הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בדרכי השתן - טיפול אנטיביוטי - Urinary tract infection - antibiotic therapy"
שורה 10: | שורה 10: | ||
==דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות== | ==דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות== | ||
− | {| border="1" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
|+דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות{{הערה|שם=הערה1|הקורא מופנה לפרק VIII לטבלאות רגישויות של חיידקים שבודדו מתרביות שתן במעבדה המיקרוביולוגית המקומית. ההמלצות מבוססות במידה רבה על התוצאות הנ"ל ועל הספרות.}} , {{הערה|שם=הערה5|Fihn SD. Acute uncomplicated urinary tract infection in women. N Engl J Med 2003; 349:259-66.}} , {{הערה|שם=הערה6|Hooton TM, et al. Acute uncomplicated cystitis in an era of increasing antibiotic resistance: a proposed approach to empirical therapies. CID 2004; 39:75-80.}} | |+דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות{{הערה|שם=הערה1|הקורא מופנה לפרק VIII לטבלאות רגישויות של חיידקים שבודדו מתרביות שתן במעבדה המיקרוביולוגית המקומית. ההמלצות מבוססות במידה רבה על התוצאות הנ"ל ועל הספרות.}} , {{הערה|שם=הערה5|Fihn SD. Acute uncomplicated urinary tract infection in women. N Engl J Med 2003; 349:259-66.}} , {{הערה|שם=הערה6|Hooton TM, et al. Acute uncomplicated cystitis in an era of increasing antibiotic resistance: a proposed approach to empirical therapies. CID 2004; 39:75-80.}} | ||
|- | |- | ||
− | ! | + | !מספר |
!סוג הזיהום | !סוג הזיהום | ||
!הטיפול האנטיביוטי המומלץ | !הטיפול האנטיביוטי המומלץ | ||
|- | |- | ||
|1. | |1. | ||
− | |דלקת בשלפוחית השתן באשה לא הרה, בהעדר פגם אנטומי או נוירולוגי, כשסימני המחלה | + | |[[זיהום בדרכי השתן|דלקת בשלפוחית השתן]] באשה לא הרה, בהעדר פגם אנטומי (Anatomical) או נוירולוגי (Neurological), כשסימני המחלה נמשכים פחות מ-7 ימים (Uncomplicated Urinary Tract Infection) |
− | |.א הטיפול המומלץ: | + | |.א הטיפול המומלץ: טבליה של [[Nitrofurantoin]] {{כ}}100 מיליגרם ארבע פעמים ביום ל-7 ימים, לא במקרה של [[G6PD deficiency|G6PD Deficiency]]{{כ}} (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), או{{ש}} |
− | 1.ב {{כ}}{{ | + | 1.ב {{כ}}{{כ}}[[Cotrimoxazole|Co-trimoxazole]]{{כ}} ([[Resprim]]) פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם {{כ}}{{הערה|שם=הערה2}}{{כ}}(Septrin Forte), כדור אחד פעמיים ביום ל-3 ימים{{הערה|שם=הערה3|טיפול ל- 3 ימים יינתן רק לחולות שלגביהן המעקב מובטח. אחרת יינתן טיפול ל- 7 - 10 ימים.}}, או{{ש}} |
− | 1.ג (NegGram) | + | 1.ג טבליה של {{כ}}[[Nalidixic acid|Nalidixic acid{{כ}}]] (NegGram) גרם אחד, ארבע פעמים ביום, או {{ש}} |
− | 1.ד | + | 1.ד טבליה של [[Cephalexin]]{{כ}} (Ceforal, Keflex){{כ}} 500 מיליגרם, ארבע פעמים ביום, למשך 3 ימים{{הערה|שם=הערה3}} או{{ש}} |
− | 1.ה | + | 1.ה [[Cefuroxime]]{{כ}} ([[t:זינט - Zinnat|Zinnat]]) פומי {{כ}}{{הערה|שם=הערה3}} או{{ש}} |
− | 1.ו | + | 1.ו [[t:Fosfomycin|Fosfomycin]] פומי{{כ}} 3 גרם באופן חד-פעמי{{ש}} |
− | 2. רק במקרים חריגים נותנים | + | 2. רק במקרים חריגים נותנים [[Quinolones]], כגון בזיהום בדרכי השתן כשמבודד חיידק שעמיד לאנטיביוטיקה כאמור בסעיפים 1.א - 1.ו לעיל. במקרים אלה נותנים [[Ciprofloxacin]]{{כ}}{{כ}} 250 מיליגרם, פעמיים ביום{{הערה|שם=הערה4|אין לתת קינולונים לנשים הרות או לילדים ללא ייעוץ (FDA-class C). מודגש כאן שמומלץ לשמור את הקינולונים לטיפול במחוללים עמידים ו/או זיהומים מורכבים.}}, או{{ש}} |
− | + | [[t:Ofloxacin|Ofloxacin]] פומי{{כ}} 100 מיליגרם פעמיים ביום{{כ}}{{הערה|שם=הערה4}} | |
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
− | |זיהומים חוזרים ( | + | |זיהומים חוזרים (מעל 3 בשנה) בנשים צעירות [Recurrent Uncomplicated UTI ((Urinary Tract Infection] |
− | |1. | + | |1. Co-trimoxazole{{כ}} פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם חצי טבליה כל ערב (* בנשים הרות אין לתת תרופה זו בשליש הראשון ו/או בחודש האחרון) , או{{ש}} |
− | + | Nitrofurantoin פומי 100-50 מיליגרם, כדור אחד כל ערב. {{ש}} | |
− | 2. משך | + | 2. משך הטיפול המניעתי (Prophylaxis){{כ}} 12-6 חודשים{{ש}} |
3. אופציות נוספות:{{ש}} | 3. אופציות נוספות:{{ש}} | ||
− | א. מתן תרופה | + | א. מתן תרופה כנזכר למעלה לאחר קיום יחסי מין{{ש}} |
− | ב. מתן התרופה לטיפול עצמי – להתחלת הטיפול מייד עם ההסתמנות הראשונה | + | ב. מתן התרופה לטיפול עצמי – להתחלת הטיפול מייד עם ההסתמנות הראשונה{{ש}} |
− | 4. יש להדגיש את החשיבות של שתייה מרובה, מתן שתן לעיתים קרובות ומתן שתן לאחר קיום יחסי מין. מומלץ לשתות מיץ חמוציות | + | 4. יש להדגיש את החשיבות של שתייה מרובה, מתן שתן לעיתים קרובות ומתן שתן לאחר קיום יחסי מין. מומלץ לשתות מיץ חמוציות (Cranberries) {{כ}}300 סנטימטר מעוקב ליום (ראו: 271:751-4 JAMA; 1994;) |
|} | |} | ||
==מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי== | ==מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי== | ||
− | {| border="1" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
|+מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי{{הערה|שם=הערה7|Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22:158-164.}} , {{הערה|שם=הערה8|Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.}} | |+מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי{{הערה|שם=הערה7|Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22:158-164.}} , {{הערה|שם=הערה8|Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.}} | ||
|- | |- | ||
− | !width="8%"|מס' | + | ! width="8%" |מס' |
− | !width="37%"|סוג הזיהום | + | ! width="37%" |סוג הזיהום |
− | !width="55%"|הטיפול האנטיביוטי המומלץ | + | ! width="55%" |הטיפול האנטיביוטי המומלץ |
|- | |- | ||
|1. | |1. | ||
שורה 56: | שורה 56: | ||
#בנוכחות פגם אנטומי או נוירולוגי, או | #בנוכחות פגם אנטומי או נוירולוגי, או | ||
#בילדים/ילדות, או | #בילדים/ילדות, או | ||
− | #בגברים | + | #בגברים |
| | | | ||
− | #במקרים אלה מדובר ב- Complicated Urinary Tract Infection, ולכן הטיפול חייב להיות ממושך יותר | + | #במקרים אלה מדובר ב- Complicated Urinary Tract Infection, ולכן הטיפול חייב להיות ממושך יותר |
− | #ההמלצות כמו עבור "דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות" בעמוד הקודם, אך הטיפול יינתן ל- 7 | + | #ההמלצות כמו עבור "דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות" בעמוד הקודם, אך הטיפול יינתן ל-14-7 יום. כיוון שכ-40 אחוזים מהזנים בקהילה עמידים ל-Septrin ול-Cephalexin, יש לוודא רגישות או להתחיל בתרופות קו ראשון אחרות |
− | #בכל מקרה יש לבדוק את רגישות החיידק בשתן ולהתאים את הטיפול בהתאם לתוצאות | + | #בכל מקרה יש לבדוק את רגישות החיידק בשתן ולהתאים את הטיפול בהתאם לתוצאות |
− | #בילדים יש להמשיך בירור לשלילת הפרעות אורו-מכניות ולשקול טיפול מונע | + | #בילדים יש להמשיך בירור לשלילת הפרעות אורו-מכניות (Uro-mechanical) ולשקול טיפול מונע |
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
שורה 67: | שורה 67: | ||
# חולה צעיר – N. gonorrhea, C. trachomatis | # חולה צעיר – N. gonorrhea, C. trachomatis | ||
#חולה מבוגר - Enterobacteriaceae | #חולה מבוגר - Enterobacteriaceae | ||
− | | | + | |[[t:Ceftriaxone|Ceftriaxone]] {{כ}}250 מיליגרם תוך שרירי חד-פעמי, ולאחר מכן [[Doxycillin]] פומי 100 מיליגרם פעמיים ביום למשך 10 ימים |
− | #הטיפול הנבחר: | + | #הטיפול הנבחר: [[t:Ciprofloxacin|Ciprofloxacin]] פומי 500 מיליגרם פעמיים ביום או{{ש}} [[t:Ofloxacin|Ofloxacin]] פומי 200 מיליגרם פעמיים ביום במשך 48-14 יום, תלוי בחומרת המצב |
− | #במקרה ומבודד חיידק שרגיש ל- Cotrimoxazole יינתן | + | #במקרה ומבודד חיידק שרגיש ל- Cotrimoxazole יינתן 160מיליגרם/800 מיליגרם, כדור אחד פעמיים ליום במשך 48-14 יום, תלוי בחומרת המצב |
|} | |} | ||
− | ==מקרים בינוניים-קשים הזקוקים לטיפול דרך הווריד: | + | ==מקרים בינוניים-קשים הזקוקים לטיפול דרך הווריד: Pyelonephritis{{כ}}, Urosepsis, או Prostatitis חדה== |
− | בבחירת טיפול אנטיביוטי אמפירי עבור זיהומים אלה יש לקחת בחשבון, בין היתר, את הגורמים הבאים: | + | בבחירת טיפול אנטיביוטי אמפירי (Empirical) עבור זיהומים אלה יש לקחת בחשבון, בין היתר, את הגורמים הבאים: |
− | #הסיכוי | + | #הסיכוי ל-Bacteremia |
− | #הסיכוי שהגורם הוא Pseudomonas | + | #הסיכוי שהגורם הוא Pseudomonas |
− | #הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשון | + | #הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשון |
− | מומלץ לעיין בנספח לפרוטוקול זה שבעמוד הבא להעמקה בסוגיות | + | {{ש}}מומלץ לעיין בנספח לפרוטוקול זה שבעמוד הבא להעמקה בסוגיות הנזכרות למעלה. |
− | {| border="1" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
!מס' | !מס' | ||
!המצב הקליני | !המצב הקליני | ||
שורה 89: | שורה 89: | ||
|הטיפול השגרתי | |הטיפול השגרתי | ||
| | | | ||
− | #פינוי | + | #פינוי ה-[[Creatinine]] מעל 30 סנטימטר מעוקב לדקה: [[Gentamicin]] תוך ורידי{{כ}}{{הערה|שם=הערה10|עבור הדרכה בחישוב של פינוי הקריאטינין וקביעת המינון המותאם לדרגת התפקוד הכלייתי של החולה האינדיבידואלי, ראה "אמינוגליקוזידים" בפרק II.}} |
− | #פינוי | + | #פינוי ה-Creatinine מתחת ל- 30 סנטימטר מעוקב לדקה: |
− | ## | + | ## Ceftriaxone תוך ורידי 2-1 גרמים פעם אחת ליום. אם לחולה יש קטטר (Catheter) קבוע, או מדובר באשפוז חוזר בחודשיים האחרונים או בחולה שבא ממוסד סיעודי או בחולה ב[[הריון]], יש סיכוי מוגבר לזיהום ב- Pseudomonas, ובמקום Ceftriaxone יינתן: |
− | ## | + | ## Ciprofloxacin תוך ורידי 200 מיליגרם פעמיים ביום{{ש}}אם מדובר בילד קטן מ-12 שנים או באשה בהריון או בחולה במצב קשה, יינתן: |
− | ## | + | ## [[Ceftazidime]] תוך ורידי במינון המותאם לתפקוד הכלייתי |
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
|הטיפול בחולה שמצבו בינוני-קשה, ובנוסף: | |הטיפול בחולה שמצבו בינוני-קשה, ובנוסף: | ||
− | #מגיע ממחלקה סיעודית בבית אבות | + | #מגיע ממחלקה סיעודית בבית אבות |
− | #הזיהום מתפתח בבית חולים | + | #הזיהום מתפתח בבית חולים |
− | #יש קטטר קבוע | + | #יש קטטר קבוע |
| | | | ||
− | #פינוי | + | #פינוי ה-Creatinine מעל 30 סנטימטר מעוקב לדקה: [[Amikacin]] תוך ורידי פעמיים ביום |
− | #פינוי | + | #פינוי ה-Creatinine מתחת ל-סנטימטר מעוקב לדקה: IV Ceftazidime במינון המותאם לתפקוד הכלייתי. במקרה של רגישות יתר ל-[[Penicillin]]/[[Cephalosporines|{{כ}}Cephalosporines]] – מומלץ להתייעץ |
|} | |} | ||
הערות: | הערות: | ||
− | *אם צומח Enterococcus בתרבית השתן, יינתן | + | *אם צומח Enterococcus בתרבית השתן, יינתן [[Ampicillin]] תוך ורידי, אלא אם כן לחולה יש רגישות יתר ל-Penicillin, ואז יינתן [[t:Vancomycin|Vancomycin]] עם ייעוץ רופא למחלות זיהומיות |
− | *משך הטיפול 10 | + | *משך הטיפול 14-10 יום. מקובל לעבור לטיפול פומי כאשר החולה התייצב מבחינה קלינית והחום ירד |
==נספח== | ==נספח== | ||
===רקע=== | ===רקע=== | ||
− | בבחירת אנטיביוטיקה אמפירית לטיפול בזיהום עולה בדרכי השתן, כגון | + | בבחירת אנטיביוטיקה אמפירית לטיפול בזיהום עולה בדרכי השתן, כגון Pyelonephritis{{כ}}/Urosepsis, יש לקחת בחשבון, בין היתר, הגורמים הבאים: |
− | #הסיכוי | + | #הסיכוי ל-Bacteremia {{הערה|שם=הערה11|Behagon Y, Raveh D, Schlesinger Y, Rudensky B, Yinnon AM. Prevalence and predictive features of bacteremic urinary tract infection in emergency department patients. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2007; 26(5):349-52.}} (טבלה 1).{{ש}}בעבודה פרוספקטיבית (Prospective) על 350 חולים עוקבים עם אבחנה של UTI בחדר מיון במשך 5 חודשים בשנת 2003 נמצאה Bacteremia ב-15 אחוזים. גורמי הסיכון ל-Bacteremia היו {{הערה|שם=הערה11}}: |
− | ##מגורים בבית לעומת מגורים בבית אבות | + | ##מגורים בבית לעומת מגורים בבית אבות |
− | ##נוכחות קטטר קבוע | + | ##נוכחות קטטר קבוע |
− | ##צמרמורת | + | ##צמרמורת |
− | ## | + | ##[[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]] לבנה עם סטייה שמאלה, עם/בלי בנדים |
− | #הסיכוי ל- Pseudomonas {{כ}}{{הערה|שם=הערה12|Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22: 158-164.}} , {{הערה|שם=הערה13|Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.}} (טבלאות 3, 2).{{ש}}כידוע, רוב מקרי UTI נובעים מ- | + | #הסיכוי ל-Pseudomonas {{כ}}{{הערה|שם=הערה12|Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22: 158-164.}} , {{הערה|שם=הערה13|Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.}} (טבלאות 3, 2).{{ש}}כידוע, רוב מקרי UTI נובעים מ-Escherichia coli. מאידך, במצבים שונים עולה שכיחותם של פתוגנים (Pathogens) אחרים, כולל Klebsiella (טבלה 2). בשתי עבודות שבוצעו בבית החולים שערי צדק נמצאו מספר גורמי סיכון לבידוד Pseudomonas בתרביות השתן.{{הערה|שם=הערה12}} , {{הערה|שם=הערה13}} |
− | #*נוכחות קטטר קבוע | + | #*נוכחות קטטר קבוע{{הערה|שם=הערה12}} , {{הערה|שם=הערה13}} |
− | #*הזיהום מתפתח בבית החולים או בבית אבות | + | #*הזיהום מתפתח בבית החולים או בבית אבות{{הערה|שם=הערה12}} , {{הערה|שם=הערה13}} |
− | #*החולה אושפז בחודשיים האחרונים | + | #*החולה אושפז בחודשיים האחרונים{{הערה|שם=הערה13}} |
− | #*מדובר באשה בהריון | + | #*מדובר באשה בהריון {{הערה|שם=הערה13}} |
− | #*החולה עבר כריתת ערמונית | + | #*החולה עבר [[כריתת ערמונית]] {{הערה|שם=הערה13}} {{ש}}{{ש}}הערה: מובן שבכל החולים הנזכרים למעלה יש לתת טיפול אמפירי המכסה Pseudomonas. |
− | #הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשוני {{הערה|שם=הערה14|Benenson S, Yinnon AM, Schlesinger Y, Rudensky B, Raveh D. Optimization of empirical antibiotic selection for suspected Gram-negative bacteremia in the emergency department. Int J Antimicrobial Agents 2005; 25(5):398-403.}} , {{הערה|שם=הערה15|Friedmann F, Shulman C, Hamburger R, Yinnon AM, Raveh D. Antimicrobial susceptibilities of urinary pathogens in a multidisciplinary long term care facility. Diagn Microbiol Infect Dis, 2003; 43: 217-222.}} (ראה טבלאות 5 | + | #הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשוני {{הערה|שם=הערה14|Benenson S, Yinnon AM, Schlesinger Y, Rudensky B, Raveh D. Optimization of empirical antibiotic selection for suspected Gram-negative bacteremia in the emergency department. Int J Antimicrobial Agents 2005; 25(5):398-403.}} , {{הערה|שם=הערה15|Friedmann F, Shulman C, Hamburger R, Yinnon AM, Raveh D. Antimicrobial susceptibilities of urinary pathogens in a multidisciplinary long term care facility. Diagn Microbiol Infect Dis, 2003; 43: 217-222.}} (ראה טבלאות 4, 5) |
− | #*הסיכוי לחיידק עמיד ל- | + | #*הסיכוי לחיידק עמיד ל-Gentamicin הוא 24 אחוזים בשערי צדק.{{הערה|שם=הערה14}} גורמי סיכון לכך הם (טבלה 4): |
− | #*מגורים בבית אבות | + | #*מגורים בבית אבות |
− | #*נוכחות גוף זר | + | #*נוכחות גוף זר [קטטר, PEG{{כ}} (Percutaneous Endoscopic Gastrostomy) וכדומה] |
− | #*הסיכוי לחיידק עמיד ל- [[t:Ciprofloxacin|Ciprofloxacin]] הוא 28 | + | #*הסיכוי לחיידק עמיד ל-[[t:Ciprofloxacin|Ciprofloxacin]] הוא 28 אחוזים בשערי צדק.{{הערה|שם=הערה14}} גורמי סיכון לכך הם (טבלה 5): |
− | #*מין זכר | + | #*מין זכר |
− | #*מגורים בבית אבות | + | #*מגורים בבית אבות |
− | #*נוכחות גוף זר | + | #*נוכחות גוף זר |
#*בעבודה אחרת בבית אבות נמצא, ששכיחות חיידקים עמידים גבוהה במחלקת חולים סיעודיים, בינונית במחלקת תשושים ונמוכה במחלקה של עצמאיים {{הערה|שם=הערה15}}. | #*בעבודה אחרת בבית אבות נמצא, ששכיחות חיידקים עמידים גבוהה במחלקת חולים סיעודיים, בינונית במחלקת תשושים ונמוכה במחלקה של עצמאיים {{הערה|שם=הערה15}}. | ||
===Table 1: Multivariate indicators for bacteremia in 350 consecutive patients admitted with UTI to the emergency department in Shaare Zedek Medical Center=== | ===Table 1: Multivariate indicators for bacteremia in 350 consecutive patients admitted with UTI to the emergency department in Shaare Zedek Medical Center=== | ||
− | {|cellpadding="4" border="1" dir="ltr" | + | {| cellpadding="4" border="1" dir="ltr" |
|+Table 1: Multivariate indicators for bacteremia in 350 consecutive patients admitted with UTI to the emergency department in Shaare Zedek Medical Center1{{כ}}{{הערה|שם=הערה11}} | |+Table 1: Multivariate indicators for bacteremia in 350 consecutive patients admitted with UTI to the emergency department in Shaare Zedek Medical Center1{{כ}}{{הערה|שם=הערה11}} | ||
| | | | ||
שורה 145: | שורה 145: | ||
|P | |P | ||
|- | |- | ||
− | |Residence (home | + | |Residence (home versus institution) |
| -1.4 | | -1.4 | ||
|4 | |4 | ||
שורה 159: | שורה 159: | ||
|0.014 | |0.014 | ||
|- | |- | ||
− | |Shaking chills ( | + | |Shaking chills (Yes/No) |
|0.8 | |0.8 | ||
|2.3 | |2.3 | ||
שורה 166: | שורה 166: | ||
|0.025 | |0.025 | ||
|- | |- | ||
− | |Bands ( | + | |Bands (Yes/No) |
|1.2 | |1.2 | ||
|3.3 | |3.3 | ||
שורה 173: | שורה 173: | ||
|0.003 | |0.003 | ||
|- | |- | ||
− | |PMN % of the WBC | + | |PMN (PolyMorphoNuclear) % of the WBC (White Blood Cells) |
|0.09 | |0.09 | ||
|1.1 | |1.1 | ||
שורה 180: | שורה 180: | ||
|0.0002 | |0.0002 | ||
|} | |} | ||
+ | CI=Confidence Interval | ||
+ | |||
+ | SE=Standard Error | ||
+ | |||
+ | P=P value | ||
===Table 2: Ten most frequently isolated organisms and risk of isolation in presence and absence of urinary catheter=== | ===Table 2: Ten most frequently isolated organisms and risk of isolation in presence and absence of urinary catheter=== | ||
− | {|cellpadding="4" border="1" dir="ltr" | + | {| cellpadding="4" border="1" dir="ltr" |
|+Table 2: Ten most frequently isolated organisms and risk of isolation in presence and absence of urinary catheter{{כ}}{{הערה|שם=הערה12}} | |+Table 2: Ten most frequently isolated organisms and risk of isolation in presence and absence of urinary catheter{{כ}}{{הערה|שם=הערה12}} | ||
|- | |- | ||
− | ! | + | !Number |
!Organism | !Organism | ||
!Isolates | !Isolates | ||
− | !colspan="2" |Catheter | + | ! colspan="2" |Catheter |
− | ! | + | !Relative Risk{{כ}}{{הערה|שם=הערה21|Relative risk of organism isolation in the presence versus absence of a catheter}} |
!P | !P | ||
|- | |- | ||
שורה 242: | שורה 247: | ||
|- | |- | ||
|6 | |6 | ||
− | |Staphylococcus | + | |Staphylococcus coagulase negative |
|173 (3) | |173 (3) | ||
|124 (4) | |124 (4) | ||
שורה 292: | שורה 297: | ||
===Table 3: Frequencies of selected Enterobacteriaceae and Pseudomonas, on outpatients versus inpatients=== | ===Table 3: Frequencies of selected Enterobacteriaceae and Pseudomonas, on outpatients versus inpatients=== | ||
− | {|cellpadding="4" border="1" dir="ltr" | + | {| cellpadding="4" border="1" dir="ltr" |
|+Table 3: Frequencies of selected Enterobacteriaceae and Pseudomonas, on outpatients versus inpatients{{כ}}{{הערה|שם=הערה12}} | |+Table 3: Frequencies of selected Enterobacteriaceae and Pseudomonas, on outpatients versus inpatients{{כ}}{{הערה|שם=הערה12}} | ||
|- | |- | ||
שורה 299: | שורה 304: | ||
!Emergency Department n (%) | !Emergency Department n (%) | ||
!Hospital Departments n (%) | !Hospital Departments n (%) | ||
− | ! | + | !Relative Risk (95% CI){{הערה|שם=הערה22|Relative risk of organism isolation in emergency department versus inpatient departments}} |
!P value | !P value | ||
|- | |- | ||
שורה 344: | שורה 349: | ||
| | | | ||
|} | |} | ||
+ | n=number | ||
− | ===(Table 4: Risk factors for resistance to | + | ===(Table 4: Risk factors for resistance to Gentamicin (n=32, 24%=== |
− | {|cellpadding="4" border="1" dir="ltr" | + | {| cellpadding="4" border="1" dir="ltr" |
− | |+Table 4: Risk factors for resistance to | + | |+Table 4: Risk factors for resistance to Gentamicin (n=32, 24%){{כ}}{{הערה|שם=הערה14}} |
!Variable | !Variable | ||
− | ! | + | !Odds Ratio/Differential (95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה23|OR - odds ratio, differ - difference}} |
!Bivariate | !Bivariate | ||
!Multivariate | !Multivariate | ||
שורה 364: | שורה 370: | ||
|<0.001 | |<0.001 | ||
|- | |- | ||
− | |colspan="4" |Risk factors | + | | colspan="4" |Risk factors |
|- | |- | ||
− | |Diabetes mellitus | + | |[[סוכרת|Diabetes mellitus]] |
|0.3 (0.1-1.3) | |0.3 (0.1-1.3) | ||
|=0.07 | |=0.07 | ||
שורה 376: | שורה 382: | ||
|<0.05 | |<0.05 | ||
|} | |} | ||
+ | NS=Not Significant | ||
− | ==(Table 5: Risk factors for resistance to | + | ==(Table 5: Risk factors for resistance to Ciprofloxacin (n=37, 28%== |
− | {|cellpadding="4" border="1" dir="ltr" | + | {| cellpadding="4" border="1" dir="ltr" |
− | |+Table 5: Risk factors for resistance to | + | |+Table 5: Risk factors for resistance to Ciprofloxacin (n=37, 28%){{כ}}{{הערה|שם=הערה14}} |
|- | |- | ||
!Variable | !Variable | ||
− | ! | + | !Odds Ratio/Differential (95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה23}} |
!Bivariate | !Bivariate | ||
!Multivariate | !Multivariate | ||
שורה 423: | שורה 430: | ||
* [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | * [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | ||
− | |||
[[קטגוריה: אורולוגיה]] | [[קטגוריה: אורולוגיה]] |
גרסה מ־02:22, 13 במאי 2018
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
---|---|
שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
שם הפרק | זיהום בדרכי השתן - טיפול אנטיביוטי - Urinary tract infection - antibiotic therapy |
מוציא לאור | |
מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
מספר עמודים | 196 |
הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – זיהום בדרכי השתן, טיפול אנטיביוטי
דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות
מספר | סוג הזיהום | הטיפול האנטיביוטי המומלץ |
---|---|---|
1. | דלקת בשלפוחית השתן באשה לא הרה, בהעדר פגם אנטומי (Anatomical) או נוירולוגי (Neurological), כשסימני המחלה נמשכים פחות מ-7 ימים (Uncomplicated Urinary Tract Infection) | .א הטיפול המומלץ: טבליה של Nitrofurantoin 100 מיליגרם ארבע פעמים ביום ל-7 ימים, לא במקרה של G6PD Deficiency (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), או 1.ב Co-trimoxazole (Resprim) פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם [4](Septrin Forte), כדור אחד פעמיים ביום ל-3 ימים[5], או |
2. | זיהומים חוזרים (מעל 3 בשנה) בנשים צעירות [Recurrent Uncomplicated UTI ((Urinary Tract Infection] | 1. Co-trimoxazole פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם חצי טבליה כל ערב (* בנשים הרות אין לתת תרופה זו בשליש הראשון ו/או בחודש האחרון) , או Nitrofurantoin פומי 100-50 מיליגרם, כדור אחד כל ערב. |
מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי
מס' | סוג הזיהום | הטיפול האנטיביוטי המומלץ |
---|---|---|
1. | דלקת "מורכבת" בדרכי השתן, דהיינו:
|
|
2. | דלקת חריפה בערמונית – חולה אמבולטורי.
|
Ceftriaxone 250 מיליגרם תוך שרירי חד-פעמי, ולאחר מכן Doxycillin פומי 100 מיליגרם פעמיים ביום למשך 10 ימים
|
מקרים בינוניים-קשים הזקוקים לטיפול דרך הווריד: Pyelonephritis, Urosepsis, או Prostatitis חדה
בבחירת טיפול אנטיביוטי אמפירי (Empirical) עבור זיהומים אלה יש לקחת בחשבון, בין היתר, את הגורמים הבאים:
- הסיכוי ל-Bacteremia
- הסיכוי שהגורם הוא Pseudomonas
- הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשון
מומלץ לעיין בנספח לפרוטוקול זה שבעמוד הבא להעמקה בסוגיות הנזכרות למעלה.
