כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בפרווירוס B19 בהיריון - Parvovirus B19 infection during pregnancy"
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פרוו-וירוס בדם]] | [[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פרוו-וירוס בדם]] | ||
| + | |||
גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA, מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis. | גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA, מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis. | ||
| − | + | == אפידמיולוגיה == | |
| − | |||
| − | |||
שיעור 1-2% - seroconversions בשנה. | שיעור 1-2% - seroconversions בשנה. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה. | 50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה. | ||
| שורה 32: | שורה 27: | ||
*מגע מזדמן- 5%, | *מגע מזדמן- 5%, | ||
*חשיפה בעבודה (מורים) - 20%, | *חשיפה בעבודה (מורים) - 20%, | ||
| − | *מגע הדוק בבית: 50%. | + | *מגע הדוק בבית: 50%. |
| + | |||
| + | == אטיולוגיה == | ||
| − | + | '''הדבקה''': ההעברה רספירטורית, ומגע יד-פה, נפוץ באביב. | |
| + | |||
| + | == קליניקה == | ||
| + | |||
| + | '''וירמיה''': אחרי 4-14 ימים מההדבקה. מתחיל בפריחה בפנים, אריתמה, slapped cheek, שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מחלה דמויית שפעת בימים אחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה. 20-30% מהמבוגרים אסימפטומטים. | ||
| − | ==השפעה על העובר== | + | === השפעה על העובר === |
שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה). | שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה). | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
80% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו. | 80% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו. | ||
| − | ==אבחנה== | + | == אבחנה == |
| + | |||
| + | IgM - עולה 10-12 ימים אחרי הזיהום. נמצא עד 3-6 חודשים. | ||
| + | |||
| + | IgG - עולה מס' ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים. | ||
| − | מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה ! | + | האבחנה מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה ! |
'''זיהוי הדבקה עוברית''': PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס. | '''זיהוי הדבקה עוברית''': PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס. | ||
| שורה 83: | שורה 88: | ||
מיוקרדיטיס עוברי יכול לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה. | מיוקרדיטיס עוברי יכול לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה. | ||
| − | ==פרוגנוזה== | + | == טיפול == |
| + | |||
| + | ההדבקה בעיקר לפני הופעת סימנים קליניים. לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה. אין טיפול מונע או חיסון. | ||
| + | |||
| + | == פרוגנוזה == | ||
30% תמותה במקרה והתפתח הידרופס ולא נטפל בעירוי דם. | 30% תמותה במקרה והתפתח הידרופס ולא נטפל בעירוי דם. | ||
עם עירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מאחר ולאחר שהזיהום חולף ההמטופויזיס מתחדש. הדעות חלוקות לגבי סקוולות נוירו-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% ! חלק מהמקרים עם סקוולות היו גם ללא אנמיה או אצידמיה קשים. | עם עירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מאחר ולאחר שהזיהום חולף ההמטופויזיס מתחדש. הדעות חלוקות לגבי סקוולות נוירו-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% ! חלק מהמקרים עם סקוולות היו גם ללא אנמיה או אצידמיה קשים. | ||
| + | |||
| + | == דגלים אדומים == | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־13:07, 6 ביולי 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| זיהום בפרווירוס B19 בהיריון | ||
|---|---|---|
| Parvovirus B19 infection during pregnancy | ||
| יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA, מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis.
אפידמיולוגיה
שיעור 1-2% - seroconversions בשנה.
50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה.
20-30% :Attack rate
שיעור הדבקה:
- מגע מזדמן- 5%,
- חשיפה בעבודה (מורים) - 20%,
- מגע הדוק בבית: 50%.
אטיולוגיה
הדבקה: ההעברה רספירטורית, ומגע יד-פה, נפוץ באביב.
קליניקה
וירמיה: אחרי 4-14 ימים מההדבקה. מתחיל בפריחה בפנים, אריתמה, slapped cheek, שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מחלה דמויית שפעת בימים אחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה. 20-30% מהמבוגרים אסימפטומטים.
השפעה על העובר
שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה).
הוירוס יכול לגרום להפלה, הידרופס או stillbirth. הווירוס גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ול- high cardiac output congestive heart failure. בנוסף פוגע הווירוס גם במיוקרד (מיוקרדיטיס).
DNA של פרווירוס נמצא ב-3% מנפלים בטרימסטר I .
- 10% :overall fetal loss.
- בשבועות 19-20: 15%
- אחרי שבוע 20: 2.3%
זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל --non immune hydrops בעוברים שנבדקו ב- PM.
non-immune hydrops קורה רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בווירוס, אם ההדבקה התרחשה לפני שבוע 20.
85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה.
80% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו.
אבחנה
IgM - עולה 10-12 ימים אחרי הזיהום. נמצא עד 3-6 חודשים.
IgG - עולה מס' ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים.
האבחנה מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה !
זיהוי הדבקה עוברית: PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס.
- מתי נעשה בירור ל- Parvovirus B19 ?
- חשיפה אימהית לוירוס.
- הידרופס לא אימוני.
- מחלה אופיינית: חום, פריחה, נפיחות בפרקים, aplastic crisis וכו'.
השלב הראשון יהיה סרולוגיה אימהית:
- IgM שלילי ו- IgG חיובי ---> ההרה מחוסנת ---> אין צורך בבירור נוסף.
- אם הרה נחשפה ו- IgM ו- IgG שליליים ---> לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים:
- IgM שלילי ו- IgG חיובי ---> ההרה מחוסנת ---> אין צורך בבירור נוסף.
- IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי ---> הדבקה !
- IgM ו- IgG חיוביים ---> כנראה הדבקה, נחפש סימני הידרופס ב-MCA -\+ US כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה).
כאמור, אם סרולוגיה אימהית (IgM) חיובית ---> נחפש סימני הידרופס ב- US ובנוסף נחפש סימני הפטוספלנומגליה, ושליה גדולה.
PSV גבוה ב- MCA הוא פרדיקטור לאנמיה עוברית.
אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע קורדוצנטזיס להערכת חומרת האנמיה ולברור PCR של הוירוס בדם העובר.
במקרה הצורך - עירוי דם. לעובר.
מיוקרדיטיס עוברי יכול לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה.
טיפול
ההדבקה בעיקר לפני הופעת סימנים קליניים. לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה. אין טיפול מונע או חיסון.
פרוגנוזה
30% תמותה במקרה והתפתח הידרופס ולא נטפל בעירוי דם.
עם עירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מאחר ולאחר שהזיהום חולף ההמטופויזיס מתחדש. הדעות חלוקות לגבי סקוולות נוירו-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% ! חלק מהמקרים עם סקוולות היו גם ללא אנמיה או אצידמיה קשים.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Williams 23rd 1166
ראו גם
- לנושא הקודם: זיהום בטוקסופלזמה - היבטים מיילדותיים - Toxoplasmosis - obstetric aspects
- לנושא הבא: זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון - Varicella Zoster infection during pregnancy
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון