כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת העצב האינטראוסאי האחורי - Posterior interosseous nerve syndrome"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{ערך להשלמה}} | ||
| + | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| תמונה= | | תמונה= | ||
גרסה מ־10:38, 18 בנובמבר 2011
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
| ' | ||
|---|---|---|
| Posterior interosseous nerve syndrome | ||
| ICD-10 | Chapter M 76.5 | |
| ICD-9 | 726.64 | |
| יוצר הערך | ד"ר מתן אלעמי-סוזין | |
תסמונת העצב האינטראוסאי האחורי ((PINS) Posterior interosseous nerve syndrome) היא תסמונת המאופיינת בלחץ על ה-PIN ב-Arcade of Frohse. התסמינים הטיפוסיים הם כאב באמה וחולשה בשרירים שעצב זה מעצבב.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
התסמונת נובעת מלחץ על ה-PIN ב-Arcade of Frohse
קליניקה
התסמינים הטיפוסיים הם כאב באמה וחולשה בשרירים שעצב זה מעצבב. שרירים אלה כוללים את השרירים האקסטנסורים (מיישרים) של האצבעות והאגודל, ה-Extensor carpi ulnaris וה-Abductor pollicis longus.
אבחנה
אנמנזה
האנמנזה דומה לזו של תסמונת התעלה הרדיאלית. התלונה הנוספת היחידה היא חולשה באמה או בשורש כף היד.
בדיקה גופנית
ממצאי הבדיקה הגופנית דומים לאלו של תסמונת התעלה הרדיאלית. יש כאב למישוש רחיקנית ל-Lateral epicondyle ומעל ה-Arcade of Frohse. מבחני תגר כוללים התנגדות לסופינציה (Supination) של האמה והתנגדות לאקסטנציה (יישור) של האצבע האמצעית כשהמרפק באקסטנציה. למטופל תהיה חולשה או חוסר יכולת לבצע אקסטנציה של האצבעות או של האגודל ב-Metacarpophalangeal joint (MCP). הבודק גם עשוי להבחין בסטייה רדיאלית של שורש כף היד באקסטנציה, עקב חולשת שריר ה- Extensor carpi ulnaris.
דימות/אלקטרומיוגרפיה
אין ערך לצילומי רנטגן, CT או MRI. הערך של בדיקות הולכה עצבית מוטל בספק.
אבחנה מבדלת
PINS יכולה להיות דומה בהסתמנותה לתסמונת התעלה הרדיאלית ול-Lateral epicondylitis. המפתח לאבחנה הוא במבחני התגר שיפיקו חולשה מוטורית במקרה של PINS אך לא במקרה של תסמונת התעלה הרדיאלית או של Lateral epicondylitis.
טיפול
ניתן לשקול אמצעים שמרניים כטיפול ראשוני. אלה כוללים שינוי פעילות, NSAID's, קיבוע ופיזיותרפיה. הפניה לניתוח מומלצת אם אין שיפור לאחר שלושה חודשי טיפול שמרני, או אם חלה הדרדרות בתפקוד המוטורי.