האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "תופעות לוואי של הקרנות במעי הגס - Radiation side effects on the large intestine"

מתוך ויקירפואה

(דף חדש: מרכז {{ערך בבדיקה}} {{ספר| |שם הספר=עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכ...)
 
 
(20 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]]
{{ערך בבדיקה}}
+
{{Sub Chapter
 
+
|Book=עקרונות בכירורגיה
 +
|Chapter number=6
 +
|Sub Chapter number=16
 +
}}
 
{{ספר|
 
{{ספר|
 
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]]
 
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]]
שורה 12: שורה 15:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
{{הרחבה|טיפול בקרינה}}
 +
בחולים המטופלים ב[[הקרנות]] במנות גדולות, בעקבות [[גידולים ממאירים של הרחם|שאתות ממאירות של הרחם]], [[גידולים ממאירים של הנרתיק|הנרתיק]], [[גידולים ממאירים בכיס השתן|כיס השתן]] או [[גידולים ממאירים בשחלות|השחלות]], אפשר לראות נזק לכרכשת, הכולל:
 +
*[[דלקת החלחולת]] (פרוקטיטיס)
 +
*היצרויות - [[היצרויות של החלחולת]] מופיעות כעבור 18-6 חודשים מההקרנות. [[דימום רקטלי|דימומים]] ו[[שלשולים]] הם סימנים ראשונים להתפתחותה של היצרות. ההיצרויות הן בחלחולת, בגובה 14-10 ס"מ. באזור ההיצרויות אפשר לראות כיבים של הרירית.
 +
*נצורים (פיסטולות) - [[פיסטולה רקטווגינלית|נצורי החלחולת-נרתיק]] (Rectovaginal fistula) ממוקמים אף הם בקרבת פי הטבעת (10-4 ס"מ). הסיבה לנצורים יכולה להיות: שאתות חוזרות של הכרכשת או באיברים סמוכים ו[[מחלות דלקתיות של הכרכשת]]. חולים שטופלו בהקרנות מופיעים עם סיפור של דימומים חלחולתיים ו[[דימום נרתיקי|נרתיקיים]], 18-6 חודשים לאחר ההקרנות. התמונה הקלינית כוללת הפרשת צואה וגזים דרך הנרתיק או בדרכי השתן
 +
*דימומים
 +
*[[טחירה]] (טנזמוס) ושלשולים
  
בחולים המטופלים בהקרנות במנות גדולות, בעקבות שאתות ממאירות של הרחם, הלדן, כיס השתן או השחלות, אפשר לראות נזק לכרכשת, הכולל:
+
הפתופיזיולוגיה של הנזק למעי עקב הקרנות תוארה בערך [[חבלות במעי עקב הקרנות|חבלות שגורמות הקרנות]] בפרק על [[כירורגיה של המעי הדק|המעי הדק]]. הנזק למעי תלוי במנת הקרינה. נדיר לראות נזק קרינתי במנה של cGy 4,000. נזק נראה ב- cGy{{כ}} 5,000, והוא ניכר ב- cGy{{כ}} 6,000. חולי [[סוכרת]], הלוקים במחלת [[טרשת העורקים]], ב[[יתר לחץ דם]] וב[[הידבקויות המעי|הידבקויות של מעי]] באגן, חשופים יותר לנזקי קרינה. החלחולת ופי הטבעת הם הנפגעים העיקריים.
*פרוקטיטיס.
 
*היצרויות - היצרויות של החלחולת מופיעות כעבור 18-6 חודשים מההקרנות. דימומים ושלשולים הם סימנים ראשונים להתפתחותה של היצרות. ההיצרויות הן בחלחולת, בגובה 14-10 ס"מ. באזור ההיצרויות אפשר לראות כיבים של הרירית.
 
*נצורים (פיסטולות) - הנצורים הרקטו-וגינליים ממוקמים אף הם בקרבת פי הטבעת (10-4 ס"מ). הסיבה לנצורים יכולה להיות: שאתות חוזרות של הכרכשת או באיברים סמוכים ומחלות דלקתיות של הכרכשת. חולים שטופלו בהקרנות מופיעים עם סיפור של דימומים חלחולתיים ווגינליים, 18-6 חודשים לאחר ההקרנות. התמונה הקלינית כוללת הפרשת צואה וגזים דרך הלדן או בדרכי השתן.
 
*דימומים.
 
*טנזמוס ושלשולים.
 
 
 
הפתופיזיולוגיה של הנזק למעי עקב הקרנות תוארה בסעיף על חבלות שגורמות הקרנות בפרק על המעי הדק. הנזק למעי תלוי במנת הקרינה. נדיר לראות נזק קרינתי במנה של cGy 4,000. נזק נראה 5,000 cGyo, והוא ניכר 6,000cGyo. חולי סוכרת, הלוקים במחלה אטרוסקלרוטית של כלי הדם, ביתר לחץ דם ובהידבקויות של מעי באגן, חשופים יותר לנזקי קרינה. החלחולת ופי הטבעת הם הנפגעים העיקריים.
 
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
  
 
בהתחלה הטיפול הוא שמרני וכולל:
 
בהתחלה הטיפול הוא שמרני וכולל:
*דיאטה דל-שארית.
+
*[[תזונה דלת-שארית]] (ענייה בסיבים).
*מרככי צאיות.
+
*[[תכשירים לריכוך הצואה|מרככי צואה]].
*סדציה.
+
*[[תרופות הרגעה]] (סדציה).
*אנטיספזמוטיקה וסולפונאמידים שאינם נספגים.
+
*[[נוגדי עוויתות]] (Antispasmodics) ו[[סולפונאמידים]] (Sulfonamides) שאינם נספגים.
  
 
==טיפול כירורגי==
 
==טיפול כירורגי==
  
בחולים הלוקים בהיצרויות מתקדמות יש צורך לבצע קולוסטומיה לפני ההיצרות כדי לאפשר לחולה ציאה בדרך זו. יש המבצעים כריתה והשקה ראשונית של הקטע המוצר וקולוסטומיה קריבנית לקו ההשקה כדי להגן על ההשקה (protective colostomy). קולוסטומיה זו יש לבצע מכיוון שההקרנות גורמות לפקקת של כלי הדם הקטנים, ובעקבות זאת לליקוי באספקת הדם למעי ולקו ההשקה.
+
בחולים הלוקים בהיצרויות מתקדמות יש צורך לבצע [[פיום כרכשת]] (קולוסטומיה) לפני ההיצרות כדי לאפשר לחולה הטלת צואה בדרך זו. יש המבצעים כריתה והשקה ראשונית של הקטע המוצר וקולוסטומיה קריבנית (פרוקסימלית) לקו ההשקה כדי להגן על ההשקה (Protective colostomy). קולוסטומיה זו יש לבצע מכיוון שההקרנות גורמות לפקקת של כלי הדם הקטנים, ובעקבות זאת לליקוי באספקת הדם למעי ולקו ההשקה.
  
בחולים הלוקים בנצורים יש לבצע קולוסטומיה למטרת הטיה. אם הנצור אינו ממקור של שאת ממארת חוזרת, יש לנסות כל דרך אפשרית לכרות את הנצור ולסוגרו. השיטות השונות לסגירת הנצור תוארו בפרק "המחלה הסעיפית של הכרכשת" (ר' סעיף "[[חבלות במעי עקב הקרנות]]", בפרק "[[כירורגיה של המעי הדק]]").
+
בחולים הלוקים בנצורים יש לבצע קולוסטומיה למטרת הטיה. אם הנצור אינו ממקור של שאת ממארת חוזרת, יש לנסות כל דרך אפשרית לכרות את הנצור ולסוגרו. השיטות השונות לטיפול ולסגירת הנצור תוארו בפסקה [[מחלת הסעיף ודלקת הסעיף של הכרכשת#דלקת הסעיף ונצורים של המעי הגס|דלקת הסעיף ונצורים של המעי הגס]] שבערך "[[מחלת סעיף ודלקת סעיף של הכרכשת]]". על נזקי הקרינה למערכת העיכול ראו "[[חבלות במעי עקב הקרנות]]".
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
  
* לנושא הקודם [[קוליטיס איסכמית - Ischemic colitis]]
+
* לנושא הקודם [[דלקת איסכמית של הכרכשת - Ischemic colitis]]
* לנושא הבא: [[אנדומטריוזיס - Endometriosis]]
+
* לנושא הבא: [[אנדומטריוזיס - היבטים כירורגיים - Endometriosis - surgical aspects]]
  
 
* [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]]
 
* [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]]
* [[כירורגיה של המעי הדק|לתוכן העניינים של הספר]]
+
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
 
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של התוספתן]]
 
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של התוספתן]]
 
* לפרק הבא: [[כירורגיה של התעלה האנלית]]
 
* לפרק הבא: [[כירורגיה של התעלה האנלית]]
שורה 49: שורה 52:
 
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}
 
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}
  
 +
[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:כירורגיה]]
 
[[קטגוריה:כירורגיה]]
 +
[[קטגוריה:רדיותרפיה]]

גרסה אחרונה מ־10:01, 31 ביולי 2021

כותרתכרכשת.jpg

Surgery.png

עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן

עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הכרכשת
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטיפול בקרינה

בחולים המטופלים בהקרנות במנות גדולות, בעקבות שאתות ממאירות של הרחם, הנרתיק, כיס השתן או השחלות, אפשר לראות נזק לכרכשת, הכולל:

  • דלקת החלחולת (פרוקטיטיס)
  • היצרויות - היצרויות של החלחולת מופיעות כעבור 18-6 חודשים מההקרנות. דימומים ושלשולים הם סימנים ראשונים להתפתחותה של היצרות. ההיצרויות הן בחלחולת, בגובה 14-10 ס"מ. באזור ההיצרויות אפשר לראות כיבים של הרירית.
  • נצורים (פיסטולות) - נצורי החלחולת-נרתיק (Rectovaginal fistula) ממוקמים אף הם בקרבת פי הטבעת (10-4 ס"מ). הסיבה לנצורים יכולה להיות: שאתות חוזרות של הכרכשת או באיברים סמוכים ומחלות דלקתיות של הכרכשת. חולים שטופלו בהקרנות מופיעים עם סיפור של דימומים חלחולתיים ונרתיקיים, 18-6 חודשים לאחר ההקרנות. התמונה הקלינית כוללת הפרשת צואה וגזים דרך הנרתיק או בדרכי השתן
  • דימומים
  • טחירה (טנזמוס) ושלשולים

הפתופיזיולוגיה של הנזק למעי עקב הקרנות תוארה בערך חבלות שגורמות הקרנות בפרק על המעי הדק. הנזק למעי תלוי במנת הקרינה. נדיר לראות נזק קרינתי במנה של cGy 4,000. נזק נראה ב- cGy‏ 5,000, והוא ניכר ב- cGy‏ 6,000. חולי סוכרת, הלוקים במחלת טרשת העורקים, ביתר לחץ דם ובהידבקויות של מעי באגן, חשופים יותר לנזקי קרינה. החלחולת ופי הטבעת הם הנפגעים העיקריים.

טיפול

בהתחלה הטיפול הוא שמרני וכולל:

טיפול כירורגי

בחולים הלוקים בהיצרויות מתקדמות יש צורך לבצע פיום כרכשת (קולוסטומיה) לפני ההיצרות כדי לאפשר לחולה הטלת צואה בדרך זו. יש המבצעים כריתה והשקה ראשונית של הקטע המוצר וקולוסטומיה קריבנית (פרוקסימלית) לקו ההשקה כדי להגן על ההשקה (Protective colostomy). קולוסטומיה זו יש לבצע מכיוון שההקרנות גורמות לפקקת של כלי הדם הקטנים, ובעקבות זאת לליקוי באספקת הדם למעי ולקו ההשקה.

בחולים הלוקים בנצורים יש לבצע קולוסטומיה למטרת הטיה. אם הנצור אינו ממקור של שאת ממארת חוזרת, יש לנסות כל דרך אפשרית לכרות את הנצור ולסוגרו. השיטות השונות לטיפול ולסגירת הנצור תוארו בפסקה דלקת הסעיף ונצורים של המעי הגס שבערך "מחלת סעיף ודלקת סעיף של הכרכשת". על נזקי הקרינה למערכת העיכול ראו "חבלות במעי עקב הקרנות".

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא