זיהום בפרווירוס B19 בהיריון - Parvovirus B19 infection during pregnancy

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

זיהום בפרווירוס B19 בהיריון
Parvovirus B19 infection during pregnancy
יוצר הערך	דר' מאור ממן

פרוו-וירוס בדם

פרווירוס B19 הנו נגיף דנ"א (DNA, ‏Deoxyribonucleic acid) חד-גדילי (Single stranded), אשר גורם למחלה החמישית (Fifth disease, Eerythema infectiosum ). הוא מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים (Erythroblast), ונקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות אֶנְגַּד מסוג P‏ (P antigen). במחלות תֶּמֶס דָּם (Hemolytic) כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום למשבר אפלסטי (Aplastic crisis).

אפידמיולוגיה

שיעור הדבקה כתוצאה מגע מזדמן עומד על 5%, שיעור הדבקה כתוצאה מחשיפה במקום העבודה (מורים למשל) עומד על 20%, ושיעור הדבקה כתוצאה ממגע הדוק בבית הנו 50%.

שיעור המרת נוגדנים (Seroconversions) הנו 1-2% בשנה.

50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה.

20-30% :Attack rate

אטיולוגיה

ההדבקה מתרחשת כתוצאה מהעברה נשימתית וממגע יד-פה, והיא נפוצה במיוחד באביב.

קליניקה

וירמיה (Viremia) מתחילה כעבור 4-14 ימים מזמן ההדבקה. היא מתחילה מפריחה בפנים מסוג אַדְמֶנֶת (Erythema), דמויית לחי סטורה (Slapped cheek), שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מופיעה מחלה דמויית שפעת בימים אחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה.

20-30% מהמבוגרים הנם א-תסמיניים.

השפעה על העובר

שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה).

הוירוס יכול לגרום להפלה, הידרופס או stillbirth. הווירוס גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ול- high cardiac output congestive heart failure. בנוסף פוגע הווירוס גם במיוקרד (מיוקרדיטיס).

DNA של פרווירוס נמצא ב-3% מנפלים בטרימסטר I .

• 10% :overall fetal loss.
• בשבועות 19-20: 15%
• אחרי שבוע 20: 2.3%

זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל --non immune hydrops בעוברים שנבדקו ב- PM.

non-immune hydrops קורה רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בווירוס, אם ההדבקה התרחשה לפני שבוע 20.

85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה.

80% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו.

אבחנה

IgM - עולה 10-12 ימים אחרי הזיהום. נמצא עד 3-6 חודשים.

IgG - עולה מס' ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים.

האבחנה מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה !

זיהוי הדבקה עוברית: PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס.

מתי נעשה בירור ל- Parvovirus B19 ?

1. חשיפה אימהית לוירוס.
2. הידרופס לא אימוני.
3. מחלה אופיינית: חום, פריחה, נפיחות בפרקים, aplastic crisis וכו'.

השלב הראשון יהיה סרולוגיה אימהית:

• IgM שלילי ו- IgG חיובי ---> ההרה מחוסנת ---> אין צורך בבירור נוסף.
• אם הרה נחשפה ו- IgM ו- IgG שליליים ---> לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים:
  • IgM שלילי ו- IgG חיובי ---> ההרה מחוסנת ---> אין צורך בבירור נוסף.
  • IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי ---> הדבקה !
• IgM ו- IgG חיוביים ---> כנראה הדבקה, נחפש סימני הידרופס ב-MCA -\+ US כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה).

כאמור, אם סרולוגיה אימהית (IgM) חיובית ---> נחפש סימני הידרופס ב- US ובנוסף נחפש סימני הפטוספלנומגליה, ושליה גדולה.

PSV גבוה ב- MCA הוא פרדיקטור לאנמיה עוברית.

אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע קורדוצנטזיס להערכת חומרת האנמיה ולברור PCR של הוירוס בדם העובר.

במקרה הצורך - עירוי דם. לעובר.

מיוקרדיטיס עוברי יכול לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה.

טיפול

ההדבקה בעיקר לפני הופעת סימנים קליניים. לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה. אין טיפול מונע או חיסון.

פרוגנוזה

30% תמותה במקרה והתפתח הידרופס ולא נטפל בעירוי דם.

עם עירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מאחר ולאחר שהזיהום חולף ההמטופויזיס מתחדש. הדעות חלוקות לגבי סקוולות נוירו-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% ! חלק מהמקרים עם סקוולות היו גם ללא אנמיה או אצידמיה קשים.

ביבליוגרפיה

• Williams 23rd 1166

ראו גם

• לנושא הקודם: זיהום בטוקסופלזמה - היבטים מיילדותיים - Toxoplasmosis - obstetric aspects
• לנושא הבא: זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון - Varicella Zoster infection during pregnancy

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון