האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קנאביס רפואי - שימוש במחלות נוירולוגיות ניווניות - Medical cannabis - use in neurodegenerative diseases"

מתוך ויקירפואה

שורה 61: שורה 61:
 
==מחלת פרקינסון==
 
==מחלת פרקינסון==
  
אנדוקנבינואידים משפיעים על מודולציה של דופאמין בסטריאטום. הפעלה של הרצפטור D2 גורמת לעלייה ברמת AEA בגרעיני הבסיס, AEA מגביר הפרשת דופאמין ^nucleus accumbens ויש עלייה ברמה של AEA בנוזל השדרה של חולים. ישנם מחקרים סותרים לגבי הרמה של CB1 mRNA בגרעיני הבסיס בחיות מודל למחלת פרקינסון ובמוחות של חולים, ייתכן על רקע הבדלים בהשפעת תרופות על מערכת הקנבינואידים. לדוגמא, מתן לבודופא לחולדות במודל OH dopamine{{כ}}-6 לא גרם לעלייה ברמה של AEA אך כן הביא לעלייה בביטוי של קולטנים מסוג CB1 בסטריאטום.  
+
אנדוקנבינואידים משפיעים על מודולציה של דופאמין בסטריאטום. הפעלה של הרצפטור D2 גורמת לעלייה ברמת AEA בגרעיני הבסיס, AEA מגביר הפרשת דופאמין מה-nucleus accumbens ויש עלייה ברמה של AEA בנוזל השדרה של חולים. ישנם מחקרים סותרים לגבי הרמה של CB1 mRNA בגרעיני הבסיס בחיות מודל למחלת פרקינסון ובמוחות של חולים, ייתכן על רקע הבדלים בהשפעת תרופות על מערכת הקנבינואידים. לדוגמא, מתן לבודופא לחולדות במודל OH dopamine{{כ}}-6 לא גרם לעלייה ברמה של AEA אך כן הביא לעלייה בביטוי של קולטנים מסוג CB1 בסטריאטום.  
  
 
אגוניסטים לרצפטור הקנבינואידי מגנים מפני ההשפעה הרעילה של 6-OH dopamine בחולדות אך הם גורמים לירידה בתנועתיות. אנטגוניסטים לרצפטור משפרים תנועתיות באותן חולדות. אנטגוניסטים לרצפטור הקנבינואידי לא שיפרו את התסמינים המוטוריים של קופים במודל MPTP. מאידך, שילוב האנטגוניסט עם ריכוז תת מיטבי של לבודופא הביא לשיפור מתון. שפעול של CB1 הפחית דיסקינזיות בקופים. אפקט דומה לא נצפה במתן מעכבים של FAAH, כלומר השיפור בדיסקינזיות לא נגרם עקב עלייה ברמה של AEA אלא על ידי השפעה על רמות דופאמין וגלוטמט. מספר המחקרים בחולי פרקינסון מצומצם, והתוצאות אינן חד משמעיות. ההשפעה של האגוניסט הקנבינואידי nabilone בחולי פרקינסון נבדקה בשתי עבודות. באחת (7 חולים) היתה הפחתה בעוצמת הדיסקינזיות ובשנייה (17 חולים) לא היתה הפחתה בעוצמתן. במחקר נוסף חולקו שאלונים ל-339 חולים, מהם 25% נטלו קנביס. מחצית מהמשתמשים ציינו שחוו שיפור הן בסימנים המוטוריים (רעד, נוקשות, איטיות) והן בתסמינים הלא מוטוריים, בעיקר כאב. בארץ הורחב השימוש בקנביס רפואי לחולי פרקינסון הסובלים מרעד, התקפי חרדה וכאב נוירופתי. אמנם לא בוצע עדיין מחקר כפול סמיות להערכת השפעת הקנביס על הסימנים המוטוריים, אך אחוז גבוה מהחולים מדווחים על שיפור שנמשך מספר שעות הן ברעד והן בנוקשות. ההשפעה המיטבית היא על הכאב, בעיקר הלילי, ומכאן גם שיפור בשינה. תופעות הלוואי שמנעו המשך עישון היו הזיות, סחרחורת, ישנוניות ותחושת צריבה בגרון.
 
אגוניסטים לרצפטור הקנבינואידי מגנים מפני ההשפעה הרעילה של 6-OH dopamine בחולדות אך הם גורמים לירידה בתנועתיות. אנטגוניסטים לרצפטור משפרים תנועתיות באותן חולדות. אנטגוניסטים לרצפטור הקנבינואידי לא שיפרו את התסמינים המוטוריים של קופים במודל MPTP. מאידך, שילוב האנטגוניסט עם ריכוז תת מיטבי של לבודופא הביא לשיפור מתון. שפעול של CB1 הפחית דיסקינזיות בקופים. אפקט דומה לא נצפה במתן מעכבים של FAAH, כלומר השיפור בדיסקינזיות לא נגרם עקב עלייה ברמה של AEA אלא על ידי השפעה על רמות דופאמין וגלוטמט. מספר המחקרים בחולי פרקינסון מצומצם, והתוצאות אינן חד משמעיות. ההשפעה של האגוניסט הקנבינואידי nabilone בחולי פרקינסון נבדקה בשתי עבודות. באחת (7 חולים) היתה הפחתה בעוצמת הדיסקינזיות ובשנייה (17 חולים) לא היתה הפחתה בעוצמתן. במחקר נוסף חולקו שאלונים ל-339 חולים, מהם 25% נטלו קנביס. מחצית מהמשתמשים ציינו שחוו שיפור הן בסימנים המוטוריים (רעד, נוקשות, איטיות) והן בתסמינים הלא מוטוריים, בעיקר כאב. בארץ הורחב השימוש בקנביס רפואי לחולי פרקינסון הסובלים מרעד, התקפי חרדה וכאב נוירופתי. אמנם לא בוצע עדיין מחקר כפול סמיות להערכת השפעת הקנביס על הסימנים המוטוריים, אך אחוז גבוה מהחולים מדווחים על שיפור שנמשך מספר שעות הן ברעד והן בנוקשות. ההשפעה המיטבית היא על הכאב, בעיקר הלילי, ומכאן גם שיפור בשינה. תופעות הלוואי שמנעו המשך עישון היו הזיות, סחרחורת, ישנוניות ותחושת צריבה בגרון.

גרסה מ־08:59, 16 בנובמבר 2014

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



קנביס רפואי - שימוש במחלות נוירולוגיות ניווניות
Medical cannabis - use in neurologic disease
יוצר הערך רות ג'לדטי
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםקנביס רפואי

השימוש בצמח Cannabis sativa תואר עוד בעת העתיקה אולם בתחילת המאה ה-20 חלה עלייה תלולה בשימוש בו למטרות הנאה, למטרות דתיות ולמטרות רפואיות. בין סגולותיו הרבות ניתן למנות שיכוך כאבים, הגברת תאבון, נוגד הקאה, נוגד דלקת, נוגד דיכאון, הרפיית שרירים והשריית רוגע. למערכת האנדוקנבינואידית, כך מתברר, יש תפקיד חשוב גם בהגנה העצבית, כך שקנבינואידים, או חומרים סינתטיים הדומים להם, עשויים לסייע רבות בטיפול במחלות נוירולוגיות ניווניות כגון מחלת אלצהיימר, פרקינסון, הנטינגטון, טרשת נפוצה ומחלת הנוירון המוטורי.

למחלות הנוירולוגיות הניווניות מאפיינים היסטופתולוגיים משותפים והשונות הקלינית תלויה במיקום הנגעים במערכת העצבים המרכזית וברגישות של קבוצות תאים שונות לתהליך הניווני. רובן מתאפיינות באובדן תאים, גליוזיס, שקיעה של חלבונים פתולוגיים בציטופלזמה של התא ותהליכים דלקתיים. התהליך הניווני מתחיל שנים לפני הופעת הסימנים הקליניים, ולכן יש השקעה רבה בפיתוח תרופות רב-מנגנוניות היכולות למנוע או לעכב את הופעת המחלה.

בשנות ה-60 זיהה פרופ׳ משולם מהאוניברסיטה העברית את החומר הפעיל העיקרי בקנביס ואת העובדה שהמוח מייצר קנבינואידים אנדוגניים. מדובר במערכת פיזיולוגית שלמה, המערכת האנדוקנבינואידית, שלה תפקידים ברבות ממערכות הגוף.

הקנבינואידים מתקשרים לשני סוגים של רצפטורים: CB1 המתבטא במערכת העצבים המרכזית ועל פני נוירונים במערכת העצבים ההיקפית CB2-1 המתבטא על פני תאים במערכת החיסון. הריכוז הגבוה ביותר של רצפטורים קנבינואידים במוח נמצא בגרעיני הבסיס, בהיפוקמפוס, במוחון ובקליפת המוח. הביטוי שלהם הוא פרה-סינפטי על נוירונים גאבארגיים וגלוטמטרגיים.

פרמקולוגיה של קנבינואידים

הקנבינואידים מתחלקים לשלוש קבוצות:

  1. קנבינואידים אנדוגניים - במוח זוהו חמישה קנבינואידים אנדוגניים (endocannabinoids), שהעיקריים הם anandamide) AEA) ו- AG-2 ‏ (arachidonoyl glycerol-2). הם נוצרים מפוספוליפידים ממברנליים לפי "דרישה" ומתפרקים על ידי האנזים FAAH ‏ (fatty acid amide hydrolase).
    AEA הוא אגוניסט לרצפטור CB1 והוא נמצא בכמות רבה בהיפוקמפוס, תלמוס, סטריאטום וגזע המוח ובמידה פחותה במוחון ובהיקף. תפקידו להפחית כאב, רעב, הקאות, דלקות ועוד. 2-AG הוא אגוניסט לשני סוגי הרצפטורים הקנבינואידים ונמצא בעיקר בגזע המוח, היפוקמפוס וסטריאטום.
  2. קנבינואידים צמחיים - בקבוצה זו נכללים Δ9-THC‏ (Δ9-Tetra hydrocannabino) ו-Cannabidiol) CBD) המופקים מהצמח Cannabis sativa המוכר יותר כמריחואנה. ה-CBD אינו מכיל את המרכיב הפסיכוטרופי שבצמח והוא מעורר פעילות אנטי פסיכוטית הסותרת ומפחיתה חלק מתופעות הלוואי של Δ9-THC. כמו כן הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ומשפיע על טונוס השרירים ועל תחושת הכאב.
  3. קנבינואידים סינתטיים.
    הקנבינואידים פועלים במספר מנגנונים:
    1. אנטי דלקתי - עיכוב שחרור של ניטרו-אוקסיד, איפנון (modulation) של IL-1 ,TNF-α ואינטרפרון גאמא בתאים מונונוקלאריים ועיכוב ייצור כימוקינים על ידי לימפוציטים.
    2. נוגד חמצון - עיכוב שחרור של נוירוטרנסמיטורים אקסיטטוריים או אינהיביטוריים מהסינפסה ומניעת נוירוטוקסיות המושרית על ידי גלוטמט.
    3. הגנה עצבית (neuroprotection) - השפעה אנטי-אפופטוטית דרך עיכוב בייצור פראוקסי-ניטריטים, העלאת רמת BDNF, ודיכוי שפעול של מקרופגים ומיקרוגליה.

להלן סקירה על השפעתם במספר מחלות נוירולוגיות ניווניות.

מחלת אלצהיימר

שקיעה של עמילואיד-ביתא -TAU גורמת לנזק מוחי ולירידה הקוגניטיבית האופיינית למחלת אלצהיימר. מחקרים רבים מצביעים על כך שהקנבינואידים מעורבים בתגובה הגנתית של המוח כנגד התפתחות המחלה: בקרב חולי אלצהיימר יש ביטוי גבוה של CB2 במיקרוגליה סביב הרבדים של עמילואיד, ביטוי נמוך של CB1 בנוירונים, עלייה ברמת אנזימים הקשורים למטבוליזם של האנדוקנבינואידים ועלייה ברמת FAAH באסטרוציטים סביב הרבדים. עם זאת יש לציין שלא נמצאו רמות גבוהות של EAE ו-AG-2 בפלזמה ובנוזל השדרה של חולי אלצהיימר.

דיכוי המוות התאי במודל חיה לאלצהיימר קשור לעלייה ברמות של אנדוקנבינואידים דרך שפעול של קולטנים CB1 ועיכוב תהליכי דלקת המתווכים על ידי CB2. הזרקה חד צדדית של עמילואיד ביתא להיפוקמפוס של חולדות מעלה את רמתם של אנזימים המייצרים קנבינואידים ושל 2-AG בצד המוזרק, ובמידה פחותה גם בצד הנגדי. הקנבינואידים מעכבים פוספורילציה של TAU וכך מונעים יצירה של Neurfibrillary tangles) NFT).

נמצא, ש-CBD יכול להגן על תרביות תאים מפני ההשפעה הרעילה של עמילואיד-ביתא, בעיקר בזכות תכונותיו נוגדות החמצון, ולעכב את תהליך הגליוזיס בעכברים בהם הוזרק עמילואיד ביתא אנושי להיפוקמפוס על ידי דיכוי תהליכי דלקת.

ההשפעה של קנבינואידים על השינויים הקוגניטיביים בחולי אלצהיימר עדיין לא נבדקה. בניסוי בחולים עם דמנציה נמצא ש-dronabinol ‏ (Δ9-THC סינתטי) מפחית אגיטציה לילית, משפר שינויים התנהגותיים ועוצר את הירידה במשקל של החולים.

מחלת הנטינגטון

שינויים ברמות קנבינואידים נמצאו במספר מודלים של מחלת הנטינגטון. הזרקת (NP‏-3)
(Nitropropionic acid‏-3) לסטריאטום של חולדות מביאה לירידה ברמה של AEA ו-AG‏-2 בסטריאטום ולעלייה ברמתם בגרעין השחור. בחיות טרנסגניות יש ירידה בכמות של CB1, המהווה סמן מוקדם או טריגר לתהליך המוות התאי. ישנה סברה, שלעלייה ברמת CB2 יש תפקיד מגן. זאת מכיוון שלעכברים נשאי המוטציה R6/2 שעברו הכלאה עם עכברים מזן knockout CB2 יש דרגה קשה של גליוזיס.

השינויים ברמות האנדוקנבינואידים נצפים בשלב מאוחר יותר וכוללים ירידה ברמה של AEA בהיפוקמפוס ושל 2-AG בקליפת המוח. בשלב הסימפטומטי של המחלה יש ירידה ברמתם במערכת העצבים המרכזית, למעט בקליפת המוח. הירידה בכמות הרצפטורים מקדימה את השינויים ברמות הקנבינואידים ולכן ייתכן שהשינויים ברמת הרצפטור משקפים תהליך ראשוני ולא שניוני של המוות התאי. בנוסף, יש עדויות פתולוגיות ומעבדתיות למעורבות של הקנבינואידים בחולי הנטינגטון:

  1. אובדן של CB1 מטרמינלים ומגופי תאים גאבארגיים בגרעיני הבסיס.
  2. עלייה בביטוי של CB2 וגליוזיס בסטריאטום.
  3. עלייה ברמת החלבון CB2 בקורלציה עם שפעול של תאי מיקרוגליה ומקרופגים .
  4. עלייה ברמה של AEA בלימפוציטים.
  5. ירידה בפעילות של FAAH בקליפת המוח.

ממצאים אלו עודדו ניסיונות להעלאת רמת האנדוקנבינואידים במודלים מעבדתיים ובחולים. תרופות המעכבות קליטה מחדש של אנדוקנבינואידים הפחיתו את עוצמת התנועות הלא רצוניות בחולדות במודל 3-NP אך לא הפחיתו את מימדי הנזק התאי. מתן אגוניסט ל- CB2 הפחית את המוות התאי במודל של 3-NP ושיפר את הרגנרציה התאית אך לא נמצאה השפעה דומה בעכברים נשאי המוטציה R6/1. לכן יש עדיין מחלוקת אם מדובר באפקט מגן או סימפטומטי.

ניסויים תרופתיים של קנבינואידים סינטטיים בחולי הנטינגטון הניבו תוצאות מאכזבות. מתן CBD ל-15 חולים למשך 6 שבועות לא הפחית את חומרת התנועות הלא רצוניות. בניסוי אחר בו נבדק nabinol לעומת פלצבו ב-44 חולים לא נצפו הבדלים בין הקבוצות בעוצמת התנועות הלא רצוניות או במדדים קוגניטיביים. לא מן הנמנע שהעדר התגובה נבע ממשך קצר של הניסויים או ממינון בלתי מספיק של התרופה.

מחלת פרקינסון

אנדוקנבינואידים משפיעים על מודולציה של דופאמין בסטריאטום. הפעלה של הרצפטור D2 גורמת לעלייה ברמת AEA בגרעיני הבסיס, AEA מגביר הפרשת דופאמין מה-nucleus accumbens ויש עלייה ברמה של AEA בנוזל השדרה של חולים. ישנם מחקרים סותרים לגבי הרמה של CB1 mRNA בגרעיני הבסיס בחיות מודל למחלת פרקינסון ובמוחות של חולים, ייתכן על רקע הבדלים בהשפעת תרופות על מערכת הקנבינואידים. לדוגמא, מתן לבודופא לחולדות במודל OH dopamine‏-6 לא גרם לעלייה ברמה של AEA אך כן הביא לעלייה בביטוי של קולטנים מסוג CB1 בסטריאטום.

אגוניסטים לרצפטור הקנבינואידי מגנים מפני ההשפעה הרעילה של 6-OH dopamine בחולדות אך הם גורמים לירידה בתנועתיות. אנטגוניסטים לרצפטור משפרים תנועתיות באותן חולדות. אנטגוניסטים לרצפטור הקנבינואידי לא שיפרו את התסמינים המוטוריים של קופים במודל MPTP. מאידך, שילוב האנטגוניסט עם ריכוז תת מיטבי של לבודופא הביא לשיפור מתון. שפעול של CB1 הפחית דיסקינזיות בקופים. אפקט דומה לא נצפה במתן מעכבים של FAAH, כלומר השיפור בדיסקינזיות לא נגרם עקב עלייה ברמה של AEA אלא על ידי השפעה על רמות דופאמין וגלוטמט. מספר המחקרים בחולי פרקינסון מצומצם, והתוצאות אינן חד משמעיות. ההשפעה של האגוניסט הקנבינואידי nabilone בחולי פרקינסון נבדקה בשתי עבודות. באחת (7 חולים) היתה הפחתה בעוצמת הדיסקינזיות ובשנייה (17 חולים) לא היתה הפחתה בעוצמתן. במחקר נוסף חולקו שאלונים ל-339 חולים, מהם 25% נטלו קנביס. מחצית מהמשתמשים ציינו שחוו שיפור הן בסימנים המוטוריים (רעד, נוקשות, איטיות) והן בתסמינים הלא מוטוריים, בעיקר כאב. בארץ הורחב השימוש בקנביס רפואי לחולי פרקינסון הסובלים מרעד, התקפי חרדה וכאב נוירופתי. אמנם לא בוצע עדיין מחקר כפול סמיות להערכת השפעת הקנביס על הסימנים המוטוריים, אך אחוז גבוה מהחולים מדווחים על שיפור שנמשך מספר שעות הן ברעד והן בנוקשות. ההשפעה המיטבית היא על הכאב, בעיקר הלילי, ומכאן גם שיפור בשינה. תופעות הלוואי שמנעו המשך עישון היו הזיות, סחרחורת, ישנוניות ותחושת צריבה בגרון.

מחלת הנוירון המוטורי

קנבינואידים מעורבים בעיקר בתהליכי הדלקת במחלה. שני המטבוליטים העיקריים, AEA מצטברים בחוט השדרה של עכברים נשאי המוטציה SODI. ישנן עדויות לכך, שלקנבינואידים יש אפקט מגן מפני התקדמות המחלה. מתן


קנביס במחלות נוירולוגיות ניווניות