כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה - Addisonian crisis"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: מרכז {{ספר| |שם הספר= עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכ...) |
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
}} | }} | ||
| − | מצב | + | מצב דרמטי הדורש טיפול מיידי. |
| − | * | + | |
| − | *בחילות, הקאות. | + | ==קליניקה== |
| − | *כאבי ראש. | + | |
| − | *שלשולים. | + | המחלה מתבטאת ב: |
| − | *כאבי בטן. | + | *[[חוסר תיאבון]]. |
| − | * | + | *[[בחילות]], הקאות. |
| + | *[[כאבי ראש]]. | ||
| + | *[[שלשולים]]. | ||
| + | *[[כאבי בטן]]. | ||
| + | *[[התייבשות]]. | ||
*ירידה בלחץ-דם. | *ירידה בלחץ-דם. | ||
| − | *חולשה קיצונית. | + | *[[חולשה]] קיצונית. |
| − | *היפוגליקמיה. | + | *[[תת סוכר בדם]] (היפוגליקמיה). |
| − | *בלבול עד אובדן ההכרה | + | *בלבול עד [[איבוד הכרה|אובדן ההכרה]] . |
| + | *[[חום]]. | ||
| − | + | במנינגוקוקסמיה (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, פטכיות, קישיון עורף, התכווצויות ותרדמת. התסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה. | |
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
גרסה מ־10:28, 5 במרץ 2013
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות | |
מצב דרמטי הדורש טיפול מיידי.
קליניקה
המחלה מתבטאת ב:
- חוסר תיאבון.
- בחילות, הקאות.
- כאבי ראש.
- שלשולים.
- כאבי בטן.
- התייבשות.
- ירידה בלחץ-דם.
- חולשה קיצונית.
- תת סוכר בדם (היפוגליקמיה).
- בלבול עד אובדן ההכרה .
- חום.
במנינגוקוקסמיה (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, פטכיות, קישיון עורף, התכווצויות ותרדמת. התסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה.
אטיולוגיה
הסיבות השכיחות למחלה הן:
- דימומים לתוך יותרת-הכליה.
- חבלה.
- זיהומים.
- שאתות.
- תרומבוזיס של כלי הדם ביותרת-הכליה.
- התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי פנימוקוקים, סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים, וירוסים כמו אבעבועות שחורות ודיפטריה.
אבחנה
בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:
- היפונתרמיה.
- היפרקלמיה.
- היפוגליקמיה.
- אזוטמיה.
טיפול
- מתן קורטיזול: יש לתת לווריד 100 מ״ג של הידרוקורטיזון ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ״ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף פנילאפרין 10-5 מ״ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ״ג כל 6 שעות.
- מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם אנטיביוטיקה.
- תמיכה במערכת הקרדיווסקולרית: מכיוון שחולים אלה הם בעלי נפח דם קטן יש לתת להם נוזלים ודם מלא.
לאחר התייצבות מצבו של החולה אפשר לעבור לטיפול על-ידי הידרוקורטיזון דרך הפה - 0.3 מ״ג לכל ק״ג בתוספת של פלורינף 0.05 מ״ג עד 0.1 מ״ג ליום. מנת ההחזקה הדרושה נקבעת על-ידי ערכי לחץ-הדם של החולה.
ראו גם
- לנושא הקודם: יותרת הכליה - היבטים כירורגיים - Adrenal - surgical aspects
- לנושא הבא: אי-ספיקה כרונית של יותרת-הכליה - Addison's disease
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: בקעים
- לפרק הבא: המערכת הוורידית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא