האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6925 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6925 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך חיסונים - הוראות כלליות"

מתוך ויקירפואה
 
(20 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
 
{{חיסונים
 
{{חיסונים
 
|שם הפרק=הוראות כלליות
 
|שם הפרק=הוראות כלליות
−
|תאריך עדכון=יוני 2016
+
|תאריך עדכון=ספטמבר 2024
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|חיסונים}}
 
{{הרחבה|חיסונים}}
−
==טיב התרכיבים==
 
−
#תרכיבים נגד [[זיהומים]] חיידקיים:
 
−
##תרכיבים המכילים חיידקים מומתים: [[שעלת]], כמרכיב בתרכיב תאי (DTP (whole cell, [[המופילוס אינפלואנזה b]]; [[מנינגוקוקוס|מנינגוקוק]]; [[פנוימוקוק]]; כולירה; [[Typhoid|טייפואיד]] הניתן בזריקה; [[אנתרקס]]; [[דבר]]
 
−
##תרכיבים המכילים חומרים נבחרים של חיידקים מומתים: שעלת, כמרכיב בתרכיב אסלולרי - DTaP{{הערה|שם=הערה1|תרכיב אסלולרי נגד שעלת מכיל גם טוקסואיד - PT{{כ}} (Pertussis Toxoid) }}
 
−
##טוקסואידים{{הערה|שם=הערה1}}: [[אסכרה]], [[פלצת]]
 
−
##תרכיבים המכילים חיידקים חיים-מוחלשים: [[שחפת]], טייפואיד פומי
 
−
#תרכיבים נגד זיהומים נגיפיים:
 
−
##תרכיבים המכילים נגיפים חיים-מוחלשים: [[שיתוק ילדים]] - [[OPV|OPV{{כ}}]] (Oral Poliovirus Vaccine), [[חצבת]], [[אדמת]], [[חזרת]], [[אבעבועות רוח - Varicella|אבעבועות רוח]], [[שלבקת חוגרת - Herpes zoster|שלבקת חוגרת]], [[קדחת צהובה]], [[נגיף רוטה]], [[שפעת]] (תרסיס הניתן דרך האף)
 
−
##תרכיבים המכילים נגיפים מומתים: שיתוק ילדים בזריקה - [[IPV|IPV{{כ}}]] (Inactivated Polio Vaccine), [[דלקת כבד A]], [[כלבת - Rabies|כלבת]], שפעת (הניתן בזריקה), [[דלקת מוח יפנית]]
 
−
##תרכיבים המיוצרים בהנדסה גנטית: [[דלקת כבד נגיפית B]], [[נגיף פפילומה אנושי]]
 
  
−
==גיל החיסון השיגרתי==
+
'''חיסונים - הוראות כלליות:'''
−
חיסונים מומלצים לקבוצות הגיל הצעיר ביותר שבסיכון להידבק ולחלות ואשר לגביה הודגמו יעילות ובטיחות החיסונים.
 
  
−
מידע מפורט לגבי כל חיסון נמצא בפרק ספציפי של התדריך (ראו גם לוח החיסונים השיגרתיים בגיל הילדות ובבתי הספר וכן, לוח החיסונים המומלצים למבוגרים).
+
בפרק זה הנחיות והסברים כלליים למתן החיסונים: סוגי חיסונים, אופן מתן החיסון ומתן המידע למתחסן. הפרק כולל קישורים לנהלים ולאתרים נוספים העוסקים בנושאים אלו שבהם ניתן לקבל מידע נוסף.
  
−
==אספקת התרכיבים==
+
== הקדמה וטיב החיסונים ==
−
תרכיבים מסופקים באריזות אינדיבידואליות ו/ או רב-מנתיות.
+
חיסונים הם מההישגים הגדולים בבריאות הציבור. מדובר בטכנולוגיה בטוחה המצמצמת משמעותית את התחלואה הזיהומית ואת השלכותיה ומונעת מוות. קיימת אפוא חשיבות במתן מידע מהימן ומדויק על חיסונים על ידי צוותים רפואיים בכל מערכת הבריאות.
  
−
==אחסון והעברת התרכיבים==
+
תהליך החיסון מתבסס על החדרה של אנטיגנים (בדרך כלל חלבוניים) במטרה לעורר את [[מערכת החיסון]] ולהוביל אותה ליצור תגובה חיסונית תאית או הומורלית לאורך זמן, מבלי לגרום להופעת סימנים קליניים האופייניים למחלה. ישנם סוגים שונים של תרכיבים - חלקם כנגד המחולל עצמו, ואחרים נגד הרעלן אותו המחולל מפריש. חלק מהחיסונים מספקים הגנה מפני המחלה, ואחרים כנגד מאפיינים קליניים חמורים או סיבוכים; חלק מהחיסונים מספקים הגנה לכל החיים, ובאחרים יש צורך במנות חיסון חוזרות (בוסטר) לשימור ההגנה החיסונית לאורך זמן.
−
יש להקפיד על בקרה שוטפת של תנאי האחסון והעברת התרכיבים.
 
−
#תנאי אחסון התרכיבים:
 
−
##אחסון בטמפרטורה מתאימה. התרכיבים מאוחסנים בקירור בין 2°C ל-8°C, במקרר רגיל המיועד לחומרי חיסון ולתרופות בלבד. עם זאת, יש לעיין בעלון היצרן לגבי תנאי אחסון והעברה של כל תרכיב באופן ספציפי, כי קיימים תרכיבים הדורשים תנאים מיוחדים לאחסון והעברה (כגון, תנאי הקפאה לתרכיב נגד שלבקת חוגרת).{{ש}}הערה: אין לאחסן תרכיבים בדלת המקרר, בה הטמפרטורה לא יציבה או צמוד לדופן האחורית, מחשש להקפאת התרכיב
 
−
##מניעת חשיפה לאור
 
−
#תנאי העברת התרכיבים: שמירה על שרשרת הקור חובה בכל שלבי העברת התרכיבים.{{ש}}התרכיבים יועברו בצידניות עם קרחומים. יש למנוע הקפאת התרכיבים וחשיפתם לאור בעת ההעברה
 
  
−
==תנאים לביצוע חיסון==
+
החיסונים מחולקים לתרכיבים המכילים מחולל שלם (כמעט תמיד מוחלש) ולתרכיבים המכילים מחוללים מומתים או חלקים מהמחולל. החלקים מהמחולל הם אנטיגנים חלבוניים או פוליסכרידים או חלקיקים אחרים שיוצרו בהנדסה גנטית. בחלק מהחיסונים נעשה צימוד (conjugation) לחלבון נשא, על מנת להגביר את התגובה החיסונית. סוג נוסף של חיסונים הוא חיסוני mRNA, המכילים מקטע המוחדר לתאים על ידי פלסמידים ומקודד ליצירת חלבוני נגיפיים מסוימים שמעוררים את מערכת החיסון.
−
חשוב להקפיד על יישום תוכנית החיסונים לכל מועמד במועדים המומלצים .
 
  
−
יש להתייחס למכלול הוריות הנגד של החיסון הספציפי. עם זאת, חשוב לשלול הוריות נגד מדומות.
+
== סוגי החיסונים ==
−
#יש לוודא על ידי התרשמות כללית ושיחה עם המועמד/ההורה (מלווה) של הילד שמצב הבריאות של המועמד מאפשר מתן החיסון.{{ש}}יש לברר בעזרת שאלות ישירות, על ידי בדיקת רשומות רפואיות ולפי הצורך על ידי בדיקה רפואית{{הערה|שם=הערה3|אין צורך בבדיקה רפואית כשגרה לפני מתן חיסון.}}:
+
=== חיסונים נגד זיהומים חיידקיים ===
−
##מצב בריאותו הכללי של המועמד לחיסון, ואם קיימות הוריות נגד למתן חיסון מסוים
 
−
##בעיות רפואיות (כגון: ליקויים ב[[מערכת החיסון - Immune system|מערכת החיסון]], מחלה מתקדמת של מערכת עצבים מרכזית)
 
−
##רגישות-יתר למרכיבי התרכיב וטיב הרגישות (מסוג מיידי אנפילקטי או מסוג אחר, לא אנפילקטי)
 
−
##תגובות לחיסון קודם מאותו סוג. בכל חיסון חוזר יש לשאול את המועמד לחיסון/הורה (מלווה) של הילד אם היו תגובות לאחר קבלת חיסון בעבר. אם כן, אילו תגובות אירעו (כגון: עלית [[חום - Fever|חום]] ניכרת, תגובות של רגישות-יתר, לרבות [[תגובה אנפילקטית]], [[פרכוסים]] ותופעות נוירולוגיות אחרות). כמו כן, יש לברר אודות כל תגובה חריגה אחרת לחיסונים בעבר
 
−
##ליקויים אימונולוגיים בקרב בני בית עקב מחלות או טיפול מדכא חסינות
 
−
#לאחר מתן החיסון, יש להשאיר את מקבל החיסון (בתנוחת שכיבה או ישיבה) במוסד בו הוא קיבל את החיסון למשך 15 דקות.{{ש}}בכל מוסד בו ניתנים חיסונים צריכה להיות האפשרות והיכולת להגיש עזרה ראשונה (מבחינת כוח אדם, ציוד ותרופות) במקרה של הופעת תגובה אנפילקטית (מידע מפורט נמצא פרק "[[אנפילקסיס]]")
 
−
#יש להדריך את מקבל החיסון/הורה (מלווה) של הילד לדווח בהקדם על תופעות לוואי לאחר מתן החיסון לגורמים שביצעו את החיסון ובמקרה הצורך, לפנות לרופא
 
  
−
==אופן השימוש בתרכיבים==
+
# חיסונים המכילים חיידקים חיים-מוחלשים: [[שחפת]], טיפואיד למתן דרך הפה
−
===הכנה למתן תרכיב===
+
# חיסונים המכילים חיידקים מומתים: [[כולירה]], [[טיפואיד|טייפואיד]] הניתן בזריקה, [[אנתרקס]], [[דבר]]
−
*יש לבדוק את מועד התפוגה של התרכיב ולוודא שהתרכיב בר-תוקף
+
# חיסונים מצומדים (conjugated): [[המופילוס אינפלואנזה b]], [[מנינגוקוק]], [[פניאומוקוק]]
−
*יש לוודא שמראה התרכיב תקין ללא גופים זרים וצבעו מתאים להוראות היצרן.אין להשתמש בתרכיב שתכונותיו הפיזיות אינן תואמות את הנחיות היצרן.
+
# חיסונים המכילים חומרים נבחרים של חיידקים מומתים (חיסוני sub unit): [[שעלת]], כמרכיב בחיסון אסלולרי - [[DTaP]]
−
:הערה - יש לנער את התרכיב בהתאם להוראות היצרן.{{ש}}אם לאחר הניעור התרכיב עדיין מכיל פתיתים או גושים, אין להשתמש בו{{הערה|שם=הערה4|במקרים אלה יש לידע את אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות וכן, להתיעץ עם יצרן התרכיב על המשך השימוש בו.}}
+
# חיסונים המכילים טוקסואידים: [[אסכרה]] (דיפתריה), [[פלצת]] (טטנוס)
−
*יש לחטא את מקום הזרקת התרכיב ב-70% Alcohol{{כ}} + 0.5% Chlorhexidin ולהזריק את התרכיב רק לאחר ייבוש העור
 
−
*יש לשמור על טכניקה אספטית בעת הזרקת התרכיב ולהשתמש במזרקים ומחטים לשימוש חד-פעמי
 
  
−
===מקום ודרך מתן תרכיבים===
+
=== חיסונים נגד זיהומים נגיפיים ===
−
מידע מפורט לגבי תרכיב ספציפי ראה בפרק רלוונטי של התרכיב{{הערה|שם=הערה5|מפורט לגבי כל תרכיב בפרק הרלבנטי}}.
+
# חיסונים המכילים נגיפים חיים-מוחלשים: שיתוק ילדים למתן דרך הפה bOPV, [[חצבת]], [[אדמת]], [[חזרת]], [[אבעבועות רוח]], [[קדחת צהובה]], [[נגיף רוטה]], [[שפעת]] בצורת תרסיס הניתן דרך האף
−
*יש להקפיד על מתן תרכיבים במקום ובדרך המומלצים. מתן תרכיבים בדרך ובמקום לא נכונים עלול לגרום ל:
+
# חיסונים המכילים נגיפים מומתים או חלקים נבחרים של נגיפים מומתים: [[שיתוק ילדים]] בזריקה IPV, [[דלקת כבד A]], [[כלבת]], שפעת הניתן בזריקה, [[אבעבועות הקוף]], [[דלקת מוח יפנית]]
−
**רמת חסינות לא מספיקה כגון:
+
# חיסונים המיוצרים בהנדסה גנטית: [[דלקת כבד נגיפית B]], נגיף [[פפילומה]] אנושי, [[שלבקת חוגרת]], חיסון [[RSV]] למבוגרים
−
***אם תרכיב נגד דלקת כבד B או תרכיב נגד כלבת ניתן באזור הגלוטאוס במקום בשריר הדלטואיד או בשריר הירך
+
# חיסונים המכילים חומצה גרעינית (mRNA): [[נגיף קורונה החדש]]
−
***אם תרכיב נגד כלבת או תרכיב נגד דלקת כבד B מוזרקים מתחת לעור (subcutaneous) או לתוך העור (intradermal) במקום לתוך השריר{{הערה|שם=הערה6|במקרים מיוחדים כאשר יש נטייה חמורה לדימום (hemophilia קשה וכדומה) מומלץ להיוועץ ברופא המטפל (המטולוג) של החולה על דרך ומקום הזרקת התרכיב.}}
 
−
**עליה בשיעור תופעות הלוואי, כגון תגובות מקומיות לאחר הזרקת תת-עורית (subcutaneous) של תרכיבים המכילים DTaP ,DT ,Td ,HBV ,HAV) aluminum ועוד) במקום הזרקה עמוק לתוך השריר
 
−
*מקום ההזרקה:
 
−
**הזרקה לתוך השריר, IM{{ש}}המקום המועדף להזרקה לתוך השריר:
 
−
***לילדים עד גיל 3 שנים - אזור קדמי-צדדי של הירך
 
−
***לבני 3 שנים ומעלה ומבוגרים - אזור הדלטואיד
 
−
**הזרקה תת-עורית, SC: חלק העליון-החיצוני של אזור השריר התלת ראשי (triceps) של הזרוע
 
−
**הזרקות מרובות:
 
−
***אין לערבב באותו מזרק תרכיבים שונים, אלא אם קיימת הוראה מפורשת של היצרן
 
−
***יש להזריק במקומות נפרדים בגוף תרכיבים הניתנים בו-זמנית
 
−
***הערה - אם עקב מספר רב של זריקות באותו מועד לא ניתן להזריק תרכיבים במקומות נפרדים, אפשר לתת בו-זמנית שתי זריקות באותה הגפה. אם יש צורך בכך, הירך הוא המקום המומלץ למתן שתי זריקות לתוך השריר במרחק של 2.5 סנטימטר לפחות, כדי למנוע חפיפה של התגובות המקומיות
 
  
−
===מינון===
+
== גיל החיסון השגרתי ==
−
יש להקפיד על המינון המומלץ{{הערה|שם=הערה5}}.
+
חיסונים מומלצים לקבוצות הגיל הצעיר ביותר שבסיכון להידבק ולחלות ואשר לגביה הודגמו יעילות ובטיחות החיסונים.
  
−
אין לחלק מנה אחת של תרכיב לצורך מתן במועדים שונים, כיוון שלא הוכח ששיטה זו תקטין סיבוכים אפשריים. כמו כן, קיימת אפשרות לתגובה לא מספיקת של מערכת החיסון.
+
== אספקת החיסונים ==
 +
החיסונים מסופקים כמנה אינדיבידואליות ו/ או רב-מנתיות.
  
−
'''הערות:'''
+
== אחסון והעברת החיסונים (*) ==
−
*במקרה של מתן תרכיב במינון נמוך מהמומלץ (כגון, דליפת חומר תרכיבי בעת ההזרקה): אין להחשיב את המנה שניתנה, ויש לתת מנה נוספת בסדרת החיסון ברווחי הזמן הבאים:
+
(*) למידע מפורט – ראו חוזר "ניהול לוגיסטי של מערך החיסונים," מספר  8/10 מתאריך 23.12.10, חוזר שירותי בריאות הציבור.
−
**בתרכיב מומת: בהקדם האפשרי, בכל רווח זמן בין המנות
 
−
**בתרכיב חי-מוחלש: באותו יום. אם המנה לא ניתנה באותו יום, יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות בין המנה השגויה לבין המנה הנוספת
 
−
**תרכיב נגד נגיף רוטה: אין צורך לחזור על מתן התרכיב כאשר הוא ניתן במינון נמוך מהמומלץ מסיבה כל שהיא (דליפת החומר, [[הקאה]] וכדומה)
 
−
*מתן תרכיב בדרך לא מומלצת (כגון IM במקום SC): לפי ACIP אפשר להחשיב מנות של חיסונים שניתנו IM במקום SC
 
  
−
===חליפיות בין תרכיבים - Interchangeability===
+
יש להקפיד על בקרה שוטפת של תנאי האחסון והעברת החיסונים.
−
רצוי להשתמש באותו סוג של תרכיב ומאותו היצרן למתן כל המנות בסדרת החיסון. עם זאת, לגבי התרכיבים הבאים ניתן להשתמש באותו סוג של תרכיב מיצרנים שונים: OPV ,[[HBV]] ,[[HAV]] ,[[MMR]], Rota ,[[Hib]] ,[[DT]] ,[[Td]] ,IPV.
 
  
−
==הוריות נגד ואזהרות כלליות==
+
# תנאי אחסון החיסונים:
−
'''לפי ACIP:'''
+
## אחסון בטמפרטורה מתאימה. ככלל, החיסונים מאוחסנים בקירור בין 2°C ל-8°C, במקרר המיועד לחומרי חיסון ולתרופות בלבד. יש לעיין בפרק הספציפי לכל חיסון ובעלון היצרן לגבי תנאי אחסון והעברה של כל חיסון, כי ישנם חיסונים הדורשים תנאים מיוחדים לאחסון והעברה (כגון תנאי הקפאה לחיסונים מסוימים). הערה: אין לאחסן חיסונים בדלת המקרר, כיוון שטמפרטורה אינה יציבה. כמו כן, אין לאחסן חיסונים בצמוד לדופן האחורית, מחשש להקפאת החיסון
−
*הורית נגד: מצב בו קיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי לאחר מתן החיסון. במקרים אלה יש להימנע ממתן החיסון
+
## מניעת חשיפה לאור. מידע מפורט לגבי כל חיסון נמצא בפרק ספציפי של התדריך (ראו גם [[לוח החיסונים השגרתיים בגיל הילדות ובבתי הספר]] וכן, [[לוח החיסונים המומלצים למבוגרים]])
−
*אזהרה: מצב בו קיים '''סיכון אפשרי''' לתופעות לוואי או לתגובה לא מספיקת של מערכת החיסון. במקרים אלה מומלץ להיוועץ ברופא ולשקול את הסיכון האפשרי לתופעות הלוואי מול התועלת של החיסון
+
# תנאי העברת החיסונים: חובה לשמור על שרשרת הקור בכל שלבי העברת החיסונים, בהתאם למפורט בפרק הספציפי לכל חיסון ולהוראות היצרן
 +
# מידע נוסף אודות תנאי אחסון והעברת חיסונים ניתן לקרוא במסמכים הבאים:
 +
## נוהל 126 של אגף הרוקחות, "תנאי אחסון והובלה של תכשירים"
 +
## נוהל "ניהול לוגיסטי של מערך חיסונים", חוזר ראש שירותי בריאות הציבור
 +
## נוהל "שימוש בחיסונים לאחר חשיפה לטמפרטורות חריגות"
  
−
===הוריות נגד למתן חיסון===
+
== תנאים לביצוע חיסון ==
−
#תגובה קודמת חמורה (כגון תגובה אנפילקטית או נוירולוגית) לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו
+
חשוב להקפיד על יישום תוכנית החיסונים לכל מועמד במועדים המומלצים.
−
#רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי (anaphylaxis) למרכיבי התרכיב.{{ש}}מרכיבים בחומרי התרכיב (כגון: האנטיגן החיסוני, חלבוני בעלי-חיים, [[אנטיביוטיקה]], חומרים משמרים או מייצבים) עלולים לגרום לעיתים נדירות לתגובות של רגישות-יתר בחומרה שונה. {{ש}}יש לבדוק את המידע הרשום בתווית/עלון היצרן בנוגע למרכיביו.{{ש}}אין לתת תרכיב מסוים אם ידוע על תגובה מיידית אנפילקטית לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו. אין לתת תרכיבים אחרים המכילים אותו מרכיב, אם ידוע שהוא גרם לתגובה אנפילקטית בעבר
 
−
#ליקויים חמורים במערכת החיסון:{{ש}}יש להימנע ממתן '''תרכיבים חיים-מוחלשים''' (נגיפיים ובקטריאליים) אם ידוע על '''ליקויים אימונולוגיים קשים''', מולדים או נרכשים (כגון [[מחלות ממאירות]] ו/או טיפול מדכא חסינות) במועמד לחיסון, עקב חשש לסיבוכים העלולים להתפתח כתוצאה מריבוי הנגיף הכלול בתרכיב
 
  
−
===אזהרה (precaution) למתן חיסון===
+
יש להתייחס למכלול הוריות הנגד והאזהרות של החיסון הספציפי.
−
'''מחלת חום חדה ו/או מחלה זיהומית חריפה''' - דחיית החיסון עד להחלמה.
+
* מצב בריאותו הכללי של המועמד לחיסון, ואם קיימות הוריות נגד למתן חיסון מסוים
 +
** בעיות רפואיות (כגון: ליקויים במערכת החיסון, מחלה מתקדמת של מערכת עצבים מרכזית)
 +
** רגישות-יתר למרכיבי החיסון וטיב הרגישות (מסוג מיידי אנפילקטי או מסוג אחר, שאינו אנפילקטי)
 +
** תגובה לאחר מנה קודמת של חיסון מאותו סוג. בכל חיסון חוזר יש לשאול את המועמד לחיסון/הורה (מלווה) של הילד אם היו תגובות לאחר קבלת חיסון בעבר. אם כן, אילו תגובות אירעו
 +
** בכל מקרה של דיווח על תגובה חריגה, יש לתעד ברשומה רפואית של מקבל החיסון ולהעביר את הדיווח למשרד הבריאות, כמפורט בפרק "תופעות בסמיכות לקבלת חיסונים<nowiki>''</nowiki>
 +
* ליקויים אימונולוגיים בקרב בני בית עקב מחלות או טיפול מדכא חסינות
  
−
דחיית החיסון עד להחלמה מומלצת כדי למנוע צירוף תופעות לוואי אפשריות של החיסון לסימני המחלה עצמה, וכן, כדי שסיבוך אפשרי של אותה מחלה לא ייוחס לחיסון.
+
לאחר הזרקת החיסון יש להשאיר את המתחסן (בתנוחת שכיבה או ישיבה) במוסד בו הוא קיבל את החיסון למשך 15 דקות.
  
−
'''הערה''' - מחלה קלה ללא חום או עם חום לא גבוה (מתחת ל-38°C), כגון זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, שלשול קל או זיהום מקומי אינה סיבה לדחיית החיסון.
+
בכל מוסד בו ניתנים חיסונים צריכה להיות האפשרות והיכולת להגיש עזרה ראשונה (מבחינת כוח אדם, ציוד ותרופות) במקרה של הופעת [[תגובה אנפילקטית]] (מידע מפורט נמצא בפרק "אנפילקסיס")
  
−
אין צורך לדחות מתן חיסון לתקופה כלשהי לאחר החלמה ממחלה חדה.
+
יש להדריך את מקבל החיסון/הורה (מלווה) של הילד לדווח בהקדם על תופעות שהופיעו לאחר מתן החיסון לגורמים שביצעו את החיסון, ובמקרה הצורך לפנות לרופא.
  
−
החלטה על מתן חיסון במקרים שלגביהם מומלצת "אזהרה" אמורה להתבסס על הערכת התופעה, מצב בריאותו של המועמד לחיסון, סיכונים לחשיפה למחלה (מצב אפידמיולוגי בקהילה) וסיכונים אפשריים של החיסון, היא על ידי רופא (רופא לשכת הבריאות, רופא קופת חולים, רופא טיפת חלב או רופא אחר) או על ידי אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות.
+
== אופן השימוש בחיסונים (**) ==
 +
(**) למידע מפורט- ראו "תדריך להזרקת חיסונים", יוני 2014.
 +
# הכנה למתן החיסון
 +
#*יש לוודא שהחיסון בתוקף
 +
#*יש לוודא שמראה החיסון תקין: הנוזל צלול, ללא גופים זרים וצבעו מתאים להוראות היצרן. אין להשתמש בחיסון שתכונותיו הפיזיות אינן תואמות את הנחיות היצרן. {{ש}}הערה - יש לנער את בקבוקון החיסון בהתאם להוראות היצרן. אם לאחר הניעור, הנוזל עדיין מכיל חלקיקים או גושים, אין להשתמש בו (***){{ש}}(***)  במקרים אלה יש לידע אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות, וכן להתייעץ עם הרוקח המחוזי ויצרן החיסון על המשך השימוש בו.
 +
#*יש לחטא את מקום ההזרקה ב-0.5% alcohol 70% + chlorhexidine ולתת לעור להתייבש טרם ההזרקה
 +
#*יש לשמור על טכניקה אספטית בעת הזרקת החיסון ולהשתמש במזרקים ובמחטים חד-פעמיים
 +
# מקום ודרך מתן החיסונים (****):{{ש}}(****) במקרים מיוחדים כאשר יש נטייה חמורה לדימום (המופיליה קשה וכדומה) מומלץ להיוועץ ברופא המטפל (המטולוג) של החולה לגבי דרך ומקום הזרקת החיסון.{{ש}}מידע מפורט לגבי חיסון ספציפי ראו בפרק הרלוונטי של כל חיסון.
 +
#*יש להקפיד על מתן חיסונים במקום ובדרך המומלצים. מתן חיסונים בדרך ובמקום לא נכונים עלול לגרום לתגובה חיסונית לא מספיקה, למשל במקרים שהחיסון הפעיל נגד כלבת ניתן באזור הגלוטאוס במקום בשריר הדלטואיד או בשריר הירך. תגובה לא מספקת יכולה לקרות גם אם החיסון מוזרק מתחת לעור (subcutaneous) או לתוך העור (intradermal) במקום לתוך השריר. {{ש}}מתן חיסון במקום הלא נכון עלול לגרום לעליה בשיעור תופעות הלוואי, כגון תגובות מקומיות לאחר הזרקת תת-עורית (subcutaneous) של חיסונים המכילים מלחי HAV) aluminum, DTaP, HIB ,DT ,Td ,HBV וחיסונים נגד זיהום פנוימוקוקי) במקום של הזרקה עמוקה לתוך השריר
 +
#* מקום ההזרקה:
 +
#** הזרקה לתוך השריר, IM {{ש}}המקום המועדף להזרקה לתוך השריר:
 +
#*** לילדים עד גיל 3 שנים- אזור השריר הקדמי-צדדי של הירך - Vastus Lateralis (Anterolateral thigh) Muscle
 +
#*** לבני 3 שנים ומעלה ומבוגרים - שריר הזרוע (Deltoid)
 +
#** הזרקה תת-עורית, SC: החלק העליון-החיצוני של אזור השריר התלת ראשי (Triceps) של הזרוע
 +
#** הזרקה תוך עורית (ID): החלק הפנימי של האמה או בגב, מתחת לעצם הסקפולה
 +
#** הזרקות מרובות:
 +
#*** אין לערבב באותו מזרק תרכיבים שונים, אלא אם קיימת הוראה מפורשת של היצרן
 +
#*** אם ישנם מספר חיסונים הניתנים בו-זמנית, יש להזריק במקומות שונים, ולתעד מיקום הזרקת כל חיסון (יד ימין/יד שמאל, רגל ימין/רגל שמאל). {{ש}}הערה - אם עקב מספר רב של זריקות באותו מועד לא ניתן להזריק חיסונים במקומות נפרדים, אפשר לתת בו-זמנית שתי זריקות באותה הגפה. אם יש צורך בכך, רצוי לשמור על מרחק של 2.5 סנטימטר לפחות בגפה בה מזריקים, כדי למנוע חפיפה של התגובות המקומיות. הירך הוא המקום המומלץ למתן שתי זריקות לתוך השריר בילדים
 +
# מינון: יש להקפיד על המינון המומלץ. מידע מפורט לגבי חיסון ספציפי ראו בפרק הרלוונטי של כל חיסון. אין לחלק מנה אחת של חיסון לצורך מתן במועדים שונים, כיוון שלא הוכח ששיטה זו תקטין סיבוכים אפשריים ואף יש חשש כי כמות החומר לא תספיק לעורר את מערכת החיסון ליצור נוגדנים
 +
# חליפיות בין חיסונים (interchangeability): רצוי להשתמש באותו סוג של חיסון ומאותו היצרן למתן כל המנות בסדרת החיסון. עם זאת, לגבי החיסונים הבאים ניתן להשתמש באותו סוג של חיסון מיצרנים שונים: HBV ,HAV ,MMR / MMRV, {{כ}}(*****) Rota ,Hib ,DT ,Td ,IPV ,OPV. אם זה בלתי אפשרי לתת מנת חיסון מאותו יצרן, או שיצרן המנות הקודמות אינו ידוע, על המטפל לחסן בהתאם לחיסון הזמין. עדיף להמשיך בסדרת החיסונים בחיסון של יצרן אחר על פני אי מתן חיסון בכלל, וכן אין לדחות את מועד מתן חיסון בגלל חוסר זמינות של החיסון מהיצרן של המנה הקודמת. היוצא מכלל זה הוא החיסון נגד מנינגוקוק B, במקרה זה חייבים לחסן בסדרה מאותו יצרן. {{ש}}אם בגלל מעבר בין יצרני חיסון שונים באותה סדרה יש צורך במספר שונה של מנות, מומלץ לתת את מספר המנות הגבוה יותר, למשל בחיסונים נגד נגיף רוטה{{ש}}(*****) רשימה זו היא חלקית וישנם חיסונים נוספים שניתן להשתמש ביצרנים שונים, לפי הצורך.
 +
# טעויות במתן החיסון:
 +
## מתן חיסון במינון נמוך מהמומלץ (כגון, דליפה בעת ההזרקה): אין להחשיב את המנה שניתנה, ויש לתת מנה נוספת בסדרת החיסון ברווחי הזמן הבאים:
 +
##* בחיסון מומת: בהקדם האפשרי, רצוי באותו הביקור, או בכל רווח זמן בין המנות
 +
##* בחיסון חי-מוחלש: באותו יום. אם המנה לא ניתנה באותו יום, יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות או 90 יום, בהתאם לחיסון, בין המנה השגויה לבין המנה הנוספת
 +
##* בחיסון נגד נגיף רוטה: אין צורך לחזור על מתן החיסון כאשר הוא ניתן במינון נמוך מהמומלץ מסיבה כל שהיא (דליפת החומר, הקאה וכדומה)
 +
## מתן תרכיב פג תוקף: אין להחשיב את המנה. יש לתת מנה נוספת על פי מרווחי הזמן המפורטים בסעיף 7.5.1
 +
## מתן חיסון בדרך לא מומלצת (כגון IM במקום SC, או SC במקום IM): ניתן להחשיב את מנת החיסון ואין צורך לחזור עליה. יוצאים מן הכלל הם חיסונים נגד הפטיטיס HPV ,B, כלבת, חיסון שפעת מומת וחיסון נגד מנינגוקוקוס B{{כ}} (Bexero). בארבעת המקרים הללו, מנה שניתנה לתת עור (SC) '''אינה''' נחשבת, ויש לחזור עליה. במקרה שחיסון נגד אבעבועות הקוף ניתן במינון 0.1 מיליליטר לתת עור או לשריר מקום לתוך העור, יש לחסן באותו המפגש במנה נוספת לתוך העור במינון 0.1 מיליליטר במרחק של 5 סנטימטר לפחות ממקום ההזרקה הראשון
  
−
===תפיסות מוטעות (misconceptions) לגבי הוריות-נגד למתן חיסונים===
+
== הוריות נגד ואזהרות כלליות ==
−
כפי שחשוב להימנע ממתן חיסונים עקב הוריות נגד, חשוב גם לא להימנע ממתן חיסון עקב סיבות לא נכונות, מוטעות או חסרות-יסוד.
+
=== הוריות נגד למתן חיסון ===
 +
הוריית נגד היא מצב אצל מקבל החיסון המגביר את הסיכון של תופעת לוואי חמורה או מגביל את יכולתו לפתח חסינות. ככלל, אין לתת חיסון כאשר קיימת הוריית נגד. מכיוון שחלק מהוריות הנגד הן זמניות, לעיתים ניתן לחסן מאוחר יותר כאשר המצב הרפואי מאפשר את מתן החיסון.
  
−
אין הורית נגד למתן חיסונים, ואין הצדקה להימנע ממתן חיסונים במצבים הבאים:
+
# הוריות נגד ספציפיות עבור כל חיסון מפורטות בפרק הרלוונטי
−
*מחלה קלה ללא חום או עם חום מתחת ל-38°C
+
# רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי (anaphylaxis) לאותו חיסון או לאחד ממרכיביו
−
*לאחר החלמה ממחלה חדה
 
−
*חשיפה למחלה מידבקת
 
−
*תולדות של מחלה מידבקת בעבר שנגרמה על ידי המחולל הכלול בתרכיב (כגון שעלת, חצבת, אדמת, חזרת)
 
−
*טיפול באנטיביוטיקה
 
−
*טיפול ב[[סטרואידים]], מקומי או כללי במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון
 
−
*לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח
 
−
*[[פגות]] או משקל לידה נמוך לגיל העובר.פגים וילדים עם משקל לידה נמוך לגיל העובר יחוסנו לפי הגיל הכרונולוגי, פרט לחיסון נגד דלקת כבד B (ראו מידע בפרק "חיסון נגד דלקת כבד B" של תדריך החיסונים)
 
−
*תולדות של [[צהבת]] לאחר לידה
 
−
*[[הנקה]] (בהתחשב בחיסון התינוק וכן באם המניקה)
 
−
*מצב תזונתי ירוד
 
−
*מחלה ממושכת של לב, ריאות, כבד או כליות, ללא פגיעה במערכת החיסון
 
−
*נזק קבוע במערכת העצבים (כגון [[שיתוק מוחין]], [[תסמונת דאון|Down's syndrome]])
 
−
*שינוי במבנה הגולגולת, ללא ביטוי נוירולוגי
 
−
*תולדות של תגובה אלרגית אחרת מסוג '''לא אנפילקטי''' לחלבון ביצה או למרכיב אחר של התרכיב (כגון: אדמומית, [[גרד - Pruritus|גרד]], פריחה ממוקמת, [[נזלת - Rhinorrhea|נזלת]], שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון)
 
−
*תולדות של מחלות אלרגיות כגון: [[קדחת השחת]], [[אקזמה]]
 
−
*תולדות מחלת מערכת העצבים (כולל פרכוסים ו[[מחלת הנפילה]]) בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה
 
−
*תולדות של תופעות אלרגיות מכל סוג אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה
 
−
*תולדות של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה
 
−
*תולדות "תסמונת המוות הפתאומי של התינוק" - "[[מוות בעריסה]]" (Sudden Infant Death Syndrome - SIDS) אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה
 
−
*היריון של האם או בני בית אחרים של מועמד לחיסון
 
  
−
==תופעות לוואי==
+
מרכיבים שונים בחיסון עלולים לגרום לעיתים נדירות לתגובות של רגישות-יתר בחומרה משתנה.  
−
חומרי החיסון שבשימוש בתקופה המודרנית הם בטוחים ויעילים. עם זאת, לרוב החיסונים תיתכנה תופעות לוואי. מרבית תופעות הלוואי קלות וחולפות מהר.
 
  
−
הסיכון הנובע מהמחלות שנגדן מחסנים גבוה לאין שיעור מהתגובות האפשריות בעקבות קבלת חיסונים.
+
יש לבדוק את המידע הרשום בתווית/ עלון היצרן בנוגע למרכיביו.  
  
−
ריבוי תופעות לוואי דומות בזמן מוגדר בשיעור גבוה מהצפוי יכול להצביע על קשר בין התופעה לבין התרכיב הספציפי. לכן, חשוב להקפיד ולדווח על תופעות לוואי לאחר חיסון לגורמים הרלוונטיים.
+
במקרה של תגובה אנפילקטית אחרי מתן חיסון מסוים, אין לחזור ולחסן באותו חיסון ללא אישור אלרגולוג. אם ידוע המרכיב אשר גרם לתגובה, אין לחזור ולחסן בחיסונים אחרים המכילים את אותם המרכיבים או את חלקם. יש להפנות להערכת אלרגולוג לפני ההחלטה על מתן מנת חיסון נוספת מהסוג שניתן.
  
−
לעיתים רחוקות בלבד עלולים להופיע אירועים קליניים קשים סמוך למתן החיסון.
+
=== אזהרות (precautions) למתן חיסון ===
 +
אזהרה (או "אמצעי זהירות") הוא מצב במקבל החיסון אשר עלול להגביר את הסיכון של תופעת לוואי חמורה או עלול להגביל את יכולתו לפתח חסינות או עלול לגרום לבלבול באבחון. ככלל תמיד יש לשקול אם לתת חיסון.
  
−
במרבית המקרים לא מוכח קשר סיבתי ישיר בין החיסון לבין הופעת האירוע הקליני סמוך למתן החיסון.
+
החלטה על מתן חיסון במקרים שלגביהם מומלצת "אזהרה" אמורה להתבסס על הערכת התופעה, מצב בריאותו של המועמד לחיסון, סיכונים לחשיפה למחלה (מצב אפידמיולוגי בקהילה) וסיכונים אפשריים של החיסון. ההחלטה במקרים אלו תתקבל על ידי רופא (רופא לשכת הבריאות, רופא קופת חולים, רופא טיפת חלב או רופא אחר) או על ידי אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות.
  
−
יש לקחת בחשבון חפיפה בזמן בין גיל הילדות בו שכיחים אירועים מסוימים (כגון פרכוסים מכל סיבה שהיא) לבין התקופה בה ניתנים רוב חיסוני השיגרה (השנה הראשונה לחיים).
+
# אזהרות ספציפיות נוספות עבור כל חיסון מפורטות בפרק הרלוונטי
 +
# מחלת [[חום]] חדה ו/או מחלה זיהומית חריפה - יש לדחות החיסון עד להחלמה
  
−
על סמך הידע שהצטבר והמעקב המתמשך לא הוכח קשר סיבתי בין החיסונים לבין נזק קבוע, נוירולוגי או אחר, אלא רק לעיתים נדירות ביותר, וגם אז הדבר לא ניתן לחיזוי מראש.
+
דחיית החיסון עד להחלמה מומלצת כדי למנוע צירוף תופעות לוואי אפשריות של החיסון לסימני המחלה עצמה, וכן, כדי שסיבוך אפשרי של אותה מחלה לא ייוחס לחיסון.  
  
−
על מנת לצמצם תגובות לא רצויות לאחר חיסון, יש להכיר היטב את טיב תופעות הלוואי האפשריות לכל תרכיב, להקפיד על הוריות הנגד ועל אמצעי הזהירות הספציפיים.
+
הערה - מחלה קלה ללא חום או עם חום לא גבוה (מתחת ל-38°C), כגון זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, [[שלשול]] קל או זיהום מקומי אינה סיבה לדחיית החיסון.  
  
−
תופעות הלוואי יכולות להיות מקומיות או כלליות.
+
אין צורך לדחות מתן חיסון לתקופה כלשהי לאחר החלמה ממחלה חדה.
−
 
 
−
===תגובות מקומיות===
 
−
אודם, חום, [[כאב]], נפיחות באזור ההזרקה וקשר תת-עורי - תופעות אלו שכיחות יחסית. הן מופיעות זמן קצר (בדרך כלל בימים הראשוניים) לאחר מתן התרכיב וחולפות מהר.
 
  
−
===תגובות כלליות===
+
=== ליקויים חמורים במערכת החיסון ===
−
*עלית חום מתונה או ניכרת
+
הוריות נגד ואזהרות ספציפיות עבור כל חיסון מפורטות בפרק הרלוונטי של כל חיסון.
−
:עלית חום מתונה היא תופעה שכיחה. חום גבוה, מלווה [[כאב ראש]], צמרמורת והרגשה כללית רעה עלולים להופיע לעיתים. מרבית התגובות האלה חולפות תוך 48 שעות עם טיפול סימפטומטי או ללא טיפול
 
−
*תגובה אלרגית מיידית של אנפילקסיס (anaphylaxis) היא נדירה ביותר. יש להבדיל בין הלם אנפילקטי לבין עילפון או תגובת [[חרדה]] (ראו פרק "אנפילקסיס לאחר מתן חיסונים")
 
−
*תגובות אלרגיות אחרות כגון נזלת, [[שיעול]], אדמומית, פריחה אלרגית, לרבות [[אורטיקריה]]
 
−
*תפרחת, נפיחות בלוטות הלימפה, כאבי פרקים (לאחר מתן תרכיבים MMR/MMRV) הן תופעות לוואי נדירות
 
−
*תופעות לוואי קשות יותר כגון: פרכוסים, רפיון (Hypotonic hyporesponsive episode - HHE), ותופעות נוירולוגיות אחרות הן נדירות
 
  
−
==רישום==
+
יש להימנע ממתן חיסונים חיים-מוחלשים (נגיפיים וחיידקיים) אם ידוע על ליקויים אימונולוגיים קשים, מולדים או נרכשים (כגון מחלות ממאירות ו/או טיפול מדכא חסינות) או לנשים ב[[היריון]], עקב חשש לסיבוכים העלולים להתפתח כתוצאה מהתרבות הנגיף או החיידק הכלול בתרכיב.
−
לאחר מתן חיסון, יש לתעד ברשומה הרפואית, לרבות רשומה ממוחשבת ובפנקס החיסונים האישי את תאריך החיסון, מספר המנה בסדרה, סוג התרכיב, שם התרכיב, מספר האצווה, שם המוסד בו ניתן החיסון (טיפת חלב/מרפאת קופת חולים, בית ספר, בית החולים וכדומה) ושם מבצע החיסון.
 
  
−
פנקס החיסונים האישי משמש מסמך רשמי, ויש להדריך את מקבל החיסון/ההורים של הילד לשמור אותו לאורך זמן (כל החיים).
+
== הסברה לגבי חיסונים והפניה למאגרי מידע מהימנים ==
 +
מומלץ לענות על שאלות העולות בנוגע לבטיחות ויעילות החיסונים בצורה מבוססת מדע. ניתן ואף רצוי להפנות לאתרים רלוונטיים כגון:
  
−
אם הוחלט שאין לחסן מועמד בתרכיב מסוים, יש לתעד מידע זה בכל רשומה רפואית, לרבות פנקס החיסונים של מקבל החיסון.
+
'''שאלות ותשובות בעברית:'''
  
−
==מעקב ודיווח==
+
אתר משרד הבריאות ראו [https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/questions_answers.aspx כאן]
−
תגובה מקומית ו/או כללית תרשם ברשומה רפואית של מקבל החיסון במקום בו ניתן החיסון ותדווח ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות באמצעות טופס "דיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסון".
 
  
−
במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות מקומיות או כלליות יש לשלוח הודעה מיידית ללשכת הבריאות עם תיאור האירוע, שם ומספר האצווה של התרכיב. לשכת הבריאות תעביר את מידע ללא דיחוי לאגף לאפידמיולוגיה .
+
אתר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים ראו [http://www.chisunim.co.il/FaqsList.aspx?cat=2&id=5&l=1 כאן]
  
−
'''הערות לטופס הדיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסונים:'''
+
אתר "מדעת" ראו [https://www.midaat.org.il/vaccination/ כאן] ובאופן ספציפי "שמעתי ש.... תשובות לשאלות נפוצות לגבי חיסונים" באתר מדעת, ראו [https://www.midaat.org.il/rumors/faq/ כאן]
−
*יש לדווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסונים על פי הקטגוריות כפי שהן ממוספרות בטופס . אם מקבל החיסון נזקק לטיפול רפואי לאחר קבלת החיסון, יש להשלים פרטים על האירוע ממכתב שחרור של בית החולים או מהמסמך רפואי אחר. כמו כן, יש לצרף לטופס הדיווח מסמכים רפואיים רלוונטיים ולהעביר אותם ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות
 
−
*יש לסמן "V" ליד התרכיב המשוער שאחריו נצפתה תופעת לוואי מקומית
 
−
*תגובות מקומיות של אודם ונפיחות (מספר 1) יש לדווח רק אם קוטר התגובה מעל 5 סנטימטר
 
−
*חום (מספר 6) יש לדווח אם הוא מעל 38°C
 
−
*תופעות אלרגיות אחרות לא אנפילקטיות (כגון פריחה אלרגית) יש לדווח במשבצת מספר 8
 
−
*על תפרחת לאחר מתן חיסונים, כגון MMRV/MMR (המופיעות בדרך כלל לאחר 5–12 ימים מעת מתן החיסון) יש לדווח במשבצת מספר 19
 
−
*על סימני anaphylaxis יש לדווח במשבצות מספר 7.5-7.1
 
−
*יש להבדיל בין "הלם אנפילקטי" ל"התעלפות" - [[התעלפות|syncope]], אשר איננה תופעת לוואי לחומר החיסון, אלא תגובה וגלית לכאב או לפחד
 
−
*אין לרשום אירוע של "התעלפות" במשבצת מספר 7.5-7.1; אלא במשבצת "תופעות אחרות" (מספר 24)
 
−
*בכי וצרחות (screaming) - יש לדווח אם הם נמשכים יותר מ-3 שעות ללא סיבה מוגדרת, כמו תגובה מקומית
 
  
−
==דיווח ארצי על כיסוי החיסונים==
+
'''שאלות ותשובות באנגלית:'''
−
האגף לאפידמיולוגיה מסכם את הנתונים הנאספים ברמה ארצית ומפרסם דו"ח (דין וחשבון) כיסוי חיסון מדי שנה.
 
  
−
==דיווח על תופעות לוואי לאחר חיסון==
+
אתר ארגון הבריאות העולמי (WHO - World Health Organization) ראו [https://www.who.int/news-room/q-a-detail/vaccines-and-immunization-myths-and-misconceptions כאן]
  
−
[[קובץ:לוואי חיסון.png|מרכז|600 פיקסלים]]
+
אתר המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC - Centers for Disease Control and Prevention) ראו [https://www.cdc.gov/vaccinesafety/concerns/index.html כאן]
  
−
הערות:
+
אתר איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP - American Academy of Pediatrics) ראו [https://www.aap.org/en-us/advocacy-and-policy/aap-health-initiatives/immunizations/Pages/Common-Parental-Concerns.aspx כאן]
−
(*) עולים ובני עולים שהגיעו לישראל מכוח חוק השבות.
 
  
−
(**) ערבי מוסלמי, נוצרי ודרוזי.
+
== רישום ==
 +
לאחר מתן חיסון, יש לתעד את הפעולה ברשומה הרפואית, לרבות רשומה ממוחשבת ובפנקס החיסונים האישי. התיעוד יכלול את: תאריך מתן החיסון, מספר המנה בסדרה, סוג החיסון, שם החיסון, מספר האצווה, שם המוסד בו ניתן החיסון (טיפת חלב/ מרפאת קופת חולים, בית ספר, בית החולים וכדומה) ושם מבצע החיסון.
  
−
'''תופעות לוואי:'''
+
פנקס החיסונים האישי משמש מסמך רשמי, ויש להדריך את מקבל החיסון/ ההורים של הילד לשמור אותו לאורך זמן (כל החיים).
  
−
מקומיות (Local){{כ}} (5-1):
+
אם הוחלט שאין לחסן מועמד בחיסון מסוים, יש לתעד מידע זה בכל רשומה רפואית, לרבות פנקס החיסונים של מקבל החיסון.
  
−
[[קובץ:לוואי חיסון-1.png|מרכז|600 פיקסלים]]
+
== תופעות שהופיעו בסמיכות לקבלת חיסונים - מעקב, דיווח ורישום ==
 +
דיווח ורישום - יש להדריך מטופלים לעקוב אחר תופעות בסמיכות לקבלת החיסון ולפנות לגורם מקצועי להערכה במידת הצורך.
  
−
כלליות (General) {{כ}}(24-6):
+
על הגורם המקצועי להיות ער לאפשרות של תופעות בסמיכות לקבלת חיסונים ולדווח עליהן למשרד הבריאות. הדיווח על אירועים בסמיכות לקבלת חיסונים יתבצע על ידי הצוות המחסן ו/או הצוות הרפואי המטפל, ויכלול את המידע המפורט בטופס הדיווח הייעודי של האגף לאפידמיולוגיה בחטיבת בריאות הציבור, ראו [https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/td/docs/237_AdverseEvents.pdf כאן]. הדיווח הוא פרטני ועל המדווח לשמור את הפרטים המזהים ברשומות לצורך השלמת מידע רפואי במידת הצורך. את הטופס יש להעביר ללשכת הבריאות.
  
−
[[קובץ:לוואי חיסון-2.png|מרכז|600 פיקסלים]]
+
על מוסדות רפואיים המחוברים למערכות ממוחשבות של משרד הבריאות (מחשבה בריאה, בריאות לתלמיד, נחליאלי), לדווח ישירות במערכת הממוחשבת.
−
[[קובץ:לוואי חיסון-3.png|מרכז|600 פיקסלים]]
 
  
−
# אורטיקריה, [[אנגיואדמה]], סומק כללי, גרד, אחר - Urticaria, angioedema, generalized erythema, pruritis, other
+
על אירועים חמורים אשר הובילו לצורך בטיפול דחוף במסגרת הקהילה או לפינוי למיון או לפטירה יש לדווח מידית בכתובים וגם טלפונית לאחראי מערך אירועים מיוחדים - עו"ד פיראס חאיק, מספר נייד 0506242380, דוא״ל בקישורית [Mailto:firas.hayek@moh.gov.il|כאן] או בכתובת firas.hayek@moh.gov.il, ללשכת הבריאות האזורית, וכן לאגף לאפידמיולוגיה באמצעות מייל בקישורית [Mailto:AEFI.Israel@moh.gov.il|כאן] או לכתובת: AEFI.Israel@moh.gov.il
−
#קשיי נשימה, [[סטרידור]], צפצופים, עיטוש, שיעול, כחלון, אחר - Dyspnea, stridor, wheezing, sneezing, cough, cyanosis, other
 
−
#דופק מהיר וחלש [[הפרעות קצב]], תת-לחץ דם, אחר - Rapid, weak, irregular pulse, hypotension, other
 
−
#איבוד הכרה, חרדה, אחר - Loss of consciousness, anxiety, other
 
−
#הקאה, [[כאב בטן]], [[בחילה]], [[שלשול]], אחר - Diarrhea, nausea, abdominal pain, vomiting, other
 
−
[[קובץ:לוואי חיסון-4.png|מרכז|600 פיקסלים]]
 
−
[[קובץ:לוואי חיסון-5.png|מרכז|600 פיקסלים]]
 
  
−
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
+
למידע מפורט בנוגע לדיווח תופעות שהופיעו בסמיכות לקבלת חיסון ראו פרק "תופעות שהופיעו בסמיכות לקבלת חיסון".
−
{{הערות שוליים}}
 
  
 +
האגף לאפידמיולוגיה מסכם את הנתונים הנאספים ברמה ארצית ומפרסם דו"ח כיסוי חיסון מדי שנה.
  
 
[[קטגוריה:חיסונים]]
 
[[קטגוריה:חיסונים]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]

גרסה אחרונה מ־09:58, 27 ביוני 2025

Vaccination.png

תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #2: תדריך חיסונים - הוראות כלליות

שם הספר: תדריך חיסונים
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
Vaccination.png
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק הוראות כלליות
תחום חיסונים
סימוכין אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020, עדכון נוסף 2024
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך עדכון ספטמבר 2024
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים


חיסונים - הוראות כלליות:

בפרק זה הנחיות והסברים כלליים למתן החיסונים: סוגי חיסונים, אופן מתן החיסון ומתן המידע למתחסן. הפרק כולל קישורים לנהלים ולאתרים נוספים העוסקים בנושאים אלו שבהם ניתן לקבל מידע נוסף.

הקדמה וטיב החיסונים

חיסונים הם מההישגים הגדולים בבריאות הציבור. מדובר בטכנולוגיה בטוחה המצמצמת משמעותית את התחלואה הזיהומית ואת השלכותיה ומונעת מוות. קיימת אפוא חשיבות במתן מידע מהימן ומדויק על חיסונים על ידי צוותים רפואיים בכל מערכת הבריאות.

תהליך החיסון מתבסס על החדרה של אנטיגנים (בדרך כלל חלבוניים) במטרה לעורר את מערכת החיסון ולהוביל אותה ליצור תגובה חיסונית תאית או הומורלית לאורך זמן, מבלי לגרום להופעת סימנים קליניים האופייניים למחלה. ישנם סוגים שונים של תרכיבים - חלקם כנגד המחולל עצמו, ואחרים נגד הרעלן אותו המחולל מפריש. חלק מהחיסונים מספקים הגנה מפני המחלה, ואחרים כנגד מאפיינים קליניים חמורים או סיבוכים; חלק מהחיסונים מספקים הגנה לכל החיים, ובאחרים יש צורך במנות חיסון חוזרות (בוסטר) לשימור ההגנה החיסונית לאורך זמן.

החיסונים מחולקים לתרכיבים המכילים מחולל שלם (כמעט תמיד מוחלש) ולתרכיבים המכילים מחוללים מומתים או חלקים מהמחולל. החלקים מהמחולל הם אנטיגנים חלבוניים או פוליסכרידים או חלקיקים אחרים שיוצרו בהנדסה גנטית. בחלק מהחיסונים נעשה צימוד (conjugation) לחלבון נשא, על מנת להגביר את התגובה החיסונית. סוג נוסף של חיסונים הוא חיסוני mRNA, המכילים מקטע המוחדר לתאים על ידי פלסמידים ומקודד ליצירת חלבוני נגיפיים מסוימים שמעוררים את מערכת החיסון.

סוגי החיסונים

חיסונים נגד זיהומים חיידקיים

  1. חיסונים המכילים חיידקים חיים-מוחלשים: שחפת, טיפואיד למתן דרך הפה
  2. חיסונים המכילים חיידקים מומתים: כולירה, טייפואיד הניתן בזריקה, אנתרקס, דבר
  3. חיסונים מצומדים (conjugated): המופילוס אינפלואנזה b, מנינגוקוק, פניאומוקוק
  4. חיסונים המכילים חומרים נבחרים של חיידקים מומתים (חיסוני sub unit): שעלת, כמרכיב בחיסון אסלולרי - DTaP
  5. חיסונים המכילים טוקסואידים: אסכרה (דיפתריה), פלצת (טטנוס)

חיסונים נגד זיהומים נגיפיים

  1. חיסונים המכילים נגיפים חיים-מוחלשים: שיתוק ילדים למתן דרך הפה bOPV, חצבת, אדמת, חזרת, אבעבועות רוח, קדחת צהובה, נגיף רוטה, שפעת בצורת תרסיס הניתן דרך האף
  2. חיסונים המכילים נגיפים מומתים או חלקים נבחרים של נגיפים מומתים: שיתוק ילדים בזריקה IPV, דלקת כבד A, כלבת, שפעת הניתן בזריקה, אבעבועות הקוף, דלקת מוח יפנית
  3. חיסונים המיוצרים בהנדסה גנטית: דלקת כבד נגיפית B, נגיף פפילומה אנושי, שלבקת חוגרת, חיסון RSV למבוגרים
  4. חיסונים המכילים חומצה גרעינית (mRNA): נגיף קורונה החדש

גיל החיסון השגרתי

חיסונים מומלצים לקבוצות הגיל הצעיר ביותר שבסיכון להידבק ולחלות ואשר לגביה הודגמו יעילות ובטיחות החיסונים.

אספקת החיסונים

החיסונים מסופקים כמנה אינדיבידואליות ו/ או רב-מנתיות.

אחסון והעברת החיסונים (*)

(*) למידע מפורט – ראו חוזר "ניהול לוגיסטי של מערך החיסונים," מספר 8/10 מתאריך 23.12.10, חוזר שירותי בריאות הציבור.

יש להקפיד על בקרה שוטפת של תנאי האחסון והעברת החיסונים.

  1. תנאי אחסון החיסונים:
    1. אחסון בטמפרטורה מתאימה. ככלל, החיסונים מאוחסנים בקירור בין 2°C ל-8°C, במקרר המיועד לחומרי חיסון ולתרופות בלבד. יש לעיין בפרק הספציפי לכל חיסון ובעלון היצרן לגבי תנאי אחסון והעברה של כל חיסון, כי ישנם חיסונים הדורשים תנאים מיוחדים לאחסון והעברה (כגון תנאי הקפאה לחיסונים מסוימים). הערה: אין לאחסן חיסונים בדלת המקרר, כיוון שטמפרטורה אינה יציבה. כמו כן, אין לאחסן חיסונים בצמוד לדופן האחורית, מחשש להקפאת החיסון
    2. מניעת חשיפה לאור. מידע מפורט לגבי כל חיסון נמצא בפרק ספציפי של התדריך (ראו גם לוח החיסונים השגרתיים בגיל הילדות ובבתי הספר וכן, לוח החיסונים המומלצים למבוגרים)
  2. תנאי העברת החיסונים: חובה לשמור על שרשרת הקור בכל שלבי העברת החיסונים, בהתאם למפורט בפרק הספציפי לכל חיסון ולהוראות היצרן
  3. מידע נוסף אודות תנאי אחסון והעברת חיסונים ניתן לקרוא במסמכים הבאים:
    1. נוהל 126 של אגף הרוקחות, "תנאי אחסון והובלה של תכשירים"
    2. נוהל "ניהול לוגיסטי של מערך חיסונים", חוזר ראש שירותי בריאות הציבור
    3. נוהל "שימוש בחיסונים לאחר חשיפה לטמפרטורות חריגות"

תנאים לביצוע חיסון

חשוב להקפיד על יישום תוכנית החיסונים לכל מועמד במועדים המומלצים.

יש להתייחס למכלול הוריות הנגד והאזהרות של החיסון הספציפי.

  • מצב בריאותו הכללי של המועמד לחיסון, ואם קיימות הוריות נגד למתן חיסון מסוים
    • בעיות רפואיות (כגון: ליקויים במערכת החיסון, מחלה מתקדמת של מערכת עצבים מרכזית)
    • רגישות-יתר למרכיבי החיסון וטיב הרגישות (מסוג מיידי אנפילקטי או מסוג אחר, שאינו אנפילקטי)
    • תגובה לאחר מנה קודמת של חיסון מאותו סוג. בכל חיסון חוזר יש לשאול את המועמד לחיסון/הורה (מלווה) של הילד אם היו תגובות לאחר קבלת חיסון בעבר. אם כן, אילו תגובות אירעו
    • בכל מקרה של דיווח על תגובה חריגה, יש לתעד ברשומה רפואית של מקבל החיסון ולהעביר את הדיווח למשרד הבריאות, כמפורט בפרק "תופעות בסמיכות לקבלת חיסונים''
  • ליקויים אימונולוגיים בקרב בני בית עקב מחלות או טיפול מדכא חסינות

לאחר הזרקת החיסון יש להשאיר את המתחסן (בתנוחת שכיבה או ישיבה) במוסד בו הוא קיבל את החיסון למשך 15 דקות.

בכל מוסד בו ניתנים חיסונים צריכה להיות האפשרות והיכולת להגיש עזרה ראשונה (מבחינת כוח אדם, ציוד ותרופות) במקרה של הופעת תגובה אנפילקטית (מידע מפורט נמצא בפרק "אנפילקסיס")

יש להדריך את מקבל החיסון/הורה (מלווה) של הילד לדווח בהקדם על תופעות שהופיעו לאחר מתן החיסון לגורמים שביצעו את החיסון, ובמקרה הצורך לפנות לרופא.

אופן השימוש בחיסונים (**)

(**) למידע מפורט- ראו "תדריך להזרקת חיסונים", יוני 2014.

  1. הכנה למתן החיסון
    • יש לוודא שהחיסון בתוקף
    • יש לוודא שמראה החיסון תקין: הנוזל צלול, ללא גופים זרים וצבעו מתאים להוראות היצרן. אין להשתמש בחיסון שתכונותיו הפיזיות אינן תואמות את הנחיות היצרן.
      הערה - יש לנער את בקבוקון החיסון בהתאם להוראות היצרן. אם לאחר הניעור, הנוזל עדיין מכיל חלקיקים או גושים, אין להשתמש בו (***)
      (***) במקרים אלה יש לידע אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות, וכן להתייעץ עם הרוקח המחוזי ויצרן החיסון על המשך השימוש בו.
    • יש לחטא את מקום ההזרקה ב-0.5% alcohol 70% + chlorhexidine ולתת לעור להתייבש טרם ההזרקה
    • יש לשמור על טכניקה אספטית בעת הזרקת החיסון ולהשתמש במזרקים ובמחטים חד-פעמיים
  2. מקום ודרך מתן החיסונים (****):
    (****) במקרים מיוחדים כאשר יש נטייה חמורה לדימום (המופיליה קשה וכדומה) מומלץ להיוועץ ברופא המטפל (המטולוג) של החולה לגבי דרך ומקום הזרקת החיסון.
    מידע מפורט לגבי חיסון ספציפי ראו בפרק הרלוונטי של כל חיסון.
    • יש להקפיד על מתן חיסונים במקום ובדרך המומלצים. מתן חיסונים בדרך ובמקום לא נכונים עלול לגרום לתגובה חיסונית לא מספיקה, למשל במקרים שהחיסון הפעיל נגד כלבת ניתן באזור הגלוטאוס במקום בשריר הדלטואיד או בשריר הירך. תגובה לא מספקת יכולה לקרות גם אם החיסון מוזרק מתחת לעור (subcutaneous) או לתוך העור (intradermal) במקום לתוך השריר.
      מתן חיסון במקום הלא נכון עלול לגרום לעליה בשיעור תופעות הלוואי, כגון תגובות מקומיות לאחר הזרקת תת-עורית (subcutaneous) של חיסונים המכילים מלחי HAV) aluminum, DTaP, HIB ,DT ,Td ,HBV וחיסונים נגד זיהום פנוימוקוקי) במקום של הזרקה עמוקה לתוך השריר
    • מקום ההזרקה:
      • הזרקה לתוך השריר, IM
        המקום המועדף להזרקה לתוך השריר:
        • לילדים עד גיל 3 שנים- אזור השריר הקדמי-צדדי של הירך - Vastus Lateralis (Anterolateral thigh) Muscle
        • לבני 3 שנים ומעלה ומבוגרים - שריר הזרוע (Deltoid)
      • הזרקה תת-עורית, SC: החלק העליון-החיצוני של אזור השריר התלת ראשי (Triceps) של הזרוע
      • הזרקה תוך עורית (ID): החלק הפנימי של האמה או בגב, מתחת לעצם הסקפולה
      • הזרקות מרובות:
        • אין לערבב באותו מזרק תרכיבים שונים, אלא אם קיימת הוראה מפורשת של היצרן
        • אם ישנם מספר חיסונים הניתנים בו-זמנית, יש להזריק במקומות שונים, ולתעד מיקום הזרקת כל חיסון (יד ימין/יד שמאל, רגל ימין/רגל שמאל).
          הערה - אם עקב מספר רב של זריקות באותו מועד לא ניתן להזריק חיסונים במקומות נפרדים, אפשר לתת בו-זמנית שתי זריקות באותה הגפה. אם יש צורך בכך, רצוי לשמור על מרחק של 2.5 סנטימטר לפחות בגפה בה מזריקים, כדי למנוע חפיפה של התגובות המקומיות. הירך הוא המקום המומלץ למתן שתי זריקות לתוך השריר בילדים
  3. מינון: יש להקפיד על המינון המומלץ. מידע מפורט לגבי חיסון ספציפי ראו בפרק הרלוונטי של כל חיסון. אין לחלק מנה אחת של חיסון לצורך מתן במועדים שונים, כיוון שלא הוכח ששיטה זו תקטין סיבוכים אפשריים ואף יש חשש כי כמות החומר לא תספיק לעורר את מערכת החיסון ליצור נוגדנים
  4. חליפיות בין חיסונים (interchangeability): רצוי להשתמש באותו סוג של חיסון ומאותו היצרן למתן כל המנות בסדרת החיסון. עם זאת, לגבי החיסונים הבאים ניתן להשתמש באותו סוג של חיסון מיצרנים שונים: HBV ,HAV ,MMR / MMRV, ‏(*****) Rota ,Hib ,DT ,Td ,IPV ,OPV. אם זה בלתי אפשרי לתת מנת חיסון מאותו יצרן, או שיצרן המנות הקודמות אינו ידוע, על המטפל לחסן בהתאם לחיסון הזמין. עדיף להמשיך בסדרת החיסונים בחיסון של יצרן אחר על פני אי מתן חיסון בכלל, וכן אין לדחות את מועד מתן חיסון בגלל חוסר זמינות של החיסון מהיצרן של המנה הקודמת. היוצא מכלל זה הוא החיסון נגד מנינגוקוק B, במקרה זה חייבים לחסן בסדרה מאותו יצרן.
    אם בגלל מעבר בין יצרני חיסון שונים באותה סדרה יש צורך במספר שונה של מנות, מומלץ לתת את מספר המנות הגבוה יותר, למשל בחיסונים נגד נגיף רוטה
    (*****) רשימה זו היא חלקית וישנם חיסונים נוספים שניתן להשתמש ביצרנים שונים, לפי הצורך.
  5. טעויות במתן החיסון:
    1. מתן חיסון במינון נמוך מהמומלץ (כגון, דליפה בעת ההזרקה): אין להחשיב את המנה שניתנה, ויש לתת מנה נוספת בסדרת החיסון ברווחי הזמן הבאים:
      • בחיסון מומת: בהקדם האפשרי, רצוי באותו הביקור, או בכל רווח זמן בין המנות
      • בחיסון חי-מוחלש: באותו יום. אם המנה לא ניתנה באותו יום, יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות או 90 יום, בהתאם לחיסון, בין המנה השגויה לבין המנה הנוספת
      • בחיסון נגד נגיף רוטה: אין צורך לחזור על מתן החיסון כאשר הוא ניתן במינון נמוך מהמומלץ מסיבה כל שהיא (דליפת החומר, הקאה וכדומה)
    2. מתן תרכיב פג תוקף: אין להחשיב את המנה. יש לתת מנה נוספת על פי מרווחי הזמן המפורטים בסעיף 7.5.1
    3. מתן חיסון בדרך לא מומלצת (כגון IM במקום SC, או SC במקום IM): ניתן להחשיב את מנת החיסון ואין צורך לחזור עליה. יוצאים מן הכלל הם חיסונים נגד הפטיטיס HPV ,B, כלבת, חיסון שפעת מומת וחיסון נגד מנינגוקוקוס B‏ (Bexero). בארבעת המקרים הללו, מנה שניתנה לתת עור (SC) אינה נחשבת, ויש לחזור עליה. במקרה שחיסון נגד אבעבועות הקוף ניתן במינון 0.1 מיליליטר לתת עור או לשריר מקום לתוך העור, יש לחסן באותו המפגש במנה נוספת לתוך העור במינון 0.1 מיליליטר במרחק של 5 סנטימטר לפחות ממקום ההזרקה הראשון

הוריות נגד ואזהרות כלליות

הוריות נגד למתן חיסון

הוריית נגד היא מצב אצל מקבל החיסון המגביר את הסיכון של תופעת לוואי חמורה או מגביל את יכולתו לפתח חסינות. ככלל, אין לתת חיסון כאשר קיימת הוריית נגד. מכיוון שחלק מהוריות הנגד הן זמניות, לעיתים ניתן לחסן מאוחר יותר כאשר המצב הרפואי מאפשר את מתן החיסון.

  1. הוריות נגד ספציפיות עבור כל חיסון מפורטות בפרק הרלוונטי
  2. רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי (anaphylaxis) לאותו חיסון או לאחד ממרכיביו

מרכיבים שונים בחיסון עלולים לגרום לעיתים נדירות לתגובות של רגישות-יתר בחומרה משתנה.

יש לבדוק את המידע הרשום בתווית/ עלון היצרן בנוגע למרכיביו.

במקרה של תגובה אנפילקטית אחרי מתן חיסון מסוים, אין לחזור ולחסן באותו חיסון ללא אישור אלרגולוג. אם ידוע המרכיב אשר גרם לתגובה, אין לחזור ולחסן בחיסונים אחרים המכילים את אותם המרכיבים או את חלקם. יש להפנות להערכת אלרגולוג לפני ההחלטה על מתן מנת חיסון נוספת מהסוג שניתן.

אזהרות (precautions) למתן חיסון

אזהרה (או "אמצעי זהירות") הוא מצב במקבל החיסון אשר עלול להגביר את הסיכון של תופעת לוואי חמורה או עלול להגביל את יכולתו לפתח חסינות או עלול לגרום לבלבול באבחון. ככלל תמיד יש לשקול אם לתת חיסון.

החלטה על מתן חיסון במקרים שלגביהם מומלצת "אזהרה" אמורה להתבסס על הערכת התופעה, מצב בריאותו של המועמד לחיסון, סיכונים לחשיפה למחלה (מצב אפידמיולוגי בקהילה) וסיכונים אפשריים של החיסון. ההחלטה במקרים אלו תתקבל על ידי רופא (רופא לשכת הבריאות, רופא קופת חולים, רופא טיפת חלב או רופא אחר) או על ידי אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות.

  1. אזהרות ספציפיות נוספות עבור כל חיסון מפורטות בפרק הרלוונטי
  2. מחלת חום חדה ו/או מחלה זיהומית חריפה - יש לדחות החיסון עד להחלמה

דחיית החיסון עד להחלמה מומלצת כדי למנוע צירוף תופעות לוואי אפשריות של החיסון לסימני המחלה עצמה, וכן, כדי שסיבוך אפשרי של אותה מחלה לא ייוחס לחיסון.

הערה - מחלה קלה ללא חום או עם חום לא גבוה (מתחת ל-38°C), כגון זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, שלשול קל או זיהום מקומי אינה סיבה לדחיית החיסון.

אין צורך לדחות מתן חיסון לתקופה כלשהי לאחר החלמה ממחלה חדה.

ליקויים חמורים במערכת החיסון

הוריות נגד ואזהרות ספציפיות עבור כל חיסון מפורטות בפרק הרלוונטי של כל חיסון.

יש להימנע ממתן חיסונים חיים-מוחלשים (נגיפיים וחיידקיים) אם ידוע על ליקויים אימונולוגיים קשים, מולדים או נרכשים (כגון מחלות ממאירות ו/או טיפול מדכא חסינות) או לנשים בהיריון, עקב חשש לסיבוכים העלולים להתפתח כתוצאה מהתרבות הנגיף או החיידק הכלול בתרכיב.

הסברה לגבי חיסונים והפניה למאגרי מידע מהימנים

מומלץ לענות על שאלות העולות בנוגע לבטיחות ויעילות החיסונים בצורה מבוססת מדע. ניתן ואף רצוי להפנות לאתרים רלוונטיים כגון:

שאלות ותשובות בעברית:

אתר משרד הבריאות ראו כאן

אתר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים ראו כאן

אתר "מדעת" ראו כאן ובאופן ספציפי "שמעתי ש.... תשובות לשאלות נפוצות לגבי חיסונים" באתר מדעת, ראו כאן

שאלות ותשובות באנגלית:

אתר ארגון הבריאות העולמי (WHO - World Health Organization) ראו כאן

אתר המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC - Centers for Disease Control and Prevention) ראו כאן

אתר איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP - American Academy of Pediatrics) ראו כאן

רישום

לאחר מתן חיסון, יש לתעד את הפעולה ברשומה הרפואית, לרבות רשומה ממוחשבת ובפנקס החיסונים האישי. התיעוד יכלול את: תאריך מתן החיסון, מספר המנה בסדרה, סוג החיסון, שם החיסון, מספר האצווה, שם המוסד בו ניתן החיסון (טיפת חלב/ מרפאת קופת חולים, בית ספר, בית החולים וכדומה) ושם מבצע החיסון.

פנקס החיסונים האישי משמש מסמך רשמי, ויש להדריך את מקבל החיסון/ ההורים של הילד לשמור אותו לאורך זמן (כל החיים).

אם הוחלט שאין לחסן מועמד בחיסון מסוים, יש לתעד מידע זה בכל רשומה רפואית, לרבות פנקס החיסונים של מקבל החיסון.

תופעות שהופיעו בסמיכות לקבלת חיסונים - מעקב, דיווח ורישום

דיווח ורישום - יש להדריך מטופלים לעקוב אחר תופעות בסמיכות לקבלת החיסון ולפנות לגורם מקצועי להערכה במידת הצורך.

על הגורם המקצועי להיות ער לאפשרות של תופעות בסמיכות לקבלת חיסונים ולדווח עליהן למשרד הבריאות. הדיווח על אירועים בסמיכות לקבלת חיסונים יתבצע על ידי הצוות המחסן ו/או הצוות הרפואי המטפל, ויכלול את המידע המפורט בטופס הדיווח הייעודי של האגף לאפידמיולוגיה בחטיבת בריאות הציבור, ראו כאן. הדיווח הוא פרטני ועל המדווח לשמור את הפרטים המזהים ברשומות לצורך השלמת מידע רפואי במידת הצורך. את הטופס יש להעביר ללשכת הבריאות.

על מוסדות רפואיים המחוברים למערכות ממוחשבות של משרד הבריאות (מחשבה בריאה, בריאות לתלמיד, נחליאלי), לדווח ישירות במערכת הממוחשבת.

על אירועים חמורים אשר הובילו לצורך בטיפול דחוף במסגרת הקהילה או לפינוי למיון או לפטירה יש לדווח מידית בכתובים וגם טלפונית לאחראי מערך אירועים מיוחדים - עו"ד פיראס חאיק, מספר נייד 0506242380, דוא״ל בקישורית [1] או בכתובת firas.hayek@moh.gov.il, ללשכת הבריאות האזורית, וכן לאגף לאפידמיולוגיה באמצעות מייל בקישורית [2] או לכתובת: AEFI.Israel@moh.gov.il

למידע מפורט בנוגע לדיווח תופעות שהופיעו בסמיכות לקבלת חיסון ראו פרק "תופעות שהופיעו בסמיכות לקבלת חיסון".

האגף לאפידמיולוגיה מסכם את הנתונים הנאספים ברמה ארצית ומפרסם דו"ח כיסוי חיסון מדי שנה.