האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "טנדינופתיה - Tendinopathy"

מתוך ויקירפואה

שורה 19: שורה 19:
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
 
===אנמנזה===
 
===אנמנזה===
הביטוי האופייני לטנדינופתיה ([[דלקת גידים|Tendinopathy]]) הוא כאב מקומי תלוי עומס מוגבר של פעילות גופנית, עם החמרה הדרגתית בכאב. רוב המטופלים ידווחו כי התחילו בפעילות גופנית חדשה או הגבירו את עצימות הפעילות השוטפת לפני הופעת התסמינים. בשלבים המוקדמים, הכאב מופיע במהלך הפעילות בלבד. בהמשך, משך הכאב ועוצמתו עולים בהדרגה, ובשלבים מאוחרים יותר הכאב עשוי להיות נוכח גם במנוחה. החולים מתארים את הכאב כ"חד" או "דוקר" במהלך פעילות בעצימות גבוהה (Intensive), ולעיתים קרובות הם מדווחים גם על כאב "עמום" מיד לאחר הפעילות ובמנוחה.
+
הביטוי האופייני לטנדינופתיה ([[דלקת גידים|Tendinopathy]]) הוא כאב מקומי תלוי עומס מוגבר של פעילות גופנית, עם החמרה הדרגתית בכאב. רוב המטופלים ידווחו כי התחילו בפעילות גופנית חדשה או הגבירו את עצימות הפעילות השוטפת לפני הופעת התסמינים. בשלבים המוקדמים, הכאב מופיע במהלך הפעילות בלבד. בהמשך, משך הכאב ועוצמתו עולים בהדרגה, ובשלבים מאוחרים יותר הכאב עשוי להיות נוכח גם במנוחה. החולים מתארים את הכאב כ"חד" או "דוקר" במהלך פעילות בעצימות גבוהה, ולעיתים קרובות הם מדווחים גם על כאב "עמום" מיד לאחר הפעילות ובמנוחה.
  
 
===בדיקה גופנית===
 
===בדיקה גופנית===
שורה 25: שורה 25:
  
 
===הדמיה===
 
===הדמיה===
[[צילומי רנטגן]] רגילים אינם יכולים להדגים באופן כללי את השינויים ברקמות הרכות של טנדינופתיה אבל עשויים לחשוף ליקויים גרמיים, כגון loose bodies, או [[דלקת מפרקים ניוונית - Osteoarthritis|דלקת מפרקים ניוונית]] אשר יכולה לגרום לתסמינים. יש לערוך בדיקות הדמיה נוספות רק במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה אחרי קבלת אנמנזה מדוקדקת ובדיקה גופנית יסודית, וכן במקרים של כאב סורר למרות מיצוי טיפול שמרני הולם, או לצורך הערכה לפני הניתוח. בדיקות סונר ([[Ultrasound]]) ותהודה מגנטית ([[MRI|Magnetic Resonanse Imaging]]) יכולות להראות שינויים אופייניים ל-Tendinosis{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Gold RH. Seeger LL, Yao L. Imaging shoulder impingement. Skeletal Radiol. 1993;22:555-61.}}{{הערה|שם=הערה2|Paavolainen P, Ahovuo J. Ultrasonography and arthrography in the diagnosis of tears of the rotator cuff. J Bone Joint Surg Am. 1994:76:335¬40.}}{{הערה|שם=הערה3|Drakeford MK, Quinn MJ, Simpson SL, Pettine KA. A comparative study of ultrasonography and arthrography in the evaluation of the rotator cuff. Clin Orthop Relat Res. 1990:253:118-22.}}{{הערה|שם=הערה4|Beltran J. The use of magnetic resonance imaging about the shoulder. J Shoulder Elbow Surg. 1992:1:321-32.}}{{הערה|שם=הערה5|Fritschy D, de Gautard R. Jumper's knee and ultrasonography. Am J Sports Med. 1988:16:637-40.}}{{הערה|שם=הערה6|Khan KM, Bonar F, Desmond PM, Cook JL, Young DA, Visentini PJ, et al. Patellar tendinosis (jumper's knee): findings at histopathologic examination, US, and MR imaging. Victorian Institute of Sport Tendon Study Group. Radiology. 1996:200:821-7.}}{{הערה|שם=הערה7|Davies SG, Baudouin CJ, King JB, Perry JD. Ultrasound, computed tomography, and magnetic resonance imaging in patellar tendinitis. Clin Radiol. 1991:43:52-6.}}{{הערה|שם=הערה8|Miller TT. Imaging of elbow disorders. Orthop Clin North Am. 1999:30:21¬36.}}{{הערה|שם=הערה9|Neuhold A, Stiskal M, Kainberger F, Schwaighofer B. Degenerative Achilles tendon disease: assessment by magnetic resonance and ultrasonography. Eur J Radiol. 1992:14:213-20.}}, אך שינויים במבנה הגיד המודגמים בהדמיה אינם בהכרח תואמים את התסמינים הקליניים{{הערה|שם=הערה1}}.
+
[[צילומי רנטגן]] רגילים אינם יכולים להדגים באופן כללי את השינויים ברקמות הרכות של טנדינופתיה אבל עשויים לחשוף ליקויים גרמיים כגון loose bodies, או [[דלקת מפרקים ניוונית - Osteoarthritis|דלקת מפרקים ניוונית]] אשר יכולה לגרום לתסמינים. יש לבצע בדיקות הדמיה נוספות רק במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה אחרי קבלת אנמנזה מדוקדקת ובדיקה גופנית יסודית, וכן במקרים של כאב סורר למרות מיצוי טיפול שמרני הולם, או לצורך הערכה לפני הניתוח. בדיקות סונר ([[Ultrasound]]) ותהודה מגנטית ([[MRI|Magnetic Resonanse Imaging]]) יכולות להראות שינויים אופייניים ל-Tendinosis{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Gold RH. Seeger LL, Yao L. Imaging shoulder impingement. Skeletal Radiol. 1993;22:555-61.}}{{הערה|שם=הערה2|Paavolainen P, Ahovuo J. Ultrasonography and arthrography in the diagnosis of tears of the rotator cuff. J Bone Joint Surg Am. 1994:76:335¬40.}}{{הערה|שם=הערה3|Drakeford MK, Quinn MJ, Simpson SL, Pettine KA. A comparative study of ultrasonography and arthrography in the evaluation of the rotator cuff. Clin Orthop Relat Res. 1990:253:118-22.}}{{הערה|שם=הערה4|Beltran J. The use of magnetic resonance imaging about the shoulder. J Shoulder Elbow Surg. 1992:1:321-32.}}{{הערה|שם=הערה5|Fritschy D, de Gautard R. Jumper's knee and ultrasonography. Am J Sports Med. 1988:16:637-40.}}{{הערה|שם=הערה6|Khan KM, Bonar F, Desmond PM, Cook JL, Young DA, Visentini PJ, et al. Patellar tendinosis (jumper's knee): findings at histopathologic examination, US, and MR imaging. Victorian Institute of Sport Tendon Study Group. Radiology. 1996:200:821-7.}}{{הערה|שם=הערה7|Davies SG, Baudouin CJ, King JB, Perry JD. Ultrasound, computed tomography, and magnetic resonance imaging in patellar tendinitis. Clin Radiol. 1991:43:52-6.}}{{הערה|שם=הערה8|Miller TT. Imaging of elbow disorders. Orthop Clin North Am. 1999:30:21¬36.}}{{הערה|שם=הערה9|Neuhold A, Stiskal M, Kainberger F, Schwaighofer B. Degenerative Achilles tendon disease: assessment by magnetic resonance and ultrasonography. Eur J Radiol. 1992:14:213-20.}}, אך שינויים במבנה הגיד המודגמים בהדמיה אינם בהכרח תואמים את התסמינים הקליניים{{הערה|שם=הערה1}}.
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
שורה 37: שורה 37:
  
 
===חיזוק ומתיחה===
 
===חיזוק ומתיחה===
מרגע הפחתת הכאב חייבים להתחיל בטיפול לחיזוק ומתיחת השרירים. תרגילי חיזוק אקסצנטרי (Eccentric training) יעילים במיוחד בטיפול בטנדינופתיות ומסייעים לחידוש הקולגן{{הערה|שם=הערה11|Alfredson H, Pietila T, Jonsson P, Lorentzon R. Heavy-load eccentric calf muscle training for the treatment of chronic Achilles tendinosis. Am J Sports Med. 1998:26:360-6.}}{{הערה|שם=הערה12|Ohberg L, Lorentzon R, Alfredson H. Eccentric training in patients with chronic Achilles tendinosis: normalised tendon structure and decreased thickness at follow up. Br J Sports Med. 2004:38:8-11.}}. תרגילים אקסצנטריים הוכיחו את יעילותם בטיפול ב[[פגיעות כרוניות בגידי הרגל - גישה טיפולית#טנדינופתיה של האכילס (Achilles tendinopathy)|דלקת של גיד האכילס]] {{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה12}} וב[[דלקת גיד הפיקה - Patellar Tendonitis|דלקת גיד הפיקה]]{{הערה|שם=הערה13|Cannell LJ, Taunton JE, Clement DB, Smith C, Khan KM. A randomised clinical trial of the efficacy of drop squats or leg extension/leg curl exercises to treat clinically diagnosed jumper's knee in athletes: pilot study. Br J Sports Med. 2001 ;35:60-4.}}, ועשויים להיות יעילים גם בטנדינופתיות אחרות. תרגילי מתיחה נחשבים לרוב יעילים ומקובלים מאוד.
+
מרגע הפחתת הכאב חייבים להתחיל בטיפול לחיזוק ומתיחת השרירים. תרגילי חיזוק אקסצנטרי (Eccentric training) יעילים במיוחד בטיפול בטנדינופתיות ומסייעים לחידוש הקולגן{{הערה|שם=הערה11|Alfredson H, Pietila T, Jonsson P, Lorentzon R. Heavy-load eccentric calf muscle training for the treatment of chronic Achilles tendinosis. Am J Sports Med. 1998:26:360-6.}}{{הערה|שם=הערה12|Ohberg L, Lorentzon R, Alfredson H. Eccentric training in patients with chronic Achilles tendinosis: normalised tendon structure and decreased thickness at follow up. Br J Sports Med. 2004:38:8-11.}}. תרגילים אקסצנטריים הוכיחו את יעילותם בטיפול [[פגיעות כרוניות בגידי הרגל - גישה טיפולית#טנדינופתיה של האכילס (Achilles tendinopathy)|בדלקת של גיד האכילס]] {{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה12}} וב[[דלקת גיד הפיקה - Patellar Tendonitis|דלקת גיד הפיקה]]{{הערה|שם=הערה13|Cannell LJ, Taunton JE, Clement DB, Smith C, Khan KM. A randomised clinical trial of the efficacy of drop squats or leg extension/leg curl exercises to treat clinically diagnosed jumper's knee in athletes: pilot study. Br J Sports Med. 2001 ;35:60-4.}}, ועשויים להיות יעילים גם בטנדינופתיות אחרות. תרגילי מתיחה נחשבים לרוב יעילים ומקובלים מאוד.
  
 
===שיטות טיפול אחרות===
 
===שיטות טיפול אחרות===
שורה 49: שורה 49:
  
 
===התערבות ניתוחית===
 
===התערבות ניתוחית===
אף על פי שמנגנון הריפוי לאחר התערבות ניתוחית אינו מובן דיו, ניתוח הוא אפשרות טיפול יעילה בחולים שנבחרו בקפידה{{הערה|שם=הערה19|Tallon C, Coleman BD, Khan KM, Maffulll N. Outcome of surgery for chronic Achilles tendinopathy. A critical review. Am J Sports Med. 2001:29:315-20.}}{{הערה|שם=הערה20|Coleman BD, Khan KM, Maffulli N, Cook JL, Wark JD. Studies of surgical outcome after patellar tendinopathy: clinical significance of methodological deficiencies and guidelines for future studies. Victorian Institute of Sport Tendon Study Group. Scand J Med Sci Sports. 2000:10:2-11.}}. במקרים של מיצוי טיפול שמרני יש להפנות את המטופל להערכה אורתופדית. טכניקות ניתוחיות משתנות בהתאם למיקום הטנדינופטיה אך כוללות בדרך כלל כריתה של רקמת גיד לא תקינה וביצוע חתכים לאורך הגיד כדי לשחרר אזורים של הצטלקות ו-Fibrosis. החלטה על התערבת ניתוחית מוצדקת רק לאחר מיצוי טיפול שמרני במשך 3–6 חודשים.
+
אף על פי שמנגנון הריפוי לאחר התערבות ניתוחית אינו מובן דיו, ניתוח הוא אפשרות טיפול יעילה בחולים שנבחרו בקפידה{{הערה|שם=הערה19|Tallon C, Coleman BD, Khan KM, Maffulll N. Outcome of surgery for chronic Achilles tendinopathy. A critical review. Am J Sports Med. 2001:29:315-20.}}{{הערה|שם=הערה20|Coleman BD, Khan KM, Maffulli N, Cook JL, Wark JD. Studies of surgical outcome after patellar tendinopathy: clinical significance of methodological deficiencies and guidelines for future studies. Victorian Institute of Sport Tendon Study Group. Scand J Med Sci Sports. 2000:10:2-11.}}. במקרים של מיצוי טיפול שמרני יש להפנות את המטופל להערכה אורתופדית. טכניקות ניתוחיות משתנות בהתאם למיקום הטנדינופתיה אך כוללות בדרך כלל כריתה של רקמת גיד לא תקינה וביצוע חתכים לאורך הגיד כדי לשחרר אזורים של הצטלקות ו-Fibrosis. החלטה על התערבת ניתוחית מוצדקת רק לאחר מיצוי טיפול שמרני במשך 3–6 חודשים.
  
 
==טנדינופתיה של שרוול המסובב==
 
==טנדינופתיה של שרוול המסובב==
 
טנדינופתיה של שרירי השרוול המסובב ([[Shoulder pain|Rotator cuff muscles]]) מופיעה באחד מתוך 50 מבוגרים{{הערה|שם=הערה21|van der Wlndt DA, Koes BW, de Jong BA, Bouter LM. Shoulder disorders in general practice: incidence, patient characteristics, and management. Ann Rheum Dis. 1995:54:959-64.}} ונפוצה בעיקר בספורטאים העוסקים בזריקות כדור חוזרות ובפועלים שצריכים לעבוד כשידיהם מונפות באוויר.
 
טנדינופתיה של שרירי השרוול המסובב ([[Shoulder pain|Rotator cuff muscles]]) מופיעה באחד מתוך 50 מבוגרים{{הערה|שם=הערה21|van der Wlndt DA, Koes BW, de Jong BA, Bouter LM. Shoulder disorders in general practice: incidence, patient characteristics, and management. Ann Rheum Dis. 1995:54:959-64.}} ונפוצה בעיקר בספורטאים העוסקים בזריקות כדור חוזרות ובפועלים שצריכים לעבוד כשידיהם מונפות באוויר.
  
שריר השרוול המסובב מורכבים משריר ה-Subscapularis בחלקו הקדמי, שריר ה-Supraspinatous בחלקו העליון ושריר ה-Infraspinatous ושריר ה-Teres minor בחלקו התחתון. תפקיד שרירים אלו הוא למקם את ראש עצם הזרוע מול ה-Glenoid במהלך כל תנועת הכתף. השרירים גם מסייעים בפועל בביצוע תנועות של הרמת הכתף ובתנועות הסיבוב. תפקוד לא תקין וחולשת שרירים גורמים לראש עצם הזרוע להגר למעלה, וגורמים לצביטה של ה-Supraspinatous. במהלך אבדוקציה (Abduction) תקינה מכלול שריר ה-Supraspintaous תופס שטח צר, תוך מגע קל בין שריר ה-Supraspinatous ל-Coracoacromial arch. צביטה חוזרת של ה-Coracoacromial arch בגיד ה-Supraspinatous מהווה מנגנון אפשרי של פגיעה בגיד. מיעוט כלי דם באזור המקורב למקום החיבור של גיד ה-Supraspinatous גם עשוי לתרום לטנדינופתיה של שרירי השרוול המסובב{{הערה|שם=הערה22|Lohr JF, Uhthoff HK. The microvascular pattern of the supraspinatus tendon. Clin Orthop Relat Res. 1990:254:35-8.}}.
+
שריר השרוול המסובב מורכבים משריר ה-Subscapularis בחלקו הקדמי, שריר ה-Supraspinatous בחלקו העליון, ושרירי ה-Infraspinatous וה-Teres minor בחלקו התחתון. תפקיד שרירים אלו הוא למקם את ראש עצם הזרוע מול ה-Glenoid במהלך כל תנועת הכתף. השרירים גם מסייעים בפועל בביצוע תנועות של הרמת הכתף ובתנועות הסיבוב. תפקוד לא תקין וחולשת שרירים גורמים לראש עצם הזרוע להגר למעלה, וגורמים לצביטה של ה-Supraspinatous. במהלך אבדוקציה (Abduction) תקינה מכלול שריר ה-Supraspintaous תופס שטח צר, תוך מגע קל בין שריר ה-Supraspinatous ל-Coracoacromial arch. צביטה חוזרת של ה-Coracoacromial arch בגיד ה-Supraspinatous מהווה מנגנון אפשרי של פגיעה בגיד. מיעוט כלי דם באזור המקורב למקום החיבור של גיד ה-Supraspinatous גם עשוי לתרום לטנדינופתיה של שרירי השרוול המסובב{{הערה|שם=הערה22|Lohr JF, Uhthoff HK. The microvascular pattern of the supraspinatus tendon. Clin Orthop Relat Res. 1990:254:35-8.}}.
  
 +
=== אבחנה ===
 
מבחן על שם Hawkins (איור 1) מעורר כאב על ידי סיבוב פנימי סביל (Passive internal rotation) של זרוע המטופל ממצב כיפוף (Flexion) של הכתף ב-90 מעלות. הוא רגיש (92 אחוזים) אך לא ספציפי (25 אחוזים) לצביטה. המבחן על שם Neer (איור 2) מעורר כאב בכיפוף קדמי מלא בזווית של 70–120 מעלות. הוא גם די רגיש (88 אחוזים) אך לא ספציפי (33 אחוזים){{הערה|שם=הערה23|Calis M, Akgun K, Birtane M, Karacan I, Caiis H, Tuzun F. Diagnostic values of clinical diagnostic tests in subacromial impingement syndrome. Ann Rheum Dis. 2000:59:44-7.}}{{הערה|שם=הערה24|Wright MH, Jobe CM, O'hara RC, Osborn JM, Alexander G. Cross sectional anatomy of impingement syndrome. J Shoulder Elbow Surg. 1994;73(suppl 3):73.}}.
 
מבחן על שם Hawkins (איור 1) מעורר כאב על ידי סיבוב פנימי סביל (Passive internal rotation) של זרוע המטופל ממצב כיפוף (Flexion) של הכתף ב-90 מעלות. הוא רגיש (92 אחוזים) אך לא ספציפי (25 אחוזים) לצביטה. המבחן על שם Neer (איור 2) מעורר כאב בכיפוף קדמי מלא בזווית של 70–120 מעלות. הוא גם די רגיש (88 אחוזים) אך לא ספציפי (33 אחוזים){{הערה|שם=הערה23|Calis M, Akgun K, Birtane M, Karacan I, Caiis H, Tuzun F. Diagnostic values of clinical diagnostic tests in subacromial impingement syndrome. Ann Rheum Dis. 2000:59:44-7.}}{{הערה|שם=הערה24|Wright MH, Jobe CM, O'hara RC, Osborn JM, Alexander G. Cross sectional anatomy of impingement syndrome. J Shoulder Elbow Surg. 1994;73(suppl 3):73.}}.
  
 
[[קובץ:Tendons1.jpg|מרכז|550 פיקסלים]]
 
[[קובץ:Tendons1.jpg|מרכז|550 פיקסלים]]
  
 +
=== טיפול ===
 
פיזיותרפיה המתמקדת בהשגת טווח תנועה מלא, חיזוק שרירי השרוול המסובב וייצוב עצם השכמה היא עמוד התווך של הטיפול{{הערה|שם=הערה25|Kuhn JE. Exercise in the treatment of rotator cuff impingement: a systematic review and a synthesized evidence-based rehabilitation protocol. J Shoulder Elbow Surg. 2009;18(1):138-160.}}. זריקות סטרואידים משמשות בדרך כלל לטיפול בטנדינופתיה של שרוול המסובב, אך מחקרים מבוקרים הראו יתרון צנוע, בייחוד לטווח הארוך{{הערה|שם=הערה26|Crawshaw DP, Helliwell PS, Hensor EM, Hay EM, Aldous SJ, Conaghan PG. Exercise therapy after corticosteroid injection for moderate to severe shoulder pain: large pragmatic randomised trial. BMJ. 2010;340:c3037.}}. לפיכך זריקות סטרואידים צריכות להישמר לחולים שאינם מסוגלים לעסוק בתרגילים שיקומיים בגלל הכאב. אופציה ניתוחית מומלצת לחולים בעלי תסמינים מתמשכים, או לחולים שבהם לא מושג שיפור בטווח התנועות.
 
פיזיותרפיה המתמקדת בהשגת טווח תנועה מלא, חיזוק שרירי השרוול המסובב וייצוב עצם השכמה היא עמוד התווך של הטיפול{{הערה|שם=הערה25|Kuhn JE. Exercise in the treatment of rotator cuff impingement: a systematic review and a synthesized evidence-based rehabilitation protocol. J Shoulder Elbow Surg. 2009;18(1):138-160.}}. זריקות סטרואידים משמשות בדרך כלל לטיפול בטנדינופתיה של שרוול המסובב, אך מחקרים מבוקרים הראו יתרון צנוע, בייחוד לטווח הארוך{{הערה|שם=הערה26|Crawshaw DP, Helliwell PS, Hensor EM, Hay EM, Aldous SJ, Conaghan PG. Exercise therapy after corticosteroid injection for moderate to severe shoulder pain: large pragmatic randomised trial. BMJ. 2010;340:c3037.}}. לפיכך זריקות סטרואידים צריכות להישמר לחולים שאינם מסוגלים לעסוק בתרגילים שיקומיים בגלל הכאב. אופציה ניתוחית מומלצת לחולים בעלי תסמינים מתמשכים, או לחולים שבהם לא מושג שיפור בטווח התנועות.
  
