תזונה בריאה למניעת עששת - Healthy diet for preventing tooth decay

http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=7996&sheetid=621

עמוד 19 שם הערך: תזונה בריאה למניעת עששת –Healthy diet to prevent tooth decay קטגוריות: ילדים, משפחה, בריאות הציבור, רפואת הפה והשיניים דף פירושים: בריאות השן וחלל הפה, תזונה (תחת תזונה ומחלות) ערך מורחב: תחת "עששת" להפנות ל קידום בריאות ורפואה מונעת - בריאות השן - Health promotion and preventive medicine - dental health הערות: ויקיזציה תזונה בריאה, עששת ומה שביניהן

ד”ר אבישי רייזנר1, ד”ר רונית ענבר2

1רופא שיניים, מנהל מרפאת שיניים “משען” נאות אפקה

2דיאטנית קלינית, סגנית דיאטנית ראשית, בית החולים בילינסון

מבוא

עששת היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם. החשיפה למחלה היא לכל אורך החיים, והיא מהווה את הגורם העיקרי לכאבי שיניים, ובסופו של דבר לאובדנן. כיום אפשר לאתר את נגע העששת, לטפל בו בשלבי המחלה המוקדמים ואף לעצור את התקדמות המחלה. נגע עששתי בשן נוצר כאשר אנו צורכים סוכרים, שמהם מייצרים חיידקים בביופילם הצמוד לשן חומצה הגורמת לתהליך של דמינרליזציה של האנמל. צמצום צריכת הסוכרים, שימוש בפלואוריד, צחצוח והפרשת רוק יגנו על השן בתהליך הנקרא רמינרליזציה.

לצריכת סוכר גבוהה יש השלכות גם על הבריאות הכללית, והיא מהווה גורם סיכון להשמנה, מחלות קרדיו-וסקולריות וסוכרת מסוג 2. על פי דוח ועדת התזונה האמריקאית שהתפרסם בפברואר 2015, מומלץ להגביל את צריכת הסוכר המוסף (Added Sugar) כך שלא יעלה על 10% מצריכת הקלוריות היומית.

תזונה בריאה היא חלק מהשיח על שמירה על אורח חיים בריא. יש ביכולתם של רופאי השיניים למלא תפקיד משמעותי בשמירה על בריאותם הכללית של המטופלים מעבר למניעת עששת.

כרופא שיניים חונכתי לחזור ולהטיף באוזני מטופליי להימנע או לצמצם צריכת דברי מתיקה כדי להקטין את היווצרות העששת. צריכה גבוהה של סוכרים מעלה גם את הסיכון להשמנת יתר, למחלות קרדיו-וסקולריות ולסוכרת, על כל השלכותיהן העתידיות על תחלואה, מוגבלות ותמותה. כתוצאה מכך, השיח על צמצום צריכת סוכרים נעשה חלק מהשיח על אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת, פעילות גופנית והפסקת עישון. בחלקו הראשון של המאמר אתייחס לנושא העששת, וכיצד יכולים רופאי המשפחה להתגייס ולעזור להילחם במחלה כרונית זו. בחלקו השני, אתייחס לנושא התזונה הבריאה כחלק מאורח חיים, ידע שאם נצליח להנחיל לאוכלוסיית מטופלינו, נשפר את בריאותם הכללית, נמנע ונצמצם חולי.

מחלת העששת

עששת היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם כיום. כ-90% מהאוכלוסייה בארצות הברית נחשפים עד גיל 30 לעששת.1 החשיפה למחלה היא לכל אורך החיים והיא מהווה את הגורם העיקרי לכאבי שיניים ובסופו של דבר לאובדנן. אף שאפשר כיום לאתר את נגע העששת, לטפל בו בשלבי המחלה המוקדמים ואף לעצור את התקדמות המחלה, אין זה המצב השכיח, ובדרך כלל התקדמות המחלה תוביל למצב של נזק לשן.2

כיצד נוצרת עששת? עששת היא פגיעה מקומית ברקמה הקשה של השן. היא עשויה להיות שטחית מאוד, ולערב פגיעה בפני השטח של האנמל, או עמוקה יותר, ולערב פגיעה בדנטין. ללא טיפול, נגע העששת יגיע למוך השן שבו נמצאים העצבים וכלי הדם, וההשלכות יהיו כאב ודחיפות בטיפול. מחלת העששת מתחילה בביופילם (פלאק) המצפה את השן. הביופילם מורכב מחיידקים, בעיקר סטרפטוקוקוס מוטנס, הגורמים לעששת. כאשר אנו צורכים סוכרים, חיידקים אלו מייצרים חומצה הגורמת נזק לפני השטח של השן.3 מחלת העששת היא מחלה מולטיפקטוריאלית. יש גורמים רבים המשפיעים על פעילות החיידקים בביופילם, כגון הרכב הרוק וכמותו, היקף צריכת הסוכרים, צחצוח השיניים, חשיפה לפלואוריד וכמובן השפעות גנטיות.

מחלת עששת היא תוצאה של חוסר שיווי משקל בין שני תהליכים מנוגדים שהתוצאה שלהם היא אובדן חומר שן.1 האחד קרוי דמינרליזציה, פירוק השן כתוצאה מחומצה הנוצרת על ידי החיידקים בביופילם. הסוכרים מהווים את הסובסטרט שממנו מייצרים החיידקים את החומצה. ככל שנצמצם את צריכת הסוכרים, סביבת השן תהיה פחות חומצית. צחצוח נכון ועקבי של השיניים מוריד מכנית את הביופילם ומונע את התפתחות נגע העששת. התהליך השני הוא תהליך מגן, הנקרא רמינרליזציה. זהו תהליך של חיזוק השן על ידי חדירה לשן של יוני פלואוריד, פוספאט וקלציום. אפקט זה תלוי בחשיפה לפלואוריד, המחזק את פני השטח של השן ומגדיל את עמידותה לחומצה. גם לרוק אפקט מגן. הרוק משמש כבופר ומוריד את החומציות. בסופו של דבר, המאזן בין שני תהליכים הללו יקבע האם יתפתחו נגעי עששת, ואת קצב התקדמותם. תרשים 1.

חלק מגורמי העששת אינם ניתנים לשליטתנו, כגון הרכב החיידקים בביופילם או השפעות גנטיות, אך גורמים אחרים בהחלט נתונים לשליטתנו - צחצוח שיניים, שימוש בפלואוריד והתזונה שלנו.

עששת ותזונה

ארגון הבריאות העולמי (WHO) עדכן את המלצותיו לגבי צריכת סוכר ובדק את הקשר בינה לבין התפתחות עששת בילדים ומבוגרים. מסקנותיו מסתמכות על 65 עבודות אשר פורסמו בנושא בעיקר בילדים. ממצאי סקירה זו מעלים קשר ישיר בין צריכת יותר סוכר לבין עששת4. קיימות הוכחות אשר מצביעות על כך שצריכה של פחות מ-10% מהאנרגיה מסוכרים עשויה להפחית את שיעור העששת. מעט עבודות בדקו את האפקט של הפחתת צריכת סוכרים לפחות מ-5% מהאנרגיה והם מסכמים שהפחתה כזו עשויה להפחית את הסיכון לעששת במהלך החיים. גם אופי צריכת הסוכרים משפיע על הסיכון להתפתחות עששת, מעבר לכמות הסוכר הנצרכת, גם לתדירות צריכת הסוכר יש השפעה ולמרקם המזון, למשל, מזונות במרקם “דביק” אשר משפיעים על משך החשיפה של השיניים לסוכר.5

התייחסות דוח התזונה האמריקאי לנושא סוכר מוסף במזון

דוח מקיף של ועדת התזונה האמריקאית שפורסם בפברואר 2015 (דוח מסוגו מתפרסם אחת לחמש שנים) מתייחס לראשונה בהרחבה לצריכת סוכר מוסף Added Sugar.6 הדוח מתייחס לאוכלוסייה בארצות הברית ומציין צריכה נמוכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן, זאת לעומת צריכה גבוהה של דגנים מזוקקים וסוכרים. הדוח ממליץ על צמצום משמעותי של הסוכר המוסף (Added Sugar) ללא יותר מ-10% מצריכת הקלוריות היומית. כיום צריכת הסוכרים היומית בארצות הברית כפולה מזו ונעה סביב 30-22 כפיות סוכר. כמחציתה ממשקאות מוגזים ומיצים. יש לזכור כי פחית אחת של שתייה מוגזת מכילה 10-8 כפיות סוכר. המלצות נוספות של הדוח הן סימון תוספת סוכר בתווית המזון, מיסוי מוצרים המכילים שיעור גבוה של סוכרים ומלחים ושימוש בכספים לחינוך לבריאות, והפחתת המיסוי על פירות וירקות. על פי הדוח אפשר לשתות כמה כוסות קפה, אבל מומלץ לצמצם/לבטל את הוספת החלב המכיל סוכר ושומן רווי.

לסוכר מוסף השפעה שלילית על השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, תחלואה קרדיו-וסקולרית ועששת. הורדת רמת הסוכר המוסף מ-17%-13% ל-10% יכולה להקטין את הסיכון לחלות במחלות אלו. קיימת אי ודאות לגבי ממתיקים מלאכותיים, הם אמנם יעילים להורדת משקל בטווח הקצר, אבל השפעתם לטווח ארוך אינה ידועה.

הקשר בין צריכה עודפת של סוכר מוסף לחולי

מה הקשר בין צריכה עודפת של סוכר מוסף למחלה קרדיו-וסקולרית, משקל יתר, סוכרת מסוג 2 ועששת?6

   נמצא קשר ברור בין צריכת סוכר עודפת למשקל יתר. צמצום רמת צריכת הסוכר מוריד את ה-BMI. מומלצת צריכת סוכרים של לא יותר מ-10% מצריכת הקלוריות היומית.
   נמצא קשר חזק בין צריכת סוכר גבוהה להתפתחות של סוכרת מסוג 2.
   נמצא קשר בינוני בין צריכת סוכרים גבוהה למחלות קרדיו-וסקולריות: יתר לחץ דם, אוטם, ו-CHD במבוגרים. כמו כן קיים יחס ישיר בין צריכת סוכרים לעלייה בלחץ הדם ולעלייה ברמת הטריגליצרידים בדם.
   נמצא קשר בין צריכה עודפת של סוכרים להתפתחות עששת. שיעור העששת נמוך יותר כאשר הצריכה היומית של סוכרים היא מתחת ל-10%.

סיכום

המודעות לנושא שמירה על אורח חיים בריא הולכת ועולה. ביכולתו של רופא השיניים להשפיע על מטופליו לשמירה על תזונה נכונה, הפסקת עישון וניטור לחץ דם. רופא השיניים יכול “לקדם בריאות כללית ומניעת מחלות”.7 חשוב להעמיד בפני המטופל מקורות שאליהם הוא יכול לפנות כדי לקבל מידע נוסף, וכן להפנות אותו לרופא/ת המשפחה ולדיאטן/ית להמשך טיפול.

סיכום המלצות דוח התזונה האמריקאי בנושא סוכר מוסף Added Sugar)) 20156

   צמצום צריכת הסוכר ללא יותר מ-10% מהצריכה הקלורית.
   צמצום/הפסקת שתייה מתוקה, משקאות מוגזים או מיצים ושתיית מים (שהם בריאים, זולים, אפס קלוריות) כתחליף.
   צמצום תכולת מלח, שומן וסוכר מוסף והקטנת גודל המנות במסעדות ובמזון מוכן. חשוב להציע תחליפים בריאים, כגון תחליפים לשומנים של שומנים בלתי רוויים, תחליפי מלח כגון תבלינים, ומים כתחליף לשתייה ממותקת.
   עידוד לשיפור אורח חיים, הפניה למקורות ידע לדיאטה נכונה ופעילות גופנית, היעזרות בדיאטנית ובאנשי מקצוע אחרים, עידוד ארוחות משפחתיות ובישול ביתי, צמצום זמן ישיבה וזמן מסך.
   סימון תוספת סוכר בגרמים, במספר כפיות ובאחוז מצריכה יומית מומלצת בתוויות מוצרי המזון בצורה בולטת FOP (Front of Package).
   מיסוי מוגדל של מזון עשיר בסוכר מוסף ומלח, ושימוש בהכנסות מהמסים לחינוך לתזונה נכונה או לסבסוד והורדת מחיר של ירקות ופירות.
   מדיניות להקטנת חשיפה למוצרי מזון עשירים בסוכר ומלחים בעיקר בקרב ילדים ובני נוער.
   חינוך הציבור למודעות להשלכות הבריאותיות של עודף בסוכר, מלח, שומן רווי וקלוריות וחשיבות תזונה נכונה לכל אורך החיים.
   המלצה לדיאטה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, מוצרי חלב נטולי/דלי שומן, דגים, קטניות ואגוזים. צריכה מתונה של אלכוהול, מעט בשר אדום ובשר מעובד, צמצום/הפחתה בצריכת מזון עם תוספת סוכר ודגנים מזוקקים (refined grains) צמצום/הפחתת מלח ושומן רווי.

1. Douglas A. Young, D. E., Brian B. Nový, D., Gregory G. Zeller, D. M., Robert Hale, D., Thomas C. Hart, D. P., & Edmond L. Truelove, D. M. (2015). The American Dental Association Caries Classification System for Clinical Practice. JADA, 146(2), 79-86.

2. Robert H Selwitz, A. I. (2007). Dental caries. Lancet, 369, 51-59.

3. John G. Thomas, M. P., & Lindsay A. Nakaishi, B. (2006). Managing the complexity of a dynamic biofilm. JADA, 137, 10s-15s.

4. P.J. Moynihan, S. K. (2014). Effect on Caries of Restricting Sugars Intake: Systematic Review to Inform WHO Guidelines. J Dent Res, 93(1), 8-18.

5. Prahlad Gupta, N. G. (2013). Role of Sugar and Sugar Substitutes in Dental Caries: A Review. ISRN Dentistry. Retrieved from http://dx.doi.org/10.1155/2013/519421

6. Scientific Report of the 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee http://www.health.gov/dietaryguidelines/2015-scientific-report/PDFs/Scientific-Report-of-the-2015-Dietary-Guidelines-Advisory-Committee.pdf

7. Touger-Decker, R. (2010). Diet, Cardiovascular Disease and Oral Health:Promoting Health and Reducing Risk. JADA, 141(2), 167-170.