הבדלים בין גרסאות בדף "תכנית חיסוני השגרה בישראל - 2021 - Vaccination program in Israel"
שני כהן-סדן (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "תכנית חיסוני השגרה לילדים בישראל מתעדכנת מעת לעת, חיסונים חדשים מתווספים לרשימה וחיסוני...") |
שני כהן-סדן (שיחה | תרומות) |
||
שורה 33: | שורה 33: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | |שיתוק ילדים - Polio | + | | rowspan="2" |שיתוק ילדים - Polio |
| | | | ||
| | | | ||
שורה 48: | שורה 48: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | | | + | | |
+ | | | ||
+ | | | ||
+ | | | ||
+ | |bOPV | ||
+ | | | ||
+ | |bOPV | ||
+ | | | ||
+ | | | ||
+ | | | ||
+ | | | ||
+ | | | ||
+ | | | ||
+ | |- | ||
+ | |אסכרה-פלצת-שעלת - Diphtheria-Tetanus-Pertusis | ||
| | | | ||
| | | | ||
שורה 186: | שורה 200: | ||
== פירוט החיסונים == | == פירוט החיסונים == | ||
− | === דלקת כבד B === | + | === דלקת כבד B - {{כ}}Hepatitis B === |
נגיף ההפטיטיס B הוא נגיף הנמצא בריכוזים גבוהים בדם ובסרום, ובריכוז פחות בנוזלי גוף אחרים. הדבקות נעשית דרך חשיפה לדם או במגע מיני. גורם הסיכון העיקרי להדבקות בנגיף בילדים הוא חשיפה לפני או במהלך הלידה לאמא נשאית לנגיף. גורמי סיכון נוספים להדבקות בילדים ובמתבגרים כוללים שימוש בסמים, צריכת מוצרי דם, מגע מיני ומגע קרוב עם נשאים. הנגיף יכול לגרום לזיהום כרוני, המוגדר כאשר הנוגדנים מסוג HBsAg {{כ}}(Hepatitis B surface antigens) חיוביים למשך למעלה מ-6 חודשים. הסיכון לזיהום כרוני נמצא ביחס הפוך לגיל ההדבקה, והוא עומד על 90 אחוזים מתחת לגיל שנה. זיהום כרוני עלול לגרום למחלת כבד כרונית ול-Hepatocellular carcinoma. | נגיף ההפטיטיס B הוא נגיף הנמצא בריכוזים גבוהים בדם ובסרום, ובריכוז פחות בנוזלי גוף אחרים. הדבקות נעשית דרך חשיפה לדם או במגע מיני. גורם הסיכון העיקרי להדבקות בנגיף בילדים הוא חשיפה לפני או במהלך הלידה לאמא נשאית לנגיף. גורמי סיכון נוספים להדבקות בילדים ובמתבגרים כוללים שימוש בסמים, צריכת מוצרי דם, מגע מיני ומגע קרוב עם נשאים. הנגיף יכול לגרום לזיהום כרוני, המוגדר כאשר הנוגדנים מסוג HBsAg {{כ}}(Hepatitis B surface antigens) חיוביים למשך למעלה מ-6 חודשים. הסיכון לזיהום כרוני נמצא ביחס הפוך לגיל ההדבקה, והוא עומד על 90 אחוזים מתחת לגיל שנה. זיהום כרוני עלול לגרום למחלת כבד כרונית ול-Hepatocellular carcinoma. | ||
ההמלצות כיום הן למתן שלוש מנות של החיסון. מנה ראשונה בלידה, מנה שניה בגיל חודש, ומנה שלישית בגיל 6 חודשים. בתינוקות לאמהות חיוביות מומלץ לתת בנוסף גם אימיונוגלובולינים להפטיטיס B. | ההמלצות כיום הן למתן שלוש מנות של החיסון. מנה ראשונה בלידה, מנה שניה בגיל חודש, ומנה שלישית בגיל 6 חודשים. בתינוקות לאמהות חיוביות מומלץ לתת בנוסף גם אימיונוגלובולינים להפטיטיס B. | ||
− | === שיתוק ילדים === | + | === שיתוק ילדים - Poliomyelitis === |
+ | מחלת שיתוק הילדים היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף ה-Polio. מרבית מקרי ההדבקה גורמים למחלה אתסמינית (מעל 90 אחוזים מהמקרים), או גורמים למחלה קלה (כ-10 אחוזים מהמקרים). מיעוט המקרים (פחות מ-0.1 אחוז) יאופיין במחלה השיתוקית הפוגעת העיקר בגפיים התחתונות. | ||
+ | |||
+ | קיימים שני תרכיבי חיסון נגד שיתוק ילדים - | ||
+ | |||
+ | ==== Oral Polio vaccine {{כ}}(OPV) ==== | ||
+ | תרכיב המכיל נגיפי Polio חיים מוחלשים, הניתן דרך הפה וגורם לחיסוניות מקומית במעי. | ||
+ | |||
+ | ==== Inactivated Polio vaccine {{כ}}(IPV) ==== | ||
+ | תרכיב המכיל נגיפי Polio מומתים, הניתן בהזרקה לשריר וגורם להתפתחות נוגדנים בדם. חיסון זה אינו גורם לתגובה חיסונית במעי, ולכן אדם המחוסן בתרכיב זה הנדבק בנגיף לא יפתח את המחלה אך עלול להפריש את הנגיף בצואה ולהעבירו לאחרים. | ||
+ | |||
+ | תכנית החיסונים השגרתית עוברת שינוי מעת לעת בהתאם לזנים הנמצאים בארץ. משנת 2013 כהתמודדות עם חדירה הנגיף לארץ הוחל במבצע ״שתי טיפות״ במהלכו הוסף החיסון המוחלש לילידי 2004 ואילך שלא קבלו בעבר את החיסון המוחלש. | ||
+ | |||
+ | כעת ההמלצה היא מתן שלוש מנות של החיסון המומת (IPV) כחלק מתרכיב ה-במהלך שנת החיים הראשונה - בגילאים 2, 4 ו-6 חודשים, ומנת דחף בגיל שנה ובגיל 7 שנים. במקביל מתן חיסון מוחלש (OPV) לילידי 2013 ואילך בגיל 6 חודשים ושנה וחצי. | ||
+ | |||
+ | === אסכרה - Diphtheria === | ||
+ | מחלת הדיפטריה | ||
== הוריות נגד ואזהרות כלליות == | == הוריות נגד ואזהרות כלליות == |
גרסה מ־21:45, 13 במאי 2021
תכנית חיסוני השגרה לילדים בישראל מתעדכנת מעת לעת, חיסונים חדשים מתווספים לרשימה וחיסונים לזיהומים שאינם שכיחים עוד מוצאים מהרשימה. העדכון האחרון נעשה על ידי האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות בשנת 2018. מצורפת תכנית החיסונים העדכנית.
חיסון | גיל | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
לידה | חודש | חודשיים | 4 חודשים | 6 חודשים | 12 חודשים | 18 חודשים | 24 חודשים | 6 שנים | 7 שנים | 8 שנים | 9 שנים | 13 שנים | |
דלקת כבד B - Hepatitis B | HBV | HBV | HBV | ||||||||||
שיתוק ילדים - Polio | IPV | IPV | IPV | IPV | IPV | ||||||||
bOPV | bOPV | ||||||||||||
אסכרה-פלצת-שעלת - Diphtheria-Tetanus-Pertusis | DTaP | DTaP | DTaP | DTaP | Tdap | Tdap | |||||||
המופילוס אינפלואנזה b - Haemophilus influenza b | Hib | Hib | Hib | Hib | |||||||||
פנאומוקוק - Pneumococcus | PCV13 | PCV13 | PCV13 | ||||||||||
נגיף הרוטה - Rota virus | Rota | Rota | Rota | ||||||||||
חצבת-חזרת-אדמת - Measles-Mumps-Rubella | MMR | MMR | |||||||||||
אבעבועות רוח - Varicella | Var | Var | |||||||||||
דלקת כבד A - Hepatitis A | HAV | HAV | |||||||||||
פפילומה - Papilloma virus | HPV | ||||||||||||
שפעת - Influenza | Flu | Flu | Flu |
פירוט החיסונים
דלקת כבד B - Hepatitis B
נגיף ההפטיטיס B הוא נגיף הנמצא בריכוזים גבוהים בדם ובסרום, ובריכוז פחות בנוזלי גוף אחרים. הדבקות נעשית דרך חשיפה לדם או במגע מיני. גורם הסיכון העיקרי להדבקות בנגיף בילדים הוא חשיפה לפני או במהלך הלידה לאמא נשאית לנגיף. גורמי סיכון נוספים להדבקות בילדים ובמתבגרים כוללים שימוש בסמים, צריכת מוצרי דם, מגע מיני ומגע קרוב עם נשאים. הנגיף יכול לגרום לזיהום כרוני, המוגדר כאשר הנוגדנים מסוג HBsAg (Hepatitis B surface antigens) חיוביים למשך למעלה מ-6 חודשים. הסיכון לזיהום כרוני נמצא ביחס הפוך לגיל ההדבקה, והוא עומד על 90 אחוזים מתחת לגיל שנה. זיהום כרוני עלול לגרום למחלת כבד כרונית ול-Hepatocellular carcinoma.
ההמלצות כיום הן למתן שלוש מנות של החיסון. מנה ראשונה בלידה, מנה שניה בגיל חודש, ומנה שלישית בגיל 6 חודשים. בתינוקות לאמהות חיוביות מומלץ לתת בנוסף גם אימיונוגלובולינים להפטיטיס B.
שיתוק ילדים - Poliomyelitis
מחלת שיתוק הילדים היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף ה-Polio. מרבית מקרי ההדבקה גורמים למחלה אתסמינית (מעל 90 אחוזים מהמקרים), או גורמים למחלה קלה (כ-10 אחוזים מהמקרים). מיעוט המקרים (פחות מ-0.1 אחוז) יאופיין במחלה השיתוקית הפוגעת העיקר בגפיים התחתונות.
קיימים שני תרכיבי חיסון נגד שיתוק ילדים -
Oral Polio vaccine (OPV)
תרכיב המכיל נגיפי Polio חיים מוחלשים, הניתן דרך הפה וגורם לחיסוניות מקומית במעי.
Inactivated Polio vaccine (IPV)
תרכיב המכיל נגיפי Polio מומתים, הניתן בהזרקה לשריר וגורם להתפתחות נוגדנים בדם. חיסון זה אינו גורם לתגובה חיסונית במעי, ולכן אדם המחוסן בתרכיב זה הנדבק בנגיף לא יפתח את המחלה אך עלול להפריש את הנגיף בצואה ולהעבירו לאחרים.
תכנית החיסונים השגרתית עוברת שינוי מעת לעת בהתאם לזנים הנמצאים בארץ. משנת 2013 כהתמודדות עם חדירה הנגיף לארץ הוחל במבצע ״שתי טיפות״ במהלכו הוסף החיסון המוחלש לילידי 2004 ואילך שלא קבלו בעבר את החיסון המוחלש.
כעת ההמלצה היא מתן שלוש מנות של החיסון המומת (IPV) כחלק מתרכיב ה-במהלך שנת החיים הראשונה - בגילאים 2, 4 ו-6 חודשים, ומנת דחף בגיל שנה ובגיל 7 שנים. במקביל מתן חיסון מוחלש (OPV) לילידי 2013 ואילך בגיל 6 חודשים ושנה וחצי.
אסכרה - Diphtheria
מחלת הדיפטריה
הוריות נגד ואזהרות כלליות
קיימות מספר הוריות נגד למתן חיסון, והן כוללות:
- תגובה קודמת חמורה (כגון תגובה אנפילקטית Anaphylactic או נוירולוגית) לאותו התרכיב או לאחד ממרכיביו
- רגישות יתר מיידית מסוג אנפילקטי למרכיבי התרכיב
- ליקויים חמורים במערכת החיסון - יש להמנע ממתן תרכיבים חיים-מוחלשים
אזהרות כוללות מחלת חום חדה או מחלה זיהומית חריפה - במצבים אלו מומלץ לדחות את החיסון עד להחלמה.