האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

שימוש בגובה סופי חזוי כהתוויה לטיפול בהורמון גדילה במצבים שאינם על רקע חסר הורמון גדילה - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
המלצות הוועדה לגבי שימוש בגובה סופי חזוי כהתוויה לטיפול בהורמון גדילה במצבים שאינם על רקע חסר הורמון גדילה

א. קומה נמוכה מסיבה לא ידועה
ב. קומה נמוכה על רקע מצבים מיוחדים.

Endocrine growth regulation.svg
Main pathways in endocrine regulation of growth
האיגוד המפרסם האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית
קישור באתר ההסתדרות הרפואת בישראל
תאריך פרסום מאי 2023
יוצר הערך הוכן על ידי
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

הגדרות בסיסיות של קומה נמוכה שאינה על רקע חסר הורמון גדילה

בכל המצבים המדוברים לעיל, מדובר בטיפול שמטרתו שיפור הגובה הסופי והוא Off label, בישראל.

ההגדרה של קומה נמוכה אידיופטית - Idiopathic short stature‏ (ISS) היא ילד שגובהו נמדד מתחת ל-2 סטיות תקן מתחת לממוצע לגילו ולמינו (2.0->Ht-SDS, מתחת לאחוזון 2.3%) לאחר שלא נמצאה כל בעיה סיסטמית, תזונתית, הורמונלית או כרומוזומלית ידועה כסיבה לקומתו הנמוכה[1][2].

(*) Height standard deviation score - HtSDS

  • התווית הטיפול לפי 2003 FDA (Food and Drug Administration) בקומה נמוכה כקומה נמוכה אידיופטית - ISS היא ילד שגובהו העדכני נמדד מתחת ל-2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגילו ולמינו (2.25->Ht-SDS, מתחת לאחוזון 1.2%) לפי עקומות CDC‏ (Centers for Disease Control and Prevention), למשך לפחות שנה של מדידות
  • לאחר שנשללה בסבירות גבוהה אפשרות של CDGP‏ (Constitutional delay in growth and puberty) בעת ביצוע האבחנה בגיל ההתבגרות
  • לאחר שנשללה תחלואה תזונתית דלקתית או אחרת כגורמת להפרעה בגדילה
  • התייחסותנו במדידות הגובה, היא בשימוש בעקומות גדילה של WHO‏ (World Health Organization) בגילאי 0–2 שנים ומגיל 2 שנים - עקומות CDC
  • חישובי Ht-SDS ייעשו לפי עקומות CDC מגיל שנתיים (עם המלצה לשימוש ב-Growth Analyser או Peditools)

גובה סופי חזוי (PAH‏ - Predicted Adult Height) - מדד נוסף כתנאי לטיפול בילד שעונה להגדרה טיפולית של קומה נמוכה אידיופטית ISS‏[1][2][3]

  • מאחר שהנחיות הטיפול של האיגודים המקצועיים[1][2] המליצו על אפשרות של טיפול בילד שגובהו מתחת ל-2.25 סטיות תקן, על מנת לשפר את גובהו הסופי, ניתן להמליץ על הטיפול במצב זה תוך הפעלת שיקול דעת שיכלול קצב גדילה, פער מגובה ההורים, גיל עצמות ושלב ההתבגרות המינית בבדיקה גופנית. גובה חזוי אינו פרמטר נלווה להתוויה הטיפולית בטווח גובה זה
  • ניתן לשקול ולהמליץ טיפול בהורמון גדילה בילד בגובה גבולי עם סטיית תקן 2.25-2.0-SDS, בתנאי שגובהו הסופי המחושב לפי P+G הוא מתחת ל-160 סנטימטר בזכר ומתחת ל-150 סנטימטר בנקבה (2.0->SDS-PAH). חשוב לשלב צפי גובה סופי כפרמטר נלווה להתוויה טיפולית בטווח גובה זה
  • בין גיל 8–12 בבנות וגיל 9–14 בבנים יש לוודא שאין המדובר בסבירות גבוהה ב-CDGP

טיפול באופן פרטני בהורמון גדילה בילדים עם גובה בטווח הנורמה וגובה סופי חזוי נמוך משמעותית[4][5][6][7]

מומלץ לשקול טיפול בהורמון גדילה במטרה של שיפור גובה סופי בילדים עם צפי גובה סופי שהוא מתחת ל-160 סנטימטר בגבר ו-150 סנטימטר באישה, בשימוש בגיל העצמות של P+G וטבלאות P+B, באוכלוסיות תחלואה הורמונאלית או גרמית ספציפית שדווחה לגביהם בספרות יעילות של רווח גובה וזאת, בלא תלות בגובהם בעת ההערכה וההחלטה על טיפול.

כלומר, ניתן לשקול מתן הורמון גדילה כהתוויה העומדת בפני עצמה (ללא תלות בגובה אבסולוטי ו-SDS) רק בתת-קטגוריות הבאות:

ערכי קידום אלו נבחרו, כי הם סטיית תקן אחת ושתי סטיות תקן מעל הממוצע לגיל הכרונולוגי (לפי האטלס של G+P).

השיטה המומלצת לביצוע תחזית גובה סופי - Predicted Adult Height‏[8][9][10][11][12]

  • Bayley - Pinneau method - בשימוש נפוץ ואפשרי בחיים המעשיים
  • ממוחשב - Bone XPERT - טרם נכנס לשימוש נרחב ולא זמין, עבר ולידציה במספר עבודות
  • אומנם כל הכלים לא מדויקים עם הרבה Interobserver and intraobserver variability, אך עדיין מתוך סקירת הספרות והעבודות לא נראה כי קיימת שיטה אחת עליונה מעל הכלי השכיח והמקובל לשימוש של טבלאות החיזוי של P+B המבוססות על צילומי כף היד לפי P+G, שבו השתמשו גם לביצוע תחזיות גובה סופי בעבודות שסללו את הדרך להתווית הטיפול בקומה נמוכה אידיופטית
  • ולכן, מומלץ המשך ביצוע גובה סופי חזוי בשימוש בטבלאות Bayley and Pinneau, תוך קביעת גיל עצמות בשימוש ב- Greulich and Pyle atlas
  • יש לשקול בדיקה והטמעת שיטות דיגיטליות (Bone XPERT)

טיפול באופן פרטני בהורמון גדילה בילדים שגובהם הוא מתחת ל-2.25-SDS אבל לא מדובר בקומה נמוכה אידיופטית - ISS

  • ניתן לשקול באופן פרטני טיפול בהורמון גדילה בתסמונות או הפרעות גנטיות נדירות המדווחות עם קומה נמוכה משמעותית, וקיימת עדות בספרות ליעילות טיפול בהורמון גדילה אצלם לשם שיפור גובה סופי מתיאורי מקרה לפחות (כגון Aarskogs floating harbor syndrome)
  • יש לוודא לפני התחלת טיפול בהתוויות אלו שאין בהפרעה ספציפית זו נטייה לגידולים ממאירים (כגון, הפעלת קסקדה של שבירות כרומוזומלית, או קשר ל- p53)
  • יש לוודא שאכן נמצא באחוזון גובה של 2.25-SDS כמקובל ב-ISS

הערות והמלצות נוספות בהתוויות שאינן חסר הורמון גדילה

  • מומלץ לשנות את קריטריוני הטיפול בילדים עם SGA‏ (Small for Gestational Age), לגבי מועד התחלת הטיפול לגיל שנתיים
  • יש להפסיק הטיפול בהורמון גדילה כמקובל בכל ההתוויות, כאשר גיל העצמות הוא 14 שנים בבנות ו-16 שנים בבנים, וכאשר נצפה קצב גדילה של פחות מ-2 סנטימטר בשנה

חברי הוועדה

  • פרופסור מריאנה רחמיאל - יו"ר - מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא)
  • פרופסור צבי צדיק - יו"ר ועדת הורמון גדילה, שירותי בריאות כללית; מרכז רפואי קפלן
  • פרופסור אהרון חונקוגלו - יו"ר ועדת הורמון גדילה, קופ"ח מאוחדת; מרכז רפואי וולפסון
  • ד"ר גרטה בריל - יו"ר ועדת הורמון גדילה, קופ"ח לאומית, בי"ח לילדים ע"ש ספרא, תל השומר
  • ד"ר אריאל טננבאום - יו"ר האיגוד לאנדוקרינולוגיה ילדים, מרכז שניידר לרפואת ילדים
  • ד"ר אלינה גרמן - גזברית האיגוד לאנדוקרינולוגיה ילדים, מרכז רפואי העמק
  • ד"ר אלון פרפל - מזכיר האיגוד לאנדוקרינולוגיה ילדים, מרכז רפואי ברזילי
  • ד"ר טל בן ארי - מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים, מרכז רפואי וולפסון

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 1.2 Cohen P et al: Consensus statement on the diagnosis and treatment of children with idiopathic short stature: a summary of the Growth Hormone Research Society, the Lawson Wilkins Pediatric Endocrine Society, and the European Society for Paediatric Endocrinology Workshop. J Clin Endocrinol Metab 2008;93:4210-4217.
  2. 2.0 2.1 2.2 Grimberg A et al:Guidelines for Growth Hormone and Insulin-Like Growth Factor-I Treatment in Children and Adolescents: Growth Hormone Deficiency, Idiopathic Short Stature, and Primary Insulin-Like Growth Factor-I Deficiency. Horm Res Paediatr. 2016;86)6(:361-397.
  3. Finkelstein BS et al: Effect of growth hormone therapy on height in children with idiopathic short stature: a meta-analysis. Arch Pediatr Adolesc Med. 2002 Mar;156)3(:230-40.
  4. J B Quintos, M G Vogiatzi, M D Harbison, M I New:Growth hormone therapy alone or in combination with gonadotropin-releasing hormone analog therapy to improve the height deficit in children with congenital adrenal hyperplasia. JCEM 2001 Apr;86)4(:1511-7
  5. Lin Su K, Maria IN et al: Treatment with growth hormone and luteinizing hormone releasing hormone analog improves final adult height in children with congenital adrenal hyperplasia. JCEM 2005 Jun;90)6(:3318-25.
  6. Kauli R, Galatzer A, Kornreich L, Lazar L, Pertzelan A, Laron Z. Final height of girls with central precocious puberty, untreated versus treated with cyproterone acetate or GnRH analogue. A comparative study with reevaluation of predictions by the Bayley-Pinneau method. Horm Res 1997;47: 54-61
  7. YunHee G et al: Age at menarche and near final height after treatment with gonadotropin-releasing hormone agonist alone or combined with growth hormone in Korean girls with central precocious puberty. Clin Pediatr Endocrinol v.24)4(; 2015 Oct
  8. Swartz Topor, L: Variation in methods of predicting adult height for children with idiopathic short stature. Pediatrics, 2010 Nov;126)5(:938-44.
  9. Thodberg HH et al: Prediction of adult height based on automated determination of bone age. JCEM, 2009 Dec; 94)12(: 4868-74.
  10. Lenko HL: Prediction of adult height with various methods in Finnish children. Acta Paediatric Scand 1979 Jan;68)1(:85-92
  11. David D Martin, Jan Schittenhelm, Hans Henrik Thodberg: Validation of adult height prediction based on automated bone age determination in the Paris Longitudinal Study of healthy children. Pediatr Radiol 2016 Feb;46)2(:263-9.
  12. King D: Reproducibility of bone ages when performed by radiology registrars: an audit of Tanner and Whitehouse II versus Greulich and Pyle methods. Br J Radiol 1994;67:848-851.