כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שאתות הכרכשת - Large intestine tumors"
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | ||
| − | {{ | + | {{Sub Chapter |
| − | + | |Book=עקרונות בכירורגיה | |
| + | |Chapter number=6 | ||
| + | |Sub Chapter number=20 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|סרטן מעי גס וחלחולת}} | |
==ליפומה (Lipoma)== | ==ליפומה (Lipoma)== | ||
| + | הגידול השפיר השני בשכיחותו לאחר האדנומות. שאת זו בדרך כלל יושבנית (Sessile), נוטה להיות ממוקמת יותר בכרכשת הימנית, בתת-רירית. [[כאבי בטן]] הם התסמין השכיח ביותר. מחצית החולים סובלים מ[[דימום ממערכת העיכול התחתונה|דימומים]]. ב-20% מהחולים התסמיניים יש תמונה של [[התפשלות]]. הטיפול כולל אנוקלציה של השאת או כריתתה עם קטע כרכשת, במקרים שבהם יש ספק לגבי טיב השאת (ר' פירוט להלן [[ליפומה של מערכת העיכול|"לימפומות של מערכת העיכול"]] בפרק זה). | ||
| − | + | ==קרצינואיד (Carcinoid)== | |
| + | קרצינואיד של הכרכשת נבדל [[קרצינואיד - Carcinoid|משאת דומה במקומות אחרים במערכת העיכול]], בכך שאינו גורם לתסמונת הקלינית האופיינית, אף שהוא שולח גרורות. הוא גם אינו נצבע בצבעי כסף. רוב השאתות הללו מצויות בחלחולת (רקטום) או ברקטוסיגמואיד. כשליש מהן ממאירות ומתבטאות בשליחת גרורות או בהתפשטות מעבר לשרירית (מוסקולריס) ולקרום הנסיובי (סרוזה). רוב השאתות הקטנות מ-2 ס"מ הן שפירות. שאתות ממאירות הן בעלות פרוגנוזה לא טובה. קרצינואיד של המעי העיוור (צקום) והכרכשת הימנית הוא בדרך כלל ממאיר, ובשני-שלישים מהמקרים מתגלות גרורות בזמן הניתוח. התסמינים הקליניים והגישה הכירורגית זהים לאלה האופייניים ב[[אדנוקרצינומה של המעי הגס|אדנוקרצינומה של הכרכשת]]. | ||
| − | == | + | ==קוליטיס ציסטיקה פרופאונדה (Colitis cystica profounda)== |
| − | + | מחלה המתבטאת בהופעת שאת פוליפואידית בחלחולת. במיקרוסקופ אפשר לראות שאת כיסתית (ציסטית) מלאה בריר, מכוסה חיצונית ברירית של הכרכשת. שאת זו גורמת דימומים, הפרשה מוקואידית ו[[שלשולים]]. הטיפול בחולים אלה הוא בכריתה מקומית של השאת. | |
| − | |||
| − | + | ==אדנומה סיסית (Villous adenoma)== | |
| − | + | שאת זו היא בעלת שיעור גבוה של השתנות ממאירה. שכיחותה של השאת - 8%-1.5% - שווה בגברים ובנשים וגוברת עם הגיל. השאת רכה, יושבנית (Sessile), צבעה אדמדם-אפור, והיא מכילה מאות זרועות קטנות הבולטות אל הנהור. שאתות אלה עלולות להגיע עד לממדים גדולים מאוד, ואף לחסום את הנהור. מבחינה היסטולוגית השאת יוצאת מהרירית בצורת בליטות מרובות המכוסות באפיתל חד-שכבתי גבוה. | |
