כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תזונה בריאה למניעת עששת - Healthy diet for preventing tooth decay"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[בריאות השן וחלל הפה]], [[תזונה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[בריאות השן וחלל הפה]], [[תזונה]]}} | ||
| − | עששת היא אחת המחלות הכרוניות (Chronic) השכיחות בעולם. החשיפה למחלה היא לכל אורך החיים, והיא מהווה את הגורם העיקרי | + | עששת היא אחת המחלות הכרוניות (Chronic) השכיחות בעולם. החשיפה למחלה היא לכל אורך החיים, והיא מהווה את הגורם העיקרי ל[[כאב]]י שיניים, ובסופו של דבר לאובדנן. כיום אפשר לאתר את נגע העששת, לטפל בו בשלבי המחלה המוקדמים ואף לעצור את התקדמות המחלה. נגע עששתי בשן נוצר כאשר אנו צורכים סוכרים, שמהם מייצרים חיידקים הנמצאים ברובד החיידקי (Biofilm) הצמוד לשן, חומצה הגורמת לתהליך של Demineralization של זגוגית השן (Enamel). צמצום צריכת הסוכרים, שימוש ב-Fluoride, צחצוח והפרשת רוק יגנו על השן בתהליך הנקרא Remineralization. |
לצריכת סוכר גבוהה יש השלכות גם על הבריאות הכללית, והיא מהווה גורם סיכון ל[[השמנה]], [[מחלות לב וכלי דם]] ו[[סוכרת מסוג 2 - Type 2 diabetes|סוכרת מסוג 2]]. על פי דוח ועדת התזונה האמריקאית (Dietary guidelines advisory committee) שהתפרסם בפברואר 2015, מומלץ להגביל את צריכת הסוכר המוסף (Added sugar), כך שלא יעלה על 10 אחוזים מהצריכה הקלורית (Caloric intake) היומית. | לצריכת סוכר גבוהה יש השלכות גם על הבריאות הכללית, והיא מהווה גורם סיכון ל[[השמנה]], [[מחלות לב וכלי דם]] ו[[סוכרת מסוג 2 - Type 2 diabetes|סוכרת מסוג 2]]. על פי דוח ועדת התזונה האמריקאית (Dietary guidelines advisory committee) שהתפרסם בפברואר 2015, מומלץ להגביל את צריכת הסוכר המוסף (Added sugar), כך שלא יעלה על 10 אחוזים מהצריכה הקלורית (Caloric intake) היומית. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
=== אפידמיולוגיה === | === אפידמיולוגיה === | ||
| − | עששת היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם (נכון לתחילת שנות האלפיים). כ-90 אחוז מהאוכלוסייה בארצות הברית נחשפים לעששת עד גיל 30{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Douglas A. Young, D. E., Brian B. Nový, D., Gregory G. Zeller, D. M., Robert Hale, D., Thomas C. Hart, D. P., & Edmond L. Truelove, D. M. (2015). The American Dental Association Caries Classification System for Clinical Practice. JADA, 146(2), 79-86.}} החשיפה למחלה | + | עששת היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם (נכון לתחילת שנות האלפיים). כ-90 אחוז מהאוכלוסייה בארצות הברית נחשפים לעששת עד גיל 30{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Douglas A. Young, D. E., Brian B. Nový, D., Gregory G. Zeller, D. M., Robert Hale, D., Thomas C. Hart, D. P., & Edmond L. Truelove, D. M. (2015). The American Dental Association Caries Classification System for Clinical Practice. JADA, 146(2), 79-86.}}. החשיפה למחלה נמשכת לכל אורך החיים ומהווה את הגורם העיקרי לכאבי השיניים ובסופו של דבר, לאובדנן. למרות שאפשר כיום לאתר את נגע העששת, לטפל בו בשלבי המחלה המוקדמים ואף לעצור את התקדמות המחלה, אין זה המצב השכיח, ובדרך כלל התקדמות המחלה תוביל למצב של נזק לשן{{הערה|שם=הערה2|Robert H Selwitz, A. I. (2007). Dental caries. Lancet, 369, 51-59.}}. |
| − | + | ===אטיולוגיה=== | |
| + | עששת היא פגיעה מקומית ברקמה הקשה של השן. היא עשויה להיות שטחית מאוד ולערב פגיעה בפני השטח של זגוגית השן, או עמוקה יותר, ולערב פגיעה בשינן (Dentin). ללא טיפול, נגע העששת יגיע למוך השן (Dental pulp) שבו נמצאים העצבים וכלי הדם, וההשלכות יהיו כאב ודחיפות בטיפול. מחלת העששת מתחילה ברובד החיידקי (Biofilm,{{כ}} Plaque) המצפה את השן. הרובד מורכב מחיידקים, בעיקר Streptococcus mutans, הגורמים לעששת. כאשר אנו צורכים סוכרים, חיידקים אלו מייצרים חומצה הגורמת נזק לפני השטח של השן{{הערה|שם=הערה3| John G. Thomas, M. P., & Lindsay A. Nakaishi, B. (2006). Managing the complexity of a dynamic biofilm. JADA, 137, 10s-15s.}}. מחלת העששת היא מחלה מולטיפקטוריאלית (Multifactorial). יש גורמים רבים המשפיעים על פעילות החיידקים ברובד, כגון הרכב הרוק וכמותו, היקף צריכת הסוכרים, צחצוח השיניים, חשיפה ל-Fluoride וכמובן השפעות גנטיות (Genetic). | ||
| − | מחלת | + | מחלת העששת היא תוצאה של חוסר שיווי משקל בין שני תהליכים מנוגדים, שהתוצאה שלהם היא אובדן חומר שן{{הערה|שם=הערה1}}. האחד קרוי Demineralization, פירוק השן על ידי חומצה אותה מייצרים החיידקים ברובד. הסוכרים מהווים את המצע (Substrate) שממנו מייצרים החיידקים את החומצה. ככל שנצמצם את צריכת הסוכרים, סביבת השן תהיה פחות חומצית. צחצוח נכון ועקבי של השיניים מוריד באופן מכני (Mechanically) את הרובד החיידקי ומונע את התפתחות נגע העששת. התהליך השני הוא תהליך מגן שנקרא Remineralization. זהו תהליך של חיזוק השן על ידי חדירה של יוני (Ions){{כ}} Fluoride, זרחן (Phosphate) וסידן (Calcium) לשן. אפקט (Effect) זה תלוי בחשיפה ל-Fluoride, המחזק את פני שטח השן ומגדיל את עמידותה לחומצה. גם לרוק אפקט מגן. הרוק משמש כ-Buffer ומוריד את החומציות. בסופו של דבר, המאזן בין שני תהליכים אלה יקבע האם יתפתחו נגעי עששת ומה יהיה קצב התקדמותם (תרשים 1). |
| שורה 38: | שורה 39: | ||
| − | חלק מגורמי העששת אינם ניתנים לשליטתנו, כגון הרכב החיידקים | + | חלק מגורמי העששת אינם ניתנים לשליטתנו, כגון הרכב החיידקים ברובד או השפעות גנטיות, אך גורמים אחרים בהחלט נתונים לשליטתנו - צחצוח שיניים, שימוש ב-Fluoride ותזונה. |
==עששת ותזונה== | ==עששת ותזונה== | ||
| − | ארגון הבריאות העולמי (WHO) עדכן את המלצותיו לגבי צריכת סוכר ובדק את הקשר בינה לבין התפתחות עששת בילדים ומבוגרים. מסקנותיו מסתמכות על 65 עבודות אשר פורסמו בנושא בעיקר | + | ארגון הבריאות העולמי (WHO,{{כ}} World Health Organization) עדכן את המלצותיו לגבי צריכת סוכר ובדק את הקשר בינה לבין התפתחות עששת בילדים ומבוגרים. מסקנותיו מסתמכות על 65 עבודות אשר פורסמו בנושא (בעיקר בנושא של ילדים). ממצאי סקירה זו מעלים קשר ישיר בין צריכה רבה יותר של סוכר לבין עששת{{הערה|שם=הערה4|P.J. Moynihan, S. K. (2014). Effect on Caries of Restricting Sugars Intake: Systematic Review to Inform WHO Guidelines. J Dent Res, 93(1), 8-18.}}. קיימות הוכחות אשר מצביעות על כך שצריכה של פחות מ-10 אחוזים מהאנרגיה מסוכרים עשויה להפחית את שיעור העששת. מעט עבודות בדקו את האפקט של הפחתת צריכת סוכרים לפחות מ-5 אחוזים מהאנרגיה והם מסכמים שהפחתה כזו עשויה להפחית את הסיכון לעששת במהלך החיים. גם אופי צריכת הסוכרים משפיע על הסיכון להתפתחות עששת, מעבר לכמות הסוכר הנצרכת, גם לתדירות צריכת הסוכר יש השפעה ולמרקם המזון, למשל, מזונות בעלי מרקם “דביק” אשר משפיעים על משך החשיפה של השיניים לסוכר{{הערה|שם=הערה5|Prahlad Gupta, N. G. (2013). Role of Sugar and Sugar Substitutes in Dental Caries: A Review. ISRN Dentistry. Retrieved from http://dx.doi.org/10.1155/2013/519421}}. |
| − | ==התייחסות דוח התזונה האמריקאי לנושא סוכר | + | ==התייחסות דוח התזונה האמריקאי לנושא של סוכר המוסף במזון== |
| − | דוח מקיף של ועדת התזונה האמריקאית שפורסם בפברואר 2015 (דוח מסוגו מתפרסם אחת לחמש שנים) מתייחס לראשונה בהרחבה לצריכת סוכר מוסף Added | + | דוח מקיף של ועדת התזונה האמריקאית שפורסם בפברואר 2015 (דוח מסוגו מתפרסם אחת לחמש שנים) מתייחס לראשונה בהרחבה לצריכת סוכר מוסף (Added sugar{{הערה|שם=הערה6|Scientific Report of the 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee http://www.health.gov/dietaryguidelines/2015-scientific-report/PDFs/Scientific-Report-of-the-2015-Dietary-Guidelines-Advisory-Committee.pdf}}. הדוח מתייחס לאוכלוסייה בארצות הברית ומציין צריכה נמוכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן, זאת לעומת צריכה גבוהה של דגנים מזוקקים וסוכרים. הדוח ממליץ על צמצום משמעותי של הסוכר המוסף ללא יותר מ-10 אחוזים מצריכת הקלוריות היומית. כיום צריכת הסוכרים היומית בארצות הברית כפולה מזו ונעה סביב 30-22 כפיות סוכר. כמחציתה ממשקאות מוגזים ומיצים. יש לזכור כי פחית אחת של שתייה מוגזת מכילה 10-8 כפיות סוכר. המלצות נוספות של הדוח הן סימון תוספת סוכר בתווית המזון, מיסוי מוצרים המכילים שיעור גבוה של סוכרים ומלחים ושימוש בכספים לחינוך לבריאות, והפחתת המיסוי על פירות וירקות. על פי הדוח אפשר לשתות כמה כוסות קפה, אבל מומלץ לצמצם/לבטל את הוספת החלב המכיל סוכר ושומן רווי. |
| − | לסוכר מוסף השפעה שלילית על השמנת | + | לסוכר מוסף השפעה שלילית על השמנת היתר (Obesity), סוכרת מסוג 2, תחלואה במחלות לב וכלי דם ועששת. הורדת רמת הסוכר המוסף מ-17-13 אחוז ל-10 אחוזים, יכולה להקטין את הסיכון לחלות במחלות אלו. קיימת אי ודאות לגבי ממתיקים מלאכותיים, הם אמנם יעילים להורדת משקל בטווח הקצר, אבל השפעתם לטווח ארוך אינה ידועה. |
| − | ==הקשר בין צריכה עודפת של סוכר מוסף | + | ==הקשר בין צריכה עודפת של סוכר מוסף למשקל יתר, מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 ועששת{{הערה|שם=הערה6}}== |
| − | + | *נמצא קשר ברור בין צריכת סוכר עודפת למשקל יתר. צמצום רמת צריכת הסוכר מוריד את ה-BMI{{כ}} (Body Mass Index). מומלצת צריכת סוכרים של לא יותר מ-10 אחוזים מצריכת הקלוריות היומית | |
| − | + | * נמצא קשר חזק בין צריכת סוכר גבוהה להתפתחות של סוכרת מסוג 2 | |
| − | *נמצא קשר ברור בין צריכת סוכר עודפת למשקל יתר. צמצום רמת צריכת הסוכר מוריד את ה-BMI. מומלצת צריכת סוכרים של לא יותר מ-10 | + | *נמצא קשר בינוני בין צריכת סוכרים גבוהה למחלות לב וכלי דם: [[יתר לחץ דם]], [[אוטם לבבי]], ו[[מחלת לב כלילית]] (CHD, {{כ}}Coronary Heart Disease) במבוגרים. כמו כן, קיים יחס ישיר בין צריכת סוכרים לעלייה בלחץ הדם ולעלייה ברמת ה-Triglycerides בדם. |
| − | * נמצא קשר חזק בין צריכת סוכר גבוהה להתפתחות של סוכרת מסוג 2 | + | *נמצא קשר בין צריכה עודפת של סוכרים להתפתחות עששת. שיעור העששת נמוך יותר כאשר הצריכה היומית של סוכרים היא מתחת ל-10 אחוזים. |
| − | *נמצא קשר בינוני בין צריכת סוכרים גבוהה למחלות | ||
| − | *נמצא קשר בין צריכה עודפת של סוכרים להתפתחות עששת. שיעור העששת נמוך יותר כאשר הצריכה היומית של סוכרים היא מתחת ל-10 | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| שורה 63: | שורה 62: | ||
המודעות לנושא שמירה על אורח חיים בריא הולכת ועולה. ביכולתו של רופא השיניים להשפיע על מטופליו לשמירה על תזונה נכונה, הפסקת עישון וניטור לחץ דם. רופא השיניים יכול "לקדם בריאות כללית ומניעת מחלות".{{הערה|שם=הערה7|Touger-Decker, R. (2010). Diet, Cardiovascular Disease and Oral Health:Promoting Health and Reducing Risk. JADA, 141(2), 167-170.}} חשוב להעמיד בפני המטופל מקורות שאליהם הוא יכול לפנות כדי לקבל מידע נוסף, וכן להפנות אותו לרופא/ת המשפחה ולדיאטן/ית להמשך טיפול. | המודעות לנושא שמירה על אורח חיים בריא הולכת ועולה. ביכולתו של רופא השיניים להשפיע על מטופליו לשמירה על תזונה נכונה, הפסקת עישון וניטור לחץ דם. רופא השיניים יכול "לקדם בריאות כללית ומניעת מחלות".{{הערה|שם=הערה7|Touger-Decker, R. (2010). Diet, Cardiovascular Disease and Oral Health:Promoting Health and Reducing Risk. JADA, 141(2), 167-170.}} חשוב להעמיד בפני המטופל מקורות שאליהם הוא יכול לפנות כדי לקבל מידע נוסף, וכן להפנות אותו לרופא/ת המשפחה ולדיאטן/ית להמשך טיפול. | ||
| − | ==סיכום המלצות דוח התזונה האמריקאי בנושא סוכר מוסף Added | + | ==סיכום המלצות דוח התזונה האמריקאי בנושא סוכר מוסף Added sugar) 2015){{כ}}{{הערה|שם=הערה6}}== |
| − | *צמצום צריכת הסוכר ללא יותר מ-10 | + | *צמצום צריכת הסוכר ללא יותר מ-10 אחוזים מהצריכה הקלורית |
| − | *צמצום | + | *צמצום או הפסקת הצריכה של שתייה מתוקה, משקאות מוגזים או מיצים, ושתיית מים כתחליף (מים הם בריאים, זולים וחסרי קלוריות) |
| − | *צמצום תכולת מלח, שומן וסוכר מוסף והקטנת גודל המנות במסעדות ובמזון מוכן. חשוב להציע תחליפים בריאים, כגון | + | *צמצום תכולת מלח, שומן וסוכר מוסף, והקטנת גודל המנות במסעדות ובמזון מוכן. חשוב להציע תחליפים בריאים, כגון שומנים בלתי רוויים כתחליפים לשומנים רוויים, תחליפי מלח כגון תבלינים, ומים כתחליף לשתייה ממותקת |
| − | * עידוד לשיפור אורח חיים, הפניה למקורות ידע | + | * עידוד לשיפור אורח חיים, הפניה למקורות ידע של תזונה נכונה ופעילות גופנית, היעזרות בדתזונאית ובאנשי מקצוע אחרים, עידוד ארוחות משפחתיות ובישול ביתי, צמצום זמן ישיבה וזמן מסך |
| − | * סימון תוספת סוכר בגרמים, במספר כפיות ובאחוז | + | * סימון תוספת סוכר בגרמים, במספר כפיות ובאחוז מהצריכה יומית מומלצת, בתוויות מוצרי המזון בצורה בולטת FOP {{כ}} (Front of Package) |
| − | *מיסוי מוגדל של מזון עשיר בסוכר מוסף ומלח, ושימוש בהכנסות מהמסים לחינוך לתזונה נכונה או לסבסוד והורדת מחיר של ירקות ופירות | + | *מיסוי מוגדל של מזון עשיר בסוכר מוסף ומלח, ושימוש בהכנסות מהמסים לחינוך לתזונה נכונה או לסבסוד והורדת מחיר של ירקות ופירות |
| − | * מדיניות | + | * נקיטת מדיניות של הקטנת חשיפה למוצרי מזון עשירים בסוכר ומלחים בעיקר בקרב ילדים ובני נוער |
| − | *חינוך הציבור למודעות להשלכות הבריאותיות של עודף בסוכר, מלח, שומן רווי וקלוריות וחשיבות תזונה נכונה לכל אורך החיים | + | *חינוך הציבור למודעות להשלכות הבריאותיות של עודף בסוכר, מלח, שומן רווי וקלוריות וחשיבות תזונה נכונה לכל אורך החיים |
| − | *המלצה | + | *המלצה לתזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, מוצרי חלב נטולי/דלי שומן, דגים, קטניות ואגוזים. צריכה מתונה של [[אלכוהול]] (Alcohol), מעט בשר אדום ובשר מעובד, צמצום או הפחתה בצריכת מזון עם תוספת סוכר ודגנים מזוקקים (Refined grains) צמצום או הפחתת הצריכה של מלח ושומן רווי |
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
גרסה מ־17:08, 16 ביולי 2017
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| תזונה בריאה למניעת עששת | ||
|---|---|---|
| Healthy diet to prevent tooth decay | ||
| יוצר הערך | ד”ר אבישי רייזנר, ד”ר רונית ענבר ,
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – בריאות השן וחלל הפה, תזונה
עששת היא אחת המחלות הכרוניות (Chronic) השכיחות בעולם. החשיפה למחלה היא לכל אורך החיים, והיא מהווה את הגורם העיקרי לכאבי שיניים, ובסופו של דבר לאובדנן. כיום אפשר לאתר את נגע העששת, לטפל בו בשלבי המחלה המוקדמים ואף לעצור את התקדמות המחלה. נגע עששתי בשן נוצר כאשר אנו צורכים סוכרים, שמהם מייצרים חיידקים הנמצאים ברובד החיידקי (Biofilm) הצמוד לשן, חומצה הגורמת לתהליך של Demineralization של זגוגית השן (Enamel). צמצום צריכת הסוכרים, שימוש ב-Fluoride, צחצוח והפרשת רוק יגנו על השן בתהליך הנקרא Remineralization.
לצריכת סוכר גבוהה יש השלכות גם על הבריאות הכללית, והיא מהווה גורם סיכון להשמנה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2. על פי דוח ועדת התזונה האמריקאית (Dietary guidelines advisory committee) שהתפרסם בפברואר 2015, מומלץ להגביל את צריכת הסוכר המוסף (Added sugar), כך שלא יעלה על 10 אחוזים מהצריכה הקלורית (Caloric intake) היומית.
תזונה בריאה היא חלק מהשיח על השמירה על אורח חיים בריא. יש ביכולתם של רופאי השיניים למלא תפקיד משמעותי בשמירה על בריאותם הכללית של המטופלים, מעבר למניעת עששת.
רופאי שיניים חונכו להטיף באוזני מטופליהם להימנע או לצמצם בצריכת דברי מתיקה, כדי להקטין את היווצרות העששת. צריכה גבוהה של סוכרים מעלה גם את הסיכון להשמנת יתר, למחלות לב וכלי דם ולסוכרת, על כל השלכותיהן העתידיות על תחלואה, מוגבלות (Disability) ותמותה. כתוצאה מכך, השיח על צמצום צריכת סוכרים נעשה חלק מהשיח על אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת, פעילות גופנית והפסקת עישון.
בחלקו הראשון של המאמר אתייחס לנושא העששת, וכיצד יכולים רופאי המשפחה להתגייס ולעזור להילחם במחלה כרונית זו. בחלקו השני, אתייחס לנושא התזונה הבריאה כחלק מאורח חיים, ידע שאם נצליח להנחיל לאוכלוסיית מטופלינו, נשפר את בריאותם הכללית, נמנע ונצמצם חולי.
מחלת העששת
אפידמיולוגיה
עששת היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם (נכון לתחילת שנות האלפיים). כ-90 אחוז מהאוכלוסייה בארצות הברית נחשפים לעששת עד גיל 30[1]. החשיפה למחלה נמשכת לכל אורך החיים ומהווה את הגורם העיקרי לכאבי השיניים ובסופו של דבר, לאובדנן. למרות שאפשר כיום לאתר את נגע העששת, לטפל בו בשלבי המחלה המוקדמים ואף לעצור את התקדמות המחלה, אין זה המצב השכיח, ובדרך כלל התקדמות המחלה תוביל למצב של נזק לשן[2].
אטיולוגיה
עששת היא פגיעה מקומית ברקמה הקשה של השן. היא עשויה להיות שטחית מאוד ולערב פגיעה בפני השטח של זגוגית השן, או עמוקה יותר, ולערב פגיעה בשינן (Dentin). ללא טיפול, נגע העששת יגיע למוך השן (Dental pulp) שבו נמצאים העצבים וכלי הדם, וההשלכות יהיו כאב ודחיפות בטיפול. מחלת העששת מתחילה ברובד החיידקי (Biofilm, Plaque) המצפה את השן. הרובד מורכב מחיידקים, בעיקר Streptococcus mutans, הגורמים לעששת. כאשר אנו צורכים סוכרים, חיידקים אלו מייצרים חומצה הגורמת נזק לפני השטח של השן[3]. מחלת העששת היא מחלה מולטיפקטוריאלית (Multifactorial). יש גורמים רבים המשפיעים על פעילות החיידקים ברובד, כגון הרכב הרוק וכמותו, היקף צריכת הסוכרים, צחצוח השיניים, חשיפה ל-Fluoride וכמובן השפעות גנטיות (Genetic).
מחלת העששת היא תוצאה של חוסר שיווי משקל בין שני תהליכים מנוגדים, שהתוצאה שלהם היא אובדן חומר שן[1]. האחד קרוי Demineralization, פירוק השן על ידי חומצה אותה מייצרים החיידקים ברובד. הסוכרים מהווים את המצע (Substrate) שממנו מייצרים החיידקים את החומצה. ככל שנצמצם את צריכת הסוכרים, סביבת השן תהיה פחות חומצית. צחצוח נכון ועקבי של השיניים מוריד באופן מכני (Mechanically) את הרובד החיידקי ומונע את התפתחות נגע העששת. התהליך השני הוא תהליך מגן שנקרא Remineralization. זהו תהליך של חיזוק השן על ידי חדירה של יוני (Ions) Fluoride, זרחן (Phosphate) וסידן (Calcium) לשן. אפקט (Effect) זה תלוי בחשיפה ל-Fluoride, המחזק את פני שטח השן ומגדיל את עמידותה לחומצה. גם לרוק אפקט מגן. הרוק משמש כ-Buffer ומוריד את החומציות. בסופו של דבר, המאזן בין שני תהליכים אלה יקבע האם יתפתחו נגעי עששת ומה יהיה קצב התקדמותם (תרשים 1).
חלק מגורמי העששת אינם ניתנים לשליטתנו, כגון הרכב החיידקים ברובד או השפעות גנטיות, אך גורמים אחרים בהחלט נתונים לשליטתנו - צחצוח שיניים, שימוש ב-Fluoride ותזונה.
עששת ותזונה
ארגון הבריאות העולמי (WHO, World Health Organization) עדכן את המלצותיו לגבי צריכת סוכר ובדק את הקשר בינה לבין התפתחות עששת בילדים ומבוגרים. מסקנותיו מסתמכות על 65 עבודות אשר פורסמו בנושא (בעיקר בנושא של ילדים). ממצאי סקירה זו מעלים קשר ישיר בין צריכה רבה יותר של סוכר לבין עששת[4]. קיימות הוכחות אשר מצביעות על כך שצריכה של פחות מ-10 אחוזים מהאנרגיה מסוכרים עשויה להפחית את שיעור העששת. מעט עבודות בדקו את האפקט של הפחתת צריכת סוכרים לפחות מ-5 אחוזים מהאנרגיה והם מסכמים שהפחתה כזו עשויה להפחית את הסיכון לעששת במהלך החיים. גם אופי צריכת הסוכרים משפיע על הסיכון להתפתחות עששת, מעבר לכמות הסוכר הנצרכת, גם לתדירות צריכת הסוכר יש השפעה ולמרקם המזון, למשל, מזונות בעלי מרקם “דביק” אשר משפיעים על משך החשיפה של השיניים לסוכר[5].
התייחסות דוח התזונה האמריקאי לנושא של סוכר המוסף במזון
דוח מקיף של ועדת התזונה האמריקאית שפורסם בפברואר 2015 (דוח מסוגו מתפרסם אחת לחמש שנים) מתייחס לראשונה בהרחבה לצריכת סוכר מוסף (Added sugar[6]. הדוח מתייחס לאוכלוסייה בארצות הברית ומציין צריכה נמוכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן, זאת לעומת צריכה גבוהה של דגנים מזוקקים וסוכרים. הדוח ממליץ על צמצום משמעותי של הסוכר המוסף ללא יותר מ-10 אחוזים מצריכת הקלוריות היומית. כיום צריכת הסוכרים היומית בארצות הברית כפולה מזו ונעה סביב 30-22 כפיות סוכר. כמחציתה ממשקאות מוגזים ומיצים. יש לזכור כי פחית אחת של שתייה מוגזת מכילה 10-8 כפיות סוכר. המלצות נוספות של הדוח הן סימון תוספת סוכר בתווית המזון, מיסוי מוצרים המכילים שיעור גבוה של סוכרים ומלחים ושימוש בכספים לחינוך לבריאות, והפחתת המיסוי על פירות וירקות. על פי הדוח אפשר לשתות כמה כוסות קפה, אבל מומלץ לצמצם/לבטל את הוספת החלב המכיל סוכר ושומן רווי.
לסוכר מוסף השפעה שלילית על השמנת היתר (Obesity), סוכרת מסוג 2, תחלואה במחלות לב וכלי דם ועששת. הורדת רמת הסוכר המוסף מ-17-13 אחוז ל-10 אחוזים, יכולה להקטין את הסיכון לחלות במחלות אלו. קיימת אי ודאות לגבי ממתיקים מלאכותיים, הם אמנם יעילים להורדת משקל בטווח הקצר, אבל השפעתם לטווח ארוך אינה ידועה.
הקשר בין צריכה עודפת של סוכר מוסף למשקל יתר, מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 ועששת[6]
- נמצא קשר ברור בין צריכת סוכר עודפת למשקל יתר. צמצום רמת צריכת הסוכר מוריד את ה-BMI (Body Mass Index). מומלצת צריכת סוכרים של לא יותר מ-10 אחוזים מצריכת הקלוריות היומית
- נמצא קשר חזק בין צריכת סוכר גבוהה להתפתחות של סוכרת מסוג 2
- נמצא קשר בינוני בין צריכת סוכרים גבוהה למחלות לב וכלי דם: יתר לחץ דם, אוטם לבבי, ומחלת לב כלילית (CHD, Coronary Heart Disease) במבוגרים. כמו כן, קיים יחס ישיר בין צריכת סוכרים לעלייה בלחץ הדם ולעלייה ברמת ה-Triglycerides בדם.
- נמצא קשר בין צריכה עודפת של סוכרים להתפתחות עששת. שיעור העששת נמוך יותר כאשר הצריכה היומית של סוכרים היא מתחת ל-10 אחוזים.
סיכום
המודעות לנושא שמירה על אורח חיים בריא הולכת ועולה. ביכולתו של רופא השיניים להשפיע על מטופליו לשמירה על תזונה נכונה, הפסקת עישון וניטור לחץ דם. רופא השיניים יכול "לקדם בריאות כללית ומניעת מחלות".[7] חשוב להעמיד בפני המטופל מקורות שאליהם הוא יכול לפנות כדי לקבל מידע נוסף, וכן להפנות אותו לרופא/ת המשפחה ולדיאטן/ית להמשך טיפול.
סיכום המלצות דוח התזונה האמריקאי בנושא סוכר מוסף Added sugar) 2015)[6]
- צמצום צריכת הסוכר ללא יותר מ-10 אחוזים מהצריכה הקלורית
- צמצום או הפסקת הצריכה של שתייה מתוקה, משקאות מוגזים או מיצים, ושתיית מים כתחליף (מים הם בריאים, זולים וחסרי קלוריות)
- צמצום תכולת מלח, שומן וסוכר מוסף, והקטנת גודל המנות במסעדות ובמזון מוכן. חשוב להציע תחליפים בריאים, כגון שומנים בלתי רוויים כתחליפים לשומנים רוויים, תחליפי מלח כגון תבלינים, ומים כתחליף לשתייה ממותקת
- עידוד לשיפור אורח חיים, הפניה למקורות ידע של תזונה נכונה ופעילות גופנית, היעזרות בדתזונאית ובאנשי מקצוע אחרים, עידוד ארוחות משפחתיות ובישול ביתי, צמצום זמן ישיבה וזמן מסך
- סימון תוספת סוכר בגרמים, במספר כפיות ובאחוז מהצריכה יומית מומלצת, בתוויות מוצרי המזון בצורה בולטת FOP (Front of Package)
- מיסוי מוגדל של מזון עשיר בסוכר מוסף ומלח, ושימוש בהכנסות מהמסים לחינוך לתזונה נכונה או לסבסוד והורדת מחיר של ירקות ופירות
- נקיטת מדיניות של הקטנת חשיפה למוצרי מזון עשירים בסוכר ומלחים בעיקר בקרב ילדים ובני נוער
- חינוך הציבור למודעות להשלכות הבריאותיות של עודף בסוכר, מלח, שומן רווי וקלוריות וחשיבות תזונה נכונה לכל אורך החיים
- המלצה לתזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, מוצרי חלב נטולי/דלי שומן, דגים, קטניות ואגוזים. צריכה מתונה של אלכוהול (Alcohol), מעט בשר אדום ובשר מעובד, צמצום או הפחתה בצריכת מזון עם תוספת סוכר ודגנים מזוקקים (Refined grains) צמצום או הפחתת הצריכה של מלח ושומן רווי
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Douglas A. Young, D. E., Brian B. Nový, D., Gregory G. Zeller, D. M., Robert Hale, D., Thomas C. Hart, D. P., & Edmond L. Truelove, D. M. (2015). The American Dental Association Caries Classification System for Clinical Practice. JADA, 146(2), 79-86.
- ↑ Robert H Selwitz, A. I. (2007). Dental caries. Lancet, 369, 51-59.
- ↑ John G. Thomas, M. P., & Lindsay A. Nakaishi, B. (2006). Managing the complexity of a dynamic biofilm. JADA, 137, 10s-15s.
- ↑ P.J. Moynihan, S. K. (2014). Effect on Caries of Restricting Sugars Intake: Systematic Review to Inform WHO Guidelines. J Dent Res, 93(1), 8-18.
- ↑ Prahlad Gupta, N. G. (2013). Role of Sugar and Sugar Substitutes in Dental Caries: A Review. ISRN Dentistry. Retrieved from http://dx.doi.org/10.1155/2013/519421
- ↑ 6.0 6.1 6.2 Scientific Report of the 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee http://www.health.gov/dietaryguidelines/2015-scientific-report/PDFs/Scientific-Report-of-the-2015-Dietary-Guidelines-Advisory-Committee.pdf
- ↑ Touger-Decker, R. (2010). Diet, Cardiovascular Disease and Oral Health:Promoting Health and Reducing Risk. JADA, 141(2), 167-170.
קישורים חיצוניים
- תזונה בריאה, עששת ומה שביניהן, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד”ר אבישי רייזנר, רופא שיניים, מנהל מרפאת שיניים “משען” נאות אפקה, וד”ר רונית ענבר, דיאטנית קלינית, סגנית דיאטנית ראשית, בית החולים בילינסון