כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שינויים בשד בילדות ובמתבגרות - Breast disorders in children and adolescents"
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי=שינויים בשד בילדות ובמתבגרות |שם לועזי=Breast disorders in childr...) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
| שורה 13: | שורה 11: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | {{הרחבה|סרטן השד}} | ||
| + | התפתחות השד היא הסימן הראשון להתבגרות, ומופיעה בממוצע בגיל 13 שנים. הגיל הממוצע של תחילת התפתחות השד בארצות הברית הוא 8.9 שנים באוכלוסייה השחורה ו-10 שנים בלבנה. מרבית השינויים בשד בילדות הם שפירים, אך מטבע הדברים קיימת דאגה מאפשרות של ממאירות. | ||
| + | |||
| + | רכישת ידע על הפתולוגיות השונות של השד, בדיקה גופנית מדוקדקת והערכה אבחנתית הן אבני היסוד של אבחון מהימן והרגעת ההורה והמטופלת לגבי אפשרות של התפתחות ממאירות. | ||
| + | |||
| + | == אפידמיולוגיה == | ||
| + | |||
| + | התפתחות השד היא הסימן הראשון להתבגרות, ומופיעה בממוצע בגיל 13. במהלך ההתפתחות תופעה של שד א-סימטרי היא שכיחה. הגיל הממוצע של תחילת התפתחות השד בארצות הברית הוא 8.9 שנים באוכלוסייה השחורה ו-10 שנים בלבנה. תופעות חריגות בשד עשויות להופיע בכל גיל. | ||
| + | |||
| + | מקרים מעטים מאוד של סרטן ראשוני בשד מופיעים בילדים ובמתבגרות. מאז שנת 2000 דיווחו בסך הכל על 39 מקרים, בגילאים 3-19 שנים, רובם בילדות. גידולים ממאירים בשד בילדים הם לרוב תוצאה של גרורות ולא ממקור ראשוני. | ||
| + | |||
| + | תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות. | ||
| + | |||
| + | == אטיולוגיה == | ||
| + | |||
| + | כל התהליכים הפתולוגיים הגורמים לרמות [[פרולקטין]] גבוהות עשויים להיות מלווים בהפרשות מהפטמה. | ||
| + | |||
| + | שד שצורתו כאגס, Tuberous breast, עלול להתפתח כתוצאה משימוש יתר ב[[סטרואידים]] ממקור חיצוני. | ||
| + | == קליניקה == | ||
| − | + | התלונה העיקרית היא לרוב הגדלה חריגה של השד, גדילה בלתי סימטרית, הפרשה מהפטמה, כאב בשד, שינויים בעור או מישוש של גוש. | |
| − | + | ===הפרעות בגודל השד=== | |
| + | היפרטרופיה (Hypertrophy) של השד ביילוד עשויה להופיע בשני המינים בגלל גירוי אסטרוגני של האם. התופעה עשויה להיות חד-צדדית או דו-צדדית, לעתים מלווה בהפרשה. ההנחיה להורים היא להימנע מגירוי הפטמה. | ||
| − | + | חוסר התפתחות שד (Amastia), היא תופעה נדירה, העלולה ללוות מומי התפתחות נוספים בדופן בית החזה, כגון [[תסמונת פולנד]] (Poland's syndrome). | |
| − | + | ממדי שד קטנים בנוכחות התפתחות והתבגרות תקינים הם תופעה נורמלית. אולם, אם השד אינו מתפתח ונוסף על כך, קיים איחור בהתבגרות יש מקום לברר תקינות השחלות. | |
| − | + | היפרטרופית שד של הילדות (Juvenile hypertrophy of the breast) היא תופעה חריגה של צמיחת יתר של השד. מניחים כי רגישות יתר לקולטנים של [[אסטרוגן]] היא הגורם לתופעה, שעשויה להיות תופעה משפחתית. התופעה מתפתחת בד-בבד עם הופעת הווסת, וכל שד עלול להגיע למשקל של 14-23 ק"ג. ההיפרטרופיה עלולה לגרום ל[[כאבי גב]] ו[[כאבי צוואר|צוואר]] בצעירות. | |
| − | + | אם הצמיחה היא א-סימטרית, קיים סיכוי כי מדובר בגידול חד-צדדי, כגון [[פיברואדנומה]] או [[לימפומה]]. | |
| − | + | ===חריגות בהתפתחות השד=== | |
| − | |||
| − | + | '''פטמות עודפות''' (Polythelia) מופיעות ב-2% מהאוכלוסייה לאורך "קו החלב". לעתים הפטמה הנוספת מלווה גם בהתפתחות מסוימת של רקמת שד. התערבות כירורגית מוצדקת רק אם התופעה היא סימפטומטית, כגון גודש מחזורי או גירוי מקומי. רקמת שד מופיעה לעתים גם בבית השחי, ומגיבה לגירויים הורמונליים. | |
| − | + | '''פטמות שקועות''' (Inverted nipples) הן תופעה נורמלית, לרוב משפחתית. התופעה עלולה להיות חריגה ודורשת בירור אם היא מופיעה בשלב מאוחר יותר של החיים. | |
| − | + | ===כאב וזיהום=== | |
| − | + | [[כאב השד]] ([[Mastodynia]]), אם אינו מלווה בהימצאות גוש או בזיהום, הוא תוצאה של גירוי הורמונלי וחוסר איזון בין אסטרוגן לפרוגסטרון. | |
| − | + | תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות. הסיבות לזיהום הן רבות: | |
| + | *זיהום מקומי | ||
| + | *[[ציסטות אפידרמואידיות]] (Epidermoid cysts) | ||
| + | *גוף זר | ||
| + | *חבלה | ||
| + | *פירסינג (Body piercing) של הפטמה | ||
| + | *גילוח השיער סביב הפטמה | ||
| − | + | ===הפרשות מהפטמה=== | |
| − | + | הפרשה מהפטמה יכולה להופיע בכל גיל והיא לרוב תופעה שפירה. | |
| − | + | הפרשות יכולות להופיע בגיל ההתבגרות למשך תקופה מרבית של מספר חודשים. פעילות פיזית או חבלה יכולה אף היא לגרום להפרשה. | |
| − | + | ===גושים שפירים=== | |
| − | + | גושים ציסטיים (Cysts) לרוב נדירים בגיל ההתבגרות. ניתן לשאוב ציסטות פשוטות ולחלופין לקחת [[ביופסיה|ביופסיות]] מציסטות מורכבות. [[גלולות למניעת היריון]] עשויות לשפר את התסמינים ואת הממצאים. | |
| − | + | [[פיברואדנומה]] (Fibroadenoma) הוא הגוש השכיח ביותר במתבגרות. ממדי הגוש בממוצע הם 2X3 ס"מ. הגוש גדל בהדרגה, וקצב הצמיחה יכול לעלות בהיריון. | |
| − | + | [[פיברואדנומה ענקית]] (Giant fibroadenoma) היא גוש הגדל בקצב מהיר, לרוב בממדים הגדולים מ-5 ס"מ. | |
| − | == | + | ===פתולוגיות ממאירות=== |
| − | + | גידולים פילואידים (Phyllodes tumors) מסווגים לשפירים, ממאירים ותהליכים שהם בין שפירים לממאירים. | |
| − | == | + | == אבחנה == |
| − | + | בשד של הילדות והנערות עשויות להתפתח פתולוגיות שונות שרובן ככולן הן תהליכים שפירים. יש צורך להכיר תהליכים אלה לצורך הסרת דאגות מהמטופלות ומההורים, לדעת להיעזר בבדיקות המתאימות ולהימנע מביצוע בדיקות שאינן מועילות, אינן תורמות לאבחנה ועלולות אפילו לגרום נזק בטווח ארוך. | |
| − | + | ===דימות=== | |
| − | + | הממצאים הקליניים וגיל המטופלת מכתיבים את הצורך בבירור רדיולוגי. תופעות רבות דורשות רק בדיקה קלינית, המשך מעקב והסבר למטופלת. | |
| − | + | [[סריקת על-קול]] (US - Ultrasound) היא בדיקת הבחירה להערכת גוש הנמוש בשד בילדות ובמתבגרות. בדיקה זו אינה מעשית כבדיקת סקר. סקירת על-קול היא בדיקה טובה המאפשרת אבחון בין גוש ציסטי לגוש מוצק. | |
| − | + | בדיקת [[ממוגרפיה]] נחשבת כבעלת התוויית נגד יחסית במתבגרות. כמו כן, קיימת התפתחות של רקמה פיברוגלנדולרית (Fibroglandular tissue) בשלב זה של התפתחות השד וזו מקשה על האבחון. עם זאת, במקרים בודדים של הפרשה מתמשכת מהפטמה ללא נוכחות גוש הניתן למישוש, ממוגרפיה בזווית אלכסונית, המבוצעת על ידי מומחה רדיולוג של השד, עשויה לתרום לאבחון. | |
| − | + | == טיפול == | |
| − | + | לא כל מקרה של אבחון גוש בשד דורש התערבות כירורגית, ולעתים ניתן לבדוק ולעקוב אחרי גושים העשויים להיעלם. היות והממצאים החריגים בשד בילדות ובנערות הם יחסית נדירים, רצוי להתייעץ ברופאים שרכשו ניסיון בנושא זה כדי למנוע בדיקות ופעולות כירורגיות מיותרות. | |
| − | + | ===הטיפול בהיפרטרופיה=== | |
| + | |||
| + | בצמיחת יתר של השד, יש מקום לבצע ניתוחים להפחתת ממדי השד בשלב של ההתבגרות המאוחרת כאשר השד הגיע לממדיו הבוגרים. | ||
| + | |||
| + | ===הטיפול בגידולים=== | ||
| − | + | בנערה המאובחנת עם גוש בודד בשד הנראה בדימות כפיברואדנומה, ניתן להסתפק במעקב ואין צורך לכרתו. מדי שישה חודשים יש לבדוק את השד ולבצע בדיקת על-קול. | |
| − | + | הוראות לניתוח: | |
| + | *גוש גדול בממדיו | ||
| + | *גוש הגדל בבדיקות חוזרות | ||
| + | *העדפה של הנערה או המשפחה לביצוע כריתה של הגוש | ||
| + | *הדגמת אפיונים השונים מפיברואדנומה טיפוסית בבדיקת העל-קול | ||
| − | + | גידולים פילואידיים (Phyllodes tumors) חייבים להיכרת - את השפירים מביניהם ניתן לכרות עם גבולות נקיים של 1 ס"מ. | |
| − | + | גרורות של הגידול עלולות להופיע בקרום הצדר (Pleura), בריאות, ברקמות הרכות, בעצמות, בלבלב ובמערכת עצבים מרכזית. | |
| − | == | + | == פרוגנוזה == |
| − | בשד | + | לא כל מקרה של אבחון גוש בשד דורש התערבות כירורגית, ולעתים ניתן לבדוק ולעקוב אחרי גושים העשויים להיעלם. הפרשות מהפטמה אף הן לעתים קרובות נעלמות עם חלוף הגירוי שגרם להן. |
| − | + | == דגלים אדומים == | |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 109: | שורה 140: | ||
[[קטגוריה:אונקולוגיה]] | [[קטגוריה:אונקולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | ||
[[קטגוריה:גינקולוגיה]] | [[קטגוריה:גינקולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:ילדים]] | [[קטגוריה:ילדים]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
| − | + | ||
| − | [[קטגוריה:מדיקל מדיה | + | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]] |
גרסה אחרונה מ־18:45, 31 בינואר 2021
| שינויים בשד בילדות ובמתבגרות | ||
|---|---|---|
| Breast disorders in children and adolescents | ||
| יוצר הערך | פרופ' יורם בייט
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השד
התפתחות השד היא הסימן הראשון להתבגרות, ומופיעה בממוצע בגיל 13 שנים. הגיל הממוצע של תחילת התפתחות השד בארצות הברית הוא 8.9 שנים באוכלוסייה השחורה ו-10 שנים בלבנה. מרבית השינויים בשד בילדות הם שפירים, אך מטבע הדברים קיימת דאגה מאפשרות של ממאירות.
רכישת ידע על הפתולוגיות השונות של השד, בדיקה גופנית מדוקדקת והערכה אבחנתית הן אבני היסוד של אבחון מהימן והרגעת ההורה והמטופלת לגבי אפשרות של התפתחות ממאירות.
אפידמיולוגיה
התפתחות השד היא הסימן הראשון להתבגרות, ומופיעה בממוצע בגיל 13. במהלך ההתפתחות תופעה של שד א-סימטרי היא שכיחה. הגיל הממוצע של תחילת התפתחות השד בארצות הברית הוא 8.9 שנים באוכלוסייה השחורה ו-10 שנים בלבנה. תופעות חריגות בשד עשויות להופיע בכל גיל.
מקרים מעטים מאוד של סרטן ראשוני בשד מופיעים בילדים ובמתבגרות. מאז שנת 2000 דיווחו בסך הכל על 39 מקרים, בגילאים 3-19 שנים, רובם בילדות. גידולים ממאירים בשד בילדים הם לרוב תוצאה של גרורות ולא ממקור ראשוני.
תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות.
אטיולוגיה
כל התהליכים הפתולוגיים הגורמים לרמות פרולקטין גבוהות עשויים להיות מלווים בהפרשות מהפטמה.
שד שצורתו כאגס, Tuberous breast, עלול להתפתח כתוצאה משימוש יתר בסטרואידים ממקור חיצוני.
קליניקה
התלונה העיקרית היא לרוב הגדלה חריגה של השד, גדילה בלתי סימטרית, הפרשה מהפטמה, כאב בשד, שינויים בעור או מישוש של גוש.
הפרעות בגודל השד
היפרטרופיה (Hypertrophy) של השד ביילוד עשויה להופיע בשני המינים בגלל גירוי אסטרוגני של האם. התופעה עשויה להיות חד-צדדית או דו-צדדית, לעתים מלווה בהפרשה. ההנחיה להורים היא להימנע מגירוי הפטמה.
חוסר התפתחות שד (Amastia), היא תופעה נדירה, העלולה ללוות מומי התפתחות נוספים בדופן בית החזה, כגון תסמונת פולנד (Poland's syndrome).
ממדי שד קטנים בנוכחות התפתחות והתבגרות תקינים הם תופעה נורמלית. אולם, אם השד אינו מתפתח ונוסף על כך, קיים איחור בהתבגרות יש מקום לברר תקינות השחלות.
היפרטרופית שד של הילדות (Juvenile hypertrophy of the breast) היא תופעה חריגה של צמיחת יתר של השד. מניחים כי רגישות יתר לקולטנים של אסטרוגן היא הגורם לתופעה, שעשויה להיות תופעה משפחתית. התופעה מתפתחת בד-בבד עם הופעת הווסת, וכל שד עלול להגיע למשקל של 14-23 ק"ג. ההיפרטרופיה עלולה לגרום לכאבי גב וצוואר בצעירות.
אם הצמיחה היא א-סימטרית, קיים סיכוי כי מדובר בגידול חד-צדדי, כגון פיברואדנומה או לימפומה.
חריגות בהתפתחות השד
פטמות עודפות (Polythelia) מופיעות ב-2% מהאוכלוסייה לאורך "קו החלב". לעתים הפטמה הנוספת מלווה גם בהתפתחות מסוימת של רקמת שד. התערבות כירורגית מוצדקת רק אם התופעה היא סימפטומטית, כגון גודש מחזורי או גירוי מקומי. רקמת שד מופיעה לעתים גם בבית השחי, ומגיבה לגירויים הורמונליים.
פטמות שקועות (Inverted nipples) הן תופעה נורמלית, לרוב משפחתית. התופעה עלולה להיות חריגה ודורשת בירור אם היא מופיעה בשלב מאוחר יותר של החיים.
כאב וזיהום
כאב השד (Mastodynia), אם אינו מלווה בהימצאות גוש או בזיהום, הוא תוצאה של גירוי הורמונלי וחוסר איזון בין אסטרוגן לפרוגסטרון.
תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות. הסיבות לזיהום הן רבות:
- זיהום מקומי
- ציסטות אפידרמואידיות (Epidermoid cysts)
- גוף זר
- חבלה
- פירסינג (Body piercing) של הפטמה
- גילוח השיער סביב הפטמה
הפרשות מהפטמה
הפרשה מהפטמה יכולה להופיע בכל גיל והיא לרוב תופעה שפירה.
הפרשות יכולות להופיע בגיל ההתבגרות למשך תקופה מרבית של מספר חודשים. פעילות פיזית או חבלה יכולה אף היא לגרום להפרשה.
גושים שפירים
גושים ציסטיים (Cysts) לרוב נדירים בגיל ההתבגרות. ניתן לשאוב ציסטות פשוטות ולחלופין לקחת ביופסיות מציסטות מורכבות. גלולות למניעת היריון עשויות לשפר את התסמינים ואת הממצאים.
פיברואדנומה (Fibroadenoma) הוא הגוש השכיח ביותר במתבגרות. ממדי הגוש בממוצע הם 2X3 ס"מ. הגוש גדל בהדרגה, וקצב הצמיחה יכול לעלות בהיריון.
פיברואדנומה ענקית (Giant fibroadenoma) היא גוש הגדל בקצב מהיר, לרוב בממדים הגדולים מ-5 ס"מ.
פתולוגיות ממאירות
גידולים פילואידים (Phyllodes tumors) מסווגים לשפירים, ממאירים ותהליכים שהם בין שפירים לממאירים.
אבחנה
בשד של הילדות והנערות עשויות להתפתח פתולוגיות שונות שרובן ככולן הן תהליכים שפירים. יש צורך להכיר תהליכים אלה לצורך הסרת דאגות מהמטופלות ומההורים, לדעת להיעזר בבדיקות המתאימות ולהימנע מביצוע בדיקות שאינן מועילות, אינן תורמות לאבחנה ועלולות אפילו לגרום נזק בטווח ארוך.
דימות
הממצאים הקליניים וגיל המטופלת מכתיבים את הצורך בבירור רדיולוגי. תופעות רבות דורשות רק בדיקה קלינית, המשך מעקב והסבר למטופלת.
סריקת על-קול (US - Ultrasound) היא בדיקת הבחירה להערכת גוש הנמוש בשד בילדות ובמתבגרות. בדיקה זו אינה מעשית כבדיקת סקר. סקירת על-קול היא בדיקה טובה המאפשרת אבחון בין גוש ציסטי לגוש מוצק.
בדיקת ממוגרפיה נחשבת כבעלת התוויית נגד יחסית במתבגרות. כמו כן, קיימת התפתחות של רקמה פיברוגלנדולרית (Fibroglandular tissue) בשלב זה של התפתחות השד וזו מקשה על האבחון. עם זאת, במקרים בודדים של הפרשה מתמשכת מהפטמה ללא נוכחות גוש הניתן למישוש, ממוגרפיה בזווית אלכסונית, המבוצעת על ידי מומחה רדיולוג של השד, עשויה לתרום לאבחון.
טיפול
לא כל מקרה של אבחון גוש בשד דורש התערבות כירורגית, ולעתים ניתן לבדוק ולעקוב אחרי גושים העשויים להיעלם. היות והממצאים החריגים בשד בילדות ובנערות הם יחסית נדירים, רצוי להתייעץ ברופאים שרכשו ניסיון בנושא זה כדי למנוע בדיקות ופעולות כירורגיות מיותרות.
הטיפול בהיפרטרופיה
בצמיחת יתר של השד, יש מקום לבצע ניתוחים להפחתת ממדי השד בשלב של ההתבגרות המאוחרת כאשר השד הגיע לממדיו הבוגרים.
הטיפול בגידולים
בנערה המאובחנת עם גוש בודד בשד הנראה בדימות כפיברואדנומה, ניתן להסתפק במעקב ואין צורך לכרתו. מדי שישה חודשים יש לבדוק את השד ולבצע בדיקת על-קול.
הוראות לניתוח:
- גוש גדול בממדיו
- גוש הגדל בבדיקות חוזרות
- העדפה של הנערה או המשפחה לביצוע כריתה של הגוש
- הדגמת אפיונים השונים מפיברואדנומה טיפוסית בבדיקת העל-קול
גידולים פילואידיים (Phyllodes tumors) חייבים להיכרת - את השפירים מביניהם ניתן לכרות עם גבולות נקיים של 1 ס"מ.
גרורות של הגידול עלולות להופיע בקרום הצדר (Pleura), בריאות, ברקמות הרכות, בעצמות, בלבלב ובמערכת עצבים מרכזית.
פרוגנוזה
לא כל מקרה של אבחון גוש בשד דורש התערבות כירורגית, ולעתים ניתן לבדוק ולעקוב אחרי גושים העשויים להיעלם. הפרשות מהפטמה אף הן לעתים קרובות נעלמות עם חלוף הגירוי שגרם להן.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Breast Disorders in Children and Adolescents Fallat ME, Ignacio RC. J Pediatr Adolesc Gynecol 2008;21:311-316
קישורים חיצוניים
- שינויים בשד בילדות ובמתבגרות, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יורם בייט, המחלקה לגינקולוגיה ומיילדות, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא; הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב