האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

קידום בריאות ורפואה מונעת - בריאות הפה והשיניים - Health promotion and preventive medicine - dental health

מתוך ויקירפואה

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם המחבר ד"ר אלון לבני וד"ר גיא טוביאס, הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה
שם הפרק פרק מספר 3: בריאות הפה והשיניים
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםבריאות השן וחלל הפה

מניעת מחלות הפה והשיניים - כללי

בריאות הפה והשיניים היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית. עמדת ארגון הבריאות העולמי היא כי יש לשלב את המאמצים למניעת מחלות הפה ולקידום בריאות הפה בקידום הבריאות הכללית ומניעת מחלות כרוניות, זאת מאחר שיש גורמי סיכון משותפים[1].

על פי סקר בריאות 2009 שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תושב ישראל מבקר מדי שנה 6.2 פעמים אצל רופא המשפחה, אך רק 2.3 פעמים אצל רופא השיניים [2]. הבדלים אלו בתדירות הביקור מקנים חשיבות מיוחדת לכך שרופאים כלליים יהיו מעורבים בשמירה על בריאות הפה והשיניים.

רופאים המטפלים בפעוטות, ילדים, מבוגרים וקשישים יכולים לקדם את בריאות הפה והשיניים של מטופליהם באמצעות הדרכה של יחידים ומשפחות כיצד לשמור על בריאות הפה, זיהוי ילדים ומבוגרים הנמצאים בסיכון לעששת, המלצה לנקוט אמצעים למניעת מחלה והפניה לרופא שיניים להמשך בירור, בעת הצורך.

מאז סוף המאה ה-20 התקדם המחקר הדנטלי, וידוע כי אפשר למנוע מחלות בחלל הפה אם הן מטופלות בשלב מוקדם, זאת באמצעות הקפדה על היגיינה נאותה של הפה, תזונה נכונה, שימוש בפלואוריד על פי רמות סיכון ובהתאם להמלצות משרד הבריאות ואיתור מוקדם ככל האפשר של נגעים התחלתיים. חשוב אפוא שמשרד הבריאות, וכן משרד החינוך - האחראי על גני הילדים ועל בתי הספר - יעבירו מידע. חינוך מגיל הילדות לשמירה נכונה על הפה והשיניים יקנו הרגלים נכונים להמשך החיים ויבטיחו במידה רבה בריאות פה ושיניים טובה.

משנת 2017 זכאים ילדי ישראל עד גיל 18 לטיפולי שיניים בחינם (מקצתם בהשתתפות עצמית נמוכה) במסגרת סל שירותי הבריאות, באחריות קופות החולים ובאמצעות מרפאותיהן או מרפאות הסדר [3]. רפורמה זו יוצרת הזדמנות להפחית את התחלואה במחלות הפה והשיניים בגיל הצעיר, שכן ניתנת האפשרות לכלל ילדי ישראל ליהנות מטיפולי שיניים מניעתיים. על משרד הבריאות לדאוג להעביר מידע זה לכלל האוכלוסייה.

מחלת העששת ומחלות חניכיים - זיהוי ומניעה

רקע

מחלות חלל הפה העיקריות - מחלת העששת ומחלת החניכיים - הן השכיחות ביותר מבין המחלות הכרוניות. מחלת העששת היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר מבין המחלות הכרוניות, ואילו מחלת חניכיים כרונית חמורה נמצאת במקום השישי [4]. עששת (Dental caries, tooth decay) היא מחלה זיהומית שגורמים חיידקים היושבים כקבע בחלל הפה. מוקד עששתי בשן נוצר כאשר חיידקים קריוגניים (מחוללי עששת) מפרקים סוכרים מהמזון, וכתוצר לוואי של תהליך הפירוק נוצרת חומצה הממיסה את שכבת השן החיצונית, הזגוגית (אמאייל). בלא התערבות, תהליך זה עלול להעמיק לתוך שכבות השן ולפגוע בהן בצורה בלתי הפיכה. דלקת חניכיים (Gingivitis) נוצרת בעקבות פעילות חיידקים באזור כיסי החניכיים. מתעורר תהליך דלקתי, ונגרמים נפיחות ודימום בחניכיים. מחלות אלו תלויות במספר רב של גורמים, בהם גורמים התנהגותיים וסביבתיים, והן יכולות לתקוף בכל גיל. יש אוכלוסיות ייחודיות הנמצאות בסיכון גבוה למחלות חלל הפה והשיניים, ויש כמה גורמי סיכון מוכרים.

בסיכון גבוה לעששת נמצאים:

  • ילדים הסובלים מתפקוד לקוי/מוקטן של בלוטות הרוק
  • ילדים המוגבלים ביכולתם בשל גיל, מחלה או לקות, ולפיכך מתקשים לשמור על רמה סבירה של היגיינת הפה
  • ילדים שנולדו במשקל לידה נמוך או פגים
  • ילדים הישנים בלילה עם בקבוק המכיל משקה שאינו מים או צורכים באופן תדיר (שלוש פעמים או יותר מדי יום) חטיפים בין הארוחות או שתייה ממותקת
  • ילדים אשר אפשר לראות על שיניהם שכבת רובד
  • מבוגרים הסובלים מיובש פה (על רקע תרופתי או לאחר הקרנות טיפוליות)

מניעת התפתחות עששת - ילדים

שמירה על היגיינת הפה

תינוקות: תינוקות רוכשים אוכלוסיית חיידקים בפיותיהם בחודשים הראשונים לחייהם, עוד טרם בקיעת השיניים, מהסביבה הקרובה להם, בעיקר מההורים ומהמטפלים הצמודים. לפיכך חשוב שההורים ישמרו על היגיינת פה טובה עוד בתקופת ההיריון. יש לידע את ההורים להימנע מהעברת חפצים הנגועים ברוק (כפיות, מוצצים, צעצועים המוכנסים לפה) מפיהם לפי התינוק. חשוב להתחיל את ההדרכה בנושא זה להורים צעירים עוד לפני הלידה.

ילדים: מומלץ להתחיל בניקוי שיניים, פעמיים מדי יום, מבקיעת השן הראשונה. בתחילה אפשר לנקות את השיניים בפד גאזה או במברשת שיניים קטנה ורכה. בהמשך אפשר לצחצח במברשת שגודלה מתאים לפה הילד. לפעוטות, עוד מבקיעת השן הראשונה, מומלץ להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד. עד גיל 8 מומלץ כי ילדים יצחצחו שיניים בסיוע ובהשגחת מבוגר ולהימנע מבליעת המשחה [5]Level A . איגודי רופאי השיניים ממליצים להחליף את מברשת השיניים מדי שלושה חודשים או עם התבלות סיבי המברשת וכיפופם [6].

הדרכה תזונתית

שתייה ואכילה במשך הלילה, הנקה לפי דרישה והנקה בלילה (לאחר בקיעת השן הראשונה, כשההנקה אינה בלעדית) קשורים בהתפתחות עששת הילדות. המלצות:

  • הגבלת צריכת חטיפים ומשקאות ממותקים במשך היום
  • מעבר מוקדם ככל האפשר משתייה מבקבוק לשתייה מכוס
  • הימנעות משתייה ממותקת, בעיקר מבקבוק ובעיקר בלילה. אם התינוק נרדם עם בקבוק, רצוי מאוד לנגב את שאריות השתייה משיניו הקדמיות העליונות באמצעות פד גאזה או צמר גפן רטובים כדי למנוע הישארות של סוכרים על משטחי השיניים במשך הלילה

שימוש מושכל בפלואוריד

צריכת מי שתיה המכילים פלואוריד וצחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד בריכוז המתאים לגיל:

  • עד גיל שנתיים - ללא משחה
  • מגיל שנתיים עד גיל 6 שנים - עם משחה מיוחדת לילדים המכילה ריכוז פלואוריד נמוך
  • מגיל 6 שנים - משחה משפחתית המכילה ריכוז פלואוריד גבוה.

זיהוי ילד הנמצא בסיכון גבוה לפתח עששת

המאפיינים הבאים מהווים גורמי סיכון לפתח עששת:

  • הילד משתייך לשכבה סוציואקונומית נמוכה
  • הילד סובל ממחלה כרונית או נוטל תרופות שגורמות ליובש פה
  • הילד נולד במשקל לידה נמוך או נולד פג
  • הילד ישן בלילה עם בקבוק המכיל משקה שאינו מים או צורך באופן תדיר (3 פעמים ויותר) חטיפים בין הארוחות או שתייה ממותקת.
  • בהסתכלות בפה - לילד יש שכבת רובד הנראית לעין על פני השיניים.

המלצות במקרה של ילד בסיכון גבוה

כאשר הרופא מאתר ילד בעל סיכון גבוה להתפתחות עששת, מומלץ לחזור ולהדגיש בפני ההורים את חשיבות פעולות המניעה ובנוסף להפנותו לבדיקת רופא שיניים.

המלצות במקרה של חשד לקיום עששת פעילה

אבחנה קלינית של עששת - כאשר בהסתכלות בפה נראים נגעים לבנים-גיריים או נגעים כהים על פני השיניים. בנגע עששת מתקדם - ייראה חלל בשן או שבר שלה.

כאשר הרופא חושד כי כבר התפתחה עששת - יש להפנות את הילד לבדיקת רופא שיניים (כאמור, הבדיקה והטיפול כלולים בסל הבריאות).

מניעת עששת במבוגרים

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבבריאות חלל הפה בקשישים - Oral health in the elderly


במבוגרים, לרוב העששת מתקדמת באופן איטי יותר מאשר בילדים. ככלל, ההמלצות למניעת עששת במבוגרים זהות לאלו שבילדים:

  1. שמירה על היגיינת הפה: יש לצחצח את השיניים פעמיים ביום (בבוקר ובערב) עם משחת שיניים המכילה פלואוריד בריכוז 1000-1500ppm. מומלץ להשתמש גם בחוט דנטלי או אמצעי עזר נוספים לניקוי בין השיניים.
  2. הדרכה תזונתית: יש להגביל את מס' הארוחות ביום ל-6-5. בין הארוחות - יש להגביל צריכת חטיפים ומשקאות ממותקים.
  3. שימוש מושכל בפלואוריד: אם שותים מים מופלרים ומצחצחים שיניים עם משחה המכילה פלואוריד פעמיים ביום רוב המבוגרים מקבלים את ההגנה הדרושה. מבוגרים רבים סובלים ממחלות כרוניות או נוטלים תרופות שעשויות לגרום ליובש פה. במקרה כזה האדם נמצא בסיכון מוגבר לפתח עששת ורופא השיניים ינקוט פעולות מניעה נוספות כמו אפליקציה מקומית של פלואוריד.
  4. ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים אחת לשנה או לפי קביעתו. יש להמליץ למבוגר שנמצא בסיכון מוגבר לפתח עששת להיבדק אצל רופא השיניים לעתים קרובות יותר.

טיפולי שיניים למבוגרים, ככלל, אינם כלולים בסל הבריאות. עם זאת, ישנן אוכלוסיות הזכאיות לטיפולי שיניים במסגרת סל הבריאות:

  1. חולים אונקולוגיים לפי קריטריונים שנקבעו בחוק.
  2. חולים הסובלים מהתסמונות הבאות: Cleidocranial dysostosis ,Hemifacial microsomia‏ ,Amelogenesis/Dentinogenesis Imperfecta וחולים שנולדו עם חיך או שפה שסועים - עד גיל 25.
  3. ניתוחים אורתוגנטיים (תקון יחסים של הלסתות) במקרים של הפרעה תפקודית קשה
  4. טיפול בחבלות, גידולים וציסטות בלסתות.

ביבליוגרפיה לפי שנים

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.
  2. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקר בריאות, 2009, ממצאים כלליים
  3. טיפולי שיניים לילדים ולנוער
  4. Marcenes W, Kassebaum NJ, Bernabe E, Flaxman A, Naghavi M, Lopez A, et al. Global burden of oral conditions in 1990-2010: A systematic analysis. Journal of Dental Research. 2013;92)7}.
  5. משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 2.3, 2021
  6. וולפין ג. איך כדאי לצחצח שיניים ולשמור על בריאות טובה של הפה? ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל 2016 .

ראו גם