האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תת-פריון הגבר - Male subfertility

מתוך ויקירפואה


אי פריון גברי
Male Infertility
ICD-10 Chapter N 46.
ICD-9 606
MeSH D007248
יוצר הערך ד"ר שי שפי
 



שיעור משמעותי של כ-15% מהזוגות המנסים להרות לא יצליחו בהשגת הריון ספונטני.[1] מתוכם, כ-50% לא יצליחו בכך עקב גורם גברי (Male Factor Infertility) כסיבה יחידה או כסיבה משותפת עם גורם נשי (Female Factor Infertility).

במעקב אחרי האוכלוסיה הכללית, נמצא כי שיעור ההצלחה בהשגת הריון הוא כ-25% בחודש, 75% בחצי שנה וכ-90% בשנה.[2] מסיבות אלו, ההמלצה של הגורמים העוסקים ברפואת פריון היא להתחיל בבירור מקביל של שני בני הזוג, לאחר שנה של חוסר הצלחה בהשגת הריון. אולם, בעשורים האחרונים אנו עדים להשפעות שונות של אורח החיים המערבי על הפריון, כגון הרצון למימוש עצמי ולביסוס הקריירה לפני הקמתו והרחבתו של התא המשפחתי, וכתוצאה עליה בגיל הנישואים ובגיל האישה בלידת הצאצא הראשון.[3] בעוד שעובדה זו בעלת משמעות שולית בדרך כלל לגבי פריון הגבר, הרי שהיא עלולה להיות משמעותית מבחינת פריון האשה. בנוסף, לעתים מגיע הגבר לרופא עם ממצא ידוע בעל פוטנציאל לפגיעה בפוריותו. כתוצאה מכך, לא אחת מתחיל הבירור האנדרולוגי לפני חלוף שנה.

אחת הדרישות המוקדמות הן לבירור והן לטיפול בתת-פריון הגבר היא ההבנה כי לתהליך שותפים שני בני זוג בעלי שוני מהותי בפיזיולוגית הפריון שלהם. קביעה זו עלולה להיתפס כנאיבית או כברורה מאליה, אך לא נדירים המקרים בהם איננה מיושמת הלכה למעשה. אחת משתי גישות מתחרות קיימות תכתיב את עומק הבירור והטיפול בתת-פריון הגבר: הראשונה, שהיא הבסיס לסקירה זו ומקובלת בעיקר על האורולוג-אנדרולוג (רופא העוסק במגוון ההיבטים הרפואיים הייחודיים רק לגברים, אשר סיים התמחות באורולוגיה, ואחר כך השלים התמחות-על באנדרולוגיה) דוגלת בניסיון לשיפור פוטנציאל הפריון של הגבר ע"י השקעת מאמץ באיתור גורמים הפיכים הפוגעים בו, ושימוש באמצעים היכולים לשפר את יכולת ההפריה ו/או איכות הזרע שלו, באופן קבוע או זמני. השנייה, המקובלת בעיקר על הגינקולוג, דוגלת בהשגה מהירה של הריון ולידה, תוך כדי העזרות בשיטות מעבדתיות מתקדמות לצורך "מעקף" של נתוני בסיס אנדרולוגיים שאינם אופטימליים.

למרות שבמקרים מסוימים אין ברירה אלא להשתמש בגישה השנייה, הרי שלעתים ניתן לכאורה להשתמש בראשונה או בשנייה, והבחירה נמצאת בידי הזוג ורופאיו. לדוגמא, בדרך כלל לא יהיה זה מוצדק לתכנן טיפול ארוך ומסובך לגבר שבת זוגו סובלת מבעיה המחייבת ממילא הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization; IVF), או שגילה מתקדם מבחינת פוטנציאל הפריון. מצד שני, לעתים לא מוצדק השימוש המוקדם בהפריה חוץ גופית, כגון בבעיה הניתנת לתיקון מהיר יחסית אצל גבר עם בת זוג צעירה ובריאה. כיום עומדים לרשותנו אמצעים רבי עוצמה, הנחשבים ל"היי-טק" בתחום טיפולי הפריון, כגון השימוש בהפריה חוץ גופית משולבת במיקרומניפולציה של הזרקת זרע בודד לביצית (IVF+ICSI), אך השימוש בהם חייב להיות מושכל, הן מבחינת הערכת סיכוי-סיכון והן מבחינת עלות-תועלת.[4] לדוגמא, יש להביא בחשבון את שכיחות הסיבוכים הייחודיים לגירוי יתר הורמונלי שמקבלת בת הזוג כהכנה להפריה חוץ גופית, הסיכוי להריון רב-עוברים, והאפשרות להחמרת הליקוי בפריון הגבר, במידה שאיננו מטופל, בניסיונות הריון עתידיים. בנוסף, במקרים של גורם גברי לאי פריון בהם יעברו בני הזוג טיפולי הפריה חוץ גופית ללא בירור הגבר, קיים הסיכון של עד 1-10% להחמיץ בעיה רפואית משמעותית, כגון גידול באשך, גידול בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), סוכרת, מחלה נוירולוגית, ועוד.[5]

בסקירה זו יובאו עקרונות הגישה הסדורה לבירור תת-פריון הגבר, כפי שבאה לידי ביטוי בספרות האנדרולוגית, בבחינת רפואה מבוססת ראיות (Evidence-Based Medicine). בדומה לשטחים אחרים ברפואה, לא נדיר להגיע לאבחנה כבר לאחר קבלת אנמנזה מסודרת וביצוע בדיקה גופנית מכוונת, ולהשתמש בבדיקות מודרניות ומורכבות הקיימות גם באנדרולוגיה באופן מושכל.

היסטוריה רפואית

לאחר קבלת גילאי בני הזוג, חשוב לברר את פרק הזמן בו מקיימים בני הזוג מגע מיני לא מוגן במטרה להרות. ככל שזמן זה ארוך יותר, גובר הסיכוי להמצאות בעיה משמעותית. הריון ולידה קודמים מעידים באופן ישיר על פוטנציאל פריון (באותה נקודת זמן), ומהווים, בהקשר זה, מדד טוב יותר מבדיקת זרע. חשוב להבין כי ייצור הזרע הנו תהליך ארוך ומורכב ביותר, וכל מצב או מחלה הפוגעים במצב הבריאות הכללי עלולים לפגוע בו גם כן. יש לשלול גם הפרעות בתפקוד המיני כגון בעיות בזקפה או הפרעות שפיכה. תדירות המשגל המומלצת היא פעם ביומיים מסביב ליום הביוץ, שניתן לקביעה באמצעות ערכות ביתיות המודדות את הורמון הצהבה (Luteinizing hormone, LH) או אסטרדיול בשתן, או ע"י מעקב זקיקים שחלתיים (על-קול גינקולוגי).

מעבר למחלות עם קשר ישיר לפריון הגבר (כגון גידולי אשך, תסמונת קליינפלטר, לייפת כיסתית (Cystic fibrosis) ועוד), כל מחלה סיסטמית או מחלת חום כשפעת, עלולות לפגוע בתהליך יצירת תאי הזרע (ספרמטוגנזה) המורכב, באופן קבוע או הפיך. זיהומים בדרכי השתן ובייחוד ביותרת האשך עלולים לגרום להצטלקות ולחסימה, הן ביותרת האשך והן ב-Ejaculatory Ducts הנפתחים לשופכה הפרוסטטית. זיהומים חוזרים בסינוסים ובדרכי הנשימה יכולים להיות קשורים לתפקוד לקוי של הציליה (cilia) הגורם להפרעה חמורה בתנועתיות תאי הזרע, כחלק מסינדרום רב-מערכתי (Primary Cilia Dyskinesia), או בגלל קושי בסילוק הפרשות סמיכות כמו בתסמונת יאונג (Young Syndrome). סוכרת עלולה לגרום פגיעה בעצבים פריפריים, וכתוצאה מזאת תיתכן פגיעה בסוגר שלפוחית השתן וקבלת שפיכה אחורית (Retrograde Ejaculation), וכך גם בטרשת נפוצה. באופן דומה יש לבדוק את רשימת התרופות של הגבר, כול שימוש בסטרואידים אנאבוליים, ולברר הרגלים כעישון וצריכת אלכוהול.[6][7]

היסטורית ניתוחים

פרטים שונים בהיסטוריה הכירורגית עלולים להמצא כבעלי חשיבות לענייננו, אם מכיוון שבוצעו לטיפול בבעיה הגורמת במישרין או בעקיפין להפרעה בספרמטוגנזה (לדוגמא, קיבוע אשך טמיר) או כאמצעי מניעה כמו במקרה של כריתת צינור הזרע(Vasectomy), או מכיוון שהם עלולים לגרום לסיבוך רלוונטי. מבין הקבוצה האחרונה, ניתוח בקע מפשעתי מבוצע כיום בעזרת רשת סינטטית, העלולה לגרום לתגובה דלקתית קשה ולחסום את צינורית הזרע (Vas Deferens), ולגרום לאזואוספרמיה בניתוח דו-צדדי.[8] בנוסף, ניתוחי ערמונית ושלפוחית יכולים לפגוע בסוגר השלפוחית ולגרום לשפיכה אחורית. ניתוחי אגן כגון בתירה של בלוטות לימפה אחורי-צפקיות (Retroperitoneal Lymph Node Dissection) המבוצע בגידולי אשכים או חיתוך קדמי נמוך של החלחולת (Low Anterior Resection of Rectum), עלולים לפגוע בעצבים סימפטטיים ובהעברת הזרע מצינורית הזרע לשופכה. ניתוחים לכריתת פוליפים באף יכולים לרמז על לייפת כיסתית.

בדיקה גופנית

בבדיקה כללית יש לשים לב להשמנת יתר, גינקומסטיה, סימני מין משניים כפיזור שיער ושלב התפתחותי על פי טנר. בבדיקת הפין ניתן למצוא היפוספדיאס, רבדים (פלאקים) תת-עוריים שיכולים לרמז על מחלת פירוני (Peyronie) העלולה לגרום לעקמת הפין ולהפרעות זקפה, או לזיות אופייניות למחלות מין. את האשכים יש להעריך מבחינת הנפח, המרקם וממצאים החשודים לגושים. מכיוון שכ-80% מנפח האשך מורכב מאבוביות ומתאים גרמינליים, פגיעה בספרמטוגנזה מתבטאת בד"כ באטרופיה של האשך. תפיחות או אינדורציה ביותרת האשך עלולות להצביע על דלקת או חסימה. חבל הזרע נבדק לוריקוצלה (Varicocele) ולהמצאות צינורית זרע. בדיקת חלחולת עשויה לגלות ממצאים הקשורים בחסימה, כגון שלפוחיות זרע נמושות או ציסטה בערמונית.

מעבדה

בדיקת הזרע - ספרמוגרם

בדיקת הזרע הנה למעשה אבן הפינה בבירור הגבר הלוקה בתת-פריון, אם כי, כאמור, איננה מדד ישיר להערכת פריון. מצד אחד, גם גברים עם פרמטרים נמוכים בבדיקה יוכלו לעתים להשיג הריון ספונטני (למעט אלה הלוקים באזואוספרמיה או העדר תנועתיות מוחלט של תאי הזרע). מצד שני, ככל שההפרעה בה חמורה יותר, סיכוייו של הגבר בהשגת הריון ספונטני פוחתים באופן משמעותי יותר.

בכל הנוגע לטכניקה המעבדתית לביצוע בדיקת הזרע, מרבית המעבדות האנדרולוגיות פועלות בהתאם לפרוטוקולים מקובלים של ארגון הבריאות העולמי.‏[9] בדיקת זרע "תקנית" תכלול את הפרמטרים נפח, PH, ריכוז, תנועתיות ומורפולוגיה. יתכן שוני משמעותי באותם הפרמטרים בבדיקות עוקבות אצל אותו הנבדק, היכול להגיע לערכים שבין 50-100%.[10] לפיכך, מקובל כיום להתייחס לפחות לשתי בדיקות זרע שניתנו לאחר תקופה של 2-7 (עדיפות ל-3) ימי המנעות מקיום יחסי מין או אוננות, ובהפרש של 3 שבועות.[9] בנוסף נראה, כי בגברים צעירים ובריאים, ריכוז תאי זרע מתקרב ל-50x106/ml, ולא רק 20x106/ml כפי שנקבע כגבול התחתון ע"י ארגון הבריאות העולמי.‏[11] חשוב להדגיש כי גם בבדיקת זרע אצל גבר בריא יכולים למצוא ערכים נמוכים מהנורמה ב-5-10% מהדגימות מחד, ובדיקת זרע תקינה לחלוטין איננה שוללת קיום גורם גברי לאי-פריון, מאידך.[9]

לעתים יש לבצע בדיקות נוספות מעבר לבדיקת הזרע. פרמטרים נוספים הניתנים לבירור מעבר לבדיקת הזרע המסורתית יפורטו להלן.

Post Ejaculatory Urinalysis‏ (PEU)

בבירור של נפח שפיכה הקטן מ-1ml תבוצע מיד לאחר השפיכה בדיקת שתן בחשד לשפיכה אחורית (Retrograde Ejaculation). במסגרת הבדיקה השתן עובר סרכוז, המשקע מועבר לנפח קטן יותר, הריכוז נקבע בבדיקה תחת עדשת המיקרוסקופ, ומספר תאי הזרע מחושב.

זיהוי כדוריות דם לבנות בזרע

שחרור ציטוקינים במצבי דלקת עלול לפגוע בתנועתיות ובתפקוד תאי הזרע. לא ניתן לזהות את ההבדל בין כדוריות לבנות לתאי זרע צעירים (ספרמטוציטים) ע"י שימוש במיקרוסקופ אור בלבד, שם יראו שניהם כ"תאים עגולים" (Round Cells). על מנת להבדיל בין השניים יש לבצע צביעה ספציפית.

נוגדנים לזרע (Anti-sperm Antibodies, ASA)

במקרים של הפרעה בפריון בנוכחות ספרמוגרם תקין או עם הפרעה בתנועה (Asthenospermia) בלבד, או כאשר נצפים צברים (אגרגאטים) של תאי זרע, מומלץ ביצוע בדיקת ASA. גורמי סיכון ליצירת נוגדנים עצמיים כנגד תאי זרע הם אלה הקשורים עם "פריצת" מחסום דם-אשך (Blood-Testis Barrier) כגון ניתוחי אשך, כריתת צינור הזרע, או טראומה לאשך.

תרבית זרע

זיהומים גניטאליים בגברים הנם סיבה נדירה להפרעה בפריון. בנוסף, שיעור משמעותי של התרביות יראה צמיחת חיידק מהפלורה של העור עקב קולוניזאציה של המיאטוס (פתח השופכה) והחלק הדיסטאלי שלה. שלל פתוגנים נחשדו במשך השנים כמזהמים, אך עבודות שונות הראו שרוב הבידודים בתרביות זרע אכן קשורים לקולוניזאציה ולא לזיהום. לפיכך, נטילת תרבית זרע איננה מומלצת בהעדר תסמינים דלקתיים של זיהום כגון אלה של דלקת בשופכה או דלקת בשלפוחית השתן (Urethritis/Cystitis), דלקת באשכים (Orchitis) או דלקת בערמונית (Prostatitis).

בדיקת מבנה כרומטין הזרע

הצורה הדחוסה בה "ארוז" הדנ"א בתאי הזרע, העדר או המצאות "שברים", או עמידותו בפני דה-נטורציה ע"י גורמים חיצוניים, נמצאו כפרמטר בעל ערך עצמאי ונפרד משאר הפרמטרים הקונבנציונליים בבדיקת זרע בהערכת תקינותו. כמו כן, ניתן להשתמש בבדיקות אלה כאמצעי נוסף למעקב אחרי השינוי בבדיקת הזרע בהסרת גורמים פוגעים.[12][13] בין גורמים אלה ניתן למנות מחלות חום וגידולים ממאירים, וריקוצלה, עישון, חשיפה לזיהום אויר ומזהמים תעשייתיים. קיימים מספר תבחינים מעבדתיים לבדיקת שלמות הדנ"א בזרע. הנפוץ ביניהם הוא ה-SCSA, המבוצע רק במרכזים מיוחדים עקב הצורך בציוד ופרוטוקולים מורכבים, ומחירו גבוה יחסית. הבדיקה עדיין איננה זמינה בארץ.

קביעת פרופיל הורמונלי

התוויות מקובלות לבירור הורמונלי (פרולקטין, טסטוסטרון, הורמון מגרה זקיק (Follicle-stimulating hormone, FSH), והורמון הצהבה (LH)) הן:

  1. ריכוז תאי זרע ≤ 10*106/ml בספרמוגרם
  2. ממצאים קליניים המחשידים לבעיה אנדוקרינית, כגון נפח אשכים קטן, הפרעה בתפקוד המיני, גינקומסטיה, הפרעות ראיה מסוימות, ועוד.

בירור גנטי

ההערכה הגנטית של הגבר הלוקה בתת-פריון כוללת כיום מספר מצומצם של בדיקות. הדבר דומה במידה מסוימת לחיפוש מטבע מתחת למנורה. בעוד שקיים מספר מצומצם ביותר של "בדיקות גנטיות" בהערכת תת-פריון הגבר, הרי שלפי הערכות שונות כ- 1/4-1/3 מהגורמים לבעיה בפריון הגבר נותר "אידיופאטי" בסוף הבירור. הדעה המקובלת היום כי חלק ניכר מ"שק" זה הנו על רקע הפרעות גנטיות שאיננו מכירים, קל וחומר שאיננו יכולים לזהותן ע"י בדיקה מעבדתית.

  1. הסיכוי למציאת אברציה כרומוזומלית או חסר זעיר (Microdelition) בכרומוזום Y נמצא ביחס הפוך לריכוז תאי זרע בשפכה. מומלץ לבצע בדיקת קריוטיפ וכרומוזום Y בגברים הלוקים באזואוספרמיה או באוליגוספרמיה חמורה (ריכוז תאי זרע ≤ 5*106/ml). שיעורים מרביים של אברציות כרומוזומליות באוכלוסיות אלו הם 15-20%, ושל חסר בכרומוזום Y הם 13-15%.[14] חשיבותן של בדיקות אלה במספר מישורים: ראשית, אברציות כרומוזומליות מסוימות עלולות להיות משמעותיות גם בתחומים שמעבר לפריון. לאחר ביצוע הפריה חוץ גופית, מניעת החזרת עובר נגוע אפשרית על ידי ביופסיה עוברית בשלבי ההתפתחות הראשוניים במעבדה (Preimplantation Genetic Diagnosis, PGD). עוברים הנושאים את הפגם לא מוחזרים לרחם. שנית, חסרים בכרומוזום Y מועברים מאב לבן. חלקם יגרמו לאזואוספרמיה בבן, וחלקם יגרמו להידרדרות הדרגתית בייצור הזרע אצל הבן. להמצאות חסר קיים ערך פרוגנוסטי בכל שלבי האבחנה והטיפול - מציאת זרע בשפיכה, מציאת זרע באמצעים כירורגיים, הצלחה בהפריה חוץ גופית ובלידת צאצא.[15] שלישית, כאשר מדובר בשילוב של בעיה גנטית עם וריקוצלה המלווה באזואוספרמיה/אוליגוספרמיה חמורה, לא נראה שיש תועלת בניתוח לתיקון וריקוצלה.[16]
  2. בדיקה לנשאות לייפת כיסתית מומלצת במצבים הבאים:
    1. לא נמושה צינורית זרע באחד או בשני הצדדים.
    2. צינורית הזרע נמושה מנוונת (אטרטית) או מקוטעת
    3. בדיקת על-קול חלחולתית הדגימה פתולוגיה בצינורית הזרע, בשלפוחיות הזרע (Seminal Vesicles) או ב-Ejaculatory Duct.
      הקשר בין אנומליות במערכת המין הגברית ללייפת כיסתית מקורו במוטציה של הגן CFTR, הגורמת ברוב המכריע של המקרים, בנוסף לשאר מאפייני הלייפת הכיסתית, גם לאזואוספרמיה חסימתית כתוצאה מפגמים הקשורים בהתפתחות העוברית של ה-Mesonephric Duct: חסר או אטרופיה של צינורית הזרע, שלפוחיות הזרע או ה-Ejaculatory Duct ולעתים גם אגנזיס של הכליה. רובם המכריע של הגברים עם הפרעה חסימתית כזו הנם נשאים בלבד של מוטציה בגן CFTR וללא התבטאות קלינית של CFTR, ולכן לפני ביצוע הפריה חוץ גופית חשוב לבדוק נשאות אצל בנות זוגם.
  3. בדיקה למוטציה בגנים KAL 1-3 מומלצת במקרים של Hypogonadotrphic Hypogonadism (במעבדות ספציפיות בלבד).

הדמיה

על-קול חלחולתי (TRUS)

מקומה של בדיקה זו במקרים בהם נפח השפיכה נמוך (< 1.5ml) ויש חשד לחסימה רחיקנית (דיסטאלית) של דרכי הזרע, וכאמצעי עזר באבחנה המבדלת בין אזואוספרמיה לא-חסימתית לאזואוספרמיה חסימתית.[17] מיקומו של מתמר על-קול בחלחולת מאפשר הדגמה טובה של החלקים הרחיקניים של דרכי הזרע, הנמצאים באספקט האחורי (פוסטריורי) של בסיס שלפוחית השתן ובלוטת הערמונית: צינורית הזרע, שלפוחיות הזרע וה-Ejaculatory Duct. ממצאים פתולוגיים שכיחים הנם הרחבה, ציסטות ואבנים.

על-קול אשכים

בדרך כלל תזהה בדיקה גופנית טובה את רוב הממצאים בעלי הפוטנציאל לפגיעה בפריון. השימוש בעל-קול מוגבל לפיכך למקרים בהם בדיקת האשכים קשה, או שמעלה ממצאים לא חד-משמעיים, וכמובן להערכת ממצא של גוש באשך. למרות שקיים קשר בין הפרעה בפריון הגבר לגידולי אשך, שיקולי עלות-תועלת אינם בעד ביצוע בדיקת על-קול לכל גבר הלוקה בפוריותו, מה גם שהרוב המוחלט של גידולי האשך ניתן לגילוי בבדיקה הגופנית. וריקוצלה, למשל הנו ממצא שהגדרתו קלינית, ושלביו השונים (I- נראה, II – נמוש, III – נמוש רק בולסלבה) מוגדרים לפי הבדיקה הגופנית. זאת ועוד, אין כל הוכחה בספרות האנדרולוגית במחקר מבוקר, כי תיקונו הכירורגי של וריקוצלה תת-קליני (שנמצא בהדמיה בלבד) הביא לשיפור בפרמטרים השונים בבדיקת הזרע, או להשגת הריון. במקרים בהם בכל זאת נעשית הערכת וריקוצלה ע"י על-קול, מקובל להתייחס לווריד בעל משמעות קלינית מקוטר ≥ 3.5mm.

ביופסיה אבחנתית

בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בצורך בביצוע ביופסית אשך אבחנתית במהלך הבירור של אזואוספרמיה. בעזרת מדדים קליניים (מרקם ונפח האשך, מישוש צינורית זרע) ורמות הורמונים (הורמון מגרה-זקיק (FSH)), ניתן להימנע מפעולה חודרנית, להגיע לאבחנה ברמת סבירות גבוהה, ולהציע פתרון הולם. רק במקרים של אזואוספרמיה מלווה בנפח אשכים תקין, צינורית זרע תקינה והורמון מגרה זקיק (FSH) תקין, מומלץ לבצע ביופסיה.

בת הזוג

כאמור, גיל בת הזוג הוא בעל חשיבות מכרעת בבחירת הטיפול המוצע לזוג. מכיוון שלא ניתן להעריך פוריות של אישה באופן ישיר, ההערכה המקובלת הנה על סמך השגת הריון בטיפולי הפריה. באופן פיזיולוגי, בסביבות גיל 35 מתחילה ירידה בפוטנציאל הפריון של האישה, שמקורה בשילוב של ירידה בכמות הביציות הזמינות מחד, ועליה באברציות הכרומוסומליות בהן, מאידך. ירידה זו מתחזקת בגיל 37 לערך.

הערכה של פוטנציאל זה ניתן לקבל משילוב של פרטים בהיסטוריה הרפואית, בדיקות מעבדה והדמיה, שעיקרם יפורט להלן:

  1. הערכה מניחה את הדעת של תפקוד שחלתי תקין וביוץ מתקבלת במקרים של מחזור סדיר באורך של 7±28 ימים.
  2. רזרבה שחלתית תקינה מוערכת לפי רמת FSH<10 IU (יום 3 של המחזור), ולפי ספירת זקיקים (Antral Follicle Count, AFC) בעל-קול נרתיקי בתחילת המחזור, כאשר AFC>10. תוצאות לא תקינות בפרמטרים אלה משמשות כמדד פרוגנוסטי רע בניבוי הריון בהפריה חוץ-גופית.
  3. הערכה אנטומית על ידי צילום רחם עם חומר ניגוד (Hysterosalpinogram, HSG) משמש להערכת מעבר תקין בין חלל החצוצרה לחלל הרחם.

סיכום

רובם המכריע של הגברים הלוקים בתת-פריון הגבר ניתנים לבירור מרפאתי פשוט וקצר יחסית. רק מיעוטם יזדקקו לבדיקות מורכבות, ואלה צריכות להיעשות בצורה מושכלת. מטרת הבירור לזהות סיבות הפיכות ומחלות רקע ולטפל בהן, אם על ידי שינוי התנהגותי או באורח החיים, אם על ידי טיפול תרופתי או ניתוחי. חלק מהסיבות אינן ניתנות לתיקון כלשהו, אך בעזרת אמצעים מודרניים, גברים רבים שבעבר אובחנו כעקרים, והאפשרויות היחידות שעמדו לרשותם היו תרומת זרע או אימוץ, יכולים כיום להפוך לאבות לצאצא ביולוגי.

רשימת ספרות

  1. ↑ Thonneau P, Marchand S, Tallec A, Ferial ML, Ducot B, Lansac J, Lopes P, Tabaste JM, Spira A. Incidence and main causes of infertility in a resident population (1,850,000) of three French regions (1988–1989). Hum Reprod 1991; 6:811–816.
  2. ↑ Spira A. Epidemiology of human reproduction. Hum Reprod 1986; 1:111-115.
  3. ↑ Gibbs N. Making Time for a baby. Time, April 15, 2002.
  4. ↑ Meng MV, Greene KL, Turek PJ. Surgery or assisted reproduction? A decision analysis of treatment costs in male infertility. J Urol 2005; 174:1926-1931.
  5. ↑ Honig SC, Lipshultz LI, Jarow JP. Significant medical pathology uncovered by a comprehensive male infertility evaluation. Fertil Steril 1994; 62:1028-1034.
  6. ↑ Nudell DM, Monoski MM, Lipshultz LI. Common medications and drugs: how they affect male fertility. Urol Clin North Am 2002; 29:965-973.
  7. ↑ Ramlau-Hansen CH, Thulstrup AM, Aggerholm AS, Jensen MS, Toft G, Bonde JP. Is smoking a risk factor for decreased semen quality? A cross-sectional analysis. Hum Reprod 2007; 22:188-96.
  8. ↑ Shin D, Lipshultz LI, Goldstein M, Barmé GA, Fuchs EF, Nagler HM, McCallum SW, Niederberger CS, Schoor RA, Brugh VM 3rd, Honig SC. Herniorrhaphy with polypropylene mesh causing inguinal vasal obstruction: a preventable cause of obstructive azoospermia. Ann Surg 2005; 241:553-558.
  9. ↑ 9.0 9.1 9.2 WHO Laboratory Manual for the Examination of Human Semen and Semen-Cervical Mucus Interaction, Fourth edition. Cambridge, Cambridge University Press, 1999.
  10. ↑ Mallidis C, Howard EJ, Baker HWG. Variation of semem quality in normal men. Int J Androl 1991; 14:99-107.
  11. ↑ Guzick DS, Overstreet JW, Factor-Litvak P, Brazil CK, Nakajima ST, Coutifaris C, Carson SA, Cisneros P, Steinkampf MP, Hill JA, Xu D, Vogel DL; National Cooperative Reproductive Medicine Network. Sperm morphology, motility, and concentration in fertile and infertile men. N Engl J Med 2001; 345:1388-1393.
  12. ↑ O'brien J and Zini A. Sperm DNA integrity and male infertility. Urology 2005; 65:16-22.
  13. ↑ Zini A, blumenfeld A, Libman J, Willis J. Beneficial effect of microsurgical varicocelectomy on human sperm DNA integrity. Hum Reprod 2005; 20:1018-1021.
  14. ↑ Shefi S, Turek PJ. Definition and current evaluation of subfertile men. Int Braz J Urol 2006; 32:385-397.
  15. ↑ Shefi S, Turek PJ: Sex Chromosome Abnormalities and Male Infertility: A Clinical Perspective. In The Sperm Cell: Production, Maturation, Fertilization, Regeneration. 2006, Cambridge University Press, England.
  16. ↑ Cayan S, Lee D, Black LD, Reijo Pera RA, Turek PJ. Response to varicocelectomy in oligospermic men with and without defined genetic infertility. Urology 2001; 57:530-535.
  17. ↑ Raviv G, Mor Y, Levron J, Shefi S, Zilberman D, Ramon J, Madgar I. Role of transrectal ultrasonography in the evaluation of azoospermic men with low volume ejaculate. J Ultrasound Med 2006; 25:825–829.


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שי שפי, מומחה לאורולוגיה