מס' | המצב הקליני | הטיפול המומלץ[9] |
---|---|---|
1. | הטיפול השגרתי |
|
2. | הטיפול בחולה שמצבו בינוני-קשה, ובנוסף:
|
|
הערות:
- אם צומח Enterococcus בתרבית השתן, יינתן Ampicillin תוך ורידי, אלא אם כן לחולה יש רגישות יתר ל-Penicillin, ואז יינתן Vancomycin עם ייעוץ רופא למחלות זיהומיות
- משך הטיפול 14-10 יום. מקובל לעבור לטיפול פומי כאשר החולה התייצב מבחינה קלינית והחום ירד
נספח
רקע
בבחירת אנטיביוטיקה אמפירית לטיפול בזיהום עולה בדרכי השתן, כגון Pyelonephritis/Urosepsis, יש לקחת בחשבון, בין היתר, הגורמים הבאים:
- הסיכוי ל-Bacteremia [11] (טבלה 1).
בעבודה פרוספקטיבית (Prospective) על 350 חולים עוקבים עם אבחנה של UTI בחדר מיון במשך 5 חודשים בשנת 2003 נמצאה Bacteremia ב-15 אחוזים. גורמי הסיכון ל-Bacteremia היו [11]:- מגורים בבית לעומת מגורים בבית אבות
- נוכחות קטטר קבוע
- צמרמורת
- ספירת דם לבנה עם סטייה שמאלה, עם/בלי בנדים
- הסיכוי ל-Pseudomonas [12] , [13] (טבלאות 3, 2).
כידוע, רוב מקרי UTI נובעים מ-Escherichia coli. מאידך, במצבים שונים עולה שכיחותם של פתוגנים (Pathogens) אחרים, כולל Klebsiella (טבלה 2). בשתי עבודות שבוצעו בבית החולים שערי צדק נמצאו מספר גורמי סיכון לבידוד Pseudomonas בתרביות השתן.[12] , [13] - הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשוני [14] , [15] (ראה טבלאות 4, 5)
- הסיכוי לחיידק עמיד ל-Gentamicin הוא 24 אחוזים בשערי צדק.[14] גורמי סיכון לכך הם (טבלה 4):
- מגורים בבית אבות
- נוכחות גוף זר [קטטר, PEG (Percutaneous Endoscopic Gastrostomy) וכדומה]
- הסיכוי לחיידק עמיד ל-Ciprofloxacin הוא 28 אחוזים בשערי צדק.[14] גורמי סיכון לכך הם (טבלה 5):
- מין זכר
- מגורים בבית אבות
- נוכחות גוף זר
- בעבודה אחרת בבית אבות נמצא, ששכיחות חיידקים עמידים גבוהה במחלקת חולים סיעודיים, בינונית במחלקת תשושים ונמוכה במחלקה של עצמאיים [15].
Table 1: Multivariate indicators for bacteremia in 350 consecutive patients admitted with UTI to the emergency department in Shaare Zedek Medical Center
Coefficient | Odds ratio | 95% CI | SE | P | |
Residence (home versus institution) | -1.4 | 4 | 0.1-0.6 | 0.5 | 0.004 |
Permanent catheter | 1.2 | 3.3 | 1.3-8.8 | 0.5 | 0.014 |
Shaking chills (Yes/No) | 0.8 | 2.3 | 1.1-4.8 | 0.4 | 0.025 |
Bands (Yes/No) | 1.2 | 3.3 | 1.5-7.2 | 0.4 | 0.003 |
PMN (PolyMorphoNuclear) % of the WBC (White Blood Cells) | 0.09 | 1.1 | 1.04-1.15 | 0.03 | 0.0002 |
CI=Confidence Interval
SE=Standard Error
P=P value
Table 2: Ten most frequently isolated organisms and risk of isolation in presence and absence of urinary catheter
Number | Organism | Isolates | Catheter | Relative Risk[16] | P | |
---|---|---|---|---|---|---|
(n=5272) n (%) | Absent (n=3421) n (%) | Present (n=1851) n (%) | (95% CI) | value | ||
1 | Escherichia coli | 2540 (48) | 1822 (53) | 718 (39) | 0.73 (0.69-0.78) | <0.001 |
2 | Klebsiella pneumoniae | 574 (11) | 340 (10) | 234 (13) | 1.28 (1.09-1.49) | 0.002 |
3 | Pseudomonas aeruginosa | 469 (9) | 259 (8) | 210 (11) | 1.50 (1.27-1.79) | <0.001 |
4 | Enterococcus spp. | 418 (8) | 198 (6) | 220 (12) | 2.06 (1.72-2.47) | <0.001 |
5 | Proteus mirabilis | 333 (6) | 207 (6) | 126 (7) | 1.13 (0.91-1.40) | 0.265 |
6 | Staphylococcus coagulase negative | 173 (3) | 124 (4) | 49 (3) | 0.73 (0.53-1.01) | 0.060 |
7 | Enterobacter cloacae | 129 (2) | 75 (2) | 54 (3) | 1.34 (0.95-1.89) | 0.099 |
8 | Acinetobacter baumanii | 88 (2) | 48 (1) | 40 (2) | 1.55 (1.02-2.34) | 0.040 |
9 | Citrobacter freundii | 72 (1) | 46 (1) | 26 (1) | 1.05 (0.65-1.69) | 0.846 |
10 | Staphylococcus aureus | 61 (1) | 37 (1) | 24 (1) | 1.20 (0.72-2.00) | 0.477 |
Total | 4857 (92) | 3156 (92) | 1701 (92) |
Table 3: Frequencies of selected Enterobacteriaceae and Pseudomonas, on outpatients versus inpatients
Organism | Total n (%) | Emergency Department n (%) | Hospital Departments n (%) | Relative Risk (95% CI)[17] | P value |
---|---|---|---|---|---|
Enterobacteriaceae[11] | 3802 (72) | 1586 (82) | 2216 (66) | 1.25 (1.21-1.29) | <0.001 |
Other organisms | 1470 (28) | 337 (18) | 1133 (34) | 0.52 (0.47-0.58) | <0.001 |
Escherichia coli | 2508 (48) | 1219 (63) | 1289 (38) | 1.65 (1.56-1.74) | <0.001 |
Pseudomonas | 469 (9) | 109 (6) | 360 (11) | 0.53 (0.43-0.65) | <0.001 |
Enterococcus spp. | 418 (8) | 63 (3) | 355 (11) | 0.31 (0.24-0.40) | <0.001 |
All Isolates | 5272 | 1923 | 3349 |
n=number
(Table 4: Risk factors for resistance to Gentamicin (n=32, 24%
Variable | Odds Ratio/Differential (95% CI)[18] | Bivariate | Multivariate |
---|---|---|---|
Older age | 11.9 (2.1-21.8) | <0.05 | NS |
Nursing home residence | 0.11 (0.04-0.3) | <0.001 | <0.001 |
Risk factors | |||
Diabetes mellitus | 0.3 (0.1-1.3) | =0.07 | NS |
Foreign body | 3.5 (1.4-9.0) | <0.005 | <0.05 |
NS=Not Significant
(Table 5: Risk factors for resistance to Ciprofloxacin (n=37, 28%
Variable | Odds Ratio/Differential (95% CI)[18] | Bivariate | Multivariate |
---|---|---|---|
Male gender | 0.2 (0.1-0.6) | <0.005 | <0.01 |
Nursing home residence | 0.12 (0.05-0.3) | <0.001 | <0.001 |
Hospitalization in last 3 months | 3.5 (1.4-8.9) | <0.005 | =0.11 |
Antibiotic tratment in last 6 weeks | 3.4 (1.3-8.9) | <0.005 | =0.39 |
Risk factors Foreign body |
5.1 (2.0-12.9) | <0.001 | <0.005 |
הערות שוליים
- ↑ הקורא מופנה לפרק VIII לטבלאות רגישויות של חיידקים שבודדו מתרביות שתן במעבדה המיקרוביולוגית המקומית. ההמלצות מבוססות במידה רבה על התוצאות הנ"ל ועל הספרות.
- ↑ Fihn SD. Acute uncomplicated urinary tract infection in women. N Engl J Med 2003; 349:259-66.
- ↑ Hooton TM, et al. Acute uncomplicated cystitis in an era of increasing antibiotic resistance: a proposed approach to empirical therapies. CID 2004; 39:75-80.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2
- ↑ 5.0 5.1 5.2 טיפול ל- 3 ימים יינתן רק לחולות שלגביהן המעקב מובטח. אחרת יינתן טיפול ל- 7 - 10 ימים.
- ↑ 6.0 6.1 אין לתת קינולונים לנשים הרות או לילדים ללא ייעוץ (FDA-class C). מודגש כאן שמומלץ לשמור את הקינולונים לטיפול במחוללים עמידים ו/או זיהומים מורכבים.
- ↑ Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22:158-164.
- ↑ Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.
- ↑ בכל מקרה יש לקחת תרבית דם ושתן לפני תחילת מתן האנטיביוטיקה כדי להתאים את הטיפול עפ"י תוצאות התרבית, במגמה לצמצם את טווח הטיפול ככל הניתן.
- ↑ עבור הדרכה בחישוב של פינוי הקריאטינין וקביעת המינון המותאם לדרגת התפקוד הכלייתי של החולה האינדיבידואלי, ראה "אמינוגליקוזידים" בפרק II.
- ↑ 11.0 11.1 11.2 11.3 Behagon Y, Raveh D, Schlesinger Y, Rudensky B, Yinnon AM. Prevalence and predictive features of bacteremic urinary tract infection in emergency department patients. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2007; 26(5):349-52.
- ↑ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22: 158-164.
- ↑ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 13.5 13.6 Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.
- ↑ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 Benenson S, Yinnon AM, Schlesinger Y, Rudensky B, Raveh D. Optimization of empirical antibiotic selection for suspected Gram-negative bacteremia in the emergency department. Int J Antimicrobial Agents 2005; 25(5):398-403.
- ↑ 15.0 15.1 Friedmann F, Shulman C, Hamburger R, Yinnon AM, Raveh D. Antimicrobial susceptibilities of urinary pathogens in a multidisciplinary long term care facility. Diagn Microbiol Infect Dis, 2003; 43: 217-222.
- ↑ Relative risk of organism isolation in the presence versus absence of a catheter
- ↑ Relative risk of organism isolation in emergency department versus inpatient departments
- ↑ 18.0 18.1 OR - odds ratio, differ - difference