האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תסמונת הגמילה מסמים בילוד - Neonatal withdrawal syndrome

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



תסמונת הגמילה מסמים בילוד
Neonatal withdrawal syndrome
יוצר הערך פרופ' יונה אמיתי
TopLogoR.jpg
 



תסמונת גמילה מסמים ביילוד (Neonatal withdrawal syndrome או Neonatal abstinence syndrome) היא מצב הנוצר לאחר הלידה בעקבות שימוש בסמים במהלך ההיריון. הכרת תסמונת זו חשובה יותר בשנים האחרונות,היות ובעולם המערבי מסתמנת עלייה חדה של שימוש בסמים בכלל, כולל נשים בהיריון. ללא השגחה רפואית מצב זה עלול לסכן את חיי היילוד. טיפול ביילוד עם תסמונת גמילה מסמים הוא תרופתי ותומך.

אפידמיולוגיה

על פי פרסום של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים בסקרים שונים, נמצא כי 94%-55% מהיילודים לאימהות המכורות לסמים פיתחו תסמונת גמילה מסמים ביילוד (1). כאמור, הכרת התסמונת הזו חשובה יותר בשנים האחרונות, בעקבות העלייה בשיעור השימוש בסמים באוכלוסייה בארץ ובעולם, כולל בקרב נשים הרות. בפרסום מ-2009 של חוקרים מאוסטרליה על תסמונת גמילה מסמים ביילודים, שהוא הרחב ביותר בהיקפו, ונערך בקרב 637,000 יילודים, נמצאו 906 יילודים עם תסמונת זו. במחקר מדווח על עלייה דרמטית בשיעור הנשים המשתמשות בסמים, עם עלייה בשיעור המקרים של גמילה מסמים ביילודים, מ-1 ל-10,000 ב-1980 עד ל-42 ל-10,000 ב-2002 (2). בישראל יש פרסום אחד בלבד עד כה על תסמונת גמילה מסמים ביילודים מבית החולים סורוקה בבאר שבע, שבו דווח על 24 יילודים לאימהות שהיו מכורות לסמים במהלך ההיריון. ב-23 מתוכם (96%) נמצאה תסמונת של גמילה מסמים (3).

הסמים השכיחים ביותר בתסמונת גמילה מסמים ביילוד הם אופיאטים (Opiates), כגון הרואין (Heroin, diacetylmorphine) וכן Adolan ‏(Methadone) הניתן לנשים הנמצאות בתוכניות גמילה מסמים. ניתן לראות תסמונת גמילה מסמים גם ביילודים לנשים שצרכו בעת ההיריון Phenobarbitone‏ (Phenobarbital), קוקאין (Cocaine), אלכוהול (Alcohol) וסמים אחרים. התסמונות הקשות יותר הן בשל שימוש בהרואין, Adolan וPhenobarbitone.

אטיולוגיה

תסמונת גמילה מסמים ביילוד היא מצב הנוצר בעקבות שימוש בסמים בהיריון, כולל בסוף ההיריון סמוך ללידה. מיד לאחר הלידה, כאשר התינוק שנחשף לסמים בהיותו ברחם כבר לא מקבל את "אספקת הסמים" באמצעות זרימת הדם דרך חבל הטבור, תבוא לידי ביטוי תסמונת של גמילה מסמים ביילוד.

קליניקה

התסמונת מתחילה בדרך כלל יומיים או שלושה לאחר הלידה. זאת מאחר שקצב פינוי הסמים מגוף היילוד אטי יותר מזה של פינוי הסמים מגוף האם, ולכן הביטוי של התופעה מושהה במעט. לעתים, העובר יכול לבטא סימנים של תסמונת גמילה מסמים כבר בסוף ההיריון. כאשר האם מפסיקה להשתמש בסמים כשבוע לפני הלידה, העובר יגלה סימנים של פעילות יתר בתוך הרחם עם תנועות מוגברות, כביטוי לאי שקט בתהליך הגמילה מסמים.

תסמונת גמילה מאופיאטים הביטויים הקליניים הם רעידות, פעילות יתר וסימני עצבנות ביילוד. תיתכן נוקשות בגפיים, התינוק נמצא באי שקט, פעלתנות יתר (Hyperactivity) , ערות לזמן ארוך מהרגיל, קושי בשינה, נשימות מהירות, שלשולים, הקאות, בכי צורם, קושי באכילה ובעלייה במשקל. תופעות נוספות הן: התעטשות, פיהוק, שיהוקים, גודש באף. לעתים גם פרכוסים, עור סמוק שמדי פעם הופך להיות חיוור וריבוי דמעות. מקובל להשתמש בסולם הערכה על שם פינגן לחומרת תסמונת הגמילה מסמים בילוד (Finnegan scoring of neonatal abstinence syndrome). סולם זה כולל 21 מדדים המהווים את התסמינים העיקריים של התסמונת, עם דרגות חומרה מ-1 עד 8. הציון גבוה יותר ככל שיש יותר תסמינים וככל שהתסמינים חמורים יותר (4). תסמינים אלו הם היפוכם של ההשפעות הידועות של שימוש באופיאטים, אשר בעת השימוש גורמים למצב של ירידה במתח, ישנוניות ורגיעה, ואילו בתהליך הגמילה נצפות תופעות הפוכות של אי שקט, פעילות יתר וקושי בשינה.

תסמונת הגמילה מAdolan היא בדרך כלל מצב מבוקר יותר, במקרים שבהם הוא ניתן במרפאות לגמילה מסמים עם מעקב רפואי. במקרים אלה, התופעות דומות לאלו של גמילה מהרואין, אך זמן הופעתן מאוחר יותר בגלל קצב הפינוי הארוך יותר של Adolan. זמן ההופעה של התסמונת יהיה בדרך כלל כשבוע או שבועיים לאחר הלידה, בניגוד למספר ימים במקרה של גמילה מהרואין.

תסמונת גמילה מקוקאין השימוש בקוקאין בהיריון נפוץ פחות מהשימוש באופיאטים, אך גם כרוך בסיכון גבוה ליילוד. קוקאין עלול לגרום לעלייה בלחץ דם שתתבטא גם בפגיעה בילוד כולל משקל לידה נמוך וכן שטפי דם מוחיים העלולים לגרום לבעיה התפתחותית. יילוד לאם שצרכה קוקאין בהיריון כולל בימים שלפני הלידה, עלול לפתח רעד, בכי צורם, אי שקט, ערות יתר, הפסקות נשימה ודופק מהיר ב-3 הימים הראשונים לאחר הלידה. תופעות אלה הן ביטוי להשפעת הקוקאין, ולא תופעות של גמילה, והן חולפות תוך ימים ספורים.

תסמונת גמילה מאלכוהול

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבקשת נזקי האלכוהול בעובר - Fetal alcohol spectrum disorders

צריכה מוגברת של אלכוהול בהיריון כרוכה בסיכון מוגבר של היילוד לפתח מספר נזקים כולל משקל לידה נמוך, הקף ראש קטן, שינויים אופייניים במבנה הפנים, ולעתים גם מומי לב. מצב זה קרוי תסמונת האלכוהול העוברית (Fetal alcohol syndrome). תופעות של גמילה מופיעות בדרך כלל תוך 12-3 שעות לאחר הלידה. במקרים של צריכת אלכוהול מוגזמת בסוף ההיריון, התינוק יהיה בעוררות יתר עם בכי רב, אי שקט, קושי במציצה, רעד ופרכוסים, שיבושים בשינה והזעה מוגברת. התופעות עלולות להמשך מספר חודשים, ולעתים נותר נזק מוחי קבוע. אין טיפול יעיל במצב זה, והדגש צריך להיות על טיפול מונע והקטנת צריכת אלכוהול בהיריון.

אחת הבעיות העיקריות של תסמונת הגמילה מסמים בילוד היא שיבושים באכילה ותת-תזונה. התינוק עם תסמונת הגמילה מסמים מתקשה לינוק, למצוץ ולאכול, ובאותו זמן יש לו דרישה קלורית מוגברת בגלל תנועתיות יתר. כבר במהלך ההיריון, עצם החשיפה לסמים גורמת לסיכון גבוה יותר לתינוק להיוולד פג או במשקל לידה נמוך. במחקר מאוסטרליה שצוטט לעיל, נמצא כי הסיכון לפגות היה גבוה פי 3 בתינוקות עם תסמונת גמילה מסמים בהשוואה לתינוקות אחרים וגם הסיכון ללדת תינוקות במשקל לידה נמוך היה גבוה יותר משמעותית. משך האשפוז לאחר הלידה היה ארוך יותר בתינוקות אלו, ממוצע של 7.6 ימים לעומת 2.5 ימים אצל האחרים (2). במחקר אחר מאוסטרליה נמצא כי תינוקות שינקו היו עם ביטויים קלים יותר של תסמונת הגמילה ביילוד בהשוואה לתינוקות שלא ינקו, אף שהאימהות המשיכו להניק את היילוד. ההנחה היא כי כמות הסמים שמופרשת בחלב אם היא נמוכה, אך כנראה שלעצם ההנקה הייתה השפעה מרגיעה (5).


הקושי הרב שיש באבחון תינוקות עם תסמונת גמילה מסמים נעוץ בכך שהמידע המתקבל מהאימהות על השימוש בסמים הוא לא תמיד שלם. אימהות רבות מתכחשות למצב, ויש חשיבות רבה לוודא בכל מקרה, ובעקר אצל אימהות עם גורמי סיכון בריאותיים וחברתיים, יש לשאול ספציפית לגבי שימוש בסמים בהיריון. בישראל, כאשר בשנים האחרונות משך האשפוז של יילוד בריא לאחר הלידה הוא יומיים שלושה בממוצע, יש סיכון שאם היולדת לא מדווחת על שימוש בסמים בהיריון, התופעות של הגמילה מסמים ביילוד יתחילו רק כעבור שלושה ארבעה ימים מהלידה, לאחר השחרור מבית החולים וללא השגחה רפואית, ומצב זה עלול לסכן את חיי היילוד.

אבחנה

ראשית לקיחת אנמנזה, תשאול של האם המגיעה לחדר הלידה לגבי השימוש בסמים. האבחנה נעשית על סמך תצפית בתופעות הקליניות ואימות ע"י בדיקת הסמים בשתן של התינוק כדי לוודא שאכן מדובר בסם ולקבוע את סוג הסם.

טיפול

הטיפול ביילוד עם תסמונת גמילה מסמים הוא טיפול משולב: טיפול תרופתי וטיפול תומך. הטיפול התרופתי ליילוד עם תסמונת גמילה מסמים על רקע הרואין או מתדון הוא לתת תרופה מאותו סוג של הסם שהתינוק נחשף אליו בהיריון, אבל בצורה איטית ומבוקרת תוך הורדה הדרגתית במינון. התכשירים המקובלים הם Paregoric או Tinctura Opium.

תרופות אלה ניתנות בהתחלה במינון נמוך עם עלייה הדרגתית במינון עד לשלב שבו יש שליטה בתופעות ולאחר מכן מגיע שלב של הפחתה איטית והדרגתית במתן התרופה עד חלוף הסימפטומים. בסקר לאומי בבריטניה ב-235 מחלקות תינוקות דיווחו 96% כי קיימים אצלם פרוטוקולים לטיפול בתסמונת זו, ו-92% דיווחו כי הטיפול המועדף הוא מורפין (6).

לאחרונה פורסמו שני מחקרים מארה"ב על היעילות של קלונידין בטיפול בתינוקות עם תסמונת הגמילה מסמים (אופיאטים). במחקר רטרוספקטיבי על 14 תינוקות שטופלו בקלונידין 1-0.5 מ"ג'ק"ג כל 6 שעות ללא מתן אופיואידים, הטיפול נמשך בממוצע 6.8 ימים, עם שיפור ניכר וללא סיבוכים (7). במחקר אחר ב-80 יילודים עם תסמונת הגמילה מסמים, ניתן קלונידין כל 4 שעות, 1 מ"ג'ק"ג, נוסף על אופיואידים, למחציתם, בעוד המחצית השנייה של היילודים קיבלה אופיואידים בלבד. ביילודים שטופלו בקלונידין עם אופיואידים, משך האשפוז היה קצר יותר ומנת האופיואידים שנצרכה עד להשלמת הטיפול הייתה נמוכה יותר. המחברים מדווחים כי לאחר השחרור נפטרו 3 מקבוצת הקלונידין מסיבות שאינן קשורות לטיפול, והם מסכמים כי הוספת קלונידין לטיפול המקובל באופי אטים היא יעילה, אך נדרשים מחקרים נוספים עם מעקב לטווח ארוך (8).

נוסף על הטיפול התרופתי, נדרש טיפול התומך הכולל: סביבה שקטה, רגועה עם מעט מאוד גירויים לתינוק, לעטוף את התינוק היטב כדי להקטין את התנועתיות והאי שקט, האכלה כדי להשלים את החסר הקלורי בגלל הקושי בהאכלה עם תצרוכת קלורית מספקת, אך בזהירות.

יש חשיבות רבה לטיפול הסוציאלי באימהות שהגיעו למצב זה עם המשך התמיכה גם לאחר שחרורו של התינוק מבית החולים. יש לדווח לשירותים הסוציאליים ולוודא שהטיפול יימשך גם לאחר השחרור של האם והיילוד לביתם.

חשיבות המעקב בקהילה

המצב של גמילה מסמים ביילוד מחייב איתור מוקדם של אימהות בסיכון. צוותי הבריאות המבצעים את מעקב ההיריון בטיפת חלב או במרפאת נשים, צריכים להיות ערים למצבים אלה ולהכין את הצוות הרפואי בחדר לידה ובמחלקת התינוקות לאפשרות של לידת תינוק לאם המכורה לסמים. לאחר הלידה, צוותי טיפת חלב והמרפאות הקהילתיות צריכים לסייע לאם וליילוד לקבל את הטיפול התומך והשיקום ממצב של שימוש בסמים במסגרת הקהילה, ובסיוע השירות הסוציאלי.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. Neonatal drug withdrawal. Committee on drugs. American Academy of Pediatrics. Pediatrics 1998;101:1079-1088
  2. O'Donnell M, et al. Increasing prevalence of neonatal withdrawal syndrome: Population study of maternal factors and child protection involvement. Pediatrics 2009;123:614-621
  3. Lifshitz M, et al. A four year survey of neonatal narcotic withdrawal: Evaluation and treatment. IMAJ 2001;3:17-20
  4. Finnegan LP, et al. A scoring system for evaluation and treatment of the neonatal abstinence syndrome: A new clinical and research tool, in Morselli PI and Sereni F (eds): Basic and Therapeutic Aspects of Perinatal Pharmacology. New York, Raven Press 1975;139-153
  5. Abdul-Latif ME, Pinner J, Clews S, et al. Effects of breast milk on the severity of drug dependent neonatal abstinence syndrome among infants of drug dependent mothers. Pediatrics 2006;117:1163-1169
  6. O'Grady MJ, Hopewell J, White MJ. Management of neonatal abstinence syndrome survey of practice. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2009;94:249-252
  7. Leikin JB, Mackendrick WP, Maloney GE, et al. Use of clonidine in the prevention and management of neonatal abstinence syndrome. Clin Toxicol 2009;47:551-555
  8. Agthe AG, Kim GR, Mathias KB, et al. Clonidine as an adjunct therapy to opioids for neonatal abstinence syndrome; A randomized controlled study. Pediatrics 2009;123:849-856

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יונה אמיתי, מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת, ירושלים; בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2009, גיליון מס' 69, מדיקל מדיה