האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6758 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6758 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל"

מתוך ויקירפואה
 
(189 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך בבדיקה}}
 
{{פרק
 
{{פרק
 
|ספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
 
|ספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
שורה 16: שורה 17:
 
|-
 
|-
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
[[הנקה]] והרגלי אכילה נכונים, טיפול בתינוק, צורת השכבה ושינה בטוחה, רחצה, החתלה, הרגלי שינה, שמירת חום גוף תקין, שמירה על בריאות השיניים{{הערה|ראו פרק 4: "בריאות הפה והשיניים״.}}.{{ש}}
+
[[הנקה]] והרגלי אכילה נכונים, טיפול בתינוק, צורת השכבה ושינה בטוחה, רחצה, החתלה, הרגלי שינה, שמירת חום גוף תקין, שמירה על בריאות השיניים{{הערה|ראו פרק 4: "בריאות הפה והשיניים".}}.{{ש}}
 
מניעת תאונות בית; בטיחות במים, הימנעות מחומרים רעילים, מתרופות ומחפצים מסוכנים{{הערה|ראו פרק 5: "בטיחות ילדים".}}. {{ש}}
 
מניעת תאונות בית; בטיחות במים, הימנעות מחומרים רעילים, מתרופות ומחפצים מסוכנים{{הערה|ראו פרק 5: "בטיחות ילדים".}}. {{ש}}
 
מושב בטיחות ברכב, חינוך למניעת שכחת ילד ברכב.{{ש}}
 
מושב בטיחות ברכב, חינוך למניעת שכחת ילד ברכב.{{ש}}
−
חשיפה מבוקרת לשמש; סכנות העישון הפסיבי; תפקוד הורה- משפחה-תינוק.
+
חשיפה מבוקרת לשמש; סכנות ה[[עישון]] הפסיבי; תפקוד הורה-משפחה-תינוק.
−
יש לשים לב להתעללות ולהזנחה.{{ש}}
+
יש לשים לב להתעללות ול[[היבטים רפואיים של אלימות|הזנחה]].{{ש}}
 
לפני גיל שנתיים מומלץ למנוע חשיפה למסכים כגון מחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים ומשחקי וידאו.
 
לפני גיל שנתיים מומלץ למנוע חשיפה למסכים כגון מחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים ומשחקי וידאו.
 
|
 
|
שורה 32: שורה 33:
 
*[[חיסון נגד נגיף רוטה]]
 
*[[חיסון נגד נגיף רוטה]]
 
*ה[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים]]
 
*ה[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים]]
−
*"החיסון המחומש" נגד אסכרה, פלצת, שעלת, המופילוס אינפלואנזה b ו[[חיסון לפוליו|תרכיב מומת נגד פוליו]]: DTaP+[[חיסון לטטנוס ודיפתריה|DTaP]]+[[חיסון לפוליו|IPV]]; חיסון חי-מוחלש נגד פוליו bOPV בגילים 6 ו-18 חודשים;
+
*"החיסון המחומש" נגד אסכרה, פלצת, [[שעלת]], [[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|המופילוס אינפלואנזה B]] ו[[חיסון לפוליו|תרכיב מומת נגד פוליו]]: DTaP+[[חיסון לטטנוס ודיפתריה|DTaP]]+IPV; חיסון חי-מוחלש נגד פוליו bOPV בגילים 6 ו-18 חודשים;
 
*"החיסון המרובע" נגד [[MMRV|חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח]] (MMRV)
 
*"החיסון המרובע" נגד [[MMRV|חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח]] (MMRV)
 
*[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]]
 
*[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]]
−
*חיסון נגד מנינגוקוקוס זן B (אפשר לתת מגיל חודשיים עד שנתיים); החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון)
+
*חיסון נגד מנינגוקוקוס זן B (אפשר לתת מגיל חודשיים עד שנתיים); [[חיסון נגד מנינגוקוקוס|החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס]] ACWY (לילדים בסיכון)
 
|-
 
|-
 
|
 
|
−
|בדיקת רמת ההמוגלובין בגיל 12-9 חודשים.
+
|בדיקת רמת ה[[ספירת דם|המוגלובין]] בגיל 9–12 חודשים.
−
|מתן ויטמין D3 עד גיל שנה. מתן ברזל בגיל 18-4 חודשים.
+
|מתן [[ויטמין D|ויטמין D3]] עד גיל שנה. מתן ברזל בגיל 4–18 חודשים.
 
|}
 
|}
  
−
===טבלה ג: רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים===
+
===טבלה ג: רפואה מונעת בגיל 2–6 שנים===
  
 
{|cellpadding="4" border="1"
 
{|cellpadding="4" border="1"
שורה 50: שורה 51:
 
|-
 
|-
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, היגיינה ובריאות השן;{{ש}}
+
הרגלי אכילה, [[תזונה נכונה]] והמלצה על ארוחות משפחתיות, היגיינה ובריאות השן;{{ש}}
 
חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה;{{ש}}
 
חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה;{{ש}}
 
תאונות בית והימנעות מחומרים רעילים ותרופות;{{ש}}
 
תאונות בית והימנעות מחומרים רעילים ותרופות;{{ש}}
 
בטיחות במים;{{ש}}
 
בטיחות במים;{{ש}}
−
כיסאות בטיחות וקסדות; הימנעות מחשיפה ממושכת לקרני השמש ולעישון פסיבי;{{ש}}
+
כיסאות בטיחות וקסדות; הימנעות מחשיפה ממושכת לקרני השמש ול[[עישון]] פסיבי;{{ש}}
−
ערנות מיוחדת לסימנים להפרעות התנהגות; התעללות בילדים (Child abuse){{ש}}
+
ערנות מיוחדת לסימנים ל[[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות התנהגות]]; [[התעללות בילדים - Child abuse|התעללות בילדים (Child abuse)]]{{ש}}
−
פעילות גופנית במשך 180 דקות מצטברות לפחות מדי יום. מומלץ לבצע מגוון פעילויות ולפתח תבניות תנועה; מגיל 5 מומלץ להגביר בהדרגה את עצימות הפעילות.{{ש}}
+
[[פעילות גופנית]] במשך 180 דקות מצטברות לפחות מדי יום. מומלץ לבצע מגוון פעילויות ולפתח תבניות תנועה; מגיל 5 מומלץ להגביר בהדרגה את עצימות הפעילות.{{ש}}
 
לצמצם את שעות המסך לשעה אחת ביום.
 
לצמצם את שעות המסך לשעה אחת ביום.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
 
שתי בדיקות רופא.ה: בסביבות גיל 2.5 ו-5.{{ש}}
 
שתי בדיקות רופא.ה: בסביבות גיל 2.5 ו-5.{{ש}}
−
בדיקת אח.ות מדי שנה, מגיל שנתיים עד גיל 5 שנים. הבדיקות יכללו בדיקת גדילה (משקל וגובה), בדיקת התפתחות, בדיקה גופנית, ובפרט בדיקת עיניים לפזילה וחדות ראייה, בדיקת שמיעה, שפה ודיבור, בדיקת שיניים, אשכים ומערכת קרדיווסקולרית - לפי מדרגות ההתפתחות {{הערה|שם=הערה4}}. הערכה לקראת כניסה לבית הספר.{{ש}}
+
בדיקת אח.ות מדי שנה, מגיל שנתיים עד גיל 5 שנים. הבדיקות יכללו בדיקת גדילה (משקל וגובה), בדיקת התפתחות, בדיקה גופנית, ובפרט בדיקת עיניים ל[[פזילה]] וחדות ראייה, בדיקת שמיעה, שפה ודיבור, בדיקת שיניים, אשכים ומערכת קרדיווסקולרית - לפי מדרגות ההתפתחות{{הערה|שם=הערה4}}. הערכה לקראת כניסה לבית הספר.{{ש}}
 
בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.{{ש}}
 
בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.{{ש}}
−
בנוכחות סיפור משפחתי של היפרכולסטרולמיה או מחלת כלי דם טרשתית בגיל צעיר: מומלץ לבדוק פרופיל שומנים לפחות פעם אחת מגיל 5.
+
בנוכחות סיפור משפחתי של [[היפרכולסטרולמיה]] או [[מחלת כלי דם טרשתית]] בגיל צעיר: מומלץ לבדוק פרופיל שומנים לפחות פעם אחת מגיל 5.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
בכיתה א': חיסון MMRV (מנה שנייה); השלמת חיסונים שלא ניתנו; החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים (פרבנר); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית; החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון).
+
בכיתה א': [[MMRV|חיסון MMRV]] (מנה שנייה); השלמת [[חיסונים]] שלא ניתנו; [[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים]] (פרבנר); [[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]]; [[חיסון נגד מנינגוקוקוס|החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס]] ACWY (לילדים בסיכון).
 
|}
 
|}
  
−
===טבלה ד: רפואה מונעת בגיל 12-7 שנים===
+
===טבלה ד: רפואה מונעת בגיל 7–12 שנים===
  
 
{|cellpadding="4" border="1"
 
{|cellpadding="4" border="1"
 
|ייעוץ ומניעה ראשונית
 
|ייעוץ ומניעה ראשונית
 
|סקירה ואיתור מוקדם
 
|סקירה ואיתור מוקדם
−
|חיסונים  
+
|[[חיסונים]]
 
|-
 
|-
 
|valign="top"|הרגלי ניקיון
 
|valign="top"|הרגלי ניקיון
שורה 79: שורה 80:
 
|בכתה ב' החיסון לטטנוס, דיפתריה, [[שעלת]] ו[[חיסון לפוליו|פוליו]] (Tdap-IPV).
 
|בכתה ב' החיסון לטטנוס, דיפתריה, [[שעלת]] ו[[חיסון לפוליו|פוליו]] (Tdap-IPV).
 
|-
 
|-
−
|הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה, הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה (לפחות 60 דקות מצטברות בעצימות בינונית-גבוהה); פעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע; צמצום שעות מסך: עד שעתיים מדי יום; שמירה על בריאות השיניים.
+
|הרגלי אכילה, [[תזונה נכונה]] והמלצה על ארוחות משפחתיות, חשיבות ארוחת הבוקר למניעת [[השמנה]], הרגלי שינה, [[פעילות גופנית]] סדירה (לפחות 60 דקות מצטברות בעצימות בינונית-גבוהה); פעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע; צמצום שעות מסך: עד שעתיים מדי יום; שמירה על בריאות השיניים.
 
|valign="top"|בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות).{{ש}}
 
|valign="top"|בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות).{{ש}}
−
בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.
+
בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם [[יל"ד]], [[BMI]] מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.
 
|valign="top"|השלמת חיסוני השגרה.{{ש}}
 
|valign="top"|השלמת חיסוני השגרה.{{ש}}
−
חיסון שנתי נגד שפעת עונתית.
+
[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]].
 
|-
 
|-
 
|valign="top"|הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן.
 
|valign="top"|הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן.
 
|valign="top"|בכיתה א' - בדיקת ראייה ושמיעה
 
|valign="top"|בכיתה א' - בדיקת ראייה ושמיעה
−
|
+
|
 
|-
 
|-
 
|הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש.
 
|הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש.
 
|בדיקת שיניים והיגיינת הפה.
 
|בדיקת שיניים והיגיינת הפה.
−
|חיסון נגד מנינגוקוקים וחיסון נגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).
+
|[[חיסון נגד מנינגוקוקים]] ו[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון נגד פנאומוקוקים]] (לקבוצות הסיכון).
 
|-
 
|-
−
|valign="top"|נזקי העישון הכפוי (מגיל 0); נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10).
+
|valign="top"|נזקי ה[[עישון]] הכפוי (מגיל 0); נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10).
−
|עירנות ל[[התעללות בילדים]]; ערנות להפרעות התנהגות ולמידה.
+
|עירנות ל[[התעללות בילדים]]; ערנות ל[[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות התנהגות]] ולמידה.
 
|בכיתה ז': תבחין טוברקולין (לקבוצות הסיכון, בעיקר עולים חדשים ממדינות מסוימות).
 
|בכיתה ז': תבחין טוברקולין (לקבוצות הסיכון, בעיקר עולים חדשים ממדינות מסוימות).
 
|-
 
|-
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
 
|איתור ילדים בסיכון ל[[דיכאון]] ו[[אובדנות|נטיות אובדניות]].
 
|איתור ילדים בסיכון ל[[דיכאון]] ו[[אובדנות|נטיות אובדניות]].
−
|בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV).
+
|בכיתה ח': [[חיסון נגד נגיף הפפילומה|חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי]] (HPV).
 
|}
 
|}
  
−
===טבלה ה: רפואה מונעת בגיל 19-13 שנים===
+
===טבלה ה: רפואה מונעת בגיל 13–19 שנים===
  
 
{|cellpadding="4" border="1"
 
{|cellpadding="4" border="1"
שורה 109: שורה 110:
 
|[[חיסונים]] ותרופות למניעה
 
|[[חיסונים]] ותרופות למניעה
 
|-
 
|-
−
|valign="top"|הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות.{{ש}}
+
|valign="top"|הרגלי אכילה, [[תזונה נכונה]] והמלצה על ארוחות משפחתיות.{{ש}}
 
חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה.{{ש}}
 
חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה.{{ש}}
−
מיניות בריאה ואמצעי מניעה במידת הצורך.{{ש}}
+
מיניות בריאה ו[[אמצעי מניעה]] במידת הצורך.{{ש}}
 
הרגלי שינה נכונים (9 שעות ביממה). {{ש}}
 
הרגלי שינה נכונים (9 שעות ביממה). {{ש}}
 
שמירה על בריאות השן.
 
שמירה על בריאות השן.
 
|valign="top"|משקל, גובה 1-BMI (מדי שנתיים); בדיקת ההתפתחות המינית והגדילה. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יתר לחץ דם, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.{{ש}}
 
|valign="top"|משקל, גובה 1-BMI (מדי שנתיים); בדיקת ההתפתחות המינית והגדילה. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יתר לחץ דם, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.{{ש}}
−
בגילאי 17-16 מבוצעת בדיקת לחץ דם לקראת גיוס לצבא לרוב האוכלוסייה.
+
בגילאי 16–17 מבוצעת בדיקת לחץ דם לקראת גיוס לצבא לרוב האוכלוסייה.
−
|valign="top"|בכיתה ח': טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap); השלמת חיסונים חסרים.{{ש}}
+
|valign="top"|בכיתה ח': טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap); השלמת [[חיסונים]] חסרים.{{ש}}
−
בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV);{{ש}}
+
בכיתה ח': [[חיסון נגד נגיף הפפילומה]] האנושי (HPV);{{ש}}
−
חיסון שנתי נגד שפעת עונתית.{{ש}}
+
[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]].{{ש}}
−
חיסון נגד מנינגוקוקים ונגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).
+
[[חיסון נגד מנינגוקוקים]] ונגד [[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|פנאומוקוקים]] (לקבוצות הסיכון).
 
|-
 
|-
 
|valign="top"|נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים; הימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים.
 
|valign="top"|נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים; הימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים.
שורה 125: שורה 126:
 
|
 
|
 
|-
 
|-
−
|valign="top"|הימנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ומאלכוהול;{{ש}} נזקי החשיפה לשמש והימנעות מחשיפה יתרה;{{ש}} פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית- גבוהה במשך 60 דקות לפחות מדי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים מדי שבוע (אפשר גם לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל בפרקי פעילות קצרים של 10 דק' או יותר);{{ש}} צמצום שעות ישיבה מול מסך (עד שעתיים מדי יום).
+
|valign="top"|הימנעות והפסקת [[עישון]] סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ומאלכוהול;{{ש}} נזקי החשיפה לשמש והימנעות מחשיפה יתרה;{{ש}} [[פעילות גופנית]] מהנה בעצימות בינונית- גבוהה במשך 60 דקות לפחות מדי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים מדי שבוע (אפשר גם לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל בפרקי פעילות קצרים של 10 דק' או יותר);{{ש}} צמצום שעות ישיבה מול מסך (עד שעתיים מדי יום).
  
−
|valign="top"|איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות;{{ש}}
+
|valign="top"|איתור מתבגרים בסיכון ל[[דיכאון]] ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות;{{ש}}
 
הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS.
 
הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS.
 
|valign="top"|מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).
 
|valign="top"|מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).
−
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.{{ש}}
+
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.{{ש}}
 
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.
 
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.
 
|}
 
|}
  
−
===טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 39-20 שנים===
+
===טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 20–39 שנים===
  
 
{|cellpadding="4" border="1"
 
{|cellpadding="4" border="1"
שורה 141: שורה 142:
 
|[[חיסונים]] ותרופות למניעה
 
|[[חיסונים]] ותרופות למניעה
 
|-
 
|-
−
|valign="top"|הרגלי אכילה ותזונה נכונה;{{ש}}
+
|valign="top"|הרגלי אכילה ו[[תזונה נכונה]];{{ש}}
 
מעקב טרום לידתי;{{ש}}
 
מעקב טרום לידתי;{{ש}}
−
אמצעי מניעה ותכנון המשפחה.{{ש}}
+
[[אמצעי מניעה]] ותכנון המשפחה.{{ש}}
 
שינה: הרגלי שינה נכונים: (8-6 שעות ביממה){{ש}}
 
שינה: הרגלי שינה נכונים: (8-6 שעות ביממה){{ש}}
 
נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות;{{ש}}
 
נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות;{{ש}}
−
עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה מעישון ומסמים;{{ש}}
+
[[עישון]]: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה מעישון ומסמים;{{ש}}
 
אלכוהול: תשאול וייעוץ בנשים הרות או המתכננות היריון (למי שעוסק במעקב טרום הריוני).
 
אלכוהול: תשאול וייעוץ בנשים הרות או המתכננות היריון (למי שעוסק במעקב טרום הריוני).
 
|valign="top"|'''BMI''': משקל וגובה - לפי שיקול דעת רפואי;{{ש}}
 
|valign="top"|'''BMI''': משקל וגובה - לפי שיקול דעת רפואי;{{ש}}
−
'''סוכרת''': מגיל 35 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1c או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. בנשים הרות העמסת סוכר בשבועות 24-28.{{ש}}
+
'''סוכרת''': מגיל 35 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, [[המוגלובין A1c]] או [[העמסת סוכר]]) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. בנשים הרות העמסת סוכר בשבועות 24-28.{{ש}}
 
'''לחץ דם:''' בדיקת לחץ דם:
 
'''לחץ דם:''' בדיקת לחץ דם:
−
*לכלל האוכלוסייה בגילים 29-20 מדי 5 שנים, ובגילים 39-30 מדי 3-5 שנים.
+
*לכלל האוכלוסייה בגילים 29-20 מדי 5 שנים, ובגילים 30–39 מדי 3–5 שנים.
−
*אלה עם גורמי סיכון למחלת לב: מדי שנה.
+
*אלה עם גורמי סיכון ל[[מחלת לב]]: מדי שנה.
−
'''שומני דם:''' סך כולסטרול, HDL, LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית).{{ש}}
+
'''שומני דם:''' סך [[כולסטרול]], [[HDL]], [[LDL]], ו[[טריגליצרידים]] בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית וב[[היפרכולסטרולמיה]] משפחתית).{{ש}}
−
(Lipoprotein (a מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.
+
[[(Lipoprotein (a]] מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.
−
|valign="top"|קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה מהן יחד עם חיסון לשעלת.{{ש}}
+
|valign="top"|קרמת-צפדת [[חיסון לטטנוס ודיפתריה|דיפתריה-טטנוס]]): מדי 10 שנים, הראשונה מהן יחד עם [[חיסון לשעלת]].{{ש}}
−
שפעת: מדי שנה;{{ש}}
+
[[חיסון נגד שפעת]]: מדי שנה;{{ש}}
−
אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 45-18 שאינן מחוסנות לפני כניסה להיריון;{{ש}}
+
אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 18–45 שאינן מחוסנות לפני כניסה להיריון;{{ש}}
 
שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 27-36.{{ש}}
 
שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 27-36.{{ש}}
 
אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).{{ש}}
 
אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).{{ש}}
−
חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון.{{ש]}
+
[[חיסון כנגד מנינגוקוקים]], [[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|פנאומוקוקים]] ו[[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|המופילוס אינפלואנזה B]]: לקבוצות הסיכון.{{ש]}
−
Hepatitis B לקבוצות סיכון;{{ש}}
+
[[Hepatitis B]] לקבוצות סיכון;{{ש}}
 
Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס ,A למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין.{{ש}}
 
Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס ,A למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין.{{ש}}
−
PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.
+
PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא [[HIV]] או ל-MSM, בהתאם להנחיות.
 
|-
 
|-
−
|valign="top"|פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה.
+
|valign="top"|[[פעילות גופנית]] אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה.
−
אימוני כוח 2-3 פעמים בשבוע ואימוני גמישות
+
אימוני כוח 2–3 פעמים בשבוע ואימוני גמישות
−
|valign="top"|אנמיה: בדיקת המוגלובין במהלך ההיריון ולאחר כל היריון;{{ש}}
+
|valign="top"|[[אנמיה]]: [[המוגלובין|בדיקת המוגלובין]] במהלך ההיריון ולאחר כל היריון;{{ש}}
 
Hepatitis C: בדיקת דם לקבוצות סיכון.{{ש}}
 
Hepatitis C: בדיקת דם לקבוצות סיכון.{{ש}}
−
בדיקת אנטיגן להפטיטיס B לנשים בהיריון.
+
בדיקת אנטיגן ל-Hepatitis B לנשים בהיריון.
−
|valign="top"|מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מ"ג ליום (ההמלצה לכך צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מ״ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.{{ש}}
+
|valign="top"|מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת [[חומצה פולית]] 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.{{ש}}
 
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.
 
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.
 
|-
 
|-
−
|valign="top"|'''בריאות העור:''' הימנעות מחשיפה לקרינה על- סגולה )UV( כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי.
+
|valign="top"|'''בריאות העור:''' הימנעות מחשיפה לקרינה על- סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי.
−
|valign="top"|'''סרטן צוואר הרחם:''' משטח צוואר הרחם (Pap Smear) או hrHPV מגיל 25: מדי 3 שנים. איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.
+
|valign="top"|'''סרטן צוואר הרחם:''' [[משטח צוואר הרחם]] (Pap Smear) או hrHPV מגיל 25: מדי 3 שנים. איתור [[דיכאון]] אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.
−
|
+
|
 
|}
 
|}
  
−
===טבלה ז: רפואה מונעת מגיל 64-40 שנים===
+
===טבלה ז: רפואה מונעת מגיל 40–64 שנים===
  
 
{|cellpadding="4" border="1"
 
{|cellpadding="4" border="1"
−
|יעוץ ומניעה ראשונית
+
|ייעוץ ומניעה ראשונית
 
|סקירה ואיתור מוקדם
 
|סקירה ואיתור מוקדם
 
|[[חיסונים]] ותרופות למניעה
 
|[[חיסונים]] ותרופות למניעה
 
|-
 
|-
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
'''תזונה''': הרגלי אכילה ותזונה נכונה והמלצה להישקל בבית מדי שבוע ביום קבוע.{{ש}}
+
'''תזונה''': הרגלי אכילה ו[[תזונה נכונה]] והמלצה להישקל בבית מדי שבוע ביום קבוע.{{ש}}
−
'''שינה''': הרגלי שינה נכונים (8-6 שעות ביממה).{{ש}}
+
'''שינה''': הרגלי [[שינה]] נכונים (8-6 שעות ביממה).{{ש}}
−
'''פעילות גופנית:''' פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה, אימוני כוח 3-2 פעמים מדי שבוע ואימוני גמישות.{{ש}}
+
'''פעילות גופנית:''' [[פעילות גופנית]] אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה, אימוני כוח 2–3 פעמים מדי שבוע ואימוני גמישות.{{ש}}
−
'''עישון''': תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה;{{ש}}
+
'''[[עישון]]''': תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה;{{ש}}
−
'''אלכוהול''': נזקי אלכוהול בנשים הרות או המתכננות היריון.
+
'''אלכוהול''': נזקי [[אלכוהול]] בנשים הרות או המתכננות היריון.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
 
'''BMI''': משקל וגובה - לפי שיקול דעת הרופא, כולל לקראת ביקור מניעתי או לקראת קביעת מינון טיפול תרופתי רלוונטי.{{ש}}
 
'''BMI''': משקל וגובה - לפי שיקול דעת הרופא, כולל לקראת ביקור מניעתי או לקראת קביעת מינון טיפול תרופתי רלוונטי.{{ש}}
 
'''לחץ דם:''' מדי שנה.{{ש}}
 
'''לחץ דם:''' מדי שנה.{{ש}}
−
'''סוכרת''': בגילים 70-35 בדיקת רמת הסוכר בדם )סוכר בצום, המוגלובין A1C או העמסת סוכר( במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. לחזור מדי שלוש שנים;{{ש}}
+
'''סוכרת''': בגילים 35–70 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, [[המוגלובין A1C]] או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. לחזור מדי שלוש שנים;{{ש}}
−
'''נשים הרות:''' העמסת סוכר בשבועות 28-24;{{ש}}
+
'''נשים הרות:''' [[העמסת סוכר]] בשבועות 28-24;{{ש}}
−
'''אנמיה''': בדיקת המוגלובין - במשך ההיריון ומיד לאחריו.{{ש}}
+
'''אנמיה''': בדיקת [[ספירת דם|המוגלובין]] - במשך ההיריון ומיד לאחריו.{{ש}}
 
'''HEPATITIS C:''' בדיקת דם לקבוצות סיכון.
 
'''HEPATITIS C:''' בדיקת דם לקבוצות סיכון.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
'''קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס)''': מדי 10 שנים, הראשונה שבהן עם חיסון לשעלת;{{ש}}
+
'''קרמת-צפדת ([[חיסון לטטנוס ודיפתריה|דיפתריה-טטנוס]])''': מדי 10 שנים, הראשונה שבהן עם [[חיסון לשעלת]]{{ש}}
−
'''שפעת''': מדי שנה;{{ש}}
+
'''[[חיסון נגד שפעת]]''': מדי שנה;{{ש}}
−
'''אדמת''': השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 45-40 שאינן מחוסנות לפני הכניסה להיריון;{{ש}}
+
'''אדמת''': השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 40–45 שאינן מחוסנות לפני הכניסה להיריון;{{ש}}
 
'''שעלת''': בכל היריון, רצוי בשבועות 36-27.{{ש}}
 
'''שעלת''': בכל היריון, רצוי בשבועות 36-27.{{ש}}
 
'''אבעבועות רוח:''' לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).
 
'''אבעבועות רוח:''' לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).
שורה 209: שורה 210:
 
'''נהיגה זהירה,''' חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות.
 
'''נהיגה זהירה,''' חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
'''שומני דם:''' סך כולסטרול, HDL LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית).{{ש}}
+
'''שומני דם:''' סך כולסטרול, HDL LDL, ו[[טריגליצרידים]] בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית וב[[היפרכולסטרולמיה]] משפחתית).{{ש}}
 
'''(a) Lipoprotein''' מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.{{ש}}
 
'''(a) Lipoprotein''' מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.{{ש}}
 
'''אק"ג''' פעם אחת (אם טרם נעשה, כבסיס להשוואה).
 
'''אק"ג''' פעם אחת (אם טרם נעשה, כבסיס להשוואה).
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
'''חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B:''' לקבוצות הסיכון.{{ש}}
+
'''[[חיסון כנגד מנינגוקוקים]], [[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|פנאומוקוקים]] ו[[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|המופילוס אינפלואנזה B]]:''' לקבוצות הסיכון.{{ש}}
−
'''שלבקת חוגרת:''' חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה.{{ש}}
+
'''שלבקת חוגרת:''' [[חיסון נגד הרפס זוסטר]] לבני 60 שנה ומעלה.{{ש}}
 
'''Hepatitis B''' לקבוצות סיכון;{{ש}}
 
'''Hepatitis B''' לקבוצות סיכון;{{ש}}
−
'''Hepatitis A:''' לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס A, למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין.{{ש}}
+
'''Hepatitis A:''' לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים ל-[[Hepatitis A]], למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין.{{ש}}
−
PrEP :'''HIV''' לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.
+
PrEP :'''HIV''' לבן/בת זוג לנשא [[HIV]] או ל-MSM, בהתאם להנחיות.
 
|-
 
|-
 
|
 
|
שורה 227: שורה 228:
 
|
 
|
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
'''סרטן השד:''' ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 74-50 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה){{הערה|סיכון גבוה לסרטן השד: סיפור משפחתי (קרבה ראשונה), מחלת שד עם אטיפיה בביופסיה או סרטן שד בעבר, נטילה ממושכת של טיפול הורמונלי (HT).}}.{{ש}}
+
'''סרטן השד:''' [[ממוגרפיה]] מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה){{הערה|סיכון גבוה לסרטן השד: סיפור משפחתי (קרבה ראשונה), מחלת שד עם אטיפיה בביופסיה או [[סרטן שד]] בעבר, נטילה ממושכת של טיפול הורמונלי (HT).}}.{{ש}}
−
'''סרטן המעי הגס:''' דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 74-50, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי{{הערה|למי שאינו מבצע בדיקות דם סמוי בצואה אפשר להמליץ לבצע קולונוסקופיה מדי 10 שנים מגיל 50 או לפחות פעם אחת בערך בגיל 65-55. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת סריקה לאיתור מוקדם לאנשים בסיכון נמוך (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים בעולם).}}. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון{{הערה|קבוצות סיכון לסרטן המעי: מחלת מעי דלקתית, סיפור משפחתי של סרטן מעי (קרבה ראשונה - הורה, אח או אחות) צריכים לבצע קולונוסקופיה מגיל 40 או מגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל שקרוב המשפחה לקה בו בסרטן(. אם יש תסמונות מורשות לא פוליפוזיות יש לבצע קולונוסקופיה מגיל 25. אם יש פוליפוזיס מורשת, יש לבצע מגיל 15 (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים).}}.{{ש}}
+
'''סרטן המעי הגס:''' [[דם סמוי בצואה]] אחת לשנה בגילים 50–74, ו[[קולונוסקופיה]] למי שנמצא חיובי{{הערה|למי שאינו מבצע בדיקות דם סמוי בצואה אפשר להמליץ לבצע קולונוסקופיה מדי 10 שנים מגיל 50 או לפחות פעם אחת בערך בגיל 55–65. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת סריקה לאיתור מוקדם לאנשים בסיכון נמוך (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים בעולם).}}. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון{{הערה|קבוצות סיכון לסרטן המעי: מחלת מעי דלקתית, סיפור משפחתי של סרטן מעי (קרבה ראשונה - הורה, אח או אחות) צריכים לבצע קולונוסקופיה מגיל 40 או מגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל שקרוב המשפחה לקה בו בסרטן). אם יש תסמונות מורשות לא פוליפוזיות יש לבצע קולונוסקופיה מגיל 25. אם יש פוליפוזיס מורשת, יש לבצע מגיל 15 (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים).}}.{{ש}}
−
'''סרטן צוואר הרחם:''' משטח צוואר הרחם (PAP SMEAR) או hrHPV מדי 3 שנים עד גיל 65.{{ש}}
+
'''סרטן צוואר הרחם:''' [[משטח צוואר הרחם]] (PAP SMEAR) או hrHPV מדי 3 שנים עד גיל 65.{{ש}}
−
'''סרטן הריאות:''' LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל){{הערה|למעשנים בני 80-50 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה -LDCT (הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות). בישראל נערך פיילוט לשימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר, ובעתיד יתכן שאוכלוסיית הסקירה תשתנה בעקבות המלצות הפיילוט.}}.
+
'''סרטן הריאות:''' LDCT לאיתור [[סרטן ריאה]] ל[[מעשנים]] כבדים (לא בסל){{הערה|למעשנים בני 50–80 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה -LDCT (הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות). בישראל נערך פיילוט לשימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר, ובעתיד יתכן שאוכלוסיית הסקירה תשתנה בעקבות המלצות הפיילוט.}}.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
'''מומי התעלה העצבית:''' המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מ"ג ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).{{ש}}
+
'''מומי התעלה העצבית:''' המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).{{ש}}
−
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.{{ש}}
+
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.{{ש}}
 
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.
 
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.
 
|}
 
|}
שורה 245: שורה 246:
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
 
150 דקות פעילות אירובית בשבוע (ברוב ימות השבוע), משולבת בפעילות בונה כוח, אימון יציבות ואימון גמישות. דרגת המאמץ תותאם למצב הבריאות.{{ש}}
 
150 דקות פעילות אירובית בשבוע (ברוב ימות השבוע), משולבת בפעילות בונה כוח, אימון יציבות ואימון גמישות. דרגת המאמץ תותאם למצב הבריאות.{{ש}}
−
המנעות / גמילה מעישון.{{ש}}
+
הימנעות / [[גמילה מעישון]].{{ש}}
 
חשיפה מדודה לשמש בשעות הבוקר (במשך כרבע שעה אחרי השעה 10:00).{{ש}}
 
חשיפה מדודה לשמש בשעות הבוקר (במשך כרבע שעה אחרי השעה 10:00).{{ש}}
−
מומלץ 8-6 שעות שינה.{{ש}}
+
מומלץ 6–8 שעות שינה.{{ש}}
 
תשאול וייעוץ בנוגע להרגלי שינה.
 
תשאול וייעוץ בנוגע להרגלי שינה.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
שורה 254: שורה 255:
 
למי שלא אובחנו עד גיל 65 עם [[דיסליפידמיה]] מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75.{{ש}}
 
למי שלא אובחנו עד גיל 65 עם [[דיסליפידמיה]] מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75.{{ש}}
 
'''סקירה לסוכרת''' (בהיעדר סוכרת ידועה) מדי 3 שנים באנשים עם עודף משקל.{{ש}}
 
'''סקירה לסוכרת''' (בהיעדר סוכרת ידועה) מדי 3 שנים באנשים עם עודף משקל.{{ש}}
−
'''סרטן השד:''' ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 74-50 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה).{{ש}}
+
'''סרטן השד:''' [[ממוגרפיה]] מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה).{{ש}}
−
'''סרטן המעי הגס:''' דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 74-50, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון.{{ש}}
+
'''סרטן המעי הגס:''' [[דם סמוי בצואה]] אחת לשנה בגילים 50–74, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון.{{ש}}
−
'''סרטן הריאות:''' LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל).
+
'''סרטן הריאות:''' LDCT לאיתור [[סרטן ריאה]] ל[[מעשנים]] כבדים (לא בסל).
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס, Td).{{ש}}
+
קרמת-צפדת ([[חיסון לטטנוס ודיפתריה|דיפתריה-טטנוס]], Td).{{ש}}
−
'''שפעת:''' מדי שנה.{{ש}}
+
'''[[חיסון נגד שפעת]]:''' מדי שנה.{{ש}}
 
'''פנוימוקוקים:''' חיסון פוליסכרידי נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פנוימווקס) מגיל 65; אפשר לשקול תוספת חיסון מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פרבנר) לאוכלוסייה בסיכון.{{ש}}
 
'''פנוימוקוקים:''' חיסון פוליסכרידי נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פנוימווקס) מגיל 65; אפשר לשקול תוספת חיסון מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פרבנר) לאוכלוסייה בסיכון.{{ש}}
−
'''שלבקת חוגרת:''' חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה.
+
'''שלבקת חוגרת:''' [[חיסון נגד הרפס זוסטר]] לבני 60 שנה ומעלה.
 
|-
 
|-
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
תזונה בהתאם ל"קשת המזון", לפי הנחיות משרד הבריאות, לרבות סיבים תזונתיים, ובפרט:{{ש}}
+
[[תזונה]] בהתאם ל"קשת המזון", לפי הנחיות משרד הבריאות, לרבות סיבים תזונתיים, ובפרט:{{ש}}
−
תזונה דלת-שומן רווי ושומן טרנס, תזונה המכילה לא יותר מ- 1,500 - 2,300 מ"ג נתרן ביום, ירקות וסיבים תזונתיים דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן.{{ש}}
+
תזונה דלת-שומן רווי ושומן טרנס, תזונה המכילה לא יותר מ־1,500 - 2,300 מיליגרם נתרן ביום, ירקות וסיבים תזונתיים דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן.{{ש}}
 
עירנות לגבי צריכת-יתר של משקאות אלכוהוליים.
 
