האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה - Addisonian crisis"

מתוך ויקירפואה

 
(15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:כותרתבלוטותאנדוקריניות.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:כותרתבלוטותאנדוקריניות.jpg|מרכז]]
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=עקרונות בכירורגיה
 +
|Chapter number=14
 +
|Sub Chapter number=12
 +
}}
 
{{ספר|
 
{{ספר|
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
שורה 10: שורה 15:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
+
{{הרחבה|ערכים=[[אשלגן]] , [[יותרת הכליה]]}}
מצב דרמטי הדורש טיפול מיידי.  
+
אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה הוא מצב דרמטי הדורש טיפול מיידי.  
  
 
==קליניקה==
 
==קליניקה==
 
 
המחלה מתבטאת ב:
 
המחלה מתבטאת ב:
 
*[[חוסר תיאבון]].
 
*[[חוסר תיאבון]].
שורה 28: שורה 32:
 
*[[חום]].
 
*[[חום]].
  
במנינגוקוקסמיה (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, פטכיות, קישיון עורף, התכווצויות ותרדמת. התסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה.
+
ב[[מנינגוקוקסמיה]] (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, [[פטכיות]], [[קישיון עורף]], [[פרכוס|התכווצויות]] ו[[תרדמת]]. ה[[תסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen]] פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה.
  
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
 
 
הסיבות השכיחות למחלה הן:
 
הסיבות השכיחות למחלה הן:
 
*דימומים לתוך יותרת-הכליה.
 
*דימומים לתוך יותרת-הכליה.
*חבלה.
+
*[[חבלה]].
 
*זיהומים.
 
*זיהומים.
*שאתות.
+
*[[גידולי האדרנל|שאתות]].
*תרומבוזיס של כלי הדם ביותרת-הכליה.
+
*פקקת (תרומבוזיס) של כלי הדם ביותרת-הכליה.
*התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי פנימוקוקים, סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים, וירוסים כמו אבעבועות שחורות ודיפטריה.
+
*התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי פנאומוקוקים, סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, וירוסים כמו אבעבועות שחורות ו[[קרמת]] (דיפטריה).
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
 
 
בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:
 
בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:
*היפונתרמיה.
+
*[[תת נתרן בדם]] (היפונתרמיה).
*היפרקלמיה.
+
*[[יתר אשלגן בדם]] (היפרקלמיה).
 
*היפוגליקמיה.
 
*היפוגליקמיה.
*אזוטמיה.
+
*[[אזוטמיה]] (שיינת הדם).
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
 
+
* מתן [[Hydrocortisone]]{{כ}} (Cortisol): יש לתת לווריד 100 מ"ג של [[t:Hydrocortisone|Hydrocortisone]] ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ"ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף [[Phenylephrine]]{{כ}} 10-5 מ"ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ"ג כל 6 שעות.
* מתן קורטיזול: יש לתת לווריד 100 מ״ג של הידרוקורטיזון ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ״ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף פנילאפרין 10-5 מ״ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ״ג כל 6 שעות.
+
*מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם [[אנטיביוטיקה]].
*מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם אנטיביוטיקה.
+
*תמיכה במערכת הקרדיווסקולרית: מכיוון שחולים אלה הם בעלי נפח דם קטן יש לתת להם [[נוזלים]] ו[[מתן דם|דם מלא]].
*תמיכה במערכת הקרדיווסקולרית: מכיוון שחולים אלה הם בעלי נפח דם קטן יש לתת להם נוזלים ודם מלא.
+
לאחר התייצבות מצבו של החולה אפשר לעבור לטיפול על-ידי [[t:Hydrocortisone|Hydrocortisone]] דרך הפה - 0.3 מ"ג לכל ק"ג בתוספת של [[Fludrocortisone]]{{כ}} 0.05 מ"ג עד 0.1 מ"ג ליום. מנת ההחזקה הדרושה נקבעת על-ידי ערכי לחץ-הדם של החולה.
לאחר התייצבות מצבו של החולה אפשר לעבור לטיפול על-ידי הידרוקורטיזון דרך הפה - 0.3 מ״ג לכל ק״ג בתוספת של פלורינף 0.05 מ״ג עד 0.1 מ״ג ליום. מנת ההחזקה הדרושה נקבעת על-ידי ערכי לחץ-הדם של החולה.
 
 
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
  
 
* לנושא הקודם: [[יותרת הכליה - היבטים כירורגיים - Adrenal - surgical aspects]]
 
* לנושא הקודם: [[יותרת הכליה - היבטים כירורגיים - Adrenal - surgical aspects]]
* לנושא הבא: [[אי-ספיקה כרונית של יותרת-הכליה - Addison's disease]]
+
* לנושא הבא: [[מחלת אדיסון - אי ספיקה כרונית של יותרת הכליה - Addison's disease]]
  
 
* [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות|לתוכן העניינים של הפרק]]
 
* [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות|לתוכן העניינים של הפרק]]
 
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
 
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
 
* לפרק הקודם: [[בקעים]]
 
* לפרק הקודם: [[בקעים]]
* לפרק הבא: [[המערכת הוורידית]]
+
* לפרק הבא: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]]
  
  
שורה 70: שורה 70:
 
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}
 
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}
  
 +
 +
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 
[[קטגוריה:כירורגיה]]
 
[[קטגוריה:כירורגיה]]
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
+
[[קטגוריה:פנימית]]
 +
[[קטגוריה:רפואה דחופה]]

גרסה אחרונה מ־07:50, 30 באוגוסט 2021

כותרתבלוטותאנדוקריניות.jpg

Surgery.png

עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן

עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אשלגן , יותרת הכליה

אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה הוא מצב דרמטי הדורש טיפול מיידי.

קליניקה

המחלה מתבטאת ב:

במנינגוקוקסמיה (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, פטכיות, קישיון עורף, התכווצויות ותרדמת. התסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה.

אטיולוגיה

הסיבות השכיחות למחלה הן:

  • דימומים לתוך יותרת-הכליה.
  • חבלה.
  • זיהומים.
  • שאתות.
  • פקקת (תרומבוזיס) של כלי הדם ביותרת-הכליה.
  • התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי פנאומוקוקים, סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, וירוסים כמו אבעבועות שחורות וקרמת (דיפטריה).

אבחנה

בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:

טיפול

  • מתן Hydrocortisone‏ (Cortisol): יש לתת לווריד 100 מ"ג של Hydrocortisone ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ"ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף Phenylephrine‏ 10-5 מ"ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ"ג כל 6 שעות.
  • מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם אנטיביוטיקה.
  • תמיכה במערכת הקרדיווסקולרית: מכיוון שחולים אלה הם בעלי נפח דם קטן יש לתת להם נוזלים ודם מלא.

לאחר התייצבות מצבו של החולה אפשר לעבור לטיפול על-ידי Hydrocortisone דרך הפה - 0.3 מ"ג לכל ק"ג בתוספת של Fludrocortisone‏ 0.05 מ"ג עד 0.1 מ"ג ליום. מנת ההחזקה הדרושה נקבעת על-ידי ערכי לחץ-הדם של החולה.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא