האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "תמיכה תזונתית במטופלים החולים בסרטן - Nutritional support for cancer patients"

מתוך ויקירפואה

(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי=תמיכה תזונתית במטופלים החולים בסרטן |שם לועזי=Nutritional s...)
 
 
(75 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
שורה 14: שורה 12:
 
}}
 
}}
  
סרטן הופך ויוסיף להפוך סיבת המוות העיקרית בדורנו. תת-תזונה ותת-הזנה הן רכיבים בלתי נפרדים של הסינדרום המלווה סרטן. בלהט הטיפול האגרסיבי עלול להישכח הפן התזונתי בטיפול. ואולם, שפע של עדות מחקרית מעיד על כך שתזונה היא גורם קריטי בכל שלב משלבי המחלה. הערכה והתערבות תזונתית עשויים לשפר את הסבילות לטיפול קוראטיבי, לשפר תפקוד ולהפחית תופעות לוואי. לתזונה משקל מכריע בשמירה על איכות חיי החולה הן תוך טיפול אגרסיבי והן במחלה קשה ומתקדמת. מאמר סקירה זה, הראשון בסדרה, יציג את הממצאים לעיל על קצה המזלג.
+
{{הרחבה|תזונה}}
 +
[[סרטן]] הוא סיבת המוות המובילה בישראל. בעוד שהיארעות וחומרה של מחלות אחרות פוחתות, נותר הסרטן המגפה האמתית של העידן הנוכחי. [[תת-תזונה]] ותת-הזנה הם רכיבים בלתי נפרדים המלווים את מחלת הסרטן והם גורמים ל[[ירידה בלתי רצונית במשקל – Unintentional weight loss|ירידה בלתי רצונית במשקל]] הנקראת "כחשת הסרטן" (Cancer cachexia). למרות שמחקרים רבים מעידים כי [[תזונה]] היא גורם מרכזי בכל שלב במחלת הסרטן, בלהט הטיפול האלים במחלה עלול בכל זאת להישכח הצד התזונתי בטיפול.  
  
==מבוא==
+
תזונה היא בעלת משקל מכריע בשמירה על איכות חיי החולה הן במהלכו של טיפול אלים במחלה והן במחלה קשה ומתקדמת. בחולי סרטן הערכה והתערבות תזונתית עשויים לשפר את הסבילות לטיפול מרפא, לשפר תפקוד ולהפחית את תופעות הלוואי של הטיפול. 
  
סרטן הפך זה לא כבר לסיבת המוות המובילה בישראל. בזמן שהיארעות מחלות אחרות פוחתת וכן גם מידת קטלנותן, נותר הסרטן המגפה האמיתית של העידן הנוכחי. האינטואיציה המקצועית והציבורית מתארת חולה סרטן כאדם כחוש וחלש, הסובל מתת-תזונה מתמדת וחוסר תיאבון וחש דחייה ממזון. לרובנו, תבנית זו של חולי סרטן היא תבנית חוזרת ונשנית במהלך חיינו המקצועיים.
+
==ירידה במשקל ומחלת הסרטן==
  
נשאלות איפוא שלוש שאלות עקרוניות לגבי יחסי הגומלין בין תזונה לסרטן:
+
חולה סרטן מצטייר באופן מידי בעיניהם של הציבור הרחב והקהילה הרפואית כאדם כחוש וחלש הסובל מתת-תזונה מתמדת, חוסר תיאבון ודחייה ממזון. עבור רוב הרופאים, תמונה זו של חולי סרטן היא תמונה חוזרת ונשנית במהלך חייהם המקצועיים. במישור המדעי, הקשר בין תת-תזונה לסרטן מתבטא בשלושה תחומים עיקריים:
# באיזו מידה אחראית תת-תזונה לחלק מתסמיני הסרטן?
+
# האופן בו מחלת הסרטן גורמת לתת-תזונה
# האם הירידה התזונתית נובעת בלעדית ממחלת הסרטן או מצריכה תזונתית נמוכה?
+
# האופן בו תת-תזונה גורמת לחלק מתסמיני הסרטן
# האם התערבות תזונתית עשויה להיטיב את מצבו התזונתי של חולה הסרטן ולשפר את תסמיניו הכלליים?
+
# התערבות תזונתית בחולה סרטן והשפעתה על מצבו התזונתי ותסמיניו הכלליים
 +
תחומים אלו העסיקו חוקרים רבים ברחבי העולם אשר העלו ממצאים חשובים בנושאים אלו.
  
מתברר כי שאלות אלה העסיקו חוקרים רבים ואף קבוצות של חוקרים בכל רחבי העולם, וכי לחלק משאלות אלה קיימות תשובות הנסמכות על עדות מדעית. במהלך השנה נשאף לכתוב סדרת מאמרים בנושא "סרטן והשלכותיו התזונתיות". מאמר זה הוא מעין מבוא כללי לנושא.
+
===מחלת הסרטן כגורם לתת תזונה===
  
במחלת הסרטן קיים בגוף צבר של תאים מתחלקים ומשגשגים. תאים אלה צורכים רכיבי מזון, גורמים לתגובה בגוף ומייצרים בכוחות עצמם שדרים תאיים העלולים לגרום לפירוק רקמות ולכחשת (Cachexia). גם תגובת הגוף גורמת לרמות גבוהות של שדרי דלקת הפוגעים בתיאבון ויוצרים מצב קטבולי עם מאזן חנקן שלילי. ירידת המשקל המתרחשת בחולי סרטן נקראת "כחשת הקשורה בסרטן" ובפשטות Cancer Cachexia.
+
במשך שנים רבות שלטה האמונה כי אובדן משקל בחולי סרטן נובע באופן בלעדי מהמחלה. דעה זו נתמכה בהימצאותם של מסרי דלקת תאיים רבים בגידול ובדם. עם התקדמות המחקר בתחום, אותגרה אמונה זאת:
 +
* נמצא כי בחולי סרטן המאבדים משקל הצריכה הקלורית אינה מספקת.
 +
* נמצא כי לגידולים שונים ישנה תרומה שונה לקצב חילוף החומרים. בחלק מהגידולים נמצא מצב של יתר מטבוליזם (Hypermetabolism) המאופיין בשימוש יתר בקלוריות על ידי הגוף.  
 +
* נמצא כי תמיכה תזונתית, גם אם לא תשקם את אובדן המשקל הקיים, עשויה למנוע או להאט אובדן משקל נוסף.
 +
* תזונה עשויה לשפר איכות חיים במידה ניכרת גם אם אינה משנה שרידות בחולה סרטן.
  
יש להעריך את המשקל היחסי של כל אחד משלושה גורמים באיבוד המשקל:
+
כמו כן נמצאו מספר גורמים המשפיעים על תת תזונה בחולי סרטן:
# צריכה קלורית דלה
+
# מסרי דלקת אשר מיוצרים על ידי הגידול ומשפיעים ישירות על הרקמה.
# תגובת הגוף לגידול באמצעות שדרי דלקת
+
# תגובת הגוף לגידול באמצעות מסרי דלקת המופרשים מתאים.
# שדרים המיוצרים על ידי הגידול ומשפיעים ישירות ברקמה
+
# צריכה קלורית דלה.
  
משך שנים רבות שלטה הדוגמה הגורסת כי אובדן המשקל בחולי סרטן נובע באופן בלעדי מהמחלה. דעה זו נתמכה בהימצאותם של שדרי דלקת רבים בגידול ובדם. מקורם של מרבית שדרי הדלקת בתגובת הגוף (ובמיוחד סוגי תאים מונוציטריים) לגידול. שדרי דלקת אלה משרים בגוף כולו מצב קטבולי ומונעים בכך את שיקום הרקמות שאבדו. אף באספקה מלאה של הרכיבים התזונתיים החסרים לא ניתן להשיג שיקום מלא של אותן רקמות. נוסף על כך, מפריש הגידול עצמו פפטידים המשרים ישירות פירוק רקמת חלבון (Proteolysis) ובעיקר פירוק רקמת שומן .(Lipolysis) אחד המאפיינים הבולטים של נוכחות גידול פרוגרסיבי בגוף הוא אטרופיה מתקדמת של רקמות השומן. תופעה זו מלווה בעמידות לאינסולין המונעת היווצרות של רקמת שומן חדשה. מבחינה ביוכימית ניכרת היפר-טריגליצרידמיה בדם בעקבות כך.
+
'''מסרי דלקת המיוצרים על ידי תאי הגידול'''
  
בשנים האחרונות אותגרה הדוגמה הזאת במספר תחומים:
+
מחלת הסרטן מאופיינת בקיומו של צבר תאים המתחלקים ומשגשגים ללא בקרה. תאים אלה גורמים לתת תזונה בגוף באמצעות שלושה מנגנונים:
# נמצא כי בחולי סרטן המאבדים משקל, בצד הימצאות המחלה, הצריכה הקלורית אינה מספקת.
+
* התאים צורכים רכיבי מזון.  
# בגידולים שונים נמצאה תרומה שונה לקצב חילוף החומרים. בחלקם נמצא מצב היפר-מטבולי (שימוש יתר בקלוריות על ידי הגוף בכללו) ובחלקם לא נמצא מצב זה.
+
* התאים מייצרים מסרי דלקת העלולים לגרום לפירוק רקמות ולכחשת. מסרי דלקת אלה משרים בגוף מצב קטבולי ומונעים בכך את שיקום הרקמות שאבדו. אף באספקה מלאה של הרכיבים התזונתיים החסרים לא ניתן להשיג שיקום מלא של אותן רקמות.
# תמיכה תזונתית, אף אם לא תשקם את האובדן הקיים, עשויה למנוע או להאט אובדן נוסף.
+
* תאי הגידול מפרישים פפטידים הגורמים לפירוק רקמת חלבון (Proteolysis) ובעיקר גורמים לפירוק רקמת שומן (Lipolysis). בנוכחות גידול מתקדם, מנגנון זה מתבטא בגוף בכמה מישורים:
# אף שמוסכם (על פי מחקרים) כי השרידות בחולי סרטן מושפעת מהמחלה הבסיסית ולא מהתערבות תזונתית, תזונה עשויה לשפר איכות חיים במידה ניכרת.
+
** דלדול רקמות שומן (Atrophy).
 +
** [[עמידות לאינסולין]] המונעת היווצרות של רקמת שומן חדשה.
 +
** [[הפרעה בשומני הדם|רמה גבוהה של טריגליצרידים]] בדם עקב הפירוק הרב של השומנים.
  
==יעדים טיפוליים בחולה הסרטן==
+
'''תגובת הגוף לגידול באמצעות מסרי דלקת תאיים'''
  
מבחינה קלינית ניתן לחלק את תקופות הטיפול בסרטן למספר יעדים טיפוליים:
+
תגובת הגוף למחלה גורמת לרמות גבוהות של מסרי דלקת תאיים, קרי ציטוקינים הפוגעים בתיאבון ויוצרים מצב קטבולי עם מאזן חנקן שלילי (Nitrogen balance). מקורם של מרבית מסרי הדלקת התאיים, ובמיוחד אלו המופרשים מתאים מונוציטריים (Monocytes), הוא בתגובת הגוף לגידול.  
# יצירת סביבה אקולוגית המפחיתה חשיפה מסרטנת
 
# מניעה ראשונית של סרטן
 
# אבחון מוקדם של הגידול ← מניעה שניונית
 
# טיפול ניתוחי מוקדם ורדיקלי: מוכנות לניתוח, הצלחת הניתוח, מניעת סיבוכים והחלמה מהירה
 
# טיפול מסייע קרינתי
 
# טיפול מסייע כימי
 
# שיקום חולה הסרטן. שדרוג התפקוד וחזרה לפעילות מלאה ולחיים מלאים
 
# תמיכה בחולה הבלתי ניתן לריפוי: חיזוק ושיפור תפקוד, הקלת תסמינים
 
# תמיכה בחולה הסופני בשלבי המחלה האחרונים.
 
  
במאמר סקירה נרחב ועמוק כינסו Arends וחבריו את מרבית העדות המדעית הזמינה עד כה בנושא התערבות תזונתית בסרטן לשלביו השונים. סקירה זו, אשר נערכה בחסות ארגון ESPEN, מביאה הן את המחקרים שנעשו והן המלצות טיפוליות קונקרטיות. המלצות אלה נחלקות על פי שלבי המחלה ושלבי הטיפול השונים.
+
'''צריכה קלורית דלה'''
  
==יצירת סביבה אקולוגית המפחיתה חשיפה מסרטנת + מניעה ראשונית של סרטן==
+
צריכה קלורית דלה בחולה סרטן עלולה לקרות עקב מסרי הדלקת המופרשים הן מתאי הגידול והן מתאי הגוף התקינים בתגובה לטיפול.
  
בתחום זה קיימים עשרות מחקרים המראים קשר בין תזונה והיארעות סרטן. היות ותחום זה עוסק באוכלוסייה בריאה ולא בחולי סרטן, תחום זה לא יידון במאמר זה.
+
==טיפול בתת תזונה כחלק מהיעדים הטיפוליים בחולה הסרטן==
  
==אבחון מוקדם של הגידול==
+
Arends וחבריו כינסו את רוב הידע המדעי בנושא התערבות תזונתית בסרטן בשלביו השונים במאמר סקירה נרחב. סקירה זו נערכה בחסות ארגון ה-ESPEN{{כ}} (European Society for Clinical Nutrition and Metabolism){{כ}} והיא מסכמת את הן את המחקרים שנערכו והן את ההמלצות הטיפוליות בנושא התערבות תזונתית בסרטן בשלביו השונים. המלצות אלה נחלקות על פי שלבי הטיפול במחלת הסרטן הכוללים את הסעיפים הבאים:
 +
# הפחתת חשיפה לגורמים מסרטנים, קרי [[קידום בריאות ורפואה מונעת|מניעה ראשונית]]
 +
# [[איתור ומניעת מחלות ממאירות|מניעה ראשונית של סרטן]]
 +
# אבחון מוקדם של הגידול, קרי מניעה שניונית
 +
# טיפול ניתוחי מוקדם ונרחב הכולל: הכנה לניתוח, הצלחת הניתוח, מניעת סיבוכים והחלמה מהירה
 +
# [[טיפול בקרינה|טיפול מסייע קרינתי]]
 +
# טיפול כימי
 +
# שיקום חולה הסרטן. שדרוג התפקוד, חזרה לפעילות מלאה ולחיים מלאים
 +
# תמיכה בחולה הבלתי ניתן לריפוי: חיזוק ושיפור תפקוד והקלת תסמינים
 +
# תמיכה בחולה הסופני בשלבי המחלה האחרונים
  
תחום זה אינו קשור לתזונה, ולכן לא יידון.
+
===חישוב ערכים קלורים נדרשים===
  
==טיפול ניתוחי בסרטן==
+
בחישוב גס ביותר (מומלץ שיבוצע על ידי יועץ דיאטני מוסמך) ניתן לחשב את הערך הקלורי שיש לתת בטיפול לחולה סרטן באופן הבא:
 +
* חישוב הוצאה אנרגטית יומית לקילוגרם:
 +
** 35 קילו קלוריות לקילוגרם ליום לחולה מתהלך
 +
** 25 קילו קלוריות לקילוגרם ליום לחולה שוכב
 +
* חישוב משקלו הרצוי של החולה:
 +
** בחירת המשקל של החולה טרם המחלה
 +
** כאשר לא ידוע מהו משקלו של החולה טרם המחלה, ייבחר הטווח הגבוה של מדד מסת הגוף (BMI, Body Mass Index) המיטבי, כאשר הערך המקובל הוא 27. אם החולה סבל מירידת משקל ניכרת יש להעשיר את התזונה מעבר לחישוב זה. כך למשל, אדם שגובהו 170 סנטימטרים והוא מתהלך יזדקק ל-2,731 קילו קלוריות ליום. אם משקלו טרם המחלה תועד והיה 82 קילוגרמים הוא יזדקק ל-2,870 קילו קלוריות ליום (82X35 = 2870)
  
הצלחתו של טיפול ניתוחי בסרטן תלויה בשלושה גורמים: הגידול עצמו, החולה ומצבו הכללי והטכניקה הניתוחית. מספר מחקרים עסקו בשאלה באיזו מידה עשויה התערבות תזונתית לשפר את התוצאה הניתוחית. המדדים שנבדקו כללו סיבוכי ניתוח, תחלואה ומשך אשפוז. נמצא כי בחולי סרטן העתידים לעבור ניתוח בטן נרחב, תמיכה תזונתית שיפרה בצורה ניכרת את תוצאי הניתוח, כולל ריפוי הפצע הניתוחי והרקמות סביבו וכן הביאה להפחתה בכמות הסיבוכים ובמספר ימי האשפוז.
+
כלומר: '''התזונה הנדרשת = (משקל האדם טרם המחלה) X (הוצאה אנרגטית יומית לקילוגרם)'''
  
בשל כך ממליץ הפורום המלצה חד-משמעית לתמיכה תזונתית קדם ניתוחית שתימשך 14-10 יום בחולי סרטן העתידים לעבור ניתוח נרחב ובייחוד ניתוח בטן. חשיבותה של התערבות זו גדלה ביחס ישר לחומרת הסיכון התזונתי שבו נמצא המנותח. תזונה זו צריכה להשלים הן את ההוצאה האנרגטית השוטפת (על כך בהמשך) והן את החסרים שנוצרו, ויש צורך בייעוץ ובליווי דיאטטי לכל משך התקופה.
+
===סוג התוסף התזונתי המומלץ===
 +
לא ניתן לומר באופן גורף כי [[תוסף תזונה]] אחד טוב ממשנהו, יש צורך בייעוץ דיאטני כדי להגיע להמלצה מעשית.
 +
עם זאת, קיים מחקר בודד המצביע על תגובה טובה יותר של המטופל לתוספים תזונתיים מרוכזים לעומת תוספים תקניים. נמצא כי בתוספים תזונתיים מרוכזים ניתן להגיע לכ-500 קילו קלוריות לפחות במקום ל-270 בתוספים התקניים.   במתן תוספים מרוכזים עלולים להיות סיבוכים כגון: [[שלשול]] אוסמוטי (Osmotic diarrhea) ושיתון אוסמוטי (Osmotic diuresis).
  
מבחינת רופאי המשפחה, ההשלכה היא כי כל חולה סרטן העתיד לעבור ניתוח נרחב יישלח לדיאטנית לצורך העשרה קדם ניתוחית או קדם טיפולית. בינתיים יש להוסיף לתפריטו העשרה של מזון רפואי המספק קלוריות, חלבון ורכיבי תזונה חיוניים. התערבות כזו תקל על החולה במהלך הטיפול הקוראטיבי הצפוי, תקל על המנתח בבואו לטפל בחולה ותשפר את תוצאי הניתוח.
+
===התערבות תזונתית בחולי סרטן העתידים לעבור ניתוח===
בחישוב גס ביותר (עדיף שיבוצע על ידי דיאטנית) ניתן לחשב הוצאה אנרגטית כ-35 קילו קלוריות לק"ג ליום לחולה מתהלך וכ-25 לחולה שוכב. חישוב זה צריך להתבצע תוך נטילת המשקל לפני המחלה כנקודת ייחוס, ובהיעדרו - נטילת הטווח הגבוה של BMI אידאלי (מקובל 27). אם החולה סבל מירידת משקל ניכרת, יש להעשיר את התזונה מעבר לחישוב זה.
+
הצלחתו של טיפול ניתוחי בסרטן תלויה בשלושה גורמים:
 +
# הגידול
 +
# החולה ומצבו הכללי
 +
# השיטה והמיומנות הניתוחית
  
כך לשם דוגמה: אדם שגובהו 170 ס"מ והוא מתהלך יזדקק ל-2,731 קק"ל ליום. אם משקלו טרם המחלה תועד והיה 82 ק"ג הוא יזדקק ל-2,870 קק"ל ליום.
+
מספר מחקרים חקרו את מידת השפעתה של התערבות תזונתית בשיפור התוצאה הניתוחית. המדדים שנבדקו כללו סיבוכי ניתוח, תחלואה ומשך אשפוז.  
 +
נמצא כי בחולי סרטן העתידים לעבור ניתוח בטן נרחב, תמיכה תזונתית שיפרה בצורה ניכרת את תוצאות הניתוח, כולל [[ריפוי פצע|ריפוי הפצע]] הניתוחי והרקמות סביבו. כמו כן התמיכה התזונתית הביאה להפחתה בכמות הסיבוכים ובמספר ימי האשפוז.
  
