כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שלבי החבלה"
(←ראו גם) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=16 | ||
| + | |Sub Chapter number=2 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
==השלב החריף== | ==השלב החריף== | ||
| − | |||
שלב זה נוצר עם הופעת החבלה ומתבטא בהרס רקמות וספיגתן, ובקטבוליזם אובליגטורי הנמשך משעות עד ימים (5-3). הסימנים האופייניים הם: | שלב זה נוצר עם הופעת החבלה ומתבטא בהרס רקמות וספיגתן, ובקטבוליזם אובליגטורי הנמשך משעות עד ימים (5-3). הסימנים האופייניים הם: | ||
#טכיקרדיה. | #טכיקרדיה. | ||
גרסה מ־08:16, 30 באוגוסט 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | חבלות | |
השלב החריף
שלב זה נוצר עם הופעת החבלה ומתבטא בהרס רקמות וספיגתן, ובקטבוליזם אובליגטורי הנמשך משעות עד ימים (5-3). הסימנים האופייניים הם:
- טכיקרדיה.
- עלייה בתפוקת הלב.
- חולשה.
- רצון לישון.
- כאבים.
- תצרוכת מוגברת של תרופות.
- חוסר תנועה.
- אדישות לסביבה.
נקודת המפנה
בנקודה זו מתחילה ההחלמה של החולה. היא מתבטאת, מבחינה מטבולית בעליית רמת האינסולין, בירידה בכמות הקטכולאמינים והסטרואידים ובירידה ברמת הסוכר בדם. מאזן החנקן חיובי. הסימנים האופייניים הם:
- החולה רעב ומבקש לאכול.
- החולה מסתובב במיטה.
- החולה דואג לסביבה.
- החולה נותן שתן בכמות רבה.
השלב האנבולי
בניית חלבון והשלמת המסה השרירית מתרחשים בשלב זה. התצרוכת האנרגטית של החולים עולה עקב תהליכי הבנייה, ולכן החולים זקוקים למנוחה ולמאמץ גופני מבוקר. לאינסולין ולהורמון הגדילה חשיבות רבה בשלב זה. בחולים עם סיבוכים כמו: דלקת ריאות, נצורים של מערכת העיכול, זיהומים וכו', התהליך הזה מתעכב עד להיעלמות הסיבוך. העלייה במשקל בשלב זה היא קטנה, או אף קיימת ירידה קלה עקב הדיאורזה. בשלב זה המחזור וכוח הגברא חוזרים.
שלב יצירת רקמת השומן
בשלב זה, לאחר שהגוף גמר להחזיר לעצמו את המרכיבים החלבוניים, מתחילה אגירת אנרגיה בצורת שומנים. החולה, בשלב זה, משמין.
ראו גם
- לנושא הקודם התגובה לטראומה
- לנושא הבא: הטיפול הראשוני בנפגע
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של המערכת הוורידית
- לפרק הבא: הלם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא