כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות להפניה ולביצוע אקו לב עובר - נייר עמדה - Guidelines for fetal echocardiography referral and perfoemance"
מתוך ויקירפואה
מ (added Category:קרדיולוגיה using HotCat) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון}} | {{הרחבה|מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון}} | ||
| − | [[ | + | ==מבוא== |
| + | [[מומי לב מולדים]] נוצרים עקב התפתחות לא תקינה של הלב וכלי הדם הגדולים במהלך חיי העובר. מומים אלו פוגעים בכ-8 מכל 1000 לידות חי ומהווים את קבוצת המומים הגדולה ביותר, וסיבת המוות השנייה בילודים לאחר סיבות פרינטאליות. כחצי ממומי הלב נחשבים לקשים ומחייבים [[צינתור התערבותי|התערבות צינתורית]] או ניתוחית בחודשי החיים הראשונים. מומים תלויי דוקטוס מהווים קבוצה מיוחדת המחייבת טיפול תרופתי מרגע הלידה, ואבחונם המדויק חשוב במיוחד. בהיריון שהושג בטיפולי [[IVF]] הספרות חלוקה בעלייה בשכיחות של מומי לב מולדים. | ||
| − | + | אקוקרדיוגרם עוברי היא בדיקה המבוססת על גלי על-שמע לצורך הדמיית מבנה ותפקוד הלב העוברי. | |
| − | מטרת | + | ===מטרת הבדיקה=== |
| + | המטרות בביצוע בדיקת אקו לב עוברי הן: | ||
| + | #הערכת תקינות האנטומיה והתפקוד של המערכת הקרדיו-ווסקולרית העוברית | ||
| + | #מתן הסבר לנבדקת ולמשפחה לגבי ממצאי הבדיקה, מגבלותיה והשלכותיה. אם התגלה מום או בעייה, יש לתת הסבר לגבי מהות הבעייה, משמעותה במהלך ההיריון ובלידה, הצפי להתערבות תרופתית, צינתורית או ניתוחית לאחר הלידה, והמשמעות הפרוגנוסטית כולל תחלואה ארוכת טווח ותמותה. כל זאת במגבלות הבדיקה בשלבי ההיריון השונים. מום לב מולד עשוי להשתנות במהלך ההיריון, ובהתאם תשתנה הפרוגנוזה. על כן מומלץ במומים מסוימים לעקוב אחר העובר ובעייתו הלבבית בהמשך ההיריון ולאחר הלידה. | ||
| − | == | + | ===הרשאה לביצוע בדיקה=== |
| − | בדיקת | + | בדיקת אקו־לב עוברי יכולה להתבצע על-ידי מומחה בקרדיולוגית ילדים או על- ידי מומחה במיילדות וגינקולוגיה, הרשאי על פי ההנחיות לבצע סקירת מערכות. אם התגלה חשד למחלה לבבית של העובר והבדיקה בוצעה ע"י מומחה במיילדות וגניקולוגיה יש להפנות את האישה לבדיקה וייעוץ ע"י קרדיולוג ילדים מומחה. תפקידו של קרדיולוג הילדים להסביר את מהות הפגם, אופי ועיתוי ההתערבויות הנדרשות (אם קיימות), כולל טיפול תרופתי, צנתורים וניתוחים הצפויים לאחר הלידה ולהסביר את הפרוגנוזה כדי שהנבדקת והמשפחה יגיעו להחלטה מודעת על המשך או אי המשך ההיריון ותכנון הלידה. |
| − | + | ==התוויות== | |
| − | + | ===התוויות אימהיות ומשפחתיות === | |
| − | == | + | *מום לב מולד בקרוב משפחה מדרגה ראשונה של העובר הנבדק לרבות ילד קודם של אחד מבני הזוג |
| − | + | *מום לב מולד בקרבה רחוקה בהמלצת ייעוץ גנטי | |
| − | + | *הורה הלוקה בתסמונת או נושא בעייה רפואית הידועה כקשורה באופן מובהק למומי לב מולדים | |
| − | ===התוויות אימהיות=== | + | *[[סוכרת טרום היריונית]] |
| − | *מום לב מולד בקרוב משפחה מדרגה ראשונה של העובר הנבדק | + | *זיהומים אימהיים המוכרים כגורמים לזיהומים עובריים תוך-רחמיים ולמומי לב ו/או הפרעות בתפקוד הלב |
| − | *מום לב מולד | + | *חשיפה לתרופות שהוכחו כטרטוגניות בהתאם לרשימה המתעדכנת מעת לעת ע"י תת-הועדה הבין-משרדית לחומרים טרטוגניים בבני אדם: [https://www.weizmann.ac.il/safety/sites/safety/files/uploads/rshymt_trtvgnym_0.pdf רשימת גורמים הידועים או חשודים כטרטוגנים בבני אדם] וכן שימוש ב-[[NSAIDS]] ותרופות אחרות הגורמות לסגירת הדוקטוס ארטריוזוס במינון גבוה בשליש ההיריון השלישי |
| − | *[[ | + | *המצאות נוגדנים אוטואימוניים בדם האם - Anti Ro (SSA) Anti La SSB |
| − | + | (מועד ופרוטוקול משותף יפורסם בהמשך) | |
| − | *זיהומים עובריים תוך רחמיים | + | *על סמך המלצת ייעוץ גנטי |
| − | * | + | *Severe IUGR <3rd percentile אם אין התוויה ליילוד |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | * | ||
===התוויות עובריות=== | ===התוויות עובריות=== | ||
גרסה מ־07:41, 7 באוקטובר 2025
 | |
|---|---|
| נייר עמדה 32 - הנחיות להפניה ולביצוע אקו לב עובר | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה ילדים |
| סימוכין | נייר עמדה זה מחליף את "הנחיות האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה ילדים להפניה וביצוע בדיקת אקוקרדיוגרם עוברי" מתאריך 7.2.18 ונייר העמדה של החברה לאולטרה סאונד במיילדות וגניקולוגיה "הנחיות לביצוע אקו לב עובר" מרץ 2016. |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | מרץ 2025 |
| יוצר הערך | דר' מירב צוקר טולדנו פרופ' ליויה קפוסטה דר' מקס גודפרי פרופ' זאב פרלס ז"ל פרופ' ינון גלבוע דר' טל וייסבאך פרופ' רון בלוססקי דר' רועי בירנבאום דר' חסן בכרי פרופ' ערן ברזילי פרופ' שי פורת |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון
מבוא
מומי לב מולדים נוצרים עקב התפתחות לא תקינה של הלב וכלי הדם הגדולים במהלך חיי העובר. מומים אלו פוגעים בכ-8 מכל 1000 לידות חי ומהווים את קבוצת המומים הגדולה ביותר, וסיבת המוות השנייה בילודים לאחר סיבות פרינטאליות. כחצי ממומי הלב נחשבים לקשים ומחייבים התערבות צינתורית או ניתוחית בחודשי החיים הראשונים. מומים תלויי דוקטוס מהווים קבוצה מיוחדת המחייבת טיפול תרופתי מרגע הלידה, ואבחונם המדויק חשוב במיוחד. בהיריון שהושג בטיפולי IVF הספרות חלוקה בעלייה בשכיחות של מומי לב מולדים.
אקוקרדיוגרם עוברי היא בדיקה המבוססת על גלי על-שמע לצורך הדמיית מבנה ותפקוד הלב העוברי.
מטרת הבדיקה
המטרות בביצוע בדיקת אקו לב עוברי הן:
- הערכת תקינות האנטומיה והתפקוד של המערכת הקרדיו-ווסקולרית העוברית
- מתן הסבר לנבדקת ולמשפחה לגבי ממצאי הבדיקה, מגבלותיה והשלכותיה. אם התגלה מום או בעייה, יש לתת הסבר לגבי מהות הבעייה, משמעותה במהלך ההיריון ובלידה, הצפי להתערבות תרופתית, צינתורית או ניתוחית לאחר הלידה, והמשמעות הפרוגנוסטית כולל תחלואה ארוכת טווח ותמותה. כל זאת במגבלות הבדיקה בשלבי ההיריון השונים. מום לב מולד עשוי להשתנות במהלך ההיריון, ובהתאם תשתנה הפרוגנוזה. על כן מומלץ במומים מסוימים לעקוב אחר העובר ובעייתו הלבבית בהמשך ההיריון ולאחר הלידה.
הרשאה לביצוע בדיקה
בדיקת אקו־לב עוברי יכולה להתבצע על-ידי מומחה בקרדיולוגית ילדים או על- ידי מומחה במיילדות וגינקולוגיה, הרשאי על פי ההנחיות לבצע סקירת מערכות. אם התגלה חשד למחלה לבבית של העובר והבדיקה בוצעה ע"י מומחה במיילדות וגניקולוגיה יש להפנות את האישה לבדיקה וייעוץ ע"י קרדיולוג ילדים מומחה. תפקידו של קרדיולוג הילדים להסביר את מהות הפגם, אופי ועיתוי ההתערבויות הנדרשות (אם קיימות), כולל טיפול תרופתי, צנתורים וניתוחים הצפויים לאחר הלידה ולהסביר את הפרוגנוזה כדי שהנבדקת והמשפחה יגיעו להחלטה מודעת על המשך או אי המשך ההיריון ותכנון הלידה.
התוויות
התוויות אימהיות ומשפחתיות
- מום לב מולד בקרוב משפחה מדרגה ראשונה של העובר הנבדק לרבות ילד קודם של אחד מבני הזוג
- מום לב מולד בקרבה רחוקה בהמלצת ייעוץ גנטי
- הורה הלוקה בתסמונת או נושא בעייה רפואית הידועה כקשורה באופן מובהק למומי לב מולדים
- סוכרת טרום היריונית
- זיהומים אימהיים המוכרים כגורמים לזיהומים עובריים תוך-רחמיים ולמומי לב ו/או הפרעות בתפקוד הלב
- חשיפה לתרופות שהוכחו כטרטוגניות בהתאם לרשימה המתעדכנת מעת לעת ע"י תת-הועדה הבין-משרדית לחומרים טרטוגניים בבני אדם: רשימת גורמים הידועים או חשודים כטרטוגנים בבני אדם וכן שימוש ב-NSAIDS ותרופות אחרות הגורמות לסגירת הדוקטוס ארטריוזוס במינון גבוה בשליש ההיריון השלישי
- המצאות נוגדנים אוטואימוניים בדם האם - Anti Ro (SSA) Anti La SSB
(מועד ופרוטוקול משותף יפורסם בהמשך)
- על סמך המלצת ייעוץ גנטי
- Severe IUGR <3rd percentile אם אין התוויה ליילוד
התוויות עובריות
- שקיפות עורפית מעובה מעל 3 מילימטר
- חשד למום לב בסקירת מערכות עוברית
- מום מבני בעובר
- לפי הנחיית יועץ גנטי (חשד לליקוי כרומוזומלי או תסמונת גנטית)
- הידרופס עוברי (Hydroponics fetalis)
- תפליט פריקרדיאלי (Pericardial effusion) (מעבר לפיזיולוגי)
- תפליט פלאורלי (Pleural effusion)
- ריבוי מים AFI ≥ 30 cm (Amniotic Fluid Index)
- אריתמיה (Arrhythmia) עוברית
- תאומים מונוכוריונים (Monochorionic twins)
- Severe IUGR <3rd centile (IntraUterine Growth Retardation) אין התוויה ליילוד
- מצבים הידועים כגורמי סיכון לאי ספיקת לב עוברית,לדוגמה:
- גידול בעל אספקת דם עשירה
- היעדר Ductus venousus
- Acardiac twin
- TTTS (Twin to Twin Transfusion Syndrome)
- ממצאים של:
- קפל עור צווארי מעובה
- עורק טבורי יחיד (Single Umbilical Artery)
- מומים בכלי דם כגון: Persistent Right Umbilical vein) PRUV)
הערה: סמנים רכים לליקוי כרומוזומאלי [כגון מוקד אקוגני בלב (Echogenic Intracardiac Focus), הרחבת אגן כליה מתחת 10 מילימטר או CPC (Choroid Plexus Cyst)] אינם מהווים הוריה להפניה לאקו לב עובר.
תשובה כתובה של תוצאות הבדיקה תינתן להרה בתום הבדיקה.
מועד הבדיקה
בנוכחות התוויה לביצוע אקו לב עובר כמפורט לעיל, המועד המיטבי לביצוע הבדיקה הוא בשבועות 25-19 להיריון. אם מתגלה מום לב ברור במועד מוקדם - ניתן להסתמך על בדיקה זו כהוריה לביצוע הבדיקה לפני שבוע 19.
בנוכחות AntiRo/LA חיובי, יש להפנות את העובר לבדיקת הולכה עלייתית חדרית החל משבוע 16 להיריון.
בדיקת אקו לב תכוון לסקירה אנטומית ותכלול את הפרטים הבאים
- ציר הלב וסיטוס (Situs), קצב הלב
- מורפולוגיית (Morphology) חדרי הלב
- חיבורים ללב:
- ורידי-עלייתי [DV (Ductus Venosus), SVC-IVC (Superior Vena Cava-Inferior Vena Cava) ולפחות 2 ורידים ראתיים)
- עלייתי-חדרי
- חדרי-עורקי
- גודל ויחסים של מוצא כלי דם גדולים מימין ומשמאל
- קשת אאורטה (Aorta), קשת דוקטלית (Ductal arch)
- מחיצה בין חדרית
- מחיצה בין עלייתית, גודל עליות, Foramen ovale
- מסתמים אטריוונטריקולארים (Atrioventricular), וסמילונארים (Semilunar)
- זרימת דם בין חיבורי הלב בדופלר (Doppler)
הספרות הרפואית והניסיון מצביעים על כך כי לא כל מומי הלב בעובר ניתנים לגילוי בסקירת מערכות ובבדיקת אקו לב ובייחוד הדברים אמורים בנקבים בין העליות והחדרים בגדלים שונים, החזר ורידי הריאה ומומי קשת אבי העורקים. מומי לב שונים עשויים להתפתח או להופיע בשלבי היריון מאוחרים, ולפעמים מתבטאים רק לאחר הלידה.
חברי הוועדה
חברי הוועדה מ-2016
- פרופ' רלי הרשקוביץ
- ד"ר ישראל שפירא
- פרופ' שלמה ליפיץ
- פרופ' אלי זלצשטיין
- ד"ר צבי ליבוביץ
- ד"ר סאמי חדאד
- ד"ר בעז וייס
- ד"ר דן ולסקי
- ד"ר יעל שקי-תמיר
- ד"ר אורי חן
עורכי העדכון 2025
- חברי הועדה לניירות עמדה, האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה ילדים
- דר' מירב צוקר טולדנו - יו”ר הועדה
- פרופ' ליויה קפוסטה
- דר' מקס גודפרי
פרופ' זאב פרלס ז”ל
- חברי ועד החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגניקולוגיה
- פרופ' ינון גלבוע - יו"ר
- דר' טל וייסבאך
- פרופ' רון בלוססקי
- דר' רועי בירנבאום
- דר' חסן בכרי
- פרופ' ערן ברזילי
- פרופ' שי פורת
ביבליוגרפיה
- Lee.W, Allan L, Carvalho JS, Chaoui R, Copel J, DeVore G, Hecher K, Munoz H, Nelson T, Paladini D, Yagel S. ISUOG consensus statement: what constitutes a fetalechocardiogram?Ultrasound in Obstetrics and Gynecology 2008; 32(2):239-242.
- Practice Guidelines (updated): sonographic screening examination of the fetal heart. Ultrasound in Obstetrics and Gynecology 2013; 41(3):348-359.
- American Institute of Ultrasound in Medicine. AIUM practice guideline for the performance of fetal echocardiography. J Ultrasound Med 2011; 30:127¬136.
- Fetal Cardiology Standards.Developed by the British Congenital Cardiac Association (BCCA) Fetal Cardiology Standards Working Group, March 2010 (Sharland G, Gnanapragasam J, Miller P, Narayanaswamy S)
- Donofrio, M. T., Moon-Grady, A. J., Hornberger, L. K., Copel, J. A., Sklansky, M. S., Abuhamad, A., ... &Rychik, J. (2014). Diagnosis and Treatment of Fetal Cardiac Disease A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation, 129(21), 2183-2242.