האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

שרירני רחם - Uterine myomas

מתוך ויקירפואה

שרירני רחם הינם גידולים שפירים שכיחים בנשים. כאחת מכל שתי נשים בגילאי 25-50 מפתחת גידול מסוג זה, ומרביתן כלל אינן מודעות לכך. גידול זה בא לידי ביטוי בצורות שונות, החל מדימומים חזקים, חולשה כללית עקב אנמיה, לחץ על שלפוחית השתן ואיברים אחרים וכאבים, וכלה בבעיות פוריות ובעיות בהריון או בלידה. במהלך השנים חל שיפור ביכולת האבחון של שרירני רחם, כך שניתן כיום להגדיר את גודלם ומיקומם בצורה מדויקת ובקלות יחסית. מאפייני השרירנים, בשילוב עם תלונות האשה ותכניות הילודה שלה, מאפשרים התאמה אישית של הטיפול מתוך מגוון רחב של טיפולים קיימים.

אפידמיולוגיה

כאחת מכל שתי נשים בגילאי 25-50 תפתח שרירני רחם. כמחצית מאותן נשים תזדקקנה לטיפול כלשהו במהלך חייהן - קרי, אחת מכל ארבע נשים.

אטיולוגיה

היווצרותם של שרירני רחם מושפעת מהרקע הגנטי וגורמים הורמונליים, וייתכן אף מגורמים סביבתיים/תזונתיים. מדובר בהתרבות מהירה של תאי שריר ורקמת חיבור היוצאים מתוך שריר הרחם וגדלים כגוש אחד, או כגושים רבים. מרבית שרירני הרחם שפירים, אולם קיים גם מיעוט קטן של שרירנים ממאירים.

קליניקה

שרירני רחם עשויים להתבטא בדימומים חזקים, חולשה כללית עקב אנמיה, לחץ על שלפוחית השתן ואיברים אחרים וכאבים. כמו כן, נוכחות של שרירני רחם עלולה ליצור בעיות פוריות, ואף בעיות במהלך הריון ולידה.

אבחנה

את שרירני הרחם נהוג להגדיר על פי שני נתונים עיקריים: גודל ומיקום. בעבר היה נהוג לתאר את גודל השרירן על פי מימדיו של רחם הריוני, למשל "שרירן בגודל 6 שבועות". כיום, הקדמה הטכנולוגית מאפשרת להגדיר את גודל השרירן במדויק.

[תרשים מספר 1: מיקומים שונים של שרירנים ביחס לדופן שריר הרחם]

הבדיקה הגופנית יכולה לתת מידע ראשוני, כללי ביותר, על מבנה הרחם. בחלק מהמקרים, היא עשויה לעורר חשד לנוכחות של שרירן. כאשר קיים חשד שכזה, יש לבצע בדיקות הדמיה. בדיקת ההדמיה השכיחה והחשובה ביותר היא בדיקת האולטרה-סאונד. במקרים מיוחדים יש צורך גם בבדיקת MRI - המוסיפה מידע חשוב כאשר ישנו שרירן גדול, שרירנים קטנים מרובים, או חשד סביר לגידול ממאיר.

בדיקת האולטרה-סאונד היא בדיקה זמינה ופשוטה. הבדיקה מאפשרת לקבל פרטים על מבנה וגודל הרחם, מיקום וגודל השרירנים, רירית הרחם, אספקת הדם, מראה השחלות, ועוד. אם וכאשר מודגמים שרירנים על מסך הסריקה, מקובל לתעד זאת ולמדוד את גודלם. התמונות מודפסות ישירות ממסך המכשיר. ניתן לראות בהן צללים המייצגים שרירנים, וסמני מחשב המגדירים את מידותיהם.

[תרשים מספר 2: תמונות מבדיקות אולטרה-סאונד המדגימות שרירני רחם]

במרבית המקרים, לא ניתן לקבל החלטות טיפוליות על סמך תמונות האולטרה-סאונד בלבד. יש לבצע תיעוד נלווה של הממצא במילים ובאיור, המתאר את מספר השרירנים וגודלם ואת מיקומם ביחס לדופן הרחם, ולסכם את תוצאות הבדיקה בצורה מדויקת. הסיכום, הנעשה על ידי הרופא המבצע, משמש לקבלת ההחלטה אודות הטיפול המתאים ביותר לצורך ולרצון האשה.

[תרשים מספר 3: סיכום של שלוש סקירות אולטרה-סאונד המתאר את מיקום השרירנים ביחס לדופן הרחם, גודלם ביחס לרחם, ומרחקם מדפנות הרחם]

טיפול

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים