כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד - היבטים מיילדותיים - Antiphospholipid syndrome - obstetric aspects"
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
|||
| (39 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= דר' מאור ממן | + | |יוצר הערך= דר' מאור ממן |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד}} | {{הרחבה|תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד}} | ||
| − | '''[[תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד]]''' (APLS, Antiphospholipid Syndrome) היא הפרעה אוטואימונית (Autoimmune) המאופיינת בנוכחות מאפיינים קליניים מוגדרים ו[[נוגדנים נגד פוספוליפידים]]. כאשר לא קיימת מחלה אוטואימונית נוספת היא ראשונית (Primary antiphospholipid syndrome) וכאשר קיימת מחלה אוטואימונית נוספת כמו [[זאבת אדמנתית מערכתית]] (SLE,{{כ}}Systemic lupus erythematosus) היא שניונית (Secondary antiphospholipid syndrome). נשים מהוות 70% מסך החולים במחלה ולכן סביר למצוא את התסמונת בקרב נשים בגיל הפריון. נוגדנים מסוג [[נוגדנים לקרדיוליפין]] (Anticardiolipin ,ACL) ו[[לופוס אנטיקואגולנט]] (Lupus Anticoagulant ,LAC) קשורים למספר הפרעות כמו קרישים ורידיים ועורקיים, [[ | + | '''[[תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד]]''' (APLS, Antiphospholipid Syndrome) היא הפרעה אוטואימונית (Autoimmune) המאופיינת בנוכחות מאפיינים קליניים מוגדרים ו[[נוגדנים נגד פוספוליפידים]]. כאשר לא קיימת מחלה אוטואימונית נוספת היא ראשונית (Primary antiphospholipid syndrome) וכאשר קיימת מחלה אוטואימונית נוספת כמו [[זאבת אדמנתית מערכתית]] (SLE,{{כ}}Systemic lupus erythematosus) היא שניונית (Secondary antiphospholipid syndrome). נשים מהוות 70% מסך החולים במחלה ולכן סביר למצוא את התסמונת בקרב נשים בגיל הפריון. נוגדנים מסוג [[נוגדנים לקרדיוליפין]] (Anticardiolipin ,ACL) ו[[לופוס אנטיקואגולנט]] (Lupus Anticoagulant ,LAC) קשורים למספר הפרעות כמו קרישים ורידיים ועורקיים, [[תרומבוציטופניה]] חיסונית ו[[הפלה טבעית|אבדן הריון]]. פרט לאבדן הריון, נוגדנים נגד פוספוליפיד קשורים לסיבוכי הריון נוספים כמו: קדם-[[רעלת הריון]], [[פיגור גדילה תוך-רחמי]] (IUGR,{{כ}} Intra Uterine Growth Retardation), [[אי ספיקה שלייתית]] ו[[לידה מוקדמת]]. יש להתחיל בדיקות לפני לידה בשבוע 32, או מוקדם יותר אם זיהינו סימני פיגור גדילה תוך-רחמית. |
| − | ==[[נוגדנים נגד פוספוליפידים]] | + | ==נוגדנים נגד פוספוליפידים== |
| + | שני ה[[נוגדנים נגד פוספוליפידים]] האופייניים הם לופוס אנטיקואגולנט ואנטיקרדיוליפין. ב-80% מהנשים עם לופוס אנטיקואגולנט נמצא גם אנטיקרדיוליפין וב-20% מהנשים עם אנטיקרדיוליפין נמצא גם לופוס אנטיקואגולנט. מספיקה נוכחות של אחד מהם בלבד כדי לאבחן '''מעבדתית''' את תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד . | ||
| − | + | # '''[[לופוס אנטיקואגולנט]]''': נמצא במקרים רבים גם בהעדר זאבת וקשור ל[[פקקת]] ולא ל[[נוגדי קרישה]] (Anticogulant). נוכחותם בדם נבדקת בעקיפין. השלב הראשון יהיה אחד ממבחני הקרישה שתלויים בפוספוליפידים כמו [[זמן תרומבופלסטין חלקי]] (aPTT{{כ}}, activated Plasma Clotting Time with Kaolin), {{כ}}ו-[[dRVVT]]{{כ}} (Dilute Russelle's Viper Venom Time). {{כ}}לופוס אנטיקואגולנט הם נוגדנים שמכוונים נגד חלבוני פלזמה שונים שנקשרים לפוספוליפידים [בתא2-גליקופרוטאין (β2-Glycoprotein I), פרותרומבין (Prothrombin) {{כ}}ואנקסין 5 (Annexin-V)]. באופן סותר, נוגדני לופוס אנטיקואגולנט חוסמים את מבחני הקרישה התלויים בפוספוליפידים ע"י הפרעה ליצירת תצמיד הפרותרומבין. הרגישות והסגוליות של כל המבחנים ללופס אנטיקואגולנט מושפעים מהריאגנט (Reagent) ומשתנים בין המעבדות השונות. זמני הקרישה יכולים להיות מוארכים מסיבות אחרות שאינן נוכחות לופוס אנטיקואגולנט, למשל [[תרופות נוגדות קרישה]], חסרים בגורמי קרישה או מעכבים סגוליים לגורמים שונים. לפיכך, אם עולה חשד להימצאות לופוס אנטיקואגולנט (בנוכחות זמן קרישה מוארך), יש לבצע מבחנים נוספים: | |
