קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #2: קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל

פרקי משנה:

1. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל לידה ועד שנתיים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from birth to two years
2. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years
3. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years
4. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years
5. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים עשרים עד שישים וארבע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to sixty four years
6. קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שישים וחמש שנים ומעלה - Health promotion and preventive medicine - recommendations for people sixty five years of age and older

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
שם הפרק	קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל
עורך מדעי	פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור	ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה	אוקטובר 2022
מספר עמודים	284
קישור	באתר ההסתדרות הרפואית

טבלאות רפואה מונעת לפי גיל

טבלה ב: רפואה מונעת בגיל לידה עד שנתיים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור	חיסונים ותוספות
הנקה והרגלי אכילה נכונים, טיפול בתינוק, צורת השכבה ושינה בטוחה, רחצה, החתלה, הרגלי שינה, שמירת חום גוף תקין, שמירה על בריאות השיניים. מניעת תאונות בית; בטיחות במים, הימנעות מחומרים רעילים, מתרופות ומחפצים מסוכנים. מושב בטיחות ברכב, חינוך למניעת שכחת ילד ברכב. חשיפה מבוקרת לשמש; סכנות העישון הפסיבי; תפקוד הורה- משפחה-תינוק. יש לשים לב להתעללות ולהזנחה. לפני גיל שנתיים מומלץ למנוע חשיפה למסכים כגון מחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים ומשחקי וידאו.	ביקורים סדורים אצל אח.ות ורופא.ה בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). הביקורים יכללו בדיקת גדילה (משקל, אורך, היקף ראש), בדיקת התפתחות לפי מדרגות התפתחות ובדיקה גופנית יסודית. בכל מעקב התפתחות שמבצעים רופאים יש לבדוק החזר אדום ורפלקס קורניאלי, וכן בדיקת פישוק ירכיים לאיתור DDH, עד הליכה לבד. בגיל חודשיים: לוודא שבוצעה בדיקת שמיעה. בחודש הראשון: 2 ביקורים אצל אח.ות, הראשון בתוך 72 שעות מהשחרור מבית החולים, בדגש על הערכת התפתחות צהבת. ביקור שני: בגיל חודש. עד סוף שנת החיים הראשונה: 5 ביקורים נוספים אצל אח.ות (חודשיים, 4, 6, 9 ו-12 חודשים). 2 בדיקות אצל רופא.ה: בגיל 2 ו-9 חודשים. מגיל שנה עד שנתיים: בדיקה נוספת אצל אח.ות ורופא.ה בסביבות גיל שנה וחצי.	החיסון נגד דלקת כבד A‏+B חיסון נגד נגיף רוטה החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים "החיסון המחומש" נגד אסכרה, פלצת, שעלת, המופילוס אינפלואנזה b ותרכיב מומת נגד פוליו: DTaP+DTaP+IPV; חיסון חי-מוחלש נגד פוליו bOPV בגילים 6 ו-18 חודשים; "החיסון המרובע" נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (MMRV) חיסון שנתי נגד שפעת עונתית חיסון נגד מנינגוקוקוס זן B (אפשר לתת מגיל חודשיים עד שנתיים); החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון)
	בדיקת רמת ההמוגלובין בגיל 12-9 חודשים.	מתן ויטמין D3 עד גיל שנה. מתן ברזל בגיל 18-4 חודשים.

טבלה ג: רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, היגיינה ובריאות השן; חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה; תאונות בית והימנעות מחומרים רעילים ותרופות; בטיחות במים; כיסאות בטיחות וקסדות; הימנעות מחשיפה ממושכת לקרני השמש ולעישון פסיבי; ערנות מיוחדת לסימנים להפרעות התנהגות; התעללות בילדים (Child abuse) פעילות גופנית במשך 180 דקות מצטברות לפחות מדי יום. מומלץ לבצע מגוון פעילויות ולפתח תבניות תנועה; מגיל 5 מומלץ להגביר בהדרגה את עצימות הפעילות. לצמצם את שעות המסך לשעה אחת ביום.	שתי בדיקות רופא.ה: בסביבות גיל 2.5 ו-5. בדיקת אח.ות מדי שנה, מגיל שנתיים עד גיל 5 שנים. הבדיקות יכללו בדיקת גדילה (משקל וגובה), בדיקת התפתחות, בדיקה גופנית, ובפרט בדיקת עיניים לפזילה וחדות ראייה, בדיקת שמיעה, שפה ודיבור, בדיקת שיניים, אשכים ומערכת קרדיווסקולרית - לפי מדרגות ההתפתחות . הערכה לקראת כניסה לבית הספר. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור. בנוכחות סיפור משפחתי של היפרכולסטרולמיה או מחלת כלי דם טרשתית בגיל צעיר: מומלץ לבדוק פרופיל שומנים לפחות פעם אחת מגיל 5.	בכיתה א': חיסון MMRV (מנה שנייה); השלמת חיסונים שלא ניתנו; החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים (פרבנר); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית; החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון).

טבלה ד: רפואה מונעת בגיל 12-7 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים
הרגלי ניקיון (הרטבה לילית, Encopresis)	משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים.	בכתה ב' החיסון לטטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו (Tdap-IPV).
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה, הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה (לפחות 60 דקות מצטברות בעצימות בינונית-גבוהה); פעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע; צמצום שעות מסך: עד שעתיים מדי יום; שמירה על בריאות השיניים.	בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות). בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.	השלמת חיסוני השגרה. חיסון שנתי נגד שפעת עונתית.
הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן.	בכיתה א' - בדיקת ראייה ושמיעה
הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש.	בדיקת שיניים והיגיינת הפה.	חיסון נגד מנינגוקוקים וחיסון נגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).
נזקי העישון הכפוי (מגיל 0); נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10).	עירנות להתעללות בילדים; ערנות להפרעות התנהגות ולמידה.	בכיתה ז': תבחין טוברקולין (לקבוצות הסיכון, בעיקר עולים חדשים ממדינות מסוימות).
	איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות.	בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV).

טבלה ה: רפואה מונעת בגיל 19-13 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות. חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה. מיניות בריאה ואמצעי מניעה במידת הצורך. הרגלי שינה נכונים (9 שעות ביממה). שמירה על בריאות השן.	משקל, גובה 1-BMI (מדי שנתיים); בדיקת ההתפתחות המינית והגדילה. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יתר לחץ דם, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור. בגילאי 17-16 מבוצעת בדיקת לחץ דם לקראת גיוס לצבא לרוב האוכלוסייה.	בכיתה ח': טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap); השלמת חיסונים חסרים. בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית. חיסון נגד מנינגוקוקים ונגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).
נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים; הימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים.
הימנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ומאלכוהול; נזקי החשיפה לשמש והימנעות מחשיפה יתרה; פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית- גבוהה במשך 60 דקות לפחות מדי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים מדי שבוע (אפשר גם לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל בפרקי פעילות קצרים של 10 דק' או יותר); צמצום שעות ישיבה מול מסך (עד שעתיים מדי יום).	איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות; הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS.	מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 39-20 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה ותזונה נכונה; מעקב טרום לידתי; אמצעי מניעה ותכנון המשפחה. שינה: הרגלי שינה נכונים: (8-6 שעות ביממה) נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות; עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה מעישון ומסמים; אלכוהול: תשאול וייעוץ בנשים הרות או המתכננות היריון (למי שעוסק במעקב טרום הריוני).	BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת רפואי; סוכרת: מגיל 35 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1c או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. בנשים הרות העמסת סוכר בשבועות 24-28. לחץ דם: בדיקת לחץ דם: לכלל האוכלוסייה בגילים 29-20 מדי 5 שנים, ובגילים 39-30 מדי 3-5 שנים. אלה עם גורמי סיכון למחלת לב: מדי שנה. שומני דם: סך כולסטרול, HDL, LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית). (Lipoprotein (a מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.	קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה מהן יחד עם חיסון לשעלת. שפעת: מדי שנה; אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 45-18 שאינן מחוסנות לפני כניסה להיריון; שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 27-36. אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה). חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון.{{ש]} Hepatitis B לקבוצות סיכון; Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס ,A למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין. PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.
פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה. אימוני כוח 2-3 פעמים בשבוע ואימוני גמישות	אנמיה: בדיקת המוגלובין במהלך ההיריון ולאחר כל היריון; Hepatitis C: בדיקת דם לקבוצות סיכון. בדיקת אנטיגן להפטיטיס B לנשים בהיריון.	מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מ"ג ליום (ההמלצה לכך צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.
בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על- סגולה )UV( כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי.	סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (Pap Smear) או hrHPV מגיל 25: מדי 3 שנים. איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.

טבלה ז: רפואה מונעת מגיל 64-40 שנים

יעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים ותרופות למניעה
תזונה: הרגלי אכילה ותזונה נכונה והמלצה להישקל בבית מדי שבוע ביום קבוע. שינה: הרגלי שינה נכונים (8-6 שעות ביממה). פעילות גופנית: פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה, אימוני כוח 3-2 פעמים מדי שבוע ואימוני גמישות. עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה; אלכוהול: נזקי אלכוהול בנשים הרות או המתכננות היריון.	BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת הרופא, כולל לקראת ביקור מניעתי או לקראת קביעת מינון טיפול תרופתי רלוונטי. לחץ דם: מדי שנה. סוכרת: בגילים 70-35 בדיקת רמת הסוכר בדם )סוכר בצום, המוגלובין A1C או העמסת סוכר( במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. לחזור מדי שלוש שנים; נשים הרות: העמסת סוכר בשבועות 28-24; אנמיה: בדיקת המוגלובין - במשך ההיריון ומיד לאחריו. HEPATITIS C: בדיקת דם לקבוצות סיכון.	קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה שבהן עם חיסון לשעלת; שפעת: מדי שנה; אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 45-40 שאינן מחוסנות לפני הכניסה להיריון; שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 36-27. אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).
בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על-סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי. נהיגה זהירה, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות.	שומני דם: סך כולסטרול, HDL LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית). (a) Lipoprotein מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35. אק"ג פעם אחת (אם טרם נעשה, כבסיס להשוואה).	חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון. שלבקת חוגרת: חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה. Hepatitis B לקבוצות סיכון; Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס A, למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין. PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.
	דלדול עצמות: הערכה בעזרת שאלון כגון FRAX לנשים לאחר גיל הפסקת הווסת. בהתאם לתוצאות, יש לשקול לבצע DEXA; לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם DEXA (סל הבריאות כולל את הבדיקה מגיל 60). איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.
	סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 74-50 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה). סרטן המעי הגס: דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 74-50, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון. סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (PAP SMEAR) או hrHPV מדי 3 שנים עד גיל 65. סרטן הריאות: LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל).	מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מ"ג ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

טבלה ח: רפואה מונעת מגיל 65 שנים

ייעוץ לאורח חיים בריא	טיפול תרופתי מונע וחיסונים	בדיקות עזר ואיתור מוקדם
150 דקות פעילות אירובית בשבוע (ברוב ימות השבוע), משולבת בפעילות בונה כוח, אימון יציבות ואימון גמישות. דרגת המאמץ תותאם למצב הבריאות. המנעות / גמילה מעישון. חשיפה מדודה לשמש בשעות הבוקר (במשך כרבע שעה אחרי השעה 10:00). מומלץ 8-6 שעות שינה. תשאול וייעוץ בנוגע להרגלי שינה.	מדידת לחץ דם מדי שנה (בהיעדר יתר-לחץ דם ידוע); מדידת BMI. למי שלא אובחנו עד גיל 65 עם דיסליפידמיה מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75. סקירה לסוכרת (בהיעדר סוכרת ידועה) מדי 3 שנים באנשים עם עודף משקל. סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 74-50 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה). סרטן המעי הגס: דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 74-50, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון. סרטן הריאות: LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל).	קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס, Td). שפעת: מדי שנה. פנוימוקוקים: חיסון פוליסכרידי נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פנוימווקס) מגיל 65; אפשר לשקול תוספת חיסון מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פרבנר) לאוכלוסייה בסיכון. שלבקת חוגרת: חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה.
תזונה בהתאם ל"קשת המזון", לפי הנחיות משרד הבריאות, לרבות סיבים תזונתיים, ובפרט: תזונה דלת-שומן רווי ושומן טרנס, תזונה המכילה לא יותר מ- 1,500 - 2,300 מ"ג נתרן ביום, ירקות וסיבים תזונתיים דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן. עירנות לגבי צריכת-יתר של משקאות אלכוהוליים.	AAA: סקירה על-קולית (US) חד- פעמית של הוותין הבטני לגברים בני 74-65 המעשנים או שעישנו בעבר. דלדול עצמות: לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע צפיפות עצם DEXA (כלול בסל מגיל 60). סקר לנפילות: תשאול בנוגע לאירועי נפילות. תרשמות משיווי המשקל ומטיב ההליכה. באלה שאותרו בסיכון לנפילות: הערכה רב-גורמית של הסיבות לנפילות והתערבות בגורמים שאותרו. ניהול הטיפול התרופתי: בדיקה תקופתית של מכלול התרופות איתור דיכאון ואלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני אבחון דמנציה - במטופלים עם חשד קליני. איתור נקיטת שתן - במסגרת אנמנזה.	ויטמין D3‏ (800–1000 יחידות בינ"ל/יום) בהתאם לתזונה ולמידת החשיפה לשמש. סידן (1,200 מ"ג/יום), בהתאם לתזונה.

רפואה מונעת בגיל לידה עד שנתיים

ייעוץ

תזונה

יש חשיבות רבה להנקה בחודשי החיים הראשונים. לפי המלצות משרד הבריאות משנת 2017, מומלצת הנקה בלעדית עד סביבות גיל 6 חודשים והמשך הנקה בשילוב עם אוכל משלים לפחות עד גיל שנה, וכל עוד האם והתינוק מעוניינים בכך. זהו שינוי מההמלצות הקודמות, שפורסמו ב-2012, ובהן הומלץ להזין בהנקה בלעדית עד גיל 4 חודשים ולהתחיל בחשיפה מוקדמת למזונות ("טעימות") מגיל זה. אף על פי כן, במחקר קליני שבוצע באנגליה ופורסם ב-NEJM ב-2016‏ (The EAT study)‏ הודגם כי תינוקות שהתחילו חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים בגיל 3 חודשים גילו פחות תגובות אלרגיות למזון מאשר תינוקות שנחשפו בגיל 6 חודשים. ארגון הבריאות העולמי )WHO( ממליץ גם הוא על הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים לחיים, והמשך הנקה בשילוב עם אוכל משלים לפחות עד גיל שנתיים. המלצה זו עקבית במגוון איגודים שונים כגון איגוד רופאי המשפחה האמריקאי (AAFP), איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) והקנדי (CPS) וכן האיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (ACOG)‏ - וזו גם המלצתנו. יתכן שבעתיד הקרוב תורחב המלצת משרד הבריאות בישראל מהנקה לפחות עד גיל שנה, להנקה לפחות עד גיל שנתיים.

במקביל להנקה (או לתחליפי הנקה - תרכובות מזון לתינוקות = תמ"ל), מומלץ לנהוג לפי הנחיות משרד הבריאות. יש להניק לפי סימני רעב ושובע ("לפי דרישה"). לקראת גיל 6 חודשים וכאשר התינוק מראה סימני מוכנות, יש להוסיף לתזונה מגוון מזונות בריאים מהתפריט המשפחתי שהוכנו בבישול ביתי ומבוססים על קטניות, דגנים, פירות וירקות העונה, בשר (עוף, הודו, בקר), דגים, שמן זית וביצים. כדי למנוע חסר בברזל, מומלץ לשלב מזונות העשירים בברזל. מומלץ לדחות הוספת חלב כשתייה ("חלב ניגר") עד גיל שנה כיוון שהוא דל בברזל. מוצרי חלב אפשר לשלב כבר בגיל 6 חודשים, אך יש להקפיד שלא יהיו מרכיב מרכזי בתזונה ושלא יהיו ממותקים. עד גיל שנה אסור להאכיל בדבש כיוון שהוא עלול להכיל את החיידק בוטולינום. עוד יש להימנע ממאכלים אולטרה-מעובדים (למשל ממתקים, חטיפים, משקאות ממותקים), ממאכלים שאינם מפוסטרים (כולל חלב ומוצריו, ביצים לא מבושלות, בשר או דגים נאים או מבושלים חלקית) ומאכלים מסוכנים העלולים לגרום לחנק.

בטיחות

יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות. יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים.

כללי

יש לדון בנושא הרגלי שינה ושינה בטוחה, ובפרט כיצד יש להשכיב את התינוק בעת שינה (אך ורק על הגב) וכשהוא ער, רחצה נכונה, שמירה על חום גוף תקין, נזקיו של עישון פסיבי . יש לשים לב אם יש סימנים לקשיים של הורים באתגרי ההורות, הזנחה או התעללות בילדים. יש להנחות בנושא חשיפה מבוקרת לשמש ושימוש במיסוכי הגנה וכן בנושא בטיחות התינוקות והפעוטים, כולל כיסא בטיחות, הרחקת חומרי ניקוי ותרופות.

בעת הביקור אצל הרופא או האחות מומלץ להקדיש זמן "פתוח", שההורים יכולים לבטא בו את דאגותיהם ולחזק אותם בתפקידם החדש כהורים. הצטרפות של תינוק למשפחה היא שלב חשוב במעגל החיים ומשבר נורמטיבי משמעותי. הורים רבים מתמודדים עם בכי ממושך של תינוק ועם הפרעות שינה של התינוק ושלהם עצמם.

חיסונים

יש לדון עם ההורים בחשיבות הרבה שבמתן חיסונים בגיל זה ובהקפדה על עמידה במועדים המומלצים לפי תוכנית החיסונים המלאה. החיסונים שמשרד הבריאות נותן בלא תשלום בתחנות טיפת חלב ב-24 החודשים הראשונים לחייו של התינוק: חיסון נגד דלקת כבד B, "החיסון המחומש" נגד דיפתריה-טטנוס-ושעלת (אסלולרי), המופילוס אינפלואנזה B ופוליו (תרכיב מומת), חיסון חי-מוחלש נגד פוליו bOPV, החיסון המצומד נגד 13 זנים של פנאומוקוקים (פרבנר), חיסון נגד נגיף רוטה, "החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח (MMRV) והחיסון נגד דלקת כבד A. גם החיסון נגד מנינגוקוק זן B מומלץ, אך הוא אינו כלול בסל הבריאות ואפשר לקנותו באופן פרטי.

חיסון נגד שפעת מומלץ לתת לכל הילדים מגיל 6 חודשים לקראת עונת החורף (אוקטובר-דצמבר) ובמהלכה. החיסון המומת ניתן בהזרקה לשריר. בפעם הראשונה שניתן החיסון (ועד גיל 9 שנים) יש לחסן את הילד בשתי מנות בהפרש של חודש זו מזו, ולאחר מכן לחסן מדי שנה, לפני בוא החורף, במנה אחת. יש גם חיסון חי-מוחלש, הניתן באמצעות תרסיס לשני נחירי האף עד גיל 5 שנים. אין לחסן בחיסון זה ילדים חולי אסתמה. הרכבם של שני סוגי החיסונים זהה.

תוספי תזונה

• ויטמין D3: משרד הבריאות ממליץ לתת ויטמין D3 במינון 400IU (יחידות בין-לאומיות), כלומר שתי טיפות מדי יום, מהלידה עד גיל שנה, בלא קשר לסוג התזונה (הנקה או תמ"ל). עיקר האספקה של ויטמין D לגוף מגיע מסינתזה של ויטמין D בעור בהשפעת קרינת השמש. יש חשיבות רבה לחשיפה מבוקרת וזהירה לשמש (בתוך נקיטה של אמצעי זהירות מפני עודף קרינה וכוויות שמש). לא מומלץ לתת תוסף של ויטמין A כשגרה
• ברזל: אנמיה מחוסר ברזל היא החסר התזונתי השכיח ביותר בגיל הינקות, וחשוב מאוד למנוע חסר כזה ולאתר אותו איתור מוקדם. לכן משרד הבריאות ממליץ לתת לכל הילדים ברזל בגיל 18-4 חודשים - עד גיל חצי שנה מומלץ לתת 7 מ"ג מדי יום, ובגיל 18-6 חודשים מומלץ לתת 15 מ"ג מדי יום. בסביבות גיל שנה (חודשים 12-9) יש לבצע בדיקות דם לבירור רמת ההמוגלובין בדם. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להעשיר את תזונת התינוקות בברזל ובמרכיבי מזון חיוניים אחרים ולאו דווקא לתת תכשירי ברזל (למעט לפגים, לילדים המתאפיינים בהפרעות גדילה וכד'). בישראל שיעור האנמיה בתינוקות גבוה, ולכן חשוב לתת תוספת של תכשירי ברזל ללא תלות בתזונת התינוק.

פעילות גופנית

בחודשי החיים הראשונים יש להקפיד להשכיב את התינוק על הבטן כשהוא ער. בהמשך יש לעודד אותו לנוע באופן עצמאי במרחב, בהתאם לגילו. כאשר התינוק מתחיל לנוע ולזחול, לעמוד וללכת, יש לעודדו לעשות כן. תינוקות שגילם פחות משנה מומלץ לעודד לבצע פעילות, בעיקר בעזרת משחק אינטראקטיבי על הרצפה, כגון חפצים מעודדי זחילה ותנועה, במשך 30 דקות לפחות מדי יום. מומלץ לעודד פעוטות להיות פעילים במשך 180 דקות מדי יום, לפחות, בעצימות כלשהי, בתוך שהם עוסקים במגוון פעילויות וסביבות, ולכלול בכך פעילות המסייעת לפתח תבניות תנועה. מומלץ לא לחשוף ילדים צעירים, מתחת לגיל שנתיים, למסכים, כגון טלוויזיה ומשחקים או סרטים במחשב או בטלפון החכם (סמרטפון).

שיניים

לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה.

קרינה מייננת בגיל לידה עד שנתיים

יש למעט ככל האפשר לחשוף את התינוקות לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

סקירה ואיתור מוקדם

מאז שנת 2009 מתבצע סקר מטבולי-גנטי נרחב לכל היילודים בישראל במחלקת תינוקות לפני שחרורם מבית החולים. הסקר בוחן את המחלות תת-תריסיות ראשונית מולדת 1-PKU, שנבדקו בעבר, ועוד כמה מחלות מטבוליות המתעדכנות מפעם לפעם באתר משרד הבריאות (פרטים בפרק 10, "מעקב טרום לידתי" ובאתר משרד הבריאות). מאז שנת 2010 מתבצעת לכל היילודים בדיקת סינון שמיעה לאיתור מוקדם של חירשות מולדת בבדיקה דו-שלבית: בשלב הראשון מבוצעת לכל יילוד בדיקת פלט אקוסטי (OAE - Otoacustic Emissions). אם התוצאה חיובית (או שהיילוד בקבוצת סיכון), מתבצעת בדיקת רישום אלקטרו-פיזיולוגי (ABR - Auditory Brain stem Response)‏. בכל בתי החולים מתבצעת ליילודים גם בדיקת "החזר אדום" (Red reflex) לשלילת ירוד ורטינובלסטומה. אם לא נכתב במכתב השחרור של הילוד שהבדיקה בוצעה, יש לבצעה בבדיקה הראשונה במרפאה. בהמשך, בגיל הרך, חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 1/2020 מחייב לבצע רצף בדיקות, בהן בדיקות חוזרות להחזר אדום ובדיקת הירשברג (Corneal reflex) לפזילה. בדיקה זו יש לבצע בכל בדיקת רופא בטיפת חלב עד גיל שנה וחצי. עוד יש לבצע בדיקות התפתחותיות ובדיקות חדות ראייה לאיתור מוקדם של מצבים פתולוגיים העלולים לגרום לקות ראייה ועיוורון ובדיקות לאבחון עין עצלה. את בדיקות אלה מבצע צוות רפואי וסיעודי בתחנות טיפת חלב.

בשנות החיים הראשונות מומלץ לבצע ביקורים סדורים אצל אחיות.ים ורופאות.ים בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). ביקורים אלה יכללו הערכת גדילה (שקילה, מדידת אורך והיקף ראש), הערכת התפתחות לפי מדרגות התפתחות תשאול, ייעוץ והדרכת הורים (בטיחות, מניעת SIDS, הנקה ותזונה, התמודדות משפחתית, בריאות השן, מניעת אלימות), בדיקות סקר (מבחן אדינבורו EPDS להערכת דיכאון לאחר לידה, בדיקת ראייה red/corneal reflex, בדיקת פישוק האגן לאיתור DDH), בדיקה גופנית, מתן חיסונים, ברזל וויטמין D ועוד - כמפורט בהנחיות הקליניות של הר"י לטיפול בילד הבריא.

בחודש הראשון מומלץ לבצע 2 ביקורים אצל אח.ות: ביקור ראשון בתוך 72 שעות מהשחרור מבית החולים (בדגש על הערכת התפתחות צהבת) וביקור שני בגיל חודש. עד סוף שנת החיים הראשונה מומלץ לבקר עוד 5 פעמים אצל אח: בגילים 2, 4, 6, 9 ו-12 חודשים, וכן פעמיים אצל רופא.ה (בגילים 2 ו-9 חודשים).

בגיל שנה עד שנתיים, בסביבות גיל שנה וחצי, מומלץ לבצע בדיקה נוספת אצל אח ורופא.

בבדיקת הרופא בגיל חודשיים יושם דגש על בדיקת פישוק האגן, קולות לב ואוושות ועל דופק פמורלי. ייבדקו התפתחות קשר עין, מבט עוקב והתרשמות של ההורים בנושא בעיית שמיעה. יש להנחות את ההורים להשכיב את התינוק על הגב בעת שינה ולהשכיבו על הבטן בעת ערנות, בהשגחתם, לצמצום הסיכון להתפתחות פלאגיוצפליה. תינוקות שאותרה אצלם אי-יציבות של מפרק הירך בבדיקה גופנית (Ortolani/Barlow) או המתאפיינים בגורמי סיכון לנקע מולד במפרק הירך (DDH; סיפור משפחתי של DDH, לידה במצג עכוז, מצבי מיעוט מי שפיר, היריון מרובה עוברים, עיוותים בכפות הרגליים כביטוי ללחץ תוך-רחמי, עיוותים מולדים בברכיים או בחלקי גוף אחרים כגון טורטיקוליס) - יופנו לבדיקה על-קולית (US) של פרקי הירכיים בגיל 8-6 שבועות ולבדיקת אורתופד.

מאז החל סינון שמיעה ביילודים לחירשות מולדת, בוטלה בדיקת הסינון לליקויי שמיעה בטיפות החלב בגיל 9-7 חודשים. מומלץ כי הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת השמיעה של היילוד בגיל חודשיים כדי שבדיקות האבחון יסתיימו עד גיל 3 חודשים ויוחל שיקום, במידת הצורך, עד גיל 6 חודשים.

בבדיקת הרופא בגיל 9 חודשים יושם דגש (פרט לבדיקה הכללית והערכת גדילה והתפתחות) על ראייה, פזילה ושמיעה, זאת בהתאם לחוזרי ראש שירותי בריאות הציבור ולהנחיות הקליניות.

בכל ביקור ייבדקו ההתאמה בין דפוסי ההתנהגות לגיל ואופני ההתמודדות של המשפחה איתם. חומרי הדרכה אפשר למצוא באתר "איך גדלת" של עמותת "גושן".

בביקורי המעקב יש לשים לב לרמת התפקוד ולבעיות אצל ההורה המלווה ולהתרשם אם ייתכן שהאם סובלת מדיכאון (שאלון אדינבורו EPDS)‏.

בסוף שנת החיים הראשונה תיבדק רמת ההמוגלובין, זאת בהתאם להמלצות משרד הבריאות. בדיקת דם להמוגלובין בגיל 12-9 חודשים היא מדד איכות לאומי של משרד הבריאות. מאז שנת 2012 משרד הבריאות הנחה לתת לתינוקות ברזל בגילים 18-4 חודשים.

מקורות ששימשו לכתיבת פרק זה

• משרד הבריאות. תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל 6 שנים. 12/2016

• United States Preventive Services Task Force. Guide to clinical Preventive Service. 2nd ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins ; 1996.
• Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
• Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.

• משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
• משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
• ארגון רופאי הילדים. המלצות הועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992

• Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894(.
• Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11(.
• Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.

• משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
• משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007

• CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
• Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4(.

• 2011 אורקין י, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התינוק והפעוט מידע שימושי לצוות טיפת חלב. דיונון
• משרד הבריאות. בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת תת תריסיות, מחלת פנילקטונוריה ומחלות אחרות. 17/2009
• משרד הבריאות. ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים וילודים לקרינה מייננת. 18/2009
• משרד הבריאות. תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות. 17/2012
• ראש שירותי בריאות הציבור. שירות בריאות לתלמיד. 16/2012

• Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3(.
• Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.

• טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית

גיל 6-2 שנים

ייעוץ

תזונה

יש לשוחח עם ההורים על הנושא תזונה נכונה - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת מזון אולטרה-מעובד כגון חטיפים וממתקים, כמפורט בהמלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות.

סידן: עד גיל 3 שנים הילד זקוק ל-500 מ"ג סידן מדי יום ובגיל 8-4 שנים הוא זקוק ל-800 מ"ג מדי יום. סידן רב אפשר למצוא בעיקר במוצרי חלב, סרדינים, שקדים וברוקולי.

פעילות גופנית

בגיל זה ילדים זקוקים לתנועה כצורך בסיסי, טבעי והכרחי. הפעילות הגופנית תורמת לגדילה מאוזנת של העצמות, לחיזוק שרירים, להגברת ההוצאה האנרגטית, להתפתחות מוטורית וקואורדינטיבית תקינה ולהפחתת הסיכון להשמנה. פעילות גופנית מובנית בילדות מעצבת הרגלי פעילות שהם בסיס בריא בכל מעגל החיים. הפעילות הגופנית תכלול ביצוע יומיומי של משימות רב-גוניות מונחות, מובנות וחופשיות, משימות שיתורגלו בהן תנועות בסיסיות כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, ניתור ונחיתה, איזון הגוף, גלגולו, נשיאת משקל הגוף על איברים שונים, זריקה ותפיסה, בעיטה, קליעה למטרה, חבטה בכדור וכדרור. מומלץ שפעוטות יהיו פעילים במשך לפחות 180 דקות מצטברות ביממה וכי יצמצמו ככל האפשר את זמן הנייחות. לפיכך מומלץ להגביל את משך השימוש בטלוויזיה, במחשב ובטלפון נייד ("זמן מסך") - עד שעתיים מדי יום, ולהפעיל את הילדים במשחקים ובפעילות חברתית וגופנית.

בטיחות גיל 6-2 שנים

יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות, מניעת תאונות אופניים ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים ועל גלגיליות (כמחויב בחוק). יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים{{הערה|ראו פרק מספר 5 "בטיחות ילדים".

עישון, חשיפה לשמש והזנחת ילדים

יש לשוחח עם ההורים בנושאים נזקי העישון הכפוי והגנת העור מפני קרינה אולטרה-סגולית על-ידי הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00, שימוש במיסוכי הגנה עם מקדמי הגנה לפחות 30=SPF ואמצעי הגנה אחרים (כובע, חולצה). כן יש לנסות לאתר התעללות בילדים והזנחת ילדים.

שיניים גיל 6-2 שנים

לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה (ראו פרק 4, "בריאות הפה והשיניים", וכן הנחיות בריאות השן 2.3: הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד 4.2021 ).

קרינה מייננת גיל 6-2 שנים

יש למעט ככל האפשר לחשוף את הפעוטות לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

חיסונים גיל 6-2 שנים

בגיל זה יש להשלים את מתן חיסוני השגרה שלא ניתנו במועד ולחסן את תלמידי כיתה א' במנה השנייה של "החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח. מגיל שנתיים מומלץ לחסן ילדים בקבוצות סיכון גבוה בתרכיב הפוליסכרידי כנגד פנוימוקוקליים (פנוימווקוס). החיסון ניתן בגיל זה במנה אחת, 8 שבועות או יותר לאחר המנה האחרונה של החיסון המצומד (פרבנר). כמו כן, מומלץ לתת לילדים מגיל שנתיים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה מנה אחת של תרכיב מצומד נגד 4 זנים של מנינגוקוקים: W₁₃₅, Y, C, A. מומלץ לתת את החיסון השנתי נגד שפעת לכל הילדים לקראת החורף. הדבר נכון במיוחד לילדים הנמצאים בקבוצות סיכון גבוה. מגיל שנתיים אפשר לבחור בין החיסון המומת, זה המומלץ לכל הילדים, ובין החיסון החי-המוחלש, הניתן בשאיפה לאף ומתאים רק לילדים בריאים.

סקירה ואיתור מוקדם גיל 6-2 שנים

בגיל 6-2 שנים מומלץ שהילד יעבור שתי בדיקות רופא: בסביבות גיל שנתיים וחצי ובגיל חמש, וכן שיעבור בדיקת אח.ות לפחות מדי שנה (בגילים 2.5-2, 4-3.5 ו-5 שנים). הבדיקות יכללו מדידות משקל וגובה, בדיקת עיניים לפזילה, בדיקת חדות ראייה מדי שנתיים החל מגיל 4‏, בדיקת שמיעה ובדיקת שפה ודיבור בהתאם למדרגות ההתפתחות. משנת הלימודים תשפ"ב צפויה גם בדיקת סקר ראייה בגנים באמצעות פוטוסקינר. נוסף על כך, יש לבדוק את מצב השיניים ולבצע בדיקת מערכות מלאה, בדגש על המערכת הקרדיו-וסקולרית ועל האשכים.

בבדיקות אלה יוערכו הגדילה וההתפתחות, הפרעות בדיבור, בהתנהגות, בתקשורת ובלמידה וכן יחסי ילד-הורה/ משפחה, כולל הנושא משמעת וגבולות במשפחה. כן ייבדקו הרגלי היגיינה, האכילה והשינה. לפירוט נוסף ראו "הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא חלק א': טרום לידה עד גיל 6" .

מקורות ששימשו לכתיבת הפרק הזה

• משרד הבריאות. תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל 6 שנים. 12/2016

• United States Preventive Services Task Force. Guide to clinical Preventive Service. 2nd ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins ; 1996.
• Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
• Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.

• משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
• משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
• ארגון רופאי הילדים. המלצות הועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992

• Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894(.
• Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11(.
• Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.

• משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
• משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007

• CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
• Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4(.

• אורקין י, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התינוק והפעוט מידע שימושי לצוות טיפת חלב. דיונון, 2011
• משרד הבריאות. בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת תת תריסיות, מחלת פנילקטונוריה ומחלות אחרות. 17/2009
• משרד הבריאות. ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים וילודים לקרינה מייננת. 18/2009
• משרד הבריאות. תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות. 17/2012
• ראש שירותי בריאות הציבור. שירות בריאות לתלמיד. 16/2012

• Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3(.
• Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.

• ראש שירותי בריאות הציבור. הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא
• קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers

• Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18(.
• Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1(.

• ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות
• מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals
• שינה בטוחה לתינוקות
• משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2‏, 2021
• המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים
• איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות - Screening for hip instability in neonates and infants
• עמותת גושן. פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה
• נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות

• Fixler DE, Laird WP. Validity of mass blood pressure screening in children. Pediatrics. 1983;72)4(.
• Zadik Z, Sthoeger D, Blachar Y. Blood pressure determinations in Israeli schoolchildren aged 5 to 14

years. Israel Journal of Medical Sciences. 1987;23)7(.

• Morais T, Bernier M, Turcotte F. Age- and sex-specific prevalence of scoliosis and the value of school screening programs. American Journal of Public Health. 1985;75)12(.
• US Preventive Services Task Force. Screening for Adolescent Idiopathic Scoliosis. JAMA. 1993;319)2(:165-72.
• Willers U, Svensson O, Hedlund R, Normelli H, Aaro S. Long-term results of boston brace treatment on

vertebral rotation in idiopathic scoliosis. Spine )Phila Pa 1976(. 1993;18)4(.

• Catalona WJ, Richie JP, Ahmann FR, Hudson MA, Scardino PT, Flanigan RC, et al. Comparison of digital rectal examination and serum prostate specific antigen in the early detection of prostate cancer: Results of a multicenter clinical trial of 6,630 men. Journal of Urology. 1994;151)5(.

• מניעה וטיפול בהשמנה משרד הבריאות
• עידוד פעילות גופנית משרד הבריאות

גיל 12-7 שנים

ייעוץ גיל 12-7 שנים

בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), תזונה נכונה בהתאם להמלצות התזונה החדשות והיתכנות לקיומן של הפרעות אכילה. יש לברר את הנושא עישון ושימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה.

נוסף על כך, יש להמליץ לבצע פעילות גופנית סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 12-9 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכד'). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אומנויות לחימה וכד') במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער".

היבטים חשובים מאוד אחרים הם שמירה על בריאות השן והקפדה על שימוש בחגורות בטיחות ברכב ובקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אחסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים, בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש, וכן הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה-סגולית.

קרינה מייננת

יש למעט ככל האפשר לחשוף את הילדים לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

חיסונים בגיל 12-7 שנים

יש להשלים את החיסונים שלא ניתנו בעבר ולחסן בחיסונים נוספים:

• חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכיתה ב' (Tdap-IPV)
• חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה ושעלת (Tdap), בכיתה ח'
• חיסון עונתי נגד שפעת (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה)
• חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים וחיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים (מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון)
• החיסון נגד נגיף הפפילומה (החיסון נכלל בתוכנית חיסוני השגרה לבנות ובנים בכיתה ח', בגיל 13)

סקירה ואיתור מוקדם

בגיל 12-7 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקר לעקמת. יש לברר אם יש אנקופרזיס והרטבה לילית, הפרעות התנהגות ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ לבצע תבחין טוברקולין בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם).

מקורות ששימשו לכתיבת הפרק גיל 12-7 שנים

• United States Preventive Services Task Force. Guide to clinical Preventive Service. 2nd ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins ; 1996.
• Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
• Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.

• משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
• משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
• ארגון רופאי הילדים. המלצות הועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992

• Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894(.
• Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11(.
• Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.

• משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
• משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007

• CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
• Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4(.

• אורקין י, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התינוק והפעוט מידע שימושי לצוות טיפת חלב. דיונון, 2011
• משרד הבריאות. בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת תת תריסיות, מחלת פנילקטונוריה ומחלות אחרות. 17/2009
• משרד הבריאות. ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים וילודים לקרינה מייננת. 18/2009
• משרד הבריאות. תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות. 17/2012
• שירות בריאות לתלמיד - חוזר משרד הבריאות 16/2012

• Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3(.
• Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.

• טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית
• קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers

• Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18(.
• Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1(.

• ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות
• מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals
• שינה בטוחה לתינוקות
• משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2‏, 2021
• המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים
• איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות - Screening for hip instability in neonates and infants
• עמותת גושן. פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה
• נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות

• Fixler DE, Laird WP. Validity of mass blood pressure screening in children. Pediatrics. 1983;72)4(.
• Zadik Z, Sthoeger D, Blachar Y. Blood pressure determinations in Israeli schoolchildren aged 5 to 14

years. Israel Journal of Medical Sciences. 1987;23)7(.

• Morais T, Bernier M, Turcotte F. Age- and sex-specific prevalence of scoliosis and the value of school screening programs. American Journal of Public Health. 1985;75)12(.
• US Preventive Services Task Force. Screening for Adolescent Idiopathic Scoliosis. JAMA. 1993;319)2(:165-72.
• Willers U, Svensson O, Hedlund R, Normelli H, Aaro S. Long-term results of boston brace treatment on

vertebral rotation in idiopathic scoliosis. Spine )Phila Pa 1976(. 1993;18)4(.

• Catalona WJ, Richie JP, Ahmann FR, Hudson MA, Scardino PT, Flanigan RC, et al. Comparison of digital rectal examination and serum prostate specific antigen in the early detection of prostate cancer: Results of a multicenter clinical trial of 6,630 men. Journal of Urology. 1994;151)5(.
• מניעה וטיפול בהשמנה משרד הבריאות
• עידוד פעילות גופנית משרד הבריאות
• Palti H. Blood pressure assessment in children. Isr J Med Sci. 1987;23)7(.
• Horan MJ, Falkner B, Kimm SYS. Report of the second task force on blood pressure control in children - 1987 - Task Force on Blood Pressure Control in Children. Pediatrics. 1987;79)1(.
• Baron AE, Freyer B, Fixler DE. Longitudinal blood pressures in blacks, whites, and mexican Americans during adolescence and early adulthood. American Journal of Epidemiology. 1986;123)5(.
• Weinstein SL, Dolan LA, Spratt KF, Peterson KK, Spoonamore MJ, Ponseti I v. Health and Function of Patients with Untreated Idiopathic Scoliosis: A 50-Year Natural History Study. J Am Med Assoc. 2003;289)5(.
• Berg AO. Screening for depression: Recommendations and rationale. Vol. 66, American Family Physician. 2002.
• Froom J, Schlager DS, Steneker S, Jaffe A. Detection of major depressive disorder in primary care patients. The Journal of the American Board of Family Practice / American Board of Family Practice. 1993;6)1(.

גיל 19-13 שנים

ייעוץ גיל 19-13 שנים

יש לייעץ למתבגרים ולמשפחותיהם בנושא תזונה נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, ברזל וסידן. למניעת אוסטרופורוזיס בעתיד יש להמליץ על כלכלה עשירת סידן (1,300 מ"ג ביום). כן יש להזהיר מנזקי הקרינה ולהסביר את חשיבות השימוש במיסוכי קרינה וההימנעות מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים ביום, ולא בשעות 10:00 16:00) ולהסביר שחשוב להקפיד על צחצוח שיניים ועל בדיקות שגרה אצל רופא שיניים.

פעילות גופנית

בתקופה חשובה זו בניית העצם מואצת ובשיאה מושגים 90% ממסת העצם. לכן יש חשיבות מיוחדת לפעילות גופנית נושאת משקל. מומלץ לבצע פעילות יומיומית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד). כמו כן, חשוב לבצע פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לבית הספר, שימוש במדרגות ולא במעלית ועוד). יש חשיבות לכך שההורים יעניקו לילדיהם דוגמה אישית בעיסוק בפעילות גופנית לשם הגברת נכונות המתבגרים לעשות כן. נערים ונערות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות יש לעודד להמשיך בפעילות, אך יש להיות ערים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. כן יש לוודא שהעיסוק בפעילות הגופנית אינו מוגזם או כפייתי ושהוא נעשה מתוך הנאה ושאיפה פנימית למצוינות, ולא כדי לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), שאם לא ייתכן שהוא נובע מהפרעות אכילה ובקרת משקל (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנושאים אלו, הן בנוגע לאוכלוסיית הנוער הכללית הן בנוגע לספורטאים וספורטאיות תחרותיים אפשר למצוא בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער", ספטמבר 2019).

שעות מסך

מומלץ לצמצם את "שעות המסך" (טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד וכד') לשעתיים מדי יום.

