האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מנומטריה אנורקטלית - התוויות והתוויות נגד לביצוע - Anorectal manometry - indications and contraindications

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף Anorectal manometry - indications and contraindications לדף הנוכחי.

Anorectum.png

מנומטריה אנורקטלית - סטנדרטים מינימליים לביצוע - נייר עמדה - Anorectal manometry
מאת החוג הישראלי לנוירוגסטרואנטרולוגיה ולתנועתיות מערכת העיכול והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד

נקודות עיקריות

  • התוויות עיקריות לביצוע הבדיקה: הערכת מטופלים עם אי נקיטת צואה ו/או עצירות כרונית שלא הגיבו לטיפול ראשוני (אמפירי)
  • ניתן לשקול ביצוע הבדיקה במטופלים עם כאב אנאלי או רקטלי לא מוסבר, לפני ניתוחים אנורקטליים, בחשד למחלת הירשפרונג, ובמטופלות עם נזק מיילדותי לסוגר
  • התוויות נגד יחסיות: חוסר יכולת של המטופל לשתף פעולה (לדוגמה עיכוב התפתחותי), מחלה אנאלית פעילה (בעיקר פיסורה כואבת) או מחלה רקטלית פעילה וקשה (לדוגמה פרוקטיטיס)
  • אנו ממליצים לבצע, כחלק מבדיקת המנומטריה, גם בדיקה לפליטת בלון רקטלי, ללא קשר לסיבת ההפנייה
  • הבדיקה בטוחה מאד, וסיבוכים תוארו כמעט אך ורק במטופלים לאחר ניתוחים רקטליים ו/או הקרנות אגניות. במטופלים אלו, יש לשקול את נחיצות שלב ניפוח הבלון הרקטלי

התוויות עיקריות למנומטריה אנורקטלית

  • הערכה של סיבות לאי נקיטת צואה או גזים
  • עצירות כרונית עם חשד להפרעת התרוקנות
  • כאבים אנורקטליים כרוניים, כאשר קיים חשד להפרעת התרוקנות חסימתית ו/או טונוס סוגר גבוה התורם לכאב ביצוע מנומטריה אנורקטלית בהתוויות אלו מומלצת למטופלים עם תסמינים עמידים לטיפול ראשוני. כאשר המלצות המפענח כוללות ביצוע פיזיותרפיה/ביופידבק - יש להעבירן למטפל על מנת להציע את הטיפול המיטבי. בנוסף, ניתן לשקול ביצוע מנומטריה אנורקטלית במצבים הבאים:
    • מטופלות עם נזק מיילדותי (obstetrics related anal sphincter injury) משמעותי בסוגר (דרגה 3 ומעלה) על מנת להחליט לגבי טיפול ולגבי לידה קיסרית בעתיד
    • לפני ניתוח אנורקטלי
    • בשאלה של מחלת הירשפרונג. ממצא של היעדר RAIR‏ (Recto-Anal Inhibitory Reflex) איננו אבחנתי למחלת הירשפרונג, ויכול להופיע במגוון מצבים אחרים, בעיקר, לאחר ניתוחים אנורקטליים.

התוויות נוספות

חישה: מומלץ לבצע מנומטריה אנורקטלית לבדיקה של תחושתיות רקטלית. בדיקת החישה מתבצעת על ידי ניפוח בלון בתוך הרקטום ומדידה של נפחים בספי חישה שונים. יש קושי להפריד בין הפרעות בהיענות של דופן הרקטום ובין הפרעות חישה ממקור עצבי[1]. למדידת החישה יש השלכה טיפולית, מאחר שניתן לטפל בהפרעת חישה באמצעות ביופידבק תחושתי.

פליטת בלון: מומלץ לבצע פליטת בלון רקטלי כחלק מהערכה של הפרעת התרוקנות. עד רבע מהמטופלים, בעיקר גברים, הסובלים מאי נקיטת צואה, ידגימו גם מאפיינים של עצירות ו/או הפרעת התרוקנות[2]. לממצאים אלו השלכות טיפוליות. לפיכך, אנו ממליצים על ביצוע בדיקת פליטת בלון באופן שגרתי בסיום כל מנומטריה, ולא רק כשיש חשד קליני להפרעת התרוקנות.

סיבוכים

מנומטריה אנורקטלית ופליטת בלון הן בדיקות בטוחות מאוד עם שיעור סיבוכים נמוך מאד. ישנם תיאורי מקרים בודדים על התנקבות הרקטום לאחר ביצוע הבדיקה. מקרים אלו התרחשו במטופלים לאחר ניתוחים אנורקטליים ו/או הקרנות אגניות, ונראה שהתרחשו בעיקר בזמן ניפוח הבלון הרקטלי[3][4].

התוויות נגד למנומטריה אנורקטלית

אין לבדיקה התוויות נגד מוחלטות, אך מומלץ לנקוט משנה זהירות במטופלים לאחר ניתוחים אנורקטליים ו/או הקרנות אגניות, בעיקר ב-3 חודשים הראשונים לאחר טיפולים אלו. במטופלים אלו, יש לשקול את נחיצות שלב ניפוח הבלון הרקטלי (להפקת RAIR, חישה ופליטת בלון) ואם הלחצים הרקטליים גבוהים בזמן ניפוח הבלון, או שמופק כאב, מומלץ להפסיק את הבדיקה. אף על פי שמאושר לבצע מנומטריה אנורקטלית בנשים בהיריון, מומלץ לא לבצע את שלב ניפוח הבלון הרקטלי בנשים אלו.

התוויות נגד יחסיות נוספות כוללות:

  • מטופלים שאינם יכולים לשתף פעולה (לדוגמה: עיכוב התפתחותי)
  • מחלה אנאלית פעילה, בעיקר פיסורה כואבת
  • מחלה רקטלית פעילה וקשה, לדוגמה: פרוקטיטיס
  • פגיעות עמוד שדרה, בעיקר גבוהות יחסית (מעל T5) הנמצאות בסיכון לדיסרפלקציה אוטונומית

ביבליוגרפיה

  1. M. A. Gladman, Q. Aziz, S. M. Scott, N. S. Williams, P J. Lunniss, Rectal hyposensitivity: pathophysiological mechanisms. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society 21, 508-516, e504-505 )2009(
  2. R. E. Burgell, C. Bhan, P J. Lunniss, S. M. Scott, Fecal incontinence in men: coexistent constipation and impact of rectal hyposensitivity. Diseases of the colon and rectum 55, 18-25 )2012(
  3. K. H. Lee, J. Y Kim, Y H. Sul, Colorectal Perforation After Anorectal Manometry for Low Anterior Resection Syndrome. Ann Coloproctol 33, 146-149 )2017(
  4. J. S. Park et al., Iatrogenic colorectal perforation induced by anorectal manometry: report of two cases after restorative proctectomy for distal rectal cancer. World J Gastroenterol 13, 6112-6114 )2007(