האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

חקירה אפידמיולוגית של צבר מחלה מדבקת בדרכי העיכול העוברת מאדם לאדם במוסד חינוכי לגיל הרך - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
חקירה אפידמיולוגית של צבר מחלה מדבקת בדרכי העיכול העוברת מאדם לאדם במוסד חינוכי לגיל הרך
Sobo 1906 323.png
תחום
מספר החוזר 1/2017
סימוכין 09497317
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 23 בינואר 2017
 

מטרת החוזר

הצגת שיטת חקירה אפידמיולוגית אחידה של צבר מקרי מחלה מידבקת בדרכי העיכול העוברת מאדם לאדם במוסד חינוך לגיל הרך (גני ילדים ומעונות יום), כולל צעדי המנע המומלצים נגד התפשטות הצבר.

מועד תחולת החוזר

החל מיום הפצת החוזר.

חוזרי ותדריכי משרד הבריאות המחייבים בנושא זה

רקע

מחלות זיהומיות של דרכי העיכול ובהן מחלת השיגלוזיס (דיזנטריה) הן נפוצות בארץ, בעיקר בקרב פעוטות וילדים. חלק ניכר מהתחלואה הזיהומית של דרכי העיכול בגיל הרך מופיע כצברים {clusters} במוסדות לגיל הרך (גני ילדים ומעונות יום). צברים אלו מאופיינים בהעברה מתמשכת, לאורך ימים עד שבועות, מילד לילד, וכן בקרב הצוות במוסד החינוכי. דרך ההעברה האופיינית היא דרך פקו-אורלית, שהיא העברה ישירה על ידי מגע יד נגועה בחיידקי צואה לפה, בפרט במהלך מגע גופני ישיר (כגון במהלך משחק בין ילדים), או דרך חפצים שהזדהמו במגע זה. צברים רבים מסוג זה בגיל הרך נגרמים על ידי חיידק השיגלה הגורם למחלת השיגלוזיס באדם (דיזנטריה, המונח הישן לכך), אשר מהווה המאכסן הטבעי הכמעט בלעדי של חיידק זה. חיידק השיגלה מדבק בקלות ועובר בעיקר באמצעות מגע פיזי ישיר מאדם לאדם, כאשר מספיקה כמות חיידקית קטנה מאד לצורך העברה והדבקה מחולה למגע שלו (המנה המדבקת המינימלית היא של 10 חיידקים בלבד). ליקויים בהיגיינה האישית, כגון העדר הרגלי שטיפת ידיים, וליקויים בהיגיינה הסביבתית המתבטאים בתנאי תברואה וסניטציה לא נאותים, תורמים להתפשטות צברים אלו במוסדות החינוך לגיל הרך.

לאור כל זאת, יש חשיבות להחלת שיטת חקירה אפידמיולוגית אחידה בלשכות הבריאות, של צבר מחלה מידבקת בדרכי העיכול, העובר מאדם לאדם, במוסד חינוכי לגיל הרך, כולל פירוט צעדי המנע המומלצים נגד התפשטות הצבר.

התוקף החוקי

הנוהל הוא הנחיה פנימית ביצועית ללשכות הבריאות ומתוקף תפקידו של משרד הבריאות וסמכויותיו על פי פקודת בריאות העם, 1940.

השיטה

  • קבלה ואימות של דיווח ראשוני:
  • יש לקבל ולאמת דיווח ראשוני על חולים במחלה מידבקת של דרכי העיכול (ילדים ו/או אנשי צוות) במוסד חינוכי לגיל הרך (גן ילדים/מעון יום) מכל גורם הפונה ביוזמתו ללשכת הבריאות (צוות הגן, נציגי רשות מקומית, הורים לילדים בגן, גורמי רפואה, גורמי תקשורת)
  • דיווח ראשוני יכול להתקבל במגוון דרכי התקשורת האפשריים (טלפון, פקס, דוא"ל וכדומה)
  • דיווח ראשוני על חולה/ים במחלה מידבקת של דרכי העיכול במוסד חינוכי לגיל הרך אפשר שיכיל מידע מינימלי בלבד כגון שם וכתובת המוסד, ותיאור כללי של סימני תחלואת מעיים זיהומית אופייניים (כגון שלשולים, הקאות, כאבי בטן וכיוצא בזה).
  • ביצוע חקירה אפידמיולוגית:
  • החקירה האפידמיולוגית תתבצע בהקדם על ידי איש צוות הלשכה אשר זמין ואמון בכך
  • חקירת הצבר תתמקד באיסוף המידע הנחוץ כדי לאפיין את הצבר במונחי זמן, אדם, מקום, גיבוש הגדרת המקרה, דרך ההעברה הסבירה (כגון הדבקה ישירה במגע מאדם לאדם, היינו, העברה פקו-אורלית), תאריך תחילת התחלואה של המקרה הידוע הראשון בצבר, והאם יש מקרים חדשים השייכים לצבר אשר ממשיכים להופיע לאורך זמן (התפשטות הצבר)
  • במקביל, החקירה תתמקד בהדרכת מנהל/ת הגן בעל פה ובכתב בנושאי היגיינה סביבתית ואישית, באמצעות שיחה טלפונית ולאחר מכן שליחה בפקס או דוא"ל של מכתבי הסבר וחומרי הדרכה מתאימים (ראו נספחים א׳ וב׳)
  • כמו כן, יש לשלוח למנהל/ת הגן בשלב מוקדם של החקירה את החוזר מתן אישור רפואי לחזרה למוסד חינוכי/מעון בגין מחלה מידבקת ואת תדריך שירותי בריאות הציבור למניעת התפשטות מחלות מידבקות במעונות ובמוסדות לילדים בגיל הרך.
  • במהלך חקירת הצבר, אין צורך לחקור עד תומו כל מקרה ומקרה השייך לצבר, אלא, יש להתמקד באפיון מהיר של התכונות האפידמיולוגיות של הצבר, כאמור לעיל.
    זאת, בשונה מחקירה של מקרה יחיד של שיגלוזיס, למשל, המדווח בהתאם לרשימת המחלות מחייבות ההודעה, על גבי הודעה אינדיבידואלית מגורם רפואי מאבחן בצירוף בדיקת המעבדה מאמתת האבחנה
  • בהתאמה, אין צורך להגיע לאימות מעבדתי של המחולל עבור כל מקרה ומקרה שהוגדר כשייך לצבר. מקרה אחד לפחות המאובחן מעבדתית מתוך צבר (שבהגדרה הוא בעל מאפיינים משותפים בזמן, מקום, ואוכלוסייה) יגדיר את כל הצבר - לדוגמה תרבית צואה חיובית לשיגלה אצל ילד משלשל בגן מסוים בו נמצאו באותה תקופה מספר משלשלים נוספים, תגדיר את הצבר בצורה ספציפית כצבר תחלואת שיגלוזיס
  • במקרה של צבר מחלה מידבקת בדרכי העיכול המתרחש במעון יום, יש לתעדף פתיחת חקירה בהקדם. מעון יום מתאפיין ככלל בהימצאות אוכלוסיית תינוקות מתחת לגיל שנה, המצויה בצפיפות מספר שעות ביום, לעיתים כ-100 תינוקות במבנה מעון אחד. אוכלוסייה זו היא רגישה ביותר בקרב ילדי הגיל הרך לתחלואה זיהומית, ובפרט לתחלואת מעיים זיהומית.
  • לרוב, אין הצדקה אפידמיולוגית להמליץ לרשות המקומית על סגירה של מוסד חינוכי מפני כניסת ילדים וצוות בריאים (או כאלו שהבריאו מהמחלה ומצוידים אישור רפואי מתאים כאמור) במהלך התרחשות של צבר מחלה מידבקת בדרכי העיכול העוברת מאדם לאדם במוסד החינוכי. האמור לעיל מתייחס גם לצברי תחלואת השיגלוזיס הנפוצים, צברי תחלואה של נגיף הרוטה (אשר פחות נפוצים בישראל מאז החלת שגרת החיסון), צברי נגיפי הנורו, וכן גם בהיארעות צברי תחלואת מעיים מדבקת של מחוללים אשר אינם מזוהים בתרביות צואה שגרתיות, אך התנהגותם האפידמיולוגית איננה חריגה והיא כשל מחוללי תחלואת שלשולים אופיינית/עונתית (לדוגמה נגיפי משפחות האנטרו והאדנו)
  • אם עולה ההשערה, בכל שלב בחקירה, שמדובר בהרעלת מזון (לדוגמה כאשר מתברר כי מועד החשיפה העיקרית של רוב או כל המקרים היה בנקודת זמן אחת, כגון ארוחת צהריים בגן ביום מסוים), יש להמשיך ולחקור את הצבר בהתאם לחוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 11/14 : חקירה אפידמיולוגית של צבר תחלואה הקשור במזון
  • ישיבות אפידמיולוגיה שוטפות/תקופתיות במחוז/נפה יקדישו מזמנן לתיאור צברים שדווחו ונחקרו לתקופה, לרבות סיכום שיתוף המידע בין המחלקות הרלוונטיות המעורבות בחקירות (רופאים, אחיות, בריאות הסביבה)
  • בקרת פתע של מפקח בריאות הסביבה בגן/מעון במהלך צבר מחלה מדבקת בדרכי העיכול:
  • מנהל החקירה האפידמיולוגית ינחה את המפקח המחוזי/נפתי לבריאות הסביבה (ברה"ס) על הוצאת בקרת פתע של מפקח בריאות הסביבה למעון/גן ברוב המקרים של צבר מחלה מדבקת בדרכי העיכול. שיקולים המנחים לתיעדוף של הוצאת בקרת פתע הם לדוגמא שיעור ההתקף (Attack rate) של הצבר - ככלל, שיעור התקף מעל 25% ייחשב משמעותי (היינו, מעל רבע מילדי ועובדי הגן/מעון חלו בתסמיני מחלת מעיים חדה בתקופה המוגדרת לצבר). שיקול נוסף הוא חומרת התחלואה בצבר, כגון אשפוז של מקרה אחד או יותר בצבר. שיקול נוסף, לתיעדוף בקרת הפתע של ברה"ס, הוא באם המוסד החינוכי היה מעורב בצברי תחלואה זיהומית קודמים
  • יש עדיפות ליציאה משותפת של בקרת אפידמיולוגיה וברה"ס, בפרט במוסדות חינוך גדולים, או במוסדות בהם צברי תחלואה חוזרים, או צברים חריגים בהיקף המקרים ו/או חומרת המחלה. עם זאת, אין לעכב יציאת מפקח ברה"ס למוסד החינוכי במידה ומועד הבקרה המשותפת הוא מאוחר יותר ממועד בקרת הברה"ס המוקדמת האפשרית
  • התחומים העיקריים לבקרת הברה"ס הם תשתיות ההיגיינה האישית, הן של הילדים המבקרים במוסד החינוכי, והן של צוות המוסד, וההיגיינה הסביבתית (תשתיות התברואה/סניטציה) במוסד החינוכי לגיל הרך
  • בפרט יש להתמקד בדו"ח הבקרה בדרישות המידיות לתיקון הליקויים התברואיים והסביבתיים המשמעותיים למניעת התפשטות הצבר הנחקר הנוכחי וצברים נוספים בעתיד
  • דו"ח הבקרה, עם כלל הדרישות לתיקון ליקויים שנמצאו במוסד החינוכי במהלך הבקרה בעקבות צבר התחלואה, יישלח בהקדם להנהלה הישירה של המוסד החינוכי, להנהלת הגוף המפעיל, במידה ויש (לדוגמה גן עירוני - הנהלת מחלקת החינוך לגיל הרך ברשות המקומית; מעון יום - הנהלת הארגון המפעיל), וכן העתקיו יועברו לרופא המחוז/הנפה והאחות האפידמיולוגית
  • במעונות יום יש לערוך הבקרה בהתאם לסטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך, שהם, ככלל, מחמירים יותר
  • תקשורת
  • פניות הנוגעות לצבר המגיעות מטעם הורים, ההנהלה או הצוות של המוסד החינוכי, וכן מטעם גורמי הרשות המקומית, תיענינה באופן שוטף ושגרתי ע"י צוות הלשכה החוקרת בהתאם להנחיות חוזר זה ונספחיו, ועפ"י שיקול הדעת של רופא המחוז/נפה
  • כל פניה של גוף תקשורת ארצי או מקומי צריכה להיות מטופלת ומרוכזת ברמת דוברות המשרד הראשי. אין להעביר הודעות יזומות או תגובות לשאילתות מגופי תקשורת כלשהם ללא עדכון ומעורבות של גורם מוסמך מטעם דוברות המשרד.