הבדלים בין גרסאות בדף "תופעות לוואי של הקרנות במעי הגס - Radiation side effects on the large intestine"
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
*[[טחירה]] (טנזמוס) ושלשולים. | *[[טחירה]] (טנזמוס) ושלשולים. | ||
− | הפתופיזיולוגיה של הנזק למעי עקב הקרנות תוארה | + | הפתופיזיולוגיה של הנזק למעי עקב הקרנות תוארה בערך [[חבלות במעי עקב הקרנות|חבלות שגורמות הקרנות]] בפרק על [[כירורגיה של המעי הדק|המעי הדק]]. הנזק למעי תלוי במנת הקרינה. נדיר לראות נזק קרינתי במנה של cGy 4,000. נזק נראה ב- cGy{{כ}} 5,000, והוא ניכר ב- cGy{{כ}} 6,000. חולי [[סוכרת]], הלוקים במחלת [[טרשת העורקים]], ב[[יתר לחץ דם]] וב[[הידבקויות המעי|הידבקויות של מעי]] באגן, חשופים יותר לנזקי קרינה. החלחולת ופי הטבעת הם הנפגעים העיקריים. |
==טיפול== | ==טיפול== |
גרסה מ־11:08, 10 ביולי 2012
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של הכרכשת | |
בחולים המטופלים בהקרנות במנות גדולות, בעקבות שאתות ממאירות של הרחם, הנרתיק, כיס השתן או השחלות, אפשר לראות נזק למעי הגס, הכולל:
- דלקת החלחולת (פרוקטיטיס).
- היצרויות - היצרויות של החלחולת מופיעות כעבור 18-6 חודשים מההקרנות. דימומים ושלשולים הם סימנים ראשונים להתפתחותה של היצרות. ההיצרויות הן בחלחולת, בגובה 14-10 ס"מ. באזור ההיצרויות אפשר לראות כיבים של הרירית.
- נצורים (פיסטולות) - נצורי החלחולת-נרתיק (Rectovaginal fistula) ממוקמים אף הם בקרבת פי הטבעת (10-4 ס"מ). הסיבה לנצורים יכולה להיות: שאתות חוזרות של המעי הגס או באיברים סמוכים ומחלות דלקתיות של המעי הגס. חולים שטופלו בהקרנות מופיעים עם סיפור של דימומים חלחולתיים ונרתיקיים, 18-6 חודשים לאחר ההקרנות. התמונה הקלינית כוללת הפרשת צואה וגזים דרך הנרתיק או בדרכי השתן.
- דימומים.
- טחירה (טנזמוס) ושלשולים.
הפתופיזיולוגיה של הנזק למעי עקב הקרנות תוארה בערך חבלות שגורמות הקרנות בפרק על המעי הדק. הנזק למעי תלוי במנת הקרינה. נדיר לראות נזק קרינתי במנה של cGy 4,000. נזק נראה ב- cGy 5,000, והוא ניכר ב- cGy 6,000. חולי סוכרת, הלוקים במחלת טרשת העורקים, ביתר לחץ דם ובהידבקויות של מעי באגן, חשופים יותר לנזקי קרינה. החלחולת ופי הטבעת הם הנפגעים העיקריים.
טיפול
בהתחלה הטיפול הוא שמרני וכולל:
- תזונה דלת-שארית (ענייה בסיבים).
- מרככי צואה.
- תרופות הרגעה (סדציה).
- נוגדי עוויתות (Antispasmodics) וסולפונאמידים (Sulfonamides) שאינם נספגים.
טיפול כירורגי
בחולים הלוקים בהיצרויות מתקדמות יש צורך לבצע פיום מעי גס (קולוסטומיה) לפני ההיצרות כדי לאפשר לחולה הטלת צואה בדרך זו. יש המבצעים כריתה והשקה ראשונית של הקטע המוצר וקולוסטומיה קריבנית (פרוקסימלית) לקו ההשקה כדי להגן על ההשקה (Protective colostomy). קולוסטומיה זו יש לבצע מכיוון שההקרנות גורמות לפקקת של כלי הדם הקטנים, ובעקבות זאת לליקוי באספקת הדם למעי ולקו ההשקה.
בחולים הלוקים בנצורים יש לבצע קולוסטומיה למטרת הטיה. אם הנצור אינו ממקור של שאת ממארת חוזרת, יש לנסות כל דרך אפשרית לכרות את הנצור ולסוגרו. השיטות השונות לטיפול ולסגירת הנצור תוארו בפסקה דלקת הסעיף ונצורים של המעי הגס שבערך "מחלת סעיף ודלקת סעיף של המעי הגס". על נזקי הקרינה למערכת העיכול ראו "חבלות במעי עקב הקרנות".
ראו גם
- לנושא הקודם קוליטיס איסכמית - Ischemic colitis
- לנושא הבא: אנדומטריוזיס - היבטים כירורגיים - Endometriosis - surgical aspects
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התוספתן
- לפרק הבא: כירורגיה של התעלה האנלית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא