הבדלים בין גרסאות בדף "מחלות השד בילדות ומתבגרות - היבטים כירורגיים - Breast disorders in children and adolescents - surgical aspects"

גרסה מ־10:28, 23 בדצמבר 2012

הפרעות בהתפתחות השדיים

כבר בשלב מוקדם מאוד בילודים ניתן לראות הגדלה חד או דו-צדדית של השדיים המלווה לעיתים בהפרשה שקופה או עכורה. ממצאים אלה נגרמים עקב גירוי רקמה השד על ידי האסטרוגן האימהי ונעלמים בהדרגה.

הפרעות מולדות

פטמות עודפות (Polythelia) - מופיעות ב-2% לערך המאוכלוסיה, והן עשויות להופיע בכל מקום לאורך קווי החלב.

רקמת שד נוספת (Polymastia) יכולות ללוות מצבים של פטמות עודפות. לעיתים נדירות מופיעות באיזורים בלתי שכיחים, במספר נשים במשפחה אחת , חד או דו-צדדית ואף עלולים להפוך לתסמיניים בזמן הנקה. קיים קשר בין פטמות מרובות לשינויים בכליות ותפקודן, לכן מומלץ לבצע US כליות לבנות אלה.

א-סימטריה

תלונות על הבדל בגודל השדים נפוצות מאוד בקרב מתבגרות. בשלבי התפתחות ראשונים, קורה שניצן השד מופיע תחילה באופן חד-צדדי, כהתבלטות של רקמה רגישה וגרגירית. בכל מקרה יש לבדוק את השדים ולשלול אפשרות של גוש או כיסה בשד. כ-25% מהנערות עם אי סמטריה בשד, תשארנה עם ממצא זה לאחר גיל 18 (תמונה 15.12).

תמונה 15.12: אסימטריה בין השדים

לעיתים קוטרי השדים הם קטנים, אולם העטרה והפטמה מפותחות ביותר ובולטות (Tuberous breast). מצב זה נגרם ככל הנראה מנטילת הורמונים הניתנים כטיפול במצבי כשל שחלות מוקדם, מהפרשה בלתי תקינה של הורמון GnRH או מבעיה ביצירת השחלות (Gonadal dysgenesis). הטיפול הוא ניתוחי - הגדלת השד - אולם רק לאחר שהשד סיים את התפתחותו.

חוסר התפתחות של השדיים

ברוב המתבגרות בעלות השדיים הקטנים, ובנוכחות שאר סמני התפתחות תקינים, אין צורך בהתערבות מלבד עידוד. יש להמתין עד סוף תקופת התפתחות השד, וברוב הנערות הבעיה נפתרת ללא התערבות. כאשר השד לחלוטין אינו מתפתח או כאשר מתווסף לכך חוסר התפתחות של שאר סמני המין המשניים, יש לבדוק האם מדובר בחוסר מלידה של רקמה בלוטנית (Amastia), בעיה מערכתית כמו: תת תזונה, מחלת קרוהן, תת תריסיות, טיפול בהקרנות, היפרפלזיה של יותרת הכליה (אדרנל), חוסר התפתחות גונדלית או מצבים נדירים של חוסר ב-17 אלפא הידרוקסילאז. חוסר מלא של הפטמות הוא נדיר ביותר ועשוי להיות קשור בהיעדר מוחלט של רקמת שד.

התפתחות יתר של השדיים

היפרטרופיה (Hypertrophy) של השדיים מופיעה בסמוך לתקופת הופעת המחזור ומתאפיינת בגדילת יתר של השדיים עד למימדים העלולים לגרום לכאבי גב וצוואר לאי נוחות בשדיים, לעקמת ובעיות אסתטיות, ולהפרעות בפעילות הגופנית (תמונה 15.12). יש דיווחים על התפתחות יתר של השדיים במשפחות ולקות בבולמיה נרבוזה. גלולות למניעת הריון עלולות להחמיר מצב זה. גושים כמו פיברואדנומות או לימפומה, גורמים להגדלה שד חד-צדדית. יש לעקוב אחר הנערות עד הפסקת הצמיחה של השדיים ורק אז לשקול ניתוח להקטנת השד. טיפול בפרוגסטרון בהמשך לניתוח עשוי למנוע הגדלה נוספת של השד ואת הצורך בניתוח נשנה. נערות עם שדיים גדולים לוקות לעיתים בזיהום מקנדידה תחת לקפל השדיים. הטיפול המומלץ הוא משחות נגד פטריות ושמירה על יובש מקומי.

תמונה 16.12 : היפרטרופיה ענקית של השדיים

כאבי שדיים

רגישות קלה באזור השדיים מופיעה: לפני תחילת המחזור החודשי, בשדיים עם שינויים פיברוציסטיים, בעקבות אימונים גופניים ובתחילת הריון. כאבים עזים בשדיים אינם שכיחים במתבגרות בריאות. קיימים דיווחים סותרים על הקשר בין תזונה (Diet) נטולת קפאין לבין כאבי שדיים. בכאבי שדיים במתבגרות יש לטפל שמרנית, מומלץ ללבוש חזייה תומכת ונוחה, טיפול במשכך-כאב מקבוצת ה-NSAIDS, הימנעות מצריכת קפאין ושימוש בטבליות של Primrose oil‏ 1 גר' X‏ 3 ליום במשך שלושה חודשים מביא להקלה משמעותית בכאב.

הפרשה מהפטמות

ערך מורחב – הפרשה מהפטמה

הפרשה מהפטמות בשנות העשרה אינה שכיחה. הפרשה חלבית (גלקטוריאה) יכולה להופיע בהריון, הנקה או לאחר הפלות, תת תריסיות, אי ספיקת כליות כרונית, במצבי היפרפרולקטינמיה או כתוצאה מנטילת תרופות. בנערות עם הפרשה חלבית מהפטמות יש לבדוק גם הפרעות אחרות בהתפתחות, אל-וסת ראשוני או שניוני, תלונות של כאבי ראש או הפרעות בראיה שיכולות להצביע על אדנומה בהיפופיזה. הפרשה מפטמה יכולה להופיע בהרחבת צינוריות החלב (Duct-ectasia) או בפפילומה תוך צינורית. הפרשות יכולות להיות מעכורות ועד דמיות.

דלקות שד

ראו גם – דלקת השד - Mastitis

דלקות של השד שכיחות יותר בקרב נשים מניקות. בנערות שאינן מניקות מהוות הדלקות כ-4% ממחלות השד. מקור הדלקות בלא מניקות יכול לנבוע מזיהומי עור, כיסיות אפידרמליות, גופים זרים, חבלות עקב יחסי מין, תלישת שער או ניקוב הפטמה (Piercing). דלקות שד ניתן לראות גם בתינוקות (תמונה 17.12)

תמונה 17.12: אבצס בשד בתינוקת

הטיפול המומלץ הוא אנטיביוטיקה. בחלק קטן מהחולות שאינן מגיבות לאנטיביוטיקה יש צורך בניקוז כירורגי של המורסה .(תמונה 18.12)

תמונה 18.12: אבצס בשד
משמאל -האבצס, באמצע- חתך לניקוז, מימין- ניקוז

ספורט

נערות העוסקות בספורט תחרותי עלולות ללקות ברגישות ובכאב בפטמות כתוצאה מחיכוך בבגדים. מומלץ על לבישת חזיה ללא תפרים ותחבושות להגנה מקומית. נערות הרוכבות על אופניים עשויות להתלונן על רגישות לקור, אי נוחות וכאב. לנערות אלה ממליצים על לבוש עליון חסין רוח ובגדים צמודים חמים.

חבלות

חבלות כתוצאה מתאונות, ספורט או יחסי מין תוקפניים, עלולות לגרום לרגישות או להופעת גוש רגיש למשך שבועות בשד. הגושים נגרמים עקב המטומות ונמק שומני. גושים כאלה הנשארים תקופה ארוכה לאחר החבלה דורשים ביופסיה לשלילת נגע אחר.

גושים בשד

גושים בשד במתבגרות אינם שכיחים. ב-70% מהנערות נמצא פיברואדנומות, ב-20% שינויים פיברוציסטיים ורק ב-0.9% שאתות ממאירות. פיברואדנומות מופיעות כגוש בודד או מספר גושים ניידים חלקים אובלים המוגדרים היטב USo ולרוב דורשים מעקב בלבד (ראה פרק על פיברואדנמות במחלות שד שפירות). שאתות מסוג Phylloides הן נדירות, לרוב טבות ועשויות להופיע בגיל ההתבגרות ולחקות סימנים של פיברואדנומות. מיעוט השאתות הללו ממאירות ודורשות כרית בשוליים רחבים ומעקב. באבחנה בין השאת הטבה לממאירה היא פתולוגית. נדרשת בדיקה של כל הגוש מכיוון שהחלקים ממנו נראה מראה טב בעוד בחלקים אחרים מראה של אטיפיה ותאים רבים בשלבי חלוקה שונים. שינויים פיברוציסטיים קשורים בעיקר בכאבי שדים, אולם יכולים להופיע כגושים המשתנים עם המחזור החודשי ודורשים מעקב בלבד.

5 שנים לאחר הפסקת השימוש בגלולות חזרה דרגת הסיכון לרמה הדומה לזו של נשים שלא השתמשו כלל בגלולות. 5. אין עדות לכך כי דרגת החומרה של סרטן השד בקרב נשים שהשתמשו בגלולות גבוהה יותר מזו שקיימת בנשים שלא נטלו גלולות. לעתים קיימות גם עדויות למחלה פחות אגרסיבית.

כאשר מסכמים את הניתן ללמוד על הקשר האפשרי בין הגלולה וסרטן השד, חשוב לזכור, שאילו לגלולה היתה השפעה, היתה מתרחשת עלייה ברורה בהיארעות המחלה, במיוחד בארצות שבהן הגלולה נמצאת בשימוש נרחב. דבר זה לא אירע בשום מקום, ולהיפך, דווקא בקבוצת הגיל הנמצאת כביכול בסיכון גבוה, חלה ירידה בהיארעות המחלה. חלק נכבד מן החוקרים מגיעים למסקנה, שקשה מאוד להחליט לכאן ולכאן. חלק נכבד מן העוסקים בכך מציעים בכל זאת לכלול בקבוצות הסיכון הגבוה נשים בנות 52 שנה ומטה שעדיין לא ילדו, ומבלי למנוע מהן את הגלולה, להשגיח עליהן בצורה יותר מתמדת.

ראו גם

לנושא הקודם: מחלות שפירות של השד - Benign breast diseases
לנושא הבא: סרטן השד - היבטים כירורגיים - Breast cancer - surgical aspects

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 [[קובץ: Breast1512.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 15.12: אסימטריה בין השדים]]
-לעיתים קוטרי השדים הם קטנים, אולם העטרה והפטמה מפותחות ביותר ובולטות (Tuberous breast). מצב זה נגרם ככל הנראה מנטילת הורמונים הניתנים כטיפול במצבי [[כשל שחלות מוקדם]], מהפרשה בלתי תקינה של הורמון [[GnRH]] או מ[[בעיה ביצירת הגונדות|בעיה ביצירת השחלות]] (Gonadal dysgenesis). הטיפול הוא ניתוחי - [[הגדלת השד]] - אולם רק לאחר שהשד סיים את התפתחותו.
+לעיתים קוטרי השדים הם קטנים, אולם העטרה והפטמה מפותחות ביותר ובולטות (Tuberous breast). מצב זה נגרם ככל הנראה מנטילת הורמונים הניתנים כטיפול במצבי [[כשל שחלתי מוקדם|כשל שחלות מוקדם]], מהפרשה בלתי תקינה של הורמון [[GnRH]] או מ[[בעיה ביצירת הגונדות|בעיה ביצירת השחלות]] (Gonadal dysgenesis). הטיפול הוא ניתוחי - [[הגדלת השד]] - אולם רק לאחר שהשד סיים את התפתחותו.
 ==חוסר התפתחות של השדיים==

עקרונות בכירורגיה

שם המחבר	ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק	כירורגיה של השד