כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שומות פיגמנטריות נרכשות בגיל הילדות - Acquired pigmented nevi in children"
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי=שומות פיגמנטריות נרכשות בגיל הילדות |שם לועזי=Acquired pigm...) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
| + | שכיחות מלנומה ממארת נמצאת במגמת עלייה בעולם המערבי בעשורים האחרונים. השכיחות של מלנומה במתבגרים, בדומה לזו של מבוגרים עולה מדי שנה ב-3%, בעוד השכיחות בילדים (<10 שנים) עולה במידה פחותה (<1.5%). | ||
| + | |||
| + | מלנומה היא כ-2% מכלל הגידולים בגיל הילדות. כ-1-4% מכלל המלנומות מופיעות לפני גיל 20, ורק 0.3-0.4% לפני גיל ההתבגרות. מצד שני, שכיחות נגעים פיגמנטריים היא גבוהה בגיל הילדות, וכ-98% מכלל האוכלוסייה הלבנה, ירכשו נגע פיגמנטרי ראשון כבר בשנים הראשונות לחיים. כדי להימנע מחששות מיותרים, על רופא הילדים להכיר את המהלך הטבעי של נגעים פיגמנטריים ולזהות את הביטויים מעוררי הדאגה. | ||
| − | + | יש לסקור בצורה ברורה ושיטתית את הגישה לנגעים פיגמנטריים בגיל הילדות. להלן מספר עקרונות לגבי שומות פיגמנטריות נרכשות, שהן השכיחות בגיל הילדות. | |
| − | + | ==שומות פיגמנטריות (Melanocytic nevus)== | |
| − | + | אלו נגעים המהווים שגשוג שפיר של Nevus cells שהם תאים מלנוציטריים ייחודיים בשל היותם מסודרים בקינים (Nests) באפידרמיס או בדרמיס, והם חסרי זרועות מקשרות (Dendrites) לתאי האפידרמיס, להבדיל ממלנוציטים רגילים השוכנים כתאים בודדים בשכבת הבסיס של האפידרמיס ובעלי זרועות מקשרות לתאי האפידרמיס. ה-Nevus Cells בדומה למלנוציטים, הם בעלי כושר ייצור פיגמנט מלנין. | |
| − | + | את השומות הפיגמנטריות מחלקים לשומות נרכשות ושומות מולדות. | |
| − | + | ===שומות נרכשות=== | |
| − | + | השומה הנרכשת הרגילה היא בדרך כלל פחות מ-6-8 מ"מ, היא בעלת מבנה סדיר וסימטרי. מרבית השומות החדשות הן שטוחות וקטנות (Junctional nevus). במהלך הנדידה המתקדמת של הקינים מאזור ה-Dermo-epidermal junction אל הדרמיס השומה הופכת מורמת יותר ופחות כהה (intradermal nevus{{כ}} ,Compound nevus). בחלק מהמקרים השומה הולכת ונעלמת בתהליך של אטרופיה ופיברוסיס. | |
| − | == | + | ====מהלך טבעי==== |
| − | |||
מופיעות לאחר החודש השישי לחיים ומספרן עולה במהלך שנות הילדות וההתבגרות. בעשור השלישי לחיים נצפה בשיא כמות השומות הנרכשות, ולאחר מכן קיימת נסיגה הדרגתית. השם הניתן לשומות הנרכשות מתייחס למיקומן בשכבות העור: | מופיעות לאחר החודש השישי לחיים ומספרן עולה במהלך שנות הילדות וההתבגרות. בעשור השלישי לחיים נצפה בשיא כמות השומות הנרכשות, ולאחר מכן קיימת נסיגה הדרגתית. השם הניתן לשומות הנרכשות מתייחס למיקומן בשכבות העור: | ||
| − | # Junctional | + | # Junctional nevus - הקינים נמצאים באזור ה-Dermo-epidermal junction. |
| − | # Compound | + | # Compound nevus - הקינים נמצאים בחלקם בדרמיס ובחלקם באזור ה-Dermo-epidermal junction. |
| − | # Intradermal | + | # Intradermal nevus - הקינים נמצאים בדרמיס בלבד. |
| − | + | ==גורמים המשפיעים על התפתחות שומות נרכשות== | |
| − | ==גורמים | + | ===גורמים סביבתיים=== |
| − | |||
חשיפה לשמש בשנות הילדות, בעיקר חשיפה לסירוגין בעוצמות גבוהות, משפיעה על ריבוי השומות ומיקומן. שימוש בתכשירי הגנה וחשיפה מבוקרת לשמש מגנים בפני התפתחות שומות מרובות. באופן כללי, בעלי עור בהיר הם מרובי שומות בהשוואה לבעלי עור כהה. בעלי עור כהה, לעומת זאת, נוטים לרכוש שומות פיגמנטריות על כפות הידיים והרגליים, ללא קשר לחשיפה לשמש. | חשיפה לשמש בשנות הילדות, בעיקר חשיפה לסירוגין בעוצמות גבוהות, משפיעה על ריבוי השומות ומיקומן. שימוש בתכשירי הגנה וחשיפה מבוקרת לשמש מגנים בפני התפתחות שומות מרובות. באופן כללי, בעלי עור בהיר הם מרובי שומות בהשוואה לבעלי עור כהה. בעלי עור כהה, לעומת זאת, נוטים לרכוש שומות פיגמנטריות על כפות הידיים והרגליים, ללא קשר לחשיפה לשמש. | ||
| − | + | ===גורמים תורשתיים=== | |
| + | |||
גוון עור בהיר היא תכונה תורשתית המגבירה התפתחות שומות נרכשות, לעומת זאת, בעלי עור בהיר במיוחד, במיוחד כאלה עם שיער אדמוני, נוטים להיות בעלי פחות שומות נרכשות (אולי כביטוי למודעות מוגברת לגבי הגנה משמש). גם ריבוי נמשים היא תכונה תורשתית הקשורה לריבוי שומות נרכשות. | גוון עור בהיר היא תכונה תורשתית המגבירה התפתחות שומות נרכשות, לעומת זאת, בעלי עור בהיר במיוחד, במיוחד כאלה עם שיער אדמוני, נוטים להיות בעלי פחות שומות נרכשות (אולי כביטוי למודעות מוגברת לגבי הגנה משמש). גם ריבוי נמשים היא תכונה תורשתית הקשורה לריבוי שומות נרכשות. | ||
| − | == | + | ==ריבוי שומות פיגמנטריות בילד (Moley Child)== |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ריבוי | ||
| − | |||
| − | |||
התפתחות שומות על הקרקפת בגיל הילדות היא סימן מבשר לילד מרובה שומות, ובמקרה של משפחה מרובת שומות, על קיום Atypical Mole Syndrome. השומות על הקרקפת נוטות להיעלם במשך השנים. | התפתחות שומות על הקרקפת בגיל הילדות היא סימן מבשר לילד מרובה שומות, ובמקרה של משפחה מרובת שומות, על קיום Atypical Mole Syndrome. השומות על הקרקפת נוטות להיעלם במשך השנים. | ||
ילדים מרובי שומות נוטים לפתח שומות דומות זו לזו, מבחינה מורפולוגית (ורדרדות, חומות בהירות, עם מרכז בהיר וכו'). במקרה של ריבוי שומות יש נטייה מוגברת לקיומן של שומות אטיפיות. שומה שהיא חריגה ושונה משאר השומות (הברווזון המכוער) ראויה לתשומת לב מיוחדת ולחשד. בכל מקרה כשבאבחנה המבדלת קיימת גם מלנומה, יש לבצע בדיקה היסטולוגית. בכל מקרה כזה ראוי לכרות את השומה בשלמותה ולא להסתפק בדגימה חלקית של השומה. | ילדים מרובי שומות נוטים לפתח שומות דומות זו לזו, מבחינה מורפולוגית (ורדרדות, חומות בהירות, עם מרכז בהיר וכו'). במקרה של ריבוי שומות יש נטייה מוגברת לקיומן של שומות אטיפיות. שומה שהיא חריגה ושונה משאר השומות (הברווזון המכוער) ראויה לתשומת לב מיוחדת ולחשד. בכל מקרה כשבאבחנה המבדלת קיימת גם מלנומה, יש לבצע בדיקה היסטולוגית. בכל מקרה כזה ראוי לכרות את השומה בשלמותה ולא להסתפק בדגימה חלקית של השומה. | ||
| + | |||
| + | ==סיכון לממאירות== | ||
הסיכון של שומה נרכשת לעבור התמרה במהלך השנים הוא 1/3,000-10,000, ומכיוון שמרבית המלנומות נוצרות de novo ולא כתוצאה מהתמרה של שומה נרכשת, אין טעם בכריתה פרופילקטית של שומות נרכשות. מצד שני, בכל מקרה של כריתת שומה פיגמנטרית מסיבה כלשהי, יש לשלוח את החומר שנכרת לבדיקה היסטולוגית. | הסיכון של שומה נרכשת לעבור התמרה במהלך השנים הוא 1/3,000-10,000, ומכיוון שמרבית המלנומות נוצרות de novo ולא כתוצאה מהתמרה של שומה נרכשת, אין טעם בכריתה פרופילקטית של שומות נרכשות. מצד שני, בכל מקרה של כריתת שומה פיגמנטרית מסיבה כלשהי, יש לשלוח את החומר שנכרת לבדיקה היסטולוגית. | ||
| + | |||
| + | ==פרוגנוזה== | ||
הפרוגנוזה של מלנומה בגיל הילדות נחשבת גרועה בהשוואה למלנומה בגיל המבוגר. הסיבה העיקרית לפרוגנוזה הגרועה בגיל הילדות היא כישלון של הרופא, ואיחור באבחון. מלנומה היא תהליך גידולי שהפרוגנוזה שלו נקבעת על פי מועד הכריתה. ככל שעומק הגידול במועד הכריתה הוא גדול יותר, הפרוגנוזה גרועה יותר. עובדה זו מבליטה את החשיבות של אבחון מוקדם של מלנומה. עלינו לזכור שמלנומה קיימת כבר בגיל הילדות, ואין לדחות ביצוע כריתה של נגע חשוד כמלנומה רק בשל העובדה שמדובר בילד. מומלץ לעיין במאמר המקורי לגבי הגישה לשומות מולדות ושומות פיגמנטריות אחרות. | הפרוגנוזה של מלנומה בגיל הילדות נחשבת גרועה בהשוואה למלנומה בגיל המבוגר. הסיבה העיקרית לפרוגנוזה הגרועה בגיל הילדות היא כישלון של הרופא, ואיחור באבחון. מלנומה היא תהליך גידולי שהפרוגנוזה שלו נקבעת על פי מועד הכריתה. ככל שעומק הגידול במועד הכריתה הוא גדול יותר, הפרוגנוזה גרועה יותר. עובדה זו מבליטה את החשיבות של אבחון מוקדם של מלנומה. עלינו לזכור שמלנומה קיימת כבר בגיל הילדות, ואין לדחות ביצוע כריתה של נגע חשוד כמלנומה רק בשל העובדה שמדובר בילד. מומלץ לעיין במאמר המקורי לגבי הגישה לשומות מולדות ושומות פיגמנטריות אחרות. | ||
גרסה מ־06:14, 14 בספטמבר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| שומות פיגמנטריות נרכשות בגיל הילדות | ||
|---|---|---|
| Acquired pigmented nevi in children | ||
| יוצר הערך | ד"ר דני בן אמיתי
|
|
שכיחות מלנומה ממארת נמצאת במגמת עלייה בעולם המערבי בעשורים האחרונים. השכיחות של מלנומה במתבגרים, בדומה לזו של מבוגרים עולה מדי שנה ב-3%, בעוד השכיחות בילדים (<10 שנים) עולה במידה פחותה (<1.5%).
מלנומה היא כ-2% מכלל הגידולים בגיל הילדות. כ-1-4% מכלל המלנומות מופיעות לפני גיל 20, ורק 0.3-0.4% לפני גיל ההתבגרות. מצד שני, שכיחות נגעים פיגמנטריים היא גבוהה בגיל הילדות, וכ-98% מכלל האוכלוסייה הלבנה, ירכשו נגע פיגמנטרי ראשון כבר בשנים הראשונות לחיים. כדי להימנע מחששות מיותרים, על רופא הילדים להכיר את המהלך הטבעי של נגעים פיגמנטריים ולזהות את הביטויים מעוררי הדאגה.
יש לסקור בצורה ברורה ושיטתית את הגישה לנגעים פיגמנטריים בגיל הילדות. להלן מספר עקרונות לגבי שומות פיגמנטריות נרכשות, שהן השכיחות בגיל הילדות.
שומות פיגמנטריות (Melanocytic nevus)
אלו נגעים המהווים שגשוג שפיר של Nevus cells שהם תאים מלנוציטריים ייחודיים בשל היותם מסודרים בקינים (Nests) באפידרמיס או בדרמיס, והם חסרי זרועות מקשרות (Dendrites) לתאי האפידרמיס, להבדיל ממלנוציטים רגילים השוכנים כתאים בודדים בשכבת הבסיס של האפידרמיס ובעלי זרועות מקשרות לתאי האפידרמיס. ה-Nevus Cells בדומה למלנוציטים, הם בעלי כושר ייצור פיגמנט מלנין.
את השומות הפיגמנטריות מחלקים לשומות נרכשות ושומות מולדות.
שומות נרכשות
השומה הנרכשת הרגילה היא בדרך כלל פחות מ-6-8 מ"מ, היא בעלת מבנה סדיר וסימטרי. מרבית השומות החדשות הן שטוחות וקטנות (Junctional nevus). במהלך הנדידה המתקדמת של הקינים מאזור ה-Dermo-epidermal junction אל הדרמיס השומה הופכת מורמת יותר ופחות כהה (intradermal nevus ,Compound nevus). בחלק מהמקרים השומה הולכת ונעלמת בתהליך של אטרופיה ופיברוסיס.
מהלך טבעי
מופיעות לאחר החודש השישי לחיים ומספרן עולה במהלך שנות הילדות וההתבגרות. בעשור השלישי לחיים נצפה בשיא כמות השומות הנרכשות, ולאחר מכן קיימת נסיגה הדרגתית. השם הניתן לשומות הנרכשות מתייחס למיקומן בשכבות העור:
- Junctional nevus - הקינים נמצאים באזור ה-Dermo-epidermal junction.
- Compound nevus - הקינים נמצאים בחלקם בדרמיס ובחלקם באזור ה-Dermo-epidermal junction.
- Intradermal nevus - הקינים נמצאים בדרמיס בלבד.
גורמים המשפיעים על התפתחות שומות נרכשות
גורמים סביבתיים
חשיפה לשמש בשנות הילדות, בעיקר חשיפה לסירוגין בעוצמות גבוהות, משפיעה על ריבוי השומות ומיקומן. שימוש בתכשירי הגנה וחשיפה מבוקרת לשמש מגנים בפני התפתחות שומות מרובות. באופן כללי, בעלי עור בהיר הם מרובי שומות בהשוואה לבעלי עור כהה. בעלי עור כהה, לעומת זאת, נוטים לרכוש שומות פיגמנטריות על כפות הידיים והרגליים, ללא קשר לחשיפה לשמש.
גורמים תורשתיים
גוון עור בהיר היא תכונה תורשתית המגבירה התפתחות שומות נרכשות, לעומת זאת, בעלי עור בהיר במיוחד, במיוחד כאלה עם שיער אדמוני, נוטים להיות בעלי פחות שומות נרכשות (אולי כביטוי למודעות מוגברת לגבי הגנה משמש). גם ריבוי נמשים היא תכונה תורשתית הקשורה לריבוי שומות נרכשות.
ריבוי שומות פיגמנטריות בילד (Moley Child)
התפתחות שומות על הקרקפת בגיל הילדות היא סימן מבשר לילד מרובה שומות, ובמקרה של משפחה מרובת שומות, על קיום Atypical Mole Syndrome. השומות על הקרקפת נוטות להיעלם במשך השנים.
ילדים מרובי שומות נוטים לפתח שומות דומות זו לזו, מבחינה מורפולוגית (ורדרדות, חומות בהירות, עם מרכז בהיר וכו'). במקרה של ריבוי שומות יש נטייה מוגברת לקיומן של שומות אטיפיות. שומה שהיא חריגה ושונה משאר השומות (הברווזון המכוער) ראויה לתשומת לב מיוחדת ולחשד. בכל מקרה כשבאבחנה המבדלת קיימת גם מלנומה, יש לבצע בדיקה היסטולוגית. בכל מקרה כזה ראוי לכרות את השומה בשלמותה ולא להסתפק בדגימה חלקית של השומה.
סיכון לממאירות
הסיכון של שומה נרכשת לעבור התמרה במהלך השנים הוא 1/3,000-10,000, ומכיוון שמרבית המלנומות נוצרות de novo ולא כתוצאה מהתמרה של שומה נרכשת, אין טעם בכריתה פרופילקטית של שומות נרכשות. מצד שני, בכל מקרה של כריתת שומה פיגמנטרית מסיבה כלשהי, יש לשלוח את החומר שנכרת לבדיקה היסטולוגית.
פרוגנוזה
הפרוגנוזה של מלנומה בגיל הילדות נחשבת גרועה בהשוואה למלנומה בגיל המבוגר. הסיבה העיקרית לפרוגנוזה הגרועה בגיל הילדות היא כישלון של הרופא, ואיחור באבחון. מלנומה היא תהליך גידולי שהפרוגנוזה שלו נקבעת על פי מועד הכריתה. ככל שעומק הגידול במועד הכריתה הוא גדול יותר, הפרוגנוזה גרועה יותר. עובדה זו מבליטה את החשיבות של אבחון מוקדם של מלנומה. עלינו לזכור שמלנומה קיימת כבר בגיל הילדות, ואין לדחות ביצוע כריתה של נגע חשוד כמלנומה רק בשל העובדה שמדובר בילד. מומלץ לעיין במאמר המקורי לגבי הגישה לשומות מולדות ושומות פיגמנטריות אחרות.
ביבליוגרפיה
- Schaffer JV. Pigmented lesions in children: when to worry. Curr Opin Pediatr 2007;19(4):430-440
קישורים חיצוניים
- נגעים פיגמנטריים בגיל הילדות: מתי עלינו לדאוג?, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דני בן אמיתי, מנהל יחידת עור ילדים, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקווה