מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

התפרצות מחלת נגיף הזיקה - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
התפרצות מחלת נגיף הזיקה
תחום בריאות הציבור
מספר החוזר 10/2016
סימוכין חוזר ראש השירות מספר 6/2106 מיום 17 במאי 2016
תאריך פרסום 19 באוקטובר 2016
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםזיקה

עקב מספר התפתחויות, נוצר צורך לעדכן את חוזר הזיקה מ-17.5.2016. החוזר הנוכחי מחליף ומבטל את החוזר הקודם.

  • מחלת נגיף הזיקה ממשיכה להתפשט בעולם, אם כי בקצב מואט לעומת חודשי האביב 2016. לטבלת מדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה נוספה טבלה של מדינות בהן פסקה העברה פעילה ב-2016. שתי טבלאות אלו נמצאות באתר משרד הבריאות ומעודכנות מעת לעת ע״י האגף לאפידמיולוגיה.
  • תועדה בעולם הדבקה של זיקה מנשים עם סימפטומים לגברים ללא חשיפה אחרת. לפיכך, צורפה לחוזר אפשרות של הדבקה מינית מאשה לגבר.
  • תקופת הסיכון להדבקה מינית מגבר עודכנה ל-6 חודשים, בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו.
  • תקופת הסיכון להדבקה מינית מאישה היא 8 שבועות, בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו. מומלץ מאשה להימנע מהיריון בתקופה זו.
  • לנשים הרות עם בן זוג הנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון.
  • נוספה המלצה לאדם שנחשף לזיקה להתגונן מפני יתושים במשך 3 שבועות מסיום החשיפה על מנת למנוע הפצת הנגיף בארץ.
  • נוספה המלצה להפנות לאבחון מעבדתי חולי זיקה אשר פיתחו סימפטומים.
  • רשימת המעבדות המורשות לבצע בדיקות לנגיף הזיקה נמצאת בנספח 1א׳.
  • על מעבדה המאבחנת זיקה להודיע למשרד הבריאות אשר יעדכן את המשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם. לשכת הבריאות תוודא כי המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית מבצעים פעולות הדברה בתחומה.
  • נוספה התייחסות להשתלות איברים (סעיף 10).
פרופ׳ איתמר גרוטו
ראש שרותי בריאות הציבור

מחלת הזיקה היא מחלה נגיפית, המועברת בעיקר על ידי עקיצות יתושים, ובאופן נדיר באמצעות מגע מיני. קיימת אפשרות תיאורטית של העברת המחלה ע"י תרומות דם והשתלת איברים. המחלה אסימפטומטית בכ-80% מהנדבקים, ובשאר מתבטאת בין היתר בחום, פריחה, כאבי פרקים ודלקת בלחמית העין. במקרים נדירים תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כגון Guillain-Barre syndrome. סיבת הדאגה העיקרית ממחלה זו היא השפעתה על מהלך ההיריון. הוכח הקשר בין הדבקה בנשים הרות בכל שלב של היריון לבין הפלות ומומים נוירולוגיים ביילוד, בפרט מיקרוצפליה (היקף ראש קטן). בנוסף, משוער קשר בין הדבקה בנגיף הזיקה במהלך ההיריון לבין תופעות נוירולוגיות נוספות, כגון: אפילפסיה, הפרעות שמיעה וראייה והפרעות פסיכומוטוריות. על פי התמונה המתבררת, פגיעות אלו כנראה משניות לפגיעה בתאי העצב המתפתחים של העובר. בנוסף, מתוארות הפרעות במערכת העצמות ופרקים.

העברה פעילה של מחלת הזיקה באמצעות יתושים מתועדת ברשימה מתארכת של מדינות. באתר משרד הבריאות ניתן לצפות ברשימה מתעדכנת של מדינות עם העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה באמצעות יתושים, כולל חודש תחילת העברה. באותו קישור נכללת גם רשימה של המדינות בהן תועדה העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה במהלך 2015, אך ללא עדות לתחלואה ב-2016. מאחר וכ - 80% מהנדבקים בנגיף הזיקה לא מפתחים סימנים קליניים, כל אדם ששהה מתחת ל- 2000 מטר מעל גובה פני הים במדינה/אזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה, מאז החלה ההעברה באותה המדינה/אזור, ייחשב כנחשף לזיקה.

העברה של נגיף הזיקה במגע מיני היא נדירה, ותועדה בעיקר מגברים. בחודש יולי 2016, תועדה לראשונה העברה של נגיף הזיקה מאישה לגבר באמצעות מגע מיני. הדבקה מינית יכולה להתרחש גם מאדם שנחשף אך לא הופיעו אצלו סימפטומים. על בסיס המידע הקיים בעולם, משרד הבריאות הגדיר תקופות סיכון להדבקה באמצעות מגע מיני. "מין מוגן" עשוי למנוע העברה מינית בתקופת הסיכון.

גבר שנחשף לזיקה עלולה להדביק באמצעות מגע מיני במשך 6 חודשים מחשיפתו האחרונה או מהופעת סימפטומים, המאוחר מבניהם. אשה שנחשפה לזיקה עלולה להדביק באמצעות מגע מיני במשך 8 שבועות מחשיפתה האחרונה או מהופעת סימפטומים, המאוחר מבניהם. אשה הנכנסת להיריון ב-8 שבועות אלה עלולה להעביר את נגיף הזיקה לעוברה.

הערכות אלו מבוססות על מיטב המידע הקיים כיום, ויתכן כי יעודכנו בעתיד.

יכולת האבחון המעבדתי של נגיף הזיקה מוגבלת. במציאות הזאת, בדיקת מעבדה לא יכולה לשלול הדבקה בנגיף הזיקה, בפרט במקרי הדבקה א-תסמיניים. לכן, מדיניות משרד הבריאות היא לבדוק רק אנשים סימפטומטיים ואוכלוסיות מיוחדות. מעקב אחר אישה הרה שנחשפה יתבסס על הדמייה תוך רחמית.

המטרות העיקריות להנחיות משרד הבריאות הן
  • למנוע תחלואה במחלת נגיף הזיקה
  • למנוע העברה פעילה של נגיף הזיקה בישראל
  • למנוע ולאתר בשלב מוקדם מומים מולדים בעוברים של נשים שנחשפו לזיקה

חוזר זה בא לעדכן את ההנחיות למניעה, אבחון, טיפול ומעקב של אנשים שעלולים להיחשף לנגיף הזיקה.

הגדרות

מושגים

  • מדינות / אזורים עם העברה פעילה של נגיף הזיקה - על פי רשימה מתעדכנת באתר משרד הבריאות (ראו קישור בפרק "רקע").
  • החודש הקובע - החודש בו התחילה העברה פעילה של נגיף הזיקה באותה המדינה / אזור (לפי הרשימה אשר בקישור לעיל).
  • מגע מיני - כל סוג של מגע מיני: אוראלי, אנאלי או וגינאלי.
  • אמצעי חוצץ למניעת היריון - אמצעי המונע העברת נוזלי גוף בין בני זוג בעת קיום יחסי מין, לרבות קונדום.
  • מין מוגן - הימנעות מקיום יחסי מין, או קיום יחסי מין באמצעות שימוש תקין אמצעי מניעה חוצץ בכל מגע מיני בתקופה המדבקת.
  • תקופת הדגירה - 3-14 יום מזמן החשיפה.
  • תכנון היריון - כוונה להיכנס להיריון בחצי השנה הקרובה
  • תקופת הסיכון - התקופה בה אדם שנחשף לזיקה עלול להדביק אדם אחר באמצעות מגע מיני.
גבר שנחשף: יכול באופן פוטנציאלי להדביק במשך 6 חודשים אשה שנחשפה: יכולה באופן פוטנציאלי להדביק במשך 8 שבועות
  • חשיפה גיאוגרפית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל שהייה במדינה או באזור עם העברה פעילה של נגיף הזיקה החל מהחודש הקובע.
  • חשיפה מינית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל קיום מגע מיני בתוך תקופת הסיכון עם אדם עם חשיפה קודמת לנגיף זיקה.

הסתמנות קלינית

כ-80% ממקרי הזיקה הם אסימפטומטיים.

במקרים סימפטומטיים, התסמינים הנפוצים הם
  • חום
  • פריחה
  • כאבי פרקים
  • דלקת לא מוגלתית של לחמית העין
סימפטומים פחות שכיחים הם
  • כאבי שרירים
  • כאבי ראש
  • כאבים בארובת העין
  • הקאות

הגדרות מקרה

  • נחשף
גבר או אישה שביקרו במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה[1], החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה (חשיפה גיאוגרפית).
או
קיימו יחסי מין אוראליים, אנאליים או וגינאליים לא מוגנים, עם אדם (גבר או אישה) שנחשף לזיקה בתקופת הסיכון (חשיפה מינית).
  • מקרה חשוד
עונה על הגדרת "נחשף"
ובנוסף, הופיע אצלו/ה לפחות סימן אחד קליני מתוך הסימנים הבאים: חום, פריחה, כאבי פרקים, דלקת עיניים, בתוך תקופת הדגירה.
  • מקרה מאומת
אדם עם בדיקת מעבדה חיובית לנגיף הזיקה.

המלצות למניעה הדבקה ולהתמודדות עם חשיפה

צמצום הסיכון להדבקה בחשיפה גיאוגרפית

  • לנשים הרות או שמתכננות היריון בתקופה הקרובה, מומלץ לדחות נסיעה לאזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה. המלצה זו לא חלה על שהייה המתוכננת להיות רק במקומות שגובהם 2000 מטר לפחות מעל פני הים.
  • לנוסעים למדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה, מומלץ להשתמש באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה[2]:
  1. מריחה של חומר דוחה יתושים.
  2. לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, גרביים וכובע.
  3. לינה בחדרים מוגנים מפני יתושים: רשתות תקינות וסגורות בחלונות ובדלתות, או חדר סגור ממוזג או תחת כילה מרוססת בקוטל יתושים.
  • יש להדגיש כי אמצעים אלה אינם מושלמים, ואינם יכולים להבטיח הגנה מלאה כנגד עקיצות יתושים.

מניעת חשיפה מינית

  • לאישה לא הרה שנחשפה לזיקה (על פי סעיף 2.3.1), בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן, תוך הימנעות מכניסה להיריון, במשך 8 שבועות לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בן זוגה או את עוברה העתידי.
  • לגבר שנחשף לזיקה בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן במשך 6 חודשים לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בת זוגו.
  • המלצות אלו חלות גם על זוגות חד-מיניים.
  • לנשים הרות עם בן זוג שנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון, ע"מ למנוע הדבקת העובר. אם אישה הרה נחשפה לזיקה, ראה סעיף 4.1 בהמשך.

מניעת הפצת נגיף הזיקה על ידי יתושים בישראל

  • על מנת למנוע הפצת נגיף הזיקה בישראל, על אדם שנחשף לזיקה, בין בחשיפה גיאוגרפית ובין בחשיפה מינית, לנקוט אמצעי הגנה מיתושים (כפי שמתואר בסעיף 3.1.2) במשך שלושה שבועות מעת סיום החשיפה, או מעת הופעת סימפטומים אם הופיעו, המאוחר מבינים.

אוכלוסיות מיוחדות

מחלת נגיף הזיקה היא לרוב קלה, למעט סיבוכים נוירולוגים נדירים. רוב החשש ממחלה זו נובעת מהשפעתה על נשים הרות ועובריהן. לכן, תהיה התייחסות מיוחדת לזיקה הקשורה לאישה ההרה ולילוד.

נשים הרות

אישה הרה שנחשפה לנגיף הזיקה (על פי ההגדרות בסעיף 2.3.1) תועבר למעקב היריון במרפאה להיריון בסיכון גבוה. יש להציע לכל אישה הרה העונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, לבצע, בנוסף לבדיקות מעקב היריון המקובלות כשגרה בארץ, גם סקירה מכוונת למוח העובר משבוע 16 ואילך. על בדיקה זו לכלול מדידת היקף הגולגולת וסקירה מכוונת לאברי המוח. במידה ואין ממצאים חריגים יש לחזור על הבדיקה פעמיים נוספות במרווחים של 4-6 שבועות, בהתאם לגיל ההיריון. לפי הצורך, ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים דוגמת MRI. לאישה הרה שנחשפה וגם פיתחה סימפטומים של זיקה (סעיף 2.3.2), מומלץ להציע בירור מעבדתי. אם יימצא ממצא מחשיד בסקירה האנטומית, או תוצאה חיובית בבדיקת מעבדה, מומלץ להפנות את האישה ליחידת "אם־עובר" בבית חולים ציבורי.

ככלל, אין לבצע אבחון תוך רחמי לזיקה בנשים הרות. אם על דעת רופא יחידת אם-עובר קיים צורך אמיתי בבדיקה, עליו ליצור קשר עם המעבדה המרכזית לנגיפים לפני ביצוע הבדיקה לצורך קבלת הסברים על מגבלות הבדיקות ולתיאום קבלת הדגימות.

אישה הרה שאינה עונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, אינה נדרשת לביצוע פעולות מעבר למעקב היריון שגרתי.

יילודים

בתינוקות שנולדו לאם שנדבקה בנגיף הזיקה במהלך הריונה קיים סיכון למומים מולדים כגון מיקרוצפליה, הסתיידויות תוך גולגולתיות וליקויים בהתפתחות המוח. בנוסף, דווח על ליקויים בראייה ובשמיעה. הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בילוד הוא כאשר האם נדבקת במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, אך תיתכן פגיעה גם כאשר ההדבקה היא בשלב מאוחר יותר של ההיריון.

לכל תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם הדבקה מאומתת בזיקה (על פי הגדרות אשר בסעיף 2) מומלץ לבצע בדיקות מעבדה להמצאות נגיף הזיקה, מוקדם ככל האפשר אחרי הלידה, ובמיוחד אם אובחנה אצלם מיקרוצפליה או הסתיידויות תוך גולגולתיות בבדיקות אולטראסאונד בהיריון.

כאשר קיימת עדות להדבקה בהיריון בנגיף הזיקה, מומלץ לבצע לילוד בירור הכולל אולטרסאונד מח, בדיקת קרקעית העיניים ובדיקות שמיעה ומעקב התפתחותי במהלך השנה הראשונה לפחות.

אנשים עם סיפור של חשיפה ותלונות נוירולוגיות

המחלה הנוירולוגית העיקרית שתוארה בקשר לזיקה היא תסמונת גיאן-ברה ( Guillian Barre syndrome GBS), אולם תוארו גם סיבוכים אחרים כגון אנצפליטיס ומייליטיס.

במקרה של GBS או מחלה נוירולוגית אחרת ללא גורם אטיולוגי ברור בחולה שנחשף לזיקה (סעיף 2.3 לעיל), מומלץ לבצע בירור מעבדתי לזיקה. ניתן לשקול בדיקת PCR מנוזל השדרה (CSF), בהתייעצות עם מעבדה המבצעת בדיקות לזיקה.

ברור מעבדתי

בירור מעבדתי לזיקה מומלץ לשלוש האוכלוסיות הבאות:

  1. מקרה חשוד (חשיפה + סימפטומים, ראה סעיף 2.3.2)
  2. תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם זיקה מאומתת
  3. אדם עם סיפור חשיפה לזיקה ותלונות נוירולוגיות ללא גורם אטיולוגי ברור.

האבחון המעבדתי של הדבקה בנגיף הזיקה נעשה בעזרת בדיקות סרולוגיות ומולקולריות. לנגיף הזיקה תגובה צולבת משמעותית עם נגיפי פלבי אחרים (דנגה, קדחת צהובה) הפעילים באותם אזורים כמו נגיף הזיקה. הרגישות והספציפיות, כמו גם הערך המנבא החיובי והשלילי של בדיקות המעבדה עדיין אינם ברורים, בפרט במקרי הדבקה א-תסמינית. נובע מכך כי תוצאות שליליות בבדיקות המעבדה אינן שוללות לחלוטין את ההדבקה בנגיף.

המעבדות המבצעות בדיקות לנגיף הזיקה, כולל פרטי התקשרות, מופיעות בנספח 1א'. אלגוריתם בדיקות מעבדה לזיהוי נגיף הזיקה מופיע בנספח 1ב׳.

דגימות שיאובחנו כחיוביות לזיקה במעבדה שאינה מעבדת אימות יישלחו לאימות במעבדת אימות.

להלן פירוט הבדיקות המבוצעות במעבדות המורשות בישראל
  • בדיקה מולקולרית real time PCR) RT-PCR) מדגימת דם מלא ושתן מזהה הדבקה לאחרונה אם כי ייתכן זיהוי סגם 5-6 שבועות לאחר הידבקות בנגיף הזיקה. בדיקה זו ספציפית אולם בעלת רגישות מוגבלת היורדת עם חלוף הזמן מהופעת סימני מחלה ועד ללקיחת הדגימה.
  • בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדני IgM ו- IgG בשיטת ELISA מבוצע על סרום, ומזהות הדבקה בעבר והדבקה לאחרונה. כדי להימנע מתגובה צולבת עם נגיפי פלבי אחרים, כגון דנגה, קדחת צהובה (כולל חולים שחוסנו בעבר בתרכיב כנגד קדחת צהובה) וקדחת מערב הנילוס, נעשה שימוש בבדיקה ספציפית המכוונת כנגד חלבון NS1 ולא כנגד חלבון המעטפת. רגישות הבדיקות הסרולוגיות היא מוגבלת.

הבדיקות המולקולריות והסרולוגיות לזיקה משלימות אלה את אלה ולכן יש צורך לבצע את שני סוגי הבדיקות בכל דגימה על מנת לקבל מהימנות מרבית ככל הניתן. ככלל, רצוי לשלוח בדיקות מוקדם ככל האפשר מחשיפה או מהופעת סימני מחלה. ככל שזמן נטילת הדגימה יהיה קרוב לתחילת הופעת התסמינים, כך הסיכוי טוב יותר לזיהוי הנגיף במידה וקיים. במקרה של חשד קליני גבוה לזיקה ותשובות ראשוניות שליליות, ניתן לשלוח בדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. מומלץ להתייעץ עם המעבדה הבודקת לגבי תזמון הבדיקות החוזרות.

פירוש תוצאות

תוצאה חיובית באחת משלוש הבדיקות מצביעה על חשיפה לנגיף במהלך החודשים שקדמו לבדיקה. אם יש תוצאה חיובית לנוגדני IgM או ב - RT-PCR יש סבירות גבוהה להדבקה במהלך השבועות/החודשים שקדמו לבדיקה. תוצאה שלילית בכל הבדיקות אינה שוללת הדבקה.

לא ניתן לשלול באופן מוחלט הדבקה בנגיף הזיקה, גם בקבלת תוצאות שליליות בכל הבדיקות אשר נשלחו.
הנחיות ללקיחת דגימות
יש לשלוח עבור כל נבדק שלוש דגימות: דם מלא, סרום ושתן.
נטילה, שמירה ושליחה של דגימות נגיף הזיקה
אתר דגימה עיתוי מבחנה נפח הדגימה הנחיות שמירה ושינוע
דם מלא מוקדם ככל האפשר מחשיפה או הופעת סימני מחלה מבחנה לספירות דם (עם הפרין או EDTA, מכסה סגול או ירוק ) 4 מ"ל יש לשמור את הדגימות בקירור (4o-8o C) ולהעבירן למעבדה בקירור (קרחום) בתוך כלי סגור באריזה משולשת עם סימון ביוהזרד (biohazard) בתוך 24 שעות מלקיחת הדגימה
נסיוב מבחנה לבדיקה סרולוגית (מכסה צהוב). 4 מ"ל
שתן כוסית או מבחנה סטרילית 5 מ"ל

בדיקת PCR מנוזלי גוף אחרים (CSF, מי שפיר, וכו') אינה סטנדרטית ולא עברה ולידציה. לכן, יש לפנות למעבדה הבודקת להתייעצות המידה ומתעורר הצורך.

יש לצרף טופס הפניה ייעודי לזיקה (נספח 1ג'), וכן העתק של טופס החקירה האפידמיולוגית של החולה הנבדק אם קיים.

יש לצרף התחייבות כספית (טופס 17) לביצוע הבדיקות.

דיווח תוצאות מעבדה

מעבדה המאבחנת זיקה תעביר הודעה ללשכת הבריאות באזור מגורי החולה, לאגף לאפידמיולוגיה, והודעה למשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם.

טיפול

לא קיים טיפול ספציפי נגד מחלת נגיף הזיקה, והטיפול הוא תומך בלבד. בגלל התפוצה הגאוגרפית הדומה של מחלת הדנגה, יש להימנע ממתן אספירין ותרופות אחרות מקבוצת NSAIDs עד לשלילת מחלת הדנגה. ניתן לתת Paracetamol להורדת חום ומניעת כאבים אלא אם כן נשללה מחלת הדנגה.

דיווח

על פי החלטת שר הבריאות, המחלות:

  • זיהום בנגיף זיקה Zika virus infection
  • תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד Congenital zika virus syndrome

התווספו לחלק ב' של התוספת השנייה לפקודת בריאות העם, 1940‏[3], בחלק ב', הכוללת את רשימת מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית מיידית. לפיכך, מחלות אלו מחייבות הודעה מיידית ללשכת הבריאות על ידי הרופא המטפל והמעבדה המאבחנת.

חקירה אפידמיולוגית

יש לבצע חקירה אפידמיולוגית עבור הקבוצות הבאות:

  • כל חולה העונה להגדרת מקרה חשוד או מאומת לזיהום בנגיף הזיקה או תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד.
  • כל אישה הרה עם חשיפה, חשד להדבקה בזיקה או אימות מעבדתי של זיקה.

חקירה אפידמיולוגית תתבצע על ידי אחות לשכת הבריאות, על גבי טופס ייעודי (נספח 2).

את טפסי החקירה יש להעביר לאגף לאפידמיולוגיה בפקס 02-5655950 או במייל epidemdiv@moh.gov.il

לשכת הבריאות תוודא ביצוע פעולות הדברה רלוונטיות מול המשרד להגנת הסביבה.

תרומות דם

לעניין תרומות דם, יש לפנות למידע המסופק על ידי מגן דוד אדום, בקישור - https://www.mdais.org/שאלות-ותשובות-שירותי-הדם/מי-יכול-לא-יכול-לתרום-דם

השתלת איברים

אין להשתיל איברים מתורם חי או מת אשר נחשף לזיקה ב-6 החודשים האחרונים.

דוברות

בכל מקרה חשוד או מאומת של תחלואה בנגיף או פגיעה בעובר, יצאו הודעות רק בתאום עם דוברות משרד הבריאות. הנחיות נוספות תועברנה בהתאם לצורך וכתלות בהתפתחויות.

נספח 1א' - מעבדות המורשות לביצוע אבחון לנגיף הזיקה

שם המעבדה קוד בדיקה PCR קוד בדיקה סרולוגית פרטי התקשרות מעבדת אימות ?
המעבדה המרכזית לנגיפים 87250 86790 (להגיש קוד נפרד לבדיקת IgG ולבדיקת IgM)

משרד קבלת דגימות- 03-530-2388
גב׳ נאוה צורי טל' -03-5307803
ד״ר יניב לוסטיג טל׳ -03-5305268
ד״ר דנית סופר טל׳ -03-5307073

כן
המעבדה הוירולוגית הדסה עין כרם 87250 87449 (קוד אחד משותף לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) משרד המעבדה טל׳ -026778570
הגב׳ מרינה דורוז׳קו טל׳ -026778675
ד״ר נורית מדור טל׳ -026777820
לא

נספח 1ב' - אלגוריתם בדיקות מעבדה לאבחון נגיף הזיקה

זיקה-1.png

נספח 1ג' - טופס משלוח דגימת מעבדה

זיקה-2.png

נספח 2 - טופס חקירה אפידמיולוגית

זיקה-3.png


זיקה-4.png


זיקה-5.png

הערות שוליים

  1. על פי טבלת המדינות אשר בקישור בפרק רקע. אזורים מעל 2000 מטר גובה מעל פני הים לא ייחשבו כמקומות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה. לפיכך, אדם שחזר מנסיעה למדינות אלו, ושהה אך ורק במקומות מעל 2000 מ', לא ייחשב נחשף לנגיף הזיקה.
  2. פירוט נרחב על המלצות להגנה מעקיצות יתושים ניתן למצוא בקישור: http://www.health.gov.il/Subiects/disease/WNF/Pages/protection.aspx פירוט התכשירים הרשומים בישראל לדחיית יתושים ניתן למצוא בקישור: http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/cosmetics/Documents/mosquito.pdf
  3. ק"ת התש"ס, עמ' 49 ועמ' 730; התשע"א, עמ' 268.