האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "התפרצות מחלת נגיף הזיקה - חוזר משרד הבריאות"

מתוך ויקירפואה
 
(50 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{חוזר משרד הבריאות
 
{{חוזר משרד הבריאות
 
|שם החוזר=התפרצות מחלת נגיף הזיקה
 
|שם החוזר=התפרצות מחלת נגיף הזיקה
−
|תחום=בריאות הציבור
+
|תחום=[[:קטגוריה:בריאות הציבור|בריאות הציבור]]
−
|מספר החוזר=3/2016
+
|תמונה=Aedes aegypti CDC-Gathany.jpg
−
|סימוכין=13800616
+
|מספר החוזר=10/2016
 +
|סימוכין=חוזר ראש השירות מספר 6/2106 מיום 17 במאי 2016
 
|קישור=
 
|קישור=
−
|תאריך פרסום=11 בפברואר 2016  
+
|תאריך פרסום=19 באוקטובר 2016  
 
}}  
 
}}  
 +
{{הרחבה|זיקה}}
 +
עקב מספר התפתחויות, נוצר צורך לעדכן את חוזר הזיקה מ-17.5.2016. החוזר הנוכחי מחליף ומבטל את החוזר הקודם.
 +
*מחלת נגיף [[זיקה|הזיקה]] ממשיכה להתפשט בעולם, אם כי בקצב מואט לעומת חודשי האביב 2016. לטבלת מדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה נוספה טבלה של מדינות בהן פסקה העברה פעילה ב-2016. שתי טבלאות אלו נמצאות באתר משרד הבריאות ומעודכנות מעת לעת על ידי האגף לאפידמיולוגיה
 +
*תועדה בעולם הדבקה של זיקה מנשים עם סימפטומים (תסמינים) לגברים ללא חשיפה אחרת. לפיכך, צורפה לחוזר אפשרות של הדבקה מינית מאשה לגבר
 +
*תקופת הסיכון להדבקה מינית מגבר עודכנה ל-6 חודשים, בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו
 +
*תקופת הסיכון להדבקה מינית מאישה היא 8 שבועות, בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו. מומלץ מאשה להימנע מ[[היריון]] בתקופה זו
 +
*לנשים הרות עם בן זוג הנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון
 +
*נוספה המלצה לאדם שנחשף לזיקה להתגונן מפני יתושים במשך 3 שבועות מסיום החשיפה על מנת למנוע הפצת הנגיף בארץ
 +
*נוספה המלצה להפנות לאבחון מעבדתי חולי זיקה אשר פיתחו סימפטומים
 +
*רשימת המעבדות המורשות לבצע בדיקות לנגיף הזיקה נמצאת בנספח 1א'
 +
*על מעבדה המאבחנת זיקה להודיע למשרד הבריאות אשר יעדכן את המשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם. לשכת הבריאות תוודא כי המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית מבצעים פעולות הדברה בתחומה
 +
*נוספה התייחסות ל[[השתלות איברים]] (סעיף 10)
 +
{{רווח קשיח}}
  
−
'''מחלת הזיקה''' היא מחלה נגיפית, המועברת על ידי עקיצות יתושים, ומתבטאת ב[[חום]], פריחה, כאבי פרקים ודלקת בלחמית העין. המחלה לרוב קלה או אסימפטומטית, אך במקרים נדירים תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כגון [[Guillain-Barre syndrome]]. בנוסף, קיים חשש כי הדבקה במחלה זו במהלך [[היריון]] עלולה לגרום למומים נוירולוגיים ביילוד, כולל מיקרוצפליה (Microcephaly). המחלה מתפשטת במהירות במרכז ובדרום אמריקה (כולל האיים הקריביים), איי האוקיאנוס השקט, ובקייפ ורדה לחוף מערב אפריקה ([http://www.health.gov.il/Subjects/disease/zika/Pages/status.aspx רשימת מדינות מעודכנת בציון חודש קובע תחילת תחלואה מקומית בנגיף הזיקה])
+
'''מחלת הזיקה''' היא מחלה נגיפית, המועברת בעיקר על ידי עקיצות יתושים, ובאופן נדיר באמצעות מגע מיני. קיימת אפשרות תיאורטית של העברת המחלה על ידי תרומות דם והשתלת איברים. המחלה א-סימפטומטית בכ-80 אחוזים מהנדבקים, ובשאר מתבטאת בין היתר ב[[חום]], [[פריחה]], [[כאבי פרקים]] ו[[דלקת בלחמית העין]]. במקרים נדירים תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כגון [[תסמונת גיאן-ברה|Guillain-Barre syndrome]]. סיבת הדאגה העיקרית ממחלה זו היא השפעתה על מהלך ההיריון. הוכח הקשר בין הדבקה בנשים הרות בכל שלב של היריון לבין [[הפלות]] ומומים נוירולוגיים ביילוד, בפרט [[מיקרוצפליה בעובר|מיקרוצפליה]] (היקף ראש קטן). בנוסף, משוער קשר בין הדבקה בנגיף הזיקה במהלך ההיריון לבין תופעות נוירולוגיות נוספות, כגון: [[אפילפסיה - Epilepsy|אפילפסיה]], הפרעות שמיעה וראייה והפרעות פסיכומוטוריות. על פי התמונה המתבררת, פגיעות אלו כנראה משניות לפגיעה בתאי העצב המתפתחים של העובר. בנוסף, מתוארות הפרעות במערכת העצמות ופרקים.
  
−
עקב המשך התפשטות נגיף הזיקה, בתאריך 1.2.16 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO, World Health Organization) על מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בין-לאומיות (Public Health Emergency of International Concern). לאור זאת, להלן הנחיות משרד הבריאות להתמודדות עם חשיפה ו/או אירועי תחלואה אפשריים בקרב נוסעים וחוזרים ממדינות בהן מתרחשת העברה פעילה של המחלה.
+
העברה פעילה של מחלת הזיקה באמצעות יתושים מתועדת ברשימה מתארכת של מדינות. באתר משרד הבריאות ניתן לצפות ב[http://www.health.gov.il/Subjects/disease/zika/Pages/default.aspx רשימה מתעדכנת של מדינות עם העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה באמצעות יתושים, כולל חודש תחילת העברה]. באותו קישור נכללת גם רשימה של המדינות בהן תועדה העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה במהלך 2015, אך ללא עדות לתחלואה ב-2016. מאחר וכ-80 אחוזים מהנדבקים בנגיף הזיקה לא מפתחים סימנים קליניים, כל אדם ששהה מתחת ל-2000 מטר מעל גובה פני הים במדינה/אזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה, מאז החלה ההעברה באותה המדינה/אזור, ייחשב כנחשף לזיקה.
  
−
==אפידמיולוגיה ומיקרוביולוגיה==
+
העברה של נגיף הזיקה במגע מיני היא נדירה, ותועדה בעיקר מגברים. בחודש יולי 2016, תועדה לראשונה העברה של נגיף הזיקה מאישה לגבר באמצעות מגע מיני. הדבקה מינית יכולה להתרחש גם מאדם שנחשף אך לא הופיעו אצלו סימפטומים. על בסיס המידע הקיים בעולם, משרד הבריאות הגדיר תקופות סיכון להדבקה באמצעות מגע מיני. "מין מוגן" עשוי למנוע העברה מינית בתקופת הסיכון.
  
−
המחלה נגרמת על ידי נגיף הזיקה השייך למשפחת - Flaviviridae.  
+
גבר שנחשף לזיקה עלולה להדביק באמצעות מגע מיני במשך 6 חודשים מחשיפתו האחרונה או מהופעת סימפטומים, המאוחר מבניהם. אשה שנחשפה לזיקה עלולה להדביק באמצעות מגע מיני במשך 8 שבועות מחשיפתה האחרונה או מהופעת סימפטומים, המאוחר מבניהם. אשה הנכנסת להיריון ב-8 שבועות אלה עלולה להעביר את נגיף הזיקה לעוברה.
  
−
נגיפים מוכרים מאותה משפחה: נגיף [[קדחת מערב הנילוס]], נגיף [[דנגה]]{{כ}} (Dengue), נגיף [[קדחת צהובה]], נגיף [[דלקת מוח יפנית]].
+
הערכות אלו מבוססות על מיטב המידע הקיים כיום, ויתכן כי יעודכנו בעתיד.
  
−
==קליניקה==
+
יכולת האבחון המעבדתי של נגיף הזיקה מוגבלת. במציאות הזאת, [[בדיקות מעבדה|בדיקת מעבדה]] לא יכולה לשלול הדבקה בנגיף הזיקה, בפרט במקרי הדבקה א-תסמיניים. לכן, מדיניות משרד הבריאות היא לבדוק רק אנשים סימפטומטיים ואוכלוסיות מיוחדות. מעקב אחר אישה הרה שנחשפה יתבסס על הדמייה תוך רחמית.
  
