מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הבדלים בין גרסאות בדף "אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה - Addisonian crisis"

מתוך ויקירפואה

 
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:כותרתבלוטותאנדוקריניות.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:כותרתבלוטותאנדוקריניות.jpg|מרכז]]
{{ספר|
 
 
{{Sub Chapter
 
{{Sub Chapter
 
|Book=עקרונות בכירורגיה
 
|Book=עקרונות בכירורגיה
שורה 6: שורה 5:
 
|Sub Chapter number=12
 
|Sub Chapter number=12
 
}}
 
}}
 +
{{ספר|
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
 
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]]
 
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]]
שורה 44: שורה 44:
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
 
 
בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:
 
בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:
 
*[[תת נתרן בדם]] (היפונתרמיה).
 
*[[תת נתרן בדם]] (היפונתרמיה).
שורה 52: שורה 51:
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
 
 
* מתן [[Hydrocortisone]]{{כ}} (Cortisol): יש לתת לווריד 100 מ"ג של [[t:Hydrocortisone|Hydrocortisone]] ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ"ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף [[Phenylephrine]]{{כ}} 10-5 מ"ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ"ג כל 6 שעות.
 
* מתן [[Hydrocortisone]]{{כ}} (Cortisol): יש לתת לווריד 100 מ"ג של [[t:Hydrocortisone|Hydrocortisone]] ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ"ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף [[Phenylephrine]]{{כ}} 10-5 מ"ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ"ג כל 6 שעות.
 
*מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם [[אנטיביוטיקה]].
 
*מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם [[אנטיביוטיקה]].

גרסה אחרונה מ־07:50, 30 באוגוסט 2021

כותרתבלוטותאנדוקריניות.jpg

Surgery.png

עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן

עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אשלגן , יותרת הכליה

אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה הוא מצב דרמטי הדורש טיפול מיידי.

קליניקה

המחלה מתבטאת ב:

במנינגוקוקסמיה (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, פטכיות, קישיון עורף, התכווצויות ותרדמת. התסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה.

אטיולוגיה

הסיבות השכיחות למחלה הן:

  • דימומים לתוך יותרת-הכליה.
  • חבלה.
  • זיהומים.
  • שאתות.
  • פקקת (תרומבוזיס) של כלי הדם ביותרת-הכליה.
  • התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי פנאומוקוקים, סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, וירוסים כמו אבעבועות שחורות וקרמת (דיפטריה).

אבחנה

בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:

טיפול

  • מתן Hydrocortisone‏ (Cortisol): יש לתת לווריד 100 מ"ג של Hydrocortisone ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ"ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף Phenylephrine‏ 10-5 מ"ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ"ג כל 6 שעות.
  • מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם אנטיביוטיקה.
  • תמיכה במערכת הקרדיווסקולרית: מכיוון שחולים אלה הם בעלי נפח דם קטן יש לתת להם נוזלים ודם מלא.

לאחר התייצבות מצבו של החולה אפשר לעבור לטיפול על-ידי Hydrocortisone דרך הפה - 0.3 מ"ג לכל ק"ג בתוספת של Fludrocortisone‏ 0.05 מ"ג עד 0.1 מ"ג ליום. מנת ההחזקה הדרושה נקבעת על-ידי ערכי לחץ-הדם של החולה.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא