דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים - טיפול - Hospital acquired pneumonia - antibiotic therapy
מתוך ויקירפואה
גרסה מ־17:22, 18 באוגוסט 2013 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (←טבלה 4: חלוקה של דלקת ריאות נוזוקומיאלית עפ"י ATS)
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
---|---|
שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
שם הפרק | דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים - טיפול - Hospital acquired pneumonia - antibiotic therapy |
מוציא לאור | |
מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
מספר עמודים | 196 |
הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת ריאות
טבלה 1: אפידמיולוגיה
מס' | האפיון | הערה |
1. | הגדרה |
|
2. | שכיחות |
|
3. | תמותה |
|
מניעת דלקת ריאות במונשמים – המלצות בדרגה גבוהה בלבד (Level I)
- הימנעות מאינטובציה חוזרת ושימוש ב- non-invasive ventilation כאשר מצבו של החולה מאפשר זאת.
- continuous aspiration של הפרשות מאזור ה- subglottis – כאשר ניתן לבצע זאת.
- תנוחת החולה בזווית של 450 – 300 במקום שכיבה אפרקדן מונעת אספירציה.
- הזנה אנטרלית עדיפה על מתן הזנה פאר-אנטרלית. כך נמנעים זיהומים הקשורים בעירוי מרכזי, וכן נמנעת אטרופיה של רירית המעי הקשורה ב- bacterial translocation.
טבלה 2: גורמי סיכון בלתי תלויים לשכיחות ותמותה מדלקת ריאות נוזוקומיאלית
מס' | משתנה | odds ratio |
1. | שכיחות (incidence) | |
אספירציה של תוכן קיבה | 5.1 | |
אינטובציה > 1 | 5.0 | |
COPD | 1.9 | |
PEEP | 1.7 | |
משך הנשמה > 3 ימים | 1.2 | |
2. | תמותה | |
הידרדרות בתפקוד הכלייתי | 11.9 | |
מחלת רקע מחמירה | 8.8 | |
טיפול אנטיביוטי שאינו מתאים | 5.8 | |
ניתוח | 3.4 | |
הלם | 2.8 |
טבלה 3: אבחנה מבדלת של דלקת ריאות נוזוקומיאלית
מס' | אבחנה מבדלת |
---|---|
1. | אי-ספיקת לב |
2. | ARDS (Adult Respiratory Distress Syndrome) |
3. | תסחיף ריאתי |
4. | דימום ריאתי |
5. | תרופתי (כגון כימותרפיה) |
6. | מחלה אחרת, כגון: SLE vasculitis, סרטן ריאות |
טבלה 4: חלוקה של דלקת ריאות נוזוקומיאלית עפ"י ATS
מס' | קבוצה | המחוללים השכיחים |
---|---|---|
1. |
|
|
2. | דלקת ריאות קלה-בינונית בכל מהלך האשפוז עם גורמי סיכון נוספים: |
|
3. | דלקת ריאות קשה המופיעה
|
|
תרביות עקרות מדרכי הנשימה התחתונות יכולות לעזור בקבלת החלטה להפסקת טיפול אנטיביוטי, אם לא חל שינוי בטיפול ב- 72 השעות האחרונות לפני הבדיקה. יש לשקול צמצום טווח הטיפול האנטיביוטי עפ"י תוצאות תרביות מדרכי הנשימה התחתונות.
הערות שוליים
- ↑ G. Höffken, et al. Chest 2002; 122:2183-96.
- ↑ ATS and IDSA guidelines. Am J Respir Crit Care Med 2005; 71:388-416.
- ↑ A. Torres, et al. Am Rev Resp Dis 1990; 142:523-8.
- ↑ Cunha BA. Med Clin N Am 2001; 85:79-114.
- ↑ * לאיסוף דגימות לתרבית כמותית (quantitative) בעזרת BAL (bronchoscopic alveolar lavage) או ל- endotracheal aspirate עשויה להיות השלכה טיפולית חשובה.
- ↑ ATS. Am J Respir Crit Care Med 2005; 171:388-416.