האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

חזרת - Mumps

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־16:52, 3 במאי 2014 מאת Motyk (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

המידע בערך זה אינו מלא
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה).



חזרת
Mumps
Mumps PHIL 130 lores.jpg
ICD-10 Chapter B 26.
ICD-9 072
MeSH D009107
יוצר הערך ד"ר ורד מולינה-חזן
 


חזרת היא מחלה נגיפית חדה, המתבטאת בהגדלה ובכאב בבלוטות-הרוק, אשר אופייניים ביותר בבלוטת הפרוטיד (בלוטת בת האוזן). מדובר במחלת ילדים חשובה ודי נדירה כיום בילדים בזכות החיסון היעיל, אולם עדיין נרשמות התפרצויות של חזרת, בעיקר בקרב אוכלוסיות לא מחוסנות. כיום קבוצת החולים בעיקרה מבוגרים-צעירים. במסגרת המחלה יתכנו סיבוכים כגון מנינגואנצפלומיליטיס (דלקת-המוח וקרומיו) ודלקת אשכים. הטיפול בחזרת הנו בעיקרו טיפול תומך. כיום ניתן למנוע את המחלה ביעילות, על ידי חיסון בנגיף מוחלש.

אפידמיולוגיה

מדובר במחלת ילדים חשובה ודי נדירה כיום בילדים בזכות החיסון היעיל, אולם עדיין נרשמות התפרצויות של חזרת, בעיקר בקרב אוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן. כיום קבוצת החולים בעיקרה מבוגרים-צעירים. מדובר בקבוצות לא מחוסנות (בפרט ילידי 1967 עד 1977, השנים הראשונות לשימוש בחיסון).

הופעת המחלה נרשמה בכל העולם, ובאופן שווה בין המינים. המחלה מופיעה בכל עונות השנה ויותר בסוף החורף - תחילת האביב.

אטיולוגיה

נגיף החזרת הוא נגיף רנ"א (RNA) ששייך לקבוצת Paramyxovirus במשפחת נגיפי ה-Paramyxoviridae. הפצת הנגיף במגע ישיר מאדם לאדם, וגם באופן עקיף על ידי טיפות, רוק מזוהם, ודרך נוזל השתן. ניתן לבודד את הנגיף מרוק חולים, 6 ימים לפני ועד ל-9 ימים לאחר הופעת הנפיחות בבלוטות הרוק. הפצת הנגיף חלה מיממה לפני הופעת המחלה ועד ל-3 ימים לאחר ההחלמה. הנגיף מבודד בשתן חולים יממה עד שבועיים מהופעת הנפיחות בבלוטות הרוק. דגירת הנגיף נמשכת שבועיים-שלושה (בדרך כלל 17 יום).

קליניקה

כ-35% מהזיהומים הנם תת-קליניים. ייתכנו סימנים מבשרי מחלה (פרודרום) הכוללים חום לא גבוה, כאבי ראש ושרירים, והרגשה כללית רעה. בילדים המחלה מתפרצת בדרך כלל ללא סימנים מקדימים. הקליניקה כוללת כאב ונפיחות בבלוטות הרוק, בדרך כלל בלוטת הפרוטיד, המלווים בבצקת של העור והרקמות הרכות באזור. קצב התפיחות מהיר, והתפיחות המירבית מופיעה בדרך כלל תוך 3-1 ימים. הנפיחות עלולה לטשטש את גבולות עצם הלסת העליונה. האזור התפוח רגיש מאוד וכואב, במיוחד בעת טעימת מיצים חמוצים. הלוע בצד החולה אדום ותפוח. תתכן בצקת של החזה העליון. במידה ומופיעה מעורבות בלוטות רוק תת-ליסתיות בלבד מהלך המחלה פחות סוער.

סיבוכים

במסגרת המחלה יתכנו סיבוכים שנובעים מפיזור הנגיף בדם ולאיברי הגוף
  1. מנינגואנצפלומיליטיס (דלקת-המוח וקרומיו) - הסיבוך השכיח ביותר בילדים. 10% בלבד מן המפתחים סיבוך זה יהיו תסמיניים, 10% מן המקרים יופיעו בחולים בני 20 ומעלה, וזכרים מועדים ללקות בסיבוך זה פי 5-3 יותר מנקבות. התמותה מהסיבוך הנה 2%. קלינית, לא ניתן להבחין בין דלקת מוח (אנצפליטיס) של חזרת לדלקת מוח ממקור אחר.
  2. דלקת אשכים - סיבוך זה שכיח במתבגרים ומבוגרים (עד 50%). ב-30% מן המקרים הדלקת תופיע דו-צדדית. הדלקת באשכים מופיעה בדרך כלל תוך 8 ימים מהופעת דלקת הפרוטיד. המהלך חד ומלווה חום גבוה,צמרמורת,כאב ראש,וכאב בטן תחתונה. במעורבות אשך ימין יש לשלול דלקת תוספתן (אפנדיציטיס). האשך המודלק נפוח ורגיש, ובעור בצקת ואודם. המחלה נמשכת כ-4 ימים, ובכ-35% מהחולים האשך שהיה מודלק יתנוון, ויראה מצומק. אי פיריון נדיר מאוד, אך יתכן.
  3. דלקת אגן קטן ושחלות - סיבוך אפשרי בנשים.
  4. מעורבות הלבלב - בדרך-כלל מעורבות תת-קלינית או קלה. יתכנו כאבים אפיגסטריים, חום, בחילות והקאות. עמילאז גבוה אינו אבחנתי וקשור לדלקת בלוטות הרוק.
  5. דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) - אינה נדירה, בדרך כלל ללא סיבוכים משמעותיים.
  6. כאב מפרקים נודד ודלקת מפרקים - סיבוך של מבוגרים. בדרך כלל מעורבים מפרקי הברך, הקרסול, הכתף ושורש כף היד. משך התסמינים הממוצע כשבועיים.
  7. דלקת של בלוטת התריס (תירואידיטיס) - נדירה בילדים. עלולה להופיע גם שבוע לאחר הופעת דלקת הפרוטיד.
  8. חירשות עצבית חד-צדדית - תיתכן הופעת חירשות קבועה או זמנית. בעבר נחשבה חזרת הסיבה השכיחה לחירשות עצבית חד-צדדית.
  9. דלקת בלוטת הדמעות ודלקת עצב הראיה.

אבחנה

  • האבחנה של חזרת בבלוטת הפרוטיד הנה בעיקר לפי המופע הקליני.
  • תיתכן הפחתה בספירה של כדוריות הדם הלבנות, עם עליה יחסית במספר הלימפוציטים.
  • עמילאז יכול להיות מוגבר, במקביל למהלך המחלה בבלוטת הפרוטיד.
  • ניתן לאתר את הנגיף באמצעות סרולוגיה (תבחין אימונולוגי בנסיוב הדם). בזמן מחלה מאותרים אימונוגלובולינים סגוליים מטיפוס IgM שנשארים גבוהים למשך שבועות-חודשים. אבחנה נעשית על ידי היפוך נסיוב משלילי לחיובי מבחינת אימונוגלובולינים, או באם מתועדת הגברה פי 4 בכייל ה-IgG.
  • ניתן לתרבת את הנגיף מהרוק, נוזל חוט השידרה, הדם והשתן.
האבחנה המבדלת של דלקת בלוטת הפרוטיד כוללת מחלות נגיפיות כגון

טיפול

הטיפול בחזרת הוא תומך, באמצעות תכשירים להורדת חום ומנוחה. בדלקת אשכים הטיפול הנו בהקלה מקומית ובמנוחה, ובדלקת מפרקים ניתן טיפול בן שבועייים בנוגדי-דלקת.

מניעה

כיום ניתן למנוע את המחלה ביעילות, על ידי חיסון בנגיף מוחלש. חיסון החזרת בארץ ניתן כחלק מתרכיב MMR, מחסנים בגיל שנה ובכיתה א'. נוגדני האם מספקים הגנה לעובר בחצי השנה הראשונה לחיים. נשים שחוסנו צריכות להמנע מכניסה להריון חודש לאחר חיסון חזרת (או 3 חודשים אם קיבלו תרכיב הכולל גם חיסון כנגד אדמת).

התוויות נגד לחיסון
  • רגישות (אלרגיה) לחלבון ביצה שהתבטאה באנפילקסיס
  • מחלה חדה אחרת
  • דיכוי חיסוני
  • מתן של עירוי אימונוגלובולינים בחודש טרם החיסון

פרוגנוזה

פרוגנוזה של מחלת החזרת בגיל הילדות

הפרוגנוזה של מחלת החזרת בגיל הילדות הנה כמעט תמיד מצויינת, גם כאשר מופיע סיבוך של דלקת במוח, אם כי דווחו מקרי תמותה כתוצאה ממעורבות מערכת העצבים המרכזית או דלקת בשריר הלב.

פרוגנוזה של מחלת החזרת במבוגרים

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  • Nelson textbook of pediatrics 18th edition
  • תדריך החיסונים משרד הבריאות
  • Control of communicable disease 19th edition

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ורד מולינה-חזן