| − | + | #*אם זמן הקרישה מוארך עקב חוסר בגורם קרישה, הוספת פלזמה תקינה (שמכילה את הגורם החסר) תביא לזמן קרישה תקין במבחן חוזר. לעומת זאת, אם מעכב כמו לופוס אנטיקואגולנט נמצא, זמן הקרישה יישאר מוארך גם לאחר הוספת פלזמה | |
| − | # '''[[לופוס אנטיקואגולנט]]''': נמצא במקרים רבים גם בהעדר זאבת וקשור ל[[פקקת]] ולא ל[[נוגדי קרישה]] (Anticogulant). נוכחותם בדם נבדקת בעקיפין. השלב הראשון יהיה אחד ממבחני הקרישה שתלויים בפוספוליפידים כמו [[זמן תרומבופלסטין חלקי]] (aPTT{{כ}}, activated Plasma Clotting Time with Kaolin), {{כ}}ו-[[dRVVT]]{{כ}} (Dilute Russelle's Viper Venom Time). {{כ}}לופוס אנטיקואגולנט הם נוגדנים שמכוונים נגד חלבוני | + | #*הדגרה של הפלזמה עם פוספוליפידים לפני תבחיני הקרישה תביא לקשירתם ללופוס אנטיקואגולנט, ובכך הוא ינוטרל וזמן הקרישה יחזור לתקין. בכל מקרה, לא ניתן למדוד את לופוס אנטיקואגולנט כמותית. התוצאה תהיה רק חיובי או שלילי |
| − | #*אם זמן הקרישה מוארך עקב חוסר בגורם קרישה, הוספת | + | # '''[[נוגדנים לקרדיוליפין]]''': כמו לופוס אנטקואגולנט, נוגדני קרדיוליפין נקשרים לפוספוליפידים טעונים שלילית כמו קרדיוליפין או [[פוספטידיל-סרין]] הקשורים לחלבונים כמו בתא2-גליקופרוטאין I, פרוטרומבין ואנקסין-V. ניתן לזהות את הנוגדנים באמצעות בוחנים חיסוניים (Immunoassays) המשתמשים בקרדיוליפין כפוספוליפיד. לצורך הבדיקה משתמשים בנסיוב מתוקנן וניתן למדוד את רמת הנוגדנים כמותית. בנסיוב המתוקנן יש ערכים מספריים שנקראים: APL{{כ}} (Phospholipid Units {{כ}}[[IgA]]), {{כ}}MPL {{כ}}(Phospholipid Units {{כ}}[[IgM]]) ו-GPL {{כ}}(Phospholipid Units {{כ}} [[IgG]]). התוצאות מתקבלות בארבע דרגות: שלילי, חיובי חלש, חיובי בינוני וחיובי חזק. כנראה שאין כל משמעות קלינית לנוכחות רמה חיובית חלשה של נוגדני אנטיקרדיוליפין (פחות מ20 יחידות של GPL או MPL). כמו כן, לא ברורה המשמעות של נוגדנים מסוג IgA מכל רמה שהיא. ניתן למצוא רמות נמוכות של IgG או IgM גם באנשים בריאים כתוצאה מזיהום או קישור לא סגולי.{{ש}}שיעור נוגדנים לקרדיוליפין באוכלוסיה המיילדותית נע בין 2.7% ל-7%. רק רמה בינונית או גבוהה של נוגדנים (מעל ל20 יחידות GPL או MPL) תספיק לאבחנה מעבדתית של תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד |
| − | #*הדגרה של | ||
| − | # '''[[נוגדנים לקרדיוליפין]]''': כמו לופוס אנטקואגולנט, נוגדני קרדיוליפין נקשרים לפוספוליפידים טעונים שלילית כמו קרדיוליפין או פוספטידיל-סרין | ||
מאחר ותוצאה מעבדתית חיובית לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד יכולה להיות זמנית, האבחנה תהיה מבוססת על לפחות שתי בדיקות חיוביות בהפרש של מספר שבועות. | מאחר ותוצאה מעבדתית חיובית לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד יכולה להיות זמנית, האבחנה תהיה מבוססת על לפחות שתי בדיקות חיוביות בהפרש של מספר שבועות. | ||
;נוגדנים נוספים הקשורים לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד: | ;נוגדנים נוספים הקשורים לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד: | ||
| − | *הנוגדנים האחראים לתוצאות חיוביות כוזבות בבדיקות סרולוגיות ל[[עגבת]] (BFP-STS, {{כ}}-Biologic False Positive Serologic Test for Syphilis). גם הם נוגדנים נגד אנטיפוספוליפידים ולרוב נמצאים אצל חולים עם לופוס אנטיקואגולנט או נוגדים לקרדיוליפין. בניגוד לנוגדנים מסוג לופוס אנטיקואגולנט או נוגדנים לקרדיוליפין, המצאות של נוגדני BFP-STS אינם בהתאמה להתפתחות בעיות רפואיות הקשורות לתסמונת. לפיכך, אין למדוד את רמתם באופן שגרתי בחשד לתסמונת | + | *הנוגדנים האחראים לתוצאות חיוביות כוזבות בבדיקות סרולוגיות ל[[עגבת]] (BFP-STS, {{כ}}-Biologic False Positive Serologic Test for Syphilis). גם הם נוגדנים נגד אנטיפוספוליפידים ולרוב נמצאים אצל חולים עם לופוס אנטיקואגולנט או נוגדים לקרדיוליפין. בניגוד לנוגדנים מסוג לופוס אנטיקואגולנט או נוגדנים לקרדיוליפין, המצאות של נוגדני BFP-STS אינם בהתאמה להתפתחות בעיות רפואיות הקשורות לתסמונת. לפיכך, אין למדוד את רמתם באופן שגרתי בחשד לתסמונת |
| − | *יש מעבדות המדווחות גם על נוגדנים אחרים כמו נוגדי-פוספטידיל-סרין, נוגדי-פוספטידיל-אינוזיטול (Phosphatidylinositol)/ גליצרול (Phosphatidylglycerol)/ כולין (Phosphatidylcholine)/ אתאנולאמין (Phosphatidylethanolamine), אך הערכים אינם מתוקננים ומשמעותם הקלינית לא ברורה | + | *יש מעבדות המדווחות גם על נוגדנים אחרים כמו נוגדי-פוספטידיל-סרין, נוגדי-פוספטידיל-אינוזיטול (Phosphatidylinositol)/ גליצרול (Phosphatidylglycerol)/ כולין (Phosphatidylcholine)/ אתאנולאמין ([[Phosphatidylethanolamine]]), אך הערכים אינם מתוקננים ומשמעותם הקלינית לא ברורה |
| − | *נוגדנים נוספים הקשורים לסיכון גבוה לפקקת (אך עדיין לא נמצאים בשימוש קליני) הם נוגדי-תרומבין, נוגדי-אנקסין V ונוגדי-בתא 2-גליקופרוטאין I | + | *נוגדנים נוספים הקשורים לסיכון גבוה לפקקת (אך עדיין לא נמצאים בשימוש קליני) הם נוגדי-תרומבין, נוגדי-אנקסין V ונוגדי-בתא 2-גליקופרוטאין I |
| − | == | + | ==אבחנת תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד - Antiphospholipid syndrome}} | ||
אבחנת תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד אינה מבוססת על הוכחה מעבדתית בלבד ונשענת גם קליניקה מתאימה. יש צורך במדד אחד קליני ואחד מעבדתי. | אבחנת תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד אינה מבוססת על הוכחה מעבדתית בלבד ונשענת גם קליניקה מתאימה. יש צורך במדד אחד קליני ואחד מעבדתי. | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
[[קובץ:פוספוליפיד2.png|ממוזער|מרכז|500px|קריטריונים מעבדתיים]] | [[קובץ:פוספוליפיד2.png|ממוזער|מרכז|500px|קריטריונים מעבדתיים]] | ||
| − | + | ;התוויות לבדיקת נוכחות נוגדנים נגד פוספוליפידים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הופעת אחד מהסימנים הקליניים (פקקת עורקית או [[DVT|ורידית]], אבדן הריון) מהווה התוויה לבדיקות המעבדה כפי שמופיעות בטבלה. | |
| − | + | מחלות אחרות הקשורות לתסמונת כוללות: [[אנמיה המוליטית אוטואימונית]], תרומבוציטופניה אוטואימונית, זאבת, ציור רשתי עורקי (Livedo reticularis), [[אמרוזיס פוגקס]] (Amaurosis fugax) ובדיקת סרולוגית חיובית כוזבת לעגבת. אבל, מצבים אלה אינם דרישות קליניות לאבחנת התסמונת ולכן אינם התוויה לבדיקת נוגדנים. | |
| − | מחקר רטרוספקטיבי אחד על 147 חולים מצא שיעור הישנות | + | ==סיבוכי תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד== |
| + | הסיבוך העיקרי הקשור לתסמונת הוא קרישים עורקיים וורידיים. רוב אירועי הפקקת (65-70%) הם [[DVT|ורידיים]]. ל-2% מהחולים עם קריש ורידי יש נוגנים לאנטיפוספוליפיד. המקום השכיח לקריש הינו הגפיים התחתונות, אך ניתן למצוא פקקת כמעט בכל כלי דם בגוף. קריש במקום לא שכיח צריך להעלות חשד לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד. 0.5-2% מהאנשים הא-תסמיניים, שיאובחנו אצלם נוגדנים נגד פוספוליפידים במקרה, יפתחו קרישים כל שנה. עד 50% מהאנשים שיפתחו פקקת על רקע התסמונת, יפתחו לפחות [[תסחיף ריאתי]] (PE, {{כ}}Pulmonary embolism) אחד. מחקר רטרוספקטיבי (Retrospective) אחד על 147 חולים מצא שיעור הישנות פקקת של 25% בקרב חולי תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד, עם אירוע פקקת בעבר, ללא טיפול תרופתי. שיעור ההישנות קטן משמעותית עם טיפול נוגד קרישה. | ||
| − | הסיכון | + | הסיכון לפקקת עולה משמעותית בזמן הריון בקרב חולות התסמונת. מחקרים פרוספקטיביים (Prospective) מצאו שיעור פקקת של 5-12% בזמן הריון או במשכב הלידה של חולות התסמונת. |
| − | + | פקקת עורקית קשורה גם היא לתסמונת ויכולה להופיעה במקומות לא שגרתיים כמו בעורקי הרשתית, בערק תת-בריחי, עורק הזרוע (Brachial) ועורק אצבע (Digital). האירוע העורקי השכיח ביותר הוא [[שבץ]], כאשר הפגיעה השכיחה ביותר תהיה בעורק המח התיכון (MCA, {{כ}}Middle Cerebral Artery). גם [[אירוע איסכמי חולף]] (TIA, {{כ}}Transient Ischemic Attack) ואמרוזיס פוגקס קשורים לתסמונת. דווח גם על [[אירועים כליליים]]. ניתן למצוא נוגדנים לאנטיפוספוליפידים בקרב 4-6% מהאנשים הבריאים שפיתחו שבץ בגיל צעיר מ-50. לכן, יש לבדוק נוגדנים לאנטיפוספוליפידים בכל מקרה של חסימה עורקית לא מוסברת, שבץ, אירוע איסכמי חולף ואמרוזיס פוגקס. | |
| − | + | שיעור [[תרומבוציטופניה]] אוטואימונית מגיע ל-40-50% בקרב אנשים עם תסמונת ראשונית. קשה מאוד להבדיל בין תרומבוציטופניה על רקע תסמונת הנוגדנים לאנטיפוספוליפיד מתרומבוציטופניה על רקע [[ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית]] (ITP,{{כ}} Immune Thrombocytopenic Purpura), למרות שהאנגד (Antigen) הקשור שונה. בכל מקרה, הטיפול בתרומבוציטופניה על רקע תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד דומה לזה שעל רקע ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית. | |
| − | + | מצבים נוספים הקשורים אף הם לנוגדנים נגד פוספוליפיד: [[מחולית]] הריון (Chorea gravidarum), אנמיה המוליטית אוטואימונית, ציור רישתי עורקי, כיבים עוריים, {{כ}}[[שיטיון]] מריבוי אוטמים במח ו[[דלקת רוחבית של חוט השדרה]] (Transverse myelitis). | |
| − | + | תסמונת נוגדנים נגד פוספוליפיד קטסטרופלית (Catastrophic) מתייחסת למצב בו יש פקקת מתקדמת וכשל רב-איברים. יש המפתחות לאחר לידה [[אי ספיקת לב|כשל לב]]-ריאה (Cardiopulmonary failure), [[חום]], [[אי ספיקה כלייתית]] וקרישים מפושטים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | Catastrophic | ||
==סיבוכים מיילדותיים== | ==סיבוכים מיילדותיים== | ||
| − | למרות | + | למרות ש[[הפלה מאוחרת|מות עובר]] (Fetal death) מהווה חלק קטן מאובדני ההיריון בקרב האוכלוסיה הכללית, חלק גדול מאבדני הריון הקשורים בתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד הינם מות העובר בשליש השני או השלישי. |
| − | נוגדני | + | נוגדני פוספוליפיד קשורים גם ל[[הפלות חוזרות|הפלות מוקדמות חוזרות]]. רוב המחקרים מדווחים כי ניתן למצוא נוגדנים חיוביים לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד ב-5-20% מהנשים עם הפלות חוזרות. עם זאת חלק גדול מהתוצאות החיוביות יהיו בכייל נמוך או מסוג IgM . הנוגדנים נגד פוספוליפידים אינם קשורים להפלות מוקדמות אקראיות. |
| − | + | גם קדם [[רעלת הריון]] קשורה לתסמונת. מחקר תצפיתי מצא ש-50% מהנשים עם התסמונת פיתחו קדם רעלת הריון ו-25% קדם רעלת הריון חמורה. ב-11-17% מהנשים עם קדם רעלת הריון נמצאו נוגדנים נגד פוספוליפידים, בעיקר כשמדובר בקדם רעלת הריון חמורה, שהתחילה לפני שבוע 34. קדם רעלת הריון במועד אינה קשורה להימצאות נוגדנים לפוספוליפידים. | |
| − | + | [[האטת גדילה תוך-רחמית]] מופיעה ב-15-30% מההריונות עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד. אי ספיקה שלייתית, קדם רעלת הריון והאטת גדילה תוך-רחמית מעלים את הסיכון ל[[לידה מוקדמת]] יזומה. 1/3 מהלידות בנשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד יהיו מוקדמות, לפני שבוע 34. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==המלצות== | ==המלצות== | ||
| − | === | + | ===מעקב בהיריון=== |
| − | + | נשים הרות עם התסמונת צריכות להיבדק לעיתים קרובות לשלילת קדם-רעלת הריון ואירועי פקקת. המטרה העיקרית במעקב לאחר שבוע 20 היא לזהות קדם רעלת היריון ועיכוב גדילה תוך-רחמי. בגלל הסיכון לעיכוב גדילה תוך רחמי, יש לבצע מעקב [[על-שמע]] החל משבוע 32. | |
| − | + | ===טיפול אחר הרה עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד === | |
| − | + | מטרת הטיפול במהלך ההיריון היא לשפר את התחלואה האימהית ושל הילוד על ידי הפחתת הסיכון לאבדן הריון, קדם רעלת הריון, אי ספיקה שלייתית ולידה מוקדמת, ולהפחית את הסיכון לפקקת אימהית במהלך ההיריון. הנשים ההרות עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד נחלקות לשתי קבוצות: אלה עם ואלה ללא אירוע פקקת בעבר. נשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד ללא אירוע פקקת בעברן צריכות לקבל טיפול מונע ב-[[Clexane]] {{כ}}(Enoxaparin) במהלך ההיריון ומשכב הלידה. נשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד עם אירוע פקקת בעברן צריכות לקבל טיפול מלא ב-Clexane במהלך ההיריון ומשכב הלידה. | |
| − | + | הטיפול בנשים עם התסמונת ללא אירוע פקקת בעבר הוא שנוי במחלוקת. מטה-אנליזה (Meta-analysis) הציעה שבנשים, שלהן המדד הקליני באבחנת התסמונת היה הפלות חוזרות, טיפול מונע משולב ב-[[Heparin]] ו-[[Acetylsalicylic acid]] במינון נמוך יכול להפחית את הסיכון להפלה ב-50%. הטיפול המשולב יעיל יותר מ-Acetylsalicylic acid לבד או [[Prednisone]]. מחקרים אחרים ממליצים על הטיפול המשולב גם כאשר יש סיבוכים מיילדותיים אחרים. בהמשך ניתן טיפול מניעתי גם במשכב הלידה ל-6-8 שבועות. | |
| − | + | בנשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד עם אירוע פקקת בעבר, רוב המומחים ממליצים על טיפול מלא ב-Heparin. רוב המחקרים גם טיפלו במקביל ב-Acetylsalicylic acid, אם כי לא ברור הערך המוסף שלו.גם פה חשוב לתת טיפול מניעתי במשכב הלידה ל-6-8 שבועות. אפשר להשתמש ב-[[Coumadin]] {{כ}}(Warfarin). | |
| − | מטה-אנליזה | + | טיפולים אחרים שהוצעו בהריון הם [[סטרואידים]] ו-[[IVIG]] {{כ}}(Intravenous Immunoglobulin). מס' מחקרים הראו הצלחה של 60-70% בטיפול בסטרואידים ו-Acetylsalicylic acid. אבל מטה-אנליזה של המחקרים הטיפוליים לא הראתה שיפור באבדן ההיריון בטיפול בסטרואידים ו-Acetylsalicylic acid. |
| + | מחקר אקראי קטן לא הראה יתרון בטיפול ב-IVIG בשילוב [[t:Heparin|Heparin]] ו-Acetylsalicylic acid בהשוואה לטיפול ב-Heparin ו-Acetylsalicylic acid בלבד. | ||
| − | + | ===מעקב ארוך טווח=== | |
| − | + | נשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד נמצאות בסיכון לארועי פקקת ושבץ. 50% מפתחות פקקת תוך 3-10 שנים ו-10% מפתחות זאבת. לא ניתן לצפות מי תפתח פקקת לאחר הפסקת הטיפול נוגד הקרישה. הריון ושימוש בגלולות מכילות אסטרוגן מעלים את הסיכון לפקקת בנשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד. נשים עם התסמונת צריכות להימנע מגלולות המכילות אסטרוגן. | |
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==פרוגנוזה== |
| − | + | ==דגלים אדומים== | |
| − | |||
| − | == | + | ==ביבליוגרפיה== |
| − | + | * ACOG 68 | |
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==ראו גם== |
| − | + | * לנושא הקודם: [[אפילפסיה במהלך היריון - Epilepsy during pregnancy]] | |
| − | + | * לנושא הבא: [[עימדון מרה תוך כבדי בהיריון - Intrahepatic cholestasis of pregnancy]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}} | {{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}} | ||
| שורה 132: | שורה 105: | ||
| − | [[קטגוריה:מיילדות | + | [[קטגוריה: מיילדות]] |
| − | + | [[קטגוריה: פנימית]] | |
| − | [[קטגוריה:פנימית]] | + | [[קטגוריה: ראומטולוגיה]] |
| − | [[קטגוריה:ראומטולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:35, 3 ביוני 2022
| תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד - היבטים מיילדותיים | ||
|---|---|---|
| Antiphospholipid syndrome - obstetric aspects | ||
| יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד
תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד (APLS, Antiphospholipid Syndrome) היא הפרעה אוטואימונית (Autoimmune) המאופיינת בנוכחות מאפיינים קליניים מוגדרים ונוגדנים נגד פוספוליפידים. כאשר לא קיימת מחלה אוטואימונית נוספת היא ראשונית (Primary antiphospholipid syndrome) וכאשר קיימת מחלה אוטואימונית נוספת כמו זאבת אדמנתית מערכתית (SLE,Systemic lupus erythematosus) היא שניונית (Secondary antiphospholipid syndrome). נשים מהוות 70% מסך החולים במחלה ולכן סביר למצוא את התסמונת בקרב נשים בגיל הפריון. נוגדנים מסוג נוגדנים לקרדיוליפין (Anticardiolipin ,ACL) ולופוס אנטיקואגולנט (Lupus Anticoagulant ,LAC) קשורים למספר הפרעות כמו קרישים ורידיים ועורקיים, תרומבוציטופניה חיסונית ואבדן הריון. פרט לאבדן הריון, נוגדנים נגד פוספוליפיד קשורים לסיבוכי הריון נוספים כמו: קדם-רעלת הריון, פיגור גדילה תוך-רחמי (IUGR, Intra Uterine Growth Retardation), אי ספיקה שלייתית ולידה מוקדמת. יש להתחיל בדיקות לפני לידה בשבוע 32, או מוקדם יותר אם זיהינו סימני פיגור גדילה תוך-רחמית.
נוגדנים נגד פוספוליפידים
שני הנוגדנים נגד פוספוליפידים האופייניים הם לופוס אנטיקואגולנט ואנטיקרדיוליפין. ב-80% מהנשים עם לופוס אנטיקואגולנט נמצא גם אנטיקרדיוליפין וב-20% מהנשים עם אנטיקרדיוליפין נמצא גם לופוס אנטיקואגולנט. מספיקה נוכחות של אחד מהם בלבד כדי לאבחן מעבדתית את תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד .
- לופוס אנטיקואגולנט: נמצא במקרים רבים גם בהעדר זאבת וקשור לפקקת ולא לנוגדי קרישה (Anticogulant). נוכחותם בדם נבדקת בעקיפין. השלב הראשון יהיה אחד ממבחני הקרישה שתלויים בפוספוליפידים כמו זמן תרומבופלסטין חלקי (aPTT, activated Plasma Clotting Time with Kaolin), ו-dRVVT (Dilute Russelle's Viper Venom Time). לופוס אנטיקואגולנט הם נוגדנים שמכוונים נגד חלבוני פלזמה שונים שנקשרים לפוספוליפידים [בתא2-גליקופרוטאין (β2-Glycoprotein I), פרותרומבין (Prothrombin) ואנקסין 5 (Annexin-V)]. באופן סותר, נוגדני לופוס אנטיקואגולנט חוסמים את מבחני הקרישה התלויים בפוספוליפידים ע"י הפרעה ליצירת תצמיד הפרותרומבין. הרגישות והסגוליות של כל המבחנים ללופס אנטיקואגולנט מושפעים מהריאגנט (Reagent) ומשתנים בין המעבדות השונות. זמני הקרישה יכולים להיות מוארכים מסיבות אחרות שאינן נוכחות לופוס אנטיקואגולנט, למשל תרופות נוגדות קרישה, חסרים בגורמי קרישה או מעכבים סגוליים לגורמים שונים. לפיכך, אם עולה חשד להימצאות לופוס אנטיקואגולנט (בנוכחות זמן קרישה מוארך), יש לבצע מבחנים נוספים:
- אם זמן הקרישה מוארך עקב חוסר בגורם קרישה, הוספת פלזמה תקינה (שמכילה את הגורם החסר) תביא לזמן קרישה תקין במבחן חוזר. לעומת זאת, אם מעכב כמו לופוס אנטיקואגולנט נמצא, זמן הקרישה יישאר מוארך גם לאחר הוספת פלזמה
- הדגרה של הפלזמה עם פוספוליפידים לפני תבחיני הקרישה תביא לקשירתם ללופוס אנטיקואגולנט, ובכך הוא ינוטרל וזמן הקרישה יחזור לתקין. בכל מקרה, לא ניתן למדוד את לופוס אנטיקואגולנט כמותית. התוצאה תהיה רק חיובי או שלילי
- נוגדנים לקרדיוליפין: כמו לופוס אנטקואגולנט, נוגדני קרדיוליפין נקשרים לפוספוליפידים טעונים שלילית כמו קרדיוליפין או פוספטידיל-סרין הקשורים לחלבונים כמו בתא2-גליקופרוטאין I, פרוטרומבין ואנקסין-V. ניתן לזהות את הנוגדנים באמצעות בוחנים חיסוניים (Immunoassays) המשתמשים בקרדיוליפין כפוספוליפיד. לצורך הבדיקה משתמשים בנסיוב מתוקנן וניתן למדוד את רמת הנוגדנים כמותית. בנסיוב המתוקנן יש ערכים מספריים שנקראים: APL (Phospholipid Units IgA), MPL (Phospholipid Units IgM) ו-GPL (Phospholipid Units IgG). התוצאות מתקבלות בארבע דרגות: שלילי, חיובי חלש, חיובי בינוני וחיובי חזק. כנראה שאין כל משמעות קלינית לנוכחות רמה חיובית חלשה של נוגדני אנטיקרדיוליפין (פחות מ20 יחידות של GPL או MPL). כמו כן, לא ברורה המשמעות של נוגדנים מסוג IgA מכל רמה שהיא. ניתן למצוא רמות נמוכות של IgG או IgM גם באנשים בריאים כתוצאה מזיהום או קישור לא סגולי.
שיעור נוגדנים לקרדיוליפין באוכלוסיה המיילדותית נע בין 2.7% ל-7%. רק רמה בינונית או גבוהה של נוגדנים (מעל ל20 יחידות GPL או MPL) תספיק לאבחנה מעבדתית של תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד
מאחר ותוצאה מעבדתית חיובית לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד יכולה להיות זמנית, האבחנה תהיה מבוססת על לפחות שתי בדיקות חיוביות בהפרש של מספר שבועות.
- נוגדנים נוספים הקשורים לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד
- הנוגדנים האחראים לתוצאות חיוביות כוזבות בבדיקות סרולוגיות לעגבת (BFP-STS, -Biologic False Positive Serologic Test for Syphilis). גם הם נוגדנים נגד אנטיפוספוליפידים ולרוב נמצאים אצל חולים עם לופוס אנטיקואגולנט או נוגדים לקרדיוליפין. בניגוד לנוגדנים מסוג לופוס אנטיקואגולנט או נוגדנים לקרדיוליפין, המצאות של נוגדני BFP-STS אינם בהתאמה להתפתחות בעיות רפואיות הקשורות לתסמונת. לפיכך, אין למדוד את רמתם באופן שגרתי בחשד לתסמונת
- יש מעבדות המדווחות גם על נוגדנים אחרים כמו נוגדי-פוספטידיל-סרין, נוגדי-פוספטידיל-אינוזיטול (Phosphatidylinositol)/ גליצרול (Phosphatidylglycerol)/ כולין (Phosphatidylcholine)/ אתאנולאמין (Phosphatidylethanolamine), אך הערכים אינם מתוקננים ומשמעותם הקלינית לא ברורה
- נוגדנים נוספים הקשורים לסיכון גבוה לפקקת (אך עדיין לא נמצאים בשימוש קליני) הם נוגדי-תרומבין, נוגדי-אנקסין V ונוגדי-בתא 2-גליקופרוטאין I
אבחנת תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד
ערך מורחב – תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד - Antiphospholipid syndrome
אבחנת תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד אינה מבוססת על הוכחה מעבדתית בלבד ונשענת גם קליניקה מתאימה. יש צורך במדד אחד קליני ואחד מעבדתי.
- התוויות לבדיקת נוכחות נוגדנים נגד פוספוליפידים
הופעת אחד מהסימנים הקליניים (פקקת עורקית או ורידית, אבדן הריון) מהווה התוויה לבדיקות המעבדה כפי שמופיעות בטבלה.
מחלות אחרות הקשורות לתסמונת כוללות: אנמיה המוליטית אוטואימונית, תרומבוציטופניה אוטואימונית, זאבת, ציור רשתי עורקי (Livedo reticularis), אמרוזיס פוגקס (Amaurosis fugax) ובדיקת סרולוגית חיובית כוזבת לעגבת. אבל, מצבים אלה אינם דרישות קליניות לאבחנת התסמונת ולכן אינם התוויה לבדיקת נוגדנים.
סיבוכי תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד
הסיבוך העיקרי הקשור לתסמונת הוא קרישים עורקיים וורידיים. רוב אירועי הפקקת (65-70%) הם ורידיים. ל-2% מהחולים עם קריש ורידי יש נוגנים לאנטיפוספוליפיד. המקום השכיח לקריש הינו הגפיים התחתונות, אך ניתן למצוא פקקת כמעט בכל כלי דם בגוף. קריש במקום לא שכיח צריך להעלות חשד לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד. 0.5-2% מהאנשים הא-תסמיניים, שיאובחנו אצלם נוגדנים נגד פוספוליפידים במקרה, יפתחו קרישים כל שנה. עד 50% מהאנשים שיפתחו פקקת על רקע התסמונת, יפתחו לפחות תסחיף ריאתי (PE, Pulmonary embolism) אחד. מחקר רטרוספקטיבי (Retrospective) אחד על 147 חולים מצא שיעור הישנות פקקת של 25% בקרב חולי תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד, עם אירוע פקקת בעבר, ללא טיפול תרופתי. שיעור ההישנות קטן משמעותית עם טיפול נוגד קרישה.
הסיכון לפקקת עולה משמעותית בזמן הריון בקרב חולות התסמונת. מחקרים פרוספקטיביים (Prospective) מצאו שיעור פקקת של 5-12% בזמן הריון או במשכב הלידה של חולות התסמונת.
פקקת עורקית קשורה גם היא לתסמונת ויכולה להופיעה במקומות לא שגרתיים כמו בעורקי הרשתית, בערק תת-בריחי, עורק הזרוע (Brachial) ועורק אצבע (Digital). האירוע העורקי השכיח ביותר הוא שבץ, כאשר הפגיעה השכיחה ביותר תהיה בעורק המח התיכון (MCA, Middle Cerebral Artery). גם אירוע איסכמי חולף (TIA, Transient Ischemic Attack) ואמרוזיס פוגקס קשורים לתסמונת. דווח גם על אירועים כליליים. ניתן למצוא נוגדנים לאנטיפוספוליפידים בקרב 4-6% מהאנשים הבריאים שפיתחו שבץ בגיל צעיר מ-50. לכן, יש לבדוק נוגדנים לאנטיפוספוליפידים בכל מקרה של חסימה עורקית לא מוסברת, שבץ, אירוע איסכמי חולף ואמרוזיס פוגקס.
שיעור תרומבוציטופניה אוטואימונית מגיע ל-40-50% בקרב אנשים עם תסמונת ראשונית. קשה מאוד להבדיל בין תרומבוציטופניה על רקע תסמונת הנוגדנים לאנטיפוספוליפיד מתרומבוציטופניה על רקע ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית (ITP, Immune Thrombocytopenic Purpura), למרות שהאנגד (Antigen) הקשור שונה. בכל מקרה, הטיפול בתרומבוציטופניה על רקע תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד דומה לזה שעל רקע ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית.
מצבים נוספים הקשורים אף הם לנוגדנים נגד פוספוליפיד: מחולית הריון (Chorea gravidarum), אנמיה המוליטית אוטואימונית, ציור רישתי עורקי, כיבים עוריים, שיטיון מריבוי אוטמים במח ודלקת רוחבית של חוט השדרה (Transverse myelitis).
תסמונת נוגדנים נגד פוספוליפיד קטסטרופלית (Catastrophic) מתייחסת למצב בו יש פקקת מתקדמת וכשל רב-איברים. יש המפתחות לאחר לידה כשל לב-ריאה (Cardiopulmonary failure), חום, אי ספיקה כלייתית וקרישים מפושטים.
סיבוכים מיילדותיים
למרות שמות עובר (Fetal death) מהווה חלק קטן מאובדני ההיריון בקרב האוכלוסיה הכללית, חלק גדול מאבדני הריון הקשורים בתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד הינם מות העובר בשליש השני או השלישי.
נוגדני פוספוליפיד קשורים גם להפלות מוקדמות חוזרות. רוב המחקרים מדווחים כי ניתן למצוא נוגדנים חיוביים לתסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד ב-5-20% מהנשים עם הפלות חוזרות. עם זאת חלק גדול מהתוצאות החיוביות יהיו בכייל נמוך או מסוג IgM . הנוגדנים נגד פוספוליפידים אינם קשורים להפלות מוקדמות אקראיות.
גם קדם רעלת הריון קשורה לתסמונת. מחקר תצפיתי מצא ש-50% מהנשים עם התסמונת פיתחו קדם רעלת הריון ו-25% קדם רעלת הריון חמורה. ב-11-17% מהנשים עם קדם רעלת הריון נמצאו נוגדנים נגד פוספוליפידים, בעיקר כשמדובר בקדם רעלת הריון חמורה, שהתחילה לפני שבוע 34. קדם רעלת הריון במועד אינה קשורה להימצאות נוגדנים לפוספוליפידים.
האטת גדילה תוך-רחמית מופיעה ב-15-30% מההריונות עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד. אי ספיקה שלייתית, קדם רעלת הריון והאטת גדילה תוך-רחמית מעלים את הסיכון ללידה מוקדמת יזומה. 1/3 מהלידות בנשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד יהיו מוקדמות, לפני שבוע 34.
המלצות
מעקב בהיריון
נשים הרות עם התסמונת צריכות להיבדק לעיתים קרובות לשלילת קדם-רעלת הריון ואירועי פקקת. המטרה העיקרית במעקב לאחר שבוע 20 היא לזהות קדם רעלת היריון ועיכוב גדילה תוך-רחמי. בגלל הסיכון לעיכוב גדילה תוך רחמי, יש לבצע מעקב על-שמע החל משבוע 32.
טיפול אחר הרה עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד
מטרת הטיפול במהלך ההיריון היא לשפר את התחלואה האימהית ושל הילוד על ידי הפחתת הסיכון לאבדן הריון, קדם רעלת הריון, אי ספיקה שלייתית ולידה מוקדמת, ולהפחית את הסיכון לפקקת אימהית במהלך ההיריון. הנשים ההרות עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד נחלקות לשתי קבוצות: אלה עם ואלה ללא אירוע פקקת בעבר. נשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד ללא אירוע פקקת בעברן צריכות לקבל טיפול מונע ב-Clexane (Enoxaparin) במהלך ההיריון ומשכב הלידה. נשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד עם אירוע פקקת בעברן צריכות לקבל טיפול מלא ב-Clexane במהלך ההיריון ומשכב הלידה.
הטיפול בנשים עם התסמונת ללא אירוע פקקת בעבר הוא שנוי במחלוקת. מטה-אנליזה (Meta-analysis) הציעה שבנשים, שלהן המדד הקליני באבחנת התסמונת היה הפלות חוזרות, טיפול מונע משולב ב-Heparin ו-Acetylsalicylic acid במינון נמוך יכול להפחית את הסיכון להפלה ב-50%. הטיפול המשולב יעיל יותר מ-Acetylsalicylic acid לבד או Prednisone. מחקרים אחרים ממליצים על הטיפול המשולב גם כאשר יש סיבוכים מיילדותיים אחרים. בהמשך ניתן טיפול מניעתי גם במשכב הלידה ל-6-8 שבועות.
בנשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד עם אירוע פקקת בעבר, רוב המומחים ממליצים על טיפול מלא ב-Heparin. רוב המחקרים גם טיפלו במקביל ב-Acetylsalicylic acid, אם כי לא ברור הערך המוסף שלו.גם פה חשוב לתת טיפול מניעתי במשכב הלידה ל-6-8 שבועות. אפשר להשתמש ב-Coumadin (Warfarin).
טיפולים אחרים שהוצעו בהריון הם סטרואידים ו-IVIG (Intravenous Immunoglobulin). מס' מחקרים הראו הצלחה של 60-70% בטיפול בסטרואידים ו-Acetylsalicylic acid. אבל מטה-אנליזה של המחקרים הטיפוליים לא הראתה שיפור באבדן ההיריון בטיפול בסטרואידים ו-Acetylsalicylic acid. מחקר אקראי קטן לא הראה יתרון בטיפול ב-IVIG בשילוב Heparin ו-Acetylsalicylic acid בהשוואה לטיפול ב-Heparin ו-Acetylsalicylic acid בלבד.
מעקב ארוך טווח
נשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד נמצאות בסיכון לארועי פקקת ושבץ. 50% מפתחות פקקת תוך 3-10 שנים ו-10% מפתחות זאבת. לא ניתן לצפות מי תפתח פקקת לאחר הפסקת הטיפול נוגד הקרישה. הריון ושימוש בגלולות מכילות אסטרוגן מעלים את הסיכון לפקקת בנשים עם תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד. נשים עם התסמונת צריכות להימנע מגלולות המכילות אסטרוגן.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ACOG 68
ראו גם
- לנושא הקודם: אפילפסיה במהלך היריון - Epilepsy during pregnancy
- לנושא הבא: עימדון מרה תוך כבדי בהיריון - Intrahepatic cholestasis of pregnancy
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון