הפעולה אינה כואבת אלא לא נעימה ואורכת כ5–10 דקות. |
לאחר נטילת הביופסיה מומלץ להימנע מיחסי המין, אמבטיות ושימוש בטמפונים ל3 ימים הקרובים. | לאחר נטילת הביופסיה מומלץ להימנע מיחסי המין, אמבטיות ושימוש בטמפונים ל3 ימים הקרובים. | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
===תוצאות=== | ===תוצאות=== | ||
| − | במהלך הפעולה ניתן לשאול האם ישנם נגעים חשודים על הצוואר והאם יש צורך בנטילת ביופסיה. | + | במהלך הפעולה ניתן לשאול האם ישנם נגעים חשודים על הצוואר והאם יש צורך בנטילת ביופסיה. באם עברת ביופסיה, התשובות אמורות להתקבל בתוך 3 שבועות. |
*בדיקה תקינה – משמעות הדבר היא כי לא נמצאו אזורים חשודים במהלך הקולפוסקופיה. מעל מחצית מכלל הנבדקות הן בעלות בדיקות תקינות | *בדיקה תקינה – משמעות הדבר היא כי לא נמצאו אזורים חשודים במהלך הקולפוסקופיה. מעל מחצית מכלל הנבדקות הן בעלות בדיקות תקינות | ||
| − | *המצאות נגע חשוד – תבוצע ביופסיה של הנגע וההמשך יקבע בהתאם לתוצאות. גם | + | *המצאות נגע חשוד – תבוצע ביופסיה של הנגע וההמשך יקבע בהתאם לתוצאות. גם אם יאובחן טרום סרטן דרגה 2–3 ישנו טיפול יעיל המונע התפתחות של הסרטן בצוואר הרחם |
| − | מאחר | + | מאחר שזוהי בדיקה המבוצעת על ידי אדם, היא תלוית מבצע ותמיד ייתכן כי גידול שהיה בצוואר לא זוהה על ידי הבודק. מאחר שכך, תוצאה תקינה אינה מבטיחה ב-100 אחוזים כי אין סרטן. בנוסף, העדר ממצאים מחשידים בבדיקה הנוכחית אין משמעותו כי המחלה לא תתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים. |
מסיבות אלו, בחלק מהמקרים יש לחזור על הבדיקה כל מספר חודשים ויקבע בהתאם לסטטוס HPV ובדיקת ציטולוגיה. | מסיבות אלו, בחלק מהמקרים יש לחזור על הבדיקה כל מספר חודשים ויקבע בהתאם לסטטוס HPV ובדיקת ציטולוגיה. | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
===תופעות לוואי וסיבוכים=== | ===תופעות לוואי וסיבוכים=== | ||
| − | במהלך הפעולה חלק קטן מהנשים (כ 5%) תרגשנה צריבה קלה בעקבות חומרי צביעה. | + | במהלך הפעולה חלק קטן מהנשים (כ-5%) תרגשנה צריבה קלה בעקבות חומרי צביעה. |
| − | + | אם נלקחה ביופסיה ייתכן ותסבלי מהפרשות חומות או מעט דימום בשלושת הימים לאחר הביופסיה. | |
בפחות מ-0.1% מתפתח דמם הדורש תפר על צוואר הרחם לצורך הפסקת הדמם. | בפחות מ-0.1% מתפתח דמם הדורש תפר על צוואר הרחם לצורך הפסקת הדמם. | ||
גרסה מ־13:29, 22 באוגוסט 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| בדיקת קולפוסקופיה | ||
|---|---|---|
| Colposcopy | ||
.svg)
| ||
מערכת הרבייה הנשית
| ||
| שמות נוספים | שקיפת צוואר הרחם | |
| יוצר הערך | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אנדוסקופיה, נגיף הפפילומה
חסרה ביבליוגרפיה, שם יוצר הערך ותאריו
רקע כללי
קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם. מקור השם מגיע מיוונית: "קולפוס" משמעו "ריק, רחם, וגינה" ו"סקופוס" משמעו "להסתכל".
הבדיקה מתבצעת על ידי רופא נשים אשר עבר הכשרה לביצוע קולפוסקופיות בעת בדיקה גינקולוגית רגילה עם מכשיר ספקולום ("ברווז") וכוללת הסתכלות על הצוואר בעזרת הקולפוסקופ (מגדיל תמונה), צביעה על ידי חומצה אצטית ולוגול ונטילת ביופסיות במידת הצורך.
קולפוסקופ מגדיל את התמונה ×2.5-15 ומכיל מקור אור האפשר לרופא לראות את הנגעים החשודים בצוואר הרחם.
אם לאחר הצביעות ישנם אזורים החשודים לטרום סרטן - מתבצעת נטילת דגימת רקמה ('ביופסיה') על מנת לבחון את הנגעים השונים ולטפל בהתאם.
הסיבה העיקרית לביצוע קולפוסקופיה היא לצורך זיהוי של דיספלזיה של צוואר הרחם והענקת טיפול בהתאם לממצאים ומניעת סרטן צוואר הרחם.
הסיבות עיקריות לביצוע קולפוסקופיה הן זיהום בווירוס הפפילומה (HPV) ודימום לאחר קיום יחסי מין (Post Coital Bleeding).
סרטן וטרום סרטן (דיספלזיה) של צוואר הרחם
99% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי ווירוס הפפילומה.
זיהום בווירוס הפפילומה הוא נפוץ וכ-80% מהנשים נחשפות לווירוס במהלך חייהן, אך לרוב, אצל 80% מאילו שנחשפו, הווירוס חולף מבלי שיהיו לכך השלכות ורק כ 20% אינן מצליחות להיפטר מהווירוס ונמצאות בסיכון לפתח טרום סרטן או סרטן של צוואר הרחם.
נשים שהווירוס אינו חולף אצלן:
גורמי סיכון ידועים הם עישון ומערכת חיסון מדוכאת.
ישנם מעל 100 זנים שונים של ווירוס הפפילומה, המסוכנים ביותר ואלו האחראים על 80% ממקרי הסרטן הם HPV 16 & HPV 18.
השינויים החלים ברקמה מרגע ההדבקה בווירוס פפילומה ועד להתפתחות הסרטן הם ארוכים מאוד ונמשכים עשרות שנים, לכן כל כך חשוב להיבדק כל 3 שנים ולא לפספס בדיקת PAP.
בדיקת PAP
בדיקת פאפ רגילה כוללת ציטולוגיה - בדיקת משטח מצוואר הרחם והנרתיק והסתכלות על מבנה התאים.
הבדיקה מומלצת לכל אישה מגיל 25, בישראל הוחלפה על ידי בדיקת HPV מאחר שהגורם העיקרי לדיספלזיה וסרטן צוואר הרחם הוא וירוס הפפילומה - נשים שאינן נשאיות לווירוס חוזרות על הבדיקה כעבור 3 שנים.
אם הבדיקה חיובית משלימים את הבדיקה עם בדיקת ציטולוגיה מאותו בקבוק בכדי להבחין האם הווירוס גרם לשינויים בתאים או שמדובר בנשאות בלבד. נשים נשאיות לווירוס הפפילומה מופנות לבדיקת קולפוסקופיה.
בנוסף, כל מטופלת עם דמם בעת קיום יחסי מין תופנה גם היא לבדיקת קולפוסקופיה.
חיסון נגד ווירוס הפפילומה
ווירוס הפפילומה אחראי לא רק על סרטן וטרום סרטן של צוואר הרחם, הוא גורם גם לסרטן פי הטבעת, סרטן מתרי הקול וסרטן הפין.
חיסון כנגד ווירוס הפפילומה קיים מאז 2006. הוא הוכח כיעיל וללא תופעות לוואי מיוחדות (תופעות הלוואי עלולות לכלול כאבים באזור ההזרקה וחום).
לרוב, הילדים - גם בנים וגם בנות, מתחסנים בגיל 9–13 בבתי הספר.
ניתן לקבל חיסון עד גיל 45, וגם לנשאית של אחד מהווירוסים כדאי להתחסן כי החיסון מכסה 9 זנים נפוצים ביותר של וירוסים.
בדיקת קולפוסקופיה
מהלך הפעולה
הבדיקה מבוצעת על כיסא גינקולוגי כבדיקה גינקולוגית רגילה. מבוצעת צביעה עם 2 חומרים שונים על מנת לצבוע אזורים לא תקינים באזור צוואר הרחם והנרתיק.
אם ישנם אזורים חשודים נלקחת ביופסיה של מילימטרים בודדים, לרוב הפעולה אינה כואבת אלא לא נעימה ואורכת כ5–10 דקות.
לאחר נטילת הביופסיה מומלץ להימנע מיחסי המין, אמבטיות ושימוש בטמפונים ל3 ימים הקרובים.
הפעולה עלולה לגרום להתכווצויות בבטן התחתונה וכאבים דומים לכאבי מחזור, אין כל מניעה מנטילת משככי כאבים.
תוצאות
במהלך הפעולה ניתן לשאול האם ישנם נגעים חשודים על הצוואר והאם יש צורך בנטילת ביופסיה. באם עברת ביופסיה, התשובות אמורות להתקבל בתוך 3 שבועות.
- בדיקה תקינה – משמעות הדבר היא כי לא נמצאו אזורים חשודים במהלך הקולפוסקופיה. מעל מחצית מכלל הנבדקות הן בעלות בדיקות תקינות
- המצאות נגע חשוד – תבוצע ביופסיה של הנגע וההמשך יקבע בהתאם לתוצאות. גם אם יאובחן טרום סרטן דרגה 2–3 ישנו טיפול יעיל המונע התפתחות של הסרטן בצוואר הרחם
מאחר שזוהי בדיקה המבוצעת על ידי אדם, היא תלוית מבצע ותמיד ייתכן כי גידול שהיה בצוואר לא זוהה על ידי הבודק. מאחר שכך, תוצאה תקינה אינה מבטיחה ב-100 אחוזים כי אין סרטן. בנוסף, העדר ממצאים מחשידים בבדיקה הנוכחית אין משמעותו כי המחלה לא תתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים.
מסיבות אלו, בחלק מהמקרים יש לחזור על הבדיקה כל מספר חודשים ויקבע בהתאם לסטטוס HPV ובדיקת ציטולוגיה.
קולפוסקופיה אינה בדיקה מושלמת, אך שיעורי הדיוק באבחנת טרום סרטן או סרטן צוואר הרחם הם מעל 90%.
תופעות לוואי וסיבוכים
במהלך הפעולה חלק קטן מהנשים (כ-5%) תרגשנה צריבה קלה בעקבות חומרי צביעה.
אם נלקחה ביופסיה ייתכן ותסבלי מהפרשות חומות או מעט דימום בשלושת הימים לאחר הביופסיה.
בפחות מ-0.1% מתפתח דמם הדורש תפר על צוואר הרחם לצורך הפסקת הדמם.
לאחר הבדיקה
לאחר או במהלך הבדיקה, הבודק יסביר לנבדקת על תוצאות הבדיקה וידווח לה אם נלקחה ביופסיה. תוצאות הביופסיה אמורות להתקבל בתוך 3 שבועות.
יש לדווח לרופא המטפל או ליחידה בה בוצעה הקולפוסקופיה, אם קיים דימום כבד או אם הדימום אינו פוסק כעבור מספר ימים.