| + | ב-76% מהשאתות מבחינים בשינויים אטיפיים או בקרצינומה מוקדית. שכיחות הקרצינומה הפולשנית בווילוס אדנומה היא 40%-12%. שאתות קטנות ורכות, בלא עדות לאזורים נוקשים ובלא כיבים, הן שאתות שפירות. אם השאת גדולה מ-2 ס"מ ומכילה אזורים נוקשים או מכויבים, סביר שזו שאת ממארת. | ||
| − | |||
| − | |||
===תסמינים קליניים=== | ===תסמינים קליניים=== | ||
;התסמינים הקליניים כוללים: | ;התסמינים הקליניים כוללים: | ||
| − | *דימומים חלחולתיים. | + | *[[דימום רקטלי|דימומים חלחולתיים]]. |
| − | *שינויים בהרגלי | + | *שינויים בהרגלי מתן הצואה, [[עצירות]] המתחלפת בשלשולים מוקואידיים ו[[טחירה]] (טנזמוס). |
| − | *אנמיה. | + | *[[אנמיה]]. |
| + | |||
===אבחנה=== | ===אבחנה=== | ||
| − | השאת נמצאת בשכיחות גבוהה בחלחולת. 90%-80% מהשאתות ממוקמות בגובה של עד 25 ס"מ, ולפיכך אפשר לאבחנן | + | השאת נמצאת בשכיחות גבוהה בחלחולת. 90%-80% מהשאתות ממוקמות בגובה של עד 25 ס"מ, ולפיכך אפשר לאבחנן ב[[רקטוסקופיה]] (חזיון חלחולת |
| + | ) או בבדיקה חלחולתית. שאר השאתות ניתנות לזיהוי ב[[קולונוסקופיה]] (תצפית מעי גס) או ב[[חוקן בריום]] בניגוד כפול (תצלומים 20-22.6). | ||
[[קובץ: VillousAdenoma1.jpg|מרכז|ממוזער|תצלום 20.6: חוקן בריום בניגוד כפול מראה פוליפ (החץ מורה על הפוליפ)]] | [[קובץ: VillousAdenoma1.jpg|מרכז|ממוזער|תצלום 20.6: חוקן בריום בניגוד כפול מראה פוליפ (החץ מורה על הפוליפ)]] | ||
| − | |||
| − | [[קובץ: VillousAdenoma2.jpg|ממוזער|מרכז|תצלום 21.6: חוקן בריום בניגוד כפול מראה וילוס אדנומה של | + | [[קובץ: VillousAdenoma2.jpg|ממוזער|מרכז|תצלום 21.6: חוקן בריום בניגוד כפול מראה וילוס אדנומה של המעי הסיגמואידי (חצים)]] |
| + | ===טיפול=== | ||
| − | + | הטיפול בשאתות אלה הוא כריתה שלמה של האדנומה. אם היא ממוקמת מעל הרפלקציה הצפקית, אפשר להוציאה על-ידי כריתה מקטעית של הכרכשת. | |
| − | + | בגבהים שמתחת לרפלקציה הצפקית אפשר לבצע [[כריתה קדמית]] (Anterior resection), או לגשת לשאת בגישה על-שם קרסקה (Kraske), שהיא גישה אחורית, הכרוכה בהוצאת עצם העוקץ (קוקסיס) ובחשיפת הכרכשת (ר' פרק על [[טיפול בשאתות ממאירות של המעי הגס|טיפול בשאתות ממאירות]]). | |
| − | בגבהים שמתחת | ||
| − | יש הממליצים לכרות את הגוש בגישה | + | יש הממליצים לכרות את הגוש בגישה דרך פי הטבעת. את השאת הנותרת בדופן אפשר להסיר על-ידי צריבה חשמלית (Fulguration - קואגולציה). שיטה זו טובה, ושיעור החזרות בה אינו גבוה. די בכריתות אלה כטיפול, אם השאת שפירה. אם מופיעים שינויים ממאירים, יש לבצע ניתוח בהתאם (ר' פרק על טיפול בשאתות ממאירות). |
| − | יש קבוצה של שאתות הנקראות | + | יש קבוצה של שאתות הנקראות אדנומות סיסיות מפרישות ביתר (Hypersecreting villous adenoma), שהן גדולות, אבל רובן שפירות ומאופיינות בהפרשת כמויות גדולות (עד 3 ליטר ביום) של ריר עשיר ב[[אשלגן]], ב[[נתרן]], ב[[כלור]] ובמים. חולים אלה נכנסים ל[[התייבשות]] (Dehydration) בקלות יחסית, ולכן שכיחות הפגיעות הכלייתיות בהם גבוהה. האבחנה לעתים קשה, מכיוון ששאתות אלה רכות מאוד, וייתכן שלא יהיו נימושות בבדיקה חלחולתית. האבחנה חייבת לכלול רקטוסקופיה וחוקן בריום. הטיפול מבוסס על [[טיפול בנוזלים|מתן נוזלים]] בכמויות, מתן אשלגן וכריתת השאת בשלמותה. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * לנושא הקודם [[תסמונת הכיב החלחולתי היחיד - Solitary ulcer]] | + | * לנושא הקודם [[תסמונת הכיב החלחולתי היחיד - Solitary rectal ulcer syndrome]] |
| − | * לנושא הבא: [[פוליפים של הכרכשת]] | + | * לנושא הבא: [[פוליפים של הכרכשת - Large intestine polyps]] |
* [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| שורה 68: | שורה 72: | ||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | [[קטגוריה:אונקולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:12, 31 ביולי 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הכרכשת | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן מעי גס וחלחולת
ליפומה (Lipoma)
הגידול השפיר השני בשכיחותו לאחר האדנומות. שאת זו בדרך כלל יושבנית (Sessile), נוטה להיות ממוקמת יותר בכרכשת הימנית, בתת-רירית. כאבי בטן הם התסמין השכיח ביותר. מחצית החולים סובלים מדימומים. ב-20% מהחולים התסמיניים יש תמונה של התפשלות. הטיפול כולל אנוקלציה של השאת או כריתתה עם קטע כרכשת, במקרים שבהם יש ספק לגבי טיב השאת (ר' פירוט להלן "לימפומות של מערכת העיכול" בפרק זה).
קרצינואיד (Carcinoid)
קרצינואיד של הכרכשת נבדל משאת דומה במקומות אחרים במערכת העיכול, בכך שאינו גורם לתסמונת הקלינית האופיינית, אף שהוא שולח גרורות. הוא גם אינו נצבע בצבעי כסף. רוב השאתות הללו מצויות בחלחולת (רקטום) או ברקטוסיגמואיד. כשליש מהן ממאירות ומתבטאות בשליחת גרורות או בהתפשטות מעבר לשרירית (מוסקולריס) ולקרום הנסיובי (סרוזה). רוב השאתות הקטנות מ-2 ס"מ הן שפירות. שאתות ממאירות הן בעלות פרוגנוזה לא טובה. קרצינואיד של המעי העיוור (צקום) והכרכשת הימנית הוא בדרך כלל ממאיר, ובשני-שלישים מהמקרים מתגלות גרורות בזמן הניתוח. התסמינים הקליניים והגישה הכירורגית זהים לאלה האופייניים באדנוקרצינומה של הכרכשת.
קוליטיס ציסטיקה פרופאונדה (Colitis cystica profounda)
מחלה המתבטאת בהופעת שאת פוליפואידית בחלחולת. במיקרוסקופ אפשר לראות שאת כיסתית (ציסטית) מלאה בריר, מכוסה חיצונית ברירית של הכרכשת. שאת זו גורמת דימומים, הפרשה מוקואידית ושלשולים. הטיפול בחולים אלה הוא בכריתה מקומית של השאת.
אדנומה סיסית (Villous adenoma)
שאת זו היא בעלת שיעור גבוה של השתנות ממאירה. שכיחותה של השאת - 8%-1.5% - שווה בגברים ובנשים וגוברת עם הגיל. השאת רכה, יושבנית (Sessile), צבעה אדמדם-אפור, והיא מכילה מאות זרועות קטנות הבולטות אל הנהור. שאתות אלה עלולות להגיע עד לממדים גדולים מאוד, ואף לחסום את הנהור. מבחינה היסטולוגית השאת יוצאת מהרירית בצורת בליטות מרובות המכוסות באפיתל חד-שכבתי גבוה. ב-76% מהשאתות מבחינים בשינויים אטיפיים או בקרצינומה מוקדית. שכיחות הקרצינומה הפולשנית בווילוס אדנומה היא 40%-12%. שאתות קטנות ורכות, בלא עדות לאזורים נוקשים ובלא כיבים, הן שאתות שפירות. אם השאת גדולה מ-2 ס"מ ומכילה אזורים נוקשים או מכויבים, סביר שזו שאת ממארת.
תסמינים קליניים
- התסמינים הקליניים כוללים
- דימומים חלחולתיים.
- שינויים בהרגלי מתן הצואה, עצירות המתחלפת בשלשולים מוקואידיים וטחירה (טנזמוס).
- אנמיה.
אבחנה
השאת נמצאת בשכיחות גבוהה בחלחולת. 90%-80% מהשאתות ממוקמות בגובה של עד 25 ס"מ, ולפיכך אפשר לאבחנן ברקטוסקופיה (חזיון חלחולת ) או בבדיקה חלחולתית. שאר השאתות ניתנות לזיהוי בקולונוסקופיה (תצפית מעי גס) או בחוקן בריום בניגוד כפול (תצלומים 20-22.6).
טיפול
הטיפול בשאתות אלה הוא כריתה שלמה של האדנומה. אם היא ממוקמת מעל הרפלקציה הצפקית, אפשר להוציאה על-ידי כריתה מקטעית של הכרכשת.
בגבהים שמתחת לרפלקציה הצפקית אפשר לבצע כריתה קדמית (Anterior resection), או לגשת לשאת בגישה על-שם קרסקה (Kraske), שהיא גישה אחורית, הכרוכה בהוצאת עצם העוקץ (קוקסיס) ובחשיפת הכרכשת (ר' פרק על טיפול בשאתות ממאירות).
יש הממליצים לכרות את הגוש בגישה דרך פי הטבעת. את השאת הנותרת בדופן אפשר להסיר על-ידי צריבה חשמלית (Fulguration - קואגולציה). שיטה זו טובה, ושיעור החזרות בה אינו גבוה. די בכריתות אלה כטיפול, אם השאת שפירה. אם מופיעים שינויים ממאירים, יש לבצע ניתוח בהתאם (ר' פרק על טיפול בשאתות ממאירות).
יש קבוצה של שאתות הנקראות אדנומות סיסיות מפרישות ביתר (Hypersecreting villous adenoma), שהן גדולות, אבל רובן שפירות ומאופיינות בהפרשת כמויות גדולות (עד 3 ליטר ביום) של ריר עשיר באשלגן, בנתרן, בכלור ובמים. חולים אלה נכנסים להתייבשות (Dehydration) בקלות יחסית, ולכן שכיחות הפגיעות הכלייתיות בהם גבוהה. האבחנה לעתים קשה, מכיוון ששאתות אלה רכות מאוד, וייתכן שלא יהיו נימושות בבדיקה חלחולתית. האבחנה חייבת לכלול רקטוסקופיה וחוקן בריום. הטיפול מבוסס על מתן נוזלים בכמויות, מתן אשלגן וכריתת השאת בשלמותה.
ראו גם
- לנושא הקודם תסמונת הכיב החלחולתי היחיד - Solitary rectal ulcer syndrome
- לנושא הבא: פוליפים של הכרכשת - Large intestine polyps
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התוספתן
- לפרק הבא: כירורגיה של התעלה האנלית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא