מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

אחות הסוכרת - החזון והתפקיד

מתוך ויקירפואה

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר אהובה ספיץ, רחל מאיר, רוחמה כהן
שם הפרק אחות הסוכרת - החזון והתפקיד
עורך מדעי ד"ר עופרי מוסנזון,
פרופ׳ איתמר רז
מאת המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2013
מספר עמודים 354
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסוכרת

החזון של האחות המומחית בסוכרת
  1. מצוינות מקצועית, ערכית ואנושית.
  2. קיום תקשורת עם החולה ומשפחתו.
  3. תאום הטיפול של הצוות הרב מקצועי.
  4. קידום ידע ומיומנויות בטיפול.
  5. השנת איזון מטבולי ואיכות חיים מיטבית לחולי הסוכרת.

בשנת 2006 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מחלת הסוכרת כעל מגיפה. מחלת הסוכרת, בעיקר סוג 2, נפוצה ביותר. שכיחותה נמצאת בעלייה מתמדתבעשורים האחרונים. בשנת 1985 הוערך מספר חולי הסוכרת בני 20 ומעלה ברחבי העולם ב-30 מיליון ובשנת 2000 ב-170 מיליון. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי המספר יוכפל בין השנים 2000 ו-2030 ויגיע ל-370 מיליון חולים. בישראל, על פי סקרי הבריאות הלאומיים, שיעור חולי הסוכרת בקרב בני 18 שנים ומעלה הוא 18%-7%.[1]

גורמי הסיכון לסוכרת הם, בין היתר, סוכרת ידועה בבני המשפחה הקרובה, השמנת יתר (BMI מעל 27 ק"ג/מ"ר), יתר לחץ דם ודיסליפידמיה, בעיקר HDL נמוך וטריגליצרידים גבוהים, סוכרת הריונית בעבר ו/או לידת תינוק במשקל מעל 4 ק"ג[2].

גורמים התנהגותיים הידועים כמעלים את הסכנה להתפתחות סוכרת הם חוסר פעילות גופנית,ישיבה ממושכת מול מחשב/טלוויזיה, עישון, תזונה עתירת פחמימות ושומנים כגון: מזון מהיר, משקאות מתוקים, שומן צמחי ועוד.

מבין גורמי הסיכון המוזכרים, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית גורמים לעלייה בתנגודת לאינסולין שהיא ההפרעה הפתופיזיולוגית העיקרית העלולה לגרום למצב של טרום סוכרת ולבסוף לסוכרת סוג 2‏[3].

אחות הסוכרת ניצבת כיום בפני אתגרים שלא היו בעבר. ראשית, עלייה מתמדת במספר חולי הסוכרת וכן השינוי האפדימיולוגי קרי היארעות של סוכרת סוג 1 בגיל מבוגר יותר והיארעות של סוכרת סוג 2 בקרב צעירים. אתגר נוסף מהווה כניסתן של טכנולוגיות מתוחכמות וסוגי טיפול חדשניים המחייבים עדכון הידע ושיפור מיומנויות טיפוליות באופן מתמשך כגון שימוש בתוכנות ממוחשבות לפענוח נתונים של תוצאות הניטור העצמי ונתוני משאבות אינסולין. אתגר נוסף לאחות הינו ניהול המחלה בשיתוף צוות רב תחומי. האחות אחראית לתכנון, תאום וטיפול בחולים בכל שלבי המחלה, להצגת חלופות טיפוליות בהתאמה אישית למטופל ולהפנייתו למומחים בעת הצורך והיא מהווה משאב מקצועי מייעץ ומנחה בתחומה לאחיות ולבעלי מקצועות רפואיים ופרה רפואיים השותפים לטיפול[4].

אתגרים אלה דורשים מיומנות ומומחיות של אחות מומחית בסוכרת.

על מנת להעצים ולהגשים את תפקידה ראינו לנכון לבנות חזון לאחות המומחית לסוכרת במאה ה-21. החזון יהווה תשתית רעיונית וערכית לעבודת האחות ואתגריה. החזון של האחות המומחית בסוכרת הינו: מצוינות מקצועית, ערכית ואנושית, המתבטאת בהיבטים הבאים:

  • קיום תקשורת עם החולה ומשפחתו.
  • תאום הטיפול של הצוות הרב מקצועי.
  • קידום ידע ומיומנויות בטיפול.
  • השגת איזון מטבולי ואיכות חיים מיטבית לחולי הסוכרת.

מחזון למציאות

מחזון למציאות מנהל הסיעוד במשרד הבריאות הכיר בצורך ובחשיבות של תפקיד אחות הסוכרת ועל כן יזם קורס על בסיסי בסוכרת. החל משנת 2006 מתקיימים קורסים על-בסיסיים בסוכרת בארץ. תכנית הלימודים מתמקדת בהקניית ידע , רכישת מיומנויות והבנה מעמיקה של המחלה ודרכי הטיפול ומניעת הסיבוכים.

לאחר עמידה בבחינות הממשלתיות מקבלות בוגרות הקורס אישור לפעולות סיעוד המעוגנות בתפקידן של אחיות סוכרת. הפעולות תתבצענה במסגרת ניהול הטיפול ההמשכי בקהילה ובהתאם לפרוטוקולים רפואיים[5].

הקורס העל-בסיסי בסוכרת מאפשר לבנות את דור ההמשך ולממש חזון של אחות בוגרת קורס על בסיסי בסוכרת בכל מרפאה.

בנוסף, בשל הצורך לתת מענה מידיי למטופלים, בכל מערכות הבריאות, בתי חולים וקופות החולים, מתקיימים קורסי העשרת ידע ומיומנות ברמות שונות, המכשירות אחיות למתן מענה מקצועי לאיתור, זיהוי וטיפול בסוכרת וטרום סוכרת.

בסקירת ספרות נמצאו גישות המציעות דרכים חדשות "להגיע" למטופל - חולה הסוכרת. גישה אחת הנקראת Centered Approach-Patient, מציגה את המטופל במרכז כשותף בקבלת ההחלטות ובבניית תוכנית טיפול אישית, בראיה כוללת של צרכים, מניעים, רצונות, עמדות וקשיים ביחס לסוכרת[6].

זאת בעיקר לאור ממצאים המראים שלעיתים הסיבוכים נובעים מאי היענות לטיפול בשל היעדר ידע מתאים מצד המטופלים לגבי המחלה וחשיבות הטיפול בה.

פיתוח גישת המטופל במרכז מותנית בשני עקרונות: הראשון, יצירת יחסי אמון של מטפל - מטופל המאפשרים למטופל לבטא באופן חופשי את דאגותיו, צרכיו ועמדותיו, ובמיוחד רגשות אשמה ובושה. לשם כך יש לאמץ גישה של שותפות לעומת גישה פטרנליסטית[7].

העקרון השני הוא תקשורת - הכלי החשוב ביותר להשגת המטרה - הבאה לידי ביטוי בהקשבה פעילה, גילוי אמפתיה ומתן חיזוקים חיוביים בכל מפגש טיפולי[8].

במחקר שנערך במרכז האוניברסיטאי Center Kaiser Permanente Medical נבדקו תוצאות המדדים הקליניים של חולי סוכרת במשך שנה כמדד להערכת תוכנית מובנית של מעקב אחות, שכללה מפגשים אישיים וקיום שיחות טלפוניות. במחקר, אשר בדק את הקריטריונים הבאים: משך המחלה, נוכחות סיבוך אחד לפחות של סוכרת, 10%->HbA1c, השתתפו 169 חולי סוכרת. המחקר השווה בין שתי קבוצות חולים; האחת הייתה במעקב שיגרתי כאשר הקשר העיקרי של החולה היה עם הרופא והקבוצה השנייה כללה, בנוסף לביקור אצל הרופא, גם מפגשים אישיים סדירים עם האחות מנהלת הטיפול, מעקב טלפוני והשתתפות בקבוצות לימוד.

תוצאות המחקר הוכיחו באופן מובהק שמעקב רציף וקבוע עם האחות מנהלת הטיפול תרם לשיפור משמעותי באיזון הסוכרת. מדד HbAic-rn ירד מ->10% לפחות מ-7.5% והמדדים המטבוליים אף הם השתפרו באופן משמעותי. בנוסף, ניהול הטיפול העצמי של החולה השתפר והובעה שביעות רצון גבוהה בקרב המטופלים מהתמיכה והמעקב הקבוע, המובנה האישי והטלפוני[9]. פרט למרכזיותו של המטופל, מחקר זה מדגיש את חשיבות המעקב השיטתי המתוכנן של האחות.

במאמר נוסף נמצא שהמנבא הטוב ביותר לשיפור הטיפול העצמי של חולי הסוכרת הינו "משך" זמן ההדרכה על ידי המטפל העיקרי שהוא בדרך כלל האחות.[10] גישה זו תואמת גם את שיטת TPE-rn‏ (Therapeutic Patient Education), המוכרת בעולם הרפואי ככלי מרכזי בטיפול במחלות כרוניות. השיטה מורכבת משילוב של ידע ומיומנויות המפתחים עמדות והתנהגויות לטיפול עצמי, שליטה בסוכרת והשגת איכות חיים מיטבית[7].

בבניית תכנית התערבות והוצאתה לפועל יש להתחשב גם בהיבט התרבותי להשגת שיתוף פעולה ושביעות רצון של המטופלים.התוכנית כוללת הערכה מתוכננת וחיזוק של מסרים קודמים[11].

מודל טיפולי מקיף המיושם בניהול מחלות כרוניות, כולל את הגישות שהוזכרו לעיל ומבוסס על התהליך הסיעודי. המודל מכונה ניהול המחלה c.M-rn‏ (Care Management) אשר התפתח כמענה לצורך בטיפול מקיף רב צוותי בחולי הסוכרת. המודל מתמקד בניסיון להבין את הגורמים המעכבים להשגת איזון מיטבי, כמו גורמים פסיכו סוציאליים , תרבותיים, משפחתיים וחוסר ידע.כאשר המטופל במרכז, מועצם ומועשר בידע, שותף בקבלת ההחלטות ומתייחס לקשיים וגורמים מעכבים המסייעים לניהול הטיפול העצמי, בתהליך מתמשך המאפשר מעקב והערכת תוצאות. כל השיטות נתמכות ע"י התהליך הסיעודי, המהווה עמוד שדרה בניהול הטיפול בסוכרת.

התהליך הסיעודי

התהליך הסיעודי מורכב מאומדן, קביעת מטרות טיפוליות, התערבות, תיעוד והערכה. אומדן-האומדן הינו אסוף הנתונים על המטופל באמצעות שאלות, המהווה בסיס לבניית תכנית ההתערבות האישית.

להלן דוגמאות לשאלות[12]:

  • באיזו שפה אתה מדבר וקורא?
  • האם אתה משתמש במשקפי קריאה או ראיה, לצורך קריאת עיתונים?
  • האם יש בדת או בתרבות שלך מצווה או עקרון המתנגשים עם הטיפול בסוכרת?
  • האם חווית פעם קושי כספי בהשגת מוצרים, מכשירים, או תרופות לסוכרת?
  • האם יש לך בעיית זיכרון?
  • האם אתה מכיר אנשים נוספים החוליםבסוכרת וכיצד הם מתמודדים?
  • האם יש לך בעיות בריאות נוספות מלבד הסוכרת וכיצד אתה מתמודד איתן?
  • מה הכי קשה לך, כחולה סוכרת?
  • קביעת מטרות טיפוליות - קביעת יעדים ברי השגה, צעדים קטנים וממוקדים ("BabySteps") המתבססים על האומדן ועל יעדי האיזון האישיים בהתאם ל:
  • גיל (A-Age) משקל (B-body weight BMI)
  • נוכחות סיבוכים (c-Complication)
  • משך הסוכרת, תרופות (D-Duration of disease, Drug)
  • מצב כלכלי של המטופל ושל החברה E-Economy‏[13]

התערבות - מכלול הפעולות שעל האחות לבצע כדי ליישם את המטרות הטיפוליות האישיות. בכל התערבות המטופל נמצא במרכז כשותף להחלטות.

לדוגמא: הדרכות ממוקדות, עם יעדי זמן מוגדרים כגון:

  • ניטור עצמי של רמות הסוכר בדם- מועדי המדידה, רישום התוצאות והבנת משמעותן.
  • נטילה/הזרקה נכונה של התרופות-במינון ובזמן המתאים.
  • עקרונות לתזונה נכונה, מרשם לפעילות גופנית סדירה, נזקי העישון בסוכרת ואפשרויות גמילה.
  • תיעוד-יש לתעד את כל שלבי ההתערבות וההדרכה בהתאם למבנה המערכת הקיימת.
  • הערכה-בירור השגת יעדים אישיים בטיפול בסוכרת; בירור גורמים מעכבים לניהול הטיפול העצמי; בדיקת הצורך בשינוי תכנית הטיפול לאור תוצאות ההערכה, כאשר כל משוב הינו בסיס להערכה מחודשת ומתן חיזוקים חיוביים.
  • בבניית תכנית טיפול משתלבות הגישות השונות לטיפול בחולי הסוכרת, המאפשרות למטופל השגת איכות חיים על ציר הזמן, ברצף חיים. מעל לכל תלויה היכולת "להגיע" לחולה, לקדם ולהניע אותו בתהליך הטיפולי, בתקשורת אישית פתוחה ומועילה.[8][14]

לאן פנינו מועדות

לצורך מימוש החזון יש לערב גורמים מקצועיים, מדיניים וחברתיים ואת המטופלים עצמם -חולי הסוכרת. שינוי מדיניות בריאות מושתת על שלושת עקרונות ה-7 Problem, Policy, Politics :P, שהם זיהוי הבעיה, קביעת המדיניות ותאום בין הרשויות המבצעות.

מחקר ה-7 2001) DAWN) מדגיש את חשיבות הגישה הכוללנית בטיפול בחולי סוכרת. הגישה הכוללנית מתייחסת להיבטים הסיעודיים, הפסיכו-סוציאלים והתרבותיים המהווים את הבסיס להבנת המטופל. נושאים אלה תורגמו לתוכניות הדרכה מתמשכות למטפלים ולמטופלים והן מהוות בסיס לדרישה מקובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות לתקצב את המודל הטיפולי, החינוכי וההתנהגותי.

השאיפה היא שבכל מרפאה/מחלקה יינתן מענה מקצועי לחולי הסוכרת על ידי אחות שעברה הכשרה ייעודית בסוכרת.

בראיה לעתיד נציע המלצות להטמעת החזון
  • יישום ההרשאות לאחיות בוגרות קורס על בסיסי בסוכרת.
  • פיתוח הכשרה לאחות מומחית בסוכרת כהמשך לקורס על בסיסי בסוכרת.
  • פיתוח מקצועי אקדמאי במסלול של תואר שני של מומחית קלינית בסוכרת.
  • הטמעת ההנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2 ככלי עבודה יישומי להדרכת אחיות בטיפול בסוכרת.
  • הרחבת הפעילות של הקבוצה הישראלית לחינוך טיפולי בסוכרת (IDESG).
  • שותפות בפורומים ארציים של קובעי מדיניות ומקבלי החלטות בסוכרת.
  • הקמת עמותה מקצועית של אחיות סוכרת.
  • עריכת מחקרים בתחום הסיעוד בסוכרת.
  • פיתוח תכניות הכשרה בתקשורת, הנחיית קבוצות ושימוש בטכניקת הראיון המוטיבציוני.

סיכום

הגדרת החזון מהווה ראשיתו של תהליך למינוף תפקיד האחות המומחית בסוכרת ומצטרף לעשייה המבורכת במיצוב תפקידה.

כדי למנוע ככל האפשר את התפשטות מגפת הסוכרת עלינו לאמץ נורמות מקצועיות, ערכיות ואנושיות מהמעלה הראשונה ובכך למלא את הייעוד של האחות המומחית בסוכרת .

ביבליוגרפיה

  1. התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, משרד הבריאות, המכון הלאומי לחקר שרותי בריאות, מועצת הבריאות, דו"ח לשנים 2008-2010
  2. קווי הנחיה לסוכרת מסוג 2 , אגודה ישראלית לסוכרת, מהדורה שנייה,2010
  3. . דגן ב. סוכרת מסוג 2, בתוך סוכרת (י. יודפת, עורך) אגודה ישראלית לסוכרת, 2007
  4. . קרמר-רוזן, ט. ומאיר,ר. "ניהול הטיפול ועידוד לעצמאות, תפקודה של האחות בטיפול בחולי הסוכרת".בתוך: פרקים נבחרים בסוכרת (מ. גולדפרכט, עורכת),קבוצת אורורה,2001
  5. חוזר מינהל הסיעוד מס' 70, 2007 , הנחיה ליישום פעולות סיעוד שהוגדרו בחוזר מנכ"ל, משרד הבריאות, מספר 07\ 9
  6. Inzucchi, S. E., Bergenstal,R.M., Buse,J.b.et al, Management of hyperglycemia in Type 2 diabetes: a patient-centered approach. Diabetes Care.2012
  7. 7.0 7.1 DAWN (Diabetes Attitudes Wishes & Needs) Novo Nordisk research, presented at a conference, Italy, 2006.
  8. 8.0 8.1 Anderson,M. A., Helms,L.B.&Kelly,N.R. Realigning the communication, paradigm in nursing case management. Care Man¬agement Journal.5 (2), 2004.
  9. Taylor, C.B., Miller, N.H. & Reilly, K.R. Evaluation of a nurse care management system to improve outcomes in patients with complicated diabetes, Diabetes Care, 26, (4), 2003.
  10. Funnell, M.M.&Mesing,C.R. Diabetes education in the management of diabetes. (In Complete Nurse's Guide to Diabetes Care 2nd Ed.) ADA, 2009,pp. 222-226
  11. Evaluating Diabetes Education. DESG Teaching Letter no.24,
  12. Childs,B.P.,Cypress,M.&Spollett,G.(Editors).Complete nurse's guide todiabetes care. American Diabetes Association,2nd Ed., 2009.
  13. .מוסנזון,ע. ו רז,א. (עורכים), המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת, פורום מדיה בע"מ, 2011
  14. . Pamela, W. & Hall, M. E., Mapping the literature of case management nursing. J Medical Library Association Supple-ment.2006

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי
אהובה ספיץ, RN,MPA, מתאמת מחקר, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים.
רחל מאיר, RN,MA, אחות סוכרת, ירושלים.
רוחמה כהן, RN,MA, אחות סוכרת מחוזית, מחוז יהודה דרום, קופת חולים מאוחדת (יוצר\י הערך)



מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני