מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

פעילות גופנית ושומני הדם - Physical activity and blood lipids

מתוך ויקירפואה

HeartFitness.png

פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם
מאת האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה לרפואת ספורט בישראל

פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם
הנחיה פעילות גופנית.png
שם הפרק פעילות גופנית ושומני הדם - Physical activity and blood lipids
מאת האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה לרפואת ספורט בישראל
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, המועצה המדעית, האגף לאבטחת איכות
מועד הוצאה 2012
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – הפרעה בשומני הדם , פעילות גופנית

מחלות לב וכלי דם אחראיות לכשליש ממקרי המוות לפי נתונים מארצות הברית שפורסמו ב2011, כולסטרול (Cholesterol) גבוה, יתר לחץ דם והתסמונת המטבולית נמצאו כגורמי הסיכון העיקריים לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית (Cardiovascular)[1]. בין שומני הדם ניתן לציין את הליפופרוטאינים (Lipoproteins) הבאים: ליפופרוטאין בעל הצפיפות הגבוהה (HDL-כולסטרול, High Density Lipoprotein) , ליפופרוטאין בעל הצפיפות הנמוכה (LDL-כולסטרול, Low Density Lipoprotein) וכן ליפופרוטאין בעל הצפיפות הנמוכה מאוד (VLDL-כולסטרול, Very Low Density Lipoprotein). החלבון העיקרי של ה-HDL -כולסטרול הינו Apo-1A ושל השאר Apo-B. רמה נמוכה של HDL - כולסטרול מצביעה על סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם[2] ורמה גבוהה של LDL-כולסטרול ו-VLDL-כולסטרול מצביעה על סיכון מוגבר[3] , גם רמת טריגליצרידים (Triglycerides) גבוהה בדם מצביעה על סיכון מוגבר [4].

המטרות של כל טיפול מונע הן להעלות את ה-HDL-כולסטרול ולהוריד את כל השאר (VLDL כולסטרול, LDL כולסטרול וטריגליצרידים). הקשר בין פעילות גופנית לפרופיל השומנים נבדק ונמצא כי השינויים חלים לכיוון הרצוי: ה-HDL-כולסטרול עולה בכ-10 עד 20 אחוזים ‏[5] , [6]. תוצאות טובות יותר מושגות על ידי פעילות אירובית (Aerobic) [7]. לכמות עוצמת הפעילות השפעה ישירה על התוצאה [8]. באותה עבודה מ-2002 נמצא כי יש לפעילות גם השפעה על הורדת רמת הטריגליצרידים ולמרות שעל ה-LDL-כולסטרול ההשפעה מעטה, יש ירידה בריכוז החלקיקים הדחוסים וקטנים יותר של ה-LDL כולסטרול לעומת החלקיקים הפחות צפופים שלו. LDL-כולסטרול קטן יותר וצפוף יותר חשוף יותר לחימצון ומזוהה עם סיכון מוגבר להתפתחות טרשת העורקים, עקב נטייתם להתחמצן ולהצטבר באזורי הנגעים הטרשתיים. לכן נתפשת השפעה זו של הפעילות הגופנית כהשפעה רצויה[8], במאמר אחד לפחות תוארה גם ירידת LDL-כולסטרול [9]. עבודות נוספות בהן נבדקה השפעת הפעילות על תת החלקיקים של ה-LDL כולסטרול הראו כי הפעילות מפחיתה את הכמות של החלקיקים הדחוסים המזיקים ומעלה את אחוז החלקיקים הפחות מזיקים[10] , [11] . לפעילות הגופנית השפעה מורכבת על חימצון הליפופרוטאינים עם השפעות מנוגדות בהתאם לסוג ומשך הפעילות ובהתחשב בזמן (טווח מיידי מול טווח ארוך). עם זאת ההשפעה הכוללת של הפעילות הגופנית על פרופיל השומנים, הן בהרכב והן בתכונות היא חיובית ונחשבת כבעלת השפעה מגנה על העורקים ומפחיתה את התקדמות הטרשת [12].

ההשפעה המיטיבה ארוכת הטווח של הפעילות הגופנית על הליפידים ובייחוד על התרומה השלילית של HDL-כולסטרול נמוך לא הודגמה במחקר תצפיתי ארוך טווח ב-Oslo‏[13]. למרות הקושי להדגים את ההשפעה המועילה מבחינת שינוי פרופיל הליפידים לאורך זמן, ניתן על פי המידע הקיים לאמור כי פעילות גופנית סדירה גורמת לשינויים חיוביים בפרופיל השומנים, בכיוון שיכול להסביר חלקית את התועלת של פעילות גופנית במניעת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם בהשוואה להיעדר פעילות.

ביבליוגרפיה

  1. Roger VL,Go AS, Lloyed-jones DM et al. Heart disease and Stroke statistics-2011 update: a report from the AHA.Circulation 2011;123:e 18-209.
  2. Goldbourt U, Yaari S,Medalie JH. Isolated low HDL cholesterol as a risk factor for coronary heart disease mortality :a 21 year follow-up of 8000 men. Arterioscler Thromb vasc biol 1997 ;17:107-113.
  3. Sniderman AD, Pedersen T, Kjekshus J. Putting low density lipoproteins as center stage in atherogenesis Am j Cardiol 1997 ;79:64-67.
  4. Zilversmith DB .Atherogenic nature of triglycerides,post prandial lipidemia and triglyceride rich remnant lipoproteins.Clin Chem 1995 ;41:153-158.
  5. Kokkinos.PF ,Holland JC, Narayan P, et al.Miles run per week and high density lipoprotein cholesterol levels in healthy meadle aged men :a dose response relationship Arch intern med 1995 ;115:415-420.
  6. Tikkanen HO,Hamalainen E,Harkonen M, .Significance of skeletal muscle properties effects on fitness,long term physical training and serum lipids therosclerosis.1999;149:367-378.
  7. Kiens B,Lithell H,Vesby B. Further increase in high density lipoprotein in trained males after enhanced training .Eur j appl physiol 1984;52:426-430.
  8. 8.0 8.1 Kraus WE, Houmard JA,Duscha BD,et al.Effects of the amount and intensity of exercise on plasma lipoproteins.N Engl J Med 2002 ;347:1483-1492.
  9. Leon AS,Sanchez OA.Responce of blood lipids to exercise training alone or combined with dietary intervention .Med sci sports exerc 2001;33:s502-515.
  10. Tambalis K,Panagiotakos DB,Kavouras SA,et al.Responce of blood lipids to aerobic,resistance and combined aerobic with resistance exercise training .Angiology 2009 ;60:614-632.
  11. Altena TS, Michaelson JL,Ball SD,et al. Lipoprotein-subfraction changes after continuous or intermittent exercise training.Med sci sports exerc 2006;38:367-372.
  12. Alfred S,.Oxidative and nitative changes seen in lipoproteins following exercise .Atherosclerosis 2007;192:1-8.
  13. Skretteberg PT,Grunvold I,Kjeldsen SE,et al .HDL cholesterol and prediction of coronary heart diseae:modified by physical fitness? A28 year followup of apparently healthy men. Atherosclerosis 2012;220:250-256.

ראו גם