עישון, אלכוהול וסמים

כ-15-10 אחוזים מהמתבגרים מעשנים. בכל מפגש עם מתבגרים בגיל זה מומלץ לייעץ בנושא נזקי עישון סיגריות ונרגילה, מניעתו והפסקתו. יש לברר אם הנער צורך אלכוהול ולייעץ לו בנושא נזקי ההרגל, הסכנה שבנהיגה לאחר שתיית אלכוהול ושימוש בסמים וכן בנושא נזקי השימוש בסמים לסוגיהם )חשיש, מריחואנה, אקסטזי וסמים קשים(. התנהגות מינית מומלץ לדון עם הנערים בנושא התנהגות מינית, מחלות מין ושימוש באמצעי מניעה באופן תואם תרבות. יש לדבר עם כל מתבגר.ת בנפרד, להמליץ על שימוש בקונדום למניעת תחלואה ולציין את תפקיד המרפאה בייעוץ למניעת היריון ולטיפול בהיריון לא רצוי. יש מקום לשוחח גם על נושא הזוגיות תוך התיחסות לנטיה המינית ולזהות המגדרית, ברגישות המתאימה הכוללת הדגשת החיסיון הרפואי ולשון פניה מתאימה )ר' פרק 14 - רפואה מונעת בקהילת הלהט"ב(. היבטים חשובים אחרים היבטים חשובים אחרים שכדאי לברר הם הרגלי השינה ומספר שעות השינה )בגיל זה מומלץ לישון 9 שעות לפחות ביממה(; גורמי סיכון להתאבדויות ובעיות למידה, התנהגות וחברה, אלימות במשפחה והתעללות לסוגיה )נפשית, גופנית ומינית(; מומלץ לבצע הערכת מתבגרים לפי עקרונות ה-HEADSS, עקרונות המתייחסים להרגלי למידה, התנהגות וחברה, בירור בנוגע לאלימות במשפחה והתעללות לסוגיה )נפשית, גופנית ומינית( )102(. השימוש בקסדות בעת רכיבה על אופניים, בגלגיליות ובאופנועים, התנהגות על הכבישים, מניעת תאונות דרכים ותאונות נשק ביתי. המרפאה יכולה לתמוך בנערים ונערות במצוקה, ויש לתת תשומת לב מיוחדת לנושא דיכאון. בגיל הפוריות יש המלצה כללית לנשים ליטול מדי יום כדור של 0.4 מ"ג חומצה פולית, והמלצה מפורשת ליטול מדי יום כדור של 0.4 מ"ג חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, כדי למנוע מומים מולדים בתעלת השדרה. לנשים בסיכון מוגבר להיריון עם עובר עם מום פתוח בתעלה העצבית, בנוסף להמלצה הכללית ליטול מדי יום כדור של 0.4 מ"ג חומצה פולית, יש המלצה מפורשת ליטול כדור של 5 מ"ג חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, ובנוסף תוספת ויטמין B12 במינון 2 מק"ג ליום או בדיקה של הרמה שלו בדם. אנו ממליצים כי משרד הבריאות יידע בהמלצות אלה את כל הנשים בגיל הפוריות, ומזכירים כי השיחה על כך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות )103(. חיסונים ‏א. השלמת חיסוני השגרה של גיל הילדות; ‏ב. חיסון נגד טטנוס-דיפתריה-שעלת )Tdap, בכיתה ח'(; ‏ג. חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי )HPV( למניעת המחלות הממאירות שהוא גורם, ובראשן סרטן צוואר הרחם. חיסון זה מונע גם חלק מהתחלואה ביבלות איברי המין )קונדילומות(. מתן החיסון בגיל שלפני תחילת קיום יחסי מין יעיל במניעת זיהום בנגיף זה. חיסון 9-Gardasil מאושר לבני ובנות גילים 45-9, הוא נמצא בתוכנית החיסונים וניתן בכיתה ח' בזריקה לשריר בשתי מנות במרווח של לפחות 6 חודשים ביניהן )או אם ניתן מאוחר יותר - 3 מנות בזמן 0, חודש עד חודשיים ו-6 חודשים(; ‏ד. חיסון עונתי נגד שפעת )מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה(; ‏ה. לילדים בקבוצות סיכון מומלץ חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים וחיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים. סקירה ואיתור מוקדם בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל מדי שנתיים, למדוד לחץ דם לפחות פעם אחת ולבצע הערכת גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מינית ווסת. מומלץ לבדוק את הרגלי התזונה של המתבגרים, ולברר אם יש הפרעות אכילה, כמו אנורקסיה, בולימיה והשמנת-יתר. כן מומלץ לברר אם יש שימוש בסמים וכן התנהגות מינית ומצבי רוח. יש מקום להגביר את המודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את מי שנמצאים בסיכון. דיכאון יש לאתר באמצעות שתי שאלות: "האם הרגשת בחודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?" "האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים?" אם תשובה אחת לפחות היא חיובית, מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ולמחשבות אובדניות. לבעלי עור בהיר ולאלו החשופים לשמש מומלץ לבדוק עור לנבוסים )nevus(. כן יש לבדוק את מצב השיניים, הראייה והשמיעה.

מקורות ששימשו לכתיבת הפרק גיל 19-13 שנים

• Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
• Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.

• משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
• משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
• ארגון רופאי הילדים. המלצות הועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992

• Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894(.
• Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11(.
• Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.

• משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
• משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007

• CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
• Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4(.

• אורקין י, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התינוק והפעוט מידע שימושי לצוות טיפת חלב. דיונון, 2011
• משרד הבריאות. בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת תת תריסיות, מחלת פנילקטונוריה ומחלות אחרות. 17/2009
• משרד הבריאות. ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים וילודים לקרינה מייננת. 18/2009
• משרד הבריאות. תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות. 17/2012
• שירות בריאות לתלמיד - חוזר משרד הבריאות 16/2012

• Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3(.
• Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.

• טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית
• קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers

• Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18(.
• Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1(.

• ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות
• מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals
• שינה בטוחה לתינוקות
• משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2‏, 2021
• המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים
• איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות - Screening for hip instability in neonates and infants
• עמותת גושן. פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה
• נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות

• Fixler DE, Laird WP. Validity of mass blood pressure screening in children. Pediatrics. 1983;72)4(.
• Zadik Z, Sthoeger D, Blachar Y. Blood pressure determinations in Israeli schoolchildren aged 5 to 14

years. Israel Journal of Medical Sciences. 1987;23)7(.

• Morais T, Bernier M, Turcotte F. Age- and sex-specific prevalence of scoliosis and the value of school screening programs. American Journal of Public Health. 1985;75)12(.
• US Preventive Services Task Force. Screening for Adolescent Idiopathic Scoliosis. JAMA. 1993;319)2(:165-72.
• Willers U, Svensson O, Hedlund R, Normelli H, Aaro S. Long-term results of boston brace treatment on

vertebral rotation in idiopathic scoliosis. Spine )Phila Pa 1976(. 1993;18)4(.

• Catalona WJ, Richie JP, Ahmann FR, Hudson MA, Scardino PT, Flanigan RC, et al. Comparison of digital rectal examination and serum prostate specific antigen in the early detection of prostate cancer: Results of a multicenter clinical trial of 6,630 men. Journal of Urology. 1994;151)5).

• מניעה וטיפול בהשמנה משרד הבריאות
• עידוד פעילות גופנית משרד הבריאות

• Palti H. Blood pressure assessment in children. Isr J Med Sci. 1987;23)7).
• Horan MJ, Falkner B, Kimm SYS. Report of the second task force on blood pressure control in children - 1987 - Task Force on Blood Pressure Control in Children. Pediatrics. 1987;79)1).
• Baron AE, Freyer B, Fixler DE. Longitudinal blood pressures in blacks, whites, and mexican Americans during adolescence and early adulthood. American Journal of Epidemiology. 1986;123)5).
• Weinstein SL, Dolan LA, Spratt KF, Peterson KK, Spoonamore MJ, Ponseti I v. Health and Function of Patients with Untreated Idiopathic Scoliosis: A 50-Year Natural History Study. J Am Med Assoc. 2003;289)5).
• Berg AO. Screening for depression: Recommendations and rationale. Vol. 66, American Family Physician. 2002.
• Froom J, Schlager DS, Steneker S, Jaffe A. Detection of major depressive disorder in primary care patients. The Journal of the American Board of Family Practice / American Board of Family Practice. 1993;6)1).

• פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה

US Preventive Services Task Force. Guide to Clinical Preventive Services. 3rd ed. Vol. 1. Rockville, MD: Agency for Healthcare* Research and Quality (US); 2002.

• קנישקווי ב, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התלמיד: מידע שימושי. ירושלים: משרד הבריאות 2003

• Berg AO. Screening for skin cancer: Recommendations and rationale. Vol. 65, American Family Physician. 2002.
• Lamberg L. "Epidemic" of malignant melanoma: True increase or better detection? Vol. 287, Journal of the American Medical Association. 2002.
• Soldatos CR, Allaert FA, Ohta T, Dikeos DG. How do individuals sleep around the world? Results from a single-day survey in ten countries. Sleep Medicine. 2005;6)1(.
• Irwin MR, Wang M, Campomayor CO, Collado-Hidalgo A, Cole S. Sleep deprivation and activation of morning levels of cellular and genomic markers of inflammation. Archives of Internal Medicine. 2006;166)16(.
• Kahn-Greene ET, Killgore DB, Kamimori GH, Balkin TJ, Killgore WDS. The effects of sleep deprivation on symptoms of psychopathology in healthy adults. Sleep Medicine. 2007;8)3(.
• Alvarez GG, Ayas NT. The impact of daily sleep duration on health: a review of the literature. Vol. 19, Progress in cardiovascular nursing. 2004.
• Rains JC, Poceta JS. Headache and sleep disorders: Review and clinical implications for headache management. Vol. 46, Headache. 2006.
• Wolkove N, Elkholy O, Baltzan M, Palayew M. Sleep and aging: 1. Sleep disorders commonly found in older people. Vol. 176, CMAJ. 2007.
• Morin AK, Jarvis CI, Lynch AM. Therapeutic options for sleep-maintenance and sleep-onset insomnia. Vol. 27, Pharmacotherapy. 2007.
• McGuire S. Institute of medicine. 2010. Strategies to reduce sodium intake in the united states. Washington, dc: The national academies press. Vol. 1, Advances in Nutrition. 2010.
• Sacks FM, Campos H. Dietary Therapy in Hypertension. New England Journal of Medicine. 2010;362)22(.
• Gidding SS, Lichtenstein AH, Faith MS, Karpyn A, Mennella JA, Popkin B, et al. Implementing american

heart association pediatric and adult nutrition guidelines. Vol. 119, Circulation. 2009.

• Lindstrom J, Ilanne-Parikka P, Peltonen M, Aunola S, Eriksson JG, Hemio K, et al. Sustained reduction in the incidence of type 2 diabetes by lifestyle intervention: follow-up of the Finnish Diabetes Prevention Study. Lancet. 2006;368)9548(.
• WCRF. Food, nutrition, physical activity and the prevention of cancer. The American Institute for Cancer Research )AICR(; World Cancer Research Fund )WCRF UK( World Cancer Research Fund International. 2007.
• Morrow JW, Keels MA, Hale KJ, Thomas HF, Davis MJ, Czerepak CS, et al. Preventive oral health intervention for pediatricians. Vol. 122, Pediatrics. 2008.
• Prentice A. Diet, nutrition and the prevention of osteoporosis. Public Health Nutrition. 2004;7)1a(.
• Shai I, Schwarzfuchs D, Henkin Y, Shahar DR, Witkow S, Greenberg I, et al. Weight Loss with a Low-

Carbohydrate, Mediterranean, or Low-Fat Diet. New England Journal of Medicine. 2008;359)3(.

• Widenhorn-Muller K, Hille K, Klenk J, Weiland U. Influence of having breakfast on cognitive performance and mood in 13-to 20-year-old high school students: Results of a crossover trial. Pediatrics. 2008;122)2(.
• US Department of Health and Human Services. 2008 Physical Activity Guidelines for Americans. Washington DC; 2008.
• Meriwether RA, Lee JA, Lafleur AS, Wiseman P. Physical activity counseling. Vol. 77, American Family Physician. 2008.
• Marcus. Erratum: Physical activity intervention studies: What we know and what we need to know: A scientific statement from the American Heart Association Council on nutrition, physical activity, and metabolism )subcommittee on physical activity(; Council on cardiovascular disease in the young. Vol. 122, Circulation. 2010.
• Marwick TH, Hordern MD, Miller T, Chyun DA, Bertoni AG, Blumenthal RS, et al. Exercise training for type 2 diabetes mellitus: Impact on cardiovascular risk: A scientific statement from the american heart association. Circulation. 2009;119)25(.
• Willey JZ, Moon YP, Paik MC, Boden-Albala B, Sacco RL, Elkind MSV. Physical activity and risk of ischemic stroke in the Northern Manhattan study. Neurology. 2009;73)21(.
• Diabetes Prevention Program Research Group. 10-year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. The Lancet. 2009;374)9702(.
• Donnelly JE, Blair SN, Jakicic JM, Manore MM, Rankin JW, Smith BK. Appropriate physical activity intervention strategies for weight loss and prevention of weight regain for adults. Vol. 41, Medicine and Science in Sports and Exercise. 2009.

• זלר ל, סוקניק ש. הקשר שבין עיסוק בספורט לבין התפתחות אוסטאוארתריטיס של הברכיים. הרפואה

• Lautenschlager NT, Cox KL, Flicker L, Foster JK, van Bockxmeer FM, Xiao J, et al. Effect of physical activity on cognitive function in older adults at risk for Alzheimer disease: A randomized trial. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2008;300)9(.
• Colberg SR, Sigal RJ, Fernhall B, Regensteiner JG, Blissmer BJ, Rubin RR, et al. Exercise and Type 2 Diabetes: The American College of Sports Medicine and the American Diabetes Association: joint position statement. Diabetes Care. 2010 Dec 1;33)12(.
• Hornsby W, Albright A. Diabetes. In: Durstine J, Moore G, editors. ACSM's Exercise Management for Persons with Chronic Diseases and Disabilities. 3rd ed. Williams & Wilkins; 2009. p. 182-91.
• Elsawy B, Higgins KE. Physical activity guidelines for older adults. American Family Physician. 2010;81)1(.
• Garber CE, Blissmer B, Deschenes MR, Franklin BA, Lamonte MJ, Lee IM, et al. Quantity and quality

of exercise for developing and maintaining cardiorespiratory, musculoskeletal, and neuromotor fitness in apparently healthy adults: Guidance for prescribing exercise. Medicine and Science in Sports and Exercise. 2011;43)7(.

• Lee DC, Sui X, Artero EG, Lee IM, Church TS, McAuley PA, et al. Long-term effects of changes in cardiorespiratory fitness and body mass index on all-cause and cardiovascular disease mortality in men the Aerobics Center Longitudinal Study. Circulation. 2011;124)23(.
• Haug C. The risks and benefits of HPV vaccination. Vol. 302, JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009.
• Rothman SM, Rothman DJ. Marketing HPV vaccine: Implications for adolescent health and medical professionalism. Vol. 302, JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009.
• Slade BA, Leidel L, Vellozzi C, Woo EJ, Hua W, Sutherland A, et al. Postlicensure safety surveillance for quadrivalent human papillomavirus recombinant vaccine. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009;302)7(.
• Lehtinen M, Paavonen J, Wheeler CM, Jaisamrarn U, Garland SM, Castellsague X, et al. Overall efficacy of HPV-16/18 AS04-adjuvanted vaccine against grade 3 or greater cervical intraepithelial neoplasia: 4-year end-of-study analysis of the randomised, double-blind PATRICIA trial. The Lancet Oncology. 2012;13)1(.
• Wheeler CM, Castellsague X, Garland SM, Szarewski A, Paavonen J, Naud P, et al. Cross-protective efficacy of HPV-16/18 AS04-adjuvanted vaccine against cervical infection and precancer caused by non¬vaccine oncogenic HPV types: 4-year end-of-study analysis of the randomised, double-blind PATRICIA trial. The Lancet Oncology. 2012;13)1(.
• Palefsky JM, Giuliano AR, Goldstone S, Moreira ED, Aranda C, Jessen H, et al. HPV Vaccine against Anal HPV Infection and Anal Intraepithelial Neoplasia. New England Journal of Medicine. 2011;365)17(.
• Giuliano AR, Palefsky JM, Goldstone S, Moreira ED, Penny ME, Aranda C, et al. Efficacy of Quadrivalent HPV Vaccine against HPV Infection and Disease in Males. New England Journal of Medicine. 2011;364)5(.
• Read TRH, Hocking JS, Chen MY, Donovan B, Bradshaw CS, Fairley CK. The near disappearance of genital warts in young women 4 years after commencing a national human papillomavirus )HPV( vaccination programme. Sexually Transmitted Infections. 2011;87)7(.
• Brotherton JM, Fridman M, May CL, Chappell G, Saville AM, Gertig DM. Early effect of the HPV vaccination programme on cervical abnormalities in Victoria, Australia: an ecological study. The Lancet. 2011;377)9783(.
• Oxman MN, Levin MJ, Johnson GR, Schmader KE, Straus SE, Gelb LD, et al. A Vaccine to Prevent Herpes Zoster and Postherpetic Neuralgia in Older Adults. New England Journal of Medicine. 2005 Jun 2;352)22(.
• Chen N, Li Q, Zhang Y, Zhou M, Zhou D, He L. Vaccination for preventing postherpetic neuralgia. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2011;
• USPSTF A-Z Topic Guide.
• Israel Center for Disease Control and MOH Department of Health Promotion and Education. INHIS and KAP surveys. 2003.

ביבליוגרפיה והערות שוליים