שורה 66: שורה 68:
  
 
==טנדינופתיה של המרפק==
 
==טנדינופתיה של המרפק==
דלקת עילית העלי הצידית ([[אפיקונדיליטיס לטראלי - Lateral epicondylitis|Lateral epicondylitis]]) שכיחה פי 7–10 מדלקת עילית העלי התיכונה (Medial epicondylitis) ובכ-75 אחוזים מהמקרים פוגעת ביד הדומיננטית{{הערה|שם=הערה32|Leach RE, Miller JK. Lateral and medial epicondylitis of the elbow. Clin Sports Med. 1987:6:259-72.}}. הבעיה שכיחה אצל אנשים שמשחקים משחקי מחבט (מרפק טניס - Tennis elbow), ומופיעה במקצועות הדורשות כיפוף ויישור חוזר של כף היד. מישוש גורם לרגישות מעל או דיסטלית ל-Lateral epicondyle של עצם הזרוע באזור אחיזת השרירים הפושטים והמסובבים את האמה כלפי מעלה. הכאב מופק על ידי כיווץ סטטי של השרירים הפושטים נגד התנגדות. במקרה של Medial epicondylitis, המישוש רגיש באזור האחיזה של מכופפי כף היד והכאב מופק על ידי כיפוף ופרונציה (Pronation) של כף יד נגד התנגדות.
+
דלקת עילית העלי הצידית ([[אפיקונדיליטיס לטראלי - Lateral epicondylitis|Lateral epicondylitis]]) שכיחה פי 7–10 מדלקת עילית העלי התיכונה (Medial epicondylitis) ובכ-75 אחוזים מהמקרים פוגעת ביד הדומיננטית{{הערה|שם=הערה32|Leach RE, Miller JK. Lateral and medial epicondylitis of the elbow. Clin Sports Med. 1987:6:259-72.}}. הבעיה שכיחה אצל אנשים שמשחקים משחקי מחבט (מרפק טניס - Tennis elbow), ומופיעה במקצועות הדורשות כיפוף ויישור חוזר של כף היד.  
  
ריבוי הטיפולים מעיד על ראיות סותרות ומשתנות בנוגע ליעילות הטיפול. פיזיותרפיה בדגש על מתיחה וחיזוק שרירים מדגימה עדיפות עקבית בהקלת הסימפטומים משימוש ב-NSAIDs, זריקות סטרואידים, או קיבוע המרפק (bracing) במעקב של שישה שבועות עד שנה לאחר תחילת הטיפול{{הערה|שם=הערה33|Coombes BK, et al. Efficacy and safety of corticosteroid injections and other injections for management of tendinopathy: a systematic review of randomised controlled trials. Lancet. 2010:376(9754)1751-1767.}}. בהתחשב בפשטותה, יעילותה המוכחת ותופעות הלוואי המזעריות, פיזיותרפיה בדגש על חיזוק ומתיחת מיישרי כף היד היא אבן הפינה של טיפול ב-Lateral epicondylitis. עם זאת, לא ברור אם פיזיותרפיה או כל טיפול אחר ל-Lateral epicondylitis לאחר שנת מעקב מספקת תוצאות טובות יותר ממנוחה ושינוי בפעילות בלבד{{הערה|שם=הערה34|Smidt N, et al. Corticosteroid injections, physiotherapy, or a wait-and-see policy for lateral epicondylitis: a randomised controlled trial. Lancet. 2002:359(9307):657-662.}}{{הערה|שם=הערה35|Coombes BK, et al. Effect of corticosteroid injection, physiotherapy, or both on clinical outcomes in patients with unilateral lateral epicondylagia: a randomized controlled trial. JAMA. 2013;309(5):461-469.}}.
+
=== אבחנה ===
 +
מישוש גורם לרגישות מעל או דיסטלית ל-Lateral epicondyle של עצם הזרוע באזור אחיזת השרירים הפושטים והמסובבים את האמה כלפי מעלה. הכאב מופק על ידי כיווץ סטטי של השרירים הפושטים נגד התנגדות. במקרה של Medial epicondylitis, המישוש רגיש באזור האחיזה של מכופפי כף היד והכאב מופק על ידי כיפוף ופרונציה (Pronation) של כף יד נגד התנגדות.
  
זריקות סטרואידים מספקות הקלה בכאב לטווח קצר בלבד. יתר על כן, באחרונה הראה מחקר אקראי גדול שיעורי ריפוי נמוכים יותר לטווח ארוך בזריקות סטרואידים מאשר בטיפול פיזיותרפי או מנוחה{{הערה|שם=הערה35}}. מחקרים אחדים הראו כי קיימת יעילות של זריקות של דם עצמי ופלזמה עשירה בטסיות{{הערה|שם=הערה36|Peerbooms JC, Sluimer J, Bruijn DJ, Gosens T. Positive effect of an autologous platelet concentrate in lateral epicondylitis in a double-blind randomized controlled trial: platelet-rich plasma versus corticosteroid injection with a 1-year follow-up. Am J Sports Med. 2010;38(2):255-262.}}{{הערה|שם=הערה37|Creaney L, et al. Growth factor-based therapies provide additional benefit beyond physical therapy in resistant elbow tendinopathy: a prospective, single-blind, randomised trial of autologous blood injections versus platelet-rich plasma injections. Br J Sports Med. 2011 ;45(12):966-971.}}. מחקר נוסף הראה שבחולים הסובלים מכאב כתוצאה מדלקת מתמדת של עילית העלי הצידי ושקיבלו פיזיותרפיה מתמשכת, הושג שיפור בטיפול באפליקציות (Application) של מדבקות {{כ}}{{כ}}Nitroglycerin{{הערה|שם=הערה38|Paoloni JA, Murrell GA, Burch RM, Ang RY. Randomised, double-blind, placebo-controlled clinical trial of a new topical glyceryl trinitrate patch for chronic lateral epicondylosis. Br J Sports Med. 2009;43(4):299-302.}}.
+
=== טיפול ===
 +
ריבוי הטיפולים מעיד על ראיות סותרות ומשתנות בנוגע ליעילות הטיפול. פיזיותרפיה בדגש על מתיחה וחיזוק שרירים מדגימה עדיפות עקבית בהקלת התסמינים משימוש ב-NSAIDs, זריקות סטרואידים, או קיבוע המרפק (bracing) במעקב של שישה שבועות עד שנה לאחר תחילת הטיפול{{הערה|שם=הערה33|Coombes BK, et al. Efficacy and safety of corticosteroid injections and other injections for management of tendinopathy: a systematic review of randomised controlled trials. Lancet. 2010:376(9754)1751-1767.}}. בהתחשב בפשטותה, יעילותה המוכחת ותופעות הלוואי המזעריות, פיזיותרפיה בדגש על חיזוק ומתיחת מיישרי כף היד היא אבן הפינה של טיפול ב-Lateral epicondylitis. עם זאת, לא ברור אם פיזיותרפיה או כל טיפול אחר ל-Lateral epicondylitis לאחר שנת מעקב מספקת תוצאות טובות יותר ממנוחה ושינוי בפעילות בלבד{{הערה|שם=הערה34|Smidt N, et al. Corticosteroid injections, physiotherapy, or a wait-and-see policy for lateral epicondylitis: a randomised controlled trial. Lancet. 2002:359(9307):657-662.}}{{הערה|שם=הערה35|Coombes BK, et al. Effect of corticosteroid injection, physiotherapy, or both on clinical outcomes in patients with unilateral lateral epicondylagia: a randomized controlled trial. JAMA. 2013;309(5):461-469.}}.
  
סדים למרפק וקיבוע המגביל יישור של כף היד עשויים לספק הקלה בכאב ושיפור בתפקוד לטווח קצר אך הראיות להפחתת כאב לטווח הארוך מוגבלות{{הערה|שם=הערה39|Struijs PA, Kerkhoffs GM, Assendelft WJ, Van Dijk CN. Conservative treatment of lateral epicondylitis: brace versus physical therapy or a combination of both-a randomized clinical trial. Am J Sports Med. 2004:32(2):462-469.}}.
+
זריקות סטרואידים מספקות הקלה בכאב לטווח קצר בלבד. יתר על כן, באחרונה הראה מחקר אקראי גדול שיעורי ריפוי נמוכים יותר לטווח ארוך בזריקות סטרואידים מאשר בטיפול פיזיותרפי או מנוחה{{הערה|שם=הערה35}}. מחקרים אחדים הראו כי קיימת יעילות של זריקות של דם עצמי ופלזמה עשירה בטסיות{{הערה|שם=הערה36|Peerbooms JC, Sluimer J, Bruijn DJ, Gosens T. Positive effect of an autologous platelet concentrate in lateral epicondylitis in a double-blind randomized controlled trial: platelet-rich plasma versus corticosteroid injection with a 1-year follow-up. Am J Sports Med. 2010;38(2):255-262.}}{{הערה|שם=הערה37|Creaney L, et al. Growth factor-based therapies provide additional benefit beyond physical therapy in resistant elbow tendinopathy: a prospective, single-blind, randomised trial of autologous blood injections versus platelet-rich plasma injections. Br J Sports Med. 2011 ;45(12):966-971.}}. מחקר נוסף הראה שבחולים הסובלים מכאב כתוצאה מדלקת מתמדת של ה-Lateral epicondyle ושקיבלו פיזיותרפיה מתמשכת, הושג שיפור בטיפול באפליקציות (Application) של מדבקות {{כ}}Nitroglycerin{{הערה|שם=הערה38|Paoloni JA, Murrell GA, Burch RM, Ang RY. Randomised, double-blind, placebo-controlled clinical trial of a new topical glyceryl trinitrate patch for chronic lateral epicondylosis. Br J Sports Med. 2009;43(4):299-302.}}. סדים למרפק וקיבוע המגביל יישור של כף היד עשויים לספק הקלה בכאב ושיפור בתפקוד לטווח קצר אך הראיות להפחתת כאב לטווח הארוך מוגבלות{{הערה|שם=הערה39|Struijs PA, Kerkhoffs GM, Assendelft WJ, Van Dijk CN. Conservative treatment of lateral epicondylitis: brace versus physical therapy or a combination of both-a randomized clinical trial. Am J Sports Med. 2004:32(2):462-469.}}.
  
 
== פרוגנוזה ==
 
== פרוגנוזה ==
שורה 80: שורה 84:
 
בפגיעות כרוניות של גידים ברגליים הטיפול המועדף הוא תוכנית חיזוק אקסצנטרי בעצימות גבוהה של מכלול השרירים.
 
בפגיעות כרוניות של גידים ברגליים הטיפול המועדף הוא תוכנית חיזוק אקסצנטרי בעצימות גבוהה של מכלול השרירים.
  
למרות השימוש הנרחב בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs), מעטות העדויות התומכות בשימוש בתרופות אלה בטיפול בטנדינופתיות. בפגיעות לא דלקתיות כגון תסמונת השרוול המסובב או טנדינופתיה של מיישרי כף היד במרפק (מרפק טניס), זריקות סטרואידים עשויים לספק הקלה בכאב לטווח קצר, אך עדויות אינן עקביות לגבי השיפור לטווח הארוך ושיקום סופי של התפקוד. יתר על כן, קיימות עדויות על שיעורי ריפוי נמוכים יותר לטווח הארוך בזריקות סטרואידים מאשר בטיפול פיזיותרפי או במנוחה בלבד. פיזיותרפיה בדגש על מתיחה וחיזוק שרירים מראה עדיפות עקבית בהקלת התסמינים משימוש ב-NSAIDs, זריקות סטרואידים, או קיבוע במעקב לטווח ארוך.
+
למרות השימוש הנרחב בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs), מעטות העדויות התומכות בשימוש בתרופות אלה בטיפול בטנדינופתיות. בפגיעות לא דלקתיות כגון תסמונת השרוול המסובב או טנדינופתיה של מיישרי כף היד במרפק (מרפק טניס), זריקות סטרואידים עשויות לספק הקלה בכאב לטווח קצר, אך עדויות אינן עקביות לגבי השיפור לטווח הארוך ושיקום סופי של התפקוד. יתר על כן, קיימות עדויות על שיעורי ריפוי נמוכים יותר לטווח הארוך בזריקות סטרואידים מאשר בטיפול פיזיותרפי או במנוחה בלבד. פיזיותרפיה בדגש על מתיחה וחיזוק שרירים מראה עדיפות עקבית בהקלת התסמינים משימוש ב-NSAIDs, זריקות סטרואידים, או קיבוע במעקב לטווח ארוך.
  
 
==דגלים אדומים==
 
==דגלים אדומים==

גרסה מ־19:32, 16 בדצמבר 2020

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פגיעות כרוניות בגידי הגפה העליונה - גישה טיפולית
Chronic injuries of tendons in the upper extremity – treatments
יוצר הערך ד"ר ריטה משוב
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת גידים

אפידמיולוגיה

אטיולוגיה

קליניקה

אבחנה

אנמנזה

הביטוי האופייני לטנדינופתיה (Tendinopathy) הוא כאב מקומי תלוי עומס מוגבר של פעילות גופנית, עם החמרה הדרגתית בכאב. רוב המטופלים ידווחו כי התחילו בפעילות גופנית חדשה או הגבירו את עצימות הפעילות השוטפת לפני הופעת התסמינים. בשלבים המוקדמים, הכאב מופיע במהלך הפעילות בלבד. בהמשך, משך הכאב ועוצמתו עולים בהדרגה, ובשלבים מאוחרים יותר הכאב עשוי להיות נוכח גם במנוחה. החולים מתארים את הכאב כ"חד" או "דוקר" במהלך פעילות בעצימות גבוהה, ולעיתים קרובות הם מדווחים גם על כאב "עמום" מיד לאחר הפעילות ובמנוחה.

בדיקה גופנית

הבדיקה כוללת נוכחות של דלדול שרירים, אסימטריה, נפיחות, אודם, ותפליט תוך-מפרקי. דלדול שרירים במצב של טנדינופתיה כרונית יכול להצביע לעיתים קרובות על משך המחלה. דלדול, נפיחות, אודם ואסימטריה הם סימנים אופייניים לטנדינופתיה. תפליטים תוך-פרקיים אופייניים פחות ויכולים להצביע על בעיה תוך מפרקית. טווח התנועות לרוב מוגבל בצד התסמיני, ומישוש הגידים המעורבים יכול לגרום לרגישות מקומית אשר דומה לזו המופיעה במהלך פעילות. האבחנה של Tendinosis מתבססת על בדיקה ומבחנים ספציפיים המדמים טעינת גיד ומשחזרים את הכאב של המטופל.

הדמיה

צילומי רנטגן רגילים אינם יכולים להדגים באופן כללי את השינויים ברקמות הרכות של טנדינופתיה אבל עשויים לחשוף ליקויים גרמיים כגון loose bodies, או דלקת מפרקים ניוונית אשר יכולה לגרום לתסמינים. יש לבצע בדיקות הדמיה נוספות רק במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה אחרי קבלת אנמנזה מדוקדקת ובדיקה גופנית יסודית, וכן במקרים של כאב סורר למרות מיצוי טיפול שמרני הולם, או לצורך הערכה לפני הניתוח. בדיקות סונר (Ultrasound) ותהודה מגנטית (Magnetic Resonanse Imaging) יכולות להראות שינויים אופייניים ל-Tendinosis‏[1][2][3][4][5][6][7][8][9], אך שינויים במבנה הגיד המודגמים בהדמיה אינם בהכרח תואמים את התסמינים הקליניים[1].

טיפול

רוב החולים יגיבו בסופו של דבר לטיפול שמרני, אם כי השיפור בסימני טנדינופתיה יכול להימשך עד שישה חודשים. מטרת הטיפול היא להפחית את הכאב ולהחזיר את המטופל לתפקוד. למרבה הצער קיים קומץ של מחקרים אקראיים מבוקרים (Randomised controlled trials) במתודולוגיה נאותה אשר חקרו את מגוון הטיפולים המומלצים לחולי Tendinosis. מנוחה של האזור הפגוע, מתיחות, קרח ומשככי כאב הם הטיפולים המקובלים בשלב החריף של הכאב.

מנוחה של האזור הפגוע

אין המלצות ברורות למשך המנוחה הדרוש, וטיפולים שונים לא נחקרו במחקרים אקראיים מבוקרים. רוב הרופאים ממליצים לחולים להמשיך בפעילות עד להופעת הכאב. יש להימנע מקיבוע מלא כדי למנוע ניוון שרירים.

קרח

טיפול בקור (Cryotherapy) יעיל להקלת הכאב לטווח קצר. קרח עשוי להאט שחרור של דם וחלבונים מכלי הדם המקיפים את הגיד על ידי הפחתת קצב חילוף החומרים ברקמות. קרח עשוי להיות יעיל להפחתת נפיחות וכאב במקרים של טנדינופתיה דלקתית חריפה על ידי הפחתת תגובה דלקתית. אף שטיפול בקור לא נחקר היטב, מחברי הסקירה השיטתית האחרונה של טיפול בקור כטיפול בפגיעות ברקמות רכות הגיעו למסקנה שהנחת רטיות קרח לפרקי זמן של כ-10 דקות יעילה ביותר[10].

חיזוק ומתיחה

מרגע הפחתת הכאב חייבים להתחיל בטיפול לחיזוק ומתיחת השרירים. תרגילי חיזוק אקסצנטרי (Eccentric training) יעילים במיוחד בטיפול בטנדינופתיות ומסייעים לחידוש הקולגן[11][12]. תרגילים אקסצנטריים הוכיחו את יעילותם בטיפול בדלקת של גיד האכילס [11][12] ובדלקת גיד הפיקה[13], ועשויים להיות יעילים גם בטנדינופתיות אחרות. תרגילי מתיחה נחשבים לרוב יעילים ומקובלים מאוד.

שיטות טיפול אחרות

סונר טיפולי וטיפולים בגלי הלם חוץ-גופיים (Extracorporeal Shock Wave Therapy) הם טיפולים אפשריים נוספים בטנדינופתיות, כמו גם Iontophoresis ו-Phonophoresis.

סונר טיפולי מייצר גלים בתדירות גבוהה, אשר מפיקים חום תוך כדי חדירתם לרקמות שטחיות. הוא עשוי להפחית כאב ולהגביר את קצב יצור הקולגן אך ראיות עקביות ליעילותו חלשות[14][15].

Extracorporeal Shock Wave Therapy ‏(ESWT) משתמש בגלי הלם אקוסטיים (Acustic) להקניית שינויים מבניים ונוירוכימיים (Neurochemical) שעשויים להפחית את הכאב ולקדם את ריפוי הגיד. ESWT נראה טיפול בטוח ויעיל, אך יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר את מנגנוני הפעולה שלו ואת אסטרטגיות הטיפול המיטביות[16][17].

Iontophoresis ו-וPhonophoresis משתמשים בפולסים (Pulses) חשמליים ועל שמעיים כדי להחדיר NSAIDs ‏(Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs) וסטרואידים אל תוך רקמות תסמיניות תת-עוריות. שניהם נמצאים בשימוש נרחב ויעילותם הוכחה במחקרים בעלי מדגם קטן, אך מחקרים אקראיים מבוקרים מתקשים להוציא המלצות אמינות לגבי שיטות אלה[15][18].

התערבות ניתוחית

אף על פי שמנגנון הריפוי לאחר התערבות ניתוחית אינו מובן דיו, ניתוח הוא אפשרות טיפול יעילה בחולים שנבחרו בקפידה[19][20]. במקרים של מיצוי טיפול שמרני יש להפנות את המטופל להערכה אורתופדית. טכניקות ניתוחיות משתנות בהתאם למיקום הטנדינופתיה אך כוללות בדרך כלל כריתה של רקמת גיד לא תקינה וביצוע חתכים לאורך הגיד כדי לשחרר אזורים של הצטלקות ו-Fibrosis. החלטה על התערבת ניתוחית מוצדקת רק לאחר מיצוי טיפול שמרני במשך 3–6 חודשים.

טנדינופתיה של שרוול המסובב

טנדינופתיה של שרירי השרוול המסובב (Rotator cuff muscles) מופיעה באחד מתוך 50 מבוגרים[21] ונפוצה בעיקר בספורטאים העוסקים בזריקות כדור חוזרות ובפועלים שצריכים לעבוד כשידיהם מונפות באוויר.

שריר השרוול המסובב מורכבים משריר ה-Subscapularis בחלקו הקדמי, שריר ה-Supraspinatous בחלקו העליון, ושרירי ה-Infraspinatous וה-Teres minor בחלקו התחתון. תפקיד שרירים אלו הוא למקם את ראש עצם הזרוע מול ה-Glenoid במהלך כל תנועת הכתף. השרירים גם מסייעים בפועל בביצוע תנועות של הרמת הכתף ובתנועות הסיבוב. תפקוד לא תקין וחולשת שרירים גורמים לראש עצם הזרוע להגר למעלה, וגורמים לצביטה של ה-Supraspinatous. במהלך אבדוקציה (Abduction) תקינה מכלול שריר ה-Supraspintaous תופס שטח צר, תוך מגע קל בין שריר ה-Supraspinatous ל-Coracoacromial arch. צביטה חוזרת של ה-Coracoacromial arch בגיד ה-Supraspinatous מהווה מנגנון אפשרי של פגיעה בגיד. מיעוט כלי דם באזור המקורב למקום החיבור של גיד ה-Supraspinatous גם עשוי לתרום לטנדינופתיה של שרירי השרוול המסובב[22].

אבחנה

מבחן על שם Hawkins (איור 1) מעורר כאב על ידי סיבוב פנימי סביל (Passive internal rotation) של זרוע המטופל ממצב כיפוף (Flexion) של הכתף ב-90 מעלות. הוא רגיש (92 אחוזים) אך לא ספציפי (25 אחוזים) לצביטה. המבחן על שם Neer (איור 2) מעורר כאב בכיפוף קדמי מלא בזווית של 70–120 מעלות. הוא גם די רגיש (88 אחוזים) אך לא ספציפי (33 אחוזים)[23][24].

Tendons1.jpg

טיפול

פיזיותרפיה המתמקדת בהשגת טווח תנועה מלא, חיזוק שרירי השרוול המסובב וייצוב עצם השכמה היא עמוד התווך של הטיפול[25]. זריקות סטרואידים משמשות בדרך כלל לטיפול בטנדינופתיה של שרוול המסובב, אך מחקרים מבוקרים הראו יתרון צנוע, בייחוד לטווח הארוך[26]. לפיכך זריקות סטרואידים צריכות להישמר לחולים שאינם מסוגלים לעסוק בתרגילים שיקומיים בגלל הכאב. אופציה ניתוחית מומלצת לחולים בעלי תסמינים מתמשכים, או לחולים שבהם לא מושג שיפור בטווח התנועות.

טיפולים נוספים

זריקות מקומיות של Dextrose, דם עצמי ופלזמה עשירה בטסיות (Platelet rich plasma) מייצגות צורות של Prolotherapy, שיטת טיפול שבה חומרים מוזרקים לרקמה מנוונת או פגועה, ומגרים הפרשת חומרים מעודדי דלקת בניסיון לעורר תגובה המובילה לריפוי נוסף. הראיות לשיטות אלה משתנות באופן קיצוני בהתאם לרקמות היעד והחומרים שמוזרקים לגוף[27]. שיטות אחרות כוללות טיפול מקומי ב-Nitroglycerin, וכן‏ Iontophoresis ,Phonophoresis, סונר טיפולי, טיפול חוץ-גופי בגלי הלם וטיפול בלייזר בעוצמה נמוכה. הנתונים העדכניים על יעילותן של שיטות אלה אינם אחידים, ובאופן כללי מבוססים על מחקרים קטנים או מבוקרים בצורה לא מספקת[28][29][30][31].

טנדינופתיה של המרפק

דלקת עילית העלי הצידית (Lateral epicondylitis) שכיחה פי 7–10 מדלקת עילית העלי התיכונה (Medial epicondylitis) ובכ-75 אחוזים מהמקרים פוגעת ביד הדומיננטית[32]. הבעיה שכיחה אצל אנשים שמשחקים משחקי מחבט (מרפק טניס - Tennis elbow), ומופיעה במקצועות הדורשות כיפוף ויישור חוזר של כף היד.

אבחנה

מישוש גורם לרגישות מעל או דיסטלית ל-Lateral epicondyle של עצם הזרוע באזור אחיזת השרירים הפושטים והמסובבים את האמה כלפי מעלה. הכאב מופק על ידי כיווץ סטטי של השרירים הפושטים נגד התנגדות. במקרה של Medial epicondylitis, המישוש רגיש באזור האחיזה של מכופפי כף היד והכאב מופק על ידי כיפוף ופרונציה (Pronation) של כף יד נגד התנגדות.

טיפול

ריבוי הטיפולים מעיד על ראיות סותרות ומשתנות בנוגע ליעילות הטיפול. פיזיותרפיה בדגש על מתיחה וחיזוק שרירים מדגימה עדיפות עקבית בהקלת התסמינים משימוש ב-NSAIDs, זריקות סטרואידים, או קיבוע המרפק (bracing) במעקב של שישה שבועות עד שנה לאחר תחילת הטיפול[33]. בהתחשב בפשטותה, יעילותה המוכחת ותופעות הלוואי המזעריות, פיזיותרפיה בדגש על חיזוק ומתיחת מיישרי כף היד היא אבן הפינה של טיפול ב-Lateral epicondylitis. עם זאת, לא ברור אם פיזיותרפיה או כל טיפול אחר ל-Lateral epicondylitis לאחר שנת מעקב מספקת תוצאות טובות יותר ממנוחה ושינוי בפעילות בלבד[34][35].

זריקות סטרואידים מספקות הקלה בכאב לטווח קצר בלבד. יתר על כן, באחרונה הראה מחקר אקראי גדול שיעורי ריפוי נמוכים יותר לטווח ארוך בזריקות סטרואידים מאשר בטיפול פיזיותרפי או מנוחה[35]. מחקרים אחדים הראו כי קיימת יעילות של זריקות של דם עצמי ופלזמה עשירה בטסיות[36][37]. מחקר נוסף הראה שבחולים הסובלים מכאב כתוצאה מדלקת מתמדת של ה-Lateral epicondyle ושקיבלו פיזיותרפיה מתמשכת, הושג שיפור בטיפול באפליקציות (Application) של מדבקות ‏Nitroglycerin[38]. סדים למרפק וקיבוע המגביל יישור של כף היד עשויים לספק הקלה בכאב ושיפור בתפקוד לטווח קצר אך הראיות להפחתת כאב לטווח הארוך מוגבלות[39].

פרוגנוזה

סיכום

גישה לאבחון טנדינופתיות מבוססת על אנמנזה הכוללת הופעה הדרגתית של הכאב אחרי תחילת פעילות גופנית חדשה או הגברת פעילות קיימת. בדיקה גופנית יכולה לגלות דלדול שרירים, אסימטריה, נפיחות והגבלת טווח התנועות ורגישות במישוש הגידים המעורבים. בדיקות ההדמיה שיכולות להראות שינויים אופייניים ל-Tendinosis הן סונר ותהודה מגנטית, אך יש לבצע אותן רק במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה אחרי קבלת אנמנזה מדוקדקת ובדיקה גופנית יסודית, וכן במקרים של כאב סורר למרות מיצוי טיפול שמרני הולם, או לצורך הערכה לפני הניתוח. מנוחה של האזור הפגוע, מתיחות, קרח ומשככי כאב הם הטיפולים המקובלים בשלב החריף של הכאב.

בפגיעות כרוניות של גידים ברגליים הטיפול המועדף הוא תוכנית חיזוק אקסצנטרי בעצימות גבוהה של מכלול השרירים.

למרות השימוש הנרחב בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs), מעטות העדויות התומכות בשימוש בתרופות אלה בטיפול בטנדינופתיות. בפגיעות לא דלקתיות כגון תסמונת השרוול המסובב או טנדינופתיה של מיישרי כף היד במרפק (מרפק טניס), זריקות סטרואידים עשויות לספק הקלה בכאב לטווח קצר, אך עדויות אינן עקביות לגבי השיפור לטווח הארוך ושיקום סופי של התפקוד. יתר על כן, קיימות עדויות על שיעורי ריפוי נמוכים יותר לטווח הארוך בזריקות סטרואידים מאשר בטיפול פיזיותרפי או במנוחה בלבד. פיזיותרפיה בדגש על מתיחה וחיזוק שרירים מראה עדיפות עקבית בהקלת התסמינים משימוש ב-NSAIDs, זריקות סטרואידים, או קיבוע במעקב לטווח ארוך.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 Gold RH. Seeger LL, Yao L. Imaging shoulder impingement. Skeletal Radiol. 1993;22:555-61.
  2. Paavolainen P, Ahovuo J. Ultrasonography and arthrography in the diagnosis of tears of the rotator cuff. J Bone Joint Surg Am. 1994:76:335¬40.
  3. Drakeford MK, Quinn MJ, Simpson SL, Pettine KA. A comparative study of ultrasonography and arthrography in the evaluation of the rotator cuff. Clin Orthop Relat Res. 1990:253:118-22.
  4. Beltran J. The use of magnetic resonance imaging about the shoulder. J Shoulder Elbow Surg. 1992:1:321-32.
  5. Fritschy D, de Gautard R. Jumper's knee and ultrasonography. Am J Sports Med. 1988:16:637-40.
  6. Khan KM, Bonar F, Desmond PM, Cook JL, Young DA, Visentini PJ, et al. Patellar tendinosis (jumper's knee): findings at histopathologic examination, US, and MR imaging. Victorian Institute of Sport Tendon Study Group. Radiology. 1996:200:821-7.
  7. Davies SG, Baudouin CJ, King JB, Perry JD. Ultrasound, computed tomography, and magnetic resonance imaging in patellar tendinitis. Clin Radiol. 1991:43:52-6.
  8. Miller TT. Imaging of elbow disorders. Orthop Clin North Am. 1999:30:21¬36.
  9. Neuhold A, Stiskal M, Kainberger F, Schwaighofer B. Degenerative Achilles tendon disease: assessment by magnetic resonance and ultrasonography. Eur J Radiol. 1992:14:213-20.
  10. Bleakley C, McDonough S, MacAuley D. The use of ice in the treatment of acute soft-tissue injury: a systematic review of randomized controlled trials. Am J Sports Med. 2004:32:251-61.
  11. 11.0 11.1 Alfredson H, Pietila T, Jonsson P, Lorentzon R. Heavy-load eccentric calf muscle training for the treatment of chronic Achilles tendinosis. Am J Sports Med. 1998:26:360-6.
  12. 12.0 12.1 Ohberg L, Lorentzon R, Alfredson H. Eccentric training in patients with chronic Achilles tendinosis: normalised tendon structure and decreased thickness at follow up. Br J Sports Med. 2004:38:8-11.
  13. Cannell LJ, Taunton JE, Clement DB, Smith C, Khan KM. A randomised clinical trial of the efficacy of drop squats or leg extension/leg curl exercises to treat clinically diagnosed jumper's knee in athletes: pilot study. Br J Sports Med. 2001 ;35:60-4.
  14. Jackson BA, Schwane JA, Starcher BC. Effect of ultrasound therapy on the repair of Achilles tendon injuries in rats. Med Sci Sports Exerc. 1991:23:171-6.
  15. 15.0 15.1 Klaiman MD, Shrader JA, Danoff JV, Hicks JE, Pesce WJ, Ferland J. Phonophoresis versus ultrasound in the treatment of common musculoskeletal conditions. Med Sci Sports Exerc. 1998:30:1349-55.
  16. Buchbinder R, Green S, White M, Barnsley L, Smidt N, Assendelft WJ. Shock wave therapy for lateral elbow pain. Cochrane Database Syst Rev. 2002;(1):CD003524.
  17. Chung B, Wiley JP. Extracorporeal Shockwave therapy: a review. Sports Med. 2002:32:851-65.
  18. Penderghest C, Kimura I, Gulick D. Double-blind clinical efficacy study of pulsed phonophoresis on perceived pain associated with symptomatic tendinitis. J Sport Rehab. 1998:7:9-19.
  19. Tallon C, Coleman BD, Khan KM, Maffulll N. Outcome of surgery for chronic Achilles tendinopathy. A critical review. Am J Sports Med. 2001:29:315-20.
  20. Coleman BD, Khan KM, Maffulli N, Cook JL, Wark JD. Studies of surgical outcome after patellar tendinopathy: clinical significance of methodological deficiencies and guidelines for future studies. Victorian Institute of Sport Tendon Study Group. Scand J Med Sci Sports. 2000:10:2-11.
  21. van der Wlndt DA, Koes BW, de Jong BA, Bouter LM. Shoulder disorders in general practice: incidence, patient characteristics, and management. Ann Rheum Dis. 1995:54:959-64.
  22. Lohr JF, Uhthoff HK. The microvascular pattern of the supraspinatus tendon. Clin Orthop Relat Res. 1990:254:35-8.
  23. Calis M, Akgun K, Birtane M, Karacan I, Caiis H, Tuzun F. Diagnostic values of clinical diagnostic tests in subacromial impingement syndrome. Ann Rheum Dis. 2000:59:44-7.
  24. Wright MH, Jobe CM, O'hara RC, Osborn JM, Alexander G. Cross sectional anatomy of impingement syndrome. J Shoulder Elbow Surg. 1994;73(suppl 3):73.
  25. Kuhn JE. Exercise in the treatment of rotator cuff impingement: a systematic review and a synthesized evidence-based rehabilitation protocol. J Shoulder Elbow Surg. 2009;18(1):138-160.
  26. Crawshaw DP, Helliwell PS, Hensor EM, Hay EM, Aldous SJ, Conaghan PG. Exercise therapy after corticosteroid injection for moderate to severe shoulder pain: large pragmatic randomised trial. BMJ. 2010;340:c3037.
  27. Rabago D, Yelland M, Patterson J, Zgierska A. Prolotherapy for chronic musculoskeletal pain. Am Fam Physician. 2011;84(11):1208-1210.
  28. Andres BM, Murrell GA. Treatment of tendinopathy: what works, what does not, and what is on the horizon. Clin Orthop Relat Res. 2008;466(7):1539-1554.
  29. Tumilty S, Munn J, McDonough S, Hurley DA, Basford JR, Baxter GD. Low level laser treatment of tendinopathy: a systematic review with meta-analysis. Photomed Laser Surg. 2010:28(1)3-16.
  30. Kane TP, Ismail M, Calder JD. Topical glyceryl trinitrate and noninsertional Achilles tendinopathy: a clinical and cellular investigation. Am J Sports Med.2008;36(6):1160-1163.
  31. de Vos RJ, Weir A, van Schie HT, et al. Platelet-rich plasma injection for chronic Achilles tendinopathy: a randomized controlled trial. JAMA. 2010:303(2)144-149.
  32. Leach RE, Miller JK. Lateral and medial epicondylitis of the elbow. Clin Sports Med. 1987:6:259-72.
  33. Coombes BK, et al. Efficacy and safety of corticosteroid injections and other injections for management of tendinopathy: a systematic review of randomised controlled trials. Lancet. 2010:376(9754)1751-1767.
  34. Smidt N, et al. Corticosteroid injections, physiotherapy, or a wait-and-see policy for lateral epicondylitis: a randomised controlled trial. Lancet. 2002:359(9307):657-662.
  35. 35.0 35.1 Coombes BK, et al. Effect of corticosteroid injection, physiotherapy, or both on clinical outcomes in patients with unilateral lateral epicondylagia: a randomized controlled trial. JAMA. 2013;309(5):461-469.
  36. Peerbooms JC, Sluimer J, Bruijn DJ, Gosens T. Positive effect of an autologous platelet concentrate in lateral epicondylitis in a double-blind randomized controlled trial: platelet-rich plasma versus corticosteroid injection with a 1-year follow-up. Am J Sports Med. 2010;38(2):255-262.
  37. Creaney L, et al. Growth factor-based therapies provide additional benefit beyond physical therapy in resistant elbow tendinopathy: a prospective, single-blind, randomised trial of autologous blood injections versus platelet-rich plasma injections. Br J Sports Med. 2011 ;45(12):966-971.
  38. Paoloni JA, Murrell GA, Burch RM, Ang RY. Randomised, double-blind, placebo-controlled clinical trial of a new topical glyceryl trinitrate patch for chronic lateral epicondylosis. Br J Sports Med. 2009;43(4):299-302.
  39. Struijs PA, Kerkhoffs GM, Assendelft WJ, Van Dijk CN. Conservative treatment of lateral epicondylitis: brace versus physical therapy or a combination of both-a randomized clinical trial. Am J Sports Med. 2004:32(2):462-469.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ריטה משוב



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, יוני 2014, גיליון מס' 181, מדיקל מדיה