−
כ-80% ממקרי הזיקה הינם אסימפטומטיים.  
+
;המטרות העיקריות להנחיות משרד הבריאות הן:
 +
*למנוע תחלואה במחלת נגיף הזיקה
 +
*למנוע העברה פעילה של נגיף הזיקה בישראל
 +
*למנוע ולאתר בשלב מוקדם מומים מולדים בעוברים של נשים שנחשפו לזיקה
 +
{{רווח קשיח}}
 +
 
 +
חוזר זה בא לעדכן את ההנחיות למניעה, אבחון, טיפול ומעקב של אנשים שעלולים להיחשף לנגיף הזיקה.
 +
 
 +
==הגדרות==
 +
===מושגים===
 +
*מדינות/אזורים עם העברה פעילה של נגיף הזיקה - על פי רשימה מתעדכנת באתר משרד הבריאות (ראו קישור בפרק "רקע")
 +
*החודש הקובע - החודש בו התחילה העברה פעילה של נגיף הזיקה באותה המדינה/אזור (לפי הרשימה אשר בקישור לעיל)
 +
*מגע מיני - כל סוג של מגע מיני: אוראלי, אנאלי או וגינאלי
 +
*אמצעי חוצץ למניעת היריון - אמצעי המונע העברת נוזלי גוף בין בני זוג בעת קיום יחסי מין, לרבות קונדום
 +
*מין מוגן - הימנעות מקיום יחסי מין, או קיום יחסי מין באמצעות שימוש תקין אמצעי מניעה חוצץ בכל מגע מיני בתקופה המדבקת
 +
*תקופת הדגירה - 14-3 יום מזמן החשיפה
 +
*תכנון היריון - כוונה להיכנס להיריון בחצי השנה הקרובה
 +
*תקופת הסיכון - התקופה בה אדם שנחשף לזיקה עלול להדביק אדם אחר באמצעות מגע מיני
 +
:גבר שנחשף יכול באופן פוטנציאלי להדביק במשך 6 חודשים. אשה שנחשפה יכולה באופן פוטנציאלי להדביק במשך 8 שבועות
 +
*חשיפה גיאוגרפית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל שהייה במדינה או באזור עם העברה פעילה של נגיף הזיקה החל מהחודש הקובע
 +
*חשיפה מינית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל קיום מגע מיני בתוך תקופת הסיכון עם אדם עם חשיפה קודמת לנגיף זיקה
 +
 
 +
===הסתמנות קלינית===
 +
כ-80 אחוזים ממקרי הזיקה הם אסימפטומטיים.  
  
 
;במקרים סימפטומטיים, התסמינים הנפוצים הם:
 
;במקרים סימפטומטיים, התסמינים הנפוצים הם:
שורה 26: שורה 63:
 
*פריחה
 
*פריחה
 
*כאבי פרקים
 
*כאבי פרקים
−
*דלקת לא מוגלתית של לחמית העין (עיניים אדומות)
+
*דלקת לא מוגלתית של לחמית העין
  
 +
;{{רווח קשיח}}
 
;סימפטומים פחות שכיחים הם:
 
;סימפטומים פחות שכיחים הם:
−
*[[כאבי שרירים]]
+
*[[כאבי שרירים - Muscle pain|כאבי שרירים]]
 
*[[כאבי ראש]]
 
*[[כאבי ראש]]
 
*כאבים בארובת העין
 
*כאבים בארובת העין
 
*[[הקאות]]
 
*[[הקאות]]
  
−
Guillain-Barre syndrome הינו סיבוך נדיר.
+
===הגדרות מקרה===
 +
*נחשף:
 +
:גבר או אישה שביקרו במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה{{הערה|על פי טבלת המדינות אשר בקישור בפרק רקע. אזורים מעל 2000 מטר גובה מעל פני הים לא ייחשבו כמקומות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה. לפיכך, אדם שחזר מנסיעה למדינות אלו, ושהה אך ורק במקומות מעל 2000 מ', לא ייחשב נחשף לנגיף הזיקה.}}, החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה (חשיפה גיאוגרפית).
 +
:או
 +
:קיימו יחסי מין אוראליים, אנאליים או וגינאליים לא מוגנים, עם אדם (גבר או אישה) שנחשף לזיקה בתקופת הסיכון (חשיפה מינית)
  
−
המחלה בדרך כלל קלה, נמשכת מספר ימים עד שבוע וחולפת לרוב ללא סיבוכים. מחלה קשה המצריכה אשפוז נדירה ושיעור הקטלניות נמוך מאוד.
+
*מקרה חשוד:
 +
:עונה על הגדרת "נחשף"
 +
:ובנוסף, הופיע אצלו/ה לפחות סימן אחד קליני מתוך הסימנים הבאים: חום, פריחה, כאבי פרקים, [[דלקת עיניים - Eye inflammation|דלקת עיניים]], בתוך תקופת הדגירה
  
−
תקופת הדגירה היא 3 עד 12 יום.
+
*מקרה מאומת:
 +
:אדם עם בדיקת מעבדה חיובית לנגיף הזיקה
  
−
===דרכי העברה===
+
==המלצות למניעה הדבקה ולהתמודדות עם חשיפה==
  
−
המחלה מועברת בעיקר על ידי עקיצת יתושים מסוג Aedes. יתושים אלה פעילים בעיקר בשעות היום אך גם בשעות הלילה, ועוקצים הן בתוך הבית והן מחוצה לו. באופן נדיר המחלה יכולה להיות מועברת באמצעות מגע מיני עם גבר שנדבק בנגיף, מאשה הרה שנדבקה אל העובר וכן סביב הלידה מאם שנדבקה אל הילוד. בנוסף, המחלה מועברת דרך עירויי דם שמקורם באנשים שנדבקו בנגיף. אין עדות להעברה ב[[הנקה]].
+
===צמצום הסיכון להדבקה בחשיפה גיאוגרפית===
  
−
==טיפול==
+
*לנשים הרות או שמתכננות היריון בתקופה הקרובה, מומלץ לדחות נסיעה לאזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה. המלצה זו לא חלה על שהייה המתוכננת להיות רק במקומות שגובהם 2000 מטר לפחות מעל פני הים
 +
*לנוסעים למדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה, מומלץ להשתמש באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה{{הערה|פירוט נרחב על המלצות להגנה מעקיצות יתושים ניתן למצוא בקישור:
 +
http://www.health.gov.il/Subiects/disease/WNF/Pages/protection.aspx
  
−
אין [[חיסון]] או טיפול ספציפי במחלת הזיקה.
+
פירוט התכשירים הרשומים בישראל לדחיית יתושים ניתן למצוא בקישור:
 +
http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/cosmetics/Documents/mosquito.pdf}}:
 +
:#מריחה של חומר דוחה יתושים
 +
:#לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, גרביים וכובע
 +
:#לינה בחדרים מוגנים מפני יתושים: רשתות תקינות וסגורות בחלונות ובדלתות, או חדר סגור ממוזג או תחת כילה מרוססת בקוטל יתושים
 +
*יש להדגיש כי אמצעים אלה אינם מושלמים, ואינם יכולים להבטיח הגנה מלאה כנגד עקיצות יתושים
  
−
ניתן לתת [[Paracetamol]] להורדת חום ומניעת כאבים. אין לתת תרופות מכילות [[אספירין]] או תרופות מקבוצת [[NSAlDs]]{{כ}} (Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs).
+
===מניעת חשיפה מינית===
 +
*לאישה לא הרה שנחשפה לזיקה (על פי סעיף 2.3.1), בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן, תוך הימנעות מכניסה להיריון, במשך 8 שבועות לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בן זוגה או את עוברה העתידי
 +
*לגבר שנחשף לזיקה בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן במשך 6 חודשים לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בת זוגו
 +
*המלצות אלו חלות גם על זוגות חד-מיניים
 +
*לנשים הרות עם בן זוג שנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון, על מנת למנוע הדבקת העובר. אם אישה הרה נחשפה לזיקה, ראה סעיף 4.1 בהמשך
  
−
==היסטוריה והאירוע הנוכחי==
+
===מניעת הפצת נגיף הזיקה על ידי יתושים בישראל===
 +
*על מנת למנוע הפצת נגיף הזיקה בישראל, על אדם שנחשף לזיקה, בין בחשיפה גיאוגרפית ובין בחשיפה מינית, לנקוט אמצעי הגנה מיתושים (כפי שמתואר בסעיף 3.1.2) במשך שלושה שבועות מעת סיום החשיפה, או מעת הופעת סימפטומים אם הופיעו, המאוחר מבינים
  
−
נגיף הזיקה בודד לראשונה בקופי רזוס ביער זיקה שבאוגנדה. המחלה אובחנה לראשונה בניגריה ב-1954. מאז, הנגיף התפשט מאפריקה לאסיה וגם לאיים באוקיאנוס השקט כגון מיקרונזיה, גבון וסנגל וכן לפולינזיה הצרפתית בשנים 2014-2013.
+
==אוכלוסיות מיוחדות==
 +
מחלת נגיף הזיקה היא לרוב קלה, למעט סיבוכים נוירולוגים נדירים. רוב החשש ממחלה זו נובעת מהשפעתה על נשים הרות ועובריהן. לכן, תהיה התייחסות מיוחדת לזיקה הקשורה לאישה ההרה ולילוד.
  
−
בחודש מאי 2015, דווח על הדבקה מקומית ראשונה בברזיל, ומאז נפוצה המחלה בדרום אמריקה. עד כה, דווח על העברה מקומית במדינות רבות במרכז ובדרום אמריקה (כולל האיים הקריביים), איי האוקיאנוס השקט, וקייפ ורדה לחוף מערב אפריקה ותאילנד.
+
===נשים הרות===
−
[http://www.health.gov.il/Subjects/disease/zika/Pages/status.aspx רשימת מדינות מעודכנת בציון חודש קובע תחילת תחלואה מקומית בנגיף הזיקה] באתר משרד הבריאות.
+
אישה הרה שנחשפה לנגיף הזיקה (על פי ההגדרות בסעיף 2.3.1) תועבר ל[[מעקב היריון - Prenatal care|מעקב היריון]] במרפאה להיריון בסיכון גבוה. יש להציע לכל אישה הרה העונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, לבצע, בנוסף לבדיקות מעקב היריון המקובלות כשגרה בארץ, גם סקירה מכוונת למוח העובר משבוע 16 ואילך. על בדיקה זו לכלול מדידת היקף הגולגולת וסקירה מכוונת לאברי המוח. במידה ואין ממצאים חריגים יש לחזור על הבדיקה פעמיים נוספות במרווחים של 6-4 שבועות, בהתאם לגיל ההיריון. לפי הצורך, ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים דוגמת [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging). לאישה הרה שנחשפה וגם פיתחה סימפטומים של זיקה (סעיף 2.3.2), מומלץ להציע בירור מעבדתי. אם יימצא ממצא מחשיד בסקירה האנטומית, או תוצאה חיובית בבדיקת מעבדה, מומלץ להפנות את האישה ליחידת "אם־עובר" בבית חולים ציבורי.
  
−
מאז סוף אוקטובר 2015, משרד הבריאות הברזילאי מדווח על עלייה חריגה במקרים של מיקרוצפליה שהופיעה בילודים בעקבות התפרצות מחלת הזיקה במדינה.
+
ככלל, אין לבצע אבחון תוך רחמי לזיקה בנשים הרות. אם על דעת רופא יחידת אם-עובר קיים צורך אמיתי בבדיקה, עליו ליצור קשר עם המעבדה המרכזית לנגיפים לפני ביצוע הבדיקה לצורך קבלת הסברים על מגבלות הבדיקות ולתיאום קבלת הדגימות.
−
;יש חשד לקשר בין הדבקה בנגיף הזיקה בעת הריון לבין הופעת מיקרוצפליה בילוד, למרות שהקשר לא הוכח סופית.
 
  
−
הופיעה גם עליה חריגה בסיבוכים נוירולוגיים כולל Guillain-Barre syndrome אצל חולים בפולינזיה הצרפתית במהלך התפרצות נגיף הזיקה שאירעה בשנים
+
אישה הרה שאינה עונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, אינה נדרשת לביצוע פעולות מעבר למעקב היריון שגרתי.
−
2014-2013, וכן בברזיל מאז אוקטובר 2015. הקשר בין המחלות נבדק גם באל סלבדור, קולומביה, סורינאם וונצואלה.
 
  
−
לא נצפתה התפשטות מחלת הזיקה באזורים ממוזגים (כלומר אזורים לא-טרופיים). מתחילת 2016 תוארו באירופה מספר מקרים מיובאים ובתחילת חודש פברואר 2016 תוארו בצרפת ובניו זילנד מקרים מיובאים עם סיבוכים נוירולוגיים.
+
===יילודים===
 +
בתינוקות שנולדו לאם שנדבקה בנגיף הזיקה במהלך הריונה קיים סיכון למומים מולדים כגון מיקרוצפליה, הסתיידויות תוך גולגולתיות וליקויים בהתפתחות המוח. בנוסף, דווח על ליקויים בראייה ובשמיעה. הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בילוד הוא כאשר האם נדבקת במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, אך תיתכן פגיעה גם כאשר ההדבקה היא בשלב מאוחר יותר של ההיריון.
  
−
בישראל דווח עד כה (נכון לפברואר 2016) על שני מקרים קלים של מחלת נגיף הזיקה שנדבקו במחלה בעת שהייתם בקולומביה. שני החולים הבריאו ומצבם טוב.
+
לכל תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם הדבקה מאומתת בזיקה (על פי הגדרות אשר בסעיף 2) מומלץ לבצע בדיקות מעבדה להמצאות נגיף הזיקה, מוקדם ככל האפשר אחרי הלידה, ובמיוחד אם אובחנה אצלם מיקרוצפליה או הסתיידויות תוך גולגולתיות בבדיקות אולטראסאונד בהיריון.
  
−
יתוש האדס המצרי (Aedes aegypti), הוקטור העיקרי של נגיף הזיקה אינו מצוי בארץ. יתוש הטיגריס האסייתי (Ae. albopictus), הנחשב גם הוא לוקטור של הנגיף, נפוץ מאוד ברוב אזורי הארץ. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מבצעים בישראל ניטור של כלל היתושים והנגיפים שהם מעבירים, והמשרד להגנת הסביבה פועל מול הרשויות המקומיות ומול גורמים נוספים העוסקים במניעת מפגעי היתושים. בכל הנוגע לסיכון להעברה מקומית של נגיף הזיקה, המצב בישראל דומה למצב ברבות ממדינות אירופה, כלומר: יתוש הטיגריס האסייתי הינו נפוץ, אך הוא אינו הוקטור העיקרי, בעוד שיתוש האדס המצרי, שהינו הוקטור העיקרי לנגיף, אינו מצוי. כמו כן, בעונת החורף היתושים אינם פעילים בישראל. משרד הבריאות מקיים התייעצויות עם המשרד להגנת הסביבה ועם גורמים מקצועיים נוספים לעדכון המדיניות והפעולות הנדרשות למניעת הפצת המחלה, וכן עוקב אחר הערכת הסיכונים של ארגונים אירופאיים ועולמיים, ונערך להתמודדות עם היתושים בהתאם להנחיות בינלאומיות.
+
כאשר קיימת עדות להדבקה בהיריון בנגיף הזיקה, מומלץ לבצע לילוד בירור הכולל [[אולטרסאונד מח]], [[בדיקת קרקעית העין|בדיקת קרקעית העיניים]] ובדיקות שמיעה ומעקב התפתחותי במהלך השנה הראשונה לפחות.
  
−
;חשיבות ההנחיות היא בעיקר במניעת מומים מולדים במקרים בהם התרחשה או עלולה להתרחש הדבקה מאם לעובר.
+
===אנשים עם סיפור של חשיפה ותלונות נוירולוגיות===
 +
המחלה הנוירולוגית העיקרית שתוארה בקשר לזיקה היא תסמונת גיאן-ברה (Guillian Barre syndrome ,GBS), אולם תוארו גם סיבוכים אחרים כגון [[אנצפליטיס]] (Encephalitis) ו[[מייליטיס]] (Myelitis).
  
−
מדובר בתרחיש אפידמיולוגי דינמי. על כן משרד הבריאות עוקב אחר הנתונים המתפרסמים בעולם, ונמצא בקשר עם כלל הגורמים הרלבנטיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי והמרכזים לבקרת מחלות בארצות הברית ובאירופה.
+
במקרה של GBS או מחלה נוירולוגית אחרת ללא גורם אטיולוגי ברור בחולה שנחשף לזיקה (סעיף 2.3 לעיל), מומלץ לבצע בירור מעבדתי לזיקה. ניתן לשקול בדיקת [[PCR|PCR{{כ}}]] (Polymerase Chain Reaction) מנוזל השדרה ([[CSF|CSF{{כ}}]], Cerebro-Spinal Fluid), בהתייעצות עם מעבדה המבצעת בדיקות לזיקה.
  
−
==הגדרת המקרה==
+
==ברור מעבדתי==
 +
בירור מעבדתי לזיקה מומלץ לשלוש האוכלוסיות הבאות:
 +
#מקרה חשוד (חשיפה + סימפטומים, ראה סעיף 2.3.2)
 +
#תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם זיקה מאומתת
 +
#אדם עם סיפור חשיפה לזיקה ותלונות נוירולוגיות ללא גורם אטיולוגי ברור
 +
{{רווח קשיח}}
  
−
*חשיפה
+
האבחון המעבדתי של הדבקה בנגיף הזיקה נעשה בעזרת בדיקות סרולוגיות ומולקולריות. לנגיף הזיקה תגובה צולבת משמעותית עם נגיפי פלבי אחרים כמו.[[Dengue virus|דנגי]] (Dengue virus) ו[[קדחת צהובה]] (Yellow fever) הפעילים באותם אזורים כמו נגיף הזיקה. הרגישות והספציפיות, כמו גם הערך המנבא החיובי והשלילי של בדיקות המעבדה עדיין אינם ברורים, בפרט במקרי הדבקה א-תסמינית. נובע מכך כי תוצאות שליליות בבדיקות המעבדה אינן שוללות לחלוטין את ההדבקה בנגיף.
−
:גבר או אישה שביקרו במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה, החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה.
 
−
:או
 
−
:קיום יחסי מין מכל סוג הכוללים העברת זרע מאדם שביקר במדינה שבה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה, החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה.
 
  
−
*מקרה חשוד
+
המעבדות המבצעות בדיקות לנגיף הזיקה, כולל פרטי התקשרות, מופיעות בנספח 1א'. אלגוריתם בדיקות מעבדה לזיהוי נגיף הזיקה מופיע בנספח 1ב׳.  
−
:עונה על הגדרת ״נחשף״ והופיעו אצלו לפחות שני סימנים קליניים מתוך סעיף 2.1
 
  
−
*מקרה מאומת
+
דגימות שיאובחנו כחיוביות לזיקה במעבדה שאינה מעבדת אימות יישלחו לאימות במעבדת אימות.
−
:אדם עם בדיקת [[PCR]] {{כ}}(Polymerase Chain Reaction) חיובית לנגיף הזיקה.
 
−
 
−
==הנחיות למניעה ולהתמודדות עם הדבקה או חשד להדבקה בנגיף הזיקה==
 
  
−
===נסיעה למדינה עם העברה פעילה של נגיף הזיקה===
+
;להלן פירוט הבדיקות המבוצעות במעבדות המורשות בישראל
 +
*בדיקה מולקולרית Real Time PCR) RT-PCR) מדגימת דם מלא ושתן מזהה הדבקה לאחרונה אם כי ייתכן זיהוי סגם 5-6 שבועות לאחר הידבקות בנגיף הזיקה. בדיקה זו ספציפית אולם בעלת רגישות מוגבלת היורדת עם חלוף הזמן מהופעת סימני מחלה ועד ללקיחת הדגימה
 +
*בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדני [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - M|IgM]] ו-[[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - G|IgG]] בשיטת [[ELISA]]{{כ}} (Enzyme-Linked Immuno-Sorbent Assay) מבוצע על סרום, ומזהות הדבקה בעבר והדבקה לאחרונה. כדי להימנע מתגובה צולבת עם נגיפי פלבי אחרים, כגון דנגי, קדחת צהובה (כולל חולים שחוסנו בעבר בתרכיב כנגד קדחת צהובה) ו[[קדחת מערב הנילוס - West Nile Fever|קדחת מערב הנילוס]] (West Nile Fever), נעשה שימוש בבדיקה ספציפית המכוונת כנגד חלבון NS1 ולא כנגד חלבון המעטפת. רגישות הבדיקות הסרולוגיות היא מוגבלת
 +
{{רווח קשיח}}
  
−
#לנשים הרות או שמתכננות היריון בתקופה הקרובה, מומלץ לשקול דחיית נסיעה לאזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה.
+
הבדיקות המולקולריות והסרולוגיות לזיקה משלימות אלה את אלה ולכן יש צורך לבצע את שני סוגי הבדיקות בכל דגימה על מנת לקבל מהימנות מרבית ככל הניתן. ככלל, רצוי לשלוח בדיקות מוקדם ככל האפשר מחשיפה או מהופעת סימני מחלה. ככל שזמן נטילת הדגימה יהיה קרוב לתחילת הופעת התסמינים, כך הסיכוי טוב יותר לזיהוי הנגיף במידה וקיים. במקרה של חשד קליני גבוה לזיקה ותשובות ראשוניות שליליות, ניתן לשלוח בדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. מומלץ להתייעץ עם המעבדה הבודקת לגבי תזמון הבדיקות החוזרות.
−
#לנוסעים למדינות אלו, מומלץ להשתמש באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה:
 
−
#*מריחה של חומר דוחה יתושים
 
−
#*לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, כובע
 
−
#*לינה בחדרים מוגנים מפני יתושים: רשתות תקינות וסגורות ממוקמות בחלונות ובדלתות, והם מרוססים נגד יתושים, או ממוזגים. או תחת כילה מרוססת בקוטל יתושים
 
−
#לאישה המבקרת באחת המדינות שברשימה - מומלץ להימנע מלהרות במהלך ביקורה וכן במהלך ארבעה שבועות מעזיבת האזור שבסיכון
 
−
#לגברים שביקרו במדינות אלו, מומלץ להשתמש בקונדום בעת מגע מיני עם אישה הרה עד תום ההיריון
 
  
−
===חזרה ממדינה עם העברה פעילה של נגיף הזיקה===
+
;פירוש תוצאות
 +
תוצאה חיובית באחת משלוש הבדיקות מצביעה על חשיפה לנגיף במהלך החודשים שקדמו לבדיקה. אם יש תוצאה חיובית לנוגדני IgM או ב-RT-PCR יש סבירות גבוהה להדבקה במהלך השבועות/החודשים שקדמו לבדיקה. תוצאה שלילית בכל הבדיקות אינה שוללת הדבקה.
  
−
מאחר וכ-80% מהנדבקים בנגיף הזיקה הם ללא סימנים קליניים, ההתייחסות תהיה אל כל אדם ששהה במדינה בה מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה כאל נחשף לנגיף הזיקה.
+
;לא ניתן לשלול באופן מוחלט הדבקה בנגיף הזיקה, גם בקבלת תוצאות שליליות בכל הבדיקות אשר נשלחו.
−
ההתייחסות לעונים על הגדרות המקרה השונות תהיה על פי קבוצות אוכלוסייה כמפורט להלן:
 
  
−
#גברים
+
;הנחיות ללקיחת דגימות
−
#נשים הרות
+
:יש לשלוח עבור כל נבדק שלוש דגימות: דם מלא, סרום ושתן.
−
#יילודים לאימהות ששהו במהלך הריונן, ו/או במהלך ארבעה שבועות לפני שהרו, במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה
 
−
#שאר האוכלוסייה
 
  
−
====גברים====
+
;נטילה, שמירה ושליחה של דגימות נגיף הזיקה
  
−
על פי המידע הקיים היום, גבר אשר נדבק במחלת הזיקה עלול להפריש נגיף עם פוטנציאל הדבקה בנוזל הזרע עד 10 שבועות לאחר הדבקה. אין כיום מידע השולל אפשרות להפרשת הנגיף בזרע גם לאחר מכן. ההנחיות שלהלן מתייחסות לכל המצבים (נחשף, חשוד ומאומת).
+
{| class="wikitable"
−
+
|-
−
*לגברים עם בת זוג בהיריון מומלץ:
+
! אתר דגימה !! עיתוי !! מבחנה !! נפח הדגימה !! הנחיות שמירה ושינוע
−
:הימנעות מיחסי מין מכל סוג הכוללים העברת זרע.
+
|-
−
:או
+
| דם מלא
−
:קיום יחסי מין רק באמצעות קונדום בשימוש תקין.
+
|rowspan="4"| מוקדם ככל האפשר מחשיפה או הופעת סימני מחלה || מבחנה לספירות דם (עם [[הפרין]] או EDTA, מכסה סגול או ירוק) || 4 מיליליטר
 +
|rowspan="4"| יש לשמור את הדגימות בקירור (8<sup>o</sup>-4<sup>o</sup> C) ולהעבירן למעבדה בקירור (קרחום) בתוך כלי סגור באריזה משולשת עם סימון ביוהזרד (Biohazard) בתוך 24 שעות מלקיחת הדגימה
 +
|-
 +
| נסיוב || מבחנה לבדיקה סרולוגית (מכסה צהוב)|| 4 מיליליטר
 +
|-
 +
| שתן || כוסית או מבחנה סטרילית || 5 מיליליטר
 +
|}
  
−
*לגברים עם בת זוג אשר אינה בהיריון:
+
בדיקת PCR מנוזלי גוף אחרים (CSF, [[מי שפיר]], וכולי) אינה סטנדרטית ולא עברה ולידציה. לכן, יש לפנות למעבדה הבודקת להתייעצות המידה ומתעורר הצורך.
−
: ניתן לשיקול דעת בני הזוג להחליט אם לאמץ אחת משתי דרכי ההתגוננות המוצעות לעיל.  
 
−
:לגבי זוגות כאלה יש להתחשב בנתונים הבאים: זיקה היא לרוב מחלה קלה. מחלה חמורה הדורשת אשפוז הינה נדירה. הסיכוי להדבקה על ידי יתושים תלויה במשך השהייה, מידת החשיפה ליתושים נושאי מחלה ובאמצעי מיגון נגד יתושים שננקטו. אין אפשרות לחשב סיכון מדויק להדבקה.
 
  
−
====נשים הרות====
+
יש לצרף טופס הפניה ייעודי לזיקה (נספח 1ג'), וכן העתק של טופס החקירה האפידמיולוגית של החולה הנבדק אם קיים.
  
−
יש להציע לכל אישה הרה העונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, לבצע, בנוסף לבדיקות מעקב היריון המקובלות כשגרה בארץ, גם סקירה מכוונת למוח העובר משבוע 16 ואילך. על בדיקה זו לכלול מדידת היקף הגולגולת וסקירה מכוונת לאברי המוח. במידה ואין ממצאים חריגים יש לחזור על הבדיקה פעמיים נוספות במרווחים של 6-4 שבועות (בהתאם לגיל ההיריון). לפי הצורך, ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים דוגמת [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging). במידה שיימצא ממצא מחשיד, מומלץ להפנות את האישה למרפאה להיריון בסיכון גבוה. על מנת לקבל מידע על בדיקות אבחון נוספות, זמינותן ומשמעותן, רופא מרפאה להיריון בסיכון יכול לפנות למרכז הארצי לנגיפים זואונוטים במעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר.
+
יש לצרף התחייבות כספית (טופס 17) לביצוע הבדיקות.
  
−
אישה הרה שאינה עונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, אינה נדרשת לביצוע פעולות מעבר למומלץ לכל אישה הרה.
+
;דיווח תוצאות מעבדה
 +
מעבדה המאבחנת זיקה תעביר הודעה ללשכת הבריאות באזור מגורי החולה, לאגף לאפידמיולוגיה, והודעה למשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם.
  
−
====יילודים====
+
==טיפול==
 +
לא קיים טיפול ספציפי נגד מחלת נגיף הזיקה, והטיפול הוא תומך בלבד. בגלל התפוצה הגאוגרפית הדומה של מחלת הדנגי, יש להימנע ממתן [[אספירין]] ותרופות אחרות מקבוצת [[NSAIDs]] עד לשלילת מחלת הדנגי. ניתן לתת [[Paracetamol]] להורדת חום ומניעת [[כאבים]] אלא אם כן נשללה מחלת הדנגי.
  
−
בתינוקות עם הדבקה בנגיף זיקה דווחו מומים מולדים כגון מיקרוצפליה, ליקויים בהתפתחות המוח וירידה בקצב גדילת המוח. בנוסף, דווח על הסתיידויות תוך גולגולתיות וליקויים בעיניים ובראייה. מהות הקשר בין זיהום בנגיף זיקה בהיריון לבין מומים מולדים משוער אך אינו מוכח, ונמצא בבחינה מדעית.
+
==דיווח==
 +
על פי החלטת שר הבריאות, המחלות:
 +
*[[זיהום]] בנגיף זיקה - [[Zika virus]] infection
 +
*תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד - [[Congenital zika virus syndrome]]
  
−
מיקרוצפליה, שהיא התופעה השכיחה ביותר המיוחסת להדבקה בנגיף הזיקה, מוגדרת כהיקף ראש קטן בשתי סטיות תקן מההיקף הממוצע של ילד בן אותו גיל ואותו מין, או היקף ראש באחוזון הנמוך מאחוזון 3, המבוסס על תרשימי צמיחה סטנדרטיים (Fenton ,CDC ,Olsen או עקומות גדילה של ארגון הבריאות העולמי). מיקרוצפליה קשורה באופן שכיח עם סיבוכים נוירולוגים כגון [[אפילפסיה|התקפים אפילפטים]], ליקויים בראיה, ליקויי שמיעה ובעיות התפתחותיות, אם כי במקרה של נגיף הזיקה, אין עדיין ראיות ישירות לקשר זה.
+
{{רווח קשיח}}
−
 
−
;המלצות
 
  
−
מומלץ לבצע בדיקת PCR להמצאות נגיף הזיקה בתינוקות שנולדו לנשים שנחשפו (ראה סעיף 2.6.1) בזמן ההיריון ובמיוחד אם:
+
התווספו לחלק ב' של התוספת השנייה לפקודת בריאות העם, 1940{{כ}}{{הערה|ק"ת התש"ס, עמ' 49 ועמ' 730;  התשע"א, עמ' 268.}}, בחלק ב', הכוללת את רשימת מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית מיידית. לפיכך, מחלות אלו מחייבות הודעה מיידית ללשכת הבריאות על ידי הרופא המטפל והמעבדה המאבחנת.
−
#אובחנה בהם מיקרוצפליה או הסתיידויות תוך גולגולתיות בבדיקות אולטראסאונד בהיריון, בלידה או לאחר לידה;
 
−
#:ו/או-
 
−
#לאם הייתה תשובה מעבדתית חיובית או מחשידה לזיהום בנגיף זיקה בהיריון.
 
  
−
====שאר האוכלוסיה====
+
==חקירה אפידמיולוגית==
 +
יש לבצע חקירה אפידמיולוגית עבור הקבוצות הבאות:
 +
*כל חולה העונה להגדרת מקרה חשוד או מאומת לזיהום בנגיף הזיקה או תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד
 +
*כל אישה הרה עם חשיפה, חשד להדבקה בזיקה או אימות מעבדתי של זיקה
 +
{{רווח קשיח}}
  
−
אדם שלא נמנה על הקבוצות המצוינות לעיל ועונה על הגדרת מקרה נחשף או חשוד אינו זקוק לטיפול או מעקב מיוחדים. במידה ויופיעו תסמינים נוירולוגיים כגון שיתוק או נימול, יש לפנות לרופא המטפל תוך ציון מהות החשיפה החשודה.
+
חקירה אפידמיולוגית תתבצע על ידי אחות לשכת הבריאות, על גבי טופס ייעודי (נספח 2).
  
−
==בדיקות מעבדה==
+
את טפסי החקירה יש להעביר לאגף לאפידמיולוגיה בפקס 02-5655950 או במייל epidemdiv@moh.gov.il
−
 
 
−
הבדיקה היחידה המבוצעת כיום בישראל לאבחון הדבקה בנגיף זיקה היא בדיקה מולקולרית מסוג RT-PCR) Real-Time PCR) לזיהוי הימצאות RNA נגיפי. בדיקה זו ספציפית לנגיף הזיקה ותשובה חיובית מעידה על הדבקה עכשווית בנגיף. חשוב לציין כי תשובה שלילית לנוכחות הנגיף אינה שוללת בהכרח מחלה עכשווית או מחלת זיקה בעבר.
 
−
;הנחיות ללקיחת דגימות
 
  
−
;דגימות לבדיקת Real Time PCR
+
לשכת הבריאות תוודא ביצוע פעולות הדברה רלוונטיות מול המשרד להגנת הסביבה.
−
הבדיקה תבוצע רק לחולים העונים על הגדרת מקרה חשוד, וכן בנשים הרות בהן בדיקות הסקירה מעלות חשד לנזק עוברי המתאים להדבקה קונגניטלית.
 
  
−
יש ליטול את הדגימות משלושה אתרים: נסיוב, דם מלא ושתן. שלושתן מכל נבדק.
+
==תרומות דם==
 +
לעניין תרומות דם, יש לפנות למידע המסופק על ידי מגן דוד אדום, בקישור - https://www.mdais.org/שאלות-ותשובות-שירותי-הדם/מי-יכול-לא-יכול-לתרום-דם
  
−
על הבדיקות להילקח תוך 14 ימים מתחילת תסמיני המחלה (בחולים) או מתאריך החשיפה (בנשים הרות). המעבדה תקבל דגימות נסיוב, דם מלא ושתן לכל המאוחר עד חודש מתחילת תסמיני המחלה או תאריך החשיפה, אולם יש להדגיש כי ככל שזמן לקיחת הדגימה יהיה קרוב לתחילת הופעת התסמינים, כך הסיכוי טוב יותר לזיהוי הנגיף במידה וקיים.
+
==השתלת איברים==
 +
אין להשתיל איברים מתורם חי או מת אשר נחשף לזיקה ב-6 החודשים האחרונים.  
  
−
דגימת נסיוב (4 מ״ל) יש לקחת במבחנה לבדיקה סרולוגית (מכסה צהוב).
+
==דוברות==
 +
בכל מקרה חשוד או מאומת של תחלואה בנגיף או פגיעה בעובר, יצאו הודעות רק בתאום עם דוברות משרד הבריאות.
 +
הנחיות נוספות תועברנה בהתאם לצורך וכתלות בהתפתחויות.
  
−
דגימת דם מלא (4 מ״ל) יש לקחת במבחנה לספירות דם (עם הפרין או EDTA, מכסה סגול או ירוק).
+
==נספח 1א' - מעבדות המורשות לביצוע אבחון לנגיף הזיקה==
−
דגימת שתן (5 מ״ל) יש לקחת בתוך כוסית או מבחנה סטרילית.
 
  
−
יש לשמור את הדגימות בקירור (4-80) ולהעבירן למעבדה בקירור (קרחום) בתוך כלי סגור באריזה משולשת עם סימון ביוהזרד בתוך 24 שעות מלקיחת הדגימה.
+
{| class="wikitable"
−
 
+
|-
−
יש לצרף טופס הפניה ייעודי לזיקה (נספח 1), וכן העתק של טופס החקירה האפידמיולוגית של החולה הנבדק אם קיים.
+
! שם המעבדה !! קוד בדיקה PCR !! קוד בדיקה סרולוגית !! פרטי התקשרות !! מעבדת אימות ?
−
 
−
יש לצרף התחייבות כספית (טופס 17) לביצוע הבדיקה.
 
−
 
 
−
;דגימות לבדיקה מולקולרית בנשים הרות וילודים עם חשד להדבקה תוך-רחמית
 
−
 
 
−
בנשים הרות שנחשפו ואובחנו כחיוביות לנגיף זיקה, או שקיימים ממצאים מחשידים בעובר או בילוד, ניתן לבצע בדיקות מולקולריות לאבחון הדבקת העובר או הילוד.
 
−
 
 
−
הדגימות לאבחון הדבקת העובר הן: מי שפיר, דם עוברי, סיסי שליה, נוזל עמוד שדרה.
 
−
 
 
−
הדגימות לאבחון הדבקת הילוד הן: נסיוב, דם מלא, שתן, (אפשרי גם ביופסיה מהשליה).
 
−
 
 
−
יש לקחת את הדגימות באופן סטרילי ולשלוח למעבדה בקירור ובאריזה משולשת עם סימון ביוהזרד תוך 24 שעות מהלקיחה, בצירוף טופס הפניה ייעודי (נספח 1).
 
−
 
 
−
יש להעביר התחייבות כספית (טופס 17) לביצוע הבדיקה.
 
−
 
 
−
==דיווח==
 
−
על פי החלטת שר הבריאות, המחלות:
 
−
{| border="0"  
 
 
|-
 
|-
−
| זיהום בנגיף זיקה || Zika virus infection
+
| המעבדה המרכזית לנגיפים || 87250 || 86790 (להגיש קוד נפרד לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) ||
 +
משרד קבלת דגימות - טלפון 03-530-2388{{ש}}גב׳ נאוה צורי טלפון - 03-5307803{{ש}}ד"ר יניב לוסטיג טלפון - 03-5305268{{ש}}
 +
ד"ר דנית סופר טלפון - 03-5307073
 +
| כן
 
|-
 
|-
−
| תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד{{רווח קשיח|5}} || Congenital zika virus syndrome
+
| המעבדה הוירולוגית הדסה עין כרם || 87250 || 87449 (קוד אחד משותף לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) || משרד המעבדה טלפון - 026778570{{ש}}הגב׳ מרינה דורוז׳קו טלפון - 026778675{{ש}}ד"ר נורית מדור טלפון - 026777820
 +
| לא
 
|}
 
|}
−
 
−
התווספו לתוספת ב' לפקודת בריאות העם, 1940,(*) בחלק ב', ברשימת מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית מיידית. לפיכך, מחלות אלו מחייבות הודעה ללשכת הבריאות המחוזית.
 
−
 
−
(*)ק״ת התש״ס, עמ' 49 ועמ' 730; התשע״א, עמ' 268.
 
−
 
−
==החקירה האפידמיולוגית==
 
−
 
−
חקירה אפידמיולוגית תתבצע על גבי טופס ייעודי (נספח 2) על ידי אחות לשכת הבריאות. הקבוצות שיש לחקור:
 
−
 
−
*כל חולה העונה להגדרת מקרה חשוד או מאומת
 
−
*כל אישה הנושאת עובר או ילדה תינוק המגלה סימנים אופיינים לתסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד
 
−
 
−
את טפסי החקירה יש להעביר לאגף לאפידמיולוגיה בפקס 02-5655950 או במייל epidemdiv@moh.gov.il
 
  
−
== תרומות דם==
+
==נספח 1ב' - אלגוריתם בדיקות מעבדה לאבחון נגיף הזיקה==
  
−
נגיף הזיקה עלול לעבור בתרומות דם בחודש הראשון לאחר הדבקה. לכן:
+
[[קובץ:זיקה-1.png|מרכז|600 פיקסלים]]
−
;יש להימנע מתרומות דם במהלך 28 יום מעזיבת האזור בסיכון. לאחר מכן אין מניעה לתרום דם, בכפוף לשאר ההנחיות החלות על תורמי דם.
 
  
−
== דוברות==
+
==נספח 1ג' - טופס משלוח דגימת מעבדה==
  
−
בכל מקרה חשוד או מאומת של תחלואה בנגיף או פגיעה בעובר, ייצאו הודעות רק בתאום עם דוברות משרד הבריאות.
+
[[קובץ:זיקה-2.png|מרכז|600 פיקסלים]]
  
−
;הנחיות נוספות תועברנה בהתאם לצורך וכתלות בהתפתחויות.
+
==נספח 2 - טופס חקירה אפידמיולוגית==
  
−
==נספח 1==
+
[[קובץ:זיקה-3.png|מרכז|600 פיקסלים]]
  
−
[[קובץ:זיקה1.png|מרכז|500 פיקסלים]]
 
  
−
==נספח 2==
+
[[קובץ:זיקה-4.png|מרכז|600 פיקסלים]]
  
−
[[קובץ:זיקה2.png|מרכז|500 פיקסלים]]
 
−
[[קובץ:זיקה3.png|מרכז|500 פיקסלים]]
 
−
[[קובץ:זיקה4.png|מרכז|500 פיקסלים]]
 
  
 +
[[קובץ:זיקה-5.png|מרכז|600 פיקסלים]]
  
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
  
  

גרסה אחרונה מ־11:38, 31 באוקטובר 2022

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
התפרצות מחלת נגיף הזיקה
Aedes aegypti CDC-Gathany.jpg
תחום בריאות הציבור
מספר החוזר 10/2016
סימוכין חוזר ראש השירות מספר 6/2106 מיום 17 במאי 2016
תאריך פרסום 19 באוקטובר 2016
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – זיקה

עקב מספר התפתחויות, נוצר צורך לעדכן את חוזר הזיקה מ-17.5.2016. החוזר הנוכחי מחליף ומבטל את החוזר הקודם.

  • מחלת נגיף הזיקה ממשיכה להתפשט בעולם, אם כי בקצב מואט לעומת חודשי האביב 2016. לטבלת מדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה נוספה טבלה של מדינות בהן פסקה העברה פעילה ב-2016. שתי טבלאות אלו נמצאות באתר משרד הבריאות ומעודכנות מעת לעת על ידי האגף לאפידמיולוגיה
  • תועדה בעולם הדבקה של זיקה מנשים עם סימפטומים (תסמינים) לגברים ללא חשיפה אחרת. לפיכך, צורפה לחוזר אפשרות של הדבקה מינית מאשה לגבר
  • תקופת הסיכון להדבקה מינית מגבר עודכנה ל-6 חודשים, בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו
  • תקופת הסיכון להדבקה מינית מאישה היא 8 שבועות, בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו. מומלץ מאשה להימנע מהיריון בתקופה זו
  • לנשים הרות עם בן זוג הנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון
  • נוספה המלצה לאדם שנחשף לזיקה להתגונן מפני יתושים במשך 3 שבועות מסיום החשיפה על מנת למנוע הפצת הנגיף בארץ
  • נוספה המלצה להפנות לאבחון מעבדתי חולי זיקה אשר פיתחו סימפטומים
  • רשימת המעבדות המורשות לבצע בדיקות לנגיף הזיקה נמצאת בנספח 1א'
  • על מעבדה המאבחנת זיקה להודיע למשרד הבריאות אשר יעדכן את המשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם. לשכת הבריאות תוודא כי המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית מבצעים פעולות הדברה בתחומה
  • נוספה התייחסות להשתלות איברים (סעיף 10)

 

מחלת הזיקה היא מחלה נגיפית, המועברת בעיקר על ידי עקיצות יתושים, ובאופן נדיר באמצעות מגע מיני. קיימת אפשרות תיאורטית של העברת המחלה על ידי תרומות דם והשתלת איברים. המחלה א-סימפטומטית בכ-80 אחוזים מהנדבקים, ובשאר מתבטאת בין היתר בחום, פריחה, כאבי פרקים ודלקת בלחמית העין. במקרים נדירים תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כגון Guillain-Barre syndrome. סיבת הדאגה העיקרית ממחלה זו היא השפעתה על מהלך ההיריון. הוכח הקשר בין הדבקה בנשים הרות בכל שלב של היריון לבין הפלות ומומים נוירולוגיים ביילוד, בפרט מיקרוצפליה (היקף ראש קטן). בנוסף, משוער קשר בין הדבקה בנגיף הזיקה במהלך ההיריון לבין תופעות נוירולוגיות נוספות, כגון: אפילפסיה, הפרעות שמיעה וראייה והפרעות פסיכומוטוריות. על פי התמונה המתבררת, פגיעות אלו כנראה משניות לפגיעה בתאי העצב המתפתחים של העובר. בנוסף, מתוארות הפרעות במערכת העצמות ופרקים.

העברה פעילה של מחלת הזיקה באמצעות יתושים מתועדת ברשימה מתארכת של מדינות. באתר משרד הבריאות ניתן לצפות ברשימה מתעדכנת של מדינות עם העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה באמצעות יתושים, כולל חודש תחילת העברה. באותו קישור נכללת גם רשימה של המדינות בהן תועדה העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה במהלך 2015, אך ללא עדות לתחלואה ב-2016. מאחר וכ-80 אחוזים מהנדבקים בנגיף הזיקה לא מפתחים סימנים קליניים, כל אדם ששהה מתחת ל-2000 מטר מעל גובה פני הים במדינה/אזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה, מאז החלה ההעברה באותה המדינה/אזור, ייחשב כנחשף לזיקה.

העברה של נגיף הזיקה במגע מיני היא נדירה, ותועדה בעיקר מגברים. בחודש יולי 2016, תועדה לראשונה העברה של נגיף הזיקה מאישה לגבר באמצעות מגע מיני. הדבקה מינית יכולה להתרחש גם מאדם שנחשף אך לא הופיעו אצלו סימפטומים. על בסיס המידע הקיים בעולם, משרד הבריאות הגדיר תקופות סיכון להדבקה באמצעות מגע מיני. "מין מוגן" עשוי למנוע העברה מינית בתקופת הסיכון.

גבר שנחשף לזיקה עלולה להדביק באמצעות מגע מיני במשך 6 חודשים מחשיפתו האחרונה או מהופעת סימפטומים, המאוחר מבניהם. אשה שנחשפה לזיקה עלולה להדביק באמצעות מגע מיני במשך 8 שבועות מחשיפתה האחרונה או מהופעת סימפטומים, המאוחר מבניהם. אשה הנכנסת להיריון ב-8 שבועות אלה עלולה להעביר את נגיף הזיקה לעוברה.

הערכות אלו מבוססות על מיטב המידע הקיים כיום, ויתכן כי יעודכנו בעתיד.

יכולת האבחון המעבדתי של נגיף הזיקה מוגבלת. במציאות הזאת, בדיקת מעבדה לא יכולה לשלול הדבקה בנגיף הזיקה, בפרט במקרי הדבקה א-תסמיניים. לכן, מדיניות משרד הבריאות היא לבדוק רק אנשים סימפטומטיים ואוכלוסיות מיוחדות. מעקב אחר אישה הרה שנחשפה יתבסס על הדמייה תוך רחמית.

המטרות העיקריות להנחיות משרד הבריאות הן
  • למנוע תחלואה במחלת נגיף הזיקה
  • למנוע העברה פעילה של נגיף הזיקה בישראל
  • למנוע ולאתר בשלב מוקדם מומים מולדים בעוברים של נשים שנחשפו לזיקה

 

חוזר זה בא לעדכן את ההנחיות למניעה, אבחון, טיפול ומעקב של אנשים שעלולים להיחשף לנגיף הזיקה.

הגדרות

מושגים

  • מדינות/אזורים עם העברה פעילה של נגיף הזיקה - על פי רשימה מתעדכנת באתר משרד הבריאות (ראו קישור בפרק "רקע")
  • החודש הקובע - החודש בו התחילה העברה פעילה של נגיף הזיקה באותה המדינה/אזור (לפי הרשימה אשר בקישור לעיל)
  • מגע מיני - כל סוג של מגע מיני: אוראלי, אנאלי או וגינאלי
  • אמצעי חוצץ למניעת היריון - אמצעי המונע העברת נוזלי גוף בין בני זוג בעת קיום יחסי מין, לרבות קונדום
  • מין מוגן - הימנעות מקיום יחסי מין, או קיום יחסי מין באמצעות שימוש תקין אמצעי מניעה חוצץ בכל מגע מיני בתקופה המדבקת
  • תקופת הדגירה - 14-3 יום מזמן החשיפה
  • תכנון היריון - כוונה להיכנס להיריון בחצי השנה הקרובה
  • תקופת הסיכון - התקופה בה אדם שנחשף לזיקה עלול להדביק אדם אחר באמצעות מגע מיני
גבר שנחשף יכול באופן פוטנציאלי להדביק במשך 6 חודשים. אשה שנחשפה יכולה באופן פוטנציאלי להדביק במשך 8 שבועות
  • חשיפה גיאוגרפית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל שהייה במדינה או באזור עם העברה פעילה של נגיף הזיקה החל מהחודש הקובע
  • חשיפה מינית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל קיום מגע מיני בתוך תקופת הסיכון עם אדם עם חשיפה קודמת לנגיף זיקה

הסתמנות קלינית

כ-80 אחוזים ממקרי הזיקה הם אסימפטומטיים.

במקרים סימפטומטיים, התסמינים הנפוצים הם
  • חום
  • פריחה
  • כאבי פרקים
  • דלקת לא מוגלתית של לחמית העין
 
סימפטומים פחות שכיחים הם

הגדרות מקרה

  • נחשף:
גבר או אישה שביקרו במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה[1], החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה (חשיפה גיאוגרפית).
או
קיימו יחסי מין אוראליים, אנאליים או וגינאליים לא מוגנים, עם אדם (גבר או אישה) שנחשף לזיקה בתקופת הסיכון (חשיפה מינית)
  • מקרה חשוד:
עונה על הגדרת "נחשף"
ובנוסף, הופיע אצלו/ה לפחות סימן אחד קליני מתוך הסימנים הבאים: חום, פריחה, כאבי פרקים, דלקת עיניים, בתוך תקופת הדגירה
  • מקרה מאומת:
אדם עם בדיקת מעבדה חיובית לנגיף הזיקה

המלצות למניעה הדבקה ולהתמודדות עם חשיפה

צמצום הסיכון להדבקה בחשיפה גיאוגרפית

  • לנשים הרות או שמתכננות היריון בתקופה הקרובה, מומלץ לדחות נסיעה לאזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה. המלצה זו לא חלה על שהייה המתוכננת להיות רק במקומות שגובהם 2000 מטר לפחות מעל פני הים
  • לנוסעים למדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה, מומלץ להשתמש באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה[2]:
  1. מריחה של חומר דוחה יתושים
  2. לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, גרביים וכובע
  3. לינה בחדרים מוגנים מפני יתושים: רשתות תקינות וסגורות בחלונות ובדלתות, או חדר סגור ממוזג או תחת כילה מרוססת בקוטל יתושים
  • יש להדגיש כי אמצעים אלה אינם מושלמים, ואינם יכולים להבטיח הגנה מלאה כנגד עקיצות יתושים

מניעת חשיפה מינית

  • לאישה לא הרה שנחשפה לזיקה (על פי סעיף 2.3.1), בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן, תוך הימנעות מכניסה להיריון, במשך 8 שבועות לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בן זוגה או את עוברה העתידי
  • לגבר שנחשף לזיקה בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן במשך 6 חודשים לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בת זוגו
  • המלצות אלו חלות גם על זוגות חד-מיניים
  • לנשים הרות עם בן זוג שנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון, על מנת למנוע הדבקת העובר. אם אישה הרה נחשפה לזיקה, ראה סעיף 4.1 בהמשך

מניעת הפצת נגיף הזיקה על ידי יתושים בישראל

  • על מנת למנוע הפצת נגיף הזיקה בישראל, על אדם שנחשף לזיקה, בין בחשיפה גיאוגרפית ובין בחשיפה מינית, לנקוט אמצעי הגנה מיתושים (כפי שמתואר בסעיף 3.1.2) במשך שלושה שבועות מעת סיום החשיפה, או מעת הופעת סימפטומים אם הופיעו, המאוחר מבינים

אוכלוסיות מיוחדות

מחלת נגיף הזיקה היא לרוב קלה, למעט סיבוכים נוירולוגים נדירים. רוב החשש ממחלה זו נובעת מהשפעתה על נשים הרות ועובריהן. לכן, תהיה התייחסות מיוחדת לזיקה הקשורה לאישה ההרה ולילוד.

נשים הרות

אישה הרה שנחשפה לנגיף הזיקה (על פי ההגדרות בסעיף 2.3.1) תועבר למעקב היריון במרפאה להיריון בסיכון גבוה. יש להציע לכל אישה הרה העונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, לבצע, בנוסף לבדיקות מעקב היריון המקובלות כשגרה בארץ, גם סקירה מכוונת למוח העובר משבוע 16 ואילך. על בדיקה זו לכלול מדידת היקף הגולגולת וסקירה מכוונת לאברי המוח. במידה ואין ממצאים חריגים יש לחזור על הבדיקה פעמיים נוספות במרווחים של 6-4 שבועות, בהתאם לגיל ההיריון. לפי הצורך, ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים דוגמת MRI‏ (Magnetic Resonance Imaging). לאישה הרה שנחשפה וגם פיתחה סימפטומים של זיקה (סעיף 2.3.2), מומלץ להציע בירור מעבדתי. אם יימצא ממצא מחשיד בסקירה האנטומית, או תוצאה חיובית בבדיקת מעבדה, מומלץ להפנות את האישה ליחידת "אם־עובר" בבית חולים ציבורי.

ככלל, אין לבצע אבחון תוך רחמי לזיקה בנשים הרות. אם על דעת רופא יחידת אם-עובר קיים צורך אמיתי בבדיקה, עליו ליצור קשר עם המעבדה המרכזית לנגיפים לפני ביצוע הבדיקה לצורך קבלת הסברים על מגבלות הבדיקות ולתיאום קבלת הדגימות.

אישה הרה שאינה עונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, אינה נדרשת לביצוע פעולות מעבר למעקב היריון שגרתי.

יילודים

בתינוקות שנולדו לאם שנדבקה בנגיף הזיקה במהלך הריונה קיים סיכון למומים מולדים כגון מיקרוצפליה, הסתיידויות תוך גולגולתיות וליקויים בהתפתחות המוח. בנוסף, דווח על ליקויים בראייה ובשמיעה. הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בילוד הוא כאשר האם נדבקת במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, אך תיתכן פגיעה גם כאשר ההדבקה היא בשלב מאוחר יותר של ההיריון.

לכל תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם הדבקה מאומתת בזיקה (על פי הגדרות אשר בסעיף 2) מומלץ לבצע בדיקות מעבדה להמצאות נגיף הזיקה, מוקדם ככל האפשר אחרי הלידה, ובמיוחד אם אובחנה אצלם מיקרוצפליה או הסתיידויות תוך גולגולתיות בבדיקות אולטראסאונד בהיריון.

כאשר קיימת עדות להדבקה בהיריון בנגיף הזיקה, מומלץ לבצע לילוד בירור הכולל אולטרסאונד מח, בדיקת קרקעית העיניים ובדיקות שמיעה ומעקב התפתחותי במהלך השנה הראשונה לפחות.

אנשים עם סיפור של חשיפה ותלונות נוירולוגיות

המחלה הנוירולוגית העיקרית שתוארה בקשר לזיקה היא תסמונת גיאן-ברה (Guillian Barre syndrome ,GBS), אולם תוארו גם סיבוכים אחרים כגון אנצפליטיס (Encephalitis) ומייליטיס (Myelitis).

במקרה של GBS או מחלה נוירולוגית אחרת ללא גורם אטיולוגי ברור בחולה שנחשף לזיקה (סעיף 2.3 לעיל), מומלץ לבצע בירור מעבדתי לזיקה. ניתן לשקול בדיקת PCR‏ (Polymerase Chain Reaction) מנוזל השדרה (CSF‏, Cerebro-Spinal Fluid), בהתייעצות עם מעבדה המבצעת בדיקות לזיקה.

ברור מעבדתי

בירור מעבדתי לזיקה מומלץ לשלוש האוכלוסיות הבאות:

  1. מקרה חשוד (חשיפה + סימפטומים, ראה סעיף 2.3.2)
  2. תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם זיקה מאומתת
  3. אדם עם סיפור חשיפה לזיקה ותלונות נוירולוגיות ללא גורם אטיולוגי ברור

 

האבחון המעבדתי של הדבקה בנגיף הזיקה נעשה בעזרת בדיקות סרולוגיות ומולקולריות. לנגיף הזיקה תגובה צולבת משמעותית עם נגיפי פלבי אחרים כמו.דנגי (Dengue virus) וקדחת צהובה (Yellow fever) הפעילים באותם אזורים כמו נגיף הזיקה. הרגישות והספציפיות, כמו גם הערך המנבא החיובי והשלילי של בדיקות המעבדה עדיין אינם ברורים, בפרט במקרי הדבקה א-תסמינית. נובע מכך כי תוצאות שליליות בבדיקות המעבדה אינן שוללות לחלוטין את ההדבקה בנגיף.

המעבדות המבצעות בדיקות לנגיף הזיקה, כולל פרטי התקשרות, מופיעות בנספח 1א'. אלגוריתם בדיקות מעבדה לזיהוי נגיף הזיקה מופיע בנספח 1ב׳.

דגימות שיאובחנו כחיוביות לזיקה במעבדה שאינה מעבדת אימות יישלחו לאימות במעבדת אימות.

להלן פירוט הבדיקות המבוצעות במעבדות המורשות בישראל
  • בדיקה מולקולרית Real Time PCR) RT-PCR) מדגימת דם מלא ושתן מזהה הדבקה לאחרונה אם כי ייתכן זיהוי סגם 5-6 שבועות לאחר הידבקות בנגיף הזיקה. בדיקה זו ספציפית אולם בעלת רגישות מוגבלת היורדת עם חלוף הזמן מהופעת סימני מחלה ועד ללקיחת הדגימה
  • בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדני IgM ו-IgG בשיטת ELISA‏ (Enzyme-Linked Immuno-Sorbent Assay) מבוצע על סרום, ומזהות הדבקה בעבר והדבקה לאחרונה. כדי להימנע מתגובה צולבת עם נגיפי פלבי אחרים, כגון דנגי, קדחת צהובה (כולל חולים שחוסנו בעבר בתרכיב כנגד קדחת צהובה) וקדחת מערב הנילוס (West Nile Fever), נעשה שימוש בבדיקה ספציפית המכוונת כנגד חלבון NS1 ולא כנגד חלבון המעטפת. רגישות הבדיקות הסרולוגיות היא מוגבלת

 

הבדיקות המולקולריות והסרולוגיות לזיקה משלימות אלה את אלה ולכן יש צורך לבצע את שני סוגי הבדיקות בכל דגימה על מנת לקבל מהימנות מרבית ככל הניתן. ככלל, רצוי לשלוח בדיקות מוקדם ככל האפשר מחשיפה או מהופעת סימני מחלה. ככל שזמן נטילת הדגימה יהיה קרוב לתחילת הופעת התסמינים, כך הסיכוי טוב יותר לזיהוי הנגיף במידה וקיים. במקרה של חשד קליני גבוה לזיקה ותשובות ראשוניות שליליות, ניתן לשלוח בדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. מומלץ להתייעץ עם המעבדה הבודקת לגבי תזמון הבדיקות החוזרות.

פירוש תוצאות

תוצאה חיובית באחת משלוש הבדיקות מצביעה על חשיפה לנגיף במהלך החודשים שקדמו לבדיקה. אם יש תוצאה חיובית לנוגדני IgM או ב-RT-PCR יש סבירות גבוהה להדבקה במהלך השבועות/החודשים שקדמו לבדיקה. תוצאה שלילית בכל הבדיקות אינה שוללת הדבקה.

לא ניתן לשלול באופן מוחלט הדבקה בנגיף הזיקה, גם בקבלת תוצאות שליליות בכל הבדיקות אשר נשלחו.
הנחיות ללקיחת דגימות
יש לשלוח עבור כל נבדק שלוש דגימות: דם מלא, סרום ושתן.
נטילה, שמירה ושליחה של דגימות נגיף הזיקה
אתר דגימה עיתוי מבחנה נפח הדגימה הנחיות שמירה ושינוע
דם מלא מוקדם ככל האפשר מחשיפה או הופעת סימני מחלה מבחנה לספירות דם (עם הפרין או EDTA, מכסה סגול או ירוק) 4 מיליליטר יש לשמור את הדגימות בקירור (8o-4o C) ולהעבירן למעבדה בקירור (קרחום) בתוך כלי סגור באריזה משולשת עם סימון ביוהזרד (Biohazard) בתוך 24 שעות מלקיחת הדגימה
נסיוב מבחנה לבדיקה סרולוגית (מכסה צהוב) 4 מיליליטר
שתן כוסית או מבחנה סטרילית 5 מיליליטר

בדיקת PCR מנוזלי גוף אחרים (CSF, מי שפיר, וכולי) אינה סטנדרטית ולא עברה ולידציה. לכן, יש לפנות למעבדה הבודקת להתייעצות המידה ומתעורר הצורך.

יש לצרף טופס הפניה ייעודי לזיקה (נספח 1ג'), וכן העתק של טופס החקירה האפידמיולוגית של החולה הנבדק אם קיים.

יש לצרף התחייבות כספית (טופס 17) לביצוע הבדיקות.

דיווח תוצאות מעבדה

מעבדה המאבחנת זיקה תעביר הודעה ללשכת הבריאות באזור מגורי החולה, לאגף לאפידמיולוגיה, והודעה למשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם.

טיפול

לא קיים טיפול ספציפי נגד מחלת נגיף הזיקה, והטיפול הוא תומך בלבד. בגלל התפוצה הגאוגרפית הדומה של מחלת הדנגי, יש להימנע ממתן אספירין ותרופות אחרות מקבוצת NSAIDs עד לשלילת מחלת הדנגי. ניתן לתת Paracetamol להורדת חום ומניעת כאבים אלא אם כן נשללה מחלת הדנגי.

דיווח

על פי החלטת שר הבריאות, המחלות:

 

התווספו לחלק ב' של התוספת השנייה לפקודת בריאות העם, 1940‏[3], בחלק ב', הכוללת את רשימת מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית מיידית. לפיכך, מחלות אלו מחייבות הודעה מיידית ללשכת הבריאות על ידי הרופא המטפל והמעבדה המאבחנת.

חקירה אפידמיולוגית

יש לבצע חקירה אפידמיולוגית עבור הקבוצות הבאות:

  • כל חולה העונה להגדרת מקרה חשוד או מאומת לזיהום בנגיף הזיקה או תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד
  • כל אישה הרה עם חשיפה, חשד להדבקה בזיקה או אימות מעבדתי של זיקה

 

חקירה אפידמיולוגית תתבצע על ידי אחות לשכת הבריאות, על גבי טופס ייעודי (נספח 2).

את טפסי החקירה יש להעביר לאגף לאפידמיולוגיה בפקס 02-5655950 או במייל epidemdiv@moh.gov.il

לשכת הבריאות תוודא ביצוע פעולות הדברה רלוונטיות מול המשרד להגנת הסביבה.

תרומות דם

לעניין תרומות דם, יש לפנות למידע המסופק על ידי מגן דוד אדום, בקישור - https://www.mdais.org/שאלות-ותשובות-שירותי-הדם/מי-יכול-לא-יכול-לתרום-דם

השתלת איברים

אין להשתיל איברים מתורם חי או מת אשר נחשף לזיקה ב-6 החודשים האחרונים.

דוברות

בכל מקרה חשוד או מאומת של תחלואה בנגיף או פגיעה בעובר, יצאו הודעות רק בתאום עם דוברות משרד הבריאות. הנחיות נוספות תועברנה בהתאם לצורך וכתלות בהתפתחויות.

נספח 1א' - מעבדות המורשות לביצוע אבחון לנגיף הזיקה

שם המעבדה קוד בדיקה PCR קוד בדיקה סרולוגית פרטי התקשרות מעבדת אימות ?
המעבדה המרכזית לנגיפים 87250 86790 (להגיש קוד נפרד לבדיקת IgG ולבדיקת IgM)

משרד קבלת דגימות - טלפון 03-530-2388
גב׳ נאוה צורי טלפון - 03-5307803
ד"ר יניב לוסטיג טלפון - 03-5305268
ד"ר דנית סופר טלפון - 03-5307073

כן
המעבדה הוירולוגית הדסה עין כרם 87250 87449 (קוד אחד משותף לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) משרד המעבדה טלפון - 026778570
הגב׳ מרינה דורוז׳קו טלפון - 026778675
ד"ר נורית מדור טלפון - 026777820 		לא

נספח 1ב' - אלגוריתם בדיקות מעבדה לאבחון נגיף הזיקה

זיקה-1.png

נספח 1ג' - טופס משלוח דגימת מעבדה

זיקה-2.png

נספח 2 - טופס חקירה אפידמיולוגית

זיקה-3.png


זיקה-4.png


זיקה-5.png

הערות שוליים

  1. ↑ על פי טבלת המדינות אשר בקישור בפרק רקע. אזורים מעל 2000 מטר גובה מעל פני הים לא ייחשבו כמקומות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה. לפיכך, אדם שחזר מנסיעה למדינות אלו, ושהה אך ורק במקומות מעל 2000 מ', לא ייחשב נחשף לנגיף הזיקה.
  2. ↑ פירוט נרחב על המלצות להגנה מעקיצות יתושים ניתן למצוא בקישור: http://www.health.gov.il/Subiects/disease/WNF/Pages/protection.aspx פירוט התכשירים הרשומים בישראל לדחיית יתושים ניתן למצוא בקישור: http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/cosmetics/Documents/mosquito.pdf
  3. ↑ ק"ת התש"ס, עמ' 49 ועמ' 730; התשע"א, עמ' 268.