כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שינויים בשד בילדות ובמתבגרות - Breast disorders in children and adolescents"
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|סרטן השד}} | {{הרחבה|סרטן השד}} | ||
| − | מרבית השינויים בשד בילדות הם שפירים, אך מטבע הדברים | + | |
| + | התפתחות השד היא הסימן הראשון להתבגרות, ומופיעה בממוצע בגיל 13. גיל הממוצע של תחילת התפתחות השד בארה"ב הוא 8.9 שנה באוכלוסייה השחורה ו-10 שנים בלבנה. מרבית השינויים בשד בילדות הם שפירים, אך מטבע הדברים קיימת דאגה מאפשרות של ממאירות. | ||
רכישת מידע בפתולוגיות השונות של השד, בדיקה פיזיקלית מדוקדקת והערכה אבחנתית הם אבני היסוד של אבחון מהימן והרגעת ההורה והמטופלת לגבי אפשרות של התפתחות ממאירות. | רכישת מידע בפתולוגיות השונות של השד, בדיקה פיזיקלית מדוקדקת והערכה אבחנתית הם אבני היסוד של אבחון מהימן והרגעת ההורה והמטופלת לגבי אפשרות של התפתחות ממאירות. | ||
| − | == | + | == אפידמיולוגיה == |
| − | + | התפתחות השד היא הסימן הראשון להתבגרות, ומופיעה בממוצע בגיל 13. במהלך ההתפתחות תופעה של שד א-סימטרי היא שכיחה. הגיל הממוצע של תחילת התפתחות השד בארה"ב הוא 8.9 שנה באוכלוסייה השחורה ו-10 שנים בלבנה. | |
| − | + | תופעות חריגות בשד עשויות להופיע בכל גיל. | |
| + | |||
| + | תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות. | ||
| + | |||
| + | מקרים מעטים מאוד של סרטן ראשוני בשד מופיעים בילדים ובמתבגרות. מאז שנת 2000 דיווחו בסך הכל על 39 מקרים, בגילאים 3-19 שנה, רובם בילדות. גידולים ממאירים בשד בילדים הם לרוב תוצאה של גרורות ולא ממקור ראשוני. | ||
| + | |||
| + | == אטיולוגיה == | ||
| − | + | כל התהליכים הפתולוגיים הגורמים לרמות פרולקטין גבוהות עשויים להיות מלווים בהפרשות מהפטמה. | |
| − | + | Tuberous Breast, שד שצורתו כאגס, עלול להתפתח כתוצאה משימוש יתר בסטרואידים ממקור חיצוני. | |
| − | |||
| − | == | + | == קליניקה == |
| − | + | התלונה העיקרית היא לרוב הגדלה חריגה של השד, גדילה בלתי סימטרית, הפרשה מהפטמה, כאב בשד, שינויים בעור או מישוש של גוש. | |
| − | + | ===הפרעות בגודל השד=== | |
היפרטרופיה של השד ביילוד עשויה להופיע בשני המינים בתקופה הנאונטלית בגלל גירוי אטרוגני של האם. התופעה עשויה להיות חד-צדדית או דו-צדדית, לעתים מלווה בהפרשה. ההנחיה להורים היא להימנע מגירוי הפטמה. | היפרטרופיה של השד ביילוד עשויה להופיע בשני המינים בתקופה הנאונטלית בגלל גירוי אטרוגני של האם. התופעה עשויה להיות חד-צדדית או דו-צדדית, לעתים מלווה בהפרשה. ההנחיה להורים היא להימנע מגירוי הפטמה. | ||
| − | |||
| − | |||
Amastia, חוסר התפתחות שד, היא תופעה נדירה, העלולה ללוות מומי התפתחות נוספים בדופן בית החזה, כגון Poland's Syndrome. | Amastia, חוסר התפתחות שד, היא תופעה נדירה, העלולה ללוות מומי התפתחות נוספים בדופן בית החזה, כגון Poland's Syndrome. | ||
| − | ממדי | + | ממדי שד קטנים בנוכחות התפתחות והתבגרות תקינים הם תופעה נורמלית. אולם, אם השד אינו מתפתח ונוסף על כך, קיים איחור בהתבגרות יש מקום לברר תקינות השחלות. |
Juvenile Hypertrophy, תופעה חריגה של צמיחת יתר של השד. מניחים כי רגישות יתר לרצפטורים של האסטרוגנים היא הגורם לתופעה, שעשויה להיות תופעה משפחתית. התופעה מתפתחת בד-בבד עם הופעת הווסת, וכל שד עלול להגיע למשקל של 23-14 ק"ג. | Juvenile Hypertrophy, תופעה חריגה של צמיחת יתר של השד. מניחים כי רגישות יתר לרצפטורים של האסטרוגנים היא הגורם לתופעה, שעשויה להיות תופעה משפחתית. התופעה מתפתחת בד-בבד עם הופעת הווסת, וכל שד עלול להגיע למשקל של 23-14 ק"ג. | ||
| שורה 46: | שורה 50: | ||
אם הצמיחה היא א-סימטרית, קיים סיכוי כי מדובר בגידול חד-צדדי, כגון [[פיברואדנומה]] או [[לימפומה]]. תופעת ההיפרטרופיה עלולה לגרום לכאבי גב וצוואר בצעירות. | אם הצמיחה היא א-סימטרית, קיים סיכוי כי מדובר בגידול חד-צדדי, כגון [[פיברואדנומה]] או [[לימפומה]]. תופעת ההיפרטרופיה עלולה לגרום לכאבי גב וצוואר בצעירות. | ||
| − | + | ===חריגות בהתפתחות השד=== | |
| − | + | Polythelia, פטמות עודפות, מופיעות ב-2% מהאוכלוסייה לאורך "קו החלב". לעתים הפטמה הנוספת מלווה גם בהתפתחות מסוימת של רקמת שד. התערבות כירורגית מוצדקת רק אם התופעה היא סימפטומטית, כגון גודש מחזורי או גירוי המקום. רקמת שד מופיעה לעתים גם בבית השחי, ומגיבה לגירויים הורמונליים. | |
| + | |||
| + | Nipple Inversion, פטמות שקועות, תופעה נורמלית, לרוב משפחתית. התופעה עלולה להיות חריגה ודורשת בירור אם היא מופיעה בשלב מאוחר יותר של החיים. | ||
| + | |||
| + | ===כאב וזיהום=== | ||
| − | + | Mastodynia, כאב השד, אם אינו מלווה במציאות גוש או בזיהום הוא תוצאה של גירוי הורמונלי וחוסר איזון אסטרוגן/פרוגסטרון. | |
תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות. הסיבות לזיהום הן רבות: זיהום מקומי, ציסטות אפידרמואידיות, גוף זר, טראומה, Piercing של הפטמה, גילוח השיער סביב הפטמה. | תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות. הסיבות לזיהום הן רבות: זיהום מקומי, ציסטות אפידרמואידיות, גוף זר, טראומה, Piercing של הפטמה, גילוח השיער סביב הפטמה. | ||
| − | == | + | ===הפרשות מהפטמה=== |
| − | + | הפרשה מהפטמה יכולה להופיע בכל גיל והיא לרוב תופעה שפירה. | |
| + | |||
| + | הפרשות יכולות להופיע בגיל ההתבגרות למשך תקופה מרבית של מספר חודשים. פעילות פיזית או טראומה יכולה אף היא לגרום להפרשה. | ||
| + | |||
| + | ===גושים שפירים=== | ||
גושים ציסטיים לרוב נדירים בגיל ההתבגרות. ניתן לשאוב ציסטות פשוטות ולחלופין לקחת ביופסיות מציסטות מורכבות. גלולות למניעת היריון עשויות לשפר את הסימפטומים ואת הממצאים. | גושים ציסטיים לרוב נדירים בגיל ההתבגרות. ניתן לשאוב ציסטות פשוטות ולחלופין לקחת ביופסיות מציסטות מורכבות. גלולות למניעת היריון עשויות לשפר את הסימפטומים ואת הממצאים. | ||
| שורה 64: | שורה 76: | ||
Giant Fibroadenoma הוא גוש הגדל בקצב מהיר, לרוב בממדים גדולים יותר מ-5 ס"מ. | Giant Fibroadenoma הוא גוש הגדל בקצב מהיר, לרוב בממדים גדולים יותר מ-5 ס"מ. | ||
| − | + | ===פתולוגיות ממאירות=== | |
| − | + | Phylloides Tumors מסווגים לשפירים, ממאירים ותהליכים שהם בין שפיר לממאיר. | |
| − | == | + | == אבחנה == |
| − | הפרשה מהפטמה | + | בשד של הילדות והנערות עשויות להתפתח פתולוגיות שונות שרובן ככולן הן תהליכים שפירים. יש צורך להכיר תהליכים אלה לצורך הסרת דאגות מהמטופלות ומההורים, לדעת להיעזר בבדיקות המתאימות ולהימנע מביצוע בדיקות שאינן מועילות, אינן תורמות לאבחנה ועלולות אפילו לגרום נזק בטווח ארוך. |
| + | |||
| + | ===דימות=== | ||
| + | |||
| + | הממצאים הקליניים וגיל המטופלת מכתיבים את הצורך בבירור רדיולוגי. תופעות רבות דורשות רק בדיקה קלינית, המשך מעקב והסבר למטופלת. | ||
| + | |||
| + | סריקת על-קול היא בדיקת הבחירה להערכת גוש הנמוש בשד בילדות ובמתבגרות. בדיקה זו אינה מעשית כבדיקת סקר. | ||
| + | סקירת על-קול היא בדיקה טובה המאפשרת אבחון בין גוש ציסטי לגוש מוצק. בדיקת ממוגרפיה היא התוויית נגד יחסית במתבגרות וכמו כן מקשה על אבחון לנוכח העובדה שקיימת התפתחות של רקמה פיברוגלנדולרית בשלב זה של התפתחות השד וזו מקשה על האבחון. אולם, במקרים הבודדים של הפרשה מתמשכת מהפטמה ללא נוכחות גוש הניתן למשוש, ממוגרפיה בזווית אלכסונית, המבוצעת על ידי מומחה רדיולוג של השד, עשויה לתרום לאבחון. | ||
| + | |||
| + | == טיפול == | ||
| + | |||
| + | לא כל מקרה של אבחון גוש בשד דורש התערבות כירורגית, ולעתים ניתן לבדוק ולעקוב אחרי גושים העשויים להיעלם. הפרשות מהפטמה אף הן לעתים קרובות נעלמות עם חלוף הגירוי שגרם להן. | ||
| + | |||
| + | היות והממצאים החריגים בשד בילדות ובנערות הם יחסית נדירים, רצוי להתייעץ ברופאים שרכשו ניסיון בנושא זה כדי למנוע בדיקות ופעולות כירורגיות מיותרות. | ||
| − | + | ===הטיפול בהיפרטרופיה=== | |
| − | + | בצמיחת יתר של השד, יש מקום לבצע ניתוחים להפחתת ממדי השד בשלב של ההתבגרות המאוחרת כאשר השד הגיע לממדיו הבוגרים. | |
| − | == | + | ===הטיפול בגידולים=== |
| − | + | בנערה המאובחנת עם גוש בודד בשד הנראה רדיולוגית כפיברואדנומה ניתן לעקוב אחריו ואין צורך לכרותו. מדי 6 חודשים יש לבדוק את השד ולבצע בדיקת על-קול. הוראה לניתוח קיימת אם הגוש גדול בממדיו, או גדל בבדיקות חוזרות, אם הנערה או המשפחה מעדיפים כריתת הגוש או כאשר בדיקת העל-קול מדגימה אפיונים השונים מפיברואדנומה טיפוסית. | |
| − | + | גידולים מסוג Phylloides Tumors חייבים להיכרת. את השפירים ניתן לכרות עם גבולות נקיים של 1 ס"מ. גרורות של הגידול עלולות להופיע בפלוירה, בריאות, ברקמות הרכות, בעצמות, בלבלב ובמערכת עצבים מרכזית. | |
| − | + | == פרוגנוזה == | |
| − | + | == דגלים אדומים == | |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־20:21, 20 בספטמבר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| שינויים בשד בילדות ובמתבגרות | ||
|---|---|---|
| Breast disorders in children and adolescents | ||
| יוצר הערך | פרופ' יורם בייט
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השד
התפתחות השד היא הסימן הראשון להתבגרות, ומופיעה בממוצע בגיל 13. גיל הממוצע של תחילת התפתחות השד בארה"ב הוא 8.9 שנה באוכלוסייה השחורה ו-10 שנים בלבנה. מרבית השינויים בשד בילדות הם שפירים, אך מטבע הדברים קיימת דאגה מאפשרות של ממאירות.
רכישת מידע בפתולוגיות השונות של השד, בדיקה פיזיקלית מדוקדקת והערכה אבחנתית הם אבני היסוד של אבחון מהימן והרגעת ההורה והמטופלת לגבי אפשרות של התפתחות ממאירות.
אפידמיולוגיה
התפתחות השד היא הסימן הראשון להתבגרות, ומופיעה בממוצע בגיל 13. במהלך ההתפתחות תופעה של שד א-סימטרי היא שכיחה. הגיל הממוצע של תחילת התפתחות השד בארה"ב הוא 8.9 שנה באוכלוסייה השחורה ו-10 שנים בלבנה.
תופעות חריגות בשד עשויות להופיע בכל גיל.
תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות.
מקרים מעטים מאוד של סרטן ראשוני בשד מופיעים בילדים ובמתבגרות. מאז שנת 2000 דיווחו בסך הכל על 39 מקרים, בגילאים 3-19 שנה, רובם בילדות. גידולים ממאירים בשד בילדים הם לרוב תוצאה של גרורות ולא ממקור ראשוני.
אטיולוגיה
כל התהליכים הפתולוגיים הגורמים לרמות פרולקטין גבוהות עשויים להיות מלווים בהפרשות מהפטמה.
Tuberous Breast, שד שצורתו כאגס, עלול להתפתח כתוצאה משימוש יתר בסטרואידים ממקור חיצוני.
קליניקה
התלונה העיקרית היא לרוב הגדלה חריגה של השד, גדילה בלתי סימטרית, הפרשה מהפטמה, כאב בשד, שינויים בעור או מישוש של גוש.
הפרעות בגודל השד
היפרטרופיה של השד ביילוד עשויה להופיע בשני המינים בתקופה הנאונטלית בגלל גירוי אטרוגני של האם. התופעה עשויה להיות חד-צדדית או דו-צדדית, לעתים מלווה בהפרשה. ההנחיה להורים היא להימנע מגירוי הפטמה.
Amastia, חוסר התפתחות שד, היא תופעה נדירה, העלולה ללוות מומי התפתחות נוספים בדופן בית החזה, כגון Poland's Syndrome.
ממדי שד קטנים בנוכחות התפתחות והתבגרות תקינים הם תופעה נורמלית. אולם, אם השד אינו מתפתח ונוסף על כך, קיים איחור בהתבגרות יש מקום לברר תקינות השחלות.
Juvenile Hypertrophy, תופעה חריגה של צמיחת יתר של השד. מניחים כי רגישות יתר לרצפטורים של האסטרוגנים היא הגורם לתופעה, שעשויה להיות תופעה משפחתית. התופעה מתפתחת בד-בבד עם הופעת הווסת, וכל שד עלול להגיע למשקל של 23-14 ק"ג.
אם הצמיחה היא א-סימטרית, קיים סיכוי כי מדובר בגידול חד-צדדי, כגון פיברואדנומה או לימפומה. תופעת ההיפרטרופיה עלולה לגרום לכאבי גב וצוואר בצעירות.
חריגות בהתפתחות השד
Polythelia, פטמות עודפות, מופיעות ב-2% מהאוכלוסייה לאורך "קו החלב". לעתים הפטמה הנוספת מלווה גם בהתפתחות מסוימת של רקמת שד. התערבות כירורגית מוצדקת רק אם התופעה היא סימפטומטית, כגון גודש מחזורי או גירוי המקום. רקמת שד מופיעה לעתים גם בבית השחי, ומגיבה לגירויים הורמונליים.
Nipple Inversion, פטמות שקועות, תופעה נורמלית, לרוב משפחתית. התופעה עלולה להיות חריגה ודורשת בירור אם היא מופיעה בשלב מאוחר יותר של החיים.
כאב וזיהום
Mastodynia, כאב השד, אם אינו מלווה במציאות גוש או בזיהום הוא תוצאה של גירוי הורמונלי וחוסר איזון אסטרוגן/פרוגסטרון.
תהליכים דלקתיים של השד הם כ-4% מכלל בעיות השד בילדות. הסיבות לזיהום הן רבות: זיהום מקומי, ציסטות אפידרמואידיות, גוף זר, טראומה, Piercing של הפטמה, גילוח השיער סביב הפטמה.
הפרשות מהפטמה
הפרשה מהפטמה יכולה להופיע בכל גיל והיא לרוב תופעה שפירה.
הפרשות יכולות להופיע בגיל ההתבגרות למשך תקופה מרבית של מספר חודשים. פעילות פיזית או טראומה יכולה אף היא לגרום להפרשה.
גושים שפירים
גושים ציסטיים לרוב נדירים בגיל ההתבגרות. ניתן לשאוב ציסטות פשוטות ולחלופין לקחת ביופסיות מציסטות מורכבות. גלולות למניעת היריון עשויות לשפר את הסימפטומים ואת הממצאים.
Fibroadenoma הוא הגוש השכיח ביותר במתבגרות. ממדי הגוש בממוצע הם 3X2 ס"מ. הגוש גדל בהדרגה, וקצב הצמיחה יכול לעלות בהיריון.
Giant Fibroadenoma הוא גוש הגדל בקצב מהיר, לרוב בממדים גדולים יותר מ-5 ס"מ.
פתולוגיות ממאירות
Phylloides Tumors מסווגים לשפירים, ממאירים ותהליכים שהם בין שפיר לממאיר.
אבחנה
בשד של הילדות והנערות עשויות להתפתח פתולוגיות שונות שרובן ככולן הן תהליכים שפירים. יש צורך להכיר תהליכים אלה לצורך הסרת דאגות מהמטופלות ומההורים, לדעת להיעזר בבדיקות המתאימות ולהימנע מביצוע בדיקות שאינן מועילות, אינן תורמות לאבחנה ועלולות אפילו לגרום נזק בטווח ארוך.
דימות
הממצאים הקליניים וגיל המטופלת מכתיבים את הצורך בבירור רדיולוגי. תופעות רבות דורשות רק בדיקה קלינית, המשך מעקב והסבר למטופלת.
סריקת על-קול היא בדיקת הבחירה להערכת גוש הנמוש בשד בילדות ובמתבגרות. בדיקה זו אינה מעשית כבדיקת סקר. סקירת על-קול היא בדיקה טובה המאפשרת אבחון בין גוש ציסטי לגוש מוצק. בדיקת ממוגרפיה היא התוויית נגד יחסית במתבגרות וכמו כן מקשה על אבחון לנוכח העובדה שקיימת התפתחות של רקמה פיברוגלנדולרית בשלב זה של התפתחות השד וזו מקשה על האבחון. אולם, במקרים הבודדים של הפרשה מתמשכת מהפטמה ללא נוכחות גוש הניתן למשוש, ממוגרפיה בזווית אלכסונית, המבוצעת על ידי מומחה רדיולוג של השד, עשויה לתרום לאבחון.
טיפול
לא כל מקרה של אבחון גוש בשד דורש התערבות כירורגית, ולעתים ניתן לבדוק ולעקוב אחרי גושים העשויים להיעלם. הפרשות מהפטמה אף הן לעתים קרובות נעלמות עם חלוף הגירוי שגרם להן.
היות והממצאים החריגים בשד בילדות ובנערות הם יחסית נדירים, רצוי להתייעץ ברופאים שרכשו ניסיון בנושא זה כדי למנוע בדיקות ופעולות כירורגיות מיותרות.
הטיפול בהיפרטרופיה
בצמיחת יתר של השד, יש מקום לבצע ניתוחים להפחתת ממדי השד בשלב של ההתבגרות המאוחרת כאשר השד הגיע לממדיו הבוגרים.
הטיפול בגידולים
בנערה המאובחנת עם גוש בודד בשד הנראה רדיולוגית כפיברואדנומה ניתן לעקוב אחריו ואין צורך לכרותו. מדי 6 חודשים יש לבדוק את השד ולבצע בדיקת על-קול. הוראה לניתוח קיימת אם הגוש גדול בממדיו, או גדל בבדיקות חוזרות, אם הנערה או המשפחה מעדיפים כריתת הגוש או כאשר בדיקת העל-קול מדגימה אפיונים השונים מפיברואדנומה טיפוסית.
גידולים מסוג Phylloides Tumors חייבים להיכרת. את השפירים ניתן לכרות עם גבולות נקיים של 1 ס"מ. גרורות של הגידול עלולות להופיע בפלוירה, בריאות, ברקמות הרכות, בעצמות, בלבלב ובמערכת עצבים מרכזית.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Breast Disorders in Children and Adolescents Fallat ME, Ignacio RC. J Pediatr Adolesc Gynecol 2008;21:311-316
קישורים חיצוניים
- שינויים בשד בילדות ובמתבגרות, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יורם בייט, המחלקה לגינקולוגיה ומיילדות, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא; הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב