כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק קרצינומת תאי הבסיס - Basal Cell Carcinoma - BCC
| קרצינומת תאי הבסיס | ||
|---|---|---|
| Basal cell carcinoma | ||
| ||
| שמות נוספים | BCC | |
| יוצר הערך | ד"ר גילה נלקנבאום איזמן | |
אפידמיולוגיה
קרצינומה של תאי הבסיס בעור ((BCC) Basal Cell Carcinoma) היא הממאירות הנפוצה ביותר ממשפחת סרטני העור והיא מהווה 80% מכללי סרטני העור[1].
האתר הנפוץ ביותר להופעת BCC הוא אזור הראש והצוואר.
בעוד שניתן לרפא 99% מגידולי ה-BCC על ידי התערבות מקומית באמצעות ניתוח, כגון שיטת MOHS או קרינה, כ-1% עד 5% מהחולים יתייצגו עם מחלה מתקדמת מקומית ולעתים אף גרורתית שהיא נרחבת מדי לטיפולים אלה, או עם מחלה שטופלה בקרינה ו/או ניתוח וכעת עמידה לטיפולים אלו. בנוסף, לעיתים ניתוח לא יעמוד על הפרק מחשש לפגיעה מוטילנטית ותפקודית באיברים חיוניים כדוגמת עיניים, אף ואוזניים.
מטופלים עם מחלה אגרסיבית מתמודדים עם כאב משמעותי המשפיע על יכולת התפקוד שלהם. איכות חייהם של מטופלים אלה נפגעת משמעותית, גם בשל פגיעה קוסמטית ותפקודית הנגרמת על ידי הגידול.
מטופלים שאינם מועמדים לטיפול ניתוחי/ קרינתי יופנו לטיפול סיסטמי.
אטיולוגיה
חשיפה לקרני UV (Ultraviolet) ובעיקר UVB היא הגורם העיקרי להיווצרות BCC. סוג החשיפה היא חשיפה מצטברת לקרני השמש החל מגיל צעיר.
גורמי סיכון
- עור בהיר, שיער ועיניים בהירות.
- בעלי מוצא צפון אירופאי (בארץ - אשכנזים) נוטים יותר ללקות בגידול.
- חשיפה לקרינה מייננת.
- מדוכאי מערכת החיסון.
- בעלי מוטציות ספציפיות בגן PTCH, או בגנים אחרים השייכים למסלול ה- Hedgehog, שנמצאו קשורות לתסמונות גנטיות כגון התסמונת הנבואידית של תאי הבסיס ((BCNS) Basal Cell Nevus Syndrome, (Gorlin syndrome)), תסמונת רומבו (Rombo syndrome) ותסמונת באזקס (Bazex syndrome). הלוקים בתסמונות אלה סובלים מהופעת גידולים מרובים כבר בגיל הילדות והנערות בנוסף לתופעות קליניות עוריות אחרות.
קליניקה
הסתמנויות שונות של BCC
- הצורה הקלינית הקלאסית היא קשרית אדמדמה שקופה ומבריקה המצופה טלנגאקטזיות (Telangiectasias), במרכזה כיב בצורת "מכתש" ושוליה מעוגלים (Rolling border).
- צורה שכיחה נוספת היא הצורה השטחית (Superficial BCC). הנגעים נמצאים לרוב על פני הגו או הגפיים ונראים כגרב (Eczema), כלומר רובד או טלאים אדמדמים אטרופיים (Atrophic) מצופים קשקש.
- הצורה הפיגמנטרית מתאפיינת ברובד מבריק אדמדם ובתוכו כתמי פיגמנט.
- צורה נדירה הנחשבת אגרסיבית יותר בשל אבחון מאוחר וחדירות גבוהה יותר היא הצורה הצלקתית (Morpheaform). למעשה מדובר בנגע דומה לצלקת המופיע לרוב על פני הפנים.
תסמינים
נגעי BCC הנם לרוב א-סימפטומטיים. לעתים המטופלים פונים לרופא בעקבות נגע חדש, או בשל נגע מדמם, מגרד או כיבי.
אבחנה
האבחנה הראשונית נעשית לרוב על פי המראה הקליני האופייני, כאשר לאחר ביצוע ביופסיה ובדיקה פתולוגית מתבצעת האבחנה הסופית. רופאים המיומנים בדרמטוסקופיה, יכולים להסתמך על המאפיינים הדרמטוסקופיים של נגעי BCC הכוללים: צורות דמויות עלה מייפל (Maple leaf-like area), כלי דם טלנגאקטטים המסתעפים בדומה לענפי עץ (Arborizing vessels), מבנים המייצגים למעשה את ה"איים" הנצפים בחתך פתולוגי (Blue grey ovoid nests) ונראים בצורה הפיגמנטרית, מבנים דמויי גלגל (Spoke wheel) - נחשבים לסמן מאוד אבחנתי ל-BCC וקיימים בכ-10% מהגידולים, התכייבות (Ulceration) - חוסר באפידרמיס באזור אחד או יותר בנגע ואזורים אדמדמים שקופים ומבריקים (Shiny white red structureless area) - נראים לרוב בצורה השטחית.
האבחנה ההיסטופתולוגית מסווגת את הגידול לתת סוגים: שטחי (Superficial), קשרי (Nodular), צלקתי (Morpheaform), שעבר הסתננות (Infiltrative), בעל קשריות קטנות (Micronodular), מעורב (Mixed) ופיברואפיתליומה של פינקוס (Fibroepithelioma of pinkus).
טיפול
ערך מורחב – קרצינומת תאי הבסיס - טיפול - Basal cell carcinoma - treatment
הטיפול ב-BCC הוא לרוב ניתוחי, המתבצע על ידי רופא עור או כירורג פלסטי. באזור הראש והצוואר עדיף לעיתים להשתמש בניתוח מיקרוגרפי בשיטת מוהז (Mohs micrographic surgery). בגידולים שטחיים בלבד ניתן לבצע טיפול מקומי על ידי Imiquimod או טיפול פוטודינמי ׁ(Photodynamic Therapy- PDT). במקרים בלתי נתיחים ניתן להשתמש ברדיותרפיה (Radiation therapy). לאחרונה, בעקבות הבנת הפתופיזיולוגיה של BCC, הנעוצה בהפרעות במסלול ה-Hedgehog, נמצא טיפול תרופתי פומי חדש בשם Erivedge (Vismodegib), שאושר על ידי ה-FDA ב-2012 למקרים של BCC גרורתי, מפושט מאוד מקומית, בלתי נתיח או שחזר לאחר טיפול ניתוחי קודם.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- ↑ Rogers HW, Weinstock MA, Feldman SR, Coldiron BM. Incidence Estimate of Nonmelanoma Skin Cancer (Keratinocyte Carcinomas) in the U.S. Population, 2012. JAMA Dermatol 2015;151(10):1081–6.