עירנות לגבי צריכת-יתר של משקאות אלכוהוליים.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
'''AAA''': סקירה על-קולית (US) חד- פעמית של הוותין הבטני לגברים בני 74-65 המעשנים או שעישנו בעבר.{{ש}}
+
'''AAA''': סקירה על-קולית (US) חד- פעמית של הוותין הבטני לגברים בני 65–74 ה[[מעשנים]] או שעישנו בעבר.{{ש}}
 
'''דלדול עצמות:''' לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע צפיפות עצם DEXA (כלול בסל מגיל 60). {{ש}}
 
'''דלדול עצמות:''' לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע צפיפות עצם DEXA (כלול בסל מגיל 60). {{ש}}
 
'''סקר לנפילות:''' תשאול בנוגע לאירועי נפילות. תרשמות משיווי המשקל ומטיב ההליכה.{{ש}}
 
'''סקר לנפילות:''' תשאול בנוגע לאירועי נפילות. תרשמות משיווי המשקל ומטיב ההליכה.{{ש}}
 
'''באלה שאותרו בסיכון לנפילות:''' הערכה רב-גורמית של הסיבות לנפילות והתערבות בגורמים שאותרו.{{ש}}
 
'''באלה שאותרו בסיכון לנפילות:''' הערכה רב-גורמית של הסיבות לנפילות והתערבות בגורמים שאותרו.{{ש}}
−
'''ניהול הטיפול התרופתי:''' בדיקה תקופתית של מכלול התרופות איתור דיכאון ואלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני אבחון דמנציה - במטופלים עם חשד קליני.{{ש}}
+
'''ניהול הטיפול התרופתי:''' בדיקה תקופתית של מכלול התרופות איתור [[דיכאון]] ואלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני אבחון דמנציה - במטופלים עם חשד קליני.{{ש}}
 
'''איתור נקיטת שתן''' - במסגרת אנמנזה.
 
'''איתור נקיטת שתן''' - במסגרת אנמנזה.
 
|valign="top"|
 
|valign="top"|
−
ויטמין D3{{כ}} (800–1000 יחידות בינ"ל/יום) בהתאם לתזונה ולמידת החשיפה לשמש.{{ש}}
+
[[ויטמין D|ויטמין D3]]{{כ}} (800–1000 יחידות בינ"ל/יום) בהתאם ל[[תזונה]] ולמידת החשיפה לשמש.{{ש}}
−
סידן (1,200 מ"ג/יום), בהתאם לתזונה.
+
[[סידן]] (1,200 מיליגרם/יום), בהתאם לתזונה.
 
|}
 
|}
−
 
−
==רפואה מונעת בגיל לידה עד שנתיים==
 
−
===ייעוץ===
 
−
====תזונה====
 
−
יש חשיבות רבה להנקה בחודשי החיים הראשונים. לפי המלצות משרד הבריאות משנת 2017, מומלצת הנקה בלעדית עד סביבות גיל 6 חודשים והמשך הנקה בשילוב עם אוכל משלים לפחות עד גיל שנה, וכל עוד האם והתינוק מעוניינים בכך{{הערה|שם=הערה28|[[קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers]]}}. זהו שינוי מההמלצות הקודמות, שפורסמו ב-2012, ובהן הומלץ להזין בהנקה בלעדית עד גיל 4 חודשים ולהתחיל בחשיפה מוקדמת למזונות )“טעימות"( מגיל זה. אף על פי כן, במחקר קליני שבוצע באנגליה ופורסם ב-NEJM ב-2016 )29) )The EAT study( הודגם כי תינוקות שהתחילו חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים בגיל 3 חודשים גילו פחות תגובות אלרגיות למזון מאשר תינוקות שנחשפו בגיל 6 חודשים. ארגון הבריאות העולמי )WHO( ממליץ גם הוא על הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים לחיים, והמשך הנקה בשילוב עם אוכל משלים לפחות עד גיל שנתיים. המלצה זו עקבית במגוון איגודים שונים כגון איגוד רופאי המשפחה האמריקאי )AAFP(, איגוד רופאי הילדים האמריקאי )AAP( והקנדי )CPS( וכן האיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה )30) )ACOG( - וזו גם המלצתנו. יתכן שבעתיד הקרוב תורחב המלצת משרד הבריאות בישראל מהנקה לפחות עד גיל שנה, להנקה לפחות עד גיל שנתיים.
 
−
 
−
במקביל להנקה )או לתחליפי הנקה - תרכובות מזון לתינוקות = תמ"ל(, מומלץ לנהוג לפי הנחיות משרד הבריאות (31,32(. יש להניק לפי סימני רעב ושובע )"לפי דרישה"(. לקראת גיל 6 חודשים וכאשר התינוק מראה סימני מוכנות, יש להוסיף לתזונה מגוון מזונות בריאים מהתפריט המשפחתי שהוכנו בבישול ביתי ומבוססים על קטניות, דגנים, פירות וירקות העונה, בשר )עוף, הודו, בקר(, דגים, שמן זית וביצים. כדי למנוע חסר בברזל, מומלץ לשלב מזונות העשירים בברזל. מומלץ לדחות הוספת חלב כשתייה )"חלב ניגר"( עד גיל שנה כיוון שהוא דל בברזל. מוצרי חלב אפשר לשלב כבר בגיל 6 חודשים, אך יש להקפיד שלא יהיו מרכיב מרכזי בתזונה ושלא יהיו ממותקים. עד גיל שנה אסור להאכיל בדבש כיוון שהוא עלול להכיל את החיידק בוטולינום. עוד יש להימנע ממאכלים אולטרה-מעובדים )למשל ממתקים, חטיפים, משקאות ממותקים(, ממאכלים שאינם מפוסטרים )כולל חלב ומוצריו, ביצים לא מבושלות, בשר או דגים נאים או מבושלים חלקית( ומאכלים מסוכנים העלולים לגרום לחנק.
 
−
בטיחות
 
−
יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה )כמחויב בחוק(, זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות. יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים.5
 
−
כללי
 
−
יש לדון בנושא הרגלי שינה ושינה בטוחה, ובפרט כיצד יש להשכיב את התינוק בעת שינה )אך ורק על הגב( וכשהוא ער, רחצה נכונה, שמירה על חום גוף תקין, נזקיו של עישון פסיבי )33(. יש לשים לב אם יש סימנים לקשיים של הורים באתגרי ההורות, הזנחה או התעללות בילדים. יש להנחות בנושא חשיפה מבוקרת לשמש ושימוש במיסוכי הגנה וכן בנושא בטיחות התינוקות והפעוטים, כולל כיסא בטיחות, הרחקת חומרי ניקוי ותרופות.
 
−
בעת הביקור אצל הרופא או האחות מומלץ להקדיש זמן ״פתוח״, שההורים יכולים לבטא בו את דאגותיהם ולחזק אותם בתפקידם החדש כהורים. הצטרפות של תינוק למשפחה היא שלב חשוב במעגל החיים ומשבר נורמטיבי משמעותי. הורים רבים מתמודדים עם בכי ממושך של תינוק ועם הפרעות שינה של התינוק ושלהם עצמם.
 
−
חיסונים
 
−
יש לדון עם ההורים בחשיבות הרבה שבמתן חיסונים בגיל זה ובהקפדה על עמידה במועדים המומלצים לפי תוכנית החיסונים המלאה. החיסונים שמשרד הבריאות נותן בלא תשלום בתחנות טיפת חלב ב-24 החודשים הראשונים לחייו של התינוק: חיסון נגד דלקת כבד B, “החיסון המחומש" נגד דיפתריה-טטנוס-ושעלת )אסלולרי(, המופילוס אינפלואנזה B ופוליו )תרכיב מומת(, חיסון חי-מוחלש נגד פוליו bOPV, החיסון המצומד נגד 13 זנים של פנאומוקוקים )פרבנר(, חיסון נגד נגיף רוטה, “החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח )MMRV( והחיסון נגד דלקת כבד A. גם החיסון נגד מנינגוקוק זן B מומלץ, אך הוא אינו כלול בסל הבריאות ואפשר לקנותו באופן פרטי(.
 
−
חיסון נגד שפעת מומלץ לתת לכל הילדים מגיל 6 חודשים לקראת עונת החורף )אוקטובר-דצמבר( ובמהלכה. החיסון המומת ניתן בהזרקה לשריר. בפעם הראשונה שניתן החיסון )ועד גיל 9 שנים( יש לחסן את הילד בשתי מנות בהפרש של חודש זו מזו, ולאחר מכן לחסן מדי שנה, לפני בוא החורף, במנה אחת. יש גם חיסון חי-מוחלש, הניתן באמצעות תרסיס לשני נחירי האף עד גיל 5 שנים. אין לחסן בחיסון זה ילדים חולי אסתמה. הרכבם של שני סוגי החיסונים זהה.
 
−
תוספי תזונה
 
−
‏א. ויטמין D3: משרד הבריאות ממליץ לתת ויטמין D3 במינון 400IU )יחידות בין-לאומיות(, כלומר שתי טיפות מדי יום, מהלידה עד גיל שנה, בלא קשר לסוג התזונה )הנקה או תמ"ל(. עיקר האספקה של ויטמין D לגוף מגיע מסינתזה של ויטמין D בעור בהשפעת קרינת השמש. יש חשיבות רבה לחשיפה מבוקרת וזהירה לשמש )בתוך נקיטה של אמצעי זהירות מפני עודף קרינה וכוויות שמש(. היום לא מומלץ לתת תוסף של ויטמין A כשגרה;
 
−
‏ב. ברזל: אנמיה מחוסר ברזל היא החסר התזונתי השכיח ביותר בגיל הינקות, וחשוב מאוד למנוע חסר כזה ולאתר אותו איתור מוקדם. לכן משרד הבריאות ממליץ לתת לכל הילדים ברזל בגיל 18-4 חודשים - עד גיל חצי שנה מומלץ לתת 7 מ״ג מדי יום, ובגיל 18-6 חודשים מומלץ לתת 15 מ״ג מדי יום. בסביבות גיל שנה )חודשים 12-9( יש לבצע בדיקות דם לבירור רמת ההמוגלובין בדם. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להעשיר את תזונת התינוקות בברזל ובמרכיבי מזון חיוניים אחרים ולאו דווקא לתת תכשירי ברזל )למעט לפגים, לילדים המתאפיינים בהפרעות גדילה וכד'(. בישראל שיעור האנמיה בתינוקות גבוה, ולכן חשוב לתת תוספת של תכשירי ברזל ללא תלות בתזונת התינוק.
 
−
פעילות גופנית
 
−
בחודשי החיים הראשונים יש להקפיד להשכיב את התינוק על הבטן כשהוא ער. בהמשך יש לעודד אותו לנוע באופן עצמאי במרחב, בהתאם לגילו. כאשר התינוק מתחיל לנוע ולזחול, לעמוד וללכת, יש לעודדו לעשות כן. תינוקות שגילם פחות משנה מומלץ לעודד לבצע פעילות, בעיקר בעזרת משחק אינטראקטיבי על הרצפה, כגון חפצים מעודדי זחילה ותנועה, במשך 30 דקות לפחות מדי יום. מומלץ לעודד פעוטות להיות פעילים במשך 180 דקות מדי יום, לפחות, בעצימות כלשהי, בתוך שהם עוסקים במגוון פעילויות וסביבות, ולכלול בכך פעילות המסייעת לפתח תבניות תנועה. מומלץ לא לחשוף ילדים צעירים, מתחת לגיל שנתיים, למסכים, כגון טלוויזיה ומשחקים או סרטים במחשב או בטלפון החכם )סמרטפון(.
 
−
שיניים
 
−
לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה (34(. 
 
−
קרינה מייננת
 
−
יש למעט ככל האפשר לחשוף את התינוקות לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
 
−
 
−
===סקירה ואיתור מוקדם===
 
−
מאז שנת 2009 מתבצע סקר מטבולי-גנטי נרחב לכל היילודים בישראל במחלקת תינוקות לפני שחרורם מבית החולים. הסקר בוחן את המחלות תת-תריסיות ראשונית מולדת 1-PKU, שנבדקו בעבר, ועוד כמה מחלות מטבוליות המתעדכנות מפעם לפעם באתר משרד הבריאות )פרטים בפרק 10, “מעקב טרום לידתי" ובאתר משרד הבריאות( )35(.  מאז שנת 2010 מתבצעת לכל היילודים בדיקת סינון שמיעה לאיתור מוקדם של חירשות מולדת בבדיקה דו-שלבית: בשלב הראשון מבוצעת לכל יילוד בדיקת פלט אקוסטי )OAE - Otoacustic Emissions(. אם התוצאה חיובית )או שהיילוד בקבוצת סיכון(, מתבצעת בדיקת רישום אלקטרו-פיזיולוגי )36) .)ABR - Auditory Brain stem Response( כל בתי החולים מתבצעת ליילודים גם בדיקת “החזר אדום" )Red reflex( לשלילת ירוד ורטינובלסטומה. אם לא נכתב במכתב השחרור של הילוד שהבדיקה בוצעה, יש לבצעה בבדיקה הראשונה במרפאה. בהמשך, בגיל הרך, חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 1/2020 מחייב לבצע רצף בדיקות, בהן בדיקות חוזרות להחזר אדום ובדיקת הירשברג (Corneal reflex( לפזילה. בדיקה זו יש לבצע בכל בדיקת רופא בטיפת חלב עד גיל שנה וחצי. עוד יש לבצע בדיקות התפתחותיות ובדיקות חדות ראייה לאיתור מוקדם של מצבים פתולוגיים העלולים לגרום לקות ראייה ועיוורון ובדיקות לאבחון עין עצלה. את בדיקות אלה מבצע צוות רפואי וסיעודי בתחנות טיפת חלב.
 
−
בשנות החיים הראשונות מומלץ לבצע ביקורים סדורים אצל אחיות.ים ורופאות.ים בטיפת חלב )או אצל צוותים הנותנים שירות דומה(. ביקורים אלה יכללו הערכת גדילה )שקילה, מדידת אורך והיקף ראש(, הערכת התפתחות לפי מדרגות התפתחות )4( תשאול, ייעוץ והדרכת הורים )בטיחות, מניעת SIDS, הנקה ותזונה, התמודדות משפחתית, בריאות השן, מניעת אלימות(, בדיקות סקר )מבחן אדינבורו EPDS להערכת דיכאון לאחר לידה, בדיקת ראייה red/corneal reflex, בדיקת פישוק האגן לאיתור DDH(, בדיקה גופנית, מתן חיסונים, ברזל וויטמין D ועוד - כמפורט בהנחיות הקליניות של הר"י לטיפול בילד הבריא.
 
−
בחודש הראשון מומלץ לבצע 2 ביקורים אצל אח.ות: ביקור ראשון בתוך 72 שעות מהשחרור מבית החולים )בדגש על הערכת התפתחות צהבת( וביקור שני בגיל חודש. עד סוף שנת החיים הראשונה מומלץ לבקר עוד 5 פעמים אצל אח: בגילים 2, 4, 6, 9 ו-12 חודשים, וכן פעמיים אצל רופא.ה )בגילים 2 ו-9 חודשים(.
 
−
בגיל שנה עד שנתיים, בסביבות גיל שנה וחצי, מומלץ לבצע בדיקה נוספת אצל אח ורופא.
 
−
בבדיקת הרופא בגיל חודשיים יושם דגש על בדיקת פישוק האגן, קולות לב ואוושות ועל דופק פמורלי. ייבדקו התפתחות קשר עין, מבט עוקב והתרשמות של ההורים בנושא בעיית שמיעה. יש להנחות את ההורים להשכיב את התינוק על הגב בעת שינה ולהשכיבו על הבטן בעת ערנות, בהשגחתם, לצמצום הסיכון להתפתחות פלאגיוצפליה. תינוקות שאותרה אצלם אי-יציבות של מפרק הירך בבדיקה גופנית )Ortolani/Barlow( או המתאפיינים בגורמי סיכון לנקע מולד במפרק הירך )DDH; סיפור משפחתי של DDH, לידה במצג עכוז, מצבי מיעוט מי שפיר, היריון מרובה עוברים, עיוותים בכפות הרגליים כביטוי ללחץ תוך-רחמי, עיוותים מולדים בברכיים או בחלקי גוף אחרים כגון טורטיקוליס( - יופנו לבדיקה על-קולית )US( של פרקי הירכיים בגיל 8-6 שבועות ולבדיקת אורתופד )37(.
 
−
מאז החל סינון שמיעה ביילודים לחירשות מולדת, בוטלה בדיקת הסינון לליקויי שמיעה בטיפות החלב בגיל 9-7 חודשים. מומלץ כי הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת השמיעה של היילוד בגיל חודשיים כדי שבדיקות האבחון יסתיימו עד גיל 3 חודשים ויוחל שיקום, במידת הצורך, עד גיל 6 חודשים.
 
−
בבדיקת הרופא בגיל 9 חודשים יושם דגש )פרט לבדיקה הכללית והערכת גדילה והתפתחות( על ראייה, פזילה ושמיעה, זאת בהתאם לחוזרי ראש שירותי בריאות הציבור ולהנחיות הקליניות.
 
−
בכל ביקור ייבדקו ההתאמה בין דפוסי ההתנהגות לגיל ואופני ההתמודדות של המשפחה איתם. חומרי הדרכה אפשר למצוא באתר "איך גדלת" של עמותת "גושן" )38(.
 
−
בביקורי המעקב יש לשים לב לרמת התפקוד ולבעיות אצל ההורה המלווה ולהתרשם אם ייתכן שהאם סובלת מדיכאון )שאלון אדינבורו 39) ;EPDS((.
 
−
בסוף שנת החיים הראשונה תיבדק רמת ההמוגלובין, זאת בהתאם להמלצות משרד הבריאות. בדיקת דם להמוגלובין בגיל 12-9 חודשים היא מדד איכות לאומי של משרד הבריאות. מאז שנת 2012 משרד הבריאות הנחה לתת לתינוקות ברזל בגילים 18-4 חודשים.
 
−
 
−
===ביבליוגרפיה נוספת לפרק זה===
 
−
 
−
*[[תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old|משרד הבריאות. תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל 6 שנים. 12/2016 2016]]
 
−
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
−
*United States Preventive Services Task Force. Guide to clinical Preventive Service. 2nd ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins ; 1996.
 
−
*Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
 
−
*Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.
 
−
</div>
 
−
*משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
 
−
*משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
 
−
*ארגון רופאי הילדים. המלצות הועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992
 
−
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
−
*Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894(.
 
−
*Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11(.
 
−
*Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.
 
−
</div>
 
−
*משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
 
−
*משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007
 
−
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
−
*CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
 
−
*Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4(.
 
−
</div>
 
−
*2011 אורקין י, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התינוק והפעוט מידע שימושי לצוות טיפת חלב. דיונון
 
−
*משרד הבריאות. בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת תת תריסיות, מחלת פנילקטונוריה ומחלות אחרות. 17/2009
 
−
*[[ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים ויילודים לקרינה מייננת - חוזר מנכ"ל|משרד הבריאות. ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים וילודים לקרינה מייננת]]. 18/2009
 
−
*[[תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות - חוזר משרד הבריאות - Preventing iron deficiency and anemia in Infants
 
−
|משרד הבריאות. תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות]]. 17/2012
 
−
*[[שירות בריאות לתלמיד - חוזר משרד הבריאות|ראש שירותי בריאות הציבור. שירות בריאות לתלמיד.]] 16/2012
 
−
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
−
*Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3(.
 
−
*Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.
 
−
</div>
 
−
*[[טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית|ראש שירותי בריאות הציבור. הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא]]
 
  
 
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
 
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
−
[[קטגוריה: אורתופדיה]]
+
[[קטגוריה:אורתופדיה]]
−
[[קטגוריה: אף אוזן גרון]]
+
[[קטגוריה:אף אוזן גרון]]
−
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
−
[[קטגוריה: חיסונים]]
+
[[קטגוריה:חיסונים]]
−
[[קטגוריה: ילדים]]
+
[[קטגוריה:ילדים]]
−
[[קטגוריה: משפחה]]
+
[[קטגוריה:משפחה]]
−
[[קטגוריה: תזונה]]
+
[[קטגוריה:תזונה]]

גרסה אחרונה מ־17:52, 25 במרץ 2024

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #2: קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל

פרקי משנה:

  1. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל לידה ועד שנתיים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from birth to two years
  2. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years
  3. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years
  4. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years
  5. קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים עשרים עד שישים וארבע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to sixty four years
  6. קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שישים וחמש שנים ומעלה - Health promotion and preventive medicine - recommendations for people sixty five years of age and older
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif


טבלאות רפואה מונעת לפי גיל

טבלה ב: רפואה מונעת בגיל לידה עד שנתיים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור חיסונים ותוספות[1]

הנקה והרגלי אכילה נכונים, טיפול בתינוק, צורת השכבה ושינה בטוחה, רחצה, החתלה, הרגלי שינה, שמירת חום גוף תקין, שמירה על בריאות השיניים[2].
מניעת תאונות בית; בטיחות במים, הימנעות מחומרים רעילים, מתרופות ומחפצים מסוכנים[3].
מושב בטיחות ברכב, חינוך למניעת שכחת ילד ברכב.
חשיפה מבוקרת לשמש; סכנות העישון הפסיבי; תפקוד הורה-משפחה-תינוק. יש לשים לב להתעללות ולהזנחה.
לפני גיל שנתיים מומלץ למנוע חשיפה למסכים כגון מחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים ומשחקי וידאו.

ביקורים סדורים אצל אח.ות ורופא.ה בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). הביקורים יכללו בדיקת גדילה (משקל, אורך, היקף ראש), בדיקת התפתחות לפי מדרגות התפתחות ובדיקה גופנית יסודית[4]. בכל מעקב התפתחות שמבצעים רופאים יש לבדוק החזר אדום ורפלקס קורניאלי, וכן בדיקת פישוק ירכיים לאיתור DDH, עד הליכה לבד. בגיל חודשיים: לוודא שבוצעה בדיקת שמיעה.
בחודש הראשון: 2 ביקורים אצל אח.ות, הראשון בתוך 72 שעות מהשחרור מבית החולים, בדגש על הערכת התפתחות צהבת. ביקור שני: בגיל חודש.
עד סוף שנת החיים הראשונה: 5 ביקורים נוספים אצל אח.ות (חודשיים, 4, 6, 9 ו-12 חודשים).
2 בדיקות אצל רופא.ה: בגיל 2 ו-9 חודשים.
מגיל שנה עד שנתיים: בדיקה נוספת אצל אח.ות ורופא.ה בסביבות גיל שנה וחצי.

בדיקת רמת ההמוגלובין בגיל 9–12 חודשים. מתן ויטמין D3 עד גיל שנה. מתן ברזל בגיל 4–18 חודשים.

טבלה ג: רפואה מונעת בגיל 2–6 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה

הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, היגיינה ובריאות השן;
חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה;
תאונות בית והימנעות מחומרים רעילים ותרופות;
בטיחות במים;
כיסאות בטיחות וקסדות; הימנעות מחשיפה ממושכת לקרני השמש ולעישון פסיבי;
ערנות מיוחדת לסימנים להפרעות התנהגות; התעללות בילדים (Child abuse)
פעילות גופנית במשך 180 דקות מצטברות לפחות מדי יום. מומלץ לבצע מגוון פעילויות ולפתח תבניות תנועה; מגיל 5 מומלץ להגביר בהדרגה את עצימות הפעילות.
לצמצם את שעות המסך לשעה אחת ביום.

שתי בדיקות רופא.ה: בסביבות גיל 2.5 ו-5.
בדיקת אח.ות מדי שנה, מגיל שנתיים עד גיל 5 שנים. הבדיקות יכללו בדיקת גדילה (משקל וגובה), בדיקת התפתחות, בדיקה גופנית, ובפרט בדיקת עיניים לפזילה וחדות ראייה, בדיקת שמיעה, שפה ודיבור, בדיקת שיניים, אשכים ומערכת קרדיווסקולרית - לפי מדרגות ההתפתחות[4]. הערכה לקראת כניסה לבית הספר.
בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.
בנוכחות סיפור משפחתי של היפרכולסטרולמיה או מחלת כלי דם טרשתית בגיל צעיר: מומלץ לבדוק פרופיל שומנים לפחות פעם אחת מגיל 5.

בכיתה א': חיסון MMRV (מנה שנייה); השלמת חיסונים שלא ניתנו; חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים (פרבנר); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית; החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון).

טבלה ד: רפואה מונעת בגיל 7–12 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים
הרגלי ניקיון

(הרטבה לילית, Encopresis)

משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. בכתה ב' החיסון לטטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו (Tdap-IPV).
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה, הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה (לפחות 60 דקות מצטברות בעצימות בינונית-גבוהה); פעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע; צמצום שעות מסך: עד שעתיים מדי יום; שמירה על בריאות השיניים. בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות).

בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.

השלמת חיסוני השגרה.

חיסון שנתי נגד שפעת עונתית.

הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן. בכיתה א' - בדיקת ראייה ושמיעה
הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש. בדיקת שיניים והיגיינת הפה. חיסון נגד מנינגוקוקים וחיסון נגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).
נזקי העישון הכפוי (מגיל 0); נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10). עירנות להתעללות בילדים; ערנות להפרעות התנהגות ולמידה. בכיתה ז': תבחין טוברקולין (לקבוצות הסיכון, בעיקר עולים חדשים ממדינות מסוימות).
איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות. בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV).

טבלה ה: רפואה מונעת בגיל 13–19 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות.

חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה.
מיניות בריאה ואמצעי מניעה במידת הצורך.
הרגלי שינה נכונים (9 שעות ביממה).
שמירה על בריאות השן.

משקל, גובה 1-BMI (מדי שנתיים); בדיקת ההתפתחות המינית והגדילה. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יתר לחץ דם, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.

בגילאי 16–17 מבוצעת בדיקת לחץ דם לקראת גיוס לצבא לרוב האוכלוסייה.

בכיתה ח': טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap); השלמת חיסונים חסרים.

בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV);
חיסון שנתי נגד שפעת עונתית.
חיסון נגד מנינגוקוקים ונגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).

נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים; הימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים.
הימנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ומאלכוהול;
נזקי החשיפה לשמש והימנעות מחשיפה יתרה;
פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית- גבוהה במשך 60 דקות לפחות מדי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים מדי שבוע (אפשר גם לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל בפרקי פעילות קצרים של 10 דק' או יותר);
צמצום שעות ישיבה מול מסך (עד שעתיים מדי יום). 		איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות;

הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS.

מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).

המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 20–39 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה ותזונה נכונה;

מעקב טרום לידתי;
אמצעי מניעה ותכנון המשפחה.
שינה: הרגלי שינה נכונים: (8-6 שעות ביממה)
נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות;
עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה מעישון ומסמים;
אלכוהול: תשאול וייעוץ בנשים הרות או המתכננות היריון (למי שעוסק במעקב טרום הריוני).

BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת רפואי;

סוכרת: מגיל 35 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1c או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. בנשים הרות העמסת סוכר בשבועות 24-28.
לחץ דם: בדיקת לחץ דם:

  • לכלל האוכלוסייה בגילים 29-20 מדי 5 שנים, ובגילים 30–39 מדי 3–5 שנים.
  • אלה עם גורמי סיכון למחלת לב: מדי שנה.

שומני דם: סך כולסטרול, HDL, LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית).
(Lipoprotein (a מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.

קרמת-צפדת דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה מהן יחד עם חיסון לשעלת.

חיסון נגד שפעת: מדי שנה;
אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 18–45 שאינן מחוסנות לפני כניסה להיריון;
שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 27-36.
אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).
חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון.{{ש]} Hepatitis B לקבוצות סיכון;
Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס ,A למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין.
PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.

פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה.

אימוני כוח 2–3 פעמים בשבוע ואימוני גמישות

אנמיה: בדיקת המוגלובין במהלך ההיריון ולאחר כל היריון;

Hepatitis C: בדיקת דם לקבוצות סיכון.
בדיקת אנטיגן ל-Hepatitis B לנשים בהיריון.

מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.

באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על- סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי. סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (Pap Smear) או hrHPV מגיל 25: מדי 3 שנים. איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.

טבלה ז: רפואה מונעת מגיל 40–64 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה

תזונה: הרגלי אכילה ותזונה נכונה והמלצה להישקל בבית מדי שבוע ביום קבוע.
שינה: הרגלי שינה נכונים (8-6 שעות ביממה).
פעילות גופנית: פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה, אימוני כוח 2–3 פעמים מדי שבוע ואימוני גמישות.
עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה;
אלכוהול: נזקי אלכוהול בנשים הרות או המתכננות היריון.

BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת הרופא, כולל לקראת ביקור מניעתי או לקראת קביעת מינון טיפול תרופתי רלוונטי.
לחץ דם: מדי שנה.
סוכרת: בגילים 35–70 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1C או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. לחזור מדי שלוש שנים;
נשים הרות: העמסת סוכר בשבועות 28-24;
אנמיה: בדיקת המוגלובין - במשך ההיריון ומיד לאחריו.
HEPATITIS C: בדיקת דם לקבוצות סיכון.

קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה שבהן עם חיסון לשעלת
חיסון נגד שפעת: מדי שנה;
אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 40–45 שאינן מחוסנות לפני הכניסה להיריון;
שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 36-27.
אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).

בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על-סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי.
נהיגה זהירה, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות.

שומני דם: סך כולסטרול, HDL LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית).
(a) Lipoprotein מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.
אק"ג פעם אחת (אם טרם נעשה, כבסיס להשוואה).

חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון.
שלבקת חוגרת: חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה.
Hepatitis B לקבוצות סיכון;
Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים ל-Hepatitis A, למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין.
PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.

דלדול עצמות: הערכה בעזרת שאלון כגון FRAX לנשים לאחר גיל הפסקת הווסת. בהתאם לתוצאות, יש לשקול לבצע DEXA;

לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם DEXA (סל הבריאות כולל את הבדיקה מגיל 60).
איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.

סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה)[5].
סרטן המעי הגס: דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 50–74, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי[6]. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון[7].
סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (PAP SMEAR) או hrHPV מדי 3 שנים עד גיל 65.
סרטן הריאות: LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל)[8].

מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

טבלה ח: רפואה מונעת מגיל 65 שנים

ייעוץ לאורח חיים בריא טיפול תרופתי מונע וחיסונים בדיקות עזר ואיתור מוקדם

150 דקות פעילות אירובית בשבוע (ברוב ימות השבוע), משולבת בפעילות בונה כוח, אימון יציבות ואימון גמישות. דרגת המאמץ תותאם למצב הבריאות.
הימנעות / גמילה מעישון.
חשיפה מדודה לשמש בשעות הבוקר (במשך כרבע שעה אחרי השעה 10:00).
מומלץ 6–8 שעות שינה.
תשאול וייעוץ בנוגע להרגלי שינה.

מדידת לחץ דם מדי שנה (בהיעדר יתר-לחץ דם ידוע);
מדידת BMI.
למי שלא אובחנו עד גיל 65 עם דיסליפידמיה מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75.
סקירה לסוכרת (בהיעדר סוכרת ידועה) מדי 3 שנים באנשים עם עודף משקל.
סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה).
סרטן המעי הגס: דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 50–74, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון.
סרטן הריאות: LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל).

קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס, Td).
חיסון נגד שפעת: מדי שנה.
פנוימוקוקים: חיסון פוליסכרידי נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פנוימווקס) מגיל 65; אפשר לשקול תוספת חיסון מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פרבנר) לאוכלוסייה בסיכון.
שלבקת חוגרת: חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה.

תזונה בהתאם ל"קשת המזון", לפי הנחיות משרד הבריאות, לרבות סיבים תזונתיים, ובפרט:
תזונה דלת-שומן רווי ושומן טרנס, תזונה המכילה לא יותר מ־1,500 - 2,300 מיליגרם נתרן ביום, ירקות וסיבים תזונתיים דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן.
עירנות לגבי צריכת-יתר של משקאות אלכוהוליים.

AAA: סקירה על-קולית (US) חד- פעמית של הוותין הבטני לגברים בני 65–74 המעשנים או שעישנו בעבר.
דלדול עצמות: לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע צפיפות עצם DEXA (כלול בסל מגיל 60).
סקר לנפילות: תשאול בנוגע לאירועי נפילות. תרשמות משיווי המשקל ומטיב ההליכה.
באלה שאותרו בסיכון לנפילות: הערכה רב-גורמית של הסיבות לנפילות והתערבות בגורמים שאותרו.
ניהול הטיפול התרופתי: בדיקה תקופתית של מכלול התרופות איתור דיכאון ואלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני אבחון דמנציה - במטופלים עם חשד קליני.
איתור נקיטת שתן - במסגרת אנמנזה.

ויטמין D3‏ (800–1000 יחידות בינ"ל/יום) בהתאם לתזונה ולמידת החשיפה לשמש.
סידן (1,200 מיליגרם/יום), בהתאם לתזונה.

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. ↑ ראו פרק 6: "חיסונים".
  2. ↑ ראו פרק 4: "בריאות הפה והשיניים".
  3. ↑ ראו פרק 5: "בטיחות ילדים".
  4. ↑ 4.0 4.1 תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old
  5. ↑ סיכון גבוה לסרטן השד: סיפור משפחתי (קרבה ראשונה), מחלת שד עם אטיפיה בביופסיה או סרטן שד בעבר, נטילה ממושכת של טיפול הורמונלי (HT).
  6. ↑ למי שאינו מבצע בדיקות דם סמוי בצואה אפשר להמליץ לבצע קולונוסקופיה מדי 10 שנים מגיל 50 או לפחות פעם אחת בערך בגיל 55–65. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת סריקה לאיתור מוקדם לאנשים בסיכון נמוך (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים בעולם).
  7. ↑ קבוצות סיכון לסרטן המעי: מחלת מעי דלקתית, סיפור משפחתי של סרטן מעי (קרבה ראשונה - הורה, אח או אחות) צריכים לבצע קולונוסקופיה מגיל 40 או מגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל שקרוב המשפחה לקה בו בסרטן). אם יש תסמונות מורשות לא פוליפוזיות יש לבצע קולונוסקופיה מגיל 25. אם יש פוליפוזיס מורשת, יש לבצע מגיל 15 (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים).
  8. ↑ למעשנים בני 50–80 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה -LDCT (הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות). בישראל נערך פיילוט לשימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר, ובעתיד יתכן שאוכלוסיית הסקירה תשתנה בעקבות המלצות הפיילוט.