האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

שאתות הכרכשת - Large intestine tumors

מתוך ויקירפואה
כותרתכרכשת.jpg


עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הכרכשת
 


ליפומה (Lipoma)

הגידול השפיר השני בשכיחותו לאחר האדנומות. שאת זו בדרך כלל יושבנית (Sessile), נוטה להיות ממוקמת יותר בכרכשת הימנית, בתת-רירית. כאבי בטן הם התסמין השכיח ביותר. מחצית החולים סובלים מדימומים. ב-20% מהחולים התסמיניים יש תמונה של התפשלות. הטיפול כולל אנוקלציה של השאת או כריתתה עם קטע כרכשת, במקרים שבהם יש ספק לגבי טיב השאת (ר' פירוט להלן "לימפומות של מערכת העיכול" בפרק זה).

קרצינואיד (Carcinoid)

קרצינואיד של הכרכשת נבדל משאת דומה במקומות אחרים במערכת העיכול, בכך שאינו גורם לתסמונת הקלינית האופיינית, אף שהוא שולח גרורות. הוא גם אינו נצבע בצבעי כסף. רוב השאתות הללו מצויות בחלחולת (רקטום) או ברקטוסיגמואיד. כשליש מהן ממאירות ומתבטאות בשליחת גרורות או בהתפשטות מעבר לשרירית (מוסקולריס) ולקרום הנסיובי (סרוזה). רוב השאתות הקטנות מ-2 ס"מ הן שפירות. שאתות ממאירות הן בעלות פרוגנוזה לא טובה. קרצינואיד של המעי העיוור (צקום) והכרכשת הימנית הוא בדרך כלל ממאיר, ובשני-שלישים מהמקרים מתגלות גרורות בזמן הניתוח. התסמינים הקליניים והגישה הכירורגית זהים לאלה האופייניים באדנוקרצינומה של הכרכשת.

קוליטיס ציסטיקה פרופאונדה (Colitis cystica profounda)

מחלה המתבטאת בהופעת שאת פוליפואידית בחלחולת. במיקרוסקופ אפשר לראות שאת כיסתית (ציסטית) מלאה בריר, מכוסה חיצונית ברירית של הכרכשת. שאת זו גורמת דימומים, הפרשה מוקואידית ושלשולים. הטיפול בחולים אלה הוא בכריתה מקומית של השאת.

אדנומה סיסית (Villous adenoma)

שאת זו היא בעלת שיעור גבוה של השתנות ממאירה. שכיחותה של השאת - 8%-1.5% - שווה בגברים ובנשים וגוברת עם הגיל. השאת רכה, יושבנית (Sessile), צבעה אדמדם-אפור, והיא מכילה מאות זרועות קטנות הבולטות אל הנהור. שאתות אלה עלולות להגיע עד לממדים גדולים מאוד, ואף לחסום את הנהור. מבחינה היסטולוגית השאת יוצאת מהרירית בצורת בליטות מרובות המכוסות באפיתל חד-שכבתי גבוה. ב-76% מהשאתות מבחינים בשינויים אטיפיים או בקרצינומה מוקדית. שכיחות הקרצינומה הפולשנית בווילוס אדנומה היא 40%-12%. שאתות קטנות ורכות, בלא עדות לאזורים נוקשים ובלא כיבים, הן שאתות שפירות. אם השאת גדולה מ-2 ס"מ ומכילה אזורים נוקשים או מכויבים, סביר שזו שאת ממארת.

תסמינים קליניים

התסמינים הקליניים כוללים

אבחנה

השאת נמצאת בשכיחות גבוהה בחלחולת. 90%-80% מהשאתות ממוקמות בגובה של עד 25 ס"מ, ולפיכך אפשר לאבחנן ברקטוסקופיה (חזיון חלחולת ) או בבדיקה חלחולתית. שאר השאתות ניתנות לזיהוי בקולונוסקופיה (תצפית מעי גס) או בחוקן בריום בניגוד כפול (תצלומים 20-22.6).


תצלום 20.6: חוקן בריום בניגוד כפול מראה פוליפ (החץ מורה על הפוליפ)


תצלום 21.6: חוקן בריום בניגוד כפול מראה וילוס אדנומה של המעי הסיגמואידי (חצים)

טיפול

הטיפול בשאתות אלה הוא כריתה שלמה של האדנומה. אם היא ממוקמת מעל הרפלקציה הצפקית, אפשר להוציאה על-ידי כריתה מקטעית של הכרכשת.

בגבהים שמתחת לרפלקציה הצפקית אפשר לבצע כריתה קדמית (Anterior resection), או לגשת לשאת בגישה על-שם קרסקה (Kraske), שהיא גישה אחורית, הכרוכה בהוצאת עצם העוקץ (קוקסיס) ובחשיפת הכרכשת (ר' פרק על טיפול בשאתות ממאירות).

יש הממליצים לכרות את הגוש בגישה דרך פי הטבעת. את השאת הנותרת בדופן אפשר להסיר על-ידי צריבה חשמלית (Fulguration - קואגולציה). שיטה זו טובה, ושיעור החזרות בה אינו גבוה. די בכריתות אלה כטיפול, אם השאת שפירה. אם מופיעים שינויים ממאירים, יש לבצע ניתוח בהתאם (ר' פרק על טיפול בשאתות ממאירות).

יש קבוצה של שאתות הנקראות אדנומות סיסיות מפרישות ביתר (Hypersecreting villous adenoma), שהן גדולות, אבל רובן שפירות ומאופיינות בהפרשת כמויות גדולות (עד 3 ליטר ביום) של ריר עשיר באשלגן, בנתרן, בכלור ובמים. חולים אלה נכנסים להתייבשות (Dehydration) בקלות יחסית, ולכן שכיחות הפגיעות הכלייתיות בהם גבוהה. האבחנה לעתים קשה, מכיוון ששאתות אלה רכות מאוד, וייתכן שלא יהיו נימושות בבדיקה חלחולתית. האבחנה חייבת לכלול רקטוסקופיה וחוקן בריום. הטיפול מבוסס על מתן נוזלים בכמויות, מתן אשלגן וכריתת השאת בשלמותה.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא