האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - מבוא - Wise use of antibiotics - introduction"

מתוך ויקירפואה

(דף חדש: {{ספר| |שם הספר=שימוש מושכל באנטיביוטיקה |תמונה= |שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רו...)
 
שורה 13: שורה 13:
 
בקרה על השימוש באנטיביוטיקה הינה חיונית ברוב בתי החולים בגלל מספר סיבות:
 
בקרה על השימוש באנטיביוטיקה הינה חיונית ברוב בתי החולים בגלל מספר סיבות:
  
*[[מורכבות]]: ריבוי התרופות הנ"ל, המורכבות של זיהומים מסויימים (כולל אלה הנרכשים בבית החולים), השינויים הבלתי פוסקים ברגישויות של המחוללים ועוד, מקשים על השימוש היעיל, הרציונלי והאופטימלי בתרופות אלה ע"י הרופא שאינו מומחה למחלות זיהומיות.
+
*'''מורכבות''': ריבוי התרופות הנ"ל, המורכבות של זיהומים מסויימים (כולל אלה הנרכשים בבית החולים), השינויים הבלתי פוסקים ברגישויות של המחוללים ועוד, מקשים על השימוש היעיל, הרציונלי והאופטימלי בתרופות אלה ע"י הרופא שאינו מומחה למחלות זיהומיות.
  
*[[שימוש יתר]] בתרופות האנטי-מיקרוביאליות בעלות טווח רחב מעודד היווצרות של זנים עמידים. תופעה זו כרוכה בזיהומים נוזוקומיאליים הדורשים טיפול אנטיביוטי רחב טווח (ויקר) עוד יותר, כולל טיפול אנטי-פטרייתי.
+
*'''שימוש יתר''' בתרופות האנטי-מיקרוביאליות בעלות טווח רחב מעודד היווצרות של זנים עמידים. תופעה זו כרוכה בזיהומים נוזוקומיאליים הדורשים טיפול אנטיביוטי רחב טווח (ויקר) עוד יותר, כולל טיפול אנטי-פטרייתי.
  
*[[המחיר]]: חלק מהתרופות האנטי-מיקרוביאליות, ובמיוחד החדשות ביניהן, הינן יקרות ביותר. ברור שאנו מעוניינים במתן הטיפול הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר.
+
*'''המחיר''': חלק מהתרופות האנטי-מיקרוביאליות, ובמיוחד החדשות ביניהן, הינן יקרות ביותר. ברור שאנו מעוניינים במתן הטיפול הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר.
  
 
==מסקנה==
 
==מסקנה==

גרסה מ־22:33, 2 באוגוסט 2013

שימוש מושכל באנטיביוטיקה
Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process.
שם המחבר פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה - היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי שערי צדק
שם הפרק מבוא
מועד הוצאה תשע"א – 2010
מספר עמודים 196
 

בקרה על השימוש באנטיביוטיקה הינה חיונית ברוב בתי החולים בגלל מספר סיבות:

  • מורכבות: ריבוי התרופות הנ"ל, המורכבות של זיהומים מסויימים (כולל אלה הנרכשים בבית החולים), השינויים הבלתי פוסקים ברגישויות של המחוללים ועוד, מקשים על השימוש היעיל, הרציונלי והאופטימלי בתרופות אלה ע"י הרופא שאינו מומחה למחלות זיהומיות.
  • שימוש יתר בתרופות האנטי-מיקרוביאליות בעלות טווח רחב מעודד היווצרות של זנים עמידים. תופעה זו כרוכה בזיהומים נוזוקומיאליים הדורשים טיפול אנטיביוטי רחב טווח (ויקר) עוד יותר, כולל טיפול אנטי-פטרייתי.
  • המחיר: חלק מהתרופות האנטי-מיקרוביאליות, ובמיוחד החדשות ביניהן, הינן יקרות ביותר. ברור שאנו מעוניינים במתן הטיפול הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר.

מסקנה

בהתאם לכל הנ"ל באה היחידה למחלות זיהומיות לעזור לרופא באבחנה ובטיפול במחלות זיהומיות. מטרת היחידה אינה להגביל את עצמאותו של הרופא המטפל, אלא לעזור לו בהשגת המטרות שצויינו לעיל.

ארבע החלטות במתן אנטיביוטיקה

  1. תחילת טיפול אמפירי: לאחר אבחנה קלינית של מחלה זיהומית הדורשת טיפול אנטי-מיקרוביאלי יש לבחור טיפול אמפירי. השיקולים בבחירת הטיפול כוללים: המחוללים העיקריים הגורמים לזיהום הספציפי ורגישות מחוללים אלה לתרופות, התרופות העומדות לרשותנו, חדירות התרופות לאיזור הזיהום, הצורך בשילוב של תרופות, מחיר הטיפול וכו'. בחירת הטיפול האמפירי ההתחלתי היא ההחלטה הקשה ביותר מארבע ההחלטות, ופנקס זה נכתב כדי להקל על הרופא בבחירת הטיפול הטוב ביותר, עם מינימום תופעות לוואי ובמחיר הכספי הנמוך ביותר.
  2. התאמת הטיפול: עם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית (ברוב המקרים כעבור 3-2 ימים) ניתן לעיתים להתאים את הטיפול, וחשוב לעשות זאת.
  3. מעבר מטיפול תוך-ורידי לטיפול פומי (P.O.): העיתוי האופטימלי למעבר זה נתון לשיקול דעת קליני. רוב התרופות הנספגות היטב ממערכת העיכול יכולות להינתן באופן פומי אם החולה אוכל וסופג כלכלה.
  4. משך הטיפול האנטיביוטי: גם כאן מדובר בשיקול דעת קליני. ברוב הזיהומים ניתן טיפול אנטיביוטי שנע מ- 7-5 ימים עד 14-10 יום, תלוי בחומרת המחלה ומחלות הרקע. מקרים חריגים כוללים: זיהום של מסתמי הלב וזיהומים בפרקים ובעצמות, ובמחלות אלה ניתן טיפול שנע בין 4 ל- 6 שבועות.

ביבליוגרפיה

  1. Natsch S, van der Meer JWM. The role of clinical guidelines, policies and stewardship. J Hosp Infect 2003; 53:172-6.
  2. Saizy-Callaert S, Causse R, Furhman C, Le Paih MF, Thébault A, Chouaïd C. Impact of a multidisciplinary approach to the control of antibiotic prescription in a general hospital. J Hosp Infect 2003; 53:177-82.

לתשומת לב הקורא

עורכי הפנקס מבקשים להדגיש שתוכן פנקס זה משקף את הגישה לשמוש באנטיביוטיקה ולמניעת זיהומים כנהוג במרכז הרפואי שערי צדק. לרוב הנושאים קיימות גישות נוספות ולא בהכרח גישה זו או אחרת הנה הנכונה. כמו כן, מופנה הקורא לספרות כי לעיתים ישנם עדכונים שטרם נכללו בפנקס.


קטגוריות - זיהומיות, פנימית, ילדים, משפחה.