האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif


טבלאות רפואה מונעת לפי גיל

טבלה ב: רפואה מונעת בגיל לידה עד שנתיים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור חיסונים ותוספות[1]

הנקה והרגלי אכילה נכונים, טיפול בתינוק, צורת השכבה ושינה בטוחה, רחצה, החתלה, הרגלי שינה, שמירת חום גוף תקין, שמירה על בריאות השיניים[2].
מניעת תאונות בית; בטיחות במים, הימנעות מחומרים רעילים, מתרופות ומחפצים מסוכנים[3].
מושב בטיחות ברכב, חינוך למניעת שכחת ילד ברכב.
חשיפה מבוקרת לשמש; סכנות העישון הפסיבי; תפקוד הורה-משפחה-תינוק. יש לשים לב להתעללות ולהזנחה.
לפני גיל שנתיים מומלץ למנוע חשיפה למסכים כגון מחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים ומשחקי וידאו.

ביקורים סדורים אצל אח.ות ורופא.ה בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). הביקורים יכללו בדיקת גדילה (משקל, אורך, היקף ראש), בדיקת התפתחות לפי מדרגות התפתחות ובדיקה גופנית יסודית[4]. בכל מעקב התפתחות שמבצעים רופאים יש לבדוק החזר אדום ורפלקס קורניאלי, וכן בדיקת פישוק ירכיים לאיתור DDH, עד הליכה לבד. בגיל חודשיים: לוודא שבוצעה בדיקת שמיעה.
בחודש הראשון: 2 ביקורים אצל אח.ות, הראשון בתוך 72 שעות מהשחרור מבית החולים, בדגש על הערכת התפתחות צהבת. ביקור שני: בגיל חודש.
עד סוף שנת החיים הראשונה: 5 ביקורים נוספים אצל אח.ות (חודשיים, 4, 6, 9 ו-12 חודשים).
2 בדיקות אצל רופא.ה: בגיל 2 ו-9 חודשים.
מגיל שנה עד שנתיים: בדיקה נוספת אצל אח.ות ורופא.ה בסביבות גיל שנה וחצי.

בדיקת רמת ההמוגלובין בגיל 9–12 חודשים. מתן ויטמין D3 עד גיל שנה. מתן ברזל בגיל 4–18 חודשים.

טבלה ג: רפואה מונעת בגיל 2–6 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה

הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, היגיינה ובריאות השן;
חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה;
תאונות בית והימנעות מחומרים רעילים ותרופות;
בטיחות במים;
כיסאות בטיחות וקסדות; הימנעות מחשיפה ממושכת לקרני השמש ולעישון פסיבי;
ערנות מיוחדת לסימנים להפרעות התנהגות; התעללות בילדים (Child abuse)
פעילות גופנית במשך 180 דקות מצטברות לפחות מדי יום. מומלץ לבצע מגוון פעילויות ולפתח תבניות תנועה; מגיל 5 מומלץ להגביר בהדרגה את עצימות הפעילות.
לצמצם את שעות המסך לשעה אחת ביום.

שתי בדיקות רופא.ה: בסביבות גיל 2.5 ו-5.
בדיקת אח.ות מדי שנה, מגיל שנתיים עד גיל 5 שנים. הבדיקות יכללו בדיקת גדילה (משקל וגובה), בדיקת התפתחות, בדיקה גופנית, ובפרט בדיקת עיניים לפזילה וחדות ראייה, בדיקת שמיעה, שפה ודיבור, בדיקת שיניים, אשכים ומערכת קרדיווסקולרית - לפי מדרגות ההתפתחות[4]. הערכה לקראת כניסה לבית הספר.
בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.
בנוכחות סיפור משפחתי של היפרכולסטרולמיה או מחלת כלי דם טרשתית בגיל צעיר: מומלץ לבדוק פרופיל שומנים לפחות פעם אחת מגיל 5.

בכיתה א': חיסון MMRV (מנה שנייה); השלמת חיסונים שלא ניתנו; חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים (פרבנר); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית; החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון).

טבלה ד: רפואה מונעת בגיל 7–12 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים
הרגלי ניקיון

(הרטבה לילית, Encopresis)

משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. בכתה ב' החיסון לטטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו (Tdap-IPV).
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה, הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה (לפחות 60 דקות מצטברות בעצימות בינונית-גבוהה); פעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע; צמצום שעות מסך: עד שעתיים מדי יום; שמירה על בריאות השיניים. בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות).

בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.

השלמת חיסוני השגרה.

חיסון שנתי נגד שפעת עונתית.

הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן. בכיתה א' - בדיקת ראייה ושמיעה
הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש. בדיקת שיניים והיגיינת הפה. חיסון נגד מנינגוקוקים וחיסון נגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).
נזקי העישון הכפוי (מגיל 0); נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10). עירנות להתעללות בילדים; ערנות להפרעות התנהגות ולמידה. בכיתה ז': תבחין טוברקולין (לקבוצות הסיכון, בעיקר עולים חדשים ממדינות מסוימות).
איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות. בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV).

טבלה ה: רפואה מונעת בגיל 13–19 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות.

חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה.
מיניות בריאה ואמצעי מניעה במידת הצורך.
הרגלי שינה נכונים (9 שעות ביממה).
שמירה על בריאות השן.

משקל, גובה 1-BMI (מדי שנתיים); בדיקת ההתפתחות המינית והגדילה. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יתר לחץ דם, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.

בגילאי 16–17 מבוצעת בדיקת לחץ דם לקראת גיוס לצבא לרוב האוכלוסייה.

בכיתה ח': טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap); השלמת חיסונים חסרים.

בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV);
חיסון שנתי נגד שפעת עונתית.
חיסון נגד מנינגוקוקים ונגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).

נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים; הימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים.
הימנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ומאלכוהול;
נזקי החשיפה לשמש והימנעות מחשיפה יתרה;
פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית- גבוהה במשך 60 דקות לפחות מדי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים מדי שבוע (אפשר גם לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל בפרקי פעילות קצרים של 10 דק' או יותר);
צמצום שעות ישיבה מול מסך (עד שעתיים מדי יום).
איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות;

הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS.

מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).

המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 20–39 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה ותזונה נכונה;

מעקב טרום לידתי;
אמצעי מניעה ותכנון המשפחה.
שינה: הרגלי שינה נכונים: (8-6 שעות ביממה)
נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות;
עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה מעישון ומסמים;
אלכוהול: תשאול וייעוץ בנשים הרות או המתכננות היריון (למי שעוסק במעקב טרום הריוני).

BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת רפואי;

סוכרת: מגיל 35 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1c או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. בנשים הרות העמסת סוכר בשבועות 24-28.
לחץ דם: בדיקת לחץ דם:

  • לכלל האוכלוסייה בגילים 29-20 מדי 5 שנים, ובגילים 30–39 מדי 3–5 שנים.
  • אלה עם גורמי סיכון למחלת לב: מדי שנה.

שומני דם: סך כולסטרול, HDL, LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית).
(Lipoprotein (a מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.

קרמת-צפדת דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה מהן יחד עם חיסון לשעלת.

חיסון נגד שפעת: מדי שנה;
אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 18–45 שאינן מחוסנות לפני כניסה להיריון;
שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 27-36.
אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).
חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון.{{ש]} Hepatitis B לקבוצות סיכון;
Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס ,A למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין.
PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.

פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה.

אימוני כוח 2–3 פעמים בשבוע ואימוני גמישות

אנמיה: בדיקת המוגלובין במהלך ההיריון ולאחר כל היריון;

Hepatitis C: בדיקת דם לקבוצות סיכון.
בדיקת אנטיגן ל-Hepatitis B לנשים בהיריון.

מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.

באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על- סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי. סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (Pap Smear) או hrHPV מגיל 25: מדי 3 שנים. איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.

טבלה ז: רפואה מונעת מגיל 40–64 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה

תזונה: הרגלי אכילה ותזונה נכונה והמלצה להישקל בבית מדי שבוע ביום קבוע.
שינה: הרגלי שינה נכונים (8-6 שעות ביממה).
פעילות גופנית: פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה, אימוני כוח 2–3 פעמים מדי שבוע ואימוני גמישות.
עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה;
אלכוהול: נזקי אלכוהול בנשים הרות או המתכננות היריון.

BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת הרופא, כולל לקראת ביקור מניעתי או לקראת קביעת מינון טיפול תרופתי רלוונטי.
לחץ דם: מדי שנה.
סוכרת: בגילים 35–70 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1C או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. לחזור מדי שלוש שנים;
נשים הרות: העמסת סוכר בשבועות 28-24;
אנמיה: בדיקת המוגלובין - במשך ההיריון ומיד לאחריו.
HEPATITIS C: בדיקת דם לקבוצות סיכון.

קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה שבהן עם חיסון לשעלת
חיסון נגד שפעת: מדי שנה;
אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 40–45 שאינן מחוסנות לפני הכניסה להיריון;
שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 36-27.
אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).

בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על-סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי.
נהיגה זהירה, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות.

שומני דם: סך כולסטרול, HDL LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית).
(a) Lipoprotein מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.
אק"ג פעם אחת (אם טרם נעשה, כבסיס להשוואה).

חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון.
שלבקת חוגרת: חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה.
Hepatitis B לקבוצות סיכון;
Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים ל-Hepatitis A, למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין.
PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.

דלדול עצמות: הערכה בעזרת שאלון כגון FRAX לנשים לאחר גיל הפסקת הווסת. בהתאם לתוצאות, יש לשקול לבצע DEXA;

לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם DEXA (סל הבריאות כולל את הבדיקה מגיל 60).
איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.

סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה)[5].
סרטן המעי הגס: דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 50–74, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי[6]. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון[7].
סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (PAP SMEAR) או hrHPV מדי 3 שנים עד גיל 65.
סרטן הריאות: LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל)[8].

מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

טבלה ח: רפואה מונעת מגיל 65 שנים

ייעוץ לאורח חיים בריא טיפול תרופתי מונע וחיסונים בדיקות עזר ואיתור מוקדם

150 דקות פעילות אירובית בשבוע (ברוב ימות השבוע), משולבת בפעילות בונה כוח, אימון יציבות ואימון גמישות. דרגת המאמץ תותאם למצב הבריאות.
הימנעות / גמילה מעישון.
חשיפה מדודה לשמש בשעות הבוקר (במשך כרבע שעה אחרי השעה 10:00).
מומלץ 6–8 שעות שינה.
תשאול וייעוץ בנוגע להרגלי שינה.

מדידת לחץ דם מדי שנה (בהיעדר יתר-לחץ דם ידוע);
מדידת BMI.
למי שלא אובחנו עד גיל 65 עם דיסליפידמיה מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75.
סקירה לסוכרת (בהיעדר סוכרת ידועה) מדי 3 שנים באנשים עם עודף משקל.
סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה).
סרטן המעי הגס: דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 50–74, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון.
סרטן הריאות: LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל).

קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס, Td).
חיסון נגד שפעת: מדי שנה.
פנוימוקוקים: חיסון פוליסכרידי נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פנוימווקס) מגיל 65; אפשר לשקול תוספת חיסון מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פרבנר) לאוכלוסייה בסיכון.
שלבקת חוגרת: חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה.

תזונה בהתאם ל"קשת המזון", לפי הנחיות משרד הבריאות, לרבות סיבים תזונתיים, ובפרט:
תזונה דלת-שומן רווי ושומן טרנס, תזונה המכילה לא יותר מ־1,500 - 2,300 מיליגרם נתרן ביום, ירקות וסיבים תזונתיים דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן.
עירנות לגבי צריכת-יתר של משקאות אלכוהוליים.

AAA: סקירה על-קולית (US) חד- פעמית של הוותין הבטני לגברים בני 65–74 המעשנים או שעישנו בעבר.
דלדול עצמות: לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע צפיפות עצם DEXA (כלול בסל מגיל 60).
סקר לנפילות: תשאול בנוגע לאירועי נפילות. תרשמות משיווי המשקל ומטיב ההליכה.
באלה שאותרו בסיכון לנפילות: הערכה רב-גורמית של הסיבות לנפילות והתערבות בגורמים שאותרו.
ניהול הטיפול התרופתי: בדיקה תקופתית של מכלול התרופות איתור דיכאון ואלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני אבחון דמנציה - במטופלים עם חשד קליני.
איתור נקיטת שתן - במסגרת אנמנזה.

ויטמין D3‏ (800–1000 יחידות בינ"ל/יום) בהתאם לתזונה ולמידת החשיפה לשמש.
סידן (1,200 מיליגרם/יום), בהתאם לתזונה.

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. ראו פרק 6: "חיסונים".
  2. ראו פרק 4: "בריאות הפה והשיניים".
  3. ראו פרק 5: "בטיחות ילדים".
  4. 4.0 4.1 תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old
  5. סיכון גבוה לסרטן השד: סיפור משפחתי (קרבה ראשונה), מחלת שד עם אטיפיה בביופסיה או סרטן שד בעבר, נטילה ממושכת של טיפול הורמונלי (HT).
  6. למי שאינו מבצע בדיקות דם סמוי בצואה אפשר להמליץ לבצע קולונוסקופיה מדי 10 שנים מגיל 50 או לפחות פעם אחת בערך בגיל 55–65. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת סריקה לאיתור מוקדם לאנשים בסיכון נמוך (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים בעולם).
  7. קבוצות סיכון לסרטן המעי: מחלת מעי דלקתית, סיפור משפחתי של סרטן מעי (קרבה ראשונה - הורה, אח או אחות) צריכים לבצע קולונוסקופיה מגיל 40 או מגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל שקרוב המשפחה לקה בו בסרטן). אם יש תסמונות מורשות לא פוליפוזיות יש לבצע קולונוסקופיה מגיל 25. אם יש פוליפוזיס מורשת, יש לבצע מגיל 15 (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים).
  8. למעשנים בני 50–80 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה -LDCT (הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות). בישראל נערך פיילוט לשימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר, ובעתיד יתכן שאוכלוסיית הסקירה תשתנה בעקבות המלצות הפיילוט.