באשר לסוג התוסף התזונתי, קיים מחקר בודד שהראה תגובה טובה יותר לתוספים תזונתיים מרוכזים על תוספים סטנדרטיים. בתוספים אלה ניתן להגיע לכ-500 קק"ל לפחות במקום ל-270 בתוספים הסטנדרטיים. עם זאת, במתן תוספים אלה יש לקחת בחשבון סיבוכים ובהם שלשול אוסמוטי ושיתון אוסמוטי. שוב, נדרש שיתוף פעולה עם דיאטנית כדי להגיע להמלצה קונקרטית.
+
עקב המחקרים שתוארו ותוצאותיהם נרשמו מספר המלצות בריאותיות בנושא התערבות תזונתית ושיפור התוצאה הניתוחית:
חשוב לציין, כי אף שמקובל שתזונה אינה מרפאת סרטן, חולה המגיע לניתוח מוזן היטב מאפשר התערבות "נועזת" ונרחבת יותר מצד המנתח, דבר שעשוי לסייע לשלמות הריפוי!
+
* קיימת המלצה חד-משמעית לתמיכה תזונתית קדם ניתוחית של 14-10 יום בחולי סרטן העתידים לעבור ניתוח נרחב ובמיוחד ניתוח בטני. חשיבותה של התערבות זו גדלה ביחס ישר לחומרת הסיכון התזונתי שבו נמצא המנותח. תזונה זו צריכה להשלים הן את ההוצאה האנרגטית השוטפת והן את החסרים שנוצרו. יש צורך בייעוץ ובליווי דיאטני לכל משך התקופה
 +
* כל חולה סרטן העתיד לעבור ניתוח נרחב יישלח לייעוץ דיאטני על ידי הרופא המטפל לצורך העשרה קדם ניתוחית או קדם טיפולית. עד לייעוץ, יש להוסיף לתפריטו העשרה של מזון רפואי המספק קלוריות, חלבון ורכיבי תזונה חיוניים. התערבות זו תקל על החולה במהלך הטיפול המרפא הצפוי, תקל על המנתח בבואו לטפל בחולה ותשפר את תוצאות הניתוח
  
;סיכום
+
למרות הסברה כי תזונה אינה מרפאת סרטן, חולה המגיע לניתוח מוזן היטב מאפשר התערבות נועזת ונרחבת יותר מצד המנתח, דבר העשוי לסייע לשלמות הריפוי.
ניתן לסכם, כי בכל חולה סרטן האמור לעבור ניתוח נרחב (בדגש על ניתוח בטן, אך ייתכנו גם איברים אחרים), יש להקדים חיזוק תזונתי לקראת הניתוח. הפרטיכל כולל ייעוץ ומעקב על ידי דיאטנית, חיזוק התפריט השגרתי ומתן תוספי מזון רפואי על פי החישוב הקלורי לעיל. בכוחו של חיזוק כזה להחיש ריפוי פצעים, לשפר תוצאי ניתוח ולהפחית סיבוכים וזמן אשפוז.
+
חולה סרטן העומד בפני ניתוח נרחב ובמיוחד ניתוח בטני נדרש לבצע שינוי תזונתי טרום ניתוחי הכולל:
 +
* ייעוץ ומעקב על ידי דיאטנית
 +
* העשרת התפריט השגרתי  
 +
* מתן תוספי מזון רפואי על פי החישוב הקלורי לעיל
  
==טיפול מסייע קרינתי==
+
בכוחו של חיזוק כזה להחיש ריפוי פצעים, לשפר תוצאי ניתוח ולהפחית סיבוכים וזמן אשפוז.
  
שיעור גדל והולך מטופל כיום בקרינה. אלו כוללים שד, גידולי ראש-צוואר, ריאה ומוח. בייחוד רגישים לקרינה גידולים מהיסטולוגיות תאי קשקש - Squamous Cell Carcinoma. תהליך ההקרנות הוא טראומטי במיוחד למטופל ובייחוד קיימת פגיעה בריריות בשדה הקרינה ובייחוד הפה, הלוע ודרכי העיכול. ידוע כי במהלך הטיפול הקרינתי כ-80% מחולי סרטן בראש-צוואר חווים איבוד משקל ניכר. מובן שקיימת גם פגיעה בתיאבון, חוש הטעם ויכולת הבליעה עקב פגיעה בריריות.
+
===התערבות תזונתית בחולי סרטן המטופלים בקרינה===
 +
מספר רב של חולי סרטן מטופלים בקרינה, כגון:
 +
* חולים הסובלים מ[[גידולי שד]]
 +
* חולים הסובלים מ[[גידולי ראש-צוואר]]
 +
* חולים הסובלים מ[[גידולי ריאה]]
 +
* חולים הסובלים מ[[גידולי מוח]]
  
ניתן להגדיר איפוא מספר יעדים לטיפול תזונתי מחזק בחולי סרטן העוברים טיפול בהקרנות:
+
כמו כן נמצא כי גידולים מסוג Squamous cell carcinoma רגישים באופן מיוחד לקרינה.
# תגבור צריכה קלורית
 
# מניעת או צמצום איבוד משקל
 
# שיפור או מניעת ירידה בתפקוד ובאיכות החיים
 
# חיזוק ההיענות לטיפול ומניעת נשירה ממנו
 
  
במחקר משנת 2004 העלה חוקר בשם Isenring את השאלות הנ"ל. במחקר שותפו 60 משתתפים חולי סרטן שעברו הקרנה. מרביתם עקב גידולי ראש-צוואר ומיעוטם בשל גידולי דרכי העיכול. לקבוצת ההתערבות ניתן ייעוץ על ידי דיאטנית ותוספי תזונה על פי הנדרש, בעוד קבוצת הבקרה זכתה לטיפול השגור (Usual Care). נמצא כי בקבוצת ההתערבות נשמר המשקל הבסיסי, בעוד בקבוצת הבקרה חלה ירידה משמעותית במשקל. הממצאים לגבי מסת גוף כחוש היו זהים בכיוונם, אך מתונים יותר. התפקוד בקבוצת ההתערבות היה גבוה יותר וכמוהו איכות החיים.
+
למרות שהקרינה היא בעלת משמעותית טיפולית רבה, היא עלולה לפגוע גם בתאים התקינים של הגוף וכך לגרום נזק למטופל. נמצא כי טיפולי קרינה פוגעים באופן ניכר בריריות הנמצאות בשדה הקרינה ובמיוחד ברירית הפה, הלוע ו[[תופעות לוואי של הקרנות במעי הגס - Radiation side effects on the large intestine|דרכי העיכול]]. הפגיעה הישירה בריריות של דרכי העיכול עלולה לגרום לפגיעה בתיאבון, חוש הטעם ופגיעה ביכולת הבליעה. מנגנון פתופיזיולוגי זה מסביר מדוע 80% מחולי סרטן ראש-צוואר חווים איבוד משקל ניכר במהלך הטיפול הקרינתי.  
  
==טיפול מסייע כימי==
+
'''היעדים הטיפוליים בהתערבות תזונתית בחולי סרטן המטופלים בקרינה הם:'''
 +
* תגבור צריכה קלורית
 +
* מניעת או צמצום של ירידה במשקל
 +
* שיפור או מניעת של ירידה בתפקוד ובאיכות החיים
 +
* חיזוק ה[[היענות לטיפול]] ומניעת נשירה ממנו
  
בדומה למחקרים בחולי סרטן המטופלים בטיפול קרינתי, נערכו מספר מחקרים בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי. בניגוד למקרים הקליניים שתוארו לעיל, כאן לא נמצא יתרון ברור למתן תוספי תזונה בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי. ניתן לסכם איפוא שאין הוריה גורפת לתמיכה תזונתית בכל חולה סרטן המקבל כימותרפיה. עם זאת, מובן כי קיים הכרח בייעוץ ובתמיכה תזונתית בחולים הסובלים מירידה תזונתית, מתת-תזונה, או הנמצאים בסיכון תזונתי גבוה.
+
'''מחקרו של Isenring''' - היעדים הטיפוליים המתוארים לעיל, הועלו במחקר שנערך בשנת 2004 על ידי חוקר בשם Isenring. במחקר השתתפו שישים חולי סרטן אשר טופלו בהקרנות. מרבית החולים סבלו מגידולי ראש-צוואר ומיעוטם סבלו מגידולי דרכי העיכול.  
  
==חשיבות הייעוץ התזונתי והמעקב בחולי סרטן==
+
החולים חולקו לשתי קבוצות: "קבוצות הבקרה" וקבוצת ההתערבות". קבוצת הבקרה זכתה לטיפול השגור (Usual care) בעוד שבקבוצת ההתערבות ניתן ייעוץ דיאטני ותוספי תזונה על פי הנדרש. במחקר נמצא כי בקבוצת ההתערבות נשמר המשקל הבסיסי, בעוד שבקבוצת הבקרה חלה ירידה משמעותית במשקל. בשתי הקבוצות הנבדקים היו בעלי מסת גוף כחוש, אך בקבוצת הבקרה הנתונים היו מתונים יותר. התפקוד בקבוצת ההתערבות היה גבוה יותר וכך גם איכות החיים.
  
בשנת 2006 פרסמו Ravasco וחבריה תוצאות מחקר שנערך לגבי חשיבותו של ייעוץ דיאטטי אינדיווידואלי בחולי סרטן. במחקרה בדקה החוקרת חולי סרטני ראש-צוואר וחולי סרטן מערכת העיכול העוברים הקרנות. ניתנו 3 סוגי התערבות: אכילה על פי החשק Ad-Libitum Diet, מול אכילה על פי החשק בשילוב תוספי תזונה פומיים Oral Nutritional Supplements, ומול ייעוץ דיאטטי פרטני. תוצאות המחקר היו חד-משמעיות: בשתי קבוצות ההתערבות היו התוצאים התזונתיים עדיפים על קבוצת הבקרה. ואולם, ניכרה עדיפות לקבוצת הייעוץ הדיאטטי על פני קבוצה שקיבלה תוספי תזונה בלבד. יתרונה היחסי של קבוצת ההתערבות נותר בעינו גם 3 חודשים לאחר ההתערבות. מצד שני, יתרונה של קבוצת תוספי המזון הלך ודעך בהדרגה לאחר 3 חודשים.
+
'''מחקרה של Ravasco''' - בשנת 2006 נערך מחקר על ידי Ravasco וחבריה שעסק בנושא חשיבותו של ייעוץ דיאטני פרטני בחולי סרטן. במחקרה בדקה החוקרת חולי סרטני ראש-צוואר וחולי סרטן מערכת העיכול המטופלים בהקרנות. חולים אלו חולקו לשלוש קבוצות על פי סוג ההתערבות התזונתית:
 +
* קבוצת הבקרה - אכילה על פי החשק (Ad-libitum diet)
 +
* אכילה על פי החשק בשילוב תוספי תזונה פומיים (Oral nutritional supplements)
 +
* ייעוץ דיאטני פרטני
  
==סיכום==
+
תוצאות המחקר היו חד-משמעיות, בשתי קבוצות ההתערבות היו התוצאות התזונתיות טובות יותר מבקבוצת הבקרה. עם זאת, נמצאו תוצאות תזונתיות טובות יותר בקבוצה שקיבלה ייעוץ דיאטני לעומת הקבוצה שקיבלה תוספי תזונה בלבד. בנוסף, שלושה חודשים לאחר ההתערבות, יתרונה היחסי של קבוצת ההתערבות נותר בעינו, בעוד שיתרונה של קבוצת תוספי המזון הלך ודעך בהדרגה.
  
ניתן לסכם איפוא את חשיבות התזונה בשלביו המוקדמים-הקוראטיביים של הסרטן.
+
===התערבות תזונתית בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי===
# קיימת חשיבות עצומה לייעוץ ולטיפול תזונתי בכל חולה סרטן הנמצא בסיכון תזונתי.
+
נערכו מספר מחקרים בנושא התערבות תזונתית בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי. במחקרים אלו לא נמצא יתרון ברור למתן תוספי תזונה בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי. עקב ממצאים אלו, אין המלצה גורפת לתמיכה תזונתית בכל חולה סרטן המקבל כימותרפיה. עם זאת, מובן כי ייעוץ ותמיכה תזונתית הם הכרחיים בחולים הסובלים מירידה תזונתית, מתת-תזונה, או בחולים הנמצאים בסיכון תזונתי גבוה.
# תמיכה תזונתית חשובה במיוחד בחולים העוברים הקרנות.
 
# במקביל, חשוב להעשיר תזונתית חולים המועמדים לניתוח נרחב, ובייחוד חולים עם ניתוח בטן.
 
# ייעוץ דיאטטי פרטני בשילוב תוספי תזונה משפר כשלעצמו מדדי תזונה ותפקוד לטווח הקצר והבינוני.
 
  
המאמר הבא יעסוק בתמיכה תזונתית בחולים בשלבים אחרים במחלה. מטרת התמיכה היא טיפול במנגנוני הכחשת בחולי סרטן ובחינת הקשר ההדוק בין תזונה, לתפקוד ולאיכות חיים בחולים אלה.
+
==חשיבות הייעוץ התזונתי והמעקב בחולי סרטן בשלביו השונים==
 +
ישנן מספר נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון בטיפול תזונתי החולי סרטן:
 +
* בשלביו מוקדמים וברי-הריפוי של מחלת הסרטן:
 +
** קיימת חשיבות עצומה לייעוץ ולטיפול תזונתי בכל חולה סרטן הנמצא בסיכון תזונתי
 +
** תמיכה תזונתית חשובה במיוחד בחולים העוברים הקרנות
 +
** חשוב להעשיר תזונתית חולים העומדים בפני ניתוח נרחב, ובמיוחד ניתוח בטני
 +
** ייעוץ דיאטני פרטני בשילוב עם תוספי תזונה משפר כשלעצמו מדדי תזונה ותפקוד לטווח הקצר והבינוני
 +
* בחולים בשלבים מתקדמים של מחלת הסרטן, מטרת התמיכה התזונתית היא טיפול במנגנוני הכחשת. זאת לאור הקשר ההדוק בין תזונה לתפקוד ולאיכות חיים
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
 
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
שורה 129: שורה 162:
  
 
{{ייחוס|ד"ר אבנר שחר, גריאטר מחוזי, מחוז דרום, רופא ראשוני, מרפאת קופ"ח לאומית, קריית מלאכי}}
 
{{ייחוס|ד"ר אבנר שחר, גריאטר מחוזי, מחוז דרום, רופא ראשוני, מרפאת קופ"ח לאומית, קריית מלאכי}}
 +
 
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, אוקטובר 2008, גיליון מס' 143, מדיקל מדיה'''</center>
 
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, אוקטובר 2008, גיליון מס' 143, מדיקל מדיה'''</center>
  
שורה 136: שורה 170:
 
[[קטגוריה:משפחה]]
 
[[קטגוריה:משפחה]]
 
[[קטגוריה:תזונה]]
 
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה:מדיקל מדיה|*, תמיכהתזונתית]]
+
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]

גרסה אחרונה מ־04:42, 28 ביולי 2019


תמיכה תזונתית במטופלים החולים בסרטן
Nutritional support for cancer patients
יוצר הערך ד"ר אבנר שחר
TopLogoR.jpg
 



לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםתזונה

סרטן הוא סיבת המוות המובילה בישראל. בעוד שהיארעות וחומרה של מחלות אחרות פוחתות, נותר הסרטן המגפה האמתית של העידן הנוכחי. תת-תזונה ותת-הזנה הם רכיבים בלתי נפרדים המלווים את מחלת הסרטן והם גורמים לירידה בלתי רצונית במשקל הנקראת "כחשת הסרטן" (Cancer cachexia). למרות שמחקרים רבים מעידים כי תזונה היא גורם מרכזי בכל שלב במחלת הסרטן, בלהט הטיפול האלים במחלה עלול בכל זאת להישכח הצד התזונתי בטיפול.

תזונה היא בעלת משקל מכריע בשמירה על איכות חיי החולה הן במהלכו של טיפול אלים במחלה והן במחלה קשה ומתקדמת. בחולי סרטן הערכה והתערבות תזונתית עשויים לשפר את הסבילות לטיפול מרפא, לשפר תפקוד ולהפחית את תופעות הלוואי של הטיפול.

ירידה במשקל ומחלת הסרטן

חולה סרטן מצטייר באופן מידי בעיניהם של הציבור הרחב והקהילה הרפואית כאדם כחוש וחלש הסובל מתת-תזונה מתמדת, חוסר תיאבון ודחייה ממזון. עבור רוב הרופאים, תמונה זו של חולי סרטן היא תמונה חוזרת ונשנית במהלך חייהם המקצועיים. במישור המדעי, הקשר בין תת-תזונה לסרטן מתבטא בשלושה תחומים עיקריים:

  1. האופן בו מחלת הסרטן גורמת לתת-תזונה
  2. האופן בו תת-תזונה גורמת לחלק מתסמיני הסרטן
  3. התערבות תזונתית בחולה סרטן והשפעתה על מצבו התזונתי ותסמיניו הכלליים

תחומים אלו העסיקו חוקרים רבים ברחבי העולם אשר העלו ממצאים חשובים בנושאים אלו.

מחלת הסרטן כגורם לתת תזונה

במשך שנים רבות שלטה האמונה כי אובדן משקל בחולי סרטן נובע באופן בלעדי מהמחלה. דעה זו נתמכה בהימצאותם של מסרי דלקת תאיים רבים בגידול ובדם. עם התקדמות המחקר בתחום, אותגרה אמונה זאת:

  • נמצא כי בחולי סרטן המאבדים משקל הצריכה הקלורית אינה מספקת.
  • נמצא כי לגידולים שונים ישנה תרומה שונה לקצב חילוף החומרים. בחלק מהגידולים נמצא מצב של יתר מטבוליזם (Hypermetabolism) המאופיין בשימוש יתר בקלוריות על ידי הגוף.
  • נמצא כי תמיכה תזונתית, גם אם לא תשקם את אובדן המשקל הקיים, עשויה למנוע או להאט אובדן משקל נוסף.
  • תזונה עשויה לשפר איכות חיים במידה ניכרת גם אם אינה משנה שרידות בחולה סרטן.

כמו כן נמצאו מספר גורמים המשפיעים על תת תזונה בחולי סרטן:

  1. מסרי דלקת אשר מיוצרים על ידי הגידול ומשפיעים ישירות על הרקמה.
  2. תגובת הגוף לגידול באמצעות מסרי דלקת המופרשים מתאים.
  3. צריכה קלורית דלה.

מסרי דלקת המיוצרים על ידי תאי הגידול

מחלת הסרטן מאופיינת בקיומו של צבר תאים המתחלקים ומשגשגים ללא בקרה. תאים אלה גורמים לתת תזונה בגוף באמצעות שלושה מנגנונים:

  • התאים צורכים רכיבי מזון.
  • התאים מייצרים מסרי דלקת העלולים לגרום לפירוק רקמות ולכחשת. מסרי דלקת אלה משרים בגוף מצב קטבולי ומונעים בכך את שיקום הרקמות שאבדו. אף באספקה מלאה של הרכיבים התזונתיים החסרים לא ניתן להשיג שיקום מלא של אותן רקמות.
  • תאי הגידול מפרישים פפטידים הגורמים לפירוק רקמת חלבון (Proteolysis) ובעיקר גורמים לפירוק רקמת שומן (Lipolysis). בנוכחות גידול מתקדם, מנגנון זה מתבטא בגוף בכמה מישורים:

תגובת הגוף לגידול באמצעות מסרי דלקת תאיים

תגובת הגוף למחלה גורמת לרמות גבוהות של מסרי דלקת תאיים, קרי ציטוקינים הפוגעים בתיאבון ויוצרים מצב קטבולי עם מאזן חנקן שלילי (Nitrogen balance). מקורם של מרבית מסרי הדלקת התאיים, ובמיוחד אלו המופרשים מתאים מונוציטריים (Monocytes), הוא בתגובת הגוף לגידול.

צריכה קלורית דלה

צריכה קלורית דלה בחולה סרטן עלולה לקרות עקב מסרי הדלקת המופרשים הן מתאי הגידול והן מתאי הגוף התקינים בתגובה לטיפול.

טיפול בתת תזונה כחלק מהיעדים הטיפוליים בחולה הסרטן

Arends וחבריו כינסו את רוב הידע המדעי בנושא התערבות תזונתית בסרטן בשלביו השונים במאמר סקירה נרחב. סקירה זו נערכה בחסות ארגון ה-ESPEN‏ (European Society for Clinical Nutrition and Metabolism)‏ והיא מסכמת את הן את המחקרים שנערכו והן את ההמלצות הטיפוליות בנושא התערבות תזונתית בסרטן בשלביו השונים. המלצות אלה נחלקות על פי שלבי הטיפול במחלת הסרטן הכוללים את הסעיפים הבאים:

  1. הפחתת חשיפה לגורמים מסרטנים, קרי מניעה ראשונית
  2. מניעה ראשונית של סרטן
  3. אבחון מוקדם של הגידול, קרי מניעה שניונית
  4. טיפול ניתוחי מוקדם ונרחב הכולל: הכנה לניתוח, הצלחת הניתוח, מניעת סיבוכים והחלמה מהירה
  5. טיפול מסייע קרינתי
  6. טיפול כימי
  7. שיקום חולה הסרטן. שדרוג התפקוד, חזרה לפעילות מלאה ולחיים מלאים
  8. תמיכה בחולה הבלתי ניתן לריפוי: חיזוק ושיפור תפקוד והקלת תסמינים
  9. תמיכה בחולה הסופני בשלבי המחלה האחרונים

חישוב ערכים קלורים נדרשים

בחישוב גס ביותר (מומלץ שיבוצע על ידי יועץ דיאטני מוסמך) ניתן לחשב את הערך הקלורי שיש לתת בטיפול לחולה סרטן באופן הבא:

  • חישוב הוצאה אנרגטית יומית לקילוגרם:
    • 35 קילו קלוריות לקילוגרם ליום לחולה מתהלך
    • 25 קילו קלוריות לקילוגרם ליום לחולה שוכב
  • חישוב משקלו הרצוי של החולה:
    • בחירת המשקל של החולה טרם המחלה
    • כאשר לא ידוע מהו משקלו של החולה טרם המחלה, ייבחר הטווח הגבוה של מדד מסת הגוף (BMI, Body Mass Index) המיטבי, כאשר הערך המקובל הוא 27. אם החולה סבל מירידת משקל ניכרת יש להעשיר את התזונה מעבר לחישוב זה. כך למשל, אדם שגובהו 170 סנטימטרים והוא מתהלך יזדקק ל-2,731 קילו קלוריות ליום. אם משקלו טרם המחלה תועד והיה 82 קילוגרמים הוא יזדקק ל-2,870 קילו קלוריות ליום (82X35 = 2870)

כלומר: התזונה הנדרשת = (משקל האדם טרם המחלה) X (הוצאה אנרגטית יומית לקילוגרם)

סוג התוסף התזונתי המומלץ

לא ניתן לומר באופן גורף כי תוסף תזונה אחד טוב ממשנהו, יש צורך בייעוץ דיאטני כדי להגיע להמלצה מעשית. עם זאת, קיים מחקר בודד המצביע על תגובה טובה יותר של המטופל לתוספים תזונתיים מרוכזים לעומת תוספים תקניים. נמצא כי בתוספים תזונתיים מרוכזים ניתן להגיע לכ-500 קילו קלוריות לפחות במקום ל-270 בתוספים התקניים. במתן תוספים מרוכזים עלולים להיות סיבוכים כגון: שלשול אוסמוטי (Osmotic diarrhea) ושיתון אוסמוטי (Osmotic diuresis).

התערבות תזונתית בחולי סרטן העתידים לעבור ניתוח

הצלחתו של טיפול ניתוחי בסרטן תלויה בשלושה גורמים:

  1. הגידול
  2. החולה ומצבו הכללי
  3. השיטה והמיומנות הניתוחית

מספר מחקרים חקרו את מידת השפעתה של התערבות תזונתית בשיפור התוצאה הניתוחית. המדדים שנבדקו כללו סיבוכי ניתוח, תחלואה ומשך אשפוז. נמצא כי בחולי סרטן העתידים לעבור ניתוח בטן נרחב, תמיכה תזונתית שיפרה בצורה ניכרת את תוצאות הניתוח, כולל ריפוי הפצע הניתוחי והרקמות סביבו. כמו כן התמיכה התזונתית הביאה להפחתה בכמות הסיבוכים ובמספר ימי האשפוז.

עקב המחקרים שתוארו ותוצאותיהם נרשמו מספר המלצות בריאותיות בנושא התערבות תזונתית ושיפור התוצאה הניתוחית:

  • קיימת המלצה חד-משמעית לתמיכה תזונתית קדם ניתוחית של 14-10 יום בחולי סרטן העתידים לעבור ניתוח נרחב ובמיוחד ניתוח בטני. חשיבותה של התערבות זו גדלה ביחס ישר לחומרת הסיכון התזונתי שבו נמצא המנותח. תזונה זו צריכה להשלים הן את ההוצאה האנרגטית השוטפת והן את החסרים שנוצרו. יש צורך בייעוץ ובליווי דיאטני לכל משך התקופה
  • כל חולה סרטן העתיד לעבור ניתוח נרחב יישלח לייעוץ דיאטני על ידי הרופא המטפל לצורך העשרה קדם ניתוחית או קדם טיפולית. עד לייעוץ, יש להוסיף לתפריטו העשרה של מזון רפואי המספק קלוריות, חלבון ורכיבי תזונה חיוניים. התערבות זו תקל על החולה במהלך הטיפול המרפא הצפוי, תקל על המנתח בבואו לטפל בחולה ותשפר את תוצאות הניתוח

למרות הסברה כי תזונה אינה מרפאת סרטן, חולה המגיע לניתוח מוזן היטב מאפשר התערבות נועזת ונרחבת יותר מצד המנתח, דבר העשוי לסייע לשלמות הריפוי. חולה סרטן העומד בפני ניתוח נרחב ובמיוחד ניתוח בטני נדרש לבצע שינוי תזונתי טרום ניתוחי הכולל:

  • ייעוץ ומעקב על ידי דיאטנית
  • העשרת התפריט השגרתי
  • מתן תוספי מזון רפואי על פי החישוב הקלורי לעיל

בכוחו של חיזוק כזה להחיש ריפוי פצעים, לשפר תוצאי ניתוח ולהפחית סיבוכים וזמן אשפוז.

התערבות תזונתית בחולי סרטן המטופלים בקרינה

מספר רב של חולי סרטן מטופלים בקרינה, כגון:

כמו כן נמצא כי גידולים מסוג Squamous cell carcinoma רגישים באופן מיוחד לקרינה.

למרות שהקרינה היא בעלת משמעותית טיפולית רבה, היא עלולה לפגוע גם בתאים התקינים של הגוף וכך לגרום נזק למטופל. נמצא כי טיפולי קרינה פוגעים באופן ניכר בריריות הנמצאות בשדה הקרינה ובמיוחד ברירית הפה, הלוע ודרכי העיכול. הפגיעה הישירה בריריות של דרכי העיכול עלולה לגרום לפגיעה בתיאבון, חוש הטעם ופגיעה ביכולת הבליעה. מנגנון פתופיזיולוגי זה מסביר מדוע 80% מחולי סרטן ראש-צוואר חווים איבוד משקל ניכר במהלך הטיפול הקרינתי.

היעדים הטיפוליים בהתערבות תזונתית בחולי סרטן המטופלים בקרינה הם:

  • תגבור צריכה קלורית
  • מניעת או צמצום של ירידה במשקל
  • שיפור או מניעת של ירידה בתפקוד ובאיכות החיים
  • חיזוק ההיענות לטיפול ומניעת נשירה ממנו

מחקרו של Isenring - היעדים הטיפוליים המתוארים לעיל, הועלו במחקר שנערך בשנת 2004 על ידי חוקר בשם Isenring. במחקר השתתפו שישים חולי סרטן אשר טופלו בהקרנות. מרבית החולים סבלו מגידולי ראש-צוואר ומיעוטם סבלו מגידולי דרכי העיכול.

החולים חולקו לשתי קבוצות: "קבוצות הבקרה" וקבוצת ההתערבות". קבוצת הבקרה זכתה לטיפול השגור (Usual care) בעוד שבקבוצת ההתערבות ניתן ייעוץ דיאטני ותוספי תזונה על פי הנדרש. במחקר נמצא כי בקבוצת ההתערבות נשמר המשקל הבסיסי, בעוד שבקבוצת הבקרה חלה ירידה משמעותית במשקל. בשתי הקבוצות הנבדקים היו בעלי מסת גוף כחוש, אך בקבוצת הבקרה הנתונים היו מתונים יותר. התפקוד בקבוצת ההתערבות היה גבוה יותר וכך גם איכות החיים.

מחקרה של Ravasco - בשנת 2006 נערך מחקר על ידי Ravasco וחבריה שעסק בנושא חשיבותו של ייעוץ דיאטני פרטני בחולי סרטן. במחקרה בדקה החוקרת חולי סרטני ראש-צוואר וחולי סרטן מערכת העיכול המטופלים בהקרנות. חולים אלו חולקו לשלוש קבוצות על פי סוג ההתערבות התזונתית:

  • קבוצת הבקרה - אכילה על פי החשק (Ad-libitum diet)
  • אכילה על פי החשק בשילוב תוספי תזונה פומיים (Oral nutritional supplements)
  • ייעוץ דיאטני פרטני

תוצאות המחקר היו חד-משמעיות, בשתי קבוצות ההתערבות היו התוצאות התזונתיות טובות יותר מבקבוצת הבקרה. עם זאת, נמצאו תוצאות תזונתיות טובות יותר בקבוצה שקיבלה ייעוץ דיאטני לעומת הקבוצה שקיבלה תוספי תזונה בלבד. בנוסף, שלושה חודשים לאחר ההתערבות, יתרונה היחסי של קבוצת ההתערבות נותר בעינו, בעוד שיתרונה של קבוצת תוספי המזון הלך ודעך בהדרגה.

התערבות תזונתית בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי

נערכו מספר מחקרים בנושא התערבות תזונתית בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי. במחקרים אלו לא נמצא יתרון ברור למתן תוספי תזונה בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי. עקב ממצאים אלו, אין המלצה גורפת לתמיכה תזונתית בכל חולה סרטן המקבל כימותרפיה. עם זאת, מובן כי ייעוץ ותמיכה תזונתית הם הכרחיים בחולים הסובלים מירידה תזונתית, מתת-תזונה, או בחולים הנמצאים בסיכון תזונתי גבוה.

חשיבות הייעוץ התזונתי והמעקב בחולי סרטן בשלביו השונים

ישנן מספר נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון בטיפול תזונתי החולי סרטן:

  • בשלביו מוקדמים וברי-הריפוי של מחלת הסרטן:
    • קיימת חשיבות עצומה לייעוץ ולטיפול תזונתי בכל חולה סרטן הנמצא בסיכון תזונתי
    • תמיכה תזונתית חשובה במיוחד בחולים העוברים הקרנות
    • חשוב להעשיר תזונתית חולים העומדים בפני ניתוח נרחב, ובמיוחד ניתוח בטני
    • ייעוץ דיאטני פרטני בשילוב עם תוספי תזונה משפר כשלעצמו מדדי תזונה ותפקוד לטווח הקצר והבינוני
  • בחולים בשלבים מתקדמים של מחלת הסרטן, מטרת התמיכה התזונתית היא טיפול במנגנוני הכחשת. זאת לאור הקשר ההדוק בין תזונה לתפקוד ולאיכות חיים

ביבליוגרפיה

  1. Arends J, Bodoky G, Bozzetti F, et al. ESPEN guidelines on enteral nutrition: Non surgical oncology. Clinical Nutrition 2006;25:245-259
  2. Ravasco P, Grillo I, Camilo M. Cancer wasting and quality of life react to early individualized nutritional counseling. Clinical Nutrition 2007;26:7-15

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אבנר שחר, גריאטר מחוזי, מחוז דרום, רופא ראשוני, מרפאת קופ"ח לאומית, קריית מלאכי


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, אוקטובר 2008, גיליון מס' 143, מדיקל מדיה