כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה - Addisonian crisis"
מתוך ויקירפואה
(←ראו גם) |
(←ראו גם) |
||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
* לנושא הקודם: [[יותרת הכליה - היבטים כירורגיים - Adrenal - surgical aspects]] | * לנושא הקודם: [[יותרת הכליה - היבטים כירורגיים - Adrenal - surgical aspects]] | ||
| − | * לנושא הבא: [[אי | + | * לנושא הבא: [[מחלת אדיסון - אי ספיקה כרונית של יותרת הכליה - Addison's disease]] |
* [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
גרסה מ־10:11, 1 ביוני 2013
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – יותרת הכליה
אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה הוא מצב דרמטי הדורש טיפול מיידי.
קליניקה
המחלה מתבטאת ב:
- חוסר תיאבון.
- בחילות, הקאות.
- כאבי ראש.
- שלשולים.
- כאבי בטן.
- התייבשות.
- ירידה בלחץ-דם.
- חולשה קיצונית.
- תת סוכר בדם (היפוגליקמיה).
- בלבול עד אובדן ההכרה .
- חום.
במנינגוקוקסמיה (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, פטכיות, קישיון עורף, התכווצויות ותרדמת. התסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה.
אטיולוגיה
הסיבות השכיחות למחלה הן:
- דימומים לתוך יותרת-הכליה.
- חבלה.
- זיהומים.
- שאתות.
- פקקת (תרומבוזיס) של כלי הדם ביותרת-הכליה.
- התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי פנאומוקוקים, סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, וירוסים כמו אבעבועות שחורות וקרמת (דיפטריה).
אבחנה
בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:
- תת נתרן בדם (היפונתרמיה).
- יתר אשלגן בדם (היפרקלמיה).
- היפוגליקמיה.
- אזוטמיה (שיינת הדם).
טיפול
- מתן Hydrocortisone (Cortisol): יש לתת לווריד 100 מ"ג של Hydrocortisone ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ"ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף Phenylephrine 10-5 מ"ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ"ג כל 6 שעות.
- מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם אנטיביוטיקה.
- תמיכה במערכת הקרדיווסקולרית: מכיוון שחולים אלה הם בעלי נפח דם קטן יש לתת להם נוזלים ודם מלא.
לאחר התייצבות מצבו של החולה אפשר לעבור לטיפול על-ידי Hydrocortisone דרך הפה - 0.3 מ"ג לכל ק"ג בתוספת של Fludrocortisone 0.05 מ"ג עד 0.1 מ"ג ליום. מנת ההחזקה הדרושה נקבעת על-ידי ערכי לחץ-הדם של החולה.
ראו גם
- לנושא הקודם: יותרת הכליה - היבטים כירורגיים - Adrenal - surgical aspects
- לנושא הבא: מחלת אדיסון - אי ספיקה כרונית של יותרת הכליה - Addison's disease
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: בקעים
- לפרק הבא: המערכת הוורידית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא