הצגת המקור של הדף "קנאביס רפואי - תופעות לוואי - Medical cannabis - side effects"

{{מחלה
|תמונה=[[קובץ:Blausen 0159 Cannabis Plant.png|250 פיקסלים]]
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=קנביס רפואי - תופעות לוואי
|שם לועזי=Medical cannabis - side effects
|שמות נוספים=לשפוך אור על הצד האפל - המריחואנה הרפואית
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר רות גור{{ש}}[[קובץ:Themedical.png|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ערכים=[[כאב]] , [[קנביס רפואי]]}}
לצד היתרונות הגלויים של השימוש ב'''קנביס רפואי''' קיימים חסרונות אשר לא מרבים להתייחס אליהם. הספרות מלאה ביתרונותיו ואין חולק על כך כי מדובר בצמח עם פוטנציאל פרמקולוגי נרחב שתועלתו לאדם ברורה - הן בטיפול ב[[כאב]] אולם גם בטיפול ב[[הפרעות תיאבון]], [[מחלות דלקתיות של המעי]] (IBD-Inflammatory Bowel Disease) ועוד. המחקר על חומריו הפעילים של הקנביס עדיין נמצא בחיתוליו ועוד נכונו לנו פיתוחי תרופות נפלאים מצמח זה. מאידך, מועטים פרסומי המדע על תופעות הלוואי שלו וסיכוניו, והללו מקבלים הד קטן בהרבה, דבר המפריע לרופא לקבל החלטה מושכלת האם נזקו של הטיפול עלול לעלות על תועלתו לחולה הספציפי היושב לפניו - וזהו השיקול העיקרי כמתן תרופה לחולה. 
 
==בעייתיות מחקרית== 

קנביס רפואי מסופק לחולים ללא עלון לצרכן ונרשם ע"י רופאים ללא מידע לרופא. אף חברת תרופות אינה עומדת מאחורי הפיתוח ואין איש שיממן מחקרים כפולי סמיות ורב מוקדיים לחקר התרופה. בסיס הידע הנוכחי מבוסס על השימוש הנפוץ שלא למטרות רפואיות באוכלוסיה האזרחית. רוב הצריכה הנה באופן בלתי חוקי שכן הקנביס אינו חוקי במרבית מדינות העולם, כך שלא ניתן לקרוא למחקר בנושא מחקר מבוקר. רוב האנשים אינם צורכים קנביס על בסיס קבוע, וגם עושים זאת במינונים נמוכים - כדוגמת צעירים החולקים סיגריה בין כמה חברים במסיבה, או אנשים שמשתמשים בחומר ליצירת שינוי מנטלי באירועים מסויימים ולרוב חולקים אותו עם אנשים אחרים. יש לזכור כי מרבית המידע שלנו על תופעות הלוואי והסיכונים נובע ממחקרים שבוצעו על אוכלוסיה מזדמנת בעוד שהצרכנים הרפואיים מעשנים אותו באופן קבוע על בסיס יומיומי, לעתים כמה פעמים ביום, וצורכים את כל המנה לבדם. הדבר מעלה את הסיכון לתופעות לוואי פי עשרות מונים ממשתמשים מזדמנים.

==חומרים פעילים==

קנביס הנו צמח וככזה מושפע מאיכות הקרקע, ההשקיה, הטמפרטורה התאורה וכמובן מעונות השנה. החומרים הפעילים בהם הרפואה נעזרת הנם בעיקר [[THC]] {{כ}}(Tetrahydrocannabinol) ו-[[CBD]] {{כ}}(Cannabidiol), שניתן להפיק חלקית באופן מלאכותי אך תוך ויתור על חלק מתכונותיהם מסיבה שאינה ברורה לנו עדיין די צרכה. לכן בארץ משתמשים עדיין בצמח עצמו. בצמח הקנביס אותרו כ-60 חומרים פעילים רפואית (מתוך 460 חומרים פעילים ככלל) שהשפעתם ויחסי הגומלין ביניהם עדיין לא נהירים עד תום לרפואה, בהם, למשל, דלתא 8 ודלתא 9, טטרה-הידרו-קנבינולים שמהווים חומר פסיכואקטיבי ומכווץ כלי דם, ה-CBN {{כ}}(Cannabinol), וה-CBD, המשמש כנוגד [[דלקת]] ומקטין את הפעילות הפסיכוטרופית של הצמח,{{הערה|שם=הערה1| Abrams Dl etal. short term effects of cannabinoids in patients with HIV-1 infec¬tion: a randomized placebo controlled clinical trial Ann. Inter. Med 2003; 139; 258-66}}{{הערה|שם=הערה2| Ashton CHet al. cannacinoidsin bipolar affective disorder: a review and discus¬sion of their therapeutic potential. J Psychopharmacol 2005; 19; 293-300}}{{הערה|שם=הערה3| Iversen L :cannabis and the brain. Brain 2003; 126; (pt6) 1252-1270}}. החומרים משפיעים על המוח ע"י מגוון קולטנים לאנדוקנבינואידים: קולטן CB1 {{כ}}(Cannabinoid receptor type 1) קיים גם במערכת העצבים המרכזית - ([[CNS]]) וגם בהיקפית ([[PNS]]) ובעיקר בקליפת המוח, גרעיני הבסיס, ההיפוקמפוס, המוחון וההיפותלמום ואילו הקולטן CB2 {{כ}}(Cannabinoid receptor type 2) מאפיין רקמות היקפיות ואת מערכה החיסון.{{הערה|שם=הערה4| Mackie K. Distribution of cannabinoid receptors in the central and peripheral nervous system . Handb Exp pharmacoli, 2005; 168; 299-325}}

==מינון==

יש לקחת בחשבון שהיות ומדובר בצמח, ישנם שינויים עונתיים ותלויי גינון המשפיעים ישירות על ריכוז החומרים הפעילים. לכן המינון משתנה מעונה לעונה, מזן למשנהו ומספק למשנהו. הפריחה היא היעילה ביותר מבחינה טיפולית, אך הצמח אינו פורח בהתמדה.

כתוצאה משונות זו החולים סובלים מתקופות בהן התרופה יעילה ותקופות בהן אינה יעילה, ומשינוי תכוף במינונים על מנת לאזן תופעות אלו. עקב כך לעיתים מתרחשת הרעלה כתוצאה ממינון יתר, או שמופיעות תופעות גמילה מבלי שהחולים שינו כלל את הרגלי הצריכה. לא תהיה שום אזהרה על התכשיר המתריעה על שינוי זה.

==התוויות==

;הקנביס מאושר היום כטיפול רפואי בהתוויות הבאות
* [[גידול ממאיר]] הן בשלב ה[[כימותרפיה]] ובשלב הסופני.{{הערה|שם=הערה5| Tramer MR etal. Cannabinoids for control of chemotherapy induced nausea and vomiting quantative systemic review. BMJ, 2001; 323; 16-21}}
* [[מחלת הכשל החיסוני הנרכש]] ([[איידס]]), בעיקר בהתוויה של הגברת תאבון,{{הערה|שם=הערה6| Abrams Dl etal. Short term effects of cannabinoids in patients with HIV-1 infec¬tion: a randomized placebo controlled clinical trial Ann. Inter. Med 2003; 139; 258-66}} המתרחשת ע"י ההשפעה על ההיפותלמוס והמערכת הלימבית (CB1) וע"י שינוי חילוף חומרים.{{הערה|שם=הערה11| Berry EM Mechoulam R: tetrahydrocannabinol and endocannabinoids in feeding and appetite. Pharmacol then 2002; 95-185-190}}{{הערה|שם=הערה12| Greenberg I et al, effects of marijuana use on bode weight and energy intake in humans. Psychopharmacology 1976; 49:79-84}}
* טיפול [[כאב נוירופתי|בכאב כרוני נוירופתי]] דרך CB1 במערכת העצבים ו-CB2 במערכה הדלקתית.{{הערה|שם=הערה7| Pacher P. et al.Theendocannabinoid system as an emerging target of pharmaco-therapy. Pharmacological reviews 2006; 58; 389-462}} הקנאביס גורם לשינוי בתפיסת הכאב באונה המצחית של המוח באמצעות השפעה ישירה על הנוירונים ובשיתוף המערכת האופיאטית דרך CB2 ו-CB1.
* [[מחלת קרוהן]].{{הערה|שם=הערה8| Storret al. Activaton of cannabinoid 2 receptor (CB2) protects against experimen¬tal colitis. Inflam/bowel dis. 2009; 15; 1678-85}}{{הערה|שם=הערה9| Naftali T: Treatment of Crohn's disease with cannabis an observational study IMAJ 2011;13:455-8}} הקנאביס מוריד את פעילות המערכת החיסונית וכך מקל על [[IBD|מחלות דלקתיות של מערכת העיכול]].
* [[טרשת נפוצה]] – לטיפול ב[[התכווצויות]].{{הערה|שם=הערה10| Baker D et al. Therapeutic potential of cannabis. Lancet Neurol. 2003; 2; 291-8}}

;התוויות הנגד של הקנביס במדינת ישראל הן
* [[פסיכוזה]] בעבר
* סחר ב[[סמים]]
* בעיות פסיכיאטריות - התווית נגד יחסית
* נטייה מוכחת ל[[התמכרות]] - התווית נגד יחסית

==תופעות לוואי==

הסנונית הראשונה להתפכחות בנוגע לשימוש הרפואי התפרסמה בכתב העת Lancet - יולי 2007: {{ציטוט|ב-1995, פתחנו מאמר מערכת של ה-Lancet במילים שצוטטו מאז פעמים רבות: העישון של קנביס, אפילו לטווח ארוך, אינו מזיק לבריאות. מחקרים שפורסמו מאז 1995, כולל הסקירה השיטתית בנושא של Moore, הובילה אותנו למסקנה כי קנביס עלול לגרום לעלייה בסיכון למחלה פסיכוטית. קיים צורך במחקרים נוספים בנוגע להשפעה של קנביס על הפרעות אפקטיביות.}}
באותו ירחון צוין לראשונה כי קיימה עלייה של 40 אחוזים בסיכון ל[[פסיכוזה]] בקרב המשתמשים בקנביס ויש קשר כמותי בין השימוש והסיבה לפסיכוזה. הסיכון לכך נע בין 50 אחוזים ל-200 אחוזים אצל משתמשים כבדים. אחרי פרסום זה החלו ברצינות למפות את סיכוני הטיפול.{{הערה|שם=הערה13| The Lancet Vol 370 July 28, 2007}}

חשוב להזכיר כי במידע המפורט בנוגע לתופעות הלוואי יש לעשות שימוש בדיוק כמו במידע הרשום בכל מאגר מידע העומד לרשותנו על כל תרופה שהיא. לכל תרופה יש רשימת אזהרות, חלקן מבהילות מאד ורובן נדירות ביותר. בכל זאת על רופאים להכיר את כל האזהרות הללו ולקחתן בחשבון על מנח לקיים את השבועה Primum non nocere. הידע הרפואי שלנו, היכרותנו עם החולה, תחלואיו ואישיותו והיכרותנו את מחלתו וצרכיו הם אלו שנותנים לנו את היכולת לאזן את הצורך בטיפול המוצע עם הסיכונים הכרוכים בו עבור אותו החולה ולדעה להמליץ לחולה על טיפול גם תוך נטילת סיכון מחושב, ולאחר הנחיית החולה על הסיכון.

===סיכונים של פגיעה בערנות===

יש להמנע מנהיגה או מביצוע פעולות מסוכנות. 

התקנות מחייבות להמתין 6 שעות לפחות מהצריכה לפני נהיגה. גם אם האדם נהג בזהירות ולפי התקנות והיה חלילה מעורב כנהג בתאונת דרכים, אם יש עדיין חומר בדמו, הוא נחשב למי שנהג תחת סמים ויורשע במשפט. 

היות שזמן המצאות התרופה בדם משתנה מעונה לעונה מאדם לאדם ותלוי מינון, לא בטוח לנהוג כלל בתקופה השימוש. 

במחקרים שנערכו נמצאה איטיות הולכה חשמלית במוח, דבר שגורם להאטה בתגובות. בקנדה מצאו ששיעור המעורבות בתאונות דרכים של אנשים שצרכו קנביס גבוה בהרבה ביחס לצפוי מחלקם באוכלוסייה.{{הערה|שם=הערה16| Sewell RA, etal. The effect of cannabis compared with alcohol on driving. Am J Addict 2009;18:185-193.}}{{הערה|שם=הערה17| Jerom A Yesavage etal. Carry Over Effects of Marijuana Intoxication and Pilot Performance Am J Psychiatry 1985;142:1325-1329}}{{הערה|שם=הערה18| Andersson, M. etal (2005). Cannabinoid Action Depends on Phosphorylation of Dopamine-and cAMP-Regulated Phosphoprotein of 32 kDa at the Protein Kinase A Site in Striatal Projection Neurons. Journal of Neuroscience25 (37): 8432-8.}}{{הערה|שם=הערה19| Brubacher JR etal. Cannabis and motor vehicle crashes. BCMJ, Vol. 53, No. 6, July, August 2011,page(s] 292.}}

===סיכון התמכרות לטיפול===

טיפול בקנביס עלול לגרום ל[[התמכרות]].

המחקר נעשה על כמיליון צרכנים,{{הערה|שם=הערה20| HertCL. Increasing treatment options for cannabis dependance: a review of potential pharmacotherapies. Drug and Alcohol dependance 2005; 80:147-159}} ופורסם בשנת 2005. הנתונים המדאיגים התגלו כתואמים גם את המציאות בארץ. בישראל, מספר המשתמשים גדל בהתמדה: בקרב בני הנוער נמצא שבשנת 1995 השתמשו 3.4 אחוזים מהנוער בקנביס ואילו בשנת 2005 השתמשו 5.8 אחוזים מהנוער בקנביס. גיל ההתחלה הממוצע היה 14.7 שנים. בקרב מבוגרים בארץ השתמשו בשנת 1995 רק 4.6 אחוזים מהמבוגרים בקנביס ואילו בשנה 2005 כ-8.5 אחוזים. צרכני קנביס עסוקים בהשגת החומר, מדגימים צריכה כפייתית, וגמילות ממנו מסתיימות לרוב בחזרה לצריכה.{{הערה|שם=הערה21| Miller NS etal. A12 step treatment approach for marijuana (cannabis) depen- dance. J substance abuse treatment. 1989; 6; 241-50}}

במחקר על פי קריטריונים להתמכרות, כ-22.4 אחוז מהצרכנים תואמים להגדרת [[שימוש לרעה]] לפי ה-DSM {{כ}} (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders), ואלו 15.8 אחוז מהצרכנים תואמים להגדרת [[תלות]] לפי ה-DSM.{{הערה|שם=הערה22| Cooper ZD et al. Action of delta -9- tetra-hydro-Cannabinol in cannabis: relation to use, abuse, dependence. Int Rev Psychiatry, 2009,21; 104-112}}

תופעות ה[[גמילה]] מקנביס כוללות: חוסר שקט, השתוקקות לחומר, [[סיוטי לילה]], [[הזעות]], [[סחרחורות]], רעידות, [[כאבי ראש]], עליות חדות בלחצי דם ו[[הפרעות בזיכרון]]. עלולה גם להתפתח [[הפרעת נתק מהעצמי]] ([[Depersonalization disorder]]) קשה עד כדי [[אובדנות]].{{הערה|שם=הערה23| Shufman E, etal: depersonalization after withdrawal from cannabis usage. Harefua 2005; 144; 249-251}}

מאידך, בעלייה קבועה במינונים עקב תופעת ההתמכרות ניתן להגיע גם עד מינון יתר בו תתכן [[ירידה בחום הגוף]] ובתנועתיות, במקרים נדירים עד כדי שיתוקים.

===נזקים לריאות בשימוש בעישון===

שימוש בקנביס מעלה את הסיכון ל[[דלקות גרון]], [[דלקות סימפונות]], [[דלקות מערכת הנשימה העליונה]], וכן להתפתחות כרונית של [[אסתמה]] ו[[אמפיזמה]] ול[[סרטן ריאות]].

לאדם לא מעשן, גורם עישון קנביס לנזק כאילו הוא [[סיגריות|מעשן כבד של סיגריות]], לאדם מעשן שימוש בקנביס מכפיל אה [[נזקי העישון]].{{הערה|שם=הערה24| Zuo-Feng Zhang etal. Marijuana Use and Increased Risk of Squamous Cell Carcinoma of the Head and Neck. Cancer Epidemiology Biomarkers 8' prevention. December 1999; vol 8; 1071-8}}{{הערה|שם=הערה25| Tzu-Chin WU, M.D. etal. Pulmonary Hazards of Smoking Marijuana as Compared with Tobacco. N Engl J Med 1988;318:347-51.}}

===תופעות לוואי נפשיות===

שימוש בקנביס נמצא כגורם להופעה [[דיכאון]] מג'ורי עד כדי [[אובדנות]]. נמצא כי קנביס מאיץ את התפתחות ההפרעה וגורם להקדמתה באנשים שהיו חשופים לסיכון - בכמעט עשור.{{הערה|שם=הערה26| Dehert M et al, Effects of cannabis useassocoated with age of onset of high risk symptoms for psychosis. Canad J of psychiatry, 2010; 55; 165-171}} בנוסף, קנביס מגדיל את הסיכון לפתח [[פסיכוזה|פסיכוזות]], כאשר בגיל צעיר הסיכון גבוה יותר. בנוסף תוארו [[הזיות]] שמיעה וראיה, [[פרנויה]] ו[[אשליות]]. הסיכון להתפרצות [[סכיזופרניה]] עקב השימוש נובע מכך שקנביס מאיץ את התפתחות המחלה וגורם להקדמתה בכשנה וחצי. קנביס מגדיל את הסיכון לפתח סכיזופרניה או [[הפרעה סכיזואפקטיבית]] קבועה פי 2 ביחס לאוכלוסיה.{{הערה|שם=הערה27| D'Souza DC et al. Cannabis and psychosis/schizophrenia: human studies. Eur Arc Psych Clin Neurosci 2009; 8; 117-123}}{{הערה|שם=הערה28| MoorTH etal. Cannabis use and risk of psychotic or affective mental health outcomes: a systemic review. Lancet 2007 370:319-28}}{{הערה|שם=הערה29| McGeeR etal. Longitudinal study of cannabis use and mental health from ado¬lescence to early adulthood. Addiction 2000; 95; 491-503}}{{הערה|שם=הערה30| J.Van Os etal. Cannabis Use and Psychosis: A Longitudinal Population-based Study. Am J Epidemiol. 2002 ;156, N04.319-327.}}{{הערה|שם=הערה31| Arseneault etal. Cannabis use in adolescence and risk for adult psychosis: longi¬tudinal prospective study BMJ 2002;325:1212}}{{הערה|שם=הערה32| Cohen et al. Cerebellar grey-matter deficits, cannabis useand first-episode schizophrenia in adolescents and young adults. Australian New Zealand J Psychiatry 2008;42:357-368}} מינון גבוה עלול לגרום ל[[בלבול]], שכחה, אי שקט, [[התקפי פאניקה]] ו[[חרדה|חרדות]] ול[[הפרעה בתפיסת המציאות]].{{הערה|שם=הערה33| Johnson, BA (1990). "Psychopharmacological effects of cannabis". British journal of hospital medicine 43 (2): 114-6,118-20,122.}} כמו-כן קנביס גורם לתחושת אופוריה (זחיחות הדעת והפרעה בשיפוט) ולאפתיה.

===פגיעה קוגניטיבית===

שימוש בקנביס גורם לפגיעה קוגניטיבית תלוית מינון הכוללת [[פגיעה בזיכרון]], בקשב, בריכוז, בלמידה, ביכולות הארגון הקוגניטיביות וביכולת לבצע אינטגרציה של מידע מורכב - כל אלו תופעות לטווח ארוך והמחמירות ככל שהשימוש מתארך.{{הערה|שם=הערה34| Messinis et al. Neuropsychological deficits in long-term frequent cannabis users. Neurology March 14,2006 66:737-739}} , {{הערה|שם=הערה35| Harrison etal. Cannabis, Cognition, and Residual Confounding. JAM A 1996:275:521}}

ישנם חומרים פעילים בקנביס הפוגעים ב[[אסטרוציטים]]. הפגיעה באסטרוציטים באזורי מוח מסוימים גורמת להתפרקות סינפסות ובכך להפרעה בהולכה שמתבטאת בהפרעה בתפקוד של אותו האיבר.{{הערה|שם=הער36| Murat Yiicel etal. Regional Brain Abnormalities Associated with Long-term heavy Cannabis Use Arch Gen Psychiatry 2008;65:694-701}}. 

בשימוש לטווח ארוך נמצאו חדרי מוח מורחבים ביחס לגיל, דבר המעיד על [[אטרופיה מוחית]], פגיעה קבועה בזיכרון, תופעות [[היפו-מאניות]] (אובדן שיפוט וההנהגות של קלות דעת) ותוקפנות. בנוסף, נצפתה ירידה בחומר האפור.

===קנביס בנשים בגיל הפוריות ובילדים===

לנשים ב[[הריון]] ולנשים מיניקות אסור לקחת את התרופה.

קיים סיכון של פגיעה בפריון, עקב פגיעה בקליטת העובר בנשים ופגיעה באיכות הזרע בגברים. בילדים קיימה ירידה בגובה ובמשקל וכמובן שהדבר מתבטא גם בתינוקות לאמהות שצרכו קנביס בעת הריונן, עם ירדה בכמוח החומר האפור במוח, דבר העלול לגרור [[פיגור שכלי]] ברך הנולד.{{הערה|שם=הערה14| Hall W etal. the health and psychological consequences of cannabis use. National Drug Strategy Monograph series No 25. National Drug and alcohol research center}}{{הערה|שם=הערה15| Battista N et al. interplay between endocannabinoids steroids and cytokines in the control of human reproduction. J neuroendocrinal, 2008 ;20; (supp 1| 82-89}}

===תופעות לוואי כלליות===

קנביס רפואי הוכח כגורם [[ווסקופולטיות]] (מחלות דלקתיות של היצרות כלי דם) כולל [[מחלת ברז'ה]] (Buerger's disease) עד כדי איסכמיה (חוסר אספקת חמצן) ונמק של האיברים. כאשר המחלה נוצרת בעקבות עישון קנביס, לפי המקרים שתוארו בספרות, הפרוגנוזה לא טובה ובמחצית המקרים הדבר הסתיים בכריתת גפיים.{{הערה|שם=הערה37| Disdier P. etal. Cannabis arteritis revisited-ten new case reports. Angiology; 2001; jul; 52 (7); 505-6}}

כאשר מתווים שימוש בקנביס רפואי יש לאזן את הטיפול עם מחלות כלליות ועם התרופות שהחולה לוקח. כמו כן יש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי הבאות ולהזהיר את החולה מפני קיומן:{{הערה|שם=הערה38| Grotenhermen F. Pharmacokinetics and pharmacodynamics of cannabinoids. Clin Pharmacokinetiks 2003; 42; 327-360}}{{הערה|שם=הערה39| WangTongtong etal. Adverse effects of medical cannabinoids: a systematic review CMAJ June 17,2008 vol. 178 no. 13 (Canadian Medical Association)}}{{הערה|שם=הערה40| Wayne Hall, Nadia Solowij, Adverse effects of cannabis, Lancet 1998; 352:1611-16}}
# [[אטקסיה]] (חוסר שווי משקל), חוסר קואורדינציה, סחרחורות (עד כדי מעידות וחבלות). מסוכן במיוחד לחולים הסובלים מסחרחורות ונפילות תכופות.
# ירידה חדה בלחצי הדם ו[[עלפון]], טכיקרדיה ([[הפרעת קצב]] הכוללת דופק גבוה). עלייה בתפוקת הלב, [[הפרעות קצב]]. מסוכן במיוחד לחולי לב.
# אנטיאגרגנטי (נוגד טסיות) ־ יש לקחת בחשבון בחולים תחת טיפול אנטיקואגולציה או אנטיאגרגציה.
# הפרעות ראיה. יש לקחת בחשבון בחולים הסובלים מבעיות ראיה קיימות.
# ירידה חדה ברמת הגלוקוז עד כדי [[היפוגליקמיה]] בעיקר בחולים סוכרתיים או בעלי נטייה ל[[סוכרת]].
# בשימוש ממושך הפרעות במערכת העיכול, [[הקאות]] והפרעות במאזן האלקטרוליטים. יש לקחת בחשבון בעיקר בחולים מבוגרים וחולים עם [[אי ספיקת כליות]] בשל בעיות אלקטרוליטריות.
# התפרצות של [[טרשת נפוצה]]- יש לציין בעיקר בפני חולים עם מחלות אוטואימוניות קיימות.
# הפרעות נוספות - יובש בפה, [[כאבי ראש]], [[שיעול]] וצריבה בגרון. חלק מהחולים מגיבים על השימוש בהתגברות הכאבים. בשימוש ממושך עלולות להופיע [[הפרעות בשינה]], הרגשת כבדות ותשישות, והופעת [[זיהומים בדרכי השתן]]. 

===חסרונות כללים ושיקולים נוספים=== 

לא ניתן לקחת את הקנביס לחו"ל. במרבית המדינות הוא איננו חוקי ובאותן מדינות בהן הוא חוקי אין ייבוא ולעיתים הצריכה מוגבלת לשימוש באוכלוסיה המקומית בלבד. התוצאה היא כי חולה שהיה מאוזן ייצא מאיזון ויחלה בעת נסיעות לחו"ל, דבר הפוגע מאד בתפקוד. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון, בעיקר באוכלוסיה המדוברת ובעיקר בחולים המתגוררים לבד, היא שלעיתים קיימות תופעות של סחטנות או תקיפת החולים על מנת לגנוב מהם את התרופות שנועדו להם.

==סיכום==

קנביס הנו צמח המשמש כבר מעל 5,000 שנה לטיפולים באנשים חולים. הצמח הוכיח את יכולחו להקל על מחלות מחד ומאידך - לייצר כאלו. בכשנים האחרונות הוכנס צמח הקנביס לטיפול רפואי בארץ, בין השאר בהתוויה של [[כאב]]. הכנסת החומר לשימוש רפואי לוותה ב"סרטי תדמית" ו"כתבות תחקיר", מהן נוצר הרושם לחלק מן האנשים כי מדובר ב"מוצר טבעי", "חסר תופעות לוואי" ו"בריא", שהנו הפתרון המיטבי לכל תחלואי האדם. כהוצאה מכך, היחס שחלק מהציבור מגלה לטיפול דומה ליחס לטיפול בפרחי באך או בהומיאופתיה אך לא כך הוא. הקנביס מכיל קבוצה חומרים פעילים במינונים וריכוזים גבוהים והוא כלל אינו טיפול משלים. 

הקנביס הוא צמח פוטנטי ביותר מבחינה רפואית. ניתן למצוא תועלת בתכשירים רבים המופקים מצמח הקנביס ויש מקום למחקר תרופתי רב בתחום זה. אולם יש לזכור כי לעישון קנביס יש גם תופעות לוואי. חלק מהסיבות להתנגדות רפואית להכנסת תרופה חדשה מהווה החשש מתופעות הלוואי הלא מוכרות. ככל שהללו מוכרות יותר קל יותר לרופא להעריך את מידת הסיכוי ליהנות מהתרופה והתועלת שבה מול הנזקים האפשריים וקל יותר להסביר לחולה את התופעות המלוות את הטיפול אותו הוא מקבל. קל יותר לעמוד בפני החולה במידה ומופיעות תופעות לוואי או שהתרופה לא מועילה. בכל הנוגע לקנביס, לא כל החולים נהנים מהתרופה, ויש חולים בהם נגרם נזק ממשי עקב השימוש. בכך דומה הקנביס לכל תרופה הניתנת לטיפול בחולים. קיים צורך בעלון לרופא ועלון לצרכן שיעזור לקבל החלטה מושכלת בהתאם למצבו של המטופל ולסימנים האפשריים, האם מדובר בטיפול שכדאי לנסות או לא. כאשר שוקלים לתת מרשם לקנביס רפואי, אזי כמו בכל טיפול אחר יש לשקול לתת את הטיפול רק לחולים שעומדים בהתוויות, יש לשקול תמיד את התועלת הפוטנציאלית מול הנזקים האפשריים, מומלץ להעדיף חולים אשר לא נמצא להם מזור אחר יותר קל ופחות מסוכן. אם הוחלט לתת את הטיפול, חשוב לתת אותו תחת מעקב צמוד של רופא המנוסה בטיפול זה, לוודא שהחולה נתון תחת השגחה צמודה ולתת את המינון המינימלי האפשרי. הדבר נכון לכל טיפול או תרופה, והקנביס, למרות הרושם שנוצר, אינו שונה בכך במאום.

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
{{הערות שוליים}}
</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==


{{ייחוס|ד"ר רות גור, היחידה לשיכוך כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר}}


<center>'''פורסם בכתב העת D-Medicine, גיליון כאב, TheMEDICAL '''</center>


[[קטגוריה: כאב]]
[[קטגוריה:Themedical|*]]
[[קטגוריה:פרמקולוגיה קלינית]]