האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר - Vaccination schedule for children and school aged patients - 2018"

מתוך ויקירפואה

 
(12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
+
{{פרק
 +
|ספר=תדריך חיסונים
 +
|מספר הפרק=1
 +
}}
 
{{חיסונים
 
{{חיסונים
|שם הפרק=לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר, וכן הפחתת כאב בעת מתן חיסונים לתינוקות וילדים צעירים
+
|שם הפרק=לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר - Vaccination schedule for children and school aged patients - 2018
 +
|תאריך עדכון=יולי 2018
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|חיסונים}}
 
{{הרחבה|חיסונים}}
 
+
==לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר==
 
{|cellpadding="4" border="1" width="100%"
 
{|cellpadding="4" border="1" width="100%"
 
!rowspan="3"|החיסון
 
!rowspan="3"|החיסון
שורה 208: שורה 212:
 
|}
 
|}
  
;הערה: התרכיבים Varicella ,MMR ,Hib ,DTaP ,Tdap ,IPV - ניתנים בשילובים שונים הזמינים באותה עת בישראל.
+
;הערה:התרכיבים [[Varicella zoster|Varicella]] ,[[MMR]] ,Hib ,DTaP ,Tdap ,IPV - ניתנים בשילובים שונים הזמינים באותה עת בישראל.
  
 
{|cellpadding="4" border="0" width="100%"
 
{|cellpadding="4" border="0" width="100%"
שורה 215: שורה 219:
 
|HBV
 
|HBV
 
|Hepatitis B Vaccine
 
|Hepatitis B Vaccine
|תרכיב נגד דלקת כבד B
+
|תרכיב נגד [[דלקת כבד B]]
 
|-
 
|-
 
|IPV
 
|IPV
 
|Inactivated Polio Vaccine
 
|Inactivated Polio Vaccine
|תרכיב מומת נגד שיתוק ילדים
+
|תרכיב מומת נגד [[שיתוק ילדים]]
 
|-
 
|-
 
|bOPV
 
|bOPV
שורה 227: שורה 231:
 
|DTaP
 
|DTaP
 
|Diphtheria-Tetanus-Acellular Pertussis Vaccine Pediatric
 
|Diphtheria-Tetanus-Acellular Pertussis Vaccine Pediatric
|תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (אסלולרי) לילד
+
|תרכיב נגד [[אסכרה]]-[[פלצת]]-[[שעלת]] (אסלולרי) לילד
 
|-
 
|-
 
|Tdap
 
|Tdap
שורה 235: שורה 239:
 
|Hib
 
|Hib
 
|Haemophilus influenzae b Vaccine
 
|Haemophilus influenzae b Vaccine
|תרכיב נגד המופילוס אינפלואנצה b
+
|תרכיב נגד [[המופילוס אינפלואנצה b]]
 
|-
 
|-
 
|MMR
 
|MMR
 
|Measles-Mumps-Rubella Vaccine
 
|Measles-Mumps-Rubella Vaccine
|תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת
+
|תרכיב נגד [[חצבת]]-[[חזרת]]-[[אדמת]]
 
|-
 
|-
 
|Var
 
|Var
 
|Varicella Vaccine
 
|Varicella Vaccine
|תרכיב נגד אבעבועות רוח
+
|תרכיב נגד [[אבעבועות רוח]]
 
|-
 
|-
 
|HAV
 
|HAV
 
|Hepatitis A Vaccine
 
|Hepatitis A Vaccine
|תרכיב נגד דלקת כבד A
+
|תרכיב נגד [[דלקת כבד A]]
 
|-
 
|-
 
|PCV13
 
|PCV13
שורה 255: שורה 259:
 
|Rota
 
|Rota
 
|Rotavirus Vaccine
 
|Rotavirus Vaccine
|תרכיב נגד זיהום הנגרם ע״י נגיף רוטה
+
|תרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי [[נגיף רוטה]]
 
|-
 
|-
 
|HPV
 
|HPV
 
|Human Papillomavirus Vaccine
 
|Human Papillomavirus Vaccine
|תרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף פפילומה באדם
+
|תרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי [[נגיף פפילומה אנושי|נגיף פפילומה]] באדם
 
|-
 
|-
 
|Flu
 
|Flu
 
|Influenza Vaccine
 
|Influenza Vaccine
|תרכיב נגד שפעת
+
|תרכיב נגד [[שפעת]]
 
|}
 
|}
  
 
==הפחתת כאב בעת מתן חיסונים לתינוקות וילדים צעירים==
 
==הפחתת כאב בעת מתן חיסונים לתינוקות וילדים צעירים==
תינוקות רכים רגישים לכאב ומושפעים ממנו. מחקרים הראו כי תינוקות שעברו חוויות של כאב, מראים סימנים של תגובת כאב מוגברת בעת חשיפה חוזרת לכאב.
+
תינוקות רכים רגישים ל[[כאב]] ומושפעים ממנו. מחקרים הראו כי תינוקות שעברו חוויות של כאב, מראים סימנים של תגובת כאב מוגברת בעת חשיפה חוזרת לכאב.
  
 
מניעת כאב בעת פעולה רפואית משפרת את תוצאי הפעולה ומזרזת את ההחלמה.
 
מניעת כאב בעת פעולה רפואית משפרת את תוצאי הפעולה ומזרזת את ההחלמה.
שורה 278: שורה 282:
  
 
===מדידת כאב בתינוקות===
 
===מדידת כאב בתינוקות===
ניתן להעריך כאב בתינוקות באמצעות כלים שפותחו להערכת אופי ומשך הבכי, הבעת פנים, צורת הנשימה, טונוס השרירים עם מדדים פיזיולוגים כגון צבע עור, דופק וכו' הנותנים אומדן מדיד ואובייקטיבי לכאב בתינוק.
+
ניתן להעריך כאב בתינוקות באמצעות כלים שפותחו להערכת אופי ומשך הבכי, הבעת פנים, צורת הנשימה, טונוס השרירים עם מדדים פיזיולוגים כגון צבע עור, דופק וכדומה הנותנים אומדן מדיד ואובייקטיבי לכאב בתינוק.
  
 
באמצעות כלים אלה ניתן לבחון את היעילות של השיטות שהוצעו להפחית את הכאב המיוחס לפעולות רפואיות חודרניות דוגמת חיסונים ודקירת עקב לבדיקות דם.
 
באמצעות כלים אלה ניתן לבחון את היעילות של השיטות שהוצעו להפחית את הכאב המיוחס לפעולות רפואיות חודרניות דוגמת חיסונים ודקירת עקב לבדיקות דם.
שורה 286: שורה 290:
  
 
להלן אמצעים העונים על דרישות אלו והוכחו בעשרות מחקרים:
 
להלן אמצעים העונים על דרישות אלו והוכחו בעשרות מחקרים:
*תשומת לב לתנוחה
+
*תשומת לב לתנוחה:
:חשוב לאפשר להורה להחזיק את הילד בעת מתן החיסון. המגע של ההורה מרגיע את התינוק (וגם את הילד היותר מבוגר). אך אין לכפות על הורה שאינו מעוניין להחזיק את ילדו בעת מתן החיסון. מחקרים בילדים גדולים מצביעים על היתרון שבלתת לילד אפשרות לשבת בעת קבלת החיסון.
+
:חשוב לאפשר להורה להחזיק את הילד בעת מתן החיסון. המגע של ההורה מרגיע את התינוק (וגם את הילד היותר מבוגר). אך אין לכפות על הורה שאינו מעוניין להחזיק את ילדו בעת מתן החיסון. מחקרים בילדים גדולים מצביעים על היתרון שבלתת לילד אפשרות לשבת בעת קבלת החיסון
*הנקה
+
*הנקה:
:הנקה בעת מתן החיסון הוכחה כיעילה בהפחתת כאב. המתיקות בפה, הסחת הדעת על ידי המציצה וחוש המגע והריח של האם, מרגיעים את התינוק.
+
:[[הנקה]] בעת מתן החיסון הוכחה כיעילה בהפחתת כאב. המתיקות בפה, הסחת הדעת על ידי המציצה וחוש המגע והריח של האם, מרגיעים את התינוק
*מתוק בפה
+
*מתוק בפה:
:הזלפת כמות קטנה של תמיסת סוכר{{הערה| להכנת תמיסה ניתן להוסיף 2 כפיות סוכר לתוך 30 סמ"ק מים שהורתחו}} של 10-25%, על מוצץ או ישירות לפה, כ-2 דקות לפני מתן החיסון, הוכחה כמועילה בהפחתת תגובות כאב בעת מתן חיסונים בתינוקות עד גיל שנה לפחות. השיטה כנראה משפיעה על ידי הפעלת נתיבים אופיאיודיים במוח. הוספת מציצה באמצעות הנקה או מוצץ, והחזקת התינוק על ידי ההורה מגבירים את השפעתו של הסוכר{{הערה|שם=הערה13| Shann F., Suckling and sugar reduce pain in babies The Lancet, Volume 369, Issue 9563, Pages 721 - 723, 3 March 2007}}. השיטה מקובלת מאוד על ידי צוות המשתמש בה ומועדפת על ידי הורים.
+
:הזלפת כמות קטנה של תמיסת סוכר{{הערה| להכנת תמיסה ניתן להוסיף 2 כפיות סוכר לתוך 30 סמ"ק מים שהורתחו}} של 10–25 אחוזים, על מוצץ או ישירות לפה, כ-2 דקות לפני מתן החיסון, הוכחה כמועילה בהפחתת תגובות כאב בעת מתן חיסונים בתינוקות עד גיל שנה לפחות. השיטה כנראה משפיעה על ידי הפעלת נתיבים [[אופיואידים|אופיאיודיים]] במוח. הוספת מציצה באמצעות הנקה או מוצץ, והחזקת התינוק על ידי ההורה מגבירים את השפעתו של הסוכר{{הערה|שם=הערה13| Shann F., Suckling and sugar reduce pain in babies The Lancet, Volume 369, Issue 9563, Pages 721 - 723, 3 March 2007}}. השיטה מקובלת מאוד על ידי צוות המשתמש בה ומועדפת על ידי הורים
*התנהגות הורית / צוות
+
*התנהגות הורית/צוות:
:ידוע כי התנהגות הורים לפני ובעת מתן החיסונים משפיעה על תופעות הכאב אצל ילדיהם. שלא כצפוי, דווקא ילדים שהוריהם מראים פחות מעורבות ישירה במתן החיסון מראים פחות תגובות כאב. הדגמה ו/או הדרכת הורים לפעולות של הסחת דעת או שימוש בהומור יכולים לתת להורים כלים להתמודדות המפחיתה תגובות של כאב בילדיהם לעומת גישה מתנצלת או תומכת יתר על המידה.
+
:ידוע כי התנהגות הורים לפני ובעת מתן החיסונים משפיעה על תופעות הכאב אצל ילדיהם. שלא כצפוי, דווקא ילדים שהוריהם מראים פחות מעורבות ישירה במתן החיסון מראים פחות תגובות כאב. הדגמה ו/או הדרכת הורים לפעולות של הסחת דעת או שימוש בהומור יכולים לתת להורים כלים להתמודדות המפחיתה תגובות של כאב בילדיהם לעומת גישה מתנצלת או תומכת יתר על המידה
*הכנה
+
*הכנה:
:הכנת הילד לפני מתן החיסון על ידי מתן הסבר קצר במילים ניטראליות על העומד להתרחש יעילה בילדים מעל גיל שנתיים. עבור ילדים בני פחות מ-4, רצוי שההכנה תעשה סמוך למועד מתן החיסון.
+
:הכנת הילד לפני מתן החיסון על ידי מתן הסבר קצר במילים נייטרליות על העומד להתרחש יעילה בילדים מעל גיל שנתיים. עבור ילדים בני פחות מ-4, רצוי שההכנה תעשה סמוך למועד מתן החיסון
* הסחת דעת (Distraction)
+
* הסחת דעת (Distraction):
:יעילה ולא רק בילדים גדולים. הוכח כי גם בתינוקות קטנים שירה, דיבור, עיסוק עם חפץ או משחק מתאים לגילו, מסוגלים להפחית את תגובות הכאב בעת מתן הזריקה. השמעת מוזיקה, צפייה במסך, דיבור ותרגילי נשימה מסוגלים להסיח את דעתם של ילדים גדולים יותר ולהפחית את תגובות הכאב בעת מתן זריקה.
+
:יעילה ולא רק בילדים גדולים. הוכח כי גם בתינוקות קטנים שירה, דיבור, עיסוק עם חפץ או משחק מתאים לגילו, מסוגלים להפחית את תגובות הכאב בעת מתן הזריקה. השמעת מוזיקה, צפייה במסך, דיבור ותרגילי נשימה מסוגלים להסיח את דעתם של ילדים גדולים יותר ולהפחית את תגובות הכאב בעת מתן זריקה
* טכניקת הזרקה
+
* טכניקת הזרקה:
:* משך מתן החיסון
+
:* משך מתן החיסון:
:: מתן הזריקה במהירות וללא שאיבה מביאה לפחות תופעות של כאב בתינוקות. יש להכניס את המחט לעומק הרצוי טרם החדרת החומר החיסוני.
+
:: מתן הזריקה במהירות וללא שאיבה מביאה לפחות תופעות של כאב בתינוקות. יש להכניס את המחט לעומק הרצוי טרם החדרת החומר החיסוני
:* אורך המחט
+
:* אורך המחט:
::בחיסונים האמורים להינתן בזריקה לתוך השריר, הקפדה על שימוש במחט מספיק ארוכה כך שהחיסון ייתן לתוך השריר ולא מתחת לעור.
+
::בחיסונים האמורים להינתן בזריקה לתוך השריר, הקפדה על שימוש במחט מספיק ארוכה כך שהחיסון ייתן לתוך השריר ולא מתחת לעור
:*זווית הזרקה
+
:*זווית הזרקה:
::שימוש בזווית הזרקה של 90° למקום ההזרקה מפחית את מגע השריר במחט בזריקות לתוך השריר.
+
::שימוש בזווית הזרקה של 90° למקום ההזרקה מפחית את מגע השריר במחט בזריקות לתוך השריר
:*סדר מתן חיסונים
+
:*סדר מתן חיסונים:
::בעת מתן מספר זריקות בביקור אחד עדיף לתת קודם את החיסון הגורם פחות כאב. חוקרים מצאו כי מתן החיסון המחומש קודם לחיסון הפרבנר היה מלווה בתגובות כאב מופחתות לעומת מתן החיסונים בסדר הפוך{{הערה| Ipp M, et.al., Order of Vaccine Injection and Infant Pain Response, Arch Pediatr Adolesc Med. 2009;163(5):469-472|שמאל=כן}}.
+
::בעת מתן מספר זריקות בביקור אחד עדיף לתת קודם את החיסון הגורם פחות כאב. חוקרים מצאו כי מתן החיסון המחומש קודם לחיסון הפרבנר היה מלווה בתגובות כאב מופחתות לעומת מתן החיסונים בסדר הפוך{{הערה| Ipp M, et.al., Order of Vaccine Injection and Infant Pain Response, Arch Pediatr Adolesc Med. 2009;163(5):469-472|שמאל=כן}}
* אלחוש מקומי
+
* אלחוש מקומי:
: EMLA היא משחה המכילה תערובת של לידוקאין ופרילוקאין (Lidocaine-prilocaine) המיועדת למריחה לאלחוש מקומי לשיכוך כאבים. שיטה זו דורשת הערכות מראש (לפחות חצי שעה). היא יקרה יותר מהפעילויות שצויינו לעיל, אך יש מקום לשקול השימוש ב-EMLA במקרים של ילדים המביעים פחד רב לקראת חיסון. תוארו תופעות לוואי שלה כגון מתאהמוגלובינמיה בתינוקות רגישים, גירוי מקומי, הרגשת חום, חיוורון אדמומיות בעור ותגובה אלרגית. אין להשתמש על עור עם פצעים או על הריריות, בתינוקות בני פחות משנה הנוטלים תרופות העלולות לגרום למתאהמוגלובינמיה כגון סולפה, בפגים אשר נולדו לפני 37 שבועות, ולפני חיסון ב.ק.ג.
+
: EMLA היא משחה המכילה תערובת של [[לידוקאין]] ו[[פרילוקאין]] (Lidocaine-prilocaine) המיועדת למריחה לאלחוש מקומי לשיכוך כאבים. שיטה זו דורשת הערכות מראש (לפחות חצי שעה). היא יקרה יותר מהפעילויות שצוינו לעיל, אך יש מקום לשקול השימוש ב-EMLA במקרים של ילדים המביעים פחד רב לקראת חיסון. תוארו תופעות לוואי שלה כגון מתאהמוגלובינמיה בתינוקות רגישים, גירוי מקומי, הרגשת [[חום - Fever|חום]], חיוורון אדמומיות בעור ו[[תגובה אלרגית]]. אין להשתמש על עור עם פצעים או על הריריות, בתינוקות בני פחות משנה הנוטלים תרופות העלולות לגרום למתאהמוגלובינמיה כגון סולפה, בפגים אשר נולדו לפני 37 שבועות, ולפני חיסון ב.ק.ג.
  
 
שימוש משולב של החזקת התינוק, מתוק בפה או הנקה, מציצה, והסחת דעת הם אמצעים יעילים ובדוקים להפחתת כאב בתינוקות ומומלצים לשימוש. במקרים בהם הורים או ילדים מביעים חרדה מיוחדת ניתן לשקול שימוש באלחוש מקומי.
 
שימוש משולב של החזקת התינוק, מתוק בפה או הנקה, מציצה, והסחת דעת הם אמצעים יעילים ובדוקים להפחתת כאב בתינוקות ומומלצים לשימוש. במקרים בהם הורים או ילדים מביעים חרדה מיוחדת ניתן לשקול שימוש באלחוש מקומי.
שורה 314: שורה 318:
 
המחקרים מראים כי קיימת העדפת הורים ברורה לשימוש חוזר באמצעים להפגת כאב במועד הבא למתן חיסון לאחר חשיפה לשימוש באמצעים אלו. גם בקרב צוות האחיות נמצא כי אימוץ אמצעים להפגת כאב בתינוקות בעת מתן חיסונים לא הקשה על עבודתן{{הערה| Reis EC, et.al., Effective Pain Reduction for Multiple Immunization Injections in Young Infants, Arch Pediatr Adolesc Med. 2003;157:1115-1120|שמאל=כן}}.
 
המחקרים מראים כי קיימת העדפת הורים ברורה לשימוש חוזר באמצעים להפגת כאב במועד הבא למתן חיסון לאחר חשיפה לשימוש באמצעים אלו. גם בקרב צוות האחיות נמצא כי אימוץ אמצעים להפגת כאב בתינוקות בעת מתן חיסונים לא הקשה על עבודתן{{הערה| Reis EC, et.al., Effective Pain Reduction for Multiple Immunization Injections in Young Infants, Arch Pediatr Adolesc Med. 2003;157:1115-1120|שמאל=כן}}.
  
==הערות שוליים==
+
==תולדות מתן חיסונים בישראל==
{{הערות שוליים}}
+
 
 +
{|cellpadding="4" border="1"
 +
|-bgcolor=#c0c0c0
 +
!width="16%"|מועד הכנסת החיסון לשיגרת החיסונים
 +
!width="20%"|חיסון
 +
!width="27%"|עיתוי
 +
!width="37%"|תוכנית מתן החיסון
 +
|-
 +
|rowspan="4" |לפני 1948{{כ}} (1918)
 +
|rowspan="4"|[[אבעבועות שחורות]] (Smallpox)|| 1918||בגיל הינקות
 +
|-
 +
|1979-1951||דחף בגיל 6–8 שנים
 +
|-
 +
|8.1980||הפסקה במתן החיסון
 +
|-
 +
|2003-2002||מבצע חיסון למגיבים ראשונים
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|rowspan="3"|1952
 +
|rowspan="3"|אסכרה/ קרמת (Diphtheria)|| 1952||חיסון ראשוני בשנת החיים הראשונה
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-1955||כחלק מהתרכיב הכפול [[חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine|אסכרה-פלצת]] (DT)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-1957||כחלק מהתרכיב המשולב (Combined vaccine) אסכרה-פלצת-שעלת (DTP)
 +
|-
 +
|rowspan="10"|1955
 +
|rowspan="2"|פלצת/ צפדת (Tetanus)|| 1955||חיסון ראשוני בשנת החיים הראשונה, כחלק מהתרכיב DT
 +
|-
 +
|מ-1957||כחלק מהתרכיב DTP
 +
|-
 +
|rowspan="8"|אסכרה-פלצת (Diphtheria-Tetanus)
 +
|מ-1955:||דחף בתרכיב כפול אסכרה-פלצת בגיל בית-הספר
 +
|-
 +
|4.1976-1958||דחף DT (עם 20Lf - D) בכיתה א'
 +
|-
 +
|1961-1976||דחף TT בכיתה ח'
 +
|-
 +
|8.1979-5.1976||דחף DT (עם 20Lf - D) בכיתה ג'
 +
|-
 +
|8.1999-9.1979||דחף Td (עם 2Lf - d) בכיתה ג'
 +
|-
 +
|8.2005-9.1999||2 מנות דחף Td (עם 2Lf - d): כיתה ב' וכיתה ח'
 +
|-
 +
|מ-9.2005||2 מנות דחף Td למבוגר בגיל בית הספר{{ש}}- כיתה ב' כחלק מהתרכיב המשולב עם תרכיב שעלת אסלולרי ותרכיב מומת נגד שיתוק ילדים [[חיסון נגד שיתוק ילדים - Polio vaccines#תרכיב מומת נגד שיתוק ילדים - (Inactivated polio vaccine (IPV{{כ}}|IPV]]{{כ}} {{ש}}- כיתה ח' כתרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר
 +
|-
 +
|מ-9.2008||תרכיב נגד אסכרה ופלצת בכיתה ח' הוחלף ל[[תרכיבים נגד אסכרה, פלצת ושעלת אסלולרי - Diphtheria - tetanus - acellular pertussis vaccines|תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת אסלולרי]] (DTaP) למבוגר
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|rowspan="8"|1957
 +
|rowspan="8"|שעלת{{ש}}(Pertussis)|| 1957||כתרכיב משולב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (DTP):{{ש}}החל מגיל חודשיים 3 מנות במרווח של 6–8 שבועות, ודחף - 6 חודשים אחרי המנה השלישית
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|3.1998-8.1993||DTP ניתן בזריקה אחת עם תרכיב IPV, כתרכיב משולב
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|4.2002-4.1998|| DTP ניתן כחלק מהתרכיב המשולב [[תרכיבים נגד אסכרה, פלצת ושעלת אסלולרי - Diphtheria - tetanus - acellular pertussis vaccines#טיב התרכיבים|DTP-Hib]]{{כ}}
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|12.2004-5.2002|| הכנסת תרכיב אסלולרי נגד שעלת לשגרת החיסונים בגיל הילדות. החיסון נגד שעלת ניתן כחלק מהתרכיב המשולב: [[תרכיבים נגד אסכרה, פלצת ושעלת אסלולרי - Diphtheria - tetanus - acellular pertussis vaccines#טיב התרכיבים|DTaP-IPV+Hib]] (מנה ראשונה, שנייה ורביעית בסדרה של 4 מנות) וכחלק מהתרכיב DTaP-Hib (מנה שלישית)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-1.2005||החיסון נגד שעלת ניתן כחלק מהתרכיב DTaP-IPV+Hib בכל המועדים של סדרה הכוללת 4 מנות
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-9.2005||מנה חמישית של חיסון נגד שעלת (מנת דחף) בכיתה ב' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ותרכיב מומת נגד שיתוק ילדים IPV
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-9.2008||מנת דחף של חיסון נגד שעלת בכיתה ח' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ניתנת לילדים שלא קיבלו חיסון נגד שעלת, אסכרה ופלצת מגיל 7 שנים ואילך
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-9.2011||מנת דחף של חיסון נגד שעלת בכיתה ח' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ניתנת גם לילדים שקיבלו חיסון נגד שעלת, אסכרה ופלצת בכיתה ב'. החיסון בכיתה ח' לא יינתן לילדים שלא חוסנו בכיתה ב', אך שלימו את המנה מכיתה ד' ואילך
 +
|-
 +
|rowspan="6"|1955
 +
|rowspan="6"|[[שחפת]] (Tuberculosis)||ילודים:||בכל המחוזות פרט לירושלים, בוטל ב-1982
 +
|-
 +
|colspan="2"|תלמידים :
 +
|-
 +
|1987-1961||בכיתה ז', לאחר ביצוע [[תבחין טוברקולין בשיטת המנטו - (Tuberculin test (mantoux|תבחין טוברקולין]] (Tuberculin skin test{{כ}}, Mantoux); [[חיסון ב.ק.ג - BCG|חיסון BCG]] בהתאם לתוצאות של תבחין טוברקולין
 +
|-
 +
|1995-1988||תבחין טוברקולין לכל תלמידי כיתות ז'; {{ש}}חיסון BCG ניתן לקבוצות נבחרות בסיכון גבוה בהתאם לתוצאות של תבחין טוברקולין
 +
|-
 +
|8.2003-1996||תבחין טוברקולין לכל תלמידי כיתות ז'
 +
|-
 +
|מ-9.2003||תבחין טוברקולין בכיתות ז' לקבוצות נבחרות בסיכון גבוה
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|rowspan="12"|1957
 +
|rowspan="12"|שיתוק ילדים (Poliomyelitis)||1957-1960||2 מנות בשנה הראשונה של החיים, ודחף - 6 חודשים לאחר המנה השנייה, בתרכיב מומת IPV (בזריקה)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|1988-1961||החל מגיל חודשיים, 3 מנות במרווח של 6–8 שבועות, ודחף - 6 חודשים אחרי המנה השלישית ב[[חיסון חי מוחלש כנגד פוליו - Live attenuated polio vaccine|תרכיב חי-מוחלש]] TOPV{{כ}} (דרך הפה)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|1990-1979||מבצע בחיסון נגד שיתוק ילדים מונוולנטי (Monovalent) זן 1 דרך הפה, באביב, באזורים מסוימים בישראל בסיכון להופעת זיהום פוליו (בגילאי 2,1,0 שנים)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|1988||מבצע בחיסון נגד שיתוק ילדים על ידי תרכיב OPV לכל תושבי מדינת ישראל עד גיל 39 שנים (כולל)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|12.2004-1990||תוכנית משולבת (IPV+OPV) בסדרה של 4 מועדים, החל מגיל חודשיים, 3 מועדים במרווח של 6–8 שבועות (מועד ראשון IPV; מועד שני - OPV-IPV; מועד שלישי - OPV); מנת דחף 6 חודשים לאחר המועד השלישי, בתרכיבים OPV IPV
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|3.1998-8.1993||שני התרכיבים IPV ו-DTP ניתנו בזריקה אחת כתרכיב משולב (IPV+DTP)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|8.2005-9.1990||דחף OPV בכיתה א'
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|10.2004-9.1999||דחף OPV בכיתה ח'
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-1.2005||בשנת החיים הראשונה החיסון ניתן כחלק מהתרכיב המשולב DTaP-IPV+Hib{{כ}}, 3 מנות במרווח של 6–8 שבועות ומנת דחף - 6 חודשים לאחר המנה השלישית
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-9.2005||מנת דחף בכיתה ב' של בית הספר על ידי תרכיב IPV ניתנת כחלק מהתרכיב המשולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ושעלת אסלולרי
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-8.2013||מבצע "2 סיפות": חיסון נגד פוליו בתרכיב חי-מוחלש ביוולנטי (Bivalent){{כ}} (bOPV) לילידי 01.01.2004 ואילך שלא קיבלו בעבר חיסון נגד פוליו בתרכיב OPV
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-1.1.2014||מתן חיסון נגד פוליו בתרכיב bOPV לילידי 1.7.2013 ואילך בגיל 6 חודשים ו-18 חודשים, במסגרת שגרת החיסונים;{{ש}}השלמת חיסון נגד פוליו בתרכיב bOPV לילידי 1.7.2013 ואילך שקיבלו בעבר פחות מ-2 מנות חיסון נגד פוליו בתרכיב חי-מוחלש
 +
|-
 +
|rowspan="6"|1967
 +
|rowspan="6"|חצבת (Measles)
 +
|colspan="2"|תרכיב חי-מוחלש (Enders' Edmonston או Schwarz strain)
 +
|-
 +
|{{כ}}1970-1967||גיל 9 חודשים
 +
|-
 +
|1979-1971||גיל 12 חודשים
 +
|-
 +
|1988-1980||גיל 15 חודשים
 +
|-
 +
|8.1994-9.1990||מנה שנייה בכיתה א'
 +
|-
 +
|1995-1991||מנה שנייה של תרכיב נגד חצבת גם לכיתות ו'-ז'-ח' (Catch up)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|rowspan="2"|1984
 +
|rowspan="2"|חצבת-חזרת (Measles-Mumps)|| 1984||גיל 15 חודשים
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|||החיסון השגרתי הופסק ב-6.1985, ועד סוף 1988 ניתן חיסון נגד חצבת בלבד
 +
|-
 +
|rowspan="7"|1.1.1973
 +
|rowspan="7"|אדמת (Rubella)
 +
|colspan="2"|תלמידים:
 +
|-
 +
|1.1.1973||חיסון בנות בלבד, כיתה ו'
 +
|-
 +
|1999-9.1995||חיסון בנות וגם בנים בכיתות ו'
 +
|-
 +
|1996/97||מבצע בחיסון נגד אדמת בכיתות ד'-ה'
 +
|-
 +
|colspan="2"|נשים בגיל הפוריות:
 +
|-
 +
|3.1995-1980||חיסון נשים בגיל הפוריות (45-18 שנים) עם כייל נוגדני אדמת שלילי
 +
|-
 +
|מ-4.1995||חיסון נשים בגיל הפוריות ללא תיעוד על קבלת שתי מנות תרכיב או ללא תיעוד על "כייל מחסן" נגד אדמת
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|rowspan="3"|סוף 1988
 +
|rowspan="3"|חצבת-חזרת-אדמת (MMR)
 +
|colspan="2"|תרכיב חי-מוחלש, מרכיב החצבת מזן Enders' Edmonston
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|3.1994-1988||גיל 15 חודשים
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-4.1994||גיל 12 חודשים
 +
|-
 +
|rowspan="3"|9.1994
 +
|rowspan="3"|חיסון MMR{{ש}}לפי השיטה של "2 מנות"
 +
|rowspan="2"|9.1994||גיל 12 חודשים: מנה ראשונה
 +
|-
 +
|כיתה א': מנה שנייה
 +
|-
 +
|מ-9.2008||חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ניתן יחד עם חיסון נגד אבעבועות רוח על ידי תרכיב משולב [[MMRV]]
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|rowspan="3"|1992
 +
|rowspan="3"|דלקת כבד B{{ש}}(HBV)||1992 ||בשנת החיים הראשונה, סידרה של 3 מנות (אחרי הלידה, גיל 1 חודש וגיל 6 חודשים) בתרכיב Recombinant HBV
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
| 1991-1985||חיסון HBV ניתן לעולי אתיופיה, בגילאי 2,1,0 שנים
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|colspan="2"|עד 1989 - תרכיב ממקור פלזמה, מ-1990 -Recombinant HBV
 +
|-
 +
|rowspan="6"|1994
 +
|rowspan="6"|המופילוס אינפלואנצה b{{כ}} (Hib)||1994 ||החל מגיל חודשיים, בתרכיב Conjugate) HbCV)
 +
|-
 +
|6.1997-1994||תרכיב PRP-OMP{{כ}} (פוליסכרידים קפסולריים מצומדים לחלבון מעטפת של מנינגוקוק). סידרה של 3 מנות (2 מנות במרווח חודשיים, ודחף - החל מגיל 12 חודשים)
 +
|-
 +
|מ-7.1997||תרכיב PRP-T{{כ}} (פוליסכרידים קפסולריים מצומדים לחלבון של טטנוס טוקסואיד). סידרה של 4 מנות (3 מנות במרווח חודשיים ודחף - החל מגיל 12 חודשים)
 +
|-
 +
|4.2002-4.1998||תרכיב משולב DTP-Hib (תרכיב PRP-T/DTP ) בסדרה של 4 מנות
 +
|-
 +
|12.2004-5.2002||כחלק מהתרכיב המשולב DTaP-IPV+Hib (מנה ראשונה, שנייה ורביעית בסדרה של 4 מנות) וכחלק מהתרכיב DTaP-Hib (מנה שלישית)
 +
|-
 +
|מ-1.2005||כחלק מהתרכיב DTaP-IPV+Hib בכל מועד של סדרה הכוללת 4 מנות (3 מנות ברווח של 6–8 שבועות ומנת דחף - 6 חודשים לאחר המנה השלישית, החל מגיל 12 חודשים)
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|1.7.1999||דלקת כבד A {{כ}}(HAV)
 +
|colspan="2"|{{כ}}2 מנות: מנה ראשונה בגיל 18 חודשים, מנה שנייה בגיל 24–30 חודשים
 +
|-
 +
|rowspan="2"|1.9.2008
 +
|rowspan="2"|אבעבועות רוח (VAR)
 +
|colspan="2"|החל מילידי 1.1.2007:{{ש}}חיסון נגד אבעבועות רוח ניתן יחד עם חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת על ידי תרכיב משולב MMRV בשתי מנות:{{ש}}מנה ראשונה לבני 12 חודשים, {{ש}}מנה שנייה בכיתה א'/ גיל 6–7 שנים
 +
|-
 +
|colspan="2"|ילידי 31.12.2006-1.1.2002{{ש}}2 מנות ברווח של 6 שבועות; מנה ראשונה של חיסון נגד אבעבועות רוח תינתן יחד עם מנה שנייה של חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת עם הגיעם לכיתה א'
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|rowspan="3"|1.7.2009
 +
|rowspan="3"|פנוימוקוק (PCV)
 +
|החל מילדי 1.5.09||החיסון ניתן בתרכיב מצומד (Conjugate) נגד 7 זנים של פנוימוקוק (PCV7). הסדרה כוללת 3 מנות: מנה ראשונה בגיל 2 חודשים, מנה שנייה בגיל 4 חודשים ומנה שלישית (דחף) בגיל 12 חודשים . {{ש}}השלמת החיסון :{{ש}}- לילדים בריאים עד גיל שנתיים, החל מילידי 1.1.09.{{ש}}- לילדים שמשתייכים לקבוצות סיכון עד גיל 59 חודשים (5 שנים).{{ש}}ילידי 31.12.08-1.1.08: תוכנית מיוחדת להרחבת אוכלוסיית הילדים המחוסנת ב-2 מנות בשנת החיים השנייה
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-11.2010||התרכיב PCV7 הוחלף בתרכיב PCV13.{{ש}}- השלמת החיסון בתרכיב PCV13 לילדים המשתייכים לקבוצות סיכון עד גיל 71 חודשים (6 שנים).{{ש}}לילדים המשתייכים לקבוצות סיכון שסיימו את הסדרה ב-PCV7, מומלץ על מנה אחת של PCV13.
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|מ-1.2011 ||החיסון יושלם לילדים בריאים עד גיל 59 חודשים (5 שנים)
 +
|-
 +
|12.2010||רוטה (Rota{{כ}}, Rotavirus)||מ-12.2010||התרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף רוטה נכלל לשגרת החיסונים בגיל הילדות. החיסון יינתן בגיל 6,4,2 חודשים
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|rowspan="2"|1.9.2013
 +
|rowspan="2"|חיסון נגד {{כ}}HPV (נגיף הפפילומה){{כ}}||1.9.2013|||החיסון ניתן לבנות בכיתה ח' בגילאי 13–14 שנים
 +
|-bgcolor=#FFFFF0
 +
|החל משנת הלימודים תשע"ו (2016-2015)||החיסון ניתן לבנים ולבנות;{{ש}}כמו כן, החיסון מומלץ לכל הבנות והנשים בגילאי 14–26 שנים
 +
|-
 +
|1.9.2016||חיסון נגד שפעת||ב 1.9.2016- החיסון נגד שפעת נכנס לשגרת החיסונים בבתי הספר.{{ש}}מנה אחת של החיסון מומת (IIV3) תינתן לתלמידי כיתות ב' (גיל 7-8 שנים) בשנת הלימודים תשע"ז (2016–2017)
 +
|}
 +
 
 +
'''מקרא קיצורים:'''{{ש}}
  
 +
<div class="mw-content-ltr">BCG=Bacillus Calmette–Guérin {{ש}}
 +
bOPV=Bivalent Oral Polio Vaccine {{ש}}
 +
DTP=Diphtheria-Tetanus-Pertussis {{ש}}
 +
DTaP=Diphtheria-Tetanus-acellular Pertussis{{ש}}
 +
HAV=Hepatitis A Virus {{ש}}
 +
HBV=Hepatitis B Virus {{ש}}
 +
HbCV=Haemophilus b Conjugate Vaccine {{ש}}
 +
Hib=Haemophilus influenzae type b{{ש}}
 +
HPV=Human Papilloma Virus{{ש}}
 +
IPV=Inactivated Polio Vaccine{{ש}}
 +
Lf=Flocculation units{{ש}}
 +
MMRV=Measles, Mumps, Rubella, Varicella{{ש}}
 +
OPV=Oral Polio Vaccine {{ש}}
 +
PCV=Pneumococcal Conjugate Vaccine {{ש}}
 +
PRP-OMP=PolyribosylRibitol Phosphate polysaccharide conjugated to a meningococcal Outer Membrane Protein{{ש}}
 +
PRP-T=PolyribosylRibitol Phosphate-Tetanus toxoid conjugate {{ש}}
 +
ROTA=Rota virus {{ש}}
 +
Td/DT=Tetanus-Diphteria{{ש}}
 +
TOPV=Trivalent Oral Polio Vaccine {{ש}}
 +
TT=Tetanus Toxoid{{ש}}
 +
VAR=Varicella {{ש}}
 +
</div>
  
*[[תדריך חיסונים|לתוכן העניינים של הספר]]
+
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
*לפרק הקודם: [[תדריך חיסונים - מבוא|מבוא]]
+
{{הערות שוליים}}
*לפרק הבא: [[לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2014 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health]]
 
  
[[קטגוריה: חיסונים]]
+
[[קטגוריה:חיסונים]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]

גרסה אחרונה מ־16:55, 17 באוגוסט 2023

Vaccination.png

תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים

שם הספר: תדריך חיסונים
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
Vaccination.png
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר - Vaccination schedule for children and school aged patients - 2018
תחום חיסונים
סימוכין אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך עדכון יולי 2018
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםחיסונים

לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר

החיסון גיל
שנה ראשונה שנה שנייה שנה שלישית בית-ספר
בלידה (בבי"ח) 1 חודש 2 חודשים 4 חודשים 6 חודשים 12 חודשים 18 חודשים 24 חודשים 6 שנים (כיתה א') 7 שנים (כיתה ב') 8 שנים (כיתה ג') 9 שנים (כיתה ד') 13 שנים (כיתה ח')
דלקת כבד B HBV HBV HBV
שיתוק ילדים IPV IPV IPV IPV IPV
bOPV bOPV
פלצת - אסכרה-שעלת DTaP DTaP DTaP DTaP Tdap Tdap
המופילוס אינפלואנזה b Hib Hib Hib Hib
פנוימוקוק PCV13 PCV13 PCV13
נגיף רוטה Rota Rota Rota
חצבת-חזרת-אדמת MMR MMR
אבעבועות רוח Var Var
דלקת כבד A HAV HAV
נגיף הפפילומה HPV‏[1]
חיסון לשפעת Flu Flu Flu
הערה
התרכיבים Varicella ,MMR ,Hib ,DTaP ,Tdap ,IPV - ניתנים בשילובים שונים הזמינים באותה עת בישראל.
תרכיב
HBV Hepatitis B Vaccine תרכיב נגד דלקת כבד B
IPV Inactivated Polio Vaccine תרכיב מומת נגד שיתוק ילדים
bOPV Bivalent Oral Polio Vaccine תרכיב ביוולנטטי חי־מוחלש נגד שיתוק ילדים
DTaP Diphtheria-Tetanus-Acellular Pertussis Vaccine Pediatric תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (אסלולרי) לילד
Tdap Tetanus - Diphtheria - Acellular Pertussis Vaccine adult תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (אסלולרי) למבוגר
Hib Haemophilus influenzae b Vaccine תרכיב נגד המופילוס אינפלואנצה b
MMR Measles-Mumps-Rubella Vaccine תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת
Var Varicella Vaccine תרכיב נגד אבעבועות רוח
HAV Hepatitis A Vaccine תרכיב נגד דלקת כבד A
PCV13 Pneumococcal Conjugate Vaccine תרכיב מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקיים
Rota Rotavirus Vaccine תרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף רוטה
HPV Human Papillomavirus Vaccine תרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף פפילומה באדם
Flu Influenza Vaccine תרכיב נגד שפעת

הפחתת כאב בעת מתן חיסונים לתינוקות וילדים צעירים

תינוקות רכים רגישים לכאב ומושפעים ממנו. מחקרים הראו כי תינוקות שעברו חוויות של כאב, מראים סימנים של תגובת כאב מוגברת בעת חשיפה חוזרת לכאב.

מניעת כאב בעת פעולה רפואית משפרת את תוצאי הפעולה ומזרזת את ההחלמה.

ארגון הבריאות העולמי פרסם את המלצותיו למניעת כאב בעת מתן חיסון[2]. גם איגוד רופאי הילדים בישראל פרסם הנחיות קליניות בנושא "הגישה לכאב וחרדה בילדים המטופלים במחלקה לרפואת ילדים דחופה"[3].

מטרת דף זה להעלות את מודעות הצוות לנושא של כאב בתינוקות וילדים צעירים ולהציע חלופות פשוטות ויעילות להפחתת תגובות הכאב לחיסונים.

הרחבת סל החיסונים, שהיא צעד חיובי, מלווה בריבוי מספר מנות החיסון הניתנות לתינוקות ומעורר לעיתים דאגה בקרב ההורים מן הכאב הצפוי ממתן החיסונים ומריבוי הדקירות. נקיטת אמצעים להפחתת הכאב מחיסונים חשובה כשלעצמה ואף עשויה להפחית דאגות הורים ולהחליש את אחת הסיבות להתנגדות הורים למתן חיסונים.

מדידת כאב בתינוקות

ניתן להעריך כאב בתינוקות באמצעות כלים שפותחו להערכת אופי ומשך הבכי, הבעת פנים, צורת הנשימה, טונוס השרירים עם מדדים פיזיולוגים כגון צבע עור, דופק וכדומה הנותנים אומדן מדיד ואובייקטיבי לכאב בתינוק.

באמצעות כלים אלה ניתן לבחון את היעילות של השיטות שהוצעו להפחית את הכאב המיוחס לפעולות רפואיות חודרניות דוגמת חיסונים ודקירת עקב לבדיקות דם.

הפחתת הכאב הכרוך במתן חיסון

על מנת להפעיל תוכנית של התמודדות עם כאב בתנאי לחץ בתחנת טיפת חלב או במרפאה עמוסה, על התוכנית להיות פשוטה, נוחה, מהירה, זולה ויעילה.

להלן אמצעים העונים על דרישות אלו והוכחו בעשרות מחקרים:

  • תשומת לב לתנוחה:
חשוב לאפשר להורה להחזיק את הילד בעת מתן החיסון. המגע של ההורה מרגיע את התינוק (וגם את הילד היותר מבוגר). אך אין לכפות על הורה שאינו מעוניין להחזיק את ילדו בעת מתן החיסון. מחקרים בילדים גדולים מצביעים על היתרון שבלתת לילד אפשרות לשבת בעת קבלת החיסון
  • הנקה:
הנקה בעת מתן החיסון הוכחה כיעילה בהפחתת כאב. המתיקות בפה, הסחת הדעת על ידי המציצה וחוש המגע והריח של האם, מרגיעים את התינוק
  • מתוק בפה:
הזלפת כמות קטנה של תמיסת סוכר[4] של 10–25 אחוזים, על מוצץ או ישירות לפה, כ-2 דקות לפני מתן החיסון, הוכחה כמועילה בהפחתת תגובות כאב בעת מתן חיסונים בתינוקות עד גיל שנה לפחות. השיטה כנראה משפיעה על ידי הפעלת נתיבים אופיאיודיים במוח. הוספת מציצה באמצעות הנקה או מוצץ, והחזקת התינוק על ידי ההורה מגבירים את השפעתו של הסוכר[5]. השיטה מקובלת מאוד על ידי צוות המשתמש בה ומועדפת על ידי הורים
  • התנהגות הורית/צוות:
ידוע כי התנהגות הורים לפני ובעת מתן החיסונים משפיעה על תופעות הכאב אצל ילדיהם. שלא כצפוי, דווקא ילדים שהוריהם מראים פחות מעורבות ישירה במתן החיסון מראים פחות תגובות כאב. הדגמה ו/או הדרכת הורים לפעולות של הסחת דעת או שימוש בהומור יכולים לתת להורים כלים להתמודדות המפחיתה תגובות של כאב בילדיהם לעומת גישה מתנצלת או תומכת יתר על המידה
  • הכנה:
הכנת הילד לפני מתן החיסון על ידי מתן הסבר קצר במילים נייטרליות על העומד להתרחש יעילה בילדים מעל גיל שנתיים. עבור ילדים בני פחות מ-4, רצוי שההכנה תעשה סמוך למועד מתן החיסון
  • הסחת דעת (Distraction):
יעילה ולא רק בילדים גדולים. הוכח כי גם בתינוקות קטנים שירה, דיבור, עיסוק עם חפץ או משחק מתאים לגילו, מסוגלים להפחית את תגובות הכאב בעת מתן הזריקה. השמעת מוזיקה, צפייה במסך, דיבור ותרגילי נשימה מסוגלים להסיח את דעתם של ילדים גדולים יותר ולהפחית את תגובות הכאב בעת מתן זריקה
  • טכניקת הזרקה:
  • משך מתן החיסון:
מתן הזריקה במהירות וללא שאיבה מביאה לפחות תופעות של כאב בתינוקות. יש להכניס את המחט לעומק הרצוי טרם החדרת החומר החיסוני
  • אורך המחט:
בחיסונים האמורים להינתן בזריקה לתוך השריר, הקפדה על שימוש במחט מספיק ארוכה כך שהחיסון ייתן לתוך השריר ולא מתחת לעור
  • זווית הזרקה:
שימוש בזווית הזרקה של 90° למקום ההזרקה מפחית את מגע השריר במחט בזריקות לתוך השריר
  • סדר מתן חיסונים:
בעת מתן מספר זריקות בביקור אחד עדיף לתת קודם את החיסון הגורם פחות כאב. חוקרים מצאו כי מתן החיסון המחומש קודם לחיסון הפרבנר היה מלווה בתגובות כאב מופחתות לעומת מתן החיסונים בסדר הפוך[6]
  • אלחוש מקומי:
EMLA היא משחה המכילה תערובת של לידוקאין ופרילוקאין (Lidocaine-prilocaine) המיועדת למריחה לאלחוש מקומי לשיכוך כאבים. שיטה זו דורשת הערכות מראש (לפחות חצי שעה). היא יקרה יותר מהפעילויות שצוינו לעיל, אך יש מקום לשקול השימוש ב-EMLA במקרים של ילדים המביעים פחד רב לקראת חיסון. תוארו תופעות לוואי שלה כגון מתאהמוגלובינמיה בתינוקות רגישים, גירוי מקומי, הרגשת חום, חיוורון אדמומיות בעור ותגובה אלרגית. אין להשתמש על עור עם פצעים או על הריריות, בתינוקות בני פחות משנה הנוטלים תרופות העלולות לגרום למתאהמוגלובינמיה כגון סולפה, בפגים אשר נולדו לפני 37 שבועות, ולפני חיסון ב.ק.ג.

שימוש משולב של החזקת התינוק, מתוק בפה או הנקה, מציצה, והסחת דעת הם אמצעים יעילים ובדוקים להפחתת כאב בתינוקות ומומלצים לשימוש. במקרים בהם הורים או ילדים מביעים חרדה מיוחדת ניתן לשקול שימוש באלחוש מקומי.

המחקרים מראים כי קיימת העדפת הורים ברורה לשימוש חוזר באמצעים להפגת כאב במועד הבא למתן חיסון לאחר חשיפה לשימוש באמצעים אלו. גם בקרב צוות האחיות נמצא כי אימוץ אמצעים להפגת כאב בתינוקות בעת מתן חיסונים לא הקשה על עבודתן[7].

תולדות מתן חיסונים בישראל

מועד הכנסת החיסון לשיגרת החיסונים חיסון עיתוי תוכנית מתן החיסון
לפני 1948‏ (1918) אבעבועות שחורות (Smallpox) 1918 בגיל הינקות
1979-1951 דחף בגיל 6–8 שנים
8.1980 הפסקה במתן החיסון
2003-2002 מבצע חיסון למגיבים ראשונים
1952 אסכרה/ קרמת (Diphtheria) 1952 חיסון ראשוני בשנת החיים הראשונה
מ-1955 כחלק מהתרכיב הכפול אסכרה-פלצת (DT)
מ-1957 כחלק מהתרכיב המשולב (Combined vaccine) אסכרה-פלצת-שעלת (DTP)
1955 פלצת/ צפדת (Tetanus) 1955 חיסון ראשוני בשנת החיים הראשונה, כחלק מהתרכיב DT
מ-1957 כחלק מהתרכיב DTP
אסכרה-פלצת (Diphtheria-Tetanus) מ-1955: דחף בתרכיב כפול אסכרה-פלצת בגיל בית-הספר
4.1976-1958 דחף DT (עם 20Lf - D) בכיתה א'
1961-1976 דחף TT בכיתה ח'
8.1979-5.1976 דחף DT (עם 20Lf - D) בכיתה ג'
8.1999-9.1979 דחף Td (עם 2Lf - d) בכיתה ג'
8.2005-9.1999 2 מנות דחף Td (עם 2Lf - d): כיתה ב' וכיתה ח'
מ-9.2005 2 מנות דחף Td למבוגר בגיל בית הספר
- כיתה ב' כחלק מהתרכיב המשולב עם תרכיב שעלת אסלולרי ותרכיב מומת נגד שיתוק ילדים IPV
- כיתה ח' כתרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר
מ-9.2008 תרכיב נגד אסכרה ופלצת בכיתה ח' הוחלף לתרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת אסלולרי (DTaP) למבוגר
1957 שעלת
(Pertussis)
1957 כתרכיב משולב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (DTP):
החל מגיל חודשיים 3 מנות במרווח של 6–8 שבועות, ודחף - 6 חודשים אחרי המנה השלישית
3.1998-8.1993 DTP ניתן בזריקה אחת עם תרכיב IPV, כתרכיב משולב
4.2002-4.1998 DTP ניתן כחלק מהתרכיב המשולב DTP-Hib
12.2004-5.2002 הכנסת תרכיב אסלולרי נגד שעלת לשגרת החיסונים בגיל הילדות. החיסון נגד שעלת ניתן כחלק מהתרכיב המשולב: DTaP-IPV+Hib (מנה ראשונה, שנייה ורביעית בסדרה של 4 מנות) וכחלק מהתרכיב DTaP-Hib (מנה שלישית)
מ-1.2005 החיסון נגד שעלת ניתן כחלק מהתרכיב DTaP-IPV+Hib בכל המועדים של סדרה הכוללת 4 מנות
מ-9.2005 מנה חמישית של חיסון נגד שעלת (מנת דחף) בכיתה ב' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ותרכיב מומת נגד שיתוק ילדים IPV
מ-9.2008 מנת דחף של חיסון נגד שעלת בכיתה ח' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ניתנת לילדים שלא קיבלו חיסון נגד שעלת, אסכרה ופלצת מגיל 7 שנים ואילך
מ-9.2011 מנת דחף של חיסון נגד שעלת בכיתה ח' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ניתנת גם לילדים שקיבלו חיסון נגד שעלת, אסכרה ופלצת בכיתה ב'. החיסון בכיתה ח' לא יינתן לילדים שלא חוסנו בכיתה ב', אך שלימו את המנה מכיתה ד' ואילך
1955 שחפת (Tuberculosis) ילודים: בכל המחוזות פרט לירושלים, בוטל ב-1982
תלמידים :
1987-1961 בכיתה ז', לאחר ביצוע תבחין טוברקולין (Tuberculin skin test‏, Mantoux); חיסון BCG בהתאם לתוצאות של תבחין טוברקולין
1995-1988 תבחין טוברקולין לכל תלמידי כיתות ז';
חיסון BCG ניתן לקבוצות נבחרות בסיכון גבוה בהתאם לתוצאות של תבחין טוברקולין
8.2003-1996 תבחין טוברקולין לכל תלמידי כיתות ז'
מ-9.2003 תבחין טוברקולין בכיתות ז' לקבוצות נבחרות בסיכון גבוה
1957 שיתוק ילדים (Poliomyelitis) 1957-1960 2 מנות בשנה הראשונה של החיים, ודחף - 6 חודשים לאחר המנה השנייה, בתרכיב מומת IPV (בזריקה)
1988-1961 החל מגיל חודשיים, 3 מנות במרווח של 6–8 שבועות, ודחף - 6 חודשים אחרי המנה השלישית בתרכיב חי-מוחלש TOPV‏ (דרך הפה)
1990-1979 מבצע בחיסון נגד שיתוק ילדים מונוולנטי (Monovalent) זן 1 דרך הפה, באביב, באזורים מסוימים בישראל בסיכון להופעת זיהום פוליו (בגילאי 2,1,0 שנים)
1988 מבצע בחיסון נגד שיתוק ילדים על ידי תרכיב OPV לכל תושבי מדינת ישראל עד גיל 39 שנים (כולל)
12.2004-1990 תוכנית משולבת (IPV+OPV) בסדרה של 4 מועדים, החל מגיל חודשיים, 3 מועדים במרווח של 6–8 שבועות (מועד ראשון IPV; מועד שני - OPV-IPV; מועד שלישי - OPV); מנת דחף 6 חודשים לאחר המועד השלישי, בתרכיבים OPV IPV
3.1998-8.1993 שני התרכיבים IPV ו-DTP ניתנו בזריקה אחת כתרכיב משולב (IPV+DTP)
8.2005-9.1990 דחף OPV בכיתה א'
10.2004-9.1999 דחף OPV בכיתה ח'
מ-1.2005 בשנת החיים הראשונה החיסון ניתן כחלק מהתרכיב המשולב DTaP-IPV+Hib‏, 3 מנות במרווח של 6–8 שבועות ומנת דחף - 6 חודשים לאחר המנה השלישית
מ-9.2005 מנת דחף בכיתה ב' של בית הספר על ידי תרכיב IPV ניתנת כחלק מהתרכיב המשולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ושעלת אסלולרי
מ-8.2013 מבצע "2 סיפות": חיסון נגד פוליו בתרכיב חי-מוחלש ביוולנטי (Bivalent)‏ (bOPV) לילידי 01.01.2004 ואילך שלא קיבלו בעבר חיסון נגד פוליו בתרכיב OPV
מ-1.1.2014 מתן חיסון נגד פוליו בתרכיב bOPV לילידי 1.7.2013 ואילך בגיל 6 חודשים ו-18 חודשים, במסגרת שגרת החיסונים;
השלמת חיסון נגד פוליו בתרכיב bOPV לילידי 1.7.2013 ואילך שקיבלו בעבר פחות מ-2 מנות חיסון נגד פוליו בתרכיב חי-מוחלש
1967 חצבת (Measles) תרכיב חי-מוחלש (Enders' Edmonston או Schwarz strain)
‏1970-1967 גיל 9 חודשים
1979-1971 גיל 12 חודשים
1988-1980 גיל 15 חודשים
8.1994-9.1990 מנה שנייה בכיתה א'
1995-1991 מנה שנייה של תרכיב נגד חצבת גם לכיתות ו'-ז'-ח' (Catch up)
1984 חצבת-חזרת (Measles-Mumps) 1984 גיל 15 חודשים
החיסון השגרתי הופסק ב-6.1985, ועד סוף 1988 ניתן חיסון נגד חצבת בלבד
1.1.1973 אדמת (Rubella) תלמידים:
1.1.1973 חיסון בנות בלבד, כיתה ו'
1999-9.1995 חיסון בנות וגם בנים בכיתות ו'
1996/97 מבצע בחיסון נגד אדמת בכיתות ד'-ה'
נשים בגיל הפוריות:
3.1995-1980 חיסון נשים בגיל הפוריות (45-18 שנים) עם כייל נוגדני אדמת שלילי
מ-4.1995 חיסון נשים בגיל הפוריות ללא תיעוד על קבלת שתי מנות תרכיב או ללא תיעוד על "כייל מחסן" נגד אדמת
סוף 1988 חצבת-חזרת-אדמת (MMR) תרכיב חי-מוחלש, מרכיב החצבת מזן Enders' Edmonston
3.1994-1988 גיל 15 חודשים
מ-4.1994 גיל 12 חודשים
9.1994 חיסון MMR
לפי השיטה של "2 מנות"
9.1994 גיל 12 חודשים: מנה ראשונה
כיתה א': מנה שנייה
מ-9.2008 חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ניתן יחד עם חיסון נגד אבעבועות רוח על ידי תרכיב משולב MMRV
1992 דלקת כבד B
(HBV)
1992 בשנת החיים הראשונה, סידרה של 3 מנות (אחרי הלידה, גיל 1 חודש וגיל 6 חודשים) בתרכיב Recombinant HBV
1991-1985 חיסון HBV ניתן לעולי אתיופיה, בגילאי 2,1,0 שנים
עד 1989 - תרכיב ממקור פלזמה, מ-1990 -Recombinant HBV
1994 המופילוס אינפלואנצה b‏ (Hib) 1994 החל מגיל חודשיים, בתרכיב Conjugate) HbCV)
6.1997-1994 תרכיב PRP-OMP‏ (פוליסכרידים קפסולריים מצומדים לחלבון מעטפת של מנינגוקוק). סידרה של 3 מנות (2 מנות במרווח חודשיים, ודחף - החל מגיל 12 חודשים)
מ-7.1997 תרכיב PRP-T‏ (פוליסכרידים קפסולריים מצומדים לחלבון של טטנוס טוקסואיד). סידרה של 4 מנות (3 מנות במרווח חודשיים ודחף - החל מגיל 12 חודשים)
4.2002-4.1998 תרכיב משולב DTP-Hib (תרכיב PRP-T/DTP ) בסדרה של 4 מנות
12.2004-5.2002 כחלק מהתרכיב המשולב DTaP-IPV+Hib (מנה ראשונה, שנייה ורביעית בסדרה של 4 מנות) וכחלק מהתרכיב DTaP-Hib (מנה שלישית)
מ-1.2005 כחלק מהתרכיב DTaP-IPV+Hib בכל מועד של סדרה הכוללת 4 מנות (3 מנות ברווח של 6–8 שבועות ומנת דחף - 6 חודשים לאחר המנה השלישית, החל מגיל 12 חודשים)
1.7.1999 דלקת כבד A ‏(HAV) ‏2 מנות: מנה ראשונה בגיל 18 חודשים, מנה שנייה בגיל 24–30 חודשים
1.9.2008 אבעבועות רוח (VAR) החל מילידי 1.1.2007:
חיסון נגד אבעבועות רוח ניתן יחד עם חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת על ידי תרכיב משולב MMRV בשתי מנות:
מנה ראשונה לבני 12 חודשים,
מנה שנייה בכיתה א'/ גיל 6–7 שנים
ילידי 31.12.2006-1.1.2002
2 מנות ברווח של 6 שבועות; מנה ראשונה של חיסון נגד אבעבועות רוח תינתן יחד עם מנה שנייה של חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת עם הגיעם לכיתה א'
1.7.2009 פנוימוקוק (PCV) החל מילדי 1.5.09 החיסון ניתן בתרכיב מצומד (Conjugate) נגד 7 זנים של פנוימוקוק (PCV7). הסדרה כוללת 3 מנות: מנה ראשונה בגיל 2 חודשים, מנה שנייה בגיל 4 חודשים ומנה שלישית (דחף) בגיל 12 חודשים .
השלמת החיסון :
- לילדים בריאים עד גיל שנתיים, החל מילידי 1.1.09.
- לילדים שמשתייכים לקבוצות סיכון עד גיל 59 חודשים (5 שנים).
ילידי 31.12.08-1.1.08: תוכנית מיוחדת להרחבת אוכלוסיית הילדים המחוסנת ב-2 מנות בשנת החיים השנייה
מ-11.2010 התרכיב PCV7 הוחלף בתרכיב PCV13.
- השלמת החיסון בתרכיב PCV13 לילדים המשתייכים לקבוצות סיכון עד גיל 71 חודשים (6 שנים).
לילדים המשתייכים לקבוצות סיכון שסיימו את הסדרה ב-PCV7, מומלץ על מנה אחת של PCV13.
מ-1.2011 החיסון יושלם לילדים בריאים עד גיל 59 חודשים (5 שנים)
12.2010 רוטה (Rota‏, Rotavirus) מ-12.2010 התרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף רוטה נכלל לשגרת החיסונים בגיל הילדות. החיסון יינתן בגיל 6,4,2 חודשים
1.9.2013 חיסון נגד ‏HPV (נגיף הפפילומה)‏ 1.9.2013 החיסון ניתן לבנות בכיתה ח' בגילאי 13–14 שנים
החל משנת הלימודים תשע"ו (2016-2015) החיסון ניתן לבנים ולבנות;
כמו כן, החיסון מומלץ לכל הבנות והנשים בגילאי 14–26 שנים
1.9.2016 חיסון נגד שפעת ב 1.9.2016- החיסון נגד שפעת נכנס לשגרת החיסונים בבתי הספר.
מנה אחת של החיסון מומת (IIV3) תינתן לתלמידי כיתות ב' (גיל 7-8 שנים) בשנת הלימודים תשע"ז (2016–2017)

מקרא קיצורים:

BCG=Bacillus Calmette–Guérin

bOPV=Bivalent Oral Polio Vaccine
DTP=Diphtheria-Tetanus-Pertussis
DTaP=Diphtheria-Tetanus-acellular Pertussis
HAV=Hepatitis A Virus
HBV=Hepatitis B Virus
HbCV=Haemophilus b Conjugate Vaccine
Hib=Haemophilus influenzae type b
HPV=Human Papilloma Virus
IPV=Inactivated Polio Vaccine
Lf=Flocculation units
MMRV=Measles, Mumps, Rubella, Varicella
OPV=Oral Polio Vaccine
PCV=Pneumococcal Conjugate Vaccine
PRP-OMP=PolyribosylRibitol Phosphate polysaccharide conjugated to a meningococcal Outer Membrane Protein
PRP-T=PolyribosylRibitol Phosphate-Tetanus toxoid conjugate
ROTA=Rota virus
Td/DT=Tetanus-Diphteria
TOPV=Trivalent Oral Polio Vaccine
TT=Tetanus Toxoid
VAR=Varicella

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. יינתן בשתי מנות
  2. Report to SAGE on reducing pain and distress at the time of vaccination ‏31 במרץ 2015
  3. כאב וחרדה בילדים במלר"ד - הנחיה קלינית - Pain and anxiety in pediatric patients in emergency medical systems
  4. להכנת תמיסה ניתן להוסיף 2 כפיות סוכר לתוך 30 סמ"ק מים שהורתחו
  5. Shann F., Suckling and sugar reduce pain in babies The Lancet, Volume 369, Issue 9563, Pages 721 - 723, 3 March 2007
  6. Ipp M, et.al., Order of Vaccine Injection and Infant Pain Response, Arch Pediatr Adolesc Med. 2009;163(5):469-472
  7. Reis EC, et.al., Effective Pain Reduction for Multiple Immunization Injections in Young Infants, Arch Pediatr Adolesc Med. 2003